15May

השכן מהגיהנום או הנכס שמרקיע שחקים? כך משפיעים השכנים על שווי הדירה שלכם

מבוסס על הספר פרי עטי ירידת ערך למקרקעין מנזקים, מפגעים, מומים, מטרדים וליקויים, כולל ירידת ערך פסיכולוגית. - חיים אטקין, שמאי מקרקעין, מומחה לירידת ערך נכסים.

נדל"ן הוא לא רק מיקום, שטח ומרפסת – הוא גם בני אדם. שווי נכס אינו נובע רק מנתונים טכניים אלא מושפע עמוקות מההקשר החברתי והקהילתי שבו הוא מצוי. השכנים שלנו הם שותפים לשקט, לניקיון, לאסתטיקה ולעיתים – גם לירידת ערך. במאמר זה נסקור כיצד שכנים משפיעים על שווי הנכס, תוך שילוב מקרים אמיתיים מהפסיקה בישראל.


תחזוקת הנכסים הסמוכים

שכנים שמטפחים את נכסיהם משפיעים לחיוב על כלל הרחוב או הבניין. גינות מטופחות, חזיתות נקיות, ואסתטיקה כללית מעלות את תפיסת האיכות של הסביבה. מנגד, בתים מוזנחים, פסולת בנייה, או חזיתות מתקלפות עלולות להוביל לירידת ערך של 5%-10% בנכסים הסמוכים.

רעש, פרטיות ואיכות חיים

שכנים רועשים – מסיבות תכופות, חיות מחמד קולניות או ויכוחים מתמשכים – יוצרים מטרד. מחקרים בישראל ובעולם מראים שירידת הערך בגין מטרד רעש קבוע יכולה להגיע ל-10%. פרטיות, לעומת זאת, היא פרמטר חשוב – שכנים שאינם חודרניים מוערכים ומשפיעים לטובה.

קהילה מגובשת = עליית ערך

שכונות עם פעילות קהילתית, יחסי שכנות טובים, ניהול תקין של ועד הבית ותחושת ביטחון אישי – מבוקשות יותר. מחקרי שוק מראים שדירות בבניינים עם ועד פעיל ויעיל נמכרות ב-5%-7% יותר מדירות דומות באותו אזור עם ניהול כושל.

פעילות עבריינית או אנטי-חברתית

שכנים המעורבים באירועים פליליים, שימוש לרעה ברכוש משותף, או התנהגות אנטי-חברתית, עלולים לגרום לירידת ערך חדה של הנכס – עד 20% לפי הערכות שמאיות.


טבלת השפעת שכנים על שווי נכס:

גורם השפעההשפעה אפשרית על שווי הנכסניתנות לתיקון?היבט משפטי או רגולטורי
תחזוקת נכסים ירודה סמוכיםירידה של 5%-10%לעיתים כןדרישה לפינוי פסולת / צווי תיקון
רעש תכוף משכן (מסיבות/כלבים)ירידה עד 10%קשהחוק למניעת מטרדים
קהילה מגובשת ועד פעילעלייה של 5%-7%לא רלוונטילא נדרש
פעילות פלילית / אנטי-חברתיתירידה עד 20%לאדיווח למשטרה / סעד אזרחי
חדירה לפרטיותירידה של 5%-8%לעיתיםעוולה נזיקית או צו הרחקה
חזיתות מטופחות ושיפוצים תקנייםעלייה של 3%-5%כןבהתאם לחוק התכנון והבנייה

פסקי דין אמיתיים שממחישים את ההשפעה:

  1. ת"א 42794-10-21 רפפורט נ' בן שושן – בית המשפט קיבל חוות דעת שמאית לפיה רעש, איומים והטרדות מצד שכן פגעו בערך הדירה בכ-8%. נפסק פיצוי.
  2. תא"ק 47967-12-15 שטרית נ' נציגות הבית המשותף – נקבע כי ניהול לקוי של ועד הבית, ריחות רעים והזנחה גרמו לפגיעה כלכלית. פסק הדין הכיר בפגיעה בערך הדירה.
  3. ע"א 2835/90 ארד נ' גבעת חן – שימוש חורג של שכן כמוסך גרם לירידת ערך ברורה. העליון הכיר בכך כמטרד מצדיק פיצוי.

ת"א 42794-10-21 רפפורט נ' בן שושן

  • בית המשפט: שלום תל אביב
  • שנה: 2022
  • עיקר העניין: תביעה של דיירת בגין ירידת ערך הדירה בעקבות מטרדי שכנים – איומים, רעש, והטרדות חוזרות מצד שכן.
  • חשיבות: חוות דעת שמאית הוגשה והתקבלה כראיה לכך שערך הדירה נפגע באחוזים משמעותיים (כ-8%). בית המשפט קבע פיצוי בהתאם.

תא"ק 47967-12-15 שטרית נ' נציגות הבית המשותף

  • בית המשפט: שלום תל אביב
  • שנה: 2016
  • עיקר העניין: תביעה נגד נציגות הבית המשותף בטענה להזנחה מתמשכת שגרמה לירידת ערך הדירה – כולל נזילות, ריח רע, וניהול לקוי.
  • חשיבות: בפסק הדין נקבע כי אכן הייתה פגיעה בשווי הדירה ונפסקו פיצויים. ההכרה בירידת ערך בשל רשלנות הניהול היא משמעותית.

ע"א 2835/90 ארד נ' גבעת חן

  • בית המשפט: בית המשפט העליון
  • שנה: 1993
  • עיקר העניין: תביעה של בעלי דירה נגד שימוש חורג בדירה סמוכה כמוסך שגרם לרעש, לכלוך, וירידת ערך הנכס.
  • חשיבות: בית המשפט קיבל את הערעור בחלקו, והכיר בכך שמטרדים יכולים להוות פגיעה קניינית ולגרום לירידת ערך בת פיצוי.

כך תבדקו את איכות השכנים לפני רכישת נכס:

  • בקרו בנכס בשעות שונות (בוקר, ערב, סופ"ש)
  • שוחחו עם שכנים פוטנציאליים – בררו מי גר לידכם
  • בדקו נתוני פשיעה באינטרנט או בתחנת המשטרה המקומית
  • היעזרו בשמאי מקרקעין שיזהה מטרדים גלויים וסמויים

איך להיות שכן שמעלה את ערך הנכס שלך ושל הסביבה:

  • שמרו על חזות הבית והחצר
  • המנעו ממטרדי רעש (מסיבות, שיפוצים בשעות אסורות)
  • היו מעורבים בקהילה – אסיפות ועד, שיפור הבניין
  • שמרו על החוק ונהגו בכבוד

סיכום:

השכנים שלנו הם הרבה מעבר לרקע אנושי – הם פרמטר נדל"ני של ממש. בין אם אתם שוקלים לקנות, למכור או רק לשמר את ערך הדירה שלכם – דעו שהשכן הסמוך עלול להוסיף או לגרוע מאות אלפי שקלים משווי הנכס.

המשפט האחרון שצריך לזכור:

אמור לי מי השכן שלך – ואומר לך כמה באמת שווה הבית שלך.

