בשנים האחרונות התרענו שוב ושוב על כך שבועת הנדל"ן אינה מסתיימת בשוק הדירות בלבד. היא מחלחלת לכל תא של המערכת הפיננסית – מהבנקים, דרך שוק ההון, ועד לכיס האישי של כל אזרח. הנתונים שפורסמו ב"כלכליסט" על משיכות חריגות מקרנות ההשתלמות הם עדות חיה לכך שהנזק חורג הרבה מעבר למחירי דירות.
על פי הדיווח, בשנת 2024 נמשכו מקרנות ההשתלמות 21.9 מיליארד ש"ח – זינוק משמעותי לעומת השנים הקודמות. במחצית הראשונה של 2025 כבר נמשכו 10.3 מיליארד ש"ח, בקצב שמאיים לשבור שיא שלילי.
הבעיה מחריפה כשהשוואת הגידול בהפקדות מול המשיכות מגלה תמונה עגומה: בין 2023 ל-2025 ההפקדות עלו ב-17% בלבד, בעוד המשיכות זינקו ב-46%.
📊 גרף 1 – משיכות מקרנות ההשתלמות (מיליארדי ₪):
פדיון קרן השתלמות לפני המועד הנדרש כרוך בוויתור על פטור ממס רווחי הון (כ-25%). כשחוסכים בוחרים בכל זאת למשוך – זה אות ברור למצוקה תזרימית אמיתית. במילים פשוטות: אנשים מוכנים לשלם "קנס" של עשרות אלפי שקלים רק כדי לשים יד על כסף נזיל.
הקפיצה בפדיונות אינה מתרחשת בוואקום. היא תוצאה ישירה של שלושה גורמים הקשורים זה בזה:
📊 גרף 2 – השוואת קצב הגידול בהפקדות מול משיכות (2024):
פגיעה בכיסו של הציבור מובילה לפדיונות חיסכון. הפדיונות מקטינים את ההון המנוהל בקרנות, מה שמאלץ את הגופים לממש נכסים – לעיתים בנדל"ן. המימושים עצמם לוחצים עוד יותר על מחירי השוק, והמעגל נסגר בהפסדים נוספים, גם לחוסכים שלא משכו.
המשיכה הגוברת מקרנות ההשתלמות היא לא תופעה נקודתית – היא עוד חוליה בשרשרת פגיעות שמקורה באותה בועה נדל"נית שהוזנה במשך עשור וחצי.
זהו אות אזהרה: השפעתה של בועה פיננסית חורגת מגבולות השוק שבו היא נולדה. כשהיא מתפוצצת – היא נוגעת בכל מקום שבו זורם כסף.