רובנו מקבלים את מה שמכונה “דף הרשימה” – עמוד או שניים עם פירוט סכומי הביטוח והכיסויים העיקריים. זה מה שנשלח במייל או בדואר, וזה מה שאנחנו שמים בקלסר. אבל האמת היא שזהו רק קצה הקרחון.מאחורי כל פוליסה קיימת חוברת עבה של עשרות עמודים, הקרויה “התנאים הכלליים”. החוברת הזו היא לב־ליבה של הפוליסה – ושם מסתתרות ההטבות, החריגים והכיסויים המיוחדים שיכולים לעשות הבדל של אלפי שקלים במקרה של תביעה.

למה החוברת חשובה?

1. כיסויים חבויים – הרבה פעמים תמצאו שם הרחבות שלא הופיעו בדף הרשימה: כיסוי לתכשיטים, שטיחים יוקרתיים, כסף מזומן בבית, הוצאות נוספות אחרי נזק ועוד.
2. החרגות משמעותיות – למשל: הגבלת סכום לפיצוי על מחשבים ניידים או טלפונים, מגבלה על תכשיטים ללא הצהרה מראש.
3. הטבות שלא ידעתם עליהן – שירותי חירום, סיוע משפטי, או כיסוי להוצאות לינה במקרה שהדירה נפגעה ואינה ראויה למגורים.

הבעיה – אף אחד לא קורא

האמת? כמעט אף אחד לא מכיר את החוברת הזו. חברות הביטוח מפרסמות אותה באתר שלהן, אבל מי באמת יושב לקרוא עשרות עמודים של “שפה ביטוחית”?

הפתרון – חיפוש ממוקד עם CTRL+F

הטיפ הפשוט ביותר: לא צריך לקרוא את כל החוברת.

1. הורידו את הקובץ מאתר חברת הביטוח.
2. פתחו אותו במחשב.
3. הקישו CTRL+F (או Command+F במק).
4. חפשו מילות מפתח לפי מה שמעניין אתכם.

דוגמאות:

• כסף / כסף מזומן – תגלו מה מגבלת הכיסוי.
• תכשיטים – תדעו אם צריך הצהרה מיוחדת.
• שטיחים – תבינו אם מדובר בכיסוי נפרד.
• הוצאות לינה – תגלו מה מגיע לכם במקרה של נזק כבד.

מדריך קצר לשימוש יעיל

1. הכינו רשימת נושאים: מה חשוב לכם לדעת – תכשיטים, כסף מזומן, ציוד אלקטרוני, חיות מחמד, שכירות חלופית.
2. בצעו חיפוש מילות מפתח: אל תסתפקו במילה אחת – נסו כמה ניסוחים (כסף / מזומן, תכשיט / זהב, רכב / אופניים חשמליים).
3. שמרו את ההערות: רשמו בצד את הסעיפים שחשובים לכם – זה יחסוך זמן במקרי תביעה.
4. בדקו את ההתאמה לדף הרשימה: אם יש פער בין מה שמופיע בחוברת למה שבדף – שאלו את הסוכן שלכם.

לסיכום

דף הרשימה הוא כמו תפריט מקוצר – אבל המנה המלאה נמצאת בחוברת התנאים הכלליים. אל תוותרו על הכרת ההרחבות והכיסויים שמגיעים לכם. זה לא דורש יותר מחמש דקות חיפוש ממוקד, ויכול להיות ההבדל בין פיצוי מלא לבין אכזבה גדולה.

מדריך מעשי עם דוגמאות אמיתיות מתוך פוליסות ביטוח דירה בישראל

1. כסף מזומן

🔹 הפניקס – ביטוח דירה (תנאים כלליים, פרק רכוש ביתי):

"כיסוי עבור אובדן או נזק לכסף מזומן השייך למבוטח, הנמצא בביתו, עד לסכום מירבי של 2,000 ₪."

🔹 מגדל – ביטוח דירה:

"כסף מזומן בבית – עד 1,500 ₪, ובכספת נעולה – עד 5,000 ₪."

💡 מה זה אומר בפועל? אם פרצו לביתכם ונגנב כסף, הפיצוי מוגבל מאוד – אלא אם שמרתם אותו בכספת שעומדת בהגדרה המדויקת של הפוליסה.

2. תכשיטים

🔹 כלל – ביטוח דירה (פרק רכוש):

"תכשיטים שלא הוצהרו מראש – פיצוי מירבי של עד 10% מסכום הביטוח הכולל לרכוש הביתי, ולא יותר מ-20,000 ₪ לאירוע."

🔹 הראל – ביטוח דירה:

"תכשיטים שאינם מבוטחים במפרט – כיסוי עד 2% מסכום הביטוח לרכוש ביתי, ולא יותר מ-10,000 ₪ לאירוע."

💡 המשמעות: מי שלא מצרף רשימת תכשיטים שמאית – יגלה ברגע האמת שהכיסוי מצומצם בהרבה ממה שחשב.

3. שטיחים ופריטי ערך מיוחדים

🔹 מנורה מבטחים – ביטוח דירה:

"שטיחים מזרחיים, עבודת יד, עתיקות, חפצי אמנות – יכוסו עד 5% מסכום הביטוח לרכוש ביתי."

🔹 הפניקס:

"פריטים מיוחדים (שטיחים, אוספים, חפצי אמנות) – פיצוי מירבי עד 7% מסכום הביטוח לרכוש ביתי, אלא אם הוצהרו בנפרד."

💡 המשמעות: מי שמחזיק שטיח פרסי בשווי גבוה – צריך להצהיר עליו בנפרד, אחרת לא יקבל את מלוא ערכו.

4. הוצאות לינה במקרה של נזק

🔹 מגדל:

"במקרה שנכס המגורים ניזוק ואינו ראוי למגורים – תישא החברה בהוצאות לינה חלופית למבוטח ולבני ביתו, עד 36 חודשים, ובסכום כולל שלא יעלה על 10% מסכום הביטוח על המבנה."

🔹 כלל:

"הוצאות מגורים חלופיים עקב נזק מכוסה – עד 24 חודשים, בסכום כולל שלא יעלה על 15% מסכום הביטוח על המבנה."

💡 ההבדלים עצומים – יש פוליסות שמכסות שנתיים, אחרות שלוש שנים.

טיפים אחרונים

1. חפשו ב־CTRL+F את המילים: “כסף”, “תכשיטים”, “שטיחים”, “הוצאות לינה”.
2. השוו בין חברות – ההבדלים יכולים להיות עשרות אלפי שקלים.
3. הצהרה מראש = ביטחון – כל פריט יקר (תכשיט, שטיח, יצירת אמנות) – כדאי להצהיר ולצרף שומה/קבלה.

📌 המסקנה: מי שמכיר רק את דף הרשימה – מפספס חצי מהתמונה. הכוח האמיתי נמצא בחוברת התנאים הכלליים.

מה זה בעצם דף הרשימה וחוברת התנאים?

כשאתם מקבלים פוליסת ביטוח חדשה, אתם בעצם מקבלים שני מסמכים חיוניים:

1. דף הרשימה/פוליסה - זה המסמך הקצר והאישי שלכם, שכולל את הפרטים הבסיסיים: סכומי ביטוח, דמי ביטוח, השתתפויות עצמיות
2. חוברת התנאים הכלליים - זהו המסמך הארוך (עשרות עמודים!) שמכיל את כל התנאים המפורטים של הפוליסה

הנקודה החשובה: דף הרשימה תמיד כפוף לחוברת התנאים הכלליים. אם יש סתירה, חוברת התנאים מנצחת.

למה חוברת התנאים כל כך חשובה?

הכסף נמצא בפרטים הקטנים

חוברת התנאים מלאה ב"סוכריות" וזכויות נסתרות שרוב האנשים לא יודעים עליהן:

• כיסויים נוספים שלא מופיעים בדף הרשימה
• הרחבות מיוחדות לנסיבות ספציפיות
• זכות לשירותים נוספים (כמו מומחה שמאי, עורך דין)
• פרטים על תהליכי התביעה וזכויותיכם
• חריגים וביטולים שחשוב להכיר

הבעיה: אף אחד לא קורא את זה

• החוברת ארוכה ומורכבת (20-50 עמודים)
• כתובה בשפה משפטית מסובכת
• נראית "משעממת" ובלתי רלוונטית
• רוב האנשים שמים אותה במגירה ושוכחים

הפתרון הגאוני: טכניקת Ctrl+F

במקום לקרוא הכל - חפשו בחכמה!

שלב 1: הורידו את החוברת

• היכנסו לאתר של חברת הביטוח שלכם
• חפשו בקטע "חוברות תנאים כלליים" או "מסמכי פוליסה"
• הורידו את החוברת המתאימה לסוג הביטוח שלכם

שלב 2: השתמשו בחיפוש החכם

לחצו על Ctrl+F (או Command+F במק) וחפשו את המילים הרלוונטיות:

מילות חיפוש חכמות לביטוח דירה:

• "כסף מזומן"
• "תכשיטים"
• "שטיחים"
• "אלקטרוניקה"
• "מחשב"
• "רהיטים"
• "ציוד צילום"
• "כלי נגינה"
• "יצירות אמנות"
• "אופניים"

מילות חיפוש לביטוח רכב:

• "רכב חלופי"
• "גרירה"
• "תיקונים"
• "פנסים"
• "שמשות"
• "גלגלים"
• "חלקי חילוף"

מילות חיפוש לביטוח בריאות:

• "רופא מומחה"
• "בדיקות"
• "ניתוח"
• "אשפוז"
• "תרופות"
• "שיקום"
• "פיזיותרפיה"

טיפים מתקדמים לחיפוש יעיל

1. השתמשו במילים נרדפות

אם לא מצאתם תוצאות עם מילה אחת, נסו:

• "כסף" גם "מזומן" וגם "מטבע"
• "תכשיטים" גם "זהב" וגם "יהלומים"
• "מחשב" גם "לפטופ" וגם "טאבלט"

2. חפשו מילים כלליות

• "נזק"
• "כיסוי"
• "שיפוי"
• "החזר"
• "השתתפות עצמית"

3. חפשו מצבי חירום

• "אסון טבע"
• "שיטפון"
• "רעידת אדמה"
• "שריפה"
• "פריצה"
• "גניבה"

דוגמאות למה שתמצאו (ותתפלאו!)

הפתעות נעימות שאתם עלולים לגלות:

• כיסוי לכסף מזומן בבית עד 5,000 ש"ח (גם אם לא ידעתם!)
• זכות למומחה שמאי בתביעות גדולות
• כיסוי לנזק עקיף (כמו מזון שהתקלקל בגלל הפסקת חשמל)
• שירותי חירום 24/7 (מסגר, שרברב, חשמלאי)
• כיסוי לנזקי מים סמויים מהצנרת

דברים שחשוב לדעת מראש:

• השתתפויות עצמיות מיוחדות לפריטים שונים
• הגבלות זמן לדיווח על תביעות
• חריגים ספציפיים שחשוב להכיר
• דרישות תחזוקה שעלולות לבטל כיסוי

המדריך המעשי: 5 צעדים לניצול מקסימלי

צעד 1: הכינו רשימת חיפוש אישית

רשמו את כל הפריטים היקרים בביתכם ואת המצבים שמעניינים אתכם.

צעד 2: בצעו חיפושים מתודיים

חפשו כל מילה ברשימה שלכם וסמנו את התוצאות הרלוונטיות.

צעד 3: צרו לעצמכם "מאגר זכויות"

כתבו רשימה של כל הכיסויים והזכויות שגיליתם.

צעד 4: שאלו שאלות ממוקדות

אם יש משהו לא ברור, פנו לסוכן הביטוח או לחברה עם שאלות מאוד ספציפיות.

צעד 5: עדכנו במידת הצורך

אם גיליתם שחסרים לכם כיסויים חשובים, שקלו להוסיף אותם לפוליסה.

טעויות נפוצות להימנע מהן

❌ "דף הרשימה זה הכל"

דף הרשימה הוא רק התקציר - החוברת מכילה את המידע המלא.

❌ "זה יותר מידי מסובך"

עם טכניקת החיפוש, אתם מקבלים רק את המידע הרלוונטי לכם.

❌ "הסוכן יגיד לי הכל"

הסוכן אדם, והוא עלול לא לזכור את כל הפרטים הקטנים.

❌ "אני אקרא כשאצטרך"

בזמן תביעה זה מאוחר מידי - כדאי להכיר מראש.

סיכום: הזמן שלכם הוא זהב

במקום להשקיע שעות בקריאת עשרות עמודים, השקיעו 30 דקות בחיפוש חכם. תגלו זכויות שלא ידעתם שיש לכם, ובזמן הצורך תדעו בדיוק איך לנצל אותן.

זכרו: פוליסת הביטוח היא חוזה דו-צדדי. אתם משלמים דמי ביטוח, וחברת הביטוח מתחייבת לכסות אתכם. לכן חשוב שתכירו את כל הזכויות שלכם!

טיפ אחרון: שמרו את החוברת בקובץ דיגיטלי נגיש, עם הרשימה של הזכויות שגיליתם. כך תוכלו לגשת אליה במהירות כשתצטרכו.

כשהביטוח לא עובד: החריגים הקריטיים שבעלי עסקים חייבים להכיר

רבים מבעלי העסקים חושבים שביטוח צד שלישי הוא "המטרייה הגדולה" שתגן עליהם מפני כל תביעה של לקוח. בפועל, בדיוק ברגע האמת – הפוליסה מתגלה כחורית ומלאה בהחרגות. שלושה מקרים אמיתיים שהגיעו אלינו ממחישים היטב עד כמה הפער בין ציפיות המבוטח לבין המציאות המשפטית הוא עצום.

החריגים שמכריעים את התביעה

מתוך רשימת החריגים הסטנדרטית בפוליסות צד ג', שלושה סעיפים בולטים במיוחד לבעלי מקצוע:

3.לא יכוסו תביעות בשל עבודות התקנה, הרכבה או תיקונים במבנים או במוצרי לקוחות, וכל נזק לרכוש או לנכסים המצויים במבנים או לנכסים אחרים שנגרמו להם תוך כדי או עקב עבודות כאמור נוספת בבית העסק המבוטח.

4.לא יכוסה נזק שנגרם על ידי או כתוצאה מתכנון, פיקוח או ייעוץ.

5.נזק שנגרם כתוצאה ממוצר שסופק על ידי המבוטח או על ידי מי מטעמו.

במילים פשוטות: בדיוק הנזקים הנפוצים ביותר – עבודה לקויה, מוצר שסופק ללקוח, התקנה שגרמה נזק – מוחרגים.

זהו נוסח החריג הסטנדרטי שנמצא היום בכל פוליסה של בית עסק:

"מוצרים שיוצרו, נמכרו, סופקו, תוקנו, טופלו, הורכבו או שווקו על ידי המבוטח או על ידי כל איש בשירותו, לאחר שאותם מוצרים יצאו מחזקתו הישירה של המבוטח"

שלושה מקרים מהשטח

1. השרברב הוותיק – חריג מס' 3

שרברב עצמאי עם עשרות שנות ניסיון קדח בטעות בצנרת בדירת לקוח. הדירה הוצפה ונגרם נזק במאות אלפי ₪.

הוא פנה מיידית לסוכן הביטוח שקבע: "תישן כמו תינוק, יש לך צד ג'".

חברת הביטוח דחתה את התביעה – ובצדק.

הנזק התרחש במבנה הלקוח תוך כדי עבודות התקנה ותיקון – וזה מוחרג במפורש בסעיף 3.

בסופו של דבר, הצלחנו לצמצם את התביעה לכ־40% בלבד.

2. הנגר – חריג מס' 4

נגר מקצועי התקין מטבח יוקרתי. ארון עליון קרס, פגע בצנרת וגרם להצפה בדירה.

למרות שביקש מראש הרחבה לעבודות הרכבה אצל לקוחות, חברת הביטוח דחתה את התביעה.

הסיבה: החיבור לקיר נחשב "עבודה לקויה", וזו מוחרגת על פי סעיף 4 – נזק שנגרם מתכנון, פיקוח או ייעוץ.

ניהול נכון של ההליך המשפטי הקטין את החשיפה לפחות מ־50%, אך הנגר נותר עם נזק כבד.

3. בעל הטמבוריה – חריג מס' 5

בעל טמבוריה התקין טיימר לדוד אצל לקוחה. הטיימר התלקח וגרם לשריפה שהשמידה את הדירה.

הוא פנה לסוכן הביטוח ששוב אמר "תישן כמו תינוק".

חברת הביטוח דחתה את התביעה – ובצדק.

הטיימר נחשב "מוצר שסופק ללקוח" – וככזה מוחרג בסעיף 5.

גם כאן הצלחנו לצמצם את החשיפה ביותר מ־50%, אך בעל העסק נשא בנזק משמעותי.

הניתוח: פער קטלני בין הציפיות למציאות

בכל המקרים חוזר אותו דפוס:

1. בעל מקצוע מנוסה ומבוטח.
2. סוכן ביטוח הבטיח שהכיסוי מלא.
3. מתרחש נזק בדיוק מסוג שהעסק חשוף אליו.
4. חברת הביטוח דוחה על בסיס החריגים.
5. בעל העסק מגלה מאוחר מדי שאין לו הגנה אמיתית.

הבעיה איננה רק לשון הפוליסה, אלא גם כשל בהבנה. כשסוכן מבטיח מבלי להכיר או להסביר את סעיפי ההחרגה, הוא חושף את עצמו לתביעת אחריות מקצועית מצד הלקוח.

מה הפתרון?

1. ביטול החריגים – ניתן (בתוספת פרמיה) לדרוש מחברת הביטוח לבטל או לצמצם חלק מהחריגים.
2. ביטוח אחריות מקצועית – זהו הכיסוי היחיד שמגן באמת על טעויות מקצועיות, התקנות לקויות ומוצרים שסופקו.
3. שקיפות ותיעוד – כל הבטחה של סוכן חייבת להופיע בכתב. בלי זה, ביום הדין המבוטח נשאר לבד.

מסקנה חדה

בעלי מקצוע: אם אתם מסתפקים בביטוח צד ג' בלבד – אתם ערומים משפטית.

בלי הרחבות או פוליסת אחריות מקצועית ייעודית, כל עבודה תמימה יכולה להפוך לתביעה של מאות אלפי שקלים.

כדי להבין מיהו "הצד השלישי" בביטוח, צריך לזכור את החלוקה הבסיסית:

• הצד הראשון הוא המבוטח עצמו – בעל העסק או בעל המקצוע.
• הצד השני הוא הלקוח או הנכס שבו המבוטח עובד, למשל הדירה שבה מתבצעת העבודה.
• הצד השלישי הוא אדם זר, מקרי, שלא קשור ישירות לעסקה או לעבודה – עובר אורח, שכן, אורח מזדמן – שנפגע כתוצאה מפעולותיו של המבוטח.

במילים אחרות, ביטוח צד ג' נועד להגן מפני תביעות של גורמים חיצוניים, לא של הלקוח עצמו ולא של המבוטח, אלא של מי שנפגע "מהצד".

הצטרפו אלינו לקבוצת התוכן של בית שמאי - ארגון השמאים והמומחים בישראל - כאן

או בקישור זה: https://chat.whatsapp.com/Fdywzbu9B5h6iM9q452fyo 

כל מה שמעניין בנושאי שמאות רכוש וחקלאות  - קהילת שמאי הרכוש הגדולה בישראל

לא חבר בבית שמאי? הצטרף כאן

לימודי שמאות רכוש מקוונים - שמאות רכוש, חקלאות וסיקור סיכונים והגנות

דליפת נפט בדירות מגורים: הסכנה הסמויה שיכולה להרוס את הבית – ואת ערכו

מאת: חיים אטקין | שמאי מקרקעין מוסמך ומומחה להערכת נזקי רכוש

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מדאיגה במספר המקרים בהם מתרחשות דליפות דלק מתוך מכלי הסקה הממוקמים בתוך או בצמוד לבתי מגורים, במיוחד באזורים קרים כמו הרי ירושלים והצפון. מדובר לא רק בסכנה תברואתית וסביבתית חמורה – אלא גם באירועים בעלי השלכות כלכליות כבדות, ובראשן ירידת ערך משמעותית של הנכס.

מקרה לדוגמה – דליפת נפט בבית פרטי

באחד המקרים שנידונים בימים אלו בבית המשפט (שמו של התובע שמור במערכת), נגרמה דליפת נפט מצנרת קמין שהוזן ממיכל בנפח של 500 ליטר. הנפט נספג בבטון ובחול שבמרחב הסלון, המטבח והמרתף – ובאופן אופייני, הריח לא התפוגג גם לאחר עבודות שיקום בהיקף של כ-300,000 ש"ח.

חוות דעת מקצועית – הפגיעה בשווי

במסגרת ההליך המשפטי, נדרשתי להעריך את שיעור הפגיעה בשווי המחוברים. חוות דעתי הייתה חד משמעית: גם לאחר שיקום מקצועי, נכס שמדיף ריח נפט הוא נכס פגוע – הן אובייקטיבית והן פסיכולוגית, והדבר משליך ישירות על שוויו בשוק החופשי. השומה שלי קבעה ירידת ערך של כ-25% משווי המחוברים, המהווים את לב הבית (סלון, מטבח ומרתף). מדובר בירידת ערך של כ-350,000 ש"ח.

הערכת שווי זו מתבססת על עקרונות יסוד בשמאות ובפסיקה ארוכת שנים, לרבות פסקי דין אשר מכירים ב"ירידת ערך פסיכולוגית" גם כאשר התיקון ההנדסי בוצע – אך הנכס נתפס בעיני הציבור כ"בעייתי".

גם מומחה בית המשפט מאשר ירידת ערך

על פי חוות דעתו של מומחה שמונה מטעם בית המשפט – אשר בדק את הנכס לאחר סיום השיקום – נקבע כי עדיין קיימת ירידת ערך של בין 5% ל-10% משווי הבית כולו. בכך מאשר המומחה את מסקנתי: נכס פגוע ומתוקן שווה פחות מנכס שלא נפגע מעולם.

השיקום – מורכב, ארוך, ויקר

שי פאר, מנכ"ל חברת IED, המתמחה בשיקום נזקי דלקים, מזהיר: דליפת נפט מחייבת תהליך שיקום מורכב הנמשך 4–6 חודשים בממוצע, במהלכם הדיירים בדרך כלל נאלצים לעזוב את הבית. עלות השיקום נעה בין 300,000 ל-500,000 ש"ח, וכוללת:

• איתור מדויק של הזיהום באמצעות מכשירי PID.
• פירוק ריצוף והוצאת אדמה מזוהמת.
• חימום מבוקר של הבטון לאידוי הדלקים.
• שימוש בפחם פעיל, חומרי איטום ובדיקות קפדניות של חלקיקים רעילים.
• פינוי פסולת מסוכנת לאתרי הטמנה ייעודיים.

לדבריו, "אנשים מחזיקים בביתם מיכלים של אלף ליטר דלק – מבלי שנדרש מהם היתר, מבלי שמישהו מפקח, ומבלי שהמדינה מבינה את גודל הסכנה."

הבעיה: אין רגולציה

היעדר תקנות מחייבות לבתים פרטיים בנוגע להחזקת חומרים מסוכנים מהווה פתח להתרחשות אירועים חמורים. בעוד שבתי עסק מחויבים ברישוי והיתרים, בית מגורים – גם אם בו מיכל דלק של 1000 ליטר – אינו נדרש לדבר. הפער הרגולטורי הזה הוא מתכון לאסון סביבתי וכלכלי גם יחד.

מסקנה וסיכון עתידי

דליפת דלק אינה רק בעיה סביבתית – היא בעיה כלכלית חריפה. מעבר לפינוי, ריח, ולזמן ההשבתה, נכסים שעברו דליפת נפט סובלים מירידת ערך שקשה לתקן – גם אחרי עבודות מקצועיות.

