24Aug

Des écarts de plusieurs dizaines de pour cent entre les approches d'évaluation – comparative, basée sur les revenus et basée sur les coûts – peuvent constituer un signe avant-coureur d'une bulle immobilière. Dans ce billet, nous examinerons si une surévaluation selon l'approche comparative indique une inflation des prix et les enseignements que l'on peut tirer des données en Israël et dans le monde depuis 2010.

Ce blog a été compilé sur la base de recherches que nous avons menées lors de la rédaction du livre Real Estate Bubble.



Que se passe-t-il lorsque trois grains de beauté ne sont pas d’accord ?

Lorsqu'un évaluateur immobilier est amené à déterminer la valeur d'une propriété, il peut utiliser trois approches principales :

  1. L’approche comparative – est basée sur les prix de transactions similaires.
  2. Approche par les revenus (actualisation) – la valeur est basée sur les flux locatifs futurs.
  3. Approche par les coûts – évaluation basée sur le coût de reconstruction + la valeur du terrain.

En apparence, les trois méthodes sont censées converger vers une valeur similaire. Mais lorsque l'écart entre elles est anormal – par exemple, lorsque l'approche par comparaison produit une valeur 30 % supérieure à celle de l'approche par les revenus – il y a lieu de soupçonner une inflation du marché, voire une véritable bulle spéculative.


Les écarts entre les approches sont-ils un indicateur de bulle ?

La réponse : Absolument oui, surtout lorsque les écarts de valorisation se creusent sans justification fondamentale. En situation de bulle immobilière, la comparaison repose sur des transactions de marché qui se gonflent elles-mêmes. À l’inverse :

  • L’approche par les revenus reste fidèle aux faits : les loyers n’augmentent pas en fonction des prix.
  • L’approche par les coûts révèle l’écart entre le prix du marché et le coût réel de la construction.

Lorsque les différences entre les approches sont de l'ordre de 20 à 40 %, voire plus, c'est un signal d'alarme. La valeur « marchande » perd de vue la valeur économique réelle.


Tendances mondiales : Israël, États-Unis, Canada, Allemagne et Chine

13Aug

מאמר מקצועי ומעמיק על ימי שיווק (DOM – Days on Market) כמדד מרכזי להבנת מגמות בשוק הנדל"ן. המאמר מסביר מה מודד DOM, כיצד לפרש אותו, מציג טווחי ערכים אופייניים לשוק המגורים, ודוגמאות מהשוק הישראלי בשנים האחרונות. כולל שימושים לשמאים, יזמים, בנקים ומשקיעים, והקשר בין DOM למחזוריות השוק. מתאים ככלי עבודה למקצועני נדל"ן ולמשקיעים פרטיים.


ימי שיווק (DOM) – מדד הלב של שוק הנדל"ן

מבוא

בין כל מדדי הנדל"ן – מחירים, תשואות, מלאי לא־מכורות – יש מדד אחד שמספק אינדיקציה חדה בזמן אמת על מצב השוק: ימי שיווק (DOM – Days on Market).

מדובר במספר הימים הממוצע שנכס שוהה בשוק מרגע הפרסום ועד לחתימת הסכם מכר (או שכירות, בשוק השכירות). שינויים ב-DOM יכולים לאותת לנו מוקדם יותר ממדדי המחיר על שינויים בביקוש ובהיצע.


1. מה מודד DOM?

DOM הוא משך הזמן הממוצע שנדרש למכור נכס או להשכירו, והוא מושפע ישירות:

  • מביקוש – כמה קונים או שוכרים פועלים בשוק.
  • מהיצע – כמות הנכסים הזמינים.
  • מתמחור – עד כמה המחיר המבוקש תואם את ערך השוק.
  • מתנאים כלכליים כלליים – ריבית, אשראי, מצב תעסוקה, ביטחון.

