130 אלף נרשמים ל"דירה בהנחה" – עדות לבועה ספקולטיבית, לא לביקוש אמיתי

פתיח

השבוע התמלאו הכותרות במספר אחד: 130 אלף נרשמים לתוכנית "דירה בהנחה".

בתקשורת מיהרו להציג את הנתון כהוכחה ל"ביקוש עמוק לדיור". אבל מבט כלכלי קר ומפוכח מגלה את ההיפך: לא מדובר בביקוש אמיתי, אלא בביקוש ספקולטיבי.

ביקוש אמיתי לעומת ביקוש ספקולטיבי

הדרך הנכונה להבין את התופעה היא להבחין בין שני סוגי ביקושים שונים:

מחיר כטריגר – לא צורך אמיתי

המספר 130 אלף לא נובע מכך שכולם זקוקים לדירה. הוא נובע מכך שכולם רוצים לנסות מזלם מול מחיר מוזל.

• מי שלא תכנן לקנות – נרשם בכל זאת.
• מי שאין לו יכולת לממן משכנתא – מקווה ש"נסתדר כשנזכה".
• גם בעלי דירות קיימות – נכנסים להגרלה, לא מתוך צורך אלא כדי לנצל פער מחירים.

במילים אחרות: המחיר, לא הצורך, הוא שמסביר את המספר העצום הזה. זו אינדיקציה קלאסית לשוק ספקולטיבי.

הכשל התקשורתי

במקום להסביר לציבור את המשמעות האמיתית, התקשורת מציגה את הנתון כהוכחה ל"ביקוש חזק".

בפועל, מדובר בהטעיה: המספר לא מודד ביקוש אמיתי, אלא את עומק תחושת ההחמצה של הציבור בשוק מנופח.

כך התקשורת לא רק מתארת את המציאות, אלא גם משמרת את הבועה ומחזקת את האשליה שהשוק "בלתי ניתן לעצירה".

המשמעות הכלכלית

1. אשליית ביקוש – המספר מנופח מספקולנטים ולא משקף צורך ריאלי.
2. תחרות שגויה – מי שבאמת זקוק לדירה נדחק מול ציבור שמונע מציפיות רווח.
3. חיזוק הבועה – ההתנהגות מחזקת את האמונה שהמחירים ימשיכו לעלות, עד לנקודת קריסה.
4. סיכון מערכתי – כששוק מונע מספקולציה ולא מיסודות כלכליים, ההתנגשות עם המציאות הופכת לבלתי נמנעת.

סיכום

130 אלף נרשמים ל"דירה בהנחה" ≠ ביקוש אמיתי.

זהו נתון שמעיד על עומק הבועה והספקולציה, לא על עומק השוק.

כאשר המחיר הוא הטריגר היחיד, ולא הצורך במגורים – השוק מנותק מהכלכלה האמיתית, והסוף ידוע: התנגשות חזיתית עם המציאות.

📉 130 אלף נרשמים ל"דירה בהנחה" – זה לא ביקוש אמיתי, זו ספקולציה.

המחיר הוא הטריגר, לא הצורך. אנשים נרשמים כי זה נראה כמו לוטו – לא כי הם חייבים קורת גג.

התקשורת מציגה זאת כ"ביקוש חזק", אבל זו הוכחה שהשוק מונע מספקולציה ולא מכלכלה.👉 130 אלף נרשמים ≠ ביקוש. זו הוכחה לבועה.

#בועת_נדל"ן #דירה_בהנחה #ספקולציה #שוק_ספקולטיבי #מחיר_כטריגר