מדובר בבעיה לאומית שדורשת טיפול מערכתי, תקינה והסדרה מיידית. כל עוד אין חובה לדווח לרשויות, ואין חובה לפיקוח על אחזקת מכלים – הציבור חשוף הן לסכנת חיים והן לפגיעה כלכלית קשה.

"מכלי הדלק בבתים מהווים סכנה חמורה"

מהי הזרקה לאיטום?

הזרקה לאיטום היא טכנולוגיה מתקדמת לטיפול בבעיות חדירת מים בבניינים, במיוחד במרתפים ובחניונים תת-קרקעיים. שיטה זו משמשת כפתרון יעיל הן במבנים קיימים והן במבנים בשלבי בנייה, כאשר מתגלות בעיות איטום בזמן חפירת המרתפים.

כיצד פועלת טכנולוגיית ההזרקה?

הטכניקה מבוססת על הזרקת חומרים מיוחדים בלחץ גבוה לתוך:

• סדקים בבטון
• חללים ריקים בקירות
• מישקים בין אלמנטים מבניים
• אזורים פגועים באיטום המקורי

החומרים המוזרקים מתרחבים ומתקשים בתוך החללים, יוצרים מחסום אטום למים ומונעים חדירת רטיבות לתוך המבנה.

סוגי חומרים להזרקה

1. שרפים אפוקסי

• מתאימים לסדקים מבניים
• חוזק מכני גבוה
• עמידות כימית מצוינת

2. פוליאוריתן מתרחב (PU)

• אידיאלי לסדקים פעילים עם תנועה
• התרחבות עד פי 20 מנפחו המקורי
• גמישות גבוהה לאורך זמן

3. ג'ל אקרילי

• מתאים לסדקים דקים במיוחד
• חדירה מעולה לתוך הבטון
• ידידותי לסביבה

4. מיקרו-צמנט

• לחיזוק מבני בנוסף לאיטום
• עמידות גבוהה בפני לחץ מים
• מתאים לטיפול בשטחים גדולים

תהליך ביצוע ההזרקה

שלב 1: אבחון וסקר ראשוני

• זיהוי מקורות הרטיבות
• מיפוי הסדקים והנזקים
• בדיקת לחץ מים בקרקע
• תכנון נקודות ההזרקה

שלב 2: הכנת השטח

• ניקוי הסדקים מלכלוך ואבק
• הסרת חלקי בטון רופפים
• יצירת חריצים (במידת הצורך)
• ייבוש המשטח

שלב 3: התקנת פקרים (פיות הזרקה)

• קידוח חורים בזווית של 45 מעלות
• התקנת פקרים מיוחדים בחורים
• אטימה זמנית מסביב לפקרים
• בדיקת אטימות הפקרים

שלב 4: הזרקה בלחץ

• ערבוב החומר לפי הוראות היצרן
• הזרקה מבוקרת בלחץ נמוך עד בינוני
• מעקב אחר התפשטות החומר
• המשך הזרקה עד לקבלת התנגדות

שלב 5: גימור

• הסרת הפקרים לאחר התקשות
• סתימת החורים בחומר מתאים
• החלקת פני השטח
• ביצוע בדיקת אטימות סופית

יתרונות השיטה

1. מינימום פגיעה במבנה - אין צורך בפירוק אלמנטים קיימים
2. ביצוע מהיר - טיפול בבעיה תוך ימים ספורים
3. עמידות לאורך זמן - פתרון לטווח ארוך למניעת חדירת מים
4. גמישות ביישום - מתאים למגוון רחב של מצבים וחומרים
5. עלות-תועלת גבוהה - חסכון בעלויות לעומת חפירה ואיטום חיצוני

עלויות הטיפול

העלות תלויה במספר גורמים:

גורמים משפיעים:

• סוג החומר המוזרק
• היקף הנזק ואורך הסדקים
• נגישות לאזור הטיפול
• לחץ המים בקרקע
• דרישות מיוחדות של הפרויקט

טווחי מחירים משוערים:

*המחירים הינם אומדן בלבד וכפופים לשינויים בהתאם לפרויקט הספציפי

טיפול בבעיות איטום במרתפי חניה

מרתפי חניה מציבים אתגרים מיוחדים:

בעיות נפוצות:

• לחץ מים הידרוסטטי גבוה
• תנועת כלי רכב גורמת לרעידות
• שינויי טמפרטורה קיצוניים
• חשיפה לכימיקלים (שמנים, דלקים)

פתרונות מותאמים:

1. הזרקת מילוי מבני - לסדקים הנובעים מתנועה
2. הזרקת חומרים כימיים עמידים - באזורי חניה
3. מערכות ניקוז משלימות - להורדת לחץ המים
4. איטום משולב - הזרקה + ציפויים חיצוניים

שאלות נפוצות

ש: כמה זמן נמשך תהליך ההזרקה? ת: בדרך כלל בין 1-3 ימים, תלוי בהיקף הבעיה.

ש: האם ניתן להזריק דרך ציפויים קיימים? ת: כן, בטכניקות מתקדמות ניתן לבצע הזרקה מבלי להסיר ציפויים.

ש: מהו אורך החיים הצפוי של טיפול הזרקה? ת: בביצוע מקצועי ותחזוקה נאותה - 10-20 שנה ויותר.

ש: האם ההזרקה מתאימה לכל סוגי הבטון? ת: כן, אך יש להתאים את סוג החומר המוזרק לסוג הבטון ולתנאי השטח.

הזרקה לאיטום מהווה פתרון מתקדם ויעיל לבעיות חדירת מים במרתפים ובחניונים תת-קרקעיים. השיטה מתאימה במיוחד לטיפול בבעיות איטום המתגלות במהלך בנייה, ומאפשרת תיקון מהיר ויעיל ללא צורך בעבודות חפירה נרחבות. בחירה נכונה של חומרי הזרקה והקפדה על ביצוע מקצועי מבטיחים פתרון ארוך טווח לבעיות הרטיבות.

הזרקה כפתרון לבעיות איטום במרתפים ובבנייני חניה

מבנים תת-קרקעיים כגון מרתפים ובנייני חניה מהווים חלק בלתי נפרד מהתשתית הבנויה בישראל. חיוני לשמור על יובשם ועמידותם של מבנים אלה מפני חדירת מים, לאור האתגרים הנפוצים הנובעים מגשמים עונתיים ומפלסי מי תהום. חדירת מים עלולה לגרום לנזקים מבניים משמעותיים, לפגוע באיכות האוויר ואף להוות סכנה בטיחותית. הזרקה מהווה פתרון ממוקד ויעיל להתמודדות עם נזילות נקודתיות ובעיות איטום רחבות יותר במבנים אלה, במיוחד כאשר גישה חיצונית מוגבלת או אינה מעשית. דו"ח זה נועד לספק ניתוח מקיף ומבוסס על ידע טכני של שיטת האיטום בהזרקה כפתרון לבעיות אלה, תוך כיסוי עקרונות השיטה, החומרים השונים, היתרונות, החסרונות והשיקולים המעשיים ביישומה.   תופעת כשלים באיטום נפוצה מאוד במבנים בישראל, ולעתים קרובות מובילה לנזילות ולחדירת מים שהן הגורם העיקרי לבלאי המבנה. למרות שישראל אינה מדינה עשירה במים, בעיות איטום ורטיבות נפוצות ביותר, דבר המצביע על כך שגורמים כגון תקני בנייה או תנאים סביבתיים ייחודיים תורמים משמעותית לבעיות אלה.   

בעיות איטום נפוצות במרתפים ובבנייני חניה

במרתפים, חדירת מים עלולה לנבוע ממספר גורמים. לחץ הידרוסטטי של מי תהום דוחף מים כנגד קירות ורצפות המרתף. סדקים בקירות וברצפות בטון, הנגרמים משקיעה, התכווצות או מאמץ מבני, מהווים נקודות חולשה דרכן עלולים לחדור מים. נזילות עלולות להתרחש גם בחיבורי בנייה, דרך מעברי צנרת ובמקומות בהם הותקנו מוטות קשירה. מערכות איטום מקוריות שאינן מספקות או שהתבלו עם הזמן עלולות לאפשר חדירת לחות ורטיבות. בנוסף, תופעת הקפילריות עלולה לגרום ללחות לעלות דרך הבטון.   הופעת סימני רטיבות במרתף עלולה להיות מלווה בכתמים על הקירות או הרצפה, ריח עובש חריף, קילופי צבע וחלודה. מעבר לנזק המבני, רטיבות במרתף עלולה ליצור תנאים להתפתחות עובש, שהוא אחד הגורמים העיקריים למחלות נשימה. יתרה מכך, מרתפים לחים עלולים להוביל להצטברות גז ראדון, שהוא גז רדיואקטיבי חסר ריח וצבע שעלול להוות סכנה בריאותית משמעותית.   בבנייני חניה, הן תת-קרקעיים והן עיליים, חדירת מים עלולה לנבוע מסדקים בלוחות הבטון ובמבני התמיכה כתוצאה מעומסי תנועה, חשיפה לתנאי מזג אוויר משתנים (מחזורי קפיאה-הפשרה, קרינת UV) ותנודות מבניות. נזילות עלולות להתרחש גם במפרקי התפשטות ובחיבורי בנייה. במקרה של חניונים עיליים, התבלות של ממברנות איטום על משטחי החניה עלולה להוביל לחדירת מים. בעיות ניקוז עלולות לגרום להצטברות מים ולהגברת הלחץ על מערכת האיטום.   חדירת מים לחניונים עלולה לגרום להיחלשות מבנה הבטון, קורוזיה של ברזל הזיון, פגיעה ברכבים החונים, התפתחות עובש וטחב, ובסופו של דבר לפגוע בעמידות ובטיחות המבנה. גם חניונים עיליים חשופים לבעיות איטום, דבר המצביע על כך שהבעיה אינה קשורה רק ללחץ מי תהום, אלא גם לגורמים כגון הצטברות מי גשמים ובלאי כללי.   

הבנת איטום בהזרקה

איטום בהזרקה הוא שיטה יסודית הכוללת הזרקת חומרי איטום מיוחדים בלחץ לתוך סדקים, חללים וחיבורים במבני בטון כדי ליצור מחסום אטום למים. שיטה זו מתבצעת בדרך כלל מהצד הפנימי של המבנה, במיוחד במרתפים ובחניונים תת-קרקעיים בהם הגישה החיצונית מוגבלת, ולכן מכונה לעתים קרובות "איטום שלילי". זאת בניגוד ל"איטום חיובי" המיושם על החלק החיצוני של המבנה כדי למנוע מלכתחילה חדירת מים.   תהליך ההזרקה הטיפוסי כולל מספר שלבים. ראשית, יש לזהות את מקור הנזילה או האזור הדורש איטום. לאחר מכן, קודחים חורים קטנים בבטון החותכים את הסדקים או החללים. אל תוך החורים הקדוחים מתקינים פיות או מתאמי הזרקה. חומר האיטום הנבחר מוזרק דרך הפיות באמצעות משאבות וציוד מיוחדים. לאחר ההזרקה, החומר מתקשה ויוצר אטימה. לבסוף, מסירים את הפיות ואוטמים את חורי ההזרקה.   ההבחנה בין איטום חיובי ושלילי חיונית להבנת מגבלות האיטום בהזרקה. בעוד שהזרקה יעילה לעצירת נזילות מבפנים, היא אינה מטפלת במקור המים החיצוני וייתכן שלא תמנע מהבטון עצמו להירטב. לכן, במקרים רבים, במיוחד כאשר קיימת אפשרות, מומלץ לשלב איטום בהזרקה עם אמצעי איטום חיצוניים לפתרון מקיף ועמיד יותר לאורך זמן.   

סוגי חומרי הזרקה לאיטום

קיימים מספר סוגים של חומרים המשמשים לאיטום בהזרקה, כאשר הבחירה תלויה בסוג הבעיה, תנאי השטח והדרישות המבניות.

שרפי פוליאוריטן: חומרים אלה מאופיינים בגמישות טובה, הידבקות מצוינת לבטון ויכולת התפשטות, במיוחד סוגים הידרופיליים הבאים במגע עם מים. קיימים סוגים שונים של שרפי פוליאוריטן, כולל קצף פוליאוריטן הידרופילי המגיב עם מים ויוצר קצף, אידיאלי לעצירת נזילות פעילות ; שרפי פוליאוריטן הידרופוביים הדוחים מים ומספקים אטימה עמידה ; שרפי פוליאוריטן גמישים המתאימים לתזוזות במבנה ; ושרפי פוליאוריטן מבניים המציעים קשיחות וחוזק לתיקונים מבניים. הבחירה בחומר פוליאוריטני ספציפי תלויה באופי הנזילה (פעילה או פסיבית), בצורך בתיקון מבני ובמידת התנועה הצפויה בבטון. מוצרים לדוגמה כוללים את Sika Injection 101/201 , Spetec AG200  ו-SealBoss 1510.   

שרפי אפוקסי: חומרים אלה ידועים בחוזק הלחיצה הגבוה שלהם, בהידבקות המצוינת לבטון, בקשיחות לאחר ההתקשות ובעמידות הכימית הטובה. הם משמשים בעיקר לתיקון סדקים מבניים, חיבור מחדש של בטון ומניעת חדירת מים בסדקים שאינם נוזלים באופן פעיל. חשוב ליישם אפוקסי בתנאים יבשים יחסית לקבלת הידבקות מיטבית. מוצרים לדוגמה כוללים את Emecole Metro 121  ו-Sikadur-52 LP. זמן ההתקשות האיטי של האפוקסי יכול להיות יתרון בכך שהוא מאפשר חדירה טובה יותר, אך גם חיסרון בשל פוטנציאל לנזילה לפני ההתקשות, דבר שיש לקחת בחשבון בהתאם ליישום הספציפי.   

ג'לים אקריליים (הידרוג'לים): חומרים אלה מאופיינים בצמיגות נמוכה מאוד (דומה למים), הידרופיליות (מתנפחים במגע עם מים), גמישות וזמן תגובה מתכוונן. הם מתאימים במיוחד לאיטום סדקים דקים, חיבורים וחללים, כולל בתנאים רטובים ובמערכות צינורות הזרקה. מותגים לדוגמה כוללים את DE NEEF Gelacryl Superflex AR  ו-SealBoss 2400. הצמיגות הנמוכה במיוחד של ג'לים אקריליים מאפשרת להם לחדור לסדקים צרים מאוד שאליהם חומרים אחרים עשויים שלא להגיע, מה שהופך אותם לשימושיים במיוחד עבור רשתות סדקים מורכבות וסדקים נימיים.   

דייס צמנטי (תערובות מיקרו-צמנט): חומרים אלה אינם גמישים, מתקשים ונעשים קשיחים, וניתן לשנותם באמצעות פולימרים לשיפור הזרימה והחדירה. הם משמשים להזרקה מבנית עבור סדקים שאינם בתנועה, חללים וחיבורי בנייה. מוצרים לדוגמה כוללים את Microcem 8000 ו-12000. הקשיחות של דייס צמנטי הופכת אותו ללא מתאים לסדקים דינמיים החווים תנועה, מגבלה שיש לקחת בחשבון בעת הערכת התאמתם למרתפים ולחניונים הנתונים למאמצים שונים.   בחירת חומר ההזרקה המתאים היא קריטית ותלויה בגורמים כגון סוג הסדק, האם הוא נוזל באופן פעיל, הצורך בתיקון מבני והתנועה הצפויה במבנה.   

טבלה 1: השוואה בין חומרי הזרקה נפוצים

יתרונות איטום בהזרקה במרתפים ובבנייני חניה

לאיטום בהזרקה מספר יתרונות משמעותיים בטיפול בבעיות איטום במרתפים ובבנייני חניה. הוא יעיל באטימת סדקים דקים (עד רוחב של 2.5 ס"מ) ובאזורים שקשה להגיע אליהם ללא צורך בחפירות נרחבות. השיטה פולשנית מינימלית בהשוואה לתיקונים מבניים גדולים או איטום חיצוני, ולרוב היא מבוצעת מהצד הפנימי (הצד השלילי). מהירות היישום וזמני התקשות מהירים יחסית של חלק מהחומרים (כגון קצף פוליאוריטן) מצמצמים את זמן ההשבתה. השיטה מגוונת ויכולה לטפל הן באיטום (עצירת נזילות) והן בתיקון מבני (חיבור סדקים) בהתאם לחומר הנבחר. כאשר משתמשים בחומרים איכותיים ומיישמים אותם כראוי, קיימת אפשרות לעמידות ארוכת טווח ועמידות בפני מים, כימיקלים וגורמים סביבתיים אחרים. עצירת חדירת המים מסייעת במניעת המשך התפוררות הבטון וקורוזיה של ברזל הזיון. במקרים רבים, השיטה חסכונית בהשוואה לשיטות תיקון נרחבות יותר.   היכולת לבצע איטום בהזרקה מהפנים המבנה מהווה יתרון משמעותי עבור מרתפים ובנייני חניה קיימים, שבהם גישה חיצונית עלולה להיות חסומה על ידי גינון, מבנים סמוכים או אופי הפעילות של החניון.   

חסרונות ומגבלות איטום בהזרקה במרתפים ובבנייני חניה

עלות האיטום בהזרקה עדיין יכולה להיות גורם משמעותי, במיוחד במקרים של סדקים נרחבים או כאשר נדרשות נקודות הזרקה רבות. השיטה דורשת אנשי מקצוע מיומנים ומנוסים לצורך אבחון מדויק, בחירת חומרים נכונה ויישום מתאים כדי להבטיח יעילות ועמידות לאורך זמן. אם לא מטפלים בגורם הבסיסי לסדקים או לחדירת המים (כגון תזוזת קרקע, ניקוז לא מספק), עלולים להופיע סדקים או נזילות חדשות באזורים אחרים. השיטה לא תמיד מתאימה לכל סוגי הנזילות, כגון אלה שמקורם בחללים גדולים או בהתפוררות נרחבת של הבטון. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך באמצעי איטום משלימים, כגון חומרי איטום משטחיים או מערכות ניקוז, לפתרון מקיף. הזרקות אפוקסי עלולות להיות לא יעילות בסדקים נוזלים באופן פעיל או בסביבות עם לחץ מים גבוה. הזרקות פוליאוריטן עלולות שלא לספק תיקון מבני משמעותי במקרים בהם זה נדרש. יעילות האיטום בהזרקה עלולה להיות מוגבלת אם הסדקים מזוהמים בלכלוך או בפסולת, דבר המפריע להידבקות תקינה של חומר האיטום.   הפוטנציאל להישנות הבעיה במקום אחר מדגיש את החשיבות של הערכה ראשונית יסודית כדי לזהות את שורש בעיות האיטום. איטום בהזרקה עשוי להיות טיפול סימפטומטי אם הבעיות הבסיסיות אינן מתוקנות.   

גורמים שיש לקחת בחשבון בעת בחירת איטום בהזרקה

בעת שקילת איטום בהזרקה, יש להעריך את סוג וחומרת הנזילה: האם מדובר בנזילה פעילה, חלחול קל או רק לחות? יש לבחון את מצב הבטון: האם קיימים סדקים מבניים, סדקים שאינם מבניים או רק אזורים נקבוביים? יש לקבוע את המטרה העיקרית: האם רק לעצור חדירת מים, או שנדרש גם תיקון מבני? יש לשקול את נגישות האזור: האם גישה חיצונית אפשרית, או שהזרקה מהפנים היא האפשרות היחידה? יש לקחת בחשבון את התקציב ואת משך החיים הרצוי של התיקון. יש לבדוק את היסטוריית המבנה ואת מאמצי האיטום הקודמים.ההחלטה אם להשתמש באפוקסי או בפוליאוריטן היא שיקול קריטי התלוי בשאלה האם נדרש תיקון מבני. אפוקסי מועדף בשל חוזקו, בעוד שפוליאוריטן עדיף לאיטום נזילות פעילות ולאפשר תנועה.   

בחירת קבלן איטום בהזרקה במחוז המרכז בישראל

חשוב לבחור קבלן בעל ניסיון ספציפי בטכניקות איטום בהזרקה. יש לוודא שהקבלן בקיא בסוגי חומרי ההזרקה השונים (פוליאוריטן, אפוקסי, אקריליים, צמנטיים) ויכול להמליץ על האפשרות המתאימה ביותר לבעיה הספציפית. יש לבדוק אם לקבלן יש הסמכות, רישיונות וביטוח. מומלץ לבקש המלצות וחוות דעת מלקוחות קודמים כדי להעריך את איכות העבודה והאמינות של הקבלן. יש לקבל מספר הצעות מחיר מקבלנים שונים כדי להשוות מחירים והצעות שירות. יש לברר לגבי אחריות הקבלן על עבודתו ועל החומרים בהם נעשה שימוש.   

מסקנות והמלצות

איטום בהזרקה מהווה פתרון בעל ערך ויעיל לטיפול בבעיות איטום במרתפים ובבנייני חניה, במיוחד עבור נזילות נקודתיות וכאשר גישה חיצונית מאתגרת. היתרונות העיקריים כוללים פולשנות מינימלית ויעילות באטימת סדקים. עם זאת, קיימות מגבלות, כולל פוטנציאל להישנות הבעיה אם לא מטפלים בגורמים הבסיסיים והצורך ביישום מקצועי.מומלץ לבצע הערכה יסודית של הבעיה, לבחור בקפידה את חומר ההזרקה המתאים בהתבסס על התנאים הספציפיים ולבחור קבלן מוסמך ומנוסה לביצוע העבודה. במצבים מסוימים, מומלץ לשקול אמצעי איטום משלימים, כגון שיפור הניקוז או יישום חומרי איטום משטחיים, לפתרון מקיף ועמיד יותר לאורך זמן. איטום בהזרקה ממלא תפקיד חשוב בשמירה על שלמות ואריכות ימים של מבנים תת-קרקעיים בישראל.

"טרמיטים יש רק באפריקה" באמת? - חשבתם שאין בארץ טרמיטים? כדאי שתתעדכנו

מבוסס על הספר פרי עטי ירידת ערך למקרקעין מנזקים, מפגעים, מומים, מטרדים וליקויים, כולל ירידת ערך פסיכולוגית. - חיים אטקין, שמאי מקרקעין, מומחה לירידת ערך נכסים.

השפעת טרמיטים בנכסי מקרקעין - ירידת ערך, זיהוי ודרכי ההתמודדות

מבוא

טרמיטים – אלו יצורים קטנים אך הרסניים שיכולים לגרום לנזקים משמעותיים בנכסי מקרקעין. בישראל, נוכחותם של טרמיטים בנכס עלולה להוביל לירידה משמעותית בערכו, עלויות תיקון גבוהות, ולבעיות בריאותיות ובטיחותיות. מאמר זה יעסוק בהשפעת הטרמיטים על נכסי מקרקעין, כיצד לזהות סימני נגיעות, מה ההשלכות הכלכליות, ומה ניתן לעשות כדי להתמודד עם הבעיה.

ההשפעה הכלכלית של טרמיטים על נכסי מקרקעין

ירידת ערך הנכס

מחקרים מראים כי נוכחות טרמיטים או היסטוריה של נגיעות בטרמיטים עלולה להוריד את ערך הנכס ב-10% עד 25%, תלוי בחומרת הנגיעות והנזק שנגרם. במקרים קיצוניים, כאשר המבנה ספג נזק מבני משמעותי, ירידת הערך יכולה להגיע אף ל-40%.בישראל, במיוחד באזורים חמים ולחים כמו מישור החוף והשפלה, הבעיה נפוצה יותר ויכולה להשפיע משמעותית על שוק הנדל"ן המקומי. נכס שידוע כי סבל מנגיעות טרמיטים בעבר יכול להישאר עם "תווית" שלילית בשוק, אפילו לאחר טיפול מקיף.

