📰 כשהתקשורת שותקת – הבועה צועקת

📰 כשהתקשורת שותקת – הבועה צועקת

על ההתעלמות מהסקירה הדרמטית של הכלכלן הראשי לחודש אפריל 2025

"סיקור אוהד" הוא פרק אחד בספרי בועת נדל"ן המתאר את חלקה ותפקידה של התקשורת בבניית הנרטיב תוך הבאת שלל דוגמאות לנושא בדבר דיווחים חלקיים, מוטים וראיונות תומכים.

ביוני 2025 פרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר את סקירתו לחודש אפריל – דוח שמשרטט תמונה ברורה של שוק מקרקעין מקרטע, עם צניחה דרמטית בהיקפי העסקאות, ירידה תלולה בפעילות הקבלנים, ובריחה של משקיעים מהזירה. אלו נתונים שמזמן היו אמורים להרעיד את התקשורת – אך בפועל, רוב הציבור לא שמע עליהם כלל. הסיבה? פשוטה: כשהמציאות הכלכלית אינה מתיישרת עם האג'נדה של חלק מכתבי הנדל"ן – היא פשוט נמחקת. זו איננה טעות – אלא בחירה מערכתית. דוגמה קלאסית למנגנון "סיקור אוהד" במלוא כיעורו.

📉 עיקרי הסקירה – התרסקות במספרים:

• 6,254 עסקאות בלבד – ירידה של 15% לעומת אפריל אשתקד.
• מכירות קבלנים צנחו ב-43% (ל־1,543 דירות בלבד בשוק החופשי).
• רכישות משקיעים – פחות מ־10% מכלל העסקאות.
• מגבלות בנק ישראל על מבצעי "20/80" הובילו לצניחה דרמטית.
• תזרים הקבלנים (6.3 מיליארד ש"ח) נותר גבוה בגלל מבצעים והנחות חסרות תקדים.

הסקירה המלאה כאן

📺 ומה עשתה התקשורת?

רוב העיתונים הכלכליים דיווחו – אך בצורה חלקית, ממוסגרת ולעיתים מגוחכת. אחרים פשוט בחרו לא לדווח בכלל. כדי להבין את עוצמת העיוות – ניתחתי את הכותרות, הציטוטים, והיקף הסיקור של כלי התקשורת המרכזיים בישראל. 

הנה התמונה המלאה:

🧾 טבלת הסיקור והניתוח התקשורתי:

הטבלה הבאה מציגה את מפת הסיקור כפי שהתרחשה בפועל – כולל קישורים ישירים:

הנה ניתוח מקצועי של הכותרות שפורסמו בכלי התקשורת המרכזיים בישראל על סקירת הכלכלן הראשי לחודש אפריל 2025 (שפורסמה ביוני), תוך התייחסות לסגנון, למסגור (framing), למידת החדות, ולהאם הן משרתות נרטיב או חושפות את המציאות:

🧠 ניתוח תוכן ופרשנות: הכותרות בכלי התקשורת

🧨 סיכום מגמות בכותרות:

1. מגמת טשטוש והסחת דעת – בעיקר בגלובס וב-ynet. הכותרות ממסגרות את הירידה כסיטואציה זמנית או כתופעת לוואי של היעדר מבצעים, ולא כחלק מקריסה שיטתית.
2. מיעוט כותרות שמציינות "קיפאון", "בועה", או "משבר" – אף כלי לא השתמש במילים שמסמנות סכנה או שינוי מבני. המינוחים כמו "התקררות", "ירידה", או "הברקס עבד" משדרים שליטה.
3. כותרות שמרניות מול תוכן יותר בוטה – בחלק מהמקרים, התוכן בכתבות היה חריף או מטריד הרבה יותר מהכותרת. זהו פער תודעתי מודע: לתת לקורא את הרושם "הכל בשליטה".
4. דה-פרסונליזציה של אחריות – הכותרות כמעט לא מזכירות אחריות של קבלנים, שמאים, או בנקים. מי אחראי? אף אחד. זו פשוט תוצאה של "פחות מבצעים", "יותר רגולציה".

🧾 טבלת סיקור התקשורת וניתוח הכותרות – סקירת הכלכלן הראשי, אפריל 2025

הקוראים מגיבים. הנה תגובת קוראי לכתבה מאתר גלובס

🧨 סיכום מגמות בכותרות:

1. מגמת טשטוש והסחת דעת – בעיקר בגלובס וב-ynet. הכותרות ממסגרות את הירידה כסיטואציה זמנית או כתופעת לוואי של היעדר מבצעים, ולא כחלק מקריסה שיטתית.
2. מיעוט כותרות שמציינות "קיפאון", "בועה", או "משבר" – אף כלי לא השתמש במילים שמסמנות סכנה או שינוי מבני. המינוחים כמו "התקררות", "ירידה", או "הברקס עבד" משדרים שליטה.
3. כותרות שמרניות מול תוכן יותר בוטה – בחלק מהמקרים, התוכן בכתבות היה חריף או מטריד הרבה יותר מהכותרת. זהו פער תודעתי מודע: לתת לקורא את הרושם "הכל בשליטה".
4. דה-פרסונליזציה של אחריות – הכותרות כמעט לא מזכירות אחריות של קבלנים, שמאים, או בנקים. מי אחראי? אף אחד. זו פשוט תוצאה של "פחות מבצעים", "יותר רגולציה".

🧠 מסקנות מהכותרות:

• רוב הכותרות לא חושפות את עומק המשבר – אלא ממסגרות אותו כ"עיכוב", "בלימה", או "תגובה רגולטורית".
• גלובס, לדוגמה, הסית את הסיפור להצלחת הייטקיסטים ב"מחיר למשתכן".
• ynet בחר לפתוח בשאלה רטורית ("בלי מבצעים לא קונים?") כאילו מדובר בתעלומת שיווק.
• ערוץ 10 השתמש במונח מרגיע: "השוק מתקרר".
• שלושה כלי תקשורת מרכזיים – ישראל היום, ערוץ 13 ו־ערוץ 14 – לא דיווחו כלל.

⚠️ ומה המשמעות?

כשהסקירה המקצועית ביותר של מדינת ישראל – המגובה בנתונים – לא זוכה לכותרות, זה לא כישלון עיתונאי. זה הסתרה מכוונת. התקשורת איננה מראה לציבור את מה שהוא חייב לדעת. במקום לשקף – היא ממסכת. וזה קורה דווקא כעת, כשבועת הנדל"ן נמצאת בשלב הסופי שלה: האוויר יוצא, העסקאות נעלמות, הקבלנים לחוצים, אבל הציבור – נשאר מנותק. מנותק מהאמת.