מחקר: השפעת שכנים על שווי הדירה בישראל

מבוא: חשיבות השכנים בקביעת שווי דירה בישראל

שווי נכס, ובכלל זה שווי דירת מגורים, מושפע ממגוון רחב של גורמים. בעוד שמאפיינים פיזיים של הנכס עצמו, כמו גודל, מצב ותכונות, וכן גורמי מיקום כגון נגישות לשירותים ואיכות הסביבה, זוכים בדרך כלל לתשומת לב מרכזית, תפקידם של השכנים והסביבה הקרובה לעיתים קרובות מוערך בחסר. בישראל, שוק הנדל"ן מאופיין ברגולציה ייחודית ובדינמיקה סוציו-אקונומית מיוחדת, המעצימות את השפעתם של השכנים על ערך דירה. דו"ח זה נועד לספק ניתוח מקיף של האופן שבו שכנים משפיעים על שווי דירות בישראל, תוך התייחסות הן להשפעות שליליות והן לחיוביות, וכן לבחינת המסגרת המשפטית והרגולטורית הרלוונטית. התמקדות השאילתה בערך "דירה" מרמזת על עניין מיוחד בדירות בבניינים משותפים, שהן נפוצות מאוד בישראל. במבנים אלה, יחסי שכנות ונושאים הנוגעים לבניין כולו רלוונטיים יותר מאשר בשוק של בתים פרטיים. קרבת הדירות זו לזו והשטחים המשותפים יוצרים פוטנציאל גדול יותר הן להשפעות חיוביות והן לשליליות על ערך כל יחידה בנפרד. יתרה מכך, השימוש בשפה העברית מצביע על כך שהמשתמש מעורב ישירות בשוק הישראלי או מעוניין בו, ולכן יש צורך לכלול מסגרות משפטיות ישראליות ספציפיות ונורמות תרבותיות הקשורות להתנהגות שכנים ולנכסים. חוקי המקרקעין והציפיות החברתיות בנוגע לשכנים יכולים להשתנות באופן משמעותי בין מדינות. התייחסות ישירה להקשר הישראלי תהפוך את הדו"ח לרלוונטי ובעל ערך רב יותר עבור המשתמש.

השפעות שליליות של שכנים על שווי הדירה

ההשפעה של מצב נכס ירוד וחוסר תחזוקה

מצבם החיצוני של הנכסים הסמוכים והתחזוקה שלהם יכולים להשפיע באופן משמעותי על המשיכה החזותית של האזור כולו, ובכלל זה על הדירה הנדונה. חצרות מוזנחות, עומס רב של חפצים, חזיתות מתפוררות והזנחה כללית של נכסים שכנים עלולים לפגוע ברושם הראשוני של הקונים הפוטנציאליים. תופעה זו ידועה בקרב שמאי מקרקעין כ"בלאי חיצוני", המתייחס לירידת ערך הנגרמת מגורמים שמחוץ לנכס עצמו, כמו ביתו של שכן במצב תחזוקה ירוד.   ההשפעה הכמותית של שכנים במצב תחזוקה ירוד יכולה להיות משמעותית. מחקרים מצביעים על כך שסוכני נדל"ן מאמינים שעומס או בלגן בחצרות שכנים יכול להפחית באופן ניכר את שווי הנכס, כאשר חלקם מעריכים ירידה של 15% עד 50%. מכון השמאות האמריקאי (Appraisal Institute) אף מציין ששכן "רע" עלול להפחית את ערך הבית בעד 10%. דוגמאות ספציפיות מהמסמכים כוללות: אשפה, עומס יתר של חפצים, פסולת גינה, מכוניות ישנות, חומרי בנייה, יותר מדי מכוניות, קרוואנים, סירות, צבע מתקלף, חלונות שבורים וסימני אגרנות. הרושם הראשוני של קונה פוטנציאלי הוא קריטי בשוק הנדל"ן. המראה הראשוני של השכונה והנכסים הסובבים משפיע רבות על התעניינותם ועל הערך שהם מייחסים לנכס המוצע למכירה. תיאורים מופשטים של "תחזוקה ירודה" פחות משפיעים מדוגמאות קונקרטיות כמו "ערימות אשפה" או "חלקי רכב נטושים בחצר הקדמית". תיאורים חיים אלה עוזרים לקורא לדמיין את הבעיה ולהבין את השפעתה הפוטנציאלית.   גם אם שמאי מקרקעין לא יפחית באופן רשמי את שווי הנכס בשל מצבו של נכס שכן, קונים פוטנציאליים עשויים שלא לרצות לשלם את המחיר המלא אם הם מודאגים לגבי מי הם עתידים לגור לידו.   

גורמי מטרד: רעש, הפרעות ופעילות בלתי חוקית

רעש מופרז (מוזיקה רועשת, מסיבות, כלי עבודה רועשים, נביחות כלבים), פעילות בלתי חוקית (ייצור או מכירה של סמים) והפרעות אחרות עלולים ליצור סביבת מגורים לא רצויה, להרתיע קונים פוטנציאליים ולהוריד את ערך הנכס. נושאים אלה עלולים להוביל לירידה בערך הנתפס של בית בשיעור של 1% עד 10%. דוגמאות ספציפיות מהמסמכים כוללות: מוזיקה רועשת בשעות לא מקובלות, מסיבות בשעות הלילה המאוחרות באופן קבוע, כלי עבודה רועשים, מכוניות מרעישות, שכנים רועשים, כלבים הנובחים ללא הפסקה וחיות מחמד תוקפניות.   בישראל קיימים חוקים הנוגעים למטרדים פרטיים, המאפשרים לאדם פרטי לתבוע שכן על פעולות המפריעות לשימוש השקט שלו בנכס, כמו רעש מתמשך. בעוד שהמשא ומתן הישיר הוא לרוב הצעד הראשון, קיומו של סעד משפטי מספק רשת ביטחון לבעלי בתים המתמודדים עם מטרדים מתמשכים המשפיעים על איכות חייהם ועלולים להשפיע על ערך הנכס שלהם. ההתייחסות ל"קונים פוטנציאליים" מצביעה על כך שגם אם ניתוח שוק נוכחי לא לוקח בחשבון באופן מלא בעיות רעש, ערך המכירה החוזרת העתידי יכול להיפגע באופן משמעותי מהתנהגות מטרידה של שכן. קונים מעדיפים את איכות חייהם, ושכן רועש או מפריע יכול להוות גורם מרתיע משמעותי, המוביל להצעות נמוכות יותר או לזמן ממושך יותר בשוק כאשר בעל הבית מחליט בסופו של דבר למכור.   

ההשפעה המפחיתה של עיקולים ומצוקה כלכלית

עיקולים סמוכים יכולים להשפיע באופן משמעותי על ערך הנכסים. מחקר אחד הראה ירידה של 1.3% בערך הבתים הממוקמים בטווח של 300-500 רגל מנכס מעוקל. ההשפעה יכולה להיות משמעותית עוד יותר אם הנכס המעוקל נמצא במצב פיזי ירוד. בעיות כלכליות של שכנים עלולות להוביל לנכסים מוזנחים, ולתרום עוד יותר לירידה בערכי הנכסים בשכונה. במקרה של דירות בבעלות משותפת, שכנים שאינם משלמים דמי אחזקה עלולים להשפיע על ערך יחידת הדיור שלהם ועל שאר הבניין בשל חוסר רצון של קונים פוטנציאליים לגור שם. עם זאת, למרות שההשפעה של עיקול יכולה להיות חמורה, היא לא בהכרח קבועה, והערכים יכולים להתאושש לאחר שהנכס נמכר לבעלים חדשים. הסטטיסטיקה הספציפית הנוגעת לירידה בערך הבית ליד עיקולים מספקת מדד כמותי של הסיכון הפיננסי הקשור למגורים ליד נכס מעוקל בישראל. נתונים אלה מאפשרים לבעלי בתים ולקונים פוטנציאליים להעריך את ההשפעה הפיננסית הפוטנציאלית של עיקולים באזורם ולשקלל סיכון זה בהחלטות הנכס שלהם. הקשר בין שכנים שלא משלמים דמי אחזקה בבנייני דירות משותפים לבין הרצון הכללי לגור בבניין מדגיש את הקשר ההדדי בין ערכי הנכסים בסביבות מגורים משותפות הנפוצות בערים בישראל. אחריות פיננסית (או היעדרה) של בעלי יחידות בודדים יכולה להיות בעלת השפעה מתמשכת על ערך כל היחידות בבניין, מה שמדגיש את חשיבות ניהול בניין חזק ושיתוף פעולה קהילתי.   