עלויות טיפול והתמודדות

הטיפול בנגיעות טרמיטים בישראל יכול לעלות אלפי שקלים, כתלות בגודל הנכס וחומרת הנגיעות:

• טיפול בסיסי: 2,000-5,000 ₪
• טיפול מקיף בנכס בינוני: 5,000-15,000 ₪
• טיפול ושיקום נזקים מבניים: 20,000-100,000 ₪ ויותר

לעלויות אלה יש להוסיף את עלות תיקון הנזקים שכבר נגרמו, אשר עשויה להיות משמעותית אם המבנה סבל מפגיעה מבנית.

סוגיות משפטיות וביטוחיות

ברוב המקרים, פוליסות ביטוח דירה סטנדרטיות בישראל אינן מכסות נזקי טרמיטים, מכיוון שאלה נחשבים ל"תחזוקה שוטפת" ולא אירוע פתאומי. רכישת כיסוי ביטוחי ייעודי לטרמיטים אפשרית, אך בעלות נוספת.מבחינה משפטית, מוכר נכס בישראל מחויב לגלות לקונים על נגיעות טרמיטים ידועה. הסתרת מידע זה עלולה להוביל לתביעות משפטיות ולביטול עסקאות.

זיהוי נגיעות טרמיטים בנכס

סימנים חיצוניים

אלו הסימנים העיקריים שיכולים להעיד על נוכחות טרמיטים:

1. מנהרות בוץ: טרמיטים תת-קרקעיים בונים מנהרות בוץ על קירות חיצוניים, יסודות או עמודים. אלו נראים כמו "צינורות" דקים בצבע חום-אדמדם.
2. עץ נפוח או מעוות: עץ שנראה נפוח, מעוות או מתקלף עשוי להעיד על פעילות טרמיטים.
3. צליל חלול: כאשר מקישים על עץ שנפגע מטרמיטים, הוא משמיע צליל חלול בשל החללים הפנימיים שנוצרו.
4. כנפיים מושלות: בעונת הרבייה, טרמיטים מעופפים משילים את כנפיהם. מציאת כנפיים קטנות (4-9 מ"מ) היא סימן מובהק.
5. אבקת עץ: טרמיטים יבשי-עץ מותירים אחריהם אבקת עץ דקה הנראית כמו אבקת נסורת או חול עדין.

אזורים מועדים לנגיעות בישראל

בישראל, אזורים מסוימים מועדים יותר לנגיעות טרמיטים:

• מישור החוף והשפלה: האקלים החם והלח מייצר תנאים אידיאליים לטרמיטים.
• יישובים ותיקים: בתים עם מרכיבי עץ ישנים, במיוחד אלו שנבנו לפני שנות ה-80.
• אזורים סמוכים לשטחים טבעיים: קרבה ליערות, פארקים או שטחים פתוחים מגדילה את הסיכון.

שיטות לזיהוי מקצועי

כאשר עולה חשד לנגיעות טרמיטים, מומלץ להזמין בדיקה מקצועית:

1. סקר טרמיטים: בדיקה מקיפה על ידי מדביר מוסמך המתמחה בטרמיטים.
2. שימוש במצלמות תרמיות: מאפשר לזהות פעילות טרמיטים מאחורי קירות וחללים סגורים.
3. גלאי אלקטרוניים: מכשירים המזהים רעש ותנועה של טרמיטים בתוך המבנה.
4. כלבי גישוש: כלבים מאומנים יכולים לזהות ריח של טרמיטים גם במקומות נסתרים.
5. בדיקות מעבדה: בדיקת דגימות עץ חשודות יכולה לאשר נוכחות טרמיטים ולזהות את הסוג המדויק.

דרכי התמודדות וטיפול

אמצעי מניעה

מניעה היא הדרך היעילה והזולה ביותר להתמודד עם טרמיטים:

1. בדיקות תקופתיות: בדיקה שנתית על ידי מדביר מוסמך (עלות: 300-800 ₪).
2. הרחקת עץ מהקרקע: שמירה על מרחק של לפחות 45 ס"מ בין עץ לקרקע.
3. ניקוז נאות: מניעת לחות ומים עומדים בקרבת המבנה.
4. טיפול מקדים בעץ: שימוש בעץ מטופל בחומרים דוחי טרמיטים בבנייה חדשה.
5. חסימות פיזיות: התקנת מחסומים מתכתיים או כימיים בזמן הבנייה.

שיטות טיפול בנגיעות קיימת

כאשר מתגלה נגיעות, יש מספר שיטות טיפול:

1. טיפול כימי בקרקע: יצירת מחסום כימי סביב המבנה (עלות: 5,000-15,000 ₪).
2. מערכות פיתיון: הצבת תחנות פיתיון המכילות חומרים שמעכבים את התפתחות הטרמיטים (עלות: 3,000-8,000 ₪).
3. טיפול תרמי: חימום אזורים נגועים לטמפרטורות גבוהות (מעל 50°C) להשמדת הטרמיטים (עלות: 7,000-20,000 ₪).
4. טיפול בגז: איטום המבנה והחדרת גז רעיל (משמש בעיקר לטרמיטים יבשי-עץ) (עלות: 10,000-30,000 ₪).
5. החלפת חלקי עץ פגועים: הסרה והחלפה של אלמנטים שנפגעו (עלות משתנה לפי היקף הנזק).

חברות מומלצות בישראל לטיפול בטרמיטים

ישנן מספר חברות בישראל המתמחות בטיפול בטרמיטים, ביניהן:

• טבע הדברות
• אקו מהנדסים
• שחר הדברות
• אלעד הדברות
• סנפיר פתרונות הדברה

מומלץ לבחור חברה בעלת ניסיון ספציפי בטיפול בטרמיטים, רישיון תקף, וביטוח אחריות מקצועית. כמו כן, רצוי לבקש המלצות ולבדוק ביקורות לקוחות.

מה כדאי לבדוק לפני רכישת נכס?

לפני רכישת נכס, מומלץ לבצע את הבדיקות הבאות:

1. בדיקת מהנדס: כדאי לשכור שירותי מהנדס בניין או מפקח נכסים עם התמחות בזיהוי נזקי טרמיטים.
2. בדיקת היסטוריה: לבקש מהמוכר תיעוד על טיפולים קודמים נגד טרמיטים.
3. בדיקה ויזואלית: לחפש סימנים של נגיעות כמו מנהרות בוץ, עץ פגום, וכנפיים מושלות.
4. בדיקת מדביר מוסמך: במקרה של חשד, כדאי להזמין בדיקה מקצועית (עלות: 500-1,000 ₪).
5. סעיף הגנה בחוזה: להכליל סעיף בחוזה הרכישה המאפשר ביטול העסקה או פיצוי במקרה של גילוי נגיעות לאחר הרכישה.

סיכום

טרמיטים מהווים איום משמעותי על נכסי מקרקעין בישראל. הם יכולים להוביל לנזקים מבניים חמורים, ירידה בערך הנכס, ועלויות תיקון גבוהות.זיהוי מוקדם, בדיקות תקופתיות, ונקיטת אמצעי מניעה הם המפתח להגנה על הנכס. במקרה של נגיעות, טיפול מקצועי ומהיר הוא קריטי למזעור הנזק ולשמירה על ערך הנכס.עבור משקיעי נדל"ן, בעלי נכסים, וקונים פוטנציאליים, הבנת הסיכונים הקשורים לטרמיטים והדרכים להתמודד איתם היא חלק בלתי נפרד מניהול נכסים אחראי ואסטרטגיית השקעה נבונה.

הערה: המידע המוצג במאמר זה הוא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע מוסמכים לפני נקיטת פעולה כלשהי על סמך המידע המוצג.

צפי למעופי כלולות של הטרמיט הפורמוסי: המשרד קורא לציבור לדווח על נוכחותו המשרד להגנת הסביבה

טרמיט-העל שיכול לפורר מבני עץ נלכד בפתח תקווה

השפעת טרמיטים בנכסי מקרקעין: ירידת ערך, זיהוי ודרכי התמודדות

השפעת טרמיטים על ערך הנכס

טרמיטים מהווים איום משמעותי על נכסי מקרקעין, בעיקר בשל הנזק המבני שהם גורמים לעץ ולחומרי תאית אחרים במבנים. פגיעת טרמיטים עלולה להוביל להיחלשות יסודות, קירות, רצפות ותקרות, ואף לקריסות מבניות במקרים חמורים. מעבר לעלות התיקון הגבוהה, נוכחות טרמיטים בנכס עלולה להביא לירידת ערך משמעותית של הנכס בשוק, עקב החשש של רוכשים פוטנציאליים מהוצאות עתידיות ומפגיעה בבטיחות המבנה57.בפסק דין שנדון בבית המשפט, הוערכה ירידת הערך של נכס שנפגע מטרמיטים בכ-15% משוויו, וזאת בהתאם להערכת שמאי מקרקעין6. ירידת ערך זו נובעת לא רק מהנזק הישיר, אלא גם מהשפעה על יכולת המכירה וההשכרה של הנכס, ומהחשש להישנות הבעיה בעתיד25.זיהוי טרמיטים בנכסהסימנים הבולטים להימצאות טרמיטים כוללים:

• תעלות חול דקות לאורך קירות, פנלים או רהיטים – אלו משמשות את הטרמיטים להגנה בזמן תנועה.
• סימני כרסום בעץ – קורות, רהיטים, משקופים או פרגולות.
• עץ שנשמע חלול בעת נקישה.
• כנפיים שנשרו ליד חלונות או דלתות, המעידות על טרמיטים מעופפים37.

הבעיה המרכזית היא שרוב הנזק מתרחש מתחת לפני השטח, ולעיתים מתגלה רק כאשר הנזק כבר משמעותי7.דרכי התמודדות ומניעה

• בדיקות שוטפות: מומלץ לבצע בדיקות תקופתיות, במיוחד בבתים ישנים או באזורים מועדים לפורענות.
• הדברה מקצועית: טיפול יעיל דורש קידוחים ברצפה ובקירות והחדרת חומרי הדברה ייעודיים לאזורים נגועים. לעיתים מבוצעת גם הדברה חיצונית מסביב לבית ליצירת חיץ מגן47.
• מניעה בבנייה חדשה: ניתן להתקין צנרת תת-רצפתית להזרמת חומרי הדברה מבעוד מועד, עוד בשלב הבנייה4.
• תחזוקה שוטפת: שמירה על יובש, תיקון נזילות ומניעת מגע ישיר בין עץ לאדמה מפחיתים את הסיכון להופעת טרמיטים.

סיכום

טרמיטים הם מזיק שמסוכן במיוחד לנכסי מקרקעין בשל הנזק המבני והפיננסי שהם גורמים. נוכחותם עלולה להביא לירידת ערך משמעותית של הנכס, לפגוע באפשרות למכור או להשכיר אותו, ולהוביל להוצאות תיקון גבוהות. זיהוי מוקדם, טיפול מקצועי ומניעה הם המפתח לשמירה על ערך הנכס ולהגנה על ההשקעה שלכם157.

🐜 טרמיטים בנכסי מקרקעין – איום נסתר, ירידת ערך מוחשית ודרכי פעולה

מבוא

טרמיטים – מזיקים קטנים שמכרסמים ערכים גדולים. בניגוד לנזקים גלויים, נזקי טרמיטים נוטים להתרחש מתחת לפני השטח, אך השלכותיהם כלכליות, בטיחותיות ואף משפטיות. בישראל, טרמיטים הם תופעה נפוצה, בעיקר באזורים חמים ולחים, ונוכחותם עלולה לגרום לפגיעה מהותית בערך שוק הנכס ולסכן את המבנה.

🔻 השפעה שמאית וכלכלית: ירידת ערך ממשית

ירידת ערך לפי חומרת הנזק

על בסיס ניסיון שמאי ומחקרים בתחום, ניתן לקבוע את הפגיעה בשווי כדלקמן:

❗גם לאחר טיפול – נכס עם היסטוריית טרמיטים עשוי לשאת "כתם שוק" (Market stigma) שמוריד את מחירו בפועל, בדומה לנכסים שאירעה בהם הצפה, שריפה או נזק רעידת אדמה.

⚖️ אחריות, גילוי ותביעות – נקודות משפטיות

• חובת גילוי: מוכר חייב לפי דין לגלות כל נגיעות קיימת או עבר של נגיעות – בפרט אם ידוע לו על טיפולים או נזקים. הסתרה נחשבת להטעיה לפי חוק החוזים ועלולה להוביל לביטול העסקה או לתביעה.
• חוזה מכר: רצוי להוסיף סעיף מנגנון פיצוי מוסכם במקרה של גילוי נגיעות לאחר הרכישה.
• ביטוח: רוב פוליסות הדירה הסטנדרטיות אינן כוללות נזקי טרמיטים, ויש צורך לרכוש כיסוי ייעודי או "הרחבה לבעלי מקצוע".

🔍 איתור מוקדם: חובה מקצועית

מה לבדוק?

🛡️ מניעה וטיפול – איפה מתחילים?

א. צעדי מניעה

• בדיקות תקופתיות עם מדביר מומחה.
• שימוש בעץ מטופל בלבד בבנייה ושיפוץ.
• בידוד אלמנטים עץ מהקרקע – מינימום 45 ס"מ.
• ניקוז תקין – אין מים עומדים ליד היסודות.
• איטום סדקים וחריצים – ביסודות ובקירות.

ב. דרכי טיפול נפוצות (כולל אומדנים עדכניים)

🧾 בדיקות טרם רכישת נכס – רשימת חובה

1. בדיקת מהנדס/שמאי – עם התמחות במפגעים מבניים ומזיקים.
2. הצהרת מוכר בכתב – על נגיעות קודמות ו/או טיפולים.
3. בדיקה ויזואלית עצמאית – סריקה מדוקדקת של מרפסות, פרגולות, יסודות.
4. בדיקת מדביר מוסמך – יש לדרוש דוח מסודר.
5. הוספת סעיף הגנה בחוזה – זכות לפיצוי או ביטול אם יתגלו טרמיטים בהמשך.

🎯 מסקנות שמאיות ואסטרטגיות

• נכס עם היסטוריית טרמיטים = נכס בעייתי שמאיתית גם לאחר טיפול – יש סיכון ירידת ערך בשיעור של 10%–20% שנשאר לאורך זמן.
• השפעת הכתם השוקי גדולה יותר במבנים לשימור, פרויקטים יוקרתיים, או נכסים להשקעה.
• קונים פוטנציאליים נרתעים גם מהאזכור בלבד – גם ללא נזק בפועל.

🧠 טיפ בונוס למשקיעים:

אם זיהית נכס במחיר מופחת בגלל טרמיטים – בדוק היטב אם מדובר ב"הזדמנות" או "מלכודת". לפעמים טיפול נכון, תיעוד איכותי, ובידול הנכס בפרסום ("עבר טיפול יסודי עם אחריות") עשוי להפוך את הנכס לנכס שניתן למכור ברווח בעתיד. אך רק אם יש לך את הידע, הגישה לבעלי מקצוע אמינים והיכולת להחזיק את הנכס לאורך זמן.

טרמיטים בנכסי מקרקעין עלולים לגרום לנזקים חמורים ולירידת ערך משמעותית. איך מזהים, מטפלים ומגנים על הנכס? מדריך מקצועי למשקיעי נדל"ן ובעלי בתים.

השפעת טרמיטים בנכסי מקרקעין: זיהוי, ירידת ערך ודרכי התמודדות מקיפות

טרמיטים, המכונים לעיתים בטעות "נמלים לבנות", הם חרקים הניזונים מצלולוז, הנמצא בשפע בעץ ובמוצריו השונים, לרבות רהיטים, משקופים, קירות ורצפות. מבחינה אנטומולוגית, הם קרובים יותר לג'וקים מאשר לנמלים. בישראל, נפוצים בעיקר שני מיני טרמיטים תת-קרקעיים, אשר בונים את קיניהם באדמה ופועליהם יוצאים ממנה בחיפוש אחר מזון. אזורי התפוצה העיקריים בארץ כוללים את אזור החוף (כמו ראשון לציון, אשדוד, אשקלון), הנגב ואזור ירושלים. האיום המשמעותי ביותר על נכסי מקרקעין בישראל מגיע ממין פולש ואגרסיבי במיוחד: הטרמיט הפורמוסי התת-קרקעי (Coptotermes formosanus). מין זה, שמקורו בדרום סין וטייוואן, נחשב למזיק הפיננסי הגדול ביותר מבין כל מיני הטרמיטים בעולם. הוא התבסס בישראל, בין היתר באזור פתח תקווה, ומהווה איום חמור לא רק על מבנים אלא גם על תשתיות לאומיות. טרמיטים מהווים איום מתמשך על מבנים בשל מאפייניהם הביולוגיים וההתנהגותיים. מושבת טרמיטים פורמוסיים יכולה להכיל מיליוני פרטים, והם מסוגלים לחפור עד 100 מטרים באדמה בחיפוש אחר מזון. קצב הנזק שלהם מהיר להפליא: מושבה יכולה לאכול עד 400 גרם עץ ביום, ולגרום לנזק למבנים שלמים בפחות משלושה חודשים. המלכה היא "מכונת הטלת ביצים" יעילה במיוחד, המסוגלת להטיל עד 2,000-3,000 ביצים ביום, במשך תקופה של עד 25 שנה. הפועלים, האחראים על השגת המזון, עובדים ללא הפסקה, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. יתרה מכך, טרמיטים יכולים לחדור למבנים דרך חורים קטנים במיוחד, בעובי של כרטיס אשראי (0.07 ס"מ).הנתונים המצטברים מראים כי ברגע שהטרמיט הפורמוסי מתבסס באזור, הוא "מעולם לא הושמד לחלוטין" ו"לא ניתן להכחיד אותו". עובדה זו משנה את הפרספקטיבה על התמודדות עם טרמיטים: במקום אירוע הדברה חד-פעמי, מדובר באיום אקולוגי וכלכלי מתמשך הדורש אסטרטגיית ניהול סיכונים ארוכת טווח. הבנה זו חיונית לבעלי נכסים, שכן היא מרמזת על כך שהם נכנסים למערכת יחסים מתמשכת עם הבעיה. הטרמיט הפורמוסי אף מסוגל לחדור פלסטיק, גומי, בטון ומתכות רכות, ולפגוע בכבלי חשמל ותקשורת תת-קרקעיים, מסילות רכבת, לוחות בידוד, טיח ואספלט. הדבר מרחיב את היקף הבעיה מעבר לנזק מבני גרידא, ומצביע על איום רחב יותר על תשתיות לאומיות. לכן, על בעלי נכסים להבין שהמאבק בטרמיטים, ובמיוחד במין הפולש, מחייב ערנות מתמדת, מניעה יזומה וטיפול מקצועי חוזר. גישה זו משנה את המיקוד מ"הדברה" ל"ניהול מזיקים משולב" ומדגישה את הצורך בגישה הוליסטית ומתמשכת להגנה על הנכס.

זיהוי נגיעות טרמיטים: סימני אזהרה מוקדמים וחשיבות האבחון המקצועי

איתור מוקדם של נגיעות טרמיטים הוא קריטי למניעת נזקים משמעותיים ויקרים. טרמיטים משגשגים במקומות דיסקרטיים ובלתי נגישים, מה שמקשה על זיהויים. לעיתים קרובות, נזקיהם אינם נראים לעין עד שהם הופכים לבלתי הפיכים. לכן, חשוב להכיר את הסימנים המעידים על נוכחותם ולבצע בדיקות תקופתיות.

סימנים ויזואליים נפוצים:

• טרמיטים מעופפים (Swarmers) או כנפיים נטושות: אחד הסימנים המובהקים ביותר לנגיעות פעילה הוא מציאת טרמיטים מעופפים בתוך הבית או יוצאים מיסודות קיר. אלו הם הטרמיטים הרבייתיים שעזבו את הקן כדי להקים מושבה חדשה. סימן נוסף הוא מציאת כנפיים שקופות וזהות בגודלן, אשר הושלו על ידי הטרמיטים לאחר טיסת הכלולות, ליד חלונות, דלתות או נקודות כניסה אחרות.
• תעלות בוץ (Mud Tubes): טרמיטים תת-קרקעיים בונים צינורות בוץ צרים, ברוחב קש שתייה, הנראים על קירות יסוד, עמודי תמיכה, קורות רצפה או אלמנטים מבניים אחרים. תעלות אלו משמשות אותם למעבר בטוח ומוגן בין הקן למקורות המזון, תוך שמירה על רמות לחות הכרחיות להישרדותם. תעלות לחות מעידות על פעילות טרמיטים ערה.
• עץ חלול או פגום: עץ שנשמע חלול כאשר מקישים עליו, או בעל מראה "חלת דבש" פנימי, הוא סימן מובהק לנגיעות טרמיטים. הטרמיטים אוכלים את העץ מבפנים החוצה, ומשאירים רק שכבה חיצונית דקה של פורניר או צבע, מה שגורם לו להיראות שלם מבחוץ אך חלול וחלש מבפנים.
• גללי טרמיטים (Frass): במקרה של טרמיטי עץ יבש, ניתן למצוא גללים קטנים, באורך של כ-1 מ"מ, בעלי 6 צדדים וקצוות מעוגלים, הנראים כמו נסורת, פלפל, קפה טחון או חול. צבעם משתנה בהתאם לסוג וצבע העץ הנאכל. גללים אלו מצטברים בערימות קטנות ליד חורים בעץ, ליד אדני חלונות, משקופים, פנלים, על מיטות, משטחים, מתחת לשטיחים, במרתפים ובחללי זחילה.
• בועות או סימנים ברצפות עץ: בועות או סימנים על רצפת עץ יכולים להעיד על טרמיטים מעל או מתחת לרצפה, ולעיתים קרובות נראים כמו נזקי מים.
• קירות או רצפות עקומים/שקועים: ריצוף מתעוות או שוקע יכול גם הוא להעיד על נוכחות טרמיטים.
• קולות נקישה: טרמיטי חיילים מקישים בראשם על עץ כדי להזהיר את המושבה מפני סכנה, וקולות אלו עשויים להישמע באזורים נגועים.

הבחנה בין סוגי טרמיטים נפוצים בישראל:

בישראל, ההבחנה העיקרית היא בין טרמיטים תת-קרקעיים לטרמיטי עץ יבש:

• טרמיטים תת-קרקעיים: אלו הם המינים הנפוצים ביותר בישראל, והם בונים קינים באדמה וזקוקים ללחות כדי לשרוד. הסימן המובהק לפעילותם הוא תעלות הבוץ.
• טרמיטי עץ יבש: מינים אלו אינם זקוקים למגע עם קרקע או ללחות גבוהה, והם חיים וניזונים בתוך העץ היבש עצמו. הסימנים המובהקים לפעילותם הם גללי הטרמיטים (frass) והיעדר תעלות בוץ.
• חשוב לציין כי טרמיטי עץ לח (Dampwood Termites) אינם נפוצים בישראל ואינם נחשבים למזיק משמעותי באזור.

חשיבות בדיקה מקצועית לאיתור מוקדם:

בשל יכולתם של הטרמיטים להסתתר ולפעול בחשאי, מומלץ לבצע ניטור קבוע של הנכס והסביבה כדי לוודא שאינם נוחים לנגיעות טרמיטים. בדיקה מקצועית היא הדרך היעילה ביותר לאיתור נגיעות בשלביה המוקדמים, לפני שנגרם נזק נרחב. מומחים משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות שאינן זמינות לבעל הבית הממוצע, כגון:

• הדמיה תרמית (אינפרא אדום): מזהה דפוסי חום והבדלי טמפרטורה במבנים, המעידים על פעילות טרמיטים.
• מכשירים אקוסטיים: מאזינים לצלילים עדינים של טרמיטים האוכלים עץ ונעים בתוך מבנים.
• טכנולוגיית מיקרוגל: משתמשת באותות מיקרוגל כדי לזהות תנועה בתוך קירות.
• מדי לחות: מודדים רמות לחות בעץ ובחומרי בניין, מה שיכול להצביע על אזורים מועדים לפעילות טרמיטים.
• בורסקופים (מצלמות קטנות): מכשירים אופטיים עם צינור גמיש ומצלמה, המשמשים לגישה ובדיקה של אזורים קטנים ובלתי נגישים, ובכך מאשרים ישירות נזקי טרמיטים ונוכחותם.

