דו"ח 190ב של הלמ"ס שפורסם ב- 22 ביוני 2025 מתאר מציאות מדאיגה בענף הבנייה בישראל: צניחה חדה בהתחלות הבנייה, ירידה בהיקפי הגמר, ושינוי בפרופיל התכנון לדירות קטנות בלבד.
המסר הברור בין השורות: המערכת ננעלה. והמשמעות העמוקה ביותר היא על מיזמי פינוי-בינוי – שלא ייצאו לפועל.
מחוז | שיעור הירידה |
---|---|
חיפה | –45.9% |
צפון | –41.3% |
ירושלים | –35.4% |
מרכז | –30.1% |
תל אביב | –20.3% |
דרום | –2.2% |
![]() | ![]() |
רוב המיזמים שבקנה – כלומר, תכניות שעברו שלבים תכנוניים אך טרם התחילו בביצוע – מותנים כיום בקיום שלושה תנאים:
הדו"ח של הלמ"ס, שמשקף ירידה קיצונית במספר התחלות הבנייה גם במחוזות שבהם ריכוז פרויקטים גבוה, כמו תל אביב, חיפה והמרכז, מעיד שאין תנועה בפועל. כלומר – גם מיזמים מאושרים לא יוצאים לדרך.
דו"ח הלמ"ס הוא אות אזהרה חזק וברור: מיזמי פינוי-בינוי רבים לא ייצאו לפועל.
שוק הבנייה נמצא בשיתוק עמוק, ואין כל אינדיקציה להתאוששות בטווח הקרוב.
הציבור – והמדינה – ייאלצו להכיר בכך שבשוק חופשי ומצומצם אשראי, לא תיתכן התחדשות עירונית רחבת היקף ללא שינוי עמוק במודל הכלכלי.
ההרס בערים: חוקי ההתחדשות העירונית לא יעזרו
להלן טבלה המרכזת את מכפילי הפינוי-בינוי (היחס בין מספר הדירות החדשות לדירות הישנות שנהרסות) ברחבי הארץ, לפי אזורים ודוגמאות בולטות:
אזור/עיר | מכפיל אופייני | דוגמאות לפרויקטים ומכפיל בפועל |
---|---|---|
תל אביב | 2–3.5 | רקנאטי: 2.1, לה גארדיה: 3.5123 |
גבעתיים | 2–2.5 | גבעת רמב"ם: 2.4743 |
רמת גן | 3–3.5 | רמת שקמה: 3.24 |
חולון | 3–3.3 | תל גיבורים: 3.34 |
ערי לוויין (פתח תקווה, נתניה) | 3–4 | |
ראשון לציון | 3–4 | דגניה: 3.51 |
אשדוד, לוד | 4–5 | |
חיפה | 5.9 | נווה דוד: 5.951 |
יבנה | 5.75 | סיטי פארק: 5.755 |
חדרה | 6.8 | סלע בית"ר: 6.784 |
אשקלון | 8.9 | גבעת ציון: 8.924 |
קריית גת | 9.2 | בני ישראל: 9.24 |
פריפריה (כללי) | 7–9 | מעלות, בית שאן: 4–5423 |
קריית מלאכי | 7–9 |
הערות והסברים:
סיכום:
המכפיל בפינוי-בינוי משתנה לפי אזור בארץ, ערך הקרקע, רמת הביקוש והיתכנות כלכלית. במרכז הארץ המכפיל נמוך (2–3.5), בערי לוויין ובחיפה סביב 4–6, ובפריפריה הוא גבוה במיוחד (7–9)45213.
במשך יותר מעשור, שוק הנדל"ן הישראלי התנהל על אוטומט מסוכן. מחירים מנופחים, תשואות נמוכות, ומימון קל הובילו למצב שבו כללי הכלכלה הבריאים חדלו להתקיים. השוק הפך לבלתי בר־קיימא – ודווקא הוא היה המנוע המרכזי שהזין את אחד מענפי הבנייה הרגישים ביותר: פינוי־בינוי.
בועת הנדל"ן לא הייתה "רקע" לפרויקטים, אלא מנגנון ההנעה שלהם.
הדוח האחרון של הכלכלן הראשי מציג תמונה חדה:
כדי לקבל מימון לפרויקט פינוי־בינוי, היזם חייב להציג לבנק שיעור מכירות מוקדמות גבוה (40%–50% מהדירות). כשהשוק קפוא, המכירות המוקדמות נעלמות – והבנק פשוט לא ייתן ליווי.
התוצאה:
השוק הזה היה בנוי על יסודות רעועים. שנים של אשראי זול, התעלמות מיחסי יסוד כלכליים (תשואה מול ריבית, יחס שכר־דירה, מספר שנות עבודה לרכישת דירה), ומניפולציות במימון – יצרו מערכת שלא יכולה להחזיק מעמד ברגע שהברזים נסגרים.היום אנחנו רואים את התוצאה: פיצוץ הבועה הוא לא רק ירידת מחירים – הוא משתק ענפים שלמים, ובראשם הפינוי־בינוי.