חששות משפטיים ובטיחותיים הקשורים לשכנים

נוכחותם של עברייני מין רשומים בשכונה עלולה להפחית באופן משמעותי את ערך הבתים. הערכות מצביעות על ירידה ממוצעת של 12% בערך הבית אם הם גרים ממש לידכם, וירידה של כ-4% אם הם גרים באותו הרחוב. המסמכים מזכירים גם בעיות משפטיות אחרות שעלולות להיגרם על ידי שכנים, אם כי הם אינם מפרטים בנושא זה. הפרות חוקי תכנון ובנייה שבוצעו על ידי שכנים (כגון ניהול עסק, השכרת משנה בלתי חוקית) עלולות להשפיע לרעה על אופי השכונה ועל ערכי הנכסים. אחוז הירידה המשמעותי בערך הנכס עקב נוכחותם של עברייני מין רשומים מדגיש את חשיבות הבטיחות והביטחון בהחלטות הקנייה בשוק הישראלי, ואת הפוטנציאל של גורם זה לגבור על היבטים חיוביים אחרים של נכס או שכונה. נתון זה מדגיש שיקול רגשי ומעשי חזק עבור משפחות ויחידים בבחירת מקום מגורים, המשפיע ישירות על ערך השוק.   

השפעות חיוביות של שכנים על שווי הדירה

היתרונות של נכסים שכנים מטופחים ומושכים

ערכם ומצבם של הנכסים הסמוכים ממלאים תפקיד בקביעת שווי בית. בתים מטופחים היטב בשכונה יכולים להעלות את הערך הכולל של האזור. כאשר אנשים מטפלים בנכסיהם, זה יכול להשפיע לטובה על שווי הבתים באזור. אם בשכונה יש נכס מוזנח אחד בתוך ים של בתים רצויים, קונים עשויים לראות בכך הזדמנות משתלמת, אך אם חלק ניכר מהבתים מוזנח, הערך צונח במהירות. גדרות לבנות מטופחות ודשאים מטופחים יכולים לעזור לשמור על ערכי בתים יציבים. הרעיון של "ים של בתים רצויים" מצביע על נקודת מפנה שבה ההשפעה החיובית של שכנים מטופחים הופכת לגורם הדומיננטי בשמירה או בהעלאת ערכי הנכסים בשכונה ישראלית. זה מרמז שאחריות קולקטיבית וגאווה קהילתית בשמירה על סטנדרטים של נכסים יכולים ליצור מעגל משוב חיובי, המועיל לכל בעלי הבתים באזור.   

תפקיד המעמד הסוציו-אקונומי ותדמית הקהילה

מעמד סוציו-אקונומי גבוה של שכנים יכול להשפיע לטובה על ערך הנכס בישראל, כאשר מקור אחד מצביע על השפעה של כ-5%. האיכות והמוניטין הנתפסים של שכונה, המושפעים לרוב ממאפייני תושביה, יכולים להשפיע באופן משמעותי על ערכי הנכסים. מחקרים מצביעים על כך שהקונה הישראלי מוכן לשלם יותר עבור שכנים "איכותיים", כאשר חלק ניכר מהשונות במחירי הנכסים מיוחס לרמות ההכנסה וההשכלה של התושבים. תאוריית טיבוט מסבירה כי משקי בית בעלי תחומי עניין ומאפיינים סוציו-אקונומיים דומים נוטים ליצור שכונות הומוגניות, וכיצד זה יכול להשפיע על ערכי הנכסים. משקי בית בעלי הכנסה גבוהה מעדיפים שכונות עם משקי בית אחרים בעלי הכנסה גבוהה המעוניינים ויכולים להרשות לעצמם שירותים וסביבות באיכות גבוהה. ההזכרה הספציפית של "השפעה של 5%" משכנים בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה מספקת הערכה מוחשית של היתרון הכלכלי של מגורים בשכונה אמידה יותר בישראל. זה מצביע על כך שמעבר למראה הפיזי של הנכסים, המעמד החברתי והיציבות הכלכלית הנתפסים של השכנים הם גורמים משמעותיים בשוק הנדל"ן הישראלי. הקשר בין שכנים "איכותיים" (בעלי הכנסה והשכלה גבוהות) לבין ערכי נכסים גבוהים יותר בישראל מצביע על מרכיב חברתי חזק בהערכת נדל"ן, שבו ההיבטים הבלתי מוחשיים של הקהילה חשובים לא פחות מהמאפיינים הפיזיים של הנכס עצמו. זה מדגיש את הפוטנציאל למיון חברתי בערים ובעיירות בישראל, שבו ערכי הנכסים משקפים לא רק את התכונות הפיזיות של הבתים אלא גם את הרצון הנתפס של הקהילה על בסיס תושביה.   

ההשפעה המעלה של מחירי מכירה גבוהים של בתים שכנים

ערך הבית נקבע בעיקר על ידי ניתוח שוק השוואתי (CMA), המתייחס למחירי המכירה של בתים דומים באזור, כולל בתים של שכנים. אם ביתו של שכן נמכר במחיר גבוה, זה יכול להשפיע לטובה על ערך הבתים הסמוכים. מחירי מכירה גבוהים של בתים שכנים יכולים ליצור תקדים חיובי ולהגדיל את הערך הנתפס של נכס. שמאי מקרקעין בדרך כלל מתייחסים לנתוני מכירה עדכניים (למשל, ב-90 הימים האחרונים) כדי לאמוד מגמות שוק נוכחיות. הקשר הישיר בין מחיר מכירה גבוה של שכן לבין העלייה הפוטנציאלית בערך הנכס שלכם מדגיש את חשיבות הדינמיקה של השוק המקומי ואת הקשר ההדדי של ערכי הנכסים בתוך אזור ספציפי בישראל. זה מצביע על כך שבעלי בתים יכולים להרוויח משיפורים והשקעות שנעשו על ידי שכניהם, שכן אלה יכולים לתרום לגאות עולה שנושאת את כל הסירות בשוק הנדל"ן המקומי.   