טכנולוגיות אלו מאפשרות איתור מדויק של טרמיטים, גם באזורים נסתרים וקשים לגישה, ומבטיחות טיפול מקיף ויעיל יותר.

טבלה 1: סימני נגיעות טרמיטים נפוצים

טבלה זו מאפשרת לבעלי נכסים לזהות במהירות וביעילות את הסימנים הנפוצים לנגיעות טרמיטים. היא מסייעת להבחין בין סימנים של טרמיטים תת-קרקעיים לטרמיטי עץ יבש, ובכך להבין טוב יותר את סוג הבעיה עימה הם מתמודדים. הבנה זו היא קריטית לפעולה מהירה ונכונה, שכן איתור מוקדם יכול לחסוך אלפי שקלים בעלויות תיקון.

השפעת טרמיטים על ערך הנכס: היבטים כלכליים ומשפטיים

נגיעות טרמיטים אינה רק מטרד תברואתי, אלא בעיה בעלת השלכות כלכליות ומשפטיות משמעותיות על ערך הנכס. הנזקים שהם גורמים, עלויות הטיפול והתיקון, וההשפעה על שוק הנדל"ן, מחייבים התייחסות רצינית.

נזקים מבניים ואסתטיים:

טרמיטים ניזונים מצלולוז הנמצא בעץ, נייר וחומרים אורגניים אחרים. פעילותם לאורך זמן יכולה להחליש באופן ניכר את יסודות הבית, הרצפות, הקירות והרהיטים. לעיתים קרובות, נזקים אלה אינם מתגלים עד שהבעיה חמורה ובלתי הפיכה. הטרמיט הפורמוסי, בפרט, ידוע ביכולתו להרוס כבלי חשמל ותקשורת תת-קרקעיים, מסילות רכבת, לוחות בידוד בקירות, טיח, פלסטיק, אספלט ואף שכבות דקות של עופרת ונחושת.הנזקים מתחלקים לשני סוגים עיקריים:

• נזקים קוסמטיים: אלו פגיעות שטחיות יותר, הכוללות שינוי צבע ברצפה ובקירות, ריצוף מתעוות או מתקמר, וצבע מתקלף. תיקונים אלה נחשבים לפשוטים וזולים יותר.
• נזקים מבניים: אלו פגיעות חמורות ומורכבות יותר, המתרחשות כאשר טרמיטים אוכלים דרך קורות תמיכה, קירות נושאי עומס, עבודות גבס וחיפוי עץ. נזקים אלה עלולים לסכן את יציבות המבנה ולדרוש תיקונים יקרים ומורכבים, לעיתים אף החלפת רכיבים מרכזיים.

עלויות הטיפול והתיקון:

העלויות הכרוכות בהתמודדות עם טרמיטים כוללות הן את ההדברה המקצועית והן את תיקון הנזקים שנגרמו.

הדברה מקצועית:

עלות הדברת טרמיטים בישראל נעה בממוצע בין 25-40 ש"ח למ"ר, וכוללת לרוב אחריות ל-5 שנים. 

לדוגמה:

• דירת 3 חדרים (כ-80 מ"ר) תעלה בין 2,000 ל-3,200 ש"ח.
• דירת חדר תעלה כ-800 ש"ח.
• דירת 5 חדרים תעלה 3,000-4,000 ש"ח.
• בבתים פרטיים, המחיר מתחיל ב-1,500 ש"ח ותלוי בגודל הבית (טווח של 30-80 ש"ח למ"ר), בתוספת עלות עבור "חגורת הגנה" סביב הבית.
• טיפול במשקופים נגועים בלבד יתחיל מכ-500 ש"ח, כאשר משקוף בודד יעלה 600-800 ש"ח, וכמות גדולה יותר תעלה 100-300 ש"ח למשקוף.

עלויות אלו מדגישות כי הדברת טרמיטים יקרה משמעותית מהדברת מזיקים אחרים, בשל אורח חייהם התת-קרקעי והטכניקות הספציפיות הנדרשות לחיסול יעיל.

טבלה 2: עלויות משוערות של הדברת טרמיטים בישראל (ש"ח)

טבלה זו מספקת שקיפות ובהירות לגבי העלויות הצפויות להדברת טרמיטים בישראל. הכללת האחריות ל-5 שנים מדגישה את אופי הטיפול המקצועי כהשקעה לטווח ארוך, ומבליטה את ההבדל בין עלות ראשונית לבין שקט נפשי מתמשך, מה שחשוב במיוחד בהיעדר כיסוי ביטוחי.

תיקון נזקים קוסמטיים ומבניים:

עלות תיקון נזקי טרמיטים נעה בממוצע בין 1,000 ל-10,000 דולר בארה"ב, עם ממוצע של כ-3,000 דולר. במקרים של תיקונים מבניים גדולים, העלות יכולה להגיע עד 37,500 דולר.

• נזק קטן: (לדוגמה, מספר לוחות עץ פגומים או תיקון קטן בקיר גבס) עלותו נעה בין 250 ל-1,000 דולר.
• נזק בינוני: (לדוגמה, נזק לא מבני לקירות, ריצוף או מסגרות) עלותו נעה בין 1,000 ל-3,000 דולר.
• נזק גדול: (לדוגמה, החלפת קורות תמיכה או קירות נושאי עומס) עלותו יכולה להגיע ל-3,000-10,000+ דולר.

עלויות ספציפיות לתיקונים מבניים כוללות:

• החלפת קורות רקובות: 1,500-5,000 דולר לקורה.
• תיקון קירות גבס: 60-200 דולר לחור קטן.
• החלפת חיפוי עץ חיצוני: 1,000-37,500 דולר, תלוי בגודל הבית וסוג העץ.
• תיקוני חשמל בסיסיים: 130-350 דולר.

העלות הסופית תלויה בגורמים רבים: סוג העץ (עץ נפוץ כמו אורן יהיה זול יותר מדובדבן או אגוז), מיקום הנזק (בפנים או בחוץ), היקף המושבה, וסוג הטרמיטים (הפורמוסיים אגרסיביים במיוחד וגורמים לנזק חמור ומהיר יותר). במקרים של נזק מבני חמור, מומלץ לשכור מהנדס מבנים להערכה מקצועית, בעלות ממוצעת של כ-553 דולר.

טבלה 3: עלויות משוערות של תיקון נזקי טרמיטים (קוסמטיים מול מבניים)

טבלה זו ממחישה את ההבדל הדרמטי בעלויות בין נזקים קוסמטיים למבניים, ומחזקת את הטיעון לחשיבות האיתור המוקדם. היא מדגישה כי ככל שהנזק חמור יותר, כך עלויות התיקון גבוהות יותר, מה שמחזק את הצורך בבדיקות תקופתיות ובטיפול מיידי. היא גם מסייעת לבעלי נכסים להעריך את היקף הבעיה ולתכנן את הצעדים הבאים, כולל האם יש צורך במומחה מבנים.

השפעה על שווי השוק של הנכס:

נגיעות טרמיטים היא "דגל אדום" משמעותי עבור קונים פוטנציאליים. בתים עם היסטוריה של נגיעות עלולים לאבד מערכם בשוק. קונים עשויים לדרוש מחירים נמוכים יותר, לבטל עסקאות, או לבקש לבצע תיקונים לפני סגירת העסקה. גילוי נזקי טרמיטים במהלך בדיקת בית עלול להוביל לעיכובים משמעותיים או אף לביטול העסקה. התמודדות עם הבעיה לפני רישום הנכס למכירה היא חיונית. השקעה בטיפול מקצועי ותיקון הנזקים מראש משתלמת, שכן היא מפחיתה את ההתנגדויות מצד קונים פוטנציאליים ומאפשרת מכירה חלקה יותר. שמירה על תיעוד מפורט של טיפולים קודמים, קבלות, ואחריות ניתנת להעברה לקונה החדש, יכולה להועיל מאוד בתהליך המכירה.

חובת גילוי נאות לרוכשים פוטנציאליים והשלכות משפטיות:

על המוכר חלה חובה חוקית לגלות כל פעילות טרמיטים או נזק ידוע, גם אם תוקן. אי גילוי של בעיה מהותית, שידועה למוכר או שהיה עליו לדעת עליה, עלול להוביל לתביעות משפטיות, קנסות משמעותיים ועונשים. שקיפות מלאה בונה אמון עם קונים פוטנציאליים ומאפשרת תהליך מכירה חלק יותר. מומלץ לספק תיעוד מלא הכולל קבלות, אחריות ודוחות מבדיקות וטיפולים, כדי להרגיע את חששות הקונים.

כיסוי ביטוחי: מדוע ביטוח דירה אינו מכסה נזקי טרמיטים:

ביטוח דירה סטנדרטי אינו מכסה בדרך כלל נזקי טרמיטים והסרתם. חברות הביטוח רואות בנגיעות טרמיטים בעיה שניתנת למניעה באמצעות תחזוקה שוטפת של הנכס, ולכן היא נחשבת לאחריות בעל הבית. ביטוח דירה מיועד לכסות אירועים פתאומיים או מקריים, ונגיעות טרמיטים אינה נחשבת ככזו, שכן היא מתפתחת לאורך זמן. העובדה שביטוח דירה אינו מכסה נזקים אלו הופכת את ההשקעה במניעה ובטיפול ל"כיסוי ביטוחי" עצמי. במצב זה, ניהול טרמיטים אינו רק עלות תפעולית, אלא אמצעי אסטרטגי להגנה על ערך הנכס, במיוחד בהקשר של מכירה עתידית. חברות הדברה מסוימות מציעות תוכניות שנתיות הכוללות בדיקה וטיפול, ולעיתים אף חוזי תיקון נזקים (עד לסכום מסוים), שיכולים להוות חלופה מסוימת להיעדר הכיסוי הביטוחי. לכן, יש למסגר את ההוצאות על הדברת טרמיטים ותיקון נזקים לא כ"הוצאה בלתי נמנעת" אלא כ"השקעה חכמה" בשמירה על ערך הנכס. גישה פרואקטיבית זו, הכוללת בדיקות סדירות וטיפול מיידי, תורמת לשמירה על יציבות הנכס הפיזית והכלכלית לאורך זמן.

דרכי התמודדות מקיפות: מניעה, טיפול מקצועי וניהול לטווח ארוך

התמודדות יעילה עם טרמיטים דורשת גישה מקיפה המשלבת מניעה יזומה, טיפול מקצועי בנגיעות קיימות, ואסטרטגיות ניהול לטווח ארוך.

1. מניעת נגיעות טרמיטים:

מניעה היא הדרך החסכונית והיעילה ביותר להגן על הנכס מפני טרמיטים. הטרמיטים נמשכים לעץ ולחות , ולכן יש ליצור סביבה שאינה אטרקטיבית עבורם.

• הפחתת מגע בין עץ לקרקע:טרמיטים תת-קרקעיים חיים באדמה וזקוקים למגע עם הקרקע.
  • יש להרחיק עץ, נייר, קרטון או כל פסולת מבוססת תאית מסביבת המבנה.
  • יש לוודא שחיפויי קירות נמצאים לפחות 3 סנטימטרים מעל הקרקע, ורצוי 15 סנטימטרים (6 אינץ') ואף 45 סנטימטרים (18 אינץ') בין חלקי העץ של יסוד הבית לקרקע.
  • מומלץ להשתמש בתומכי בטון או פלדה במקומות שבהם יש מגע עם הקרקע.
  • יש לבדוק גדרות עץ באופן קבוע לאיתור אזורים רקובים ולשקול שימוש בצבע עמיד לטרמיטים.
  • יש להימנע מערימת עצי הסקה או גזם ליד הבית.
• הרחקת צמחייה מהבית:
  • יש לגזום שיחים ועצים סביב הבית, תוך שמירה על מרחק של כ-30 סנטימטרים בין הצמחייה לקירות הבית. גיזום זה משפר את זרימת האוויר ומאפשר לאזורים לחים להתייבש במהירות, מה שמקשה על טרמיטים ליצור תעלות.
  • יש לשמור על דשא קצר וגזום.
  • מומלץ להשתמש בנסורת אורן (pine needles) לחיפוי קרקע במקום שבבי עץ (wood mulch), שכן נסורת אורן פחות אטרקטיבית לטרמיטים. אם נסורת אורן אינה זמינה, יש לשקול שימוש בחומרים אנאורגניים אחרים שיצרו מחסום בין הקרקע לבית.
• שמירה על סביבה יבשה ומניעת לחות: לחות היא גורם משיכה מרכזי לטרמיטים.
  • יש לוודא שתעלות ניקוז מרוחקות מספר מטרים מהמבנה ואינן צוברות לחות.
  • יש להגן על הגג והמרזבים מפני נזילות, לוודא שהמים מופנים הרחק מהמבנה, ולבדוק נזילות בצנרת ובמכשירי חשמל כמו מזגנים ומייבשי כביסה.
  • יש להתקין מחסום אדים (vapor barrier) באזורים סגורים כמו מרתפים וחללי זחילה כדי לשמור על רמות לחות נמוכות (מתחת ל-30-50%).
• הסרת מקורות מזון:
  • יש להרחיק עצים מתים, גזעים ושרשים מהחצר.
  • יש לסלק שאריות עץ או פסולת בניין לאחר שיפוצים.
  • אין להשאיר עיתונים, קופסאות קרטון ומוצרי נייר אחרים בבית לפרקי זמן ארוכים, ולמחזר אותם או לאחסן אותם בקומות גבוהות.
• איטום סדקים ופתחים: טרמיטים יכולים לחדור למבנה דרך חורים קטנים מאוד.
  • יש לאטום סדקים ופתחים בבסיס הבית ובקירות באמצעות בטון, קצף או חומר איטום.
  • יש להחליף עץ רקוב או פגום בחומרים עמידים לטרמיטים כמו מסגרות פלדה או עץ מטופל בלחץ.
  • יש לוודא שפתחי אוורור חיצוניים מכוסים ברשת פלדה עמידה לטרמיטים.
• בדיקות תקופתיות מקצועיות: גם לאחר נקיטת כל אמצעי המניעה, טרמיטים עלולים לחדור לנכס. לכן, מומלץ להזמין בדיקת טרמיטים מקצועית לפחות פעם בשנה. מומחים יכולים לאבחן נקודות גישה ספציפיות שלא נראות לעין ולזהות סימנים מוקדמים לנגיעות. גישה פרואקטיבית זו יכולה להיות זולה משמעותית מאשר המתנה לנזק נרחב.

2. שיטות טיפול מקצועיות בטרמיטים:

כאשר מתגלה נגיעות טרמיטים, יש צורך בטיפול מקצועי. שיטות "עשה זאת בעצמך" לרוב אינן יעילות לחיסול מושבות גדולות ונסתרות. חברות הדברה מקצועיות בישראל מציעות מגוון פתרונות:

• שיטת הקידוח (מחסום כימי): זוהי השיטה הנפוצה ביותר לטיפול בטרמיטים תת-קרקעיים בישראל. היא כוללת קידוח חורים ברווחים שבין האריחים (בדרך כלל 60-100 ס"מ זה מזה) והזרקת 1-3 ליטר של חומר הדברה ספציפי לטרמיטים לכל חור. לאחר ההזרקה, החורים נאטמים. בבתים פרטיים, נוצרת גם "חגורת הגנה" סביב הבית על ידי קידוח והזרקת חומר הדברה לאדמה מסביב להיקף המבנה. שיטה זו יוצרת מחסום כימי בקרקע מתחת לריצוף, המונע מטרמיטים גישה למבנה.
• שיטת נמסיס (תחנות האכלה): שיטה זו משמשת להדברת טרמיטים ללא צורך בקידוח. היא כוללת הצבת תחנות האכלה, שבהן הטרמיטים נוטלים פיתיון מורעל ומעבירים אותו לקן, ובכך מרעילים את המושבה כולה, כולל המלכה. ניתן ליישם שיטה זו בתוך הבית על ידי "עטיפת" תעלות בוץ בתיבות האכלה, או בחוץ על ידי קבורת קופסאות קטנות עם פיתיון באזורים פתוחים. שיטה זו יעילה במיוחד מכיוון שהיא מנצלת את התנהגות ההאכלה החברתית של הטרמיטים.
• הזרקת קצף או אבקה קוטלת טרמיטים: קצף מתרחב ייעודי מוזרק לחללי קירות, גלריות ואזורים קשים לגישה שבהם יישום נוזלי אינו אפשרי. אבקה קוטלת טרמיטים מוזרקת אסטרטגית למערכת פיתיונות או ישירות לגלריות טרמיטים בתוך עץ מבני. שיטות אלו משמשות לעיתים קרובות בשילוב עם טיפול נוזלי או תוכנית פיתיונות להגברת היעילות.
• טיפולי עץ מבוססי בוראט: יישום ישיר של מוצרים מבוססי בוראט על משטחי עץ חשופים. חומרים אלה חודרים לסיבי העץ ומספקים הגנה ארוכת טווח מפני טרמיטים, תוך שמירה על בטיחות לדיירי הבית.
• איוד (Fumigation) וטיפול בחום: שיטות אלו מקיפות יותר ומשמשות לרוב במקרים של נגיעות חמורות בטרמיטי עץ יבש.
  • איוד: כולל אטימה מוחלטת של הבית ביריעות מיוחדות והחדרת חומר איוד מבוקר החודר לכל חלקי העץ כדי לחסל מושבות טרמיטים בכל המבנה. הטיפול דורש פינוי זמני של הנכס למשך 24-72 שעות. בישראל, חברות כמו "תברואה" מציעות שירותי איוד.
  • טיפול בחום: שיטה ללא כימיקלים הכוללת העלאת הטמפרטורה באזורים נגועים ל-49-65 מעלות צלזיוס (120-150 פרנהייט) כדי לחסל טרמיטים וביציהם. שיטה זו יעילה לנגיעות מקומיות של טרמיטי עץ יבש.

3. אסטרטגיות ניהול לטווח ארוך לאחר טיפול:

לאחר ביצוע טיפול הדברה, יש חשיבות מכרעת ליישום אסטרטגיות ניהול לטווח ארוך כדי למנוע התבססות מחודשת של טרמיטים.

• בדיקות תקופתיות מתוזמנות: יש לקבוע בדיקות טרמיטים מקצועיות קבועות, רצוי פעם בשנה. בדיקות אלו מאפשרות לזהות כל פעילות חדשה בשלביה המוקדמים ולטפל בה לפני שנגרם נזק משמעותי.
• המשך יישום אמצעי מניעה: יש להמשיך וליישם את כל אמצעי המניעה שהוזכרו לעיל, כגון:
  • שמירה על ניקוז תקין סביב היסודות והרחקת מים מהמבנה.
  • תיקון מיידי של נזילות בצנרת ובמכשירים.
  • הבטחת אוורור נאות בחללי זחילה ומרתפים.
  • הסרת מקורות מזון פוטנציאליים כמו עץ מת, גזעים ושאריות עץ.
  • הימנעות ממגע בין עץ לקרקע.
• מערכות ניטור מתמשכות ומחסומים מונעים: חברות הדברה מציעות תוכניות מקיפות הכוללות התקנת מערכות ניטור מתמשכות ומחסומים כימיים מונעים. שירותים אלו כוללים יישום חוזר של חומרים כימיים מגנים המרתיעים נחילי טרמיטים ומונעים מטרמיטים תת-קרקעיים לחדור.
• תחזוקת אחריות והסכמי שירות: מומלץ לשמור על אחריות טיפול טרמיטים קיימת ולהבין את תנאיה. חברות רבות מציעות תוכניות הגנה מקיפות הכוללות אחריות על בדיקות שוטפות, כיסוי טיפולים ואף אחריות לתיקון נזקים, מה שמספק שקט נפשי לטווח ארוך.

גישה שיטתית זו, המשלבת מניעה, טיפול מקצועי וניהול מתמשך, היא הדרך היעילה ביותר להגן על נכסי מקרקעין מפני נזקי טרמיטים, לשמור על ערכם ולהבטיח את יציבותם לאורך שנים.

מסקנות והמלצות

הטרמיטים, ובמיוחד הטרמיט הפורמוסי הפולש, מהווים איום משמעותי ומתמשך על נכסי מקרקעין בישראל. יכולתם לגרום לנזקים מבניים ואסתטיים חמורים בזמן קצר, יחד עם קשיי הזיהוי המוקדמים שלהם, הופכים אותם לאחד המזיקים היקרים והמאתגרים ביותר להתמודדות. הפגיעה הפוטנציאלית בערך הנכס, העלויות הגבוהות של הדברה ותיקונים, והיעדר כיסוי ביטוחי, מדגישים את הצורך בגישה פרואקטיבית ואסטרטגית.

מסקנות עיקריות:

1. איום מתמשך ובלתי ניתן לחיסול: הטרמיט הפורמוסי אינו ניתן להכחדה מוחלטת לאחר התבססותו. משמעות הדבר היא שבעלי נכסים חייבים לאמץ אסטרטגיית ניהול מזיקים מתמשכת, ולא להסתמך על טיפול חד-פעמי.
2. חשיבות האיתור המוקדם: טרמיטים פועלים בחשאי, וסימני נזק נראים לעין לרוב רק בשלבים מתקדמים. איתור מוקדם באמצעות בדיקות מקצועיות סדירות, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, הוא המפתח למניעת נזקים יקרים ולשמירה על שלמות המבנה.
3. השפעה כלכלית מהותית: נזקי טרמיטים עלולים להוביל לירידת ערך משמעותית של הנכס, לעלויות הדברה ותיקון גבוהות (במיוחד במקרים של נזק מבני), ולקשיים במכירה.
4. השקעה אסטרטגית בערך הנכס: מאחר וביטוח דירה אינו מכסה נזקי טרמיטים, ההוצאות על מניעה, הדברה ותיקונים הן למעשה השקעה ישירה בשמירה על ערך הנכס. טיפול יזום ומקצועי, יחד עם תיעוד מלא, יכולים למנוע הפסדים כספיים גדולים בעתיד ולשפר את תהליך המכירה.
5. חובת גילוי נאות: שקיפות מלאה לגבי היסטוריית טרמיטים ונזקים קודמים היא חובה חוקית ומוסרית, והיא בונה אמון עם קונים פוטנציאליים.

המלצות לבעלי נכסים:

1. בדיקות תקופתיות מקצועיות: יש לקבוע בדיקת טרמיטים מקצועית שנתית על ידי מדביר מוסמך. זוהי ההשקעה החשובה ביותר לאיתור מוקדם ולמניעת נזקים נרחבים.
2. יישום קפדני של אמצעי מניעה: יש להקפיד על סביבה יבשה סביב הבית, להרחיק עץ ומקורות מזון מהמבנה, לאטום סדקים ופתחים, ולשמור על גיזום נכון של צמחייה.
3. טיפול מקצועי מיידי: במקרה של זיהוי סימני נגיעות, יש לפנות מיד לחברת הדברה מקצועית ומוסמכת. אין להסתמך על פתרונות "עשה זאת בעצמך" שאינם יעילים לרוב.
4. שמירה על תיעוד מלא: יש לשמור קבלות, דוחות בדיקה, פרטי אחריות וכל תיעוד הקשור לטיפולי טרמיטים ותיקוני נזקים. תיעוד זה קריטי הן לניהול שוטף והן למקרה של מכירת הנכס.
5. שקילת תוכניות ניהול ארוכות טווח: יש לבחון תוכניות שירות והגנה ארוכות טווח המוצעות על ידי חברות הדברה, הכוללות ניטור מתמשך, טיפולים חוזרים ואף אחריות לתיקון נזקים.