2. למה DOM חשוב יותר ממה שחושבים

  • איתות מוקדם למגמות: עלייה חדה ב-DOM יכולה להתרחש חודשים לפני שמחירי העסקאות מתחילים לרדת.
  • בקרת אסטרטגיית תמחור: לוחות זמנים קצרים מלמדים שהמחיר תואם ביקוש; לוחות ארוכים מאותתים על הצורך בהפחתה או שינוי בשיווק.
  • אבחון מצב שוק מקומי: DOM יכול להשתנות מאוד בין אזורים שונים באותה עיר.
  • כלי במשא ומתן: קונה שמזהה נכס עם DOM גבוה יכול לנצל זאת להנחות.

3. רמות DOM ואינטרפרטציה כללית

DOM ממוצעפרשנות שוק מגורים
0–30 יוםשוק חם – ביקוש גבוה, תמחור נכון.
31–60 יוםשוק יציב – איזון יחסי בין היצע לביקוש.
61–90 יוםשוק מתקרר – קונים זהירים, עודף קל בהיצע.
90+ יוםשוק קר – היצע עודף, מחירים מעל ערך השוק, ביקוש חלש.

הערה: בשוק הנדל"ן המסחרי, הטווחים ארוכים בהרבה ולעיתים נמדדים בחודשים או שנים.


4. דוגמאות מהשוק הישראלי

  • 2021–תחילת 2022: DOM במרכז הארץ לדירות 3–4 חדרים עמד לעיתים על פחות מ-20 יום – מכירות כמעט מיידיות עקב ריבית אפסית וביקוש עודף.
  • 2024–2025: לפי נתוני לוחות ומתווכים, במרכז הארץ DOM חצה ברוב האזורים את ה־60–90 יום, ובפרויקטים יזמיים חדשים לעיתים אף 120+ יום. נתון זה תואם את העלייה במלאי הדירות הלא־מכורות ואת הירידה בהיקפי העסקאות.

5. שימושים מקצועיים

לשמאים:

  • חיבור נתוני DOM לאזורים שונים מאפשר לבחון עד כמה המחיר בשומות הוא פונדמנטלי או משקף אופוריה/פסימיות רגעית.

ליזמים וקבלנים:

  • DOM גבוה עלול לשבש תזרים צפוי. התאמת קצב הבנייה והפריסות בהתאם היא קריטית למניעת הצטברות מלאי.

לבנקים ומלווים:

  • DOM משמש כאינדיקטור סיכון במימון פרויקטים. עלייה מתמשכת ב-DOM באזורי יעד מחייבת זהירות בהעמדת אשראי.

למשקיעים פרטיים:

  • מעקב אחרי DOM יכול לסמן את הזמן הנכון לכניסה לשוק או ליציאה ממנו.

6. DOM כחלק ממחזוריות השוק

בשלב צמיחה, DOM נוטה לרדת בהתמדה.

בשלב שיא, DOM מתייצב ולעיתים מתחיל לעלות קלות – סימן להתקררות.

בשלב התכווצות, DOM מזנק בחדות, ולרוב עובר את סף ה־90 יום בשוק המגורים.

בשלב שפל, DOM מתחיל לרדת שוב, לעיתים לפני שמדד המחירים מתהפך.


7. מגבלות DOM

  • אינו לוקח בחשבון עסקאות Off-Market (ללא פרסום פומבי).
  • יכול להיות מושפע ממחיקת מודעות והעלאתן מחדש (Reset).
  • דורש נתוני עומק אמינים – בלוחות ציבוריים ובמאגרי עסקאות.

מסקנה

DOM הוא אחד המדדים הפשוטים אך האפקטיביים ביותר להבנת מצב השוק בזמן אמת. כשהוא נבדק יחד עם מלאי, היקפי עסקאות, ורמות אשראי, הוא מספק מצפן מדויק למיקום בשוק ולניהול אסטרטגיית מכירה, קנייה או השקעה.