יחסי הגומלין בין מאפייני השכונה והשפעת השכנים

כיצד איכות בתי הספר ומוסדות חינוך סמוכים משפיעים על הערך

קרבה לבתי ספר איכותיים היא גורם מבוקש ביותר עבור רוב רוכשי הדירות ומשפיעה לטובה על ערכי הנכסים. שכונות הסמוכות לבתי ספר מצוינים נהנות כמעט תמיד מעלייה בערכי הנכסים. בתים הממוקמים באזורי בתי ספר בעלי דירוג גבוה נתפסים לרוב כבעלי ערך רב יותר מכיוון שהם מציעים לילדים הזדמנות לקבל חינוך טוב. לעומת זאת, מגורים ליד בתי ספר ברמה נמוכה עלולים להפוך שכונות לפחות אטרקטיביות ולהוביל לירידה בערכי הנכסים. הדגש הרב על מחוזות בתי ספר מצביע על כך שלנגישות לחינוך איכותי יש תפקיד מרכזי בהנעת ערך הנכסים בישראל, ככל הנראה בשל החשיבות התרבותית המיוחסת לחינוך ילדים. זה מרמז שמשפחות מוכנות לשלם פרמיה כדי לגור באזורים עם בתי ספר טובים, מה שהופך זאת לגורם משמעותי הן עבור בעלי בתים והן עבור קונים פוטנציאליים בשוק הישראלי.   

חשיבות הבטיחות, שיעורי פשיעה נמוכים וסביבה בטוחה

פשיעה ובטיחות הם גורמים משמעותיים המשפיעים על הרצון לגור בשכונה, ולכן גם על ערכי הנכסים. קונים מחפשים לרוב בתים בשכונות פופולריות שהן בטוחות ונוחות. אמנם המסמכים מזכירים זאת במפורש, אך הם אינם מתעמקים בנתונים ספציפיים על שיעורי הפשיעה והשפעתם בישראל. זהו תחום פוטנציאלי למחקר נוסף או נקודה שיש להכיר בחשיבות גורם זה גם ללא מדדים מפורטים בחומרים שסופקו. השכל הישר ועקרונות נדל"ן כלליים מצביעים על כך שבטיחות וביטחון הם בעלי חשיבות עליונה עבור רוכשי בתים ברחבי העולם, וזה כנראה נכון גם בישראל.   

הערך המוסף של קרבה לשירותים ושטחים ירוקים

נגישות לשירותים ומתקנים כמו פארקים, מרכזי בילוי, מתקנים קהילתיים, חנויות ומסעדות יכולה להשפיע באופן משמעותי על מחירי הבתים. משקי בית רבים מוצאים ערך רב בקרבה לפארקים, מרכזי בילוי ומתקנים קהילתיים. בתים עם גישה נוחה לפארקים ושטחים ירוקים מאפשרים בילוי ורגיעה, בעוד שקרבה לחנויות ומסעדות מוסיפה נוחות. סוכני נדל"ן מזכירים לעיתים קרובות שירותים סמוכים בהצעות כדי למשוך קונים פוטנציאליים. מחקרים מצביעים על כך שקרבה לשטחים ירוקים ולנחלים יכולה להשפיע לטובה על מחירי הבתים. המתאם החיובי בין שטחים ירוקים לערכי נכסים מצביע על כך שלנגישות לטבע ולבילוי בחיק הטבע יש ערך בשוק הנדל"ן הישראלי, במיוחד באזורים עירוניים שבהם שטחים כאלה עשויים להיות מוגבלים. זה מרמז ששכונות עם פארקים מטופחים, גינות או קרבה לשמורות טבע עשויות לדרוש ערכי נכסים גבוהים יותר, המשקפים את הרצון לאיזון בין חיים עירוניים לגישה לטבע.   

השפעת אווירת הקהילה ולכידות חברתית

תחושת קהילה חזקה יכולה להיות גורם רצוי עבור קונים. השתתפות באירועי שכונה ובפעילויות קהילתיות יכולה להשפיע מעט על ערך השכונה לאורך זמן. תאוריית טיבוט מקשרת שוב מאפיינים סוציו-אקונומיים דומים להיווצרות קהילות ולהשפעה פוטנציאלית על ערכי הנכסים. הדגש על "אווירת קהילה" ו"לכידות חברתית" מצביע על חשיבותם של גורמים חברתיים בשוק הדיור הישראלי, שבו תחושת שייכות ויחסי שכנות חיוביים יכולים לתרום לרצון הכללי ולערך של שכונה. זה מרמז שהיבטים בלתי מוחשיים כמו אירועי קהילה, יוזמות מקומיות ותחושה כללית של אחווה בין התושבים יכולים להיות בעלי השפעה מוחשית על ערכי הנכסים, מה שמדגיש את המרקם החברתי כגורם בנדל"ן.   

מסגרת משפטית ורגולטורית המסדירה יחסי שכנים ושווי נכסים בישראל

הבנת חוקי המטרדים והיישום שלהם

בישראל קיימים חוקי מטרדים ציבוריים ופרטיים. מטרד פרטי מתרחש כאשר אדם אינו יכול להשתמש בנכסו בשקט עקב פעולות של שכן (למשל, רעש מופרז). אם הבעיה נמשכת לאחר שיחה עם השכן, ניתן לנקוט בהליך משפטי כדי לבקש צו מניעה שימנע את המטרד. דוגמאות למטרדים שעלולים להוביל לצו מניעה כוללות התרבות יתושים עקב נכס מוזנח. קיומם של צווי מניעה במסגרת חוק המטרדים הישראלי מספק כלי משפטי לבעלי בתים לטפל בבעיות שכנים חמורות המשפיעות לרעה על הנאתם מהנכס ועלולות להשפיע על ערכו. סעד משפטי זה מציע מנגנון ליישוב סכסוכים שלא ניתן ליישב באמצעות תקשורת ויכול להגן על בעלי בתים מפני הפרעות משמעותיות ומתמשכות הנגרמות על ידי שכנים.   

תפקיד וסמכות "ועדי בתים" (ועדי בתים)

"ועדי בתים" ממלאים תפקיד בניהול בניינים משותפים ובאכיפת הנחיות שיכולות להשפיע על ערכי הנכסים (למשל, צבע דלת חיצונית, מספר מכוניות). ניתן לדווח על שכנים חסרי אחריות ל"ועד הבית" לצורך התערבות. אם נכס בודד פוגע בערך הבתים הסובבים, זהו אינטרס של ועד הבית להתערב. התפקיד המשמעותי של "ועדי בתים" בבנייני המגורים המשותפים בישראל מדגיש את חשיבות הממשל הקולקטיבי בשמירה על ערכי הנכסים ובטיפול בנושאים הקשורים לשכנים בסביבות אלה. זה מצביע על כך ש"ועדי בתים" פעילים ויעילים יכולים למלא תפקיד מכריע במניעת הסלמה של סכסוכי שכנים ובהשפעה השלילית על ערך הדירות בבניין.   

תקנות בנייה והשפעתן על נכסים שכנים

תקנות הבנייה בישראל קובעות כי תוספות או שינויים משמעותיים בנכס עשויים לדרוש את הסכמת השכנים, במיוחד בבתים דו-משפחתיים. בנייה מוגזמת או תוספות שאינן מתאימות לאופי השכונה עלולות להשפיע לרעה על משיכת הבית. המסמכים מספקים פרטים מוגבלים על תקנות בנייה ספציפיות בישראל הקשורות להשפעת השכנים. זהו תחום נוסף שירוויח ממחקר נוסף כדי לספק הבנה מקיפה יותר לדו"ח. אמנם העיקרון הכללי של התחשבות בהשפעת השכנים במהלך הבנייה מוזכר, אך תקנות ספציפיות הנוגעות לקווי בניין, מגבלות גובה או עקביות אסתטית יספקו הקשר חשוב לשוק הישראלי.   