באמצעות גישה מודעת, פרואקטיבית ומקצועית, ניתן למזער את הסיכונים והנזקים הנגרמים מטרמיטים, ובכך להגן על ההשקעה בנכס ולשמור על ערכו לאורך זמן.

1. ביום 31.12.13, נכרת בין הנתבעים (כמוכרים) לבין התובעים (כקונים), הסכם למכירת הבית ברח' הפור 20 במערב ראשון לציון (להלן גם: "הבית" או "הדירה") תמורת סך כולל של 2,975,000 ₪. החזקה בדירה נמסרה לתובעים ביום 31.3.14.

 במסגרת הסכם המכר, הצהירו הנתבעים כי לא ידוע להם על כל מום או פגם בדירה אותם לא גילו לקונים, והתובעים מצידם הצהירו, כי הם רוכשים את הדירה במצבה AS IS ומוותרים על כל טענה לאי התאמה, לרבות בדבר מום או פגם נסתר, ולמעט מום או פגם נסתר שהיה ידוע למוכרים והם לא גילו אותו לקונים (ראו סעיפים 2(א) סיפא ו 3(ג) סיפא להסכם המכר נספח א' לתצהיר התובע). לטענת התובעים, זמן קצר לאחר קבלת החזקה בבית, גילו לתדהמתם כי הבית נגוע במפגע טרמיטים קשה. המפגע התגלה לתובעים, לטענתם, לאחר שהחלו להופיע בקומה השנייה טרמיטים, אשר הגיחו ממשקופי הדלתות בחדר הילדים, מהמקלחת ובשירותים, ואז נודע להם כי אחת לזמן מה, מגיחים הטרמיטים ומתעופפים ברחבי הבית, במנהג שהתברר כי הוא מכונה "מעוף כלולות", כאשר למעשה מדובר בהתרחבות של הקן הקיים למקומות נוספים, לאחר ששטחי הקינון הקיימים מוצו. התובעים הוסיפו וטענו, כי מומחים שביקרו בבית אישרו את האמור ואף חיוו דעתם בדבר הטיפול הנדרש למפגע זה, שהוא ממושך ויקר ואף אינו מבטיח את מיגורו המוחלט של הנגע. בכתב התביעה טענו התובעים כי הנתבעים ידעו על קיומו של מפגע הטרמיטים בבית ונמנעו מלגלותו להם, ובכך חטאו הן בחוסר תום לב במשא ומתן, הן בהטעייה והן בהפרה יסודית של ההסכם – כולם מקימים לתובעים, לשיטתם, זכות לפיצוי על נזקיהם ואף לפיצוי מוסכם עפ"י ההסכם. עוד טענו התובעים בכתב התביעה, כי הנתבעים הסתירו מהם גם את דבר קיומו של רעש מטוסים חריג בסביבת הדירה, אשר לטענתם מהווה אף הוא פרט מהותי אותו היה על הנתבעים לגלות לתובעים במהלך המשא ומתן. 

2. בכתב ההגנה, טענו הנתבעים כי במשך כל התקופה שהתגוררו בבית, מעולם לא היה כל מפגע של טרמיטים הידוע להם בדירה, ומשום כך אף לא מסרו לתובעים כל מידע אודותיו.

 עוד טענו הנתבעים, כי אף לא היה , וגם אין כיום, כל מפגע של רעש מטוסים, מעבר לרעשי המטוסים הנשמעים מעת לעת בכל אזור מרכז הארץ. הנתבעים הוסיפו וטענו, כי לאחר חתימת הסכם המכר, ניסו התובעים לבטלו לאור קשיים כלכליים אליהם נקלעו, והעלו טענות מן הגורן ומן היקב, אך נדחו ע"י הנתבעים. הנתבעים טענו כי זו הסיבה האמיתית בגללה הוגשה התביעה ולא כל מפגע נטען. הנתבעים הדגישו, כי במסגרת הסכם המכר, הצהירו התובעים כי ביצעו את כל הבדיקות הנדרשות ורכשו את הבית AS IS תוך ויתור על כל טענה, למעט מום או פגם נסתר שהיה ידוע למוכר והוא לא גילה אותו. לפיכך, ומאחר והנתבעים לא ידעו דבר על מפגע הטרמיטים, הרי שהתובעים מנועים כעת מלהעלות טענות אלו. עוד טענו הנתבעים, כי סכום התביעה מופרך וחסר פרופורציה. 

3. מטעם התובעים הוגשו תצהיר התובע, אליו צורפו מסמכים שונים וכן דיסק ובו תיעוד בתמונות ובסרטונים של מפגע הטרמיטים הנטען והנזקים שגרם, ושיחות שונות שהוקלטו על ידי התובעים.

 כן הוגשו חוות דעתם של ד"ר פינקלמן (אנטומולוג) ומר קרבצ'יק (מהנדס ושמאי מקרקעין). עוד זומנו לעדות מטעם התובעים עו"ד כהן אשר ייצגה את הצדדים בהסכם המכר, וגב' פרנסיס שכנתם. מטעם הנתבעים הוגש תצהיר הנתבע, תצהיר מר נחום אשר ערך שיפוץ בבית מטעם הנתבעים בשנת 2012, וכן חוות דעת מר קייזרמן (מדביר ומומחה למזיקים) ומר שם טוב (שמאי מקרקעין). דיון והכרעה 

4. לאחר ששמעתי את עדויות העדים מטעם הצדדים, עיינתי בכל המסמכים, התמונות והסרטונים שהוגשו מטעמם, ונתתי דעתי לטענותיהם, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

5. בפתח הדברים אציין, כי מחוות הדעת והתיעוד הרב שהוגש ע"י התובעים עולה בבירור וללא כל ספק כי בבית היה וישנו מפגע של טרמיטים, והכחשתם הסתמית של הנתבעים את עצם קיומו של המפגע הנה חסרת בסיס.

 מטעם התובעים הוצג תיעוד רב מאוד של תמונות וסרטונים המעידים על הימצאותם של טרמיטים בבית ועל יציאתם מחוריהם למה שכונה ע"י המומחים מטעם שני הצדדים "מעוף הכלולות". זאת ועוד, הגם שצודקים הנתבעים בטענה שהעלו בסיכומים כי אף אחד מן המומחים לא חזה במו עיניו בטרמיט חי בבית או ביציאתו מחור זה או אחר – הרי שכל המומחים היו מאוחדים בדעה כי עיקר פעילותם של הטרמיטים היא נסתרת מן העין, ולכן אין בעובדה כי בשעת ביקוריהם לא היתה פעילות ערה של טרמיטים ברחבי הבית ומחוץ לקינים ולמחילות כדי להצביע על כך שהמפגע לא קיים. בהינתן שמרבית הזמן מצויים הטרמיטים בקינים ובמחילות, והם יוצאים למעוף הכלולות – כפי שהעידו המומחים כולם – אחת למספר חודשים – הרי שאין בעובדה שאף אחד מן המומחים לא חזה בהם בעיניו כדי לשלול את קיומו של המפגע. יתר על כן – כל המומחים – הן מומחי התובעים והן מומחי הנתבעים – אישרו כי בבית קיימים נזקים האופייניים לפעילות הטרמיטים והמעידים על כך שהיתה פעילות של טרמיטים בבית (הגם שהמומחה מטעם הנתבעים גרס כי פעילות זו כבר אינה קיימת, ולכך אתייחס בהמשך). 

6. השאלה היחידה והאמיתית השנויה במחלוקת בין הצדדים אינה, אפוא, אם היה בבית מפגע טרמיטים אם לאו, אלא האם ידעו הנתבעים על קיומו של מפגע זה אם לאו.

 בעניין זה, כאמור, העיד הנתבע כי לא היה ידוע לו מעולם על מפגע כזה, וכי עד למועד בו הועלו טענות התובעים כלל לא ידע מהם טרמיטים. הנתבע ציין כי בשנת 2012 ערך שיפוץ מקיף בבית, בעלות של מאות אלפי ₪, ובכללו אף הוסיף והתקין מוצרי עץ שונים (פרקט, ארון ופרגולות) במקומות שונים בבית. הנתבע הדגיש, כי לא מתקבל על הדעת כי יערוך שיפוץ כה רחב היקף ולא יטפל במסגרתו במפגע הטרמיטים ככל שהיה ידוע לו, ויתרה מכך אף לא סביר כי ישקיע ממון רב בהתקנת מוצרי עץ החשופים למפגע זה. בהקשר זה יוער, כי מומחי הצדדים היו תמימי דעים כי פעילות הטרמיטים, כאמור, הינה ברובה נסתרת מן העין, ועל אף שהעידו כולם כי פעילות הטרמיטים בבית החלה שנים קודם לכן, עוד קודם רכשו התובעים את הבית, הרי שבהחלט ייתכן כי הפעילות תימשך משך מספר שנים מבלי שיהא לה ביטוי חיצוני שכן, כאמור, מעוף הכלולות מתרחש רק לאחר מיצוי הקן הראשוני. לפיכך, לא יכול היה אף המומחה מטעם התובעים לשלול מכל וכל את האפשרות שהמפגע היה קיים בבית מבלי שהנתבעים היו ערים לו. 

7. לאחר ששמעתי את עדויות העדים מטעם הצדדים ועיינתי במסמכים ובחוות הדעת שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה, כי התובעים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח, במאזן ההסתברויות, כי גרסתם, לפיה הנתבעים ידעו ו/או היה עליהם לדעת על קיומו של מפגע הטרמיטים בבית, מסתברת יותר מגרסת הנתבעים לפיה לא היה ידוע להם דבר על כך.

 להלן אפרט את הראיות והממצאים המרכזיים שהביאוני למסקנה זו. 

8. כפי שעלה בבירור מעדויות התובעים, והטענה לא נסתרה ע"י הנתבעים, בעת כניסתם של התובעים לבית היו בבית ממצאים המעידים על כך שנערך בו בעבר טיפול נגד מפגע הטרמיטים. דהיינו, במקומות שונים בבית, נמצאו חורי קידוח במשקופים וברצפות, המשמשים להחדרת חומרי הדברה בהזרקה לתוך הקרקע בטיפולי הדברה של טרמיטים.

 העובדה שחורי קידוח אלו אופייניים לטיפולי הדברה הנעשים נגד טרמיטים בלבד ולא נגד מזיקים אחרים צויינה ע"י התובעים והמומחה מטעמם מר פינקלמן (ראו נספחי ג' וה' לתצהיר התובע ובעיקר סעיף ג.1 לחוות דעת מר פינקלמן שסומנה נספח ה'1 לתצהיר התובע), ואושרה ע"י המומחה מטעם הנתבעים, מר קייזרמן (ראו חוות דעתו של מר קייזרמן, בפסקה ד' לחוות הדעת; וכן, בחקירתו הנגדית, עמ' 39 לפרוטוקול ש' 5-6). 

9. הסברה שהועלתה ע"י הנתבעים כי התובעים הם אלו שקדחו את החורים אינה מתקבלת על דעתי.

 ראשית יוער, כי מדובר בטענת מרמה אשר יש להוכיחה בדרגת הסתברות גבוהה יותר והיא נטענה בעלמא. מעבר לכך, אין חולק כי התובעים קיבלו חזקה בבית ביום 31.3.14, וכפי הנראה נכנסו לבית זמן מה לאחר מכן (לטענת התובעים, שלא נסתרה, ביום 18.4.17). כבר ביום 28.4.14 ביקר איש מקצוע מטעם טרמיטק בבית התובעים ואיתר סימנים לקידוחים שנעשו לצורך טיפול בבעיית הטרמיטים אשר נאטמו בדבק (ראו נספח ג' לתצהיר התובע). גם מר קרבצ'יק, שהעיד בפניי ותיעד את הימצאות חורי הקידוח, ביקר במקום כבר ביום 19.5.14. אני מתקשה להאמין כי בתוך פחות מחודש גילו התובעים את בעיית הטרמיטים ומייד פעלו ל"בידוי ראיות" על דרך של קדיחת חורים וסתימתם. על כך יש להוסיף, כי המומחה מטעם התובעים ד"ר פינקלמן, אשר ביקר בבית התובעים ביום 15.6.14 הצהיר, כי במקומות בהם נקדחו ונסתמו החורים לא נמצאה פעילות עכשווית של טרמיטים והחורים ואטמי הסיליקון נראו ישנים (ראו עמ' 6 לחוות דעתו). עוד יוער, כי מר קייזרמן מומחה הנתבעים ביקר בבית רק כשנתיים לאחר מסירת החזקה בו לתובעים, והוא אמנם טען בפסקה ד' לחוות דעתו, כי ייתכן והחורים נקדחו ע"י התובעים, אולם , באותה נשימה אף לא שלל את העובדה כי טיפול זה נעשה עוד קודם למגורי הנתבעים בנכס (ראו בפסקה האחרונה לסעיף ד' לחוות הדעת, בראשית העמוד הבא). בעדותו בפניי גרס, כי אין כל אפשרות לדעת מתי החורים הללו נעשו (עמ' 39 ש' 15), ולגבי מצב הרובה או הדבק השיב, כי רק מהנדס יוכל להגיד לפיהם מתי נקדחו ונסתמו החורים (שם, ש' 19). עוד יש להדגיש בהקשר זה, כי בתכתובת שנערכה בין ב"כ הצדדים בסמוך לאחר הגילוי (בחודשים יוני ויולי 2014 – ראו נספחי ז'-י' לתצהיר התובע ונספחי ז'-י"א לתצהיר הנתבע) – הוצע לנתבעים לשלוח מומחה מטעמם שיתעד בזמן אמת את הטענות. בעדותו בפניי, טען התובע כי אכן נשלח מומחה מטעם הנתבעים באותו שלב אך משום מה לא הובאה עדותו או חוות דעתו. הנתבעים הכחישו כי נשלח מומחה כאמור. כך או כך, דומני כי התנהלות הנתבעים – בין אם נמנעו מלשלוח מומחה מטעמם בסמוך לזמן אמת (הגם שהיו מיוצגים כבר אז) ובין אם נשלח מומחה מטעמם ועדותו לא הובאה בפניי – פועלת לחובתם ומחזקת את המסקנה כי אכן הממצאים היו כפי שתועדו על ידי התובעים בזמן אמת או בסמוך לכך, ומהם אני מסיקה כי חורי הקידוח היו בבית בשעה שקיבלו התובעים את החזקה בו ולא בוצעו על ידיהם. 

10. בכתב ההגנה הודו הנתבעים כי ביצעו מעת לעת פעולות הדברה, כנהוג בבתים צמודי קרקע, אך הכחישו שביצעו הדברה מיוחדת ספציפית נגד טרמיטים (סעיפים 32 ו – 40 לכתב ההגנה), ובעדותו בפניי עמד הנתבע על כך ששום בעל מקצוע מטעמו לא קדח חורים בבית (עמ' 53 לפרוטוקול ש' 17-23).

 להשקפתי, בהינתן עדויות המומחים כי קידוח חורים כאמור משמש להדברה מפני טרמיטים בלבד, הרי שיש לקבוע, כי הממצא בדבר קיומם של חורי קידוח כאמור שעה שהתובעים קיבלו את החזקה בבית, לכל הפחות, מעביר את נטל הבאת הראיות לכתפי נתבעים, לסתור את ההנחה כי הטיפול בוצע על ידיהם או ע"י מי מטעמם. הנתבעים יכולים היו, למשל, להביא לעדות את המדביר שביצע עבודות הדברה מטעמם על מנת להוכיח כי ביצע רק פעולות הדברה שגרתיות שלא היו כרוכות בקידוח חורים, או, לחילופין כי פעולות ההדברה שבוצעו, לטענת הנתבעים ללא קשר לטרמיטים, כללו מסיבה זו או אחרת גם קידוח חורים כאמור, אך הם לא עשו כן. בהקשר זה אף יוער, כי המומחים מטעם הצדדים כולם העידו כי זיהו בבית סימנים לפעילות טרמיטים (בעבר או בהווה). ניתן להניח, כי מומחה אשר הוזמן לבצע הדברה בביתם של התובעים היה מזהה אף הוא סימנים דומים לאלו, ומפנה את תשומת לב הנתבעים לכך, כפי שאף העיד מומחה הנתבעים מר קייזרמן, כי סביר שהיה עושה (ראו עמ' 39 לפרוטוקול ש' 26 עד עמ' 40 ש' 1). עוד יש לציין בהקשר זה, כי מר נחום, אשר ביצע את השיפוץ מטעם הנתבעים בנכס בשנת 2012 העיד, כי בשעה שהשלים את השיפוץ לא היו חורים ברצפות (ראו עמ' 33 לפרוטוקול ש' 12-14). מכאן, ובהינתן כי חורי קידוח אלו היו מצויים בבית שעה שקיבלו התובעים את החזקה בו, מתבקשת המסקנה כי חורים אלו נקדחו בין המועד בו הסתיים השיפוץ ועד למסירת החזקה לתובעים, כשנתיים לאחר מכן, דהיינו שעה שהבית היה בחזקת הנתבעים. 

11. לא נעלמו מעיניי טענות רבות של הנתבעים, אשר ביקשו להעלות תמיהות ותהיות לגבי התנהלות התובעים, וחיזוקים לגרסתם שלהם.

 כך, למשל, טענו הנתבעים באריכות ביחס למייל שנשלח ע"י התובע ביום 29.5.14, במסגרתו הועלו נושאים איזוטריים שעניינם פינוי חפצים אלו או אחרים, אך לא הועלה עניין הטרמיטים – וביקשו ללמוד ממנו כי המפגע לא היה או כי לא היה כצעקתה. אלא, שאין בדברים כדי לסייע להם, מקום בו לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהטענות בעניין מפגע הטרמיטים הועלו עוד קודם לכן – הן בשיחות התובעים עם הנתבעים שתמליליהם צורפו כהקלטות 4-5; הן באמצעות עו"ד כהן, אשר העידה כי סירבה להיכנס לעניין זה מאחר וסברה כי היא עלולה להימצא בניגוד עניינים מקום בו ייצגה את שני הצדדים לעסקה, אך אישרה כי העלתה את הטענות בפני הנתבע בסמוך לאחר שהועלו, וזאת בניגוד להכחשתו (ראו עדות עו"ד כהן בעמ' 5 לפרוטוקול ש' 12-14 והמוצג ת/1 מהם עולה כי הנושא הועלה ע"י התובעים בפני עו"ד כהן כבר במהלך חודש אפריל, והיא העלתה אותו בסמוך לאחר מכן בפני הנתבע; זאת לעומת טענת הנתבע בעמ' 51 לפרוטוקול ש' 13-16 שם טען כי עו"ד כהן התקשרה אליו רק לאחר שהוגשה התביעה). עוד יוער, כי גם במכתב ב"כ הנתבעים מיום 26.6.14 (נספח ח' לתצהיר הנתבע), אשר השיב למכתב ב"כ התובעים מיום 10.6.14, ניתן למצוא ביטוי לכך שהטענות על קיומם של טרמיטים הועלו ע"י התובעים בפני הנתבעים כבר שבועות קודם לכן (ראו סעיף 6 למכתב שם נטען כי התובעים הציגו טענות אלו במהלך חודש מאי). עוד אציין, כי לא ראיתי צורך לקבוע ממצאים בשאלה אם התובעים ביקשו קודם למסירת החזקה ולגילוי המפגע לבטל את העסקה מחמת קשיים כלכליים, שכן גם אם כך היה וגם אם לאו, נחה דעתי כי בסופו של דבר ביקשו לבטל את העסקה בשל גילוי מפגע הטרמיטים וללא קשר לקשיים כלכליים כלשהם, ככל שהיו להם. עוד הלינו הנתבעים על כך שהתובעים, אשר במסגרת כתב התביעה טענו בהרחבה כי הבית אינו ראוי למגורים בשל מפגע הטרמיטים וכי ערכו נמוך לאין שיעור מהתמורה ששילמו עליו התובעים במסגרת הסכם המכר – סירבו במהלך ניהולו של ההליך להצעת הנתבעים לרכוש מהם את הבית בחזרה במחיר אותו שילמו. הגם שתמימת דעים אני עם הנתבעים כי להתנהלות זו יש משמעות, והיא מאירה באור אחר את טענות התובעים לעניין חומרתו של המפגע והיקפו, לא סברתי כי היא שומטת את הקרקע תחת תביעתם וטענותיהם. 

12. להשלמת התמונה יצויין, כי הנתבעים ביקשו להוכיח את טענתם כי לא היה כל מפגע טרמיטים בבית, גם בכך שלאחר שעזבו את הבית לתקופת מה (בשנת 2011), והשכירוהו תוך שגרו בשכירות בנכס אחר, ביקשו מיוזמתם מהשוכרת להקדים את פינוי המושכר ולשוב לביתם. בהקשר זה צירפו הנתבעים העתק מהסכם השכירות והמסמך על ההסכמות להקדים סיומו (נספחים ד'-ה' לתצהיר הנתבע) ותמלול הקלטת שיחה עם השוכרת (נספח י"ב לתצהיר הנתבע) ממנו ביקשו ללמוד אף כי לא ניתן היה להביאה לעדות.

 על אף שלא מצאתי כל בסיס לקבוע כנטען ע"י התובעים כי הנתבעים ניסו להסתיר את העובדה שהשוכרת היא שביקשה לסיים את השכירות מוקדם יותר בשל מפגע הטרמיטים, עדיין לא סברתי כי ניתן לבסס על הצטברותם של נספחים אלו, בהעדרה של עדות השוכרת ועמידתה במבחן החקירה הנגדית, כל ממצא שיחזק את עמדת הנתבעים, וזאת בין היתר בהתחשב בכך שההקלטה עצמה לא צורפה ואילו מן התמליל עולה כי מדובר בשיחת המשך לשיחה מוקדמת, כאשר זו לא התנהלה כשיחה חופשית אלא יותר כניסיון של הנתבע לחלץ מפי השוכרת אישורים לטענות שונות שלו. במצב דברים זה, כאמור, לא מצאתי כי ניתן לבסס על הדברים כל ממצא שיסייע בחיזוק גרסתם של הנתבעים. 

13. אף עדותה של שכנת התובעים, גב' פרנסיס, והקלטת השיחה שערך איתה התובע, יש בהם כדי לחזק את הסברה כי הנתבעים ידעו ו/או היה עליהם לדעת כי בבית קיים מפגע טרמיטים.

 כך, מתמליל השיחה עם גב' פרנסיס ובן זוגה (סומנה הקלטה מספר 7), נשמעים ה"ה פרנסיס מספרים כי בעיית הטרמיטים קיימת בכל האזור, והיתה קיימת גם בביתם שלהם. כאשר התובע שואל אותם אם היו בבית הנתבעים טרמיטים לפני או אחרי שהוא שיפץ, הם משיבים "היה... כל הזמן היה... כל האזור, גם אצלנו היה, מה" (עמ' 7 לתמליל). עדותה של גב' פרנסיס היתה אותנטית ועניינית, ולא התרשמתי שהיא נוטה לצד זה או אחר. כשם שהבהירה כי בעיית הטרמיטים היא בעייה מוכרת וקיימת בכל השכונה, גם הבהירה כי ביתם של הנתבעים (כיום של התובעים) הוא בית נהדר והעדה רצתה לרכוש אותו ללא קשר לסוגיית הטרמיטים, תכנית שלא יצאה בסופו של דבר אל הפועל מסיבות אחרות. 

14. סוף דבר, בהתחשב במכלול הראיות שהוצגו בפניי מצאתי, כי עלה בידי התובעים להרים את הנטל להראות במאזן ההסתברויות כי הנתבעים ידעו על מפגע הטרמיטים שהיה קיים בבית. לכל הפחות, יש לקבוע שהועבר נטל הבאת הראיות לסתור לכתפי הנתבעים והם לא עמדו בו.

