שווי כחדש או "ערך כינון", כפי שמקובל לכנותו בשפת הביטוח, חד הם.

בבואנו לבחון את שוויו של רכוש כחדש משמעו שווי הרכוש הנישום, גם אם זה ישן בלוי או משומש, על בסיס השווי של אותו מוצר,  מאותו סוג מין ויצרן, כחדש,  ביום בו נערכת השומה.

באין אותו מוצר בדיוק אז השומה תתיחס למוצר אחר מקביל, תחליפי והתואם בתכונותיו לפריט הנישום.

יש הגורסים, כי יש לקבוע את שווי הרכוש כחדש, מבלי לקזז כל ערך ושווי כספי עבור שינויים או תוספות שחלו במוצר עקב התקדמות טכנולוגית או פונקציונלית,  הואיל ובמעשה זה אנו מעקרים למעשה מתוכן את כוונת המושג "ערך כחדש".

עוד טוענים הם כי טעות היא לקבוע ערכו של פריט כחדש בקיזוז שיפור או הטבה טכנולוגי או פונקציונלי, היות והבסיס הרעיוני מאחורי המושג "ערך כחדש" או "ערך כינון" כפי שזה מכונה בשפת הביטוח, לאפשר לניזוק לרכוש פריט חדש זהה או מקביל בתכונותיו לזה שאבד, וכל קיזוז בגין טענה לקידמה או שיפור טכנולוגי, מעקרת את אפשרות כינונו ורכישתו מחדש של הרכוש ואינה מותירה די ממון בכיסו של הניזוק לרכוש פריט חדש אחר.

עקרון השינוי: לא זו אף זו, בעידן בו אנו חיים, בקצב השינויים הדרמטי אך טבעי הוא שיהיה שינוי שיפור קידמה והטבה טכנולוגית או פונקציונלית אשר ממילא את טיבה כמעט לא ניתן לאמוד ובוודאי שקשה לכמת ובאין רכוש אחר אין אלא להתייחס לזה הקרוב ככל הניתן לרכוש שאבד.

מנגד טוענים "המקזזים" כי אם לא נקזז בגין שיפורים טכנולוגיים או פונקצונליים כי אז נשפר את מצבו של הניזוק והוא ירוויח מהנזק. להם אפשר להשיב כי די בעובדה שהענקנו לניזוק את ההטבה של החלפת ישן בחדש, לבדה כדי לשפר את מצבו הלא כן ?... 

בבסיס הרעיון המאפשר לחלף את הרכוש הישן שניזוק, ברכוש חדש עומדת הכוונה לשקם את הניזוק מהר ככל הניתן, גם אם שופר מצב.

בעצם החילוף של מוצר ישן בחדש, שפרנו את מצבו של הניזוק ועקרו ןהשינוי החל ביתר שאת בעידן בו אנו חיים, אף טבעי הוא כי תמיד תהיה קידמה שיפור או הטבה.