יישוב סכסוכי שכנים: גישור ו"מפקח על רישום המקרקעין"

במקרים של סכסוכי שכנים, במיוחד בבניינים משותפים, קיימות דרכים ליישוב מעבר לעימות ישיר, כולל גישור. "מפקח על רישום המקרקעין" הוא גורם סמכותי ספציפי בישראל ליישוב סכסוכים בין שכנים בבניינים מרובי יחידות דיור. ל"מפקח" יש סמכות להוציא צווים ולקבל החלטות בנושאים שונים הקשורים לשכנים. קיומו של "מפקח על רישום המקרקעין" מציע דרך ייחודית ויעילה יותר ליישוב סכסוכי שכנים בישראל בהשוואה להליכים משפטיים מסורתיים, במיוחד בנושאים בתוך בנייני מגורים משותפים. מסגרת משפטית מיוחדת זו מכירה בשכיחות המגורים המשותפים בישראל ומספקת מנגנון ספציפי לטיפול באתגרים ובסכסוכים הייחודיים שעלולים להתעורר בסביבות אלה.   

הערכת ההשפעה על שווי הדירה: נקודת מבט של שמאי בישראל

כיצד שמאי מקרקעין ישראלים מתייחסים למצבי נכסים שכנים

כאשר שמאי מקרקעין קובע את שווי בית, עליו להתחשב בנכסים הסובבים. נכס שכן במצב מוזנח עלול להפחית את ערך הבתים הסמוכים, לרוב בשיעור של 5% עד 10%. מושג "בלאי חיצוני" רלוונטי גם בהקשר של הערכת שווי. שמאי מקרקעין בדרך כלל משווים בתים בטווח גילאים דומה ומתחשבים בשיפוצים ובשדרוגים. ההתייחסות העקבית לכך ששמאי מקרקעין מתחשבים בנכסים הסובבים מחזקת את ההשפעה הישירה של שכנים על הערכות שווי רשמיות בישראל, אשר בתורן משפיעות על אישורי משכנתאות, שיעורי ביטוח ובסופו של דבר על ערך השוק. זה מדגיש שמצבם ומאפייניהם של הנכסים השכנים אינם רק תפיסות סובייקטיביות אלא משולבים באופן רשמי בהערכה המקצועית של שווי דירה.   

יישום ניתוח שוק השוואתי (CMA) בהקשר הישראלי

שווי בית נקבע בעיקר על ידי CMA, המתייחס למחירי המכירה של בתים דומים באזור. כאשר ביתו של שכן נמכר, מחיר המכירה שלו הופך לחלק מהנתונים המשמשים בניתוחי CMA עבור בתים אחרים באזור. גורמים כמו שטח רצפה, מספר חדרי שינה וחדרי רחצה, מצב הנכס, מיקום וגיל הבית נלקחים בחשבון בניתוח CMA. ההסתמכות על ניתוח CMA בישראל משמעותה שפעולותיהם ותנאיהם של שכנים משפיעים באופן ישיר ועקיף על הערך הנתפס של דירה באמצעות נקודות הנתונים המשמשות בניתוחים השוואתיים אלה. זה יוצר קשר מוחשי בין מכירת נכס של שכן (בין אם חיובית ובין אם שלילית) לבין הערכת השווי העתידית הפוטנציאלית של דירות סמוכות, מה שמדגיש את חשיבות המגמות הכלל-שכונתיות.   

מחקרים וסקרים על השפעת השכנים על ערך הנכס בישראל

בישראל נערכו מחקרים שבחנו את השפעתם של גורמים שונים, ביניהם מאפיינים סוציו-אקונומיים של תושבים, רעש מתנועה וקרבה לשטחים ירוקים, על ערכי הנכסים. מחקרים מצביעים על כך שהמעמד הסוציו-אקונומי של השכנים משפיע באופן משמעותי על ערכי הנכסים. כמו כן, קיימים מחקרים על השפעת זיהום רעש מכבישים על מחירי דירות בערים ישראליות כמו ירושלים. ממצאים מראים כי הכנסה משקית וקרבה לנחלים משפיעים לטובה על מחירי הבתים באזורים מסוימים. מחקרים נוספים מצביעים על כך שנוף מלא לים יכול להוסיף אחוז משמעותי לערך דירות במיקומים מרכזיים בישראל. קיומו של מחקר ישראלי ספציפי המוקדש להבנת השפעת השכנים ומאפייני השכונה על ערך הנכסים מדגיש את הרלוונטיות והחשיבות המקומית של נושא זה בישראל. מחקרים אלה מספקים ראיות אמפיריות שניתן להשתמש בהן כדי לתמוך בטענות הדו"ח ומציעים תובנות ספציפיות לגבי הגורמים המשפיעים ביותר בשוק הישראלי. מגוון הגורמים שנחקרו (מעמד סוציו-אקונומי, רעש, שטחים ירוקים, נוף) מצביע על הבנה רב-גונית של "השפעת השכנים" החורגת רק ממצבם הפיזי של הנכסים הסמוכים בהקשר הישראלי. זה מרמז שהמושג "שכנים" בהקשר זה מתרחב לקהילה ולסביבה הרחבות יותר, וכולל גורמים חברתיים, סביבתיים ואסתטיים התורמים לרצון הכללי ולערך של נכס.   

אסטרטגיות לבעלי דירות וקונים בישראל

טיפול בבעיות שכנים שליליות: תקשורת ואפשרויות משפטיות

מומלץ לבעלי בתים לנסות תחילה לדבר עם השכן בנוגע לבעיה. אם הבעיה קשורה לתחזוקת הנכס, כדאי להציע עזרה בניקיון. מומלץ לפנות לרשויות רגולטוריות מקומיות או מדינתיות, במיוחד אם קיים ועד בית. אפשרות נוספת היא בניית מחסום פיזי (כגון גדר). כדאי להתאגד עם שכנים אחרים כדי לטפל בבעיה באופן קולקטיבי. אם צעדים אחרים נכשלים, קיימת האפשרות לנקוט בהליך משפטי בגין מטרד פרטי. במקרה של שכנים קשישים עם בעיות תחזוקה, אפשר לפנות לסוכנויות מקומיות כדי לברר אם קיימות תוכניות סיוע. אם הבעיה כוללת הפרות חוקי תכנון ובנייה, יש לפנות למחלקת אכיפת החוק של העירייה. הדגש על צעדים ראשוניים שאינם משפטיים (תקשורת, הצעת עזרה, מעורבות ועד הבית) משקף גישה של היגיון בריא לסכסוכי שכנים בישראל, ככל הנראה תוך מתן עדיפות לפתרונות ידידותיים לפני פנייה להליכים משפטיים. זה מצביע על העדפה תרבותית ליישוב סכסוכים באמצעות דיאלוג ומעורבות קהילתית, בהתאם לאופי הקהילות ההדוקות בשכונות ישראליות רבות.   