 המשמעות המשפטית של אי הגילוי 

15. ראשית יש לציין, כי עפ"י הדין וההלכה הפסוקה, על מנת להקים לתובעים עילה להסתמך על אי ההתאמה ולכונן את זכותם לביטול ההסכם ו/או לפיצוי בגין נזקיהם, אין צורך בקביעה כי הנתבעים ידעו ידיעה פוזיטיבית בפועל על מפגע הטרמיטים, אלא די בקביעה כי היה עליהם לדעת על מפגע זה בעת כריתת החוזה.

 וכך קובע סעיף 16 לחוק המכר, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק המכר"), אשר חל גם על עסקאות מכר מקרקעין, מכח סעיף 4(א) לו: "היתה אי-ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן לקונה, זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיפים 14 ו-15 או בכל הסכם, ובלבד שנתן למוכר הודעה עליה מיד לאחר שגילה אותה". 

16. ההלכה הפסוקה קבעה, כי סעיף זה הינו סעיף קוגנטי, ולא ניתן להתנות עליו, וכי אחריותו של המוכר לפגם עליו ידע או שהיה עליו לדעת, תחול גם מקום בו התרשל הקונה ויכול היה לגלות את הפגם בבדיקה סבירה.

 יפים לעניין דברי בית המשפט העליון בע"א 8068/11 עיני ואח' נ' שיפריס ואח' (11.2.14) (דעת הרוב מפי כב' השופט סולברג ובהסכמת כב' השופט מלצר): "הוראת סעיף 16 לחוק המכר מכריזה על האופי הקוגנטי של אחריות המוכר. בהעדר אפשרות להתנות על זכותו של הקונה להסתמך על אי ההתאמה, אינני רואה דרך להצדיק הפחתה מאחריותו של המוכר (גם לא בחלקה) בדרך של יחוס 'אשם תורם' לקונה שהתרשל בבדיקת מצבו של הנכס.... רק ידיעה ממשית של הקונה אודות אי ההתאמה תספיק כדי להחריג את תחולתו של סעיף 16 לחוק המכר; רשלנות, ואפילו רשלמנות חמורה, מצדו, אין בה כדי להציל את המוכר... מן העבר השני, עולה מלשונו של סעיף 16 לחוק המכר – "שהמוכר ידע או היה עליו לדעת" – כי לא נדרשת ידיעה ממשית מצדו של המוכר על אודות אי ההתאמה, וכי די בהוכחת יסוד נפשי של רשלנות על מנת לחייב את המוכר באחריות מלאה כלפי הקונה... יש בכך משום ביצור מעמדו של הקונה והדגשת חובת הגילוי של המוכר, עובר לשלב חתימת עסקת המכר, על אודות אי ההתאמה בנכס – כמדיניות שיפוטית רצויה". 

17. הנה כי כן, על סמך הקביעות שקבעתי לעיל, אחראים הנתבעים כלפי התובעים בשל אי הגילוי של מפגע הטרמיטים, עליו ידעו או היה עליהם לדעת.

18. דעתי כדעת התובעים, כי בכך שלא גילו הנתבעים לתובעים את דבר קיומו של המפגע, חטאו הנתבעים כלפיהם הן בניהול משא ומתן שלא בתום לב והן בהטעייה, ובשל כך מן הדין לחייב את הנתבעים לפצות את התובעים באורח סביר בגין הנזקים שנגרמו להם, וכפי שיפורט להלן.

 יחד עם זאת, אינני סבורה, כי בנסיבות העניין קמה לתובעים הזכות לקבלת הפיצוי המוסכם מכח החוזה. השאלה האם אי עמידה של צד בהצהרות שהצהיר במסגרת הסכם המכר מהווה הפרה של ההסכם היא שאלה מורכבת ורבת גוונים, שהתשובה לה עשויה להשתנות על פי נסיבות המקרה. מכל מקום, אין לי צורך להכריע בה בענייננו. זאת, משעל פי הוראות סעיפים 21-22 להסכם המכר שנכרת בין הצדדים, הוגדרו הוראות ההסכם אשר הפרתם מהווה הפרה יסודית של ההסכם, והם מועדי מסירת החזקה ומועדי תשלום התמורה, ואלו, ואלו בלבד הוגדרו כמקימות לצד הנפגע זכות לקבלת הפיצוי המוסכם. אכן, הפרה יסודית עשויה להיות לא רק הפרה שהוסכם כי היא מהווה הפרה יסודית (הפרה יסודית מוסכמת), אלא גם כזו, שניתן להניח כי אדם סביר לא היה מתקשר בחוזה אילו צפה אותה (כמפורט בסעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התש"ל – 1970; היא הפרה יסודית מסתברת). ואולם, גם אם אניח לטובת התובעים, כי אי גילוי מפגע הטרמיטים מהווה הפרה יסודית מסתברת, עדיין אין בכך כדי להקים להם זכות לפיצוי המוסכם, שכן סעיף 22 להסכם המכר קובע במפורש את המקרים בהם תצדיק הפרה את חיוב הצד המפר בפיצוי המוסכם, והם אינם כוללים כל הפרה יסודית של ההסכם אלא רק את ההפרות המפורטות באותו סעיף דהיינו – איחור במסירה או איחור בתשלום התמורה. 

19. למעלה מן הצורך אעיר, כי אף לו הייתי קובעת כי קמה לתובעים הזכות לתבוע את הפיצוי המוסכם, ממילא לא היו התובעים זכאים לתבוע הן את הפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם והן את הפיצוי המוסכם במצטבר (ראו, למשל, עא 2981/92 יעקב כהן נ' צמד ע.א. בע"מ, פ''ד נ(2) 869).

 הנזק 

20. במסגרת כתב התביעה תבעו התובעים פיצויים במספר ראשי נזק כדלקמן:
    • פיצוי בגין ירידת ערך הבית בגין מפגעי הטרמיטים והרעש בשיעור של 5% משווי התמורה בהסכם המכר, וסה"כ 148,750 ₪.

 להוכחת נזק זה צירפו התובעים את חוות דעתו של מר קרבצ'יק. 

• עלות מוערכת של תיקונים שיצטרכו התובעים לבצע בבית לצורך התקנת מערכת הדברה תת רצפתית להדברת נגע הטרמיטים, בסך 470,000 ₪.

 אף נזק זה נתמך בחוות דעתו של מר קרבצ'יק, וממנו נגזרים שני סוגים נוספים של הוצאות והם: עלות חומרי הדברה בסך 500 ₪ ל – 50 שנה סה"כ 25,000 ₪ (וזאת על אף שבחוות דעתו העריך מר קרבצ'יק את עלותם בסך של 8,300 ₪). עלות דיור חלופי לתקופה של חודשיים לצורך ביצוע עבודות ההתקנה של המערכת התת רצפתית – 25,000 ₪ (לפי חוות דעתו של מר קרבצ'יק). 

• הוצאות שהוציאו התובעים עד כה בגין הדברה ותיקונים שנדרשו בסכום כולל של 50,000 ₪.

 חלק מהוצאות אלו נתמכו במסמכים, חשבוניות וקבלות. 

• הוצאות עתידיות מוערכות בסך 100,000 ₪.

 אדון בראשי הנזק הנ"ל, אך לא בדיוק בסדר שבו נתבעו בכתב התביעה. עלות הטיפול במפגע הטרמיטים – התקנת מערכת תת רצפתית? 

21. כפי שהובהר בחוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים, קיימים מספר פתרונות אפשריים לטיפול בבעיית הטרמיטים.

 הפתרון אותו ביקשו התובעים לאמץ, הוא הפתרון היקר ביותר, והוא התקנה של מערכת תת רצפתית לצורך ביצוע הדברה אחת לתקופה. מסתבר, כי עלות התקנתה של מערכת כזו בבית בבנייה הינה נמוכה, אך כאשר מדובר בהתקנת מערכת כזו בבית קיים, כרוכה ההתקנה בעלות של מאות אלפי ₪. ייאמר מייד, כי לא מצאתי הצדקה לפצות את התובעים בגין עלות התקנת המערכת התת רצפתית וזאת משהוכח בפניי כי קיים פתרון אחר, שעלותו נמוכה בצורה דרמטית מעלות פתרון זה, ושהינו יעיל לא פחות. כוונתי היא לביצוע הטיפול התקופתי בדרך של קידוח חורים והזרקת חומרי ההדברה, אשר על פי הראיות שהוצגו בפניי הינו הפתרון המקובל והנפוץ במקרים של בתים קיימים, והוא יעיל באותה מידה במיגור התופעה כמו המערכת התת רצפתית, הגם שהוא כרוך בפגם אסתטי מסויים. 

22. קודם שאדרש לפתרון זה, אבהיר כי לא מצאתי את הפתרון שהוצע ע"י המומחה מטעם הנתבעים – מר קייזרמן – שהוא מריחת ג'ל בעלות חד פעמית של כ – 3,000 ₪ - כפתרון מניח את הדעת בנסיבות העניין.

 ראשית יש לציין, כי להתרשמותי היתה חוות דעתו של מר קייזרמן מגמתית בניסיון למזער את מימדי הבעייה, היקף הנזקים שגרמה ועלויות הטיפול בה. כך, במסגרת חוות דעתו גרס מר קייזרמן כי הבעייה "פסקה לחלוטין או לכל הפחות הופחתה לרמה בלתי מורגשת" וזאת על אף שהוא עצמו הודה, בדומה לדברים שעלו מחוות דעתו של ד"ר פינקלמן ומן המסמכים הנוספים שהוגשו ע"י התובעים (ראו נספחי ג' לתצהיר התובע), כי לא ניתן לשלול כי קיימת פעילות טרמיטים הנסתרת מן העין, וכי לא ניתן לדעת אם הקן עצמו הושמד. מר קייזרמן הדגיש, כי מסיבה זו, גם הוא עצמו, כאשר הוא מבצע הדברה לטרמיטים, להבדיל ממזיקים אחרים, אינו נוהג ליתן אחריות (ראו עמ' 35 לפרוטוקול ש' 20-26). כפי שהבהרתי בפתח הדברים, מן התיעוד שהוצג לי עולה בבירור כי קיימת בעייה אמיתית של פעילות טרמיטים במימדים בלתי מבוטלים אשר נתנה אותותיה וגרמה נזקים במקומות שונים בבית. בהקשר זה מצאתי להעדיף את חוות דעתו של ד"ר פינקלמן מטעם התובעים, אשר סקר את כל קומות הבית, וניתח את המצב בכל אחת מן הקומות בצורה עניינית ומקצועית, תוך ליווי קביעותיו בתמונות וממצאים, ותוך ניתוח התהליך כולו בהתחשב במצב הנזקים שנצפו באזורים השונים בבית. לעומתו, אישר מר קייזרמן כי בדק את הנכס בדיקה ויזואלית בלבד (ראו עמ' 36 לפרוטוקול ש' 26-33), והוא אף לא תיעד את ממצאיו בתמונות (ראו עמ' 36 לפרוטוקול ש' 15-25). יתר על כן, קביעתו של מר קייזרמן כי "הבעייה נפתרה", אינה עולה בקנה אחד עם הציטוטים המופיעים מפיו באתר האינטרנט שלו, שם הוא עצמו, במקומות שונים, שב ומדגיש כי לא ניתן למגר את הבעייה לחלוטין (ראו ת/5). כפי שציינו התובעים בצדק בסיכומיהם, באתר האינטרנט של מר קייזרמן (ת/5) אף אין זכר לטיפול המוצע החד פעמי בג'ל. אם לא די בכך, הרי שגם בחוות דעתו ובעדותו אישר מר קייזרמן כי אכן ייתכן כי הפתרון החד פעמי המוצע על ידו לא יהיה מספק ואפשר כי לא יהיה מנוס מהזרקת חומרי הדברה תת רצפתיים. 

23. לעומת פתרון מריחת הג'ל באופן חד פעמי, הפתרון של קידוח חורים ברווחים הנדרשים והזרקת חומרי הדברה, תוך חזרה על הפעולה אחת לתקופה, מוכר כפתרון יעיל וזאת גם על פי המסמכים שהוגשו ע"י התובעים. לעניין זה אפנה למסמך שנערך ע"י חברת טרמיטק וצורף כחלק מנספח ג' לתצהיר התובע; וכן אציין, כי בחוות דעתו של ד"ר פינקלמן מטעם התובעים מצויים שני הפתרונות – הן התקנת המערכת התת רצפתית והן ההזרקה בחורי קידוח – תחת אותה מטריה של יצירת חיץ כימי, ובשניהם נעשה שימוש בחומר הדברה שיעילותו מוגבלת בזמן (שכן חומרים שיעילותם גבוהה יותר נפסלו לשימוש בשל פגיעתם הרבה בסביבה). ההבדל היחידי עליו ניתן ללמוד מחוות דעתו של מר פינקלמן הוא באופן הזרקת/הפרשת החומרים אל הקרקע מתחת לרצפה, ואין מדובר בהבדל ברמת היעילות אלא ברמת האסתטיקה ואולי, במידה מסויימת, הנוחות.

 אף בעדותו בפניי לא מצא ד"ר פינקלמן ליתן עדיפות כלשהי למערכת התת רצפתית אלא ציין אותה כאחד הפתרונות האפשריים (עמ' 18-19 לפרוטוקול). בחוות דעתו שהוגשה מטעם התובעים, שם מר קרבצ'יק אך ורק את העלות של התקנת המערכת התת רצפתית ולא את העלות של הדברה בדרך של הזרקה בחורי קידוח, ולא ניתן היה למצוא – לא בחוות דעתו ולא בעדותו בפניי – כל הצדקה מדוע העדיף דרך זו ופסל את האחרת, מעבר לעניין הנוחות והאסתטיקה. במאמר מוסגר יוער, כי את הפיצוי בגין ירידת ערך אותו קבע מר קרבצ'יק בחוות דעתו, ייחס הוא לאותו מטרד של נוחות ואסתטיקה בפתרון חורי הקידוח, ומשום מה בחוות דעתו מצא להעניק לתובעים הן פיצוי בגין המערכת התת רצפתית (אשר אינה כרוכה באותו מטרד ולפיכך אף לא אמורה להיות כרוכה באותה ירידת ערך) והן את הפיצוי בגין ירידת הערך, אותו ייחס לאותו מטרד. כך או כך, מר קרבצ'יק, כפי שהעיד על עצמו, אינו מומחה לטרמיטים, ולפיכך ממילא לא ניתן היה להתבסס על חוות דעתו לעניין הבחירה בין חלופות הטיפול בבעייה. בעדותו בפניי, העריך מר קרבצ'יק את עלות ההדברה בחורי קידוח בעלות של 2,000 ₪ + מע"מ, עליה יש לחזור כל שנתיים עד ארבע שנים (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 18-22). 

24. על יעילותו של פתרון חורי הקידוח, שהינה באותה מידה כמו הפתרון של המערכת התת רצפתית, ניתן היה ללמוד בבירור גם מעדותה של גב' פרנסיס, שכנת התובעים.

 גב' פרנסיס העידה בפניי כי ביצעה את הטיפול בביתה באמצעות חורי הקידוח, וכי לאחר זמן מה, כאשר ערכו היא ובן זוגה שיפוץ רחב היקף בבית, החליטו במסגרת זו להתקין את המערכת התת רצפתית. כך או כך, גב' פרנסיס העידה כי גם הטיפול בחורי הקידוח היה יעיל באותה מידה, אך מכיוון שהיא ובן זוגה החליטו ממילא לערוך שיפוץ מסיבי בבית, הוחלט על התקנת המערכת באותה הזדמנות. כך, בעמ' 16 לפרוטוקול, ש' 5 ואילך: "ת: בהתחלה הלכנו על הזרקה בתוך הריצוף. ש: וזה לא פתר? ת: לא שזה לא פתר, בגלל שעשינו שיפוץ גדול בבית אז עשינו את הרשתות בזמן השיפוץ. ההזרקות גם עזרו" 

25. עמדתי היא, כי משעה שקיים פתרון שיעילותו זהה, ועלותו פחותה בהרבה, הרי שיש להעדיף פתרון זה.

 אכן, אין לכחד, כי הפתרון של חורי הקידוח נח פחות מן המערכת התת רצפתית, והוא אף כרוך בפגם אסתטי מסויים. ואולם, כששוקלים את אלו למול הפער המשמעותי בעלויות שני הפתרונות, הרי הם בטלים בששים. זאת ועוד, על אי הנוחות והפגם האסתטי ניתן, כפי שהמליץ, כאמור, גם השמאי מטעם התובעים, לפצות בגין ירידת ערך הבית, וגם בהתחשב בפיצוי זה עדיין תהא עלות חלופה זו נמוכה משמעותית מעלות הפתרון אותו ביקשו התובעים להעדיף. חובתם של התובעים שלא לבכר דווקא את החלופה אשר מטילה על הנתבעים מעמסה כספית בלתי סבירה, נגזרת מחובת תום הלב המוטלת עליהם. עמד על הדברים כב' הנשיא בדימוס ברק בע"א 9474/03 יורם גדיש תשתית ובניה (1992) בע"מ ואח' נ' בהג'את מוסא ואח' (21.11.06) (להלן: "פרשת גדיש"): "בהערכת שיעור הפיצויים לו זכאי הניזוק בגין נזק שנגרם לו על ידי עוולה של המזיק, יש ליתן משקל כבד לאינטרסים של הניזוק. הוא הקרבן של התנהגות המזיק. את הצורך שלו להעמיד אותו במצב בו היה נתון לולא העוולה שבוצעה יש להגשים. מקביעה זו מתבקשת המסקנה כי במקום שקיימות מספר דרכים להשיב את מצב הדברים לקדמותו, יש להעניק לניזוק את כוח הבחירה בין החלופות השונות... 18.בהפעילו את כוח הבחירה בין החלופות השונות, על הניזוק להתחשב באינטרסים של המזיק. התחשבות זו – פרי האיזון בין האינטרסים המתנגשים – משתקפת בעקרון כי על הניזוק להפעיל את כוח הבחירה שהדין מעניק לו בתום לב... תום הלב אינו מחייב את בעל הזכות להתעלם מהאינטרס העצמי שלו. תום הלב אינו מניח "מידת חסידות" (השופט מ' אלון בע"א 148/77 רוט נ' ישופה, פ"ד לג(1) 617, 635). תום הלב מניח כי בעל הזכות דואג להבטחת האינטרס העצמי. עם זאת, תום הלב מבקש למנוע הפעלת הזכות מתוך התעלמות מקיומו של הצד האחר ובהתעלם מהאינטרס החברתי. בענייננו, עקרון תום הלב דורש, בין השאר, כי מבין החלופות השונות, אשר כל אחת מהן יש בה כדי להשיב את מצב הדברים של הניזוק לקדמותו, לא יבחר הניזוק בחלופה המטילה מעמסה כספית בלתי סבירה על המזיק. דרישת הניזוק, במצב דברים זה, לבחור דווקא באותה חלופה שיש בה כדי להטיל על המזיק את המעמסה הכספית הגבוהה ביותר, אינה בתום לב" עקרונות אלו אומצו גם בפסיקה הדנה בפסיקת פיצויים במסגרת דיני החוזים (ראו, למשל, תא (י-ם) 9379/07 מתן חן שירותי סיעוד בע"מ נ' מדינת ישראל (5.12.11), בפסקה 26 לפסק הדין, על הפסיקה הנזכרת שם). 

26. סוף דבר, בגין ראש הנזק שעניינו הוצאות הטיפול במפגע הטרמיטים לא מצאתי לחייב את הנתבעים לשאת בעלות התקנת מערכת תת רצפתית בעלות של מאות אלפי ₪ אלא בעלויות ביצוע הדברה תת רצפתית באמצעות חורי קידוח.

 את עלויות פתרון זה מצאתי להעריך בהתאם לחוות דעתו של השמאי מטעם התובעים, כפי שהעריכן בעדותו בפניי, בסך של 2,000 ₪ + מע"מ, אחת לשלוש שנים, ומצאתי לחייב את הנתבעים בתשלום עבור הוצאות אלו למשך 30 שנה. משלא מצאתי לפצות בגין התקנת מערכת תת רצפתית כאמור, אף אין מקום לפסוק לתובעים את הפיצוי בגין שני ראשי הנזק הנובעים מן הצורך בהתקנת מערכת כזו, בגין עלות חומרי ההדברה (אשר בהזרקה בחורי קידוח כלולה בעלות) ובגין הדיור החלופי. סה"כ בגין ראש נזק זה על הנתבעים לפצות את התובעים, אפוא, בסך של 23,400 ₪. פיצוי בגין ירידת ערך 

27. המומחה מטעם התובעים מר קרבצ'יק גרס, כי במקרה של נקיטת הפתרון של הדברה תקופתית דרך חורי קידוח, נגרמת ירידת ערך לבית, וזאת בשל המטרד הנגרם בכך על שני פניו – על אי הנוחות הכרוכה בו, ועל הפגם האסתטי שבו (הגם שהחורים מכוסים בסיליקון או ברובה).

 המומחה מטעם התובעים העריך ירידת ערך זו בכ – 5%, והבהיר, כי היא נובעת מהפער בנכונות של אדם לשלם עבור בית שיש בו מפגע טרמיטים, לעומת בית זהה שאין בו מפגע כזה. 

28. השמאי מטעם הנתבעים, מר שם טוב, לא ערך בחוות דעתו כל הבחנה בין עלויות התיקון והטיפול העתידי במפגע לבין ירידת הערך הנגרמת לבית, וניתן להסיק מחוות דעתו (הגם שהדבר לא נכתב בה במפורש), כי הוא סבור, כי בביצוע התיקונים והטיפול עליו הצביע, לא נגרמת ירידת ערך לבית.

 יחד עם זאת, מר שם טוב הבהיר, כי התבסס בחוות דעתו, בכל הנוגע להיקפו של מפגע הטרמיטים והשלכותיו, על חוות דעתו של מר קייזרמן, אשר כזכור חיווה דעתו כי הבעייה נפתרה או הופחתה לרמה בלתי מורגשת, וכי לכל היותר נחוץ טיפול חד פעמי בעלות של 3,000 ₪. כפי שהערתי לעיל, מצאתי לדחות את מסקנותיו של מר קייזרמן ולהעדיף את חוות דעתו של ד"ר פינקלמן על פניה. 

29. בנסיבות אלו, אין לי אלא לאמץ את קביעתו של שמאי התובעים, אותה ממילא מצאתי סבירה בנסיבות העניין, שכן לא נראה לי סביר כי שוויו של הבית לא נגרע כתוצאה מהעובדה שקיים בו מפגע טרמיטים אשר דורש טיפול ותחזוקה שוטפים במידה זו או אחרת.

 לפיכך מצאתי לחייב את הנתבעים לפצות את התובעים בשל ירידת הערך בסך של 148,000 ₪ כמפורט בחוות דעתו של מר קרבצ'יק. פיצוי בגין הוצאות ותיקונים עד הגשת התביעה וכן לעתיד 

30. בכתב התביעה, תבעו התובעים פיצוי בגין ראש נזק של תיקון הנזקים שנגרמו עד כה עקב מפגע הטרמיטים וכן הוצאות שהוציאו בגין מדבירים וכיוצ"ב, בסכום כולל של 50,000 ₪.

 רק חלק מהוצאות אלו נתמכו בחשבוניות וקבלות. בנוסף לכך, תבעו התובעים סכום אותו העמידו על 100,000 ₪ בגין נזקים והוצאות עתידיים וצפויים. 

31. אין בידי לקבל את טענות התובעים כי יש לפצותם בסכומים כאמור אשר לא נתמכו בכל מסמך ו/או חשבונית או לחילופין בחוות דעת שמאית מבוססת בגין עלויות התיקון.

 אין צריך לומר, כי הנטל על התובעים להוכיח את תביעתם, ובכלל זאת לא רק את העובדה שנגרמו להם נזקים אלו או אחרים אלא גם את שיעורם. בייחוד יפים דברים אלו ביחס לנזקים אשר אין כל מניעה או קושי להעריך את שיעורם באמצעות ראיות כמקובל (ע"א 355/80 אנסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2), 800; ע"א 9656/05 שוורץ ואח' נ' רמנוף חברה לסחר בציוד בניה בע"מ (27.7.08)). לא ברור מדוע לא טרחו התובעים לתמוך את טענותיהם בדבר נזקי העבר במסמכים וראיות בכתב (למעט באופן חלקי), ואף לא ברור מדוע את נזקי העתיד לא מצאו לשום באמצעות חוות דעת שמאית כמקובל, ובפרט כאשר הוגשה מטעמם חוות דעת שמאית לתיק. כך או כך, המשמעות היא, כי התובעים לא עמדו בנטל להוכיח את מלוא נזקיהם בגין ראש נזק זה, ולפיכך דין תביעתם בגינו להידחות למעט לעניין הנזקים שהוכח שיעורם. לפיכך מצאתי לגבי ראש נזק זה לחייב את הנתבעים לפצות את התובעים: בגין נזקי העבר – בפיצוי בסך 26,951 ₪ שבגינם הוגשו קבלות וחשבוניות (לרבות ההוצאות בגין חוות דעת המומחים שהוגשו במסגרת הליך זה - ראו נספח י"ג לתצהיר התובע); בגין נזקים עתידיים – פיצוי בסך 13,000 ₪ שהוא עלויות התיקונים הנדרשים כפי שהוערכו ע"י שמאי הנתבעים מר שם טוב בחוות דעתו. סה"כ מצאתי לחייב את הנתבעים בגין ראש פרק זה בסך של 39,951 ₪. 

מטרד רעש המטוסים 

32. כזכור, בשולי כתב התביעה, טענו התובעים כי הנתבעים חטאו כלפיהם גם באי גילוי מטרד של רעש מטוסים הקיים בבית.

 ואולם, מעבר לכך שלא הוכח כי קיים מטרד כאמור ולו ברמה המינימלית, לא כל שכן שלא הוכח כי בית זה דווקא סובל ממטרדי רעש מטוסים יותר מבתים אחרים באזור ראשון לציון, הרי שהתובעים לא הוכיחו, ולו בדוחק, איזה נזק נגרם להם לטענתם בגין מטרד זה, והוא אף לא זכה לכל ביטוי בחוות הדעת השמאית שהוגשה מטעם התובעים מבלי שניתן לכך כל הסבר (ראו עמ' 30 לפרוטוקול ש' 20-30 וכן עמ' 14 לפרוטוקול ש' 7-8). בנסיבות אלו מצאתי, כי דין התביעה בגין רכיב זה להידחות. סוף דבר 

33. בהתחשב בכל האמור לעיל, מצאתי לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבעים לשלם לתובעים פיצוי בסכום כולל של 211,351 ₪.

34. ביחס לשיעור ההוצאות ושכר טרחת עו"ד, צירפו התובעים לסיכומיהם את הסכם שכר הטרחה שנחתם בינם לבין באי כוחם, ממנו עולה כי נשאו בשכר טרחת עו"ד בגין ניהול הליך זה בסכום מצטבר של למעלה מ – 75,000 ₪. ואולם, לאחר שנתתי דעתי לקורות ההליך ולהתנהלות התובעים במסגרתו, לא מצאתי הצדקה לחייב את הנתבעים לשאת בשכר טרחת ב"כ התובעים בשיעור כה גבוה.

 יוזכר, כי התובעים הגישו נגד הנתבעים תביעה בסכום של למעלה ממיליון ₪, ובסופו של יום מצאתי לפסוק לטובתם רק כחמישית מן הסכום שנתבע. בשל היקפה ומימדיה של התביעה שהוגשה נגדם, נאלצו הנתבעים לנהל הליך משפטי ארוך ויקר, במסגרתו, על פי המסמכים שהוגשו לי, נשאו בהוצאות ובשכר טרחה בהיקף של למעלה מ – 100,000 ₪. במצב דברים זה, לאחר שנתתי דעתי למכלול נסיבות העניין ובהן גם לאופן בו ניהלו התובעים את ההליך, ומשעיקר ההוצאות שהוציאו התובעים בגין הליך זה (עבור חוות דעת המומחים) כבר מצאו ביטוי באחד מראשי הנזק שפסקתי לטובתם, מצאתי לחייב את הנתבעים לשאת בהוצאות התובעים ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪. ניתן היום, ג' אב תשע"ז, 26 יולי 2017, בהעדר הצדדים.

דרישת מקדמה ממס רכוש: אחריות השמאי והיבטים שמאיים חיוניים

רקע: מהי מקדמה ולמה היא נועדה?

כאשר נכס ניזוק בשל פעולת מלחמה, ירי רקטות או פיגוע, עומדת לבעליו הזכות לקבל פיצוי לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים. אחד הכלים המרכזיים שמסייעים בשלב הראשוני הוא מנגנון המקדמה – תשלום חלקי מתוך הפיצוי העתידי, שנועד לאפשר שיקום מיידי והקטנת נזק והפסד כלכלי.

המקדמה ניתנת רק לאחר הערכת נזק ראשונית של השמאי – ובכפוף למגבלות רגולטוריות וחוזיות – כאשר לשמאי הרכוש תפקיד מקצועי, משפטי ואנושי מכריע. עם זאת, חשוב להבין כי גם לניזוק יש אחריות: עליו לדרוש את המקדמה. רבים מהניזוקים כלל אינם מודעים לזכותם זו, ולכן חלה על השמאי החובה להציע באופן יזום את האפשרות לקבל מקדמה, כדי לאפשר לניזוק לנקוט בפעולות מידיות לצמצום נזקיו ולמניעת החרפתם.

מקובל ששיעור המקדמה יהיה לא פחות ממחצית הערכת הנזק והאומדן הראשוני.

צמצום והקטנת הנזק - לא רק לנתבע אלא גם לניזוק עצמו - זו חובה שמאית מקצועית ובאחריותו!

תפקיד השמאי – הרבה מעבר להערכת נזק

• בחינת הנזק בשטח תוך התרשמות ממידת הפגיעה הפיזית והתפקודית של הנכס• הערכת ההשפעה הראשונית והמלצה על גובה מקדמה בהתאם לשיקול דעת מקצועי ומתועד• ייזום פעולות להפחתת והקטנת הנזק: המלצה על תיקון זמני, מניעת החמרה, הכוונה לשוכרי משנה, ושמירה על יציבות תפעולית• הבהרה לניזוק שהמקדמה היא לא רק סעד כספי זמני, אלא אמצעי מהותי לשיקום ערכי, תפקודי ולצמצום הנזקים שלו ושל המדינה

אחריות חוזית, מקצועית ומשפטית

• שמאי רכוש הפועלים מול מס רכוש במסגרת התקשרויות חוזיות מחויבים להחזיק בפוליסת אחריות מקצועית תקפה כתנאי סף למתן השירותים• חלה עליהם החובה לבצע אומדן מוקדם של הנזק, תוך עמידה בלוחות זמנים סבירים ומתועדים, ומתן המלצה מנומקת ומיידית ככל שניתן• כל עיכוב או התרשלות מצד השמאי שעלול לגרום לנזק כלכלי לניזוק וכלפי מס רכוש, ולכן הוא נושא באחריות מקצועית דו-צדדית: כלפי המדינה וכלפי האזרח.

מגבלת השעבוד – מה עושים כשיש משכנתא?

כאשר קיים שעבוד על הנכס (לרוב בצורת משכנתא פעילה), לא ניתן לשחרר כספי פיצויים לניזוק שנכסו משועבד עד אשר תתקבל הסכמת הבנק לשחרור השעבוד. מדובר במגבלה משפטית טכנית אך חיונית, שכן כספי הפיצוי עשויים להיתפס כחלק מהבטוחה של הבנק.

על הניזוק לבצע את הפעולות הבאות:

• לפנות לבנק ולבקש אישור לשחרור השעבוד ביחס לכספי הפיצויים
• להעביר את האישור למס רכוש
• ורק לאחר קבלת האישור, ניתן יהיה לשחרר את המקדמה

לרוב, מדובר בהליך טכני שאינו מורכב, אך חוסר מודעות אליו גורם לעיכובים מיותרים. שמאים צריכים ליידע את הניזוק כבר בתחילת הדרך בדבר הדרישה הזו.

"עברו שבועיים ללא תגובה": השמאים הפרטיים ששכרה המדינה לא עומדים בעומס

תופעה חמורה אך למרבה הצער לא נדירה, שבה חברות ביטוח או נותני שירות מטעמן דורשים מהמבוטח שתי השתתפויות עצמיות בגין אותו אירוע ביטוחי – פעולה אסורה שמנוגדת לעקרונות הבסיסיים של דיני הביטוח.  בלוג מקצועי מסודרת שתבהיר את הסוגיה, כולל קריאה לפעולה מצד המבוטחים.

❗ גבייה כפולה של השתתפות עצמית: איך לא יתפסו אתכם פעמיים על אותו נזק

מאת: חיים אטקין, שמאי מקרקעין ורכוש, מומחה לתביעות ביטוח

📞 שיחת טלפון שהדליקה נורה אדומה

הבוקר התקשר אליי לקוח נבוך ומודאג. בדירתו אירע נזק מים בצנרת, שגרם לא רק לרטיבות בביתו – אלא גם לחדירת מים לדירות שכנים. חברת הביטוח שלחה קבלן מטעמם שתיקן את התקלה, ובסיום התהליך – גבתה ממנו השתתפות עצמית כפולה:

1. אחת עבור התיקון אצלו בדירה.
2. שנייה עבור התיקונים אצל השכנים (נזקי צד ג').

עצרתם לרגע? כי זו גבייה לא חוקית – והיא לצערי לא מקרה בודד.

🧾 עיקרון יסוד: השתתפות עצמית נגבית לפי אירוע, לא לפי נזק

בעולם הביטוח, המונח "השתתפות עצמית" נועד לשקף את חלקו של המבוטח בנזק לפי מקרה ביטוחי אחד. לא משנה אם אותו מקרה גרם:

• לנזק בדירה שלכם,
• לנזק למעלית,
• או לרטיבות בשלוש דירות שכנים בו זמנית.

כל עוד מדובר באותה סיבה קרובה (Proximate Cause) – לדוגמה, פיצוץ בצינור ספציפי – זהו אירוע ביטוחי אחד, ולכן גובים רק השתתפות עצמית אחת.

⚖️ מה אומרת הפסיקה בישראל?

בתי המשפט כבר דנו בתופעות דומות. העיקרון החוזר בפסיקה:

"אין לגבות יותר מהשתתפות עצמית אחת כאשר כל הנזקים נגרמו משרשרת אירועים שמקורה באירוע אחד, גם אם הנזק התפצל למספר נכסים."

אם חברת הביטוח או הספק מטעמם גובים מכם יותר מהשתתפות עצמית אחת, מדובר לכל הפחות בהטעיה חמורה, ועלול להגיע לכדי עשיית עושר ולא במשפט.

בפסק הדין:

ת"ק 21154-10-11 עודד לביא נ' מנורה מבטחים

נקבע כי:

"משמדובר באירוע אחד אשר הביא לנזקים, הן בדירת המבוטח והן בדירות צד ג', הרי שראוי לראות בכך מקרה ביטוח אחד שבגינו נגבית השתתפות עצמית אחת בלבד."

[ניתן לאתר את פסק הדין במאגרים משפטיים כמו נבו או תקדין.]

עקרונות נוספים שנקבעו בפסיקה:

• ההשתתפות העצמית נגזרת מהמקרה הביטוחי, ולא ממספר הנפגעים (ר' ת"ק 38338-03-17).
• אין הצדקה לגבות השתתפות עצמית נוספת בגין נזק שנובע מאותו מקור.

💡 למה זה קורה?

• לפעמים מדובר בבורות מקצועית של נותן השירות.
• לעיתים – באינטרס כלכלי ברור: להכפיל הכנסות על חשבון חוסר הידיעה של הלקוח.
• ובמקרים חמורים – פעולה יזומה להטות את המוסכמות הבסיסיות שבין מבטח למבוטח.

🔎 איך תדעו אם גבו מכם פעמיים?

• עברו על הדוחות והחשבוניות שקיבלתם.
• בדקו אם יש שתי גביות נפרדות של השתתפות עצמית, או אם אחד מהשכנים התבקש להשתתף אף הוא.
• אם כן – דרשו פירוט בכתב לסיבת הגבייה השנייה.

🧠 הסיבה הקרובה – המבחן שמאחד את הנזקים לאירוע ביטוחי אחד

אחת מאבני היסוד בדיני ביטוח היא עקרון ה"סיבה הקרובה" (Proximate Cause) – שהוא המבחן המרכזי לקביעת גבולות החבות של המבטח.

הכוונה היא: מהו הגורם הישיר, היעיל והמשמעותי ביותר שיצר את הנזק, ולא האם הנזק התפצל לאחר מכן למקומות שונים או שלבים שונים.

במקרה של נזק מים:

אם פיצוץ בצינור מסוים גרם לחדירת מים לדירת המבוטח, לדירות שכנים, ולמעלית – הרי שהסיבה הקרובה היא אחת: הפיצוץ בצינור.

ולכן, לפי הדין והפסיקה – מדובר באירוע ביטוחי אחד.

גם אם הנזק התפרס גאוגרפית או גרם להוצאות רבות ושונות, האירוע שיצר אותו הוא אחד – ולכן נגבית השתתפות עצמית אחת בלבד.

✅ מה עושים אם גבו מכם פעמיים?

1. פנו בכתב לחברת הביטוח ובקשו החזר של אחת ההשתתפויות.
2. צרפו את כל התיעוד – כולל דו"חות, קבלות, תאריכי ביקור ותמונות.
3. אם חברת הביטוח מסרבת – פנו להמפקח על הביטוח ברשות שוק ההון, או שיקלו פנייה לערכאה משפטית.
4. מומלץ להיעזר בשמאי או עורך דין מנוסה בתחום תביעות הביטוח.

🛡️ לסיכום: אל תשלמו את מה שאתם לא חייבים

ההשתתפות העצמית נועדה לשמור על איזון הוגן בין מבטח למבוטח – לא להפוך למנגנון לניצול.

מבוטחים רבים אינם מודעים לזכויותיהם, ונופלים קורבן לדרישות שאינן חוקיות.

שורה תחתונה: נזק אחד – השתתפות עצמית אחת. לא יותר.

📣 יש לכם סיפור דומה? שתפו אותנו בתגובות, ונפעל לחשיפה ציבורית של התופעה.

הצפת ביוב בדירה: המדריך המלא להתמודדות, שיקום ופיצוי

הסיוט שכל בעל דירה חושש ממנו

🎧 למה לקרוא אם אפשר להאזין 🎧 לפודקאסט

הצפת ביוב היא אחד התרחישים המפחידים והמזיקים ביותר שיכולים לקרות בדירה. מעבר לנזק הכספי המשמעותי, ישנן סכנות בריאותיות חמורות שמחייבות טיפול מהיר ומקצועי. אם נתקלת בהצפת ביוב בדירתך, המדריך הזה יעזור לך להבין את הסכנות, לדעת כיצד לפעול נכון, ולהכיר את זכויותיך לפיצוי.

הסכנות שאורבות במי ביוב – לא רק הריח הרע

הצפת ביוב מסוכנת הרבה מעבר לאי-נעימות הברורה. כאשר מדובר בחלחול ביוב מתחת לריצוף, הסכנות אף מתעצמות שכן הנזק נסתר מהעין ועלול להימשך זמן רב לפני שמתגלה. הנה הסכנות העיקריות:

1. סכנות בריאותיות חמורות

מי ביוב מכילים פתוגנים מסוכנים כמו חיידקי אי-קולי, סלמונלה, שיגלה, נורווירוס ופתוגנים אחרים. חשיפה אליהם עלולה לגרום למחלות מעיים, זיהומים בעור, וסיבוכים בריאותיים אחרים, במיוחד אצל ילדים, קשישים ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת.

2. עובש ופטריות

כבר תוך 24-48 שעות מרגע ההצפה, רטיבות שנותרת בקירות, ברצפות ובחללים סגורים עלולה להוביל להתפתחות עובש ופטריות. אלה לא רק מזיקים למבנה אלא גם מהווים גורם סיכון לאסטמה, אלרגיות ובעיות נשימה אחרות.

3. נזק מבני משמעותי

מים יכולים לחדור למבנה הבית ולפגוע בקירות גבס, ברצפות פרקט ולמינציה, בתקרות, ביסודות ובשלד הבניין. נזקים אלה עלולים להחליש את המבנה ולגרום לבעיות ארוכות טווח.

4. סכנת התחשמלות ושריפה

המגע בין מים לחשמל מהווה סכנה מיידית של התחשמלות. בנוסף, קצרים במערכת החשמל עלולים להוביל לשריפות.

5. ריחות עקשניים

גם לאחר ניקוי שטחי, ריחות הביוב עלולים להישאר ספוגים בחומרי בנייה, רהיטים ואריגים. ללא טיפול מקצועי, הריחות האלה יכולים להישאר במשך חודשים ואף שנים.

פעולות מיידיות – מה עושים ברגע שמגלים את ההצפה?

צעד 1: פינוי והרחקה

• פנו מיידית את הדירה, והרחיקו ילדים, קשישים וחיות מחמד מהאזור המוצף.
• אם בטוח לעשות זאת, נתקו את החשמל במפסק הראשי כדי למנוע התחשמלות.
• לבשו ציוד מגן אישי אם אתם נשארים באזור: כפפות גומי, מגפי גומי ומסיכת פנים.

צעד 2: עצירת מקור ההצפה

• התקשרו מיד לשירותי חירום של אינסטלציה לאיתור ועצירת מקור ההצפה.
• אם ניתן, סגרו את ברז המים הראשי של הדירה.

צעד 3: תיעוד מקיף

• צלמו ותעדו את כל הנזקים בצורה מפורטת.
• רשמו את התאריך והשעה של גילוי ההצפה ונסיבות האירוע.
• תעדו את כל השיחות עם אנשי מקצוע, חברות הביטוח ובעלי עניין אחרים.

חשוב לדעת: התיעוד חיוני לצורך תביעות ביטוח ותביעות משפטיות עתידיות!

תכנית שיקום – החזרת הדירה למצבה הקודם

1. ניקוי מקצועי

שכרו חברה מקצועית המתמחה בטיפול בנזקי מים וביוב. חברות אלה מצוידות בכלים המתאימים לשאיבת מים, ניקוי וחיטוי אזורים שנפגעו ממי ביוב. ניקוי עצמי כמעט תמיד אינו מספיק ועלול להחמיר את הבעיה.

2. ייבוש מקצועי

לאחר הניקוי, ייבוש הדירה הוא קריטי למניעת עובש והתפתחות פטריות. חברות מקצועיות משתמשות במפוחים תעשייתיים, מייבשי לחות ומכשירים אחרים להבטחת ייבוש מלא של קירות, רצפות, ותקרות.

3. הערכת נזקים וטיפול מבני

• הזמינו אותנו מייד להערכת הנזקים.
• החליפו חומרי בנייה ספוגים כמו גבס, בידוד, ופרקטים.
• טפלו בכל סימן של עובש שהתפתח.

טיפול בחלחול ביוב מתחת לריצוף

חלחול ביוב מתחת לריצוף מהווה אתגר מיוחד שדורש התייחסות נפרדת:

איתור והערכה

• השתמשו במצלמות תרמיות לאיתור נקודות חדירת הביוב מתחת לריצוף.
• בצעו בדיקת לחות מקצועית בעזרת מכשור מיוחד לזיהוי היקף החלחול.
• שקלו שימוש במערכות אולטרה-סאונד לבדיקת מצב התשתית מתחת לריצוף.

חשיפה וטיהור

• במקרים רבים יש צורך בפירוק הריצוף באזורים הנגועים כדי לחשוף את התשתית מתחת.
• הסרת שכבת המילוי המזוהמת (מצע החול והמלט) באופן מלא.
• שאיבת כל הנוזלים שחדרו למצע באמצעות ציוד תעשייתי.
• התקנת מערכת ייבוש תת-רצפתית – צינורות אוורור מיוחדים וחימום מבוקר.
• חיטוי יסודי של כל התשתית החשופה באמצעות חומרי חיטוי מקצועיים המיועדים לטיפול בזיהום ביוב.
• יישום חומרי איטום על גבי התשתית לפני הנחת ריצוף חדש למניעת ספיגה עתידית.

טיפול באזורים שאין אפשרות לפרק

במקרים בהם לא ניתן להסיר את הריצוף (למשל, בגלל עלויות או מגבלות טכניות):

• הזרקת חומרי חיטוי מרוכזים דרך חורים קטנים שנקדחים ברצפה.
• שימוש בטכנולוגיית אוזון לחדירה מתחת לריצוף וחיטוי.
• יישום טיפול אנזימטי שמפרק חומרים אורגניים לאורך זמן.
• הפעלת מייבשים תת-רצפתיים למשך תקופה ממושכת (עד מספר שבועות).

בדיקה לאחר הטיפול

• בדיקת איכות אוויר לזיהוי חיידקים או גזים רעילים שעדיין נפלטים מהרצפה.
• בדיקת לחות חוזרת אחרי סיום תהליך הייבוש.
• מעקב ממושך אחרי ריחות, כתמי רטיבות, או התרוממות הריצוף.

4. בדיקת מערכות חשמל

הזמינו חשמלאי מוסמך לבדיקה מקיפה של מערכת החשמל בדירה, כולל שקעים, מפסקים, לוח חשמל ומכשירי חשמל שנחשפו למים.

5. החלפת פריטים שניזוקו

חפצים מסוימים כמעט בלתי אפשרי לחטא ביסודיות לאחר מגע עם מי ביוב:

• שטיחים וריפודים
• מזרנים
• רהיטים מרופדים
• צעצועי בד וחפצים פורוזיביים אחרים

6. ניטור ובדיקה

• בצעו בדיקות איכות אוויר לזיהוי עובש נסתר או פתוגנים אחרים.
• המשיכו לנטר סימנים של לחות או עובש במשך מספר שבועות לאחר השיקום.

זכויות לפיצוי – מי אחראי ואיך תובעים?

חברת הביטוח שלך

פוליסות ביטוח דירה רבות מכסות נזקי הצפות, כולל הצפות ביוב. עליך לבדוק את תנאי הפוליסה שלך ולדווח על האירוע לחברת הביטוח בהקדם האפשרי. הביאו עמכם:

• תיעוד מלא של הנזק
• קבלות על הוצאות שנגרמו לכם
• הערכות של אנשי מקצוע
• הכנת דרישה כספית

בעל הבית (אם אתם שוכרים)

אם אתם שוכרים את הדירה, ייתכן שתוכלו לתבוע את בעל הבית אם ההצפה נגרמה כתוצאה מ:

• תחזוקה לקויה של מערכת האינסטלציה
• התעלמות מתלונות קודמות על בעיות בצנרת
• הפרת חובת בעל הבית לשמירה על מצב תקין של הנכס

ועד הבית או חברת הניהול

אם ההצפה נגרמה ממערכת הביוב המשותפת של הבניין, ועד הבית או חברת הניהול עשויים להיות אחראים. במקרה כזה, בדקו אם יש ביטוח משותף לבניין שיכול לכסות את הנזק.

העירייה או תאגיד המים והביוב

אם הבעיה נובעת ממערכת הביוב העירונית, תוכלו להגיש תביעה נגד העירייה או תאגיד המים והביוב האחראי. במקרים כאלה, עליכם להוכיח:

• שהנזק נגרם ממערכת ציבורית
• שהייתה רשלנות בתחזוקת המערכת
• שהרשויות היו מודעות או היו צריכות להיות מודעות לבעיה

קבלנים או בעלי מקצוע

אם ההצפה התרחשה בעקבות עבודות אינסטלציה שבוצעו לאחרונה, הקבלן או השרברב שביצעו את העבודה עשויים להיות אחראים.

שכנים

לעתים, ההצפה נגרמת מדירה סמוכה – בין אם בשל רשלנות, שימוש לא נכון במערכות האינסטלציה, או בעיות אחרות. במקרה כזה, השכן וחברת הביטוח שלו עשויים להיות אחראים לנזק.

טיפים חשובים למיצוי זכויות

1. פנו לעורך דין המתמחה בנזקי רכוש – עורך דין מנוסה יכול לסייע לכם להבין את זכויותיכם ולייצג אתכם מול חברות הביטוח או בתביעות משפטיות. במקרים של חלחול ביוב מתחת לריצוף, חשוב במיוחד לקבל ייעוץ משפטי מאחר שתהליך השיקום מורכב ויקר.
2. שיכרו את שירותינו – אני, כשמאי מטעמכם יכול לבצע הערכת נזקים עצמאית, שתהיה כנראה אחרת ושונה מהערכת השמאי מטעם חברת הביטוח.
3. שמרו על כל המסמכים – שמרו קבלות של כל הוצאה הקשורה לנזק: לינה חלופית, ניקוי, תיקונים, חוות דעת מקצועיות וכדומה.
4. התעקשו על זכויותיכם – חברות ביטוח עשויות להציע פיצוי נמוך בתחילה. אל תמהרו להסכים להצעה הראשונה.
5. תיעוד מתמשך – המשיכו לתעד בעיות שצצות גם שבועות וחודשים לאחר האירוע, כמו עובש, ריחות או בעיות מבניות.

סיכום – לקחת שליטה במצב

הצפת ביוב היא אירוע טראומטי, אך עם הפעולות הנכונות תוכלו למזער נזקים, לשקם את הדירה ולקבל פיצוי הולם. המפתח הוא פעולה מהירה, תיעוד מדויק, ושימוש בשירותים מקצועיים לניקוי ושיקום.זכרו כי בריאותכם ובריאות משפחתכם היא העדיפות העליונה – אל תתפשרו על איכות הניקוי והשיקום, ואל תהססו לפנות למומחים בכל שלב בתהליך. האם חוויתם הצפת ביוב? שתפו בתגובות את הניסיון שלכם והטיפים שלמדתם מהתהליך.

ביהמ"ש: למבוטח זכות לשכור שמאי מטעמו על חשבון חברת הביטוח

הידעת שהוצאות שכר טרחת מומחים ויועצים מטעמך, בכלל זה שמאי מטעמך כלולים בפוליסת הביטוח שלך? להורדת פסק הדין - כאן

זוג שכר שמאי לאחר שנשרפה הדירה; חברת הביטוח: דו"ח השמאות לא היה הכרחי לצורך תיקון הנזקים

🚨 הצפת ביוב בדירה: הסיוט שצריך לדעת איך להתמודד איתו

😱 סצנה שלא תרצו לחוות

בני זוג עומדים חסרי אונים במרכז דירתם, שהוצפה במי ביוב שחורים ומזוהמים, מלאים בגושי צואה וניירות טואלט מרחפים – ממש סרט אימה במציאות. כל אחד מהם אוחז במגב, אחרי שהגביהו כיסאות ותכולה בניסיון נואש להציל מה שאפשר.

💀 מה הסכנות כאן?

• זיהום בריאותי מיידי 🦠 – חיידקים מסוכנים כמו E.coli, סלמונלה ושיגלה במים עלולים לגרום למחלות קשות.
• נזק לרכוש 🛋️ – מים מזוהמים חודרים לריצוף, קירות וריהוט וגורמים להרס כבד.
• עובש והתפשטות פטריות 🌫️ – תוך יומיים בלבד הרטיבות יכולה להצמיח מושבות עובש מסוכנות.
• ריח שלא עוזב 👃 – גם אחרי ניקוי שטחי, ריחות ביוב עלולים להישאר חודשים ואף שנים.

🔎 מה עושים מיד?

✅ הרחקה מיידית של בני הבית – ילדים, קשישים וחיות מחמד.

✅ ניתוק החשמל הראשי ⚡ כדי למנוע סכנת התחשמלות.

✅ הזמנת חברת שיקום מקצועית 🛠️ – ניקוי עצמי עלול להחמיר את המצב.

✅ תיעוד מקיף 📸 – צילומים ווידאו של הנזק חשובים לתביעות ביטוח.

📝 טיפים לשיקום יסודי

• הזמנת שמאי פרטי – להערכה עצמאית ומדויקת של הנזק.
• ייבוש מקצועי עם מפוחים ותעלות ייבוש תת-רצפתיות 💨.
• חיטוי יסודי בחומרים ייעודיים לחיטוי ביוב 🧴.
• בדיקות איכות אוויר לזיהוי מזהמים נסתרים 🌬️.

⚖️ מי אחראי ואיך תובעים?

• חברת הביטוח – אם יש כיסוי לנזקי הצפה, דווחו מיד בצירוף תיעוד מלא.
• בעל הבית (לשוכרים) – אם ההצפה נבעה ממערכת לקויה שלא טופלה.
• ועד הבית / חברת ניהול – אם מדובר במערכת הביוב המשותפת.
• תאגיד המים / העירייה – אם הנזק נגרם ממערכת ביוב ציבורית רשלנית.

⚠️ אל תשכחו:

בריאותכם מעל הכל!

אל תתפתו לדחות טיפול מקצועי – נזקי ביוב הם לא "רק מים" אלא מקור לזיהום מסוכן ומתמשך.

📣 לסיכום:

הצפת ביוב היא לא רק מטרד – היא סכנה של ממש לבריאות, לרכוש ולביטחון האישי שלכם. אל תמתינו – פעלו מיד ובאופן נכון.📌 רוצים לדעת עוד או לקבל סיוע בשיקום ותביעות? צרו איתנו קשר!

🚨 הצפת ביוב בדירה – זה לא רק מים, זה אסון בריאותי ורכושי!

מי ביוב מלאים בחיידקים מסוכנים, מזהמים את הקירות והרצפה, משמידים ריהוט וממשיכים להסריח חודשים אם לא מטפלים נכון.

אל תחכו – פעלו מיד: פינוי, ניתוק חשמל, הזמנת שיקום מקצועי ותיעוד מדויק לתביעה מול הביטוח.

הבריאות שלכם מעל הכל!📌 רוצים לדעת איך לשקם את הדירה ולהחזיר את החיים לשגרה? קראו את המדריך המלא באתר שלנו או צרו קשר לייעוץ מקצועי.#הצפתביוב #נזקימיים #שיקוםנזקים #נזקידירות #ביובבדירה #פיצוינזקידירה #עובשבדירה #מזעמיים #שמאינזקים #ביטוחדירה #בריאותהמשפחה #תחזוקהמונעת #דמיושכירותחלופית #הגנהעלהרכוש #טיפיםלשיקום

נזקי רטיבות בקירות: מהמכתם הקטן לסכנה גדולה – כך תתמודדו נכון

רטיבות בקירות היא אחת התקלות הנפוצות והשקטות ביותר בבתים ובבנייני מגורים – ודווקא בגלל ה"שקט" הזה, רבים מגלים אותה רק כשהנזק כבר חמור. הנזק לרוב מתחיל בכתם כהה או בקילופי צבע, אך מאחוריו מסתתרת בעיה רצינית: נזילה סמויה בצנרת שעוברת בקירות או ברצפה.

🎧 לא חייבים לקרוא - אפשר להאזין 🎧 לפודקאסט 

שלב ראשון: זיהוי ואבחון נכון

הסימנים הראשונים – כתמים, התנפחות הטיח, ריח טחב – דורשים בדיקה מיידית. יש להבדיל בין רטיבות כתוצאה מעיבוי (למשל במקלחות לא מאווררות) לבין נזילה אמיתית. רטיבות ממקור נזילה מצריכה טיפול שונה לגמרי.כדי לוודא שמדובר בדליפת מים מצנרת ולא בבעיה אחרת, מומלץ להזמין מומחה לבדיקות איתור נזילות באמצעות ציוד מתקדם כמו מצלמות תרמיות ומדי לחות מקצועיים. בדיקות אלו מאפשרות למקד את מקור הבעיה בלי לגרום נזק נוסף.

שלב שני: איתור מקור הנזילה

איתור מדויק של הנזילה הוא קריטי. לעיתים מקור הרטיבות יכול להיות במרחק רב מהמקום שבו הנזק נראה לעין. לדוגמה, נזילה בצנרת ראשית בקומה מעל עלולה להופיע רק לאחר זמן רב בקיר החיצוני של הקומה התחתונה.

שלב שלישי: תיקון הנזק

לאחר שאותרה הנזילה, יש לתקן את הצנרת הלקויה באמצעות אינסטלטור מוסמך בלבד, ורק לאחר הפסקת הנזילה ניתן לטפל בקיר:

• ייבוש הקיר באמצעים מקצועיים (למשל מפוחי ייבוש או מכונות ייבוש תת-רצפתיות).
• קילוף טיח ורשתות שניזוקו.
• חיטוי הקיר כדי למנוע עובש והתפשטות פטריות.
• טיח מחדש, החלקה וצביעה בגימור תואם.

סכנת העובש – לא רק אסתטיקה

רטיבות מתמשכת יוצרת סביבת גידול מושלמת לעובש, שעלול לסכן את בריאות הדיירים – במיוחד ילדים, קשישים ובעלי מחלות נשימה. לכן חובה לבצע טיפול ייעודי להסרת העובש ולחטא את הקירות בחומרי אנטי-פטרייתיים מוסמכים.

התמודדות עם חברת הביטוח

חשוב לדעת: ברוב פוליסות ביטוח הדירה בישראל, נזקי צנרת ורטיבות מכוסים במסגרת הביטוח, אך חברות הביטוח לא תמיד ממהרות לאשר את התביעה במלואה. חשוב לפעול לפי כללי ההליך הביטוחי:

• לתעד מידית את הנזק בתמונות (כפי שצילמת).
• להזמין חוות דעת מקצועית של שמאי רכוש מומחה לנזקי רטיבות, שיאמוד את היקף הנזק והעלות המשקפת שיקום איכותי.
• להגיש את המסמכים לחברת הביטוח בצירוף דרישה ברורה לביצוע תיקון מלא – כולל ייבוש, שיקום, וחיטוי העובש.

חשוב לדעת: הכיסוי הביטוחי לא מסתיים רק בתיקון הנזק

זכרו כי לא רק הוצאות התיקון עצמן כלולות בפוליסת ביטוח הדירה שלכם. ברוב המקרים, הפוליסה כוללת גם כיסוי להוצאות שכר טרחת מומחים – כמו שמאי רכוש, יועצים טכניים, מהנדסים, ולעיתים אף הוצאות משפטיות.

המחוקק קבע הסדר זה במטרה לאפשר לכם למצות את זכויותיכם ולקבל את מלוא הפיצוי מחברת הביטוח, מבלי שההוצאות הכרוכות בכך יהפכו לנטל כספי נוסף עליכם. לכן, אל תחששו להסתייע באנשי מקצוע – אתם זכאים לכך ומגיע לכם מימון מלא להוצאות אלו מכוח הפוליסה!

זקוקים לייעוץ מקצועי? אני עומד לרשותכם כשמאי רכוש מומחה לנזקי רטיבות במבנים. אל תוותרו על הזכויות שלכם – זכרו כי הוצאות אלו מכוסות בכל פוליסת ביטוח דירה!

לרכישת המדריך לנזקי מים - כאן - כך תתמודדו נכון עם חברת הביטוח כדי שתוכלו לקבל את מה שמגיע לכם!

💥 נפגעתם מהטילים? כך תחסכו בהוצאות הקבועות על הנכס

משפחות ובעלי נכסים רבים שנפגעו בסבב הלחימה האחרון מגלים שלצד עוגמת הנפש והצורך בשיקום, הם ממשיכים לשלם הוצאות חודשיות קבועות – גם כאשר הדירה או העסק אינם ראויים לשימוש. במצב כזה, חשוב להכיר את הזכויות והאפשרויות להקטין את ההוצאות:

✅ פטור מארנונה לנכסים שניזוקו

• מי זכאי? כל בעל נכס (דירה, חנות, משרד) שניזוק באופן שהופך אותו לבלתי ראוי לשימוש.
• מה צריך לעשות? לפנות למחלקת הארנונה בעירייה/מועצה המקומית בצירוף:
  • דו"ח שמאי או אישור מהנדס/מפקח מטעם הרשות המקומית על הנזק.
  • תמונות ו/או דו"ח של כוחות ההצלה המעידים על הפגיעה.
• מה הפטור? ברוב הרשויות ניתן לקבל פטור מלא מארנונה לתקופת אי-האפשרות למגורים/שימוש, ולעיתים אף לתקופה נוספת במקרים חמורים במיוחד.

✅ ביטול או הקפאת ביטוח מבנה ותכולה

• מה חשוב לדעת? אם הדירה אינה ראויה למגורים והנזק בה משמעותי, אפשר לבקש מהחברה המבטחת:
  • הקפאת הפוליסה עד לסיום השיפוץ.
  • ביטול הפוליסה – במיוחד כשיש כיסוי כפול דרך מס רכוש.
• השלכה חשובה: במקרים בהם מס רכוש מטפל בשיפוי, כדאי לוודא שלא משלמים ביטוח מיותר על דירה שאינה בשימוש.

✅ ביטול או השעיית מנוי למוקד שמירה/אזעקה

• מי צריך לפעול? בעלי נכסים עם מנוי פעיל לשירותי מוקד/שמירה/מצלמות.
• איך עושים זאת?
  • לפנות לספק השירות עם הוכחת הנזק (דו"ח שמאי, תמונות, אישור מהרשות המקומית).
  • לדרוש השעיה זמנית של השירות או ביטול מלא עד לסיום השיפוצים והשבת הדירה לשימוש.
• טיפ חשוב: במקרים רבים חברות השמירה מחייבות הודעה בכתב – הקפידו לשמור תיעוד לפנייה שלכם.

🎯 המלצה נוספת – עדכון חוזה השכירות

למי ששוכר דירה שניזוקה:

• יש להודיע למשכיר בכתב על אי-אפשרות המגורים ולדרוש הפסקת תשלום שכר דירה לתקופת אי-השימוש.
• סעיף 18 לחוק השכירות והשאילה מאפשר הפחתה בשכר הדירה או ביטול ההסכם כאשר הנכס אינו ראוי למגורים.
• מומלץ לשמור תיעוד מלא של ההודעות והמצב בשטח.

🎯 חשוב לדעת – האם להמשיך לשלם שכירות בדירה שנפגעה?

לפי מנגנון הפיצוי הרשמי של קרן הפיצויים (מס רכוש), הזכאות לקבלת פיצוי על דיור חלופי מותנית בכך שהשוכר ממשיך לשלם שכר דירה למשכיר הדירה שנפגעה. כלומר:

• אם השוכר מפסיק לשלם שכירות, הוא יאבד את הזכות לקבל פיצוי עבור דיור חלופי (שכר דירה חלופי או דמי פינוי עצמי), גם אם הנכס עצמו אינו ראוי למגורים.
• אם השוכר ממשיך לשלם שכירות, הוא זכאי לקבל מקרן הפיצויים החזר מלא על שכר הדירה החלופי או דמי פינוי עצמי, כך שהתשלום הופך ל"אפס" מבחינה כלכלית – מה שמשמר את יכולתו לממן מגורים חלופיים מבלי לספוג הפסד.

💡 לכן: למרות שהחוק מאפשר לשוכר לטעון שהנכס הפך לבלתי ראוי למגורים ולדרוש הפחתה או הפסקה בשכר הדירה, בפועל מנגנון הפיצוי מתנה את קבלת התשלום בהמשך תשלום שכר הדירה לבעל הדירה שנפגעה. מי שיפסיק לשלם – יישאר ללא פיצוי, ויספוג את כל ההוצאה על דיור חלופי מכיסו.

מדריך מידע למפונים בעקבות מבצע "עם כלביא" – דיור חלופי

🔎 לסיכום: כל שקל נחשב

במצב של פגיעה קשה, צמצום ההוצאות הקבועות הוא צעד ראשון חשוב להקטנת הנזק הכלכלי. אל תוותרו על זכויותיכם – הפעילו את הרשויות וחברות השירות, ואל תספגו הוצאות מיותרות על נכס שלא ניתן להשתמש בו.

הנה עוד הוצאות קבועות שכדאי לשים לב אליהם ולבטל את הוראות הקבע אם אין בהם שימוש או צורך:

1. כבלים.
2. אינטרנט.
3. מנוי לעיתון.
4. דמי חיוב קבועים למתקן טיהור המים.
5. הוראת קבע לוועד הבית.

פגיע ישירה - סקירת נזקי הטילים מאיראן

מענה המדינה לתושבים שמקום מגוריהם נפגע במסגרת מבצע "עם כלביא"

מדריך מקצועי, ברור וישים למי שרכושם נפגע במסגרת נזקי מלחמה ופעולות איבה, ומבקשים לממש את זכאותם במסגרת קרן הפיצויים של רשות המסים (אגף מס רכוש וקרן הפיצויים), הפועלת מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תש״כ–1961.

🛡️ מדריך לזכאים לפיצוי בגין נזקי רכוש – פעולות איבה ומלחמה

🧾 רקע משפטי ותחיקתי

קרן הפיצויים של רשות המסים מפצה בגין נזקי רכוש שנגרמו ב"פעולת איבה" כהגדרתה בחוק:

"אירוע שגרם נזק לרכוש, שנעשה מתוך כוונה מדינית לפגוע במדינת ישראל או באוכלוסייתה."

סעיף 1 לחוק קובע שהקרן מפצה בגין נזק ישיר ועקיף שנגרם לרכוש, ובכלל זה דירות מגורים, עסקים, מכונות, מלאי, ציוד, תשתיות וכלי רכב.

✅ תנאים בסיסיים לזכאות

• מדובר בנזק פיזי ממשי (שריפה, הרס, חדירה, רסיסים, הדף וכו').
• שהנזק התרחש כתוצאה ישירה מפעולת איבה: ירי רקטות, חדירת מחבלים, פיצוץ, חבלה מכוונת, ירי צלפים, הפצצה וכו'.
• הנכס שנפגע נמצא בתחומי מדינת ישראל או בידי אזרח ישראלי.
• הדיווח נעשה תוך זמן סביר (אין מועד רשמי, אך המלצה – תוך 7–14 יום מהאירוע).

ביטוח רשות של חפצים ביתיים מפני נזקי מלחמה

📝 שלבי הגשת התביעה

1. תיעוד מיידי של הנזק

• צלמו את כל הפגיעות בנכס (מבנה, רהיטים, ציוד, קירות, תקרות וכו').
• תעדו גם נזקי תכולה – מזגנים, מוצרי חשמל, מחשבים, מצלמות, כלי עבודה וכו'.
• שימרו חשבוניות רכישה (אם קיימות), תיקונים קודמים, או הערכות קודמות.

2. הזמנת שמאי מס רכוש

• פנו ליחידת מס רכוש האזורית הרלוונטית (רשימת הסניפים בהמשך).
• נציג הקרן יגיע לשטח (לרוב תוך 48–72 שעות) ויערוך שומה.
• ניתן להזמין שמאי פרטי נוסף במימון הקרן, אך בכפוף לאישור.

3. השלמת מסמכים

• צילום ת"ז של הבעלים.
• נסח טאבו / חוזה שכירות.
• חשבוניות רכישה/תיקון אם יש.
• לעסקים: רשיון עסק, דוחות מלאי, שומות מס, הוצאות תקורה וכו'.

4. חתימה על טופס דרישה

• הניזוק חותם על דרישת פיצוי (טופס מקוון או פיזי).
• יש לציין אם הנכס מבוטח – אין כפל פיצוי (הקרן נכנסת בנעליך אם חברת הביטוח מפצה).

💸 סוגי פיצוי אפשריים

⚠️ הערות חשובות

• הפיצוי ניתן בשווי ריאלי, לא שווי רגשי או תכנוני (לא מפצים על עוגמת נפש).
• שומה שלילית או חלקית ניתנת לערעור לוועדת ערר.
• הקרן אינה כפופה למס שבח, מס רכישה, או מס הכנסה – הפיצוי פטור ממס.
• אם הנכס הושכר – השוכר יכול לקבל פיצוי על תכולה, והבעלים על המבנה.

🏢 רשימת יחידות מס רכוש לפי אזורים

📞 מוקד מידע ארצי:

1-800-222-706 

או אתר רשות המסים כאן

📌 טיפים שימושיים

• מומלץ לפנות אלינולייעוץ שמאי פרטי אם נזקי המבנה / התכולה משמעותיים – לעיתים הפיצוי שניתן על בסיס שמאות מס רכוש הוא חלקי בלבד.
• בעלי עסקים – שמרו על מסמכים שמאפשרים להוכיח אובדן הכנסה ומלאי.
• שמרו כל אישור של כוחות הביטחון / מד"א / משטרה על האירוע.

⚖️ מה עושים במקרה של מחלוקת?

1. פנייה בכתב אל מס רכוש בבקשה לעיון מחודש.
2. במידת הצורך – פנייה לוועדת ערר (מינוי שופט/עו"ד שמאי ורו"ח).
3. ערעור לבית המשפט המחוזי אפשרי אם נדחית לחלוטין.

🧩 גילוי נאות

מדריך זה אינו תחליף לייעוץ משפטי או שמאי פרטני. מומלץ להיעזר באנשי מקצוע מוסמכים במקרים של נזקים נרחבים או במחלוקות עם הקרן.

הייעוץ הראשוני שלנו ניתן ללא עלות - פרו בונו  - למי שביתו ורכושו נפגעו.

חשוב לדעת: 

הכיסוי לתכולה מוגבל, הנה הטבלה לפניכם, אלו תקרות סכומים שקבועות בחוק (בהתאם למספר הנפשות בבית). למשל - עד 85 אלף שקלים לזוג נשוי ללא ילדים.
ניתן להרחיב ולהגדיל את כיסוי ביטוח התכולה כאן או בקישור זה: https://govforms.gov.il/mw/forms/propertytax@taxes.gov.il?gbxid=0 

הפרמיה על הביטוח הנוסף היא 3% לדוגמא, אם מוסיפים כיסוי ל-100 אלף ש"ח נוספים לתכולה, עלות הביטוח היא 300 ש"ח. הוא תקף עד 31/12, וניתן לחדשו.

לגבי המבנה - אין מגבלת כיסוי ותחת הגדרת המבנה נכנס כל דבר המחובר חיבור של קבע ובצורה פשטנית יותר, כל מה שנשאר בדירה כשעוברים דירה לאחרת. ארונות קיר, ארונות מטבח, מזגנים וכיוב'.

מראות הרס שלא נראו בישראל: "ראיתי מול עיניי את קריסת התאומים"

המטחים מאיראן: 10 נהרגו הלילה בבת ים וטמרה, בהם ילדים. 7 נעדרים | מלחמה עם איראן: היום ה-3

• https://www.mako.co.il/news-military/Israel_iran_war/Article-e89f9a8997e9791027.htm
• https://www.mako.co.il/news-military/f239747af17c5910/Article-e9e6ce055557791027.htm 
• עלות הנזק לעורף מהטילים האיראניים: פי 2 מכל המלחמה עד כה
• "שקל לא ראינו, זה חרטא": תושבי בת ים שבתיהם נהרסו נלחמים בביורוקרטיה

מוקד ייעוץ 24/7 לנזקי רכוש עומד לרשות נפגעי המלחמה. סוכן בינה מלאכותית של בית שמאי יסייע לכם להבין מהו היקף הנזק שלכם.

קישור לסוכן: https://chatgpt.com/.../g-685a66296f20819191246b57c9ab1f3...

זכויות יוצרים © 2025 כל הזכויות שמורות לבית שמאי

מדריך מידע למפונים בעקבות מבצע "עם כלביא" – דיור חלופי

פגיע ישירה - סקירת נזקי הטילים מאיראן

מענה המדינה לתושבים שמקום מגוריהם נפגע במסגרת מבצע "עם כלביא"