בדיקת נאותות לקונים: הערכת השכונה והשכנים

מומלץ לקונים פוטנציאליים לבדוק מי גר בסביבה לפני רכישת נכס. כדאי לדבר עם שכנים כדי לקבל תחושה של השכונה. מומלץ לבקר בנכס בשעות שונות של היום כדי להעריך את רמות הרעש ואת פעילות השכונה. כדאי לחקור את מחוזות בתי הספר המקומיים ואת שיעורי הפשיעה. מומלץ לבדוק את השירותים והשטחים הירוקים הסמוכים. אם אפשר, כדאי לברר על היסטוריה של סכסוכי שכנים בבניין או בשכונה. העצה המפורטת לקונים מדגישה את הצעדים הפרואקטיביים שרוכשי דירות פוטנציאליים בישראל יכולים לנקוט כדי להפחית את הסיכונים הקשורים להשפעות שליליות של שכנים לפני ביצוע רכישה. זה מדגיש את חשיבות המחקר המעמיק ובדיקת הנאותות בשוק הנדל"ן הישראלי, שבו יחסי שכנות יכולים להשפיע באופן משמעותי על שביעות רצון לטווח ארוך ועל ערך הנכס.   

חשיבות המעורבות הקהילתית ושמירה על יחסי שכנות חיוביים

מומלץ לבעלי בתים להיות מודעים לתנאי השוק המקומיים ולעקוב אחר מכירות אחרונות בשכונתם. כדאי להשתתף באירועי אגודת השכונה ולקחת חלק ביוזמות קהילתיות. חשוב לזכור שגם מצב הנכס שלכם והמראה החיצוני שלו משמעותיים. מומלץ למוכרים לעודד את שכניהם לשמור גם הם על נכסיהם לטובת הקהילה כולה. העצה לבעלי בתים להתערב בקהילה שלהם מצביעה על כך שטיפוח יחסי שכנות חיוביים אינו מועיל רק לרווחה אישית אלא גם דרך פרואקטיבית להגן ולשפר את ערכי הנכסים בהקשר הישראלי. זה מדגיש את הקשר ההדדי של השכונה ואת הרעיון שגישה שיתופית לטיפוח הקהילה יכולה להוביל ליתרונות קולקטיביים במונחים של ערכי נכסים ואיכות חיים.   

סיכום: ההשפעה המתמשכת של שכנים על שווי הדירה בשוק הנדל"ן הישראלי

ההשפעה של שכנים על שווי דירה בישראל היא משמעותית ורבת פנים, וכוללת היבטים פיזיים, התנהגותיים, חברתיים ומשפטיים. השפעות שליליות יכולות לנבוע ממצב נכס ירוד, מטרדים, עיקולים וחששות משפטיים או בטיחותיים. לעומת זאת, שכנים מטופחים, מעמד סוציו-אקונומי גבוה ומחירי מכירה גבוהים של בתים שכנים יכולים להשפיע לטובה על ערך הדירה. מאפייני השכונה כמו איכות בתי הספר, בטיחות, קרבה לשירותים ושטחים ירוקים ואווירה קהילתית משחקים גם הם תפקיד מכריע. המסגרת המשפטית בישראל, כולל חוקי מטרדים, תפקיד ועדי הבתים ומנגנוני יישוב סכסוכים, מספקת כלים להתמודדות עם בעיות שכנים. שמאי מקרקעין בישראל מתחשבים בנכסים הסובבים בעת הערכת שווי, והמחקר המקומי תומך בהשפעה המשמעותית של שכנים ומאפייני שכונה על ערכי הנכסים. הן לבעלי דירות והן לקונים פוטנציאליים בשוק הישראלי, חיוני לקחת בחשבון את דינמיקת השכנים. בסופו של דבר, לשכנים יש תפקיד מתמשך ולעיתים קרובות מוערך בחסר בעיצוב הערך והרצון של נכסי מגורים בישראל.


טבלה 1: השפעות שליליות פוטנציאליות של שכנים והערכת ירידת ערך

סוג ההשפעה השלילית של השכןהערכת אחוז ירידת הערךמספרי המסמכים הרלוונטיים
חצר מוזנחת, עומס יתר של חפצים15%-50%2
שכן "רע" באופן כלליעד 10%3
רעש מופרז והפרעות1%-10%4
נוכחות עבריין מין רשום (ליד)12%4
נוכחות עבריין מין רשום (באותו רחוב)4%4
קרבה לנכס מעוקל1.3% (בטווח 300-500 רגל)3

טבלה 2: אסטרטגיות לטיפול בבעיות שכנים שליליות בישראל

סוג בעיית השכן השליליתפעולות ראשוניות מומלצותצעדים פוטנציאליים נוספיםאפשרויות משפטיותמספרי המסמכים הרלוונטיים
תחזוקת נכס ירודהשיחה עם השכן, הצעת עזרהפנייה לוועד הבית, פנייה לרשויות רגולטוריות1
רעש מופרז והפרעותשיחה עם השכןפנייה לוועד הבית, פנייה למשטרהחוק מטרדים פרטיים, פנייה למפקח על רישום המקרקעין1
הפרות חוקי תכנון ובנייהשיחה עם השכןפנייה לוועד הביתפנייה למחלקת אכיפת החוק של העירייה1
התנהגות מטרידה או מסוכנתשיחה עם השכןפנייה לוועד הבית, פנייה למשטרהצו הרחקה, תביעה אזרחית1

השכנים משפיעים במידה ניכרת על שווי הדירה בישראל, וההשפעה שלהם נבחנת כחלק מהערכת שווי הנכס הכוללת. להלן עיקרי ההשפעה:

השפעת השכנים על שווי הדירה

  • מעמד סוציו-אקונומי של השכנים: לשכנים בעלי מעמד כלכלי וחברתי גבוה יש השפעה חיובית של כ-5% על שווי הנכס. כלומר, דירה בבניין או בשכונה שבה השכנים הם בעלי הכנסה והשכלה גבוהה תעלה בערכה1.
  • מפגעים סביבתיים מצד השכנים: שכנים שגורמים לרעש, לכלוך, זיהום או מפגעים סביבתיים אחרים עלולים להוריד את שווי הדירה ב-5%-10%1.
  • מאפייני האוכלוסייה באזור: מחקר ממשלתי מצא כי 75% מהשונות במחירי הנכסים נובעת ממאפייני האוכלוסייה כמו רמת ההכנסה, ההשכלה ומספר הילדים במשפחה. לדוגמה, שכנים עם השכלה גבוהה ומעמד כלכלי גבוה מעלים את ערך הנכס, בעוד משפחות גדולות יותר מורידות אותו6.
  • מוצא אתני של השכנים: המחקר מצא כי ביישובים עם שיעור גבוה של "יוצאי אירופה ואמריקה" (אשכנזים) מחירי הנכסים גבוהים יותר לעומת יישובים עם שיעור גבוה של "יוצאי אסיה ואפריקה"6.
  • שכנים מפורסמים או בעלי שם: קיים גם אפקט של "שכנים סלב" שיכולים להעלות את ערך הדירה בשל המוניטין והיוקרה שמביאים8.

השפעות נוספות הקשורות לסביבה ולשכנים

  • שיעור השוכרים בבניין ומצבם הכלכלי-חברתי נלקחים בחשבון בהערכת שווי הנכס1.
  • מפגעים סביבתיים באזור הנכס כגון רעש, זיהום, לכלוך, קרינה, משפיעים לרעה על שווי הדירה15.
  • קרבה למוסדות חינוך מעלה את ערך הדירה, אך מיקום ממש צמוד למוסד לימודים עלול להוריד אותו במעט5.

סיכום

שכנים הם גורם משמעותי בשווי דירה בישראל, כאשר איכותם הכלכלית, החברתית, ההשכלתית וההתנהגותית משפיעה ישירות על הערך. שכנים איכותיים מעלים את שווי הנכס בכ-5%, ואילו שכנים שמייצרים מפגעים סביבתיים יכולים להוריד את הערך ב-5%-10%. בנוסף, מאפייני האוכלוסייה הכוללים השכלה, הכנסה ומוצא אתני משפיעים אף הם במידה רבה על מחירי הדירות16.כך, בעת הערכת שווי דירה בישראל, יש להביא בחשבון לא רק את מאפייני הנכס הפיזיים, אלא גם את ההון האנושי - השכנים והקהילה הסובבת את הדירה.


07May

רטיבות ועובש במבנה – לא רק מטרד אסתטי: סכנה של ממש לבריאות ולמגורים

רטיבות ועובש במבנה – לא רק מטרד אסתטי: סכנה של ממש לבריאות ולמגורים רטיבות ועובש אינם רק סימן להזנחה או פגם בבנייה – מדובר בבעיה מערכתית שעלולה לפגוע אנושות בבריאות השוהים בנכס, ולשנות לחלוטין את הגדרתו התכנונית והמשפטית.

כיצד מתפתחת הבעיה?

הגורמים לרטיבות במבנים מגוונים: חדירת מי גשמים מהגג, איטום לקוי, נזילות מהצנרת, קונדנסציה (עיבוי) על קירות קרים, ליקויי תכנון בבסיסי המבנה או מערכת ניקוז לקויה. כל אלו יוצרים תנאים של לחות גבוהה – הסביבה האידאלית להתפתחות של עובש, חיידקים ומיקרואורגניזמים מזיקים.

הסכנות הבריאותיות: מחוללי מחלות בגובה הרצפה

מממצאי המסמך המצורף עולה תמונה מדאיגה:

  • תגובות אלרגיות: פריחה, גרד, דלקות עיניים, התעטשויות כרוניות.
  • תופעות נשימתיות: קוצר נשימה, אסטמה, פנאומוניטיס היפרסנסטיבי (HP), התפתחות של דלקות חוזרות בדרכי הנשימה, עד כדי פגיעה כרונית בתפקוד הריאות.
  • תסמונת הבניין החולה (SBS): עייפות קבועה, כאבי ראש, סחרחורות, ירידה בריכוז – תופעות הנעלמות כשעוזבים את הבניין, וחוזרות עם הכניסה אליו.
  • פגיעות נוירולוגיות: במקרים חמורים, העובש עשוי לגרום לרעידות, בלבול, ירידה קוגניטיבית ואף תסמינים דמויי פרקינסון.

לא רק בריאות: נכס פגום – סכנה משפטית ותכנונית

מעבר לפן הבריאותי, רטיבות מתמשכת ועובש כרוני משנים את המהות התכנונית של הנכס:

  • נכס כזה עשוי להיחשב "בלתי ראוי למגורים" – במיוחד כאשר יש עדויות רפואיות על פגיעות בריאותיות כתוצאה ישירה מהמבנה.
  • קיימת עילה לקביעה כי הנכס הוא "מבנה מסוכן" לפי תקנות חוק התכנון והבנייה, אם קיימת סכנה לבריאות הציבור.
  • במקרים מסוימים, רשויות מקומיות או בתי משפט עשויים לאסור שימוש בדירה, לדרוש פינוי או לבצע תיקונים בכפייה על חשבון הבעלים.

מסקנה: טיפול מיידי והכרה משפטית

כל דייר, משכיר או רוכש פוטנציאלי חייב להבין – רטיבות ועובש הם לא תקלה טכנית אלא סיכון מהותי. יש לטפל בהם מיידית, ולדרוש חוות דעת מקצועית שתבחן את השלכותיהם. השהייה בנכס פגום היא לא רק לא נעימה – היא מסוכנת.


לסיכום

נכס עם בעיית רטיבות חמורה או עם התפשטות עובש אינו רק "לא נעים למראה" – הוא עלול להוות נכס מסוכן ובלתי ראוי למגורים. ההשלכות אינן רק אסתטיות או כלכליות – אלא גם רפואיות, משפטיות ותכנוניות. כל טיפול נקודתי או כיסוי קוסמטי של הבעיה – עלול להסתיים בתביעה, פינוי, ואובדן של ערך.

תסמונת הבניין החולה: האויב הנסתר שאולי מסתובב גם בבית או במשרד שלכם

האם אי פעם הרגשתם לא טוב כששהיתם בבניין מסוים, אך הסימפטומים נעלמו או נחלשו ברגע שיצאתם ממנו? ייתכן שנתקלתם בתופעה המכונה "תסמונת הבניין החולה" (Sick Building Syndrome - SBS). זוהי תסמונת המקושרת לשהייה בבניינים לא תעשייתיים כמו בתי ספר, בנייני משרדים, בתי מגורים, בתי מלון ובתי חולים.

מהי תסמונת הבניין החולה?

תסמונת הבניין החולה מאופיינת בסימפטומים בריאותיים כלליים ואי-נוחות הנובעים משהייה בבניינים. לרוב, קשה לזהות גורם ספציפי לתסמינים אלו או לאבחן מחלה מסוימת אצל המתלונן. התלונות יכולות להתרכז באזור מסוים בבניין או להתפשט בכל רחביו.הסימפטומים הנפוצים כוללים כאבי ראש, גירויים בגרון, באף ובעיניים, שיעול יבש, גירוד ויובש בעור, בחילה וסחרחורת, קשיי ריכוז, עייפות, ורגישות לריחות. במקרים מסוימים, אנשים עלולים לחוות גם תופעות נוירולוגיות כמו בעיות זיכרון ותגובות איטיות, גירויים ספציפיים כמו נזלת ועיניים לחות, או שינויים בתפיסת ריחות וטעמים. חשוב לציין כי תסמינים אלו נפוצים יותר בקרב עובדים במהלך שעות העבודה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.יש להבחין בין "תסמונת הבניין החולה" לבין "מחלות הקשורות בשהייה בבניינים" (Building Related Illness - BRI), שהן מחלות ספציפיות שניתן לאבחן ולקשר לגורמים מזהמים ספציפיים בתוך הבניין, כמו דלקת ריאות הנגרמת מחשיפה לחיידק הלגיונלה במערכות מיזוג.

מה גורם לבניינים להיות "חולים"?איכות האוויר בתוך מבנים (איכות סביבה תוך-מבנית) מושפעת משילוב מגוון של גורמים:

  • מיקום המבנה ואקלים הסביבה החיצונית: זיהום אוויר חיצוני יכול לחדור לתוך המבנה.
  • מערכות המבנה: מערכות אוורור, חימום ומיזוג אוויר הן מרכיב קריטי.
  • מקורות זיהום פוטנציאליים: הן מחוץ למבנה והן בתוכו.
  • דיירי הבניין עצמם: פעילויות אנושיות יכולות לייצר מזהמים.

גורמים מרכזיים המשפיעים לרעה על איכות האוויר כוללים:

  • אוורור לא מספק: בעקבות משבר האנרגיה בשנות ה-70, מדינות רבות נקטו באמצעים להפחתת צריכת אנרגיה במבנים, שכללו בין השאר שיפור בידוד וצמצום זרימת האוויר ("סירקולציה"). רמת אוורור נמוכה זו אינה תמיד מספקת לשמירה על בריאות ונוחות השוהים.
  • מקורות זיהום כימיים: חומרים סינתטיים המשמשים בבנייה (צבע, דבק, בידוד), בריהוט, חומרי ניקוי, שטיחים, ואפילו פעילויות כמו בישול ושריפת דלקים עלולים לפלוט מגוון כימיקלים נדיפים (VOCs) לאוויר.
  • מקורות זיהום ביולוגיים: חיידקים, עובשים, אבקת צמחים ווירוסים עשויים להיחשב כמזהמים ביולוגיים. מזהמים אלו מתרבים בריכוזי מים עומדים במערכות המבנה ובאזורים בהם נאגרים מים, כמו צנרות, תעלות אוורור, שטיחים ואריחי תקרה. רטיבות ולחות גבוהה במבנה מהוות מצע טוב להתפתחות מיקרואורגניזמים, במיוחד פטריות ועובשים.
  • חלקיקים מרחפים: אבק, סיבים מחומרי בידוד או שטיחים, וחלקיקי עור אנושי הם מקורות נפוצים לחלקיקים באוויר.
  • גז ראדון: גז רדיואקטיבי וצאצאיו ידועים כגורמים לסרטן הריאות.
  • תנאים פיזיים: טמפרטורה ולחות קיצוניות, אוורור לקוי, ותאורה לקויה יכולים גם הם להשפיע על נוחות ובריאות הדיירים.

השילוב בין רמת אוורור נמוכה ונוכחות מגוון מזהמים סינתטיים הפך נפוץ יותר במבנים. מחקרים בארצות הברית מצביעים על כך שרמות מזהמי האוויר בתוך מבנים עשויות להיות גבוהות פי שתיים-שלוש מרמות הזיהום בחוץ. בהתחשב בכך שרוב האנשים מבלים בממוצע למעלה מ-80% מזמנם בתוך מבנים, החשיפה המצטברת למזהמים פנים-מבניים גבוהה.

ההשלכות הבריאותיות

כאמור, תסמונת הבניין החולה מתבטאת במגוון סימפטומים כלליים. אולם, חשיפה ממושכת למזהמים שונים, במיוחד אלו הקשורים לרטיבות ועובש, עלולה לגרום למחלות נשימתיות קשות יותר, כולל החמרה של אסטמה, ברונכיטיס, דלקות בדרכי הנשימה, ואפילו פניאומוניטיס היפרסנסיטיבי (HP) - מחלת ריאות קשה הנובעת מתגובת המערכת החיסונית לחשיפה חוזרת לאלרגנים כמו עובשים ובקטריות. הסיכון למחלות נשימתיות עולה כתוצאה מרטיבות ולחות במבנים. מומחים מציינים גם קשר אפשרי בין חשיפה לרעלנים המיוצרים על ידי עובשים רעילים לבין תופעות נוירולוגיות קשות כמו שיכחה, עייפות כרונית, רעד, ואפילו השפעה על מערכת העצבים שעלולה להיות מאובחנת בטעות כפרקינסון. במקרים מסוימים, עובשים ספציפיים אף נחשבים לבעלי פוטנציאל מסרטן.

אבחון וטיפול בבעיה

אבחון תסמונת הבניין החולה מתחיל בראיון עם הדיירים או העובדים במבנה ובבדיקה ויזואלית של המקום כדי לזהות גורמים אפשריים. הסיור במבנה נועד לספק מידע על הגורם האנושי, מערכות המבנה, דרכי כניסת מזהמים ומקורות זיהום אפשריים. לעיתים קרובות, די בבדיקה ויזואלית ואיתור מקורות זיהום או רטיבות באמצעות חוש הריח או אמצעים טכניים (כמו מדי לחות). דגימות אוויר ממוקדות אינן תמיד נדרשות, ולעיתים אף עלולות לבלבל, במיוחד בהיעדר תקנים לריכוזי מזהמים ביולוגיים באוויר. פתרונות לתסמונת הבניין החולה כוללים שילוב של דרכי פעולה:

  1. סילוק הגורמים לזיהום (מקור הזיהום): זו הדרך היעילה ביותר כאשר הגורמים מאותרים וידועים. זה כולל תחזוקה נכונה של מערכות אוורור, חימום ומיזוג, ניקוי תקופתי, החלפת מסננים, טיפול בכתמי מים, והגבלת שימוש בחומרים פולטי מזהמים כמו צבעים, דבקים וחומרי הדברה. מניעת רטיבות מתמשכת במבנה, החל משלב התכנון והבנייה, היא קריטית למניעת התפתחות מיקרואורגניזמים. יש לבדוק ולטפל באופן מיידי באזורים רטובים או נגועים במיקרואורגניזמים.
  2. הגברת שיעור האוורור ופיזורו: אוורור יעיל מסייע בדילול מזהמים. במבנים רבים, ניתן לשפר משמעותית את איכות האוויר על ידי הפעלת מערכות האוורור בהספק המינימלי הנדרש או באמצעות אוורור מאולץ מקומי באזורים עם מקורות זיהום גדולים.
  3. טיהור אוויר: יכול להיות יעיל כתוספת, אך יש לו מגבלות. מסננים יעילים יקרים, ומסננים מכאניים אינם מסלקים מזהמים גזיים. צמחים מסוימים ידועים כיעילים בטיהור אוויר ובהתמודדות עם כימיקלים שונים.
  4. חינוך הציבור ותקשורת: העלאת המודעות של הדיירים, אנשי התחזוקה וההנהלה לגורמים לבעיות ודרכי הפתרון חיונית לטיפול יעיל ולמניעת הישנות הבעיה.

המצב בישראל והצורך בשינוי

בישראל, אין חקיקה ייעודית ומחייבת למניעת תסמונת הבניין החולה ושיפור איכות הסביבה בבניינים בכלל ובמבני תעסוקה ומשרדים בפרט. הטיפול בנושא מפוצל בין מספר משרדי ממשלה (הגנת הסביבה, התמ"ת/כלכלה, בריאות, בינוי ושיכון), שלכל אחד מהם סמכויות מוגבלות או שאינן עוסקות בנושא באופן ישיר ומקיף. אגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת/כלכלה מופקד על בטיחות וגהות תעסוקתית. הוא רשאי להמליץ על בדיקת איכות אוויר במקום העבודה וצעדים לתיקון בעקבות תלונה, אך אין לו סמכות להורות על נקיטת צעדים ספציפיים או על סגירת מקום העבודה, אלא אם מדובר בחשיפה לגורמים מסוכנים כהגדרתם בתקנות ספציפיות. המוסד לבטיחות וגהות עורך ניטור סביבתי במקומות תעסוקה ובודק גורמי סיכון, אך הגורמים האחראים לתסמונת הבניין החולה לרוב אינם נכללים ברשימת הגורמים הנבדקים שמחייבים בדיקות. המשרד להגנת הסביבה מופקד על מניעת זיהום אוויר סביבתי, אך אינו מוסמך לפקח ולנטר איכות אוויר תוך-מבנית בבניינים. נכון לשנת 2011, נאמר כי בשל חוסר בסמכות, המשרד אינו יכול לסייע לעובד שיגיש תלונה בנושא תסמונת הבניין החולה. המשרד פרסם בעבר מכרז לבדיקה מקיפה של תקינה בינלאומית וישראלית בנושא איכות אוויר תוך-מבנית, ודוח עם המלצות הוגש לו, אך הוא נועד לשימוש פנימי ולא פורסם לציבור. אחת הבעיות המרכזיות היא היעדר הנחיות ודרישות אחידות. משרד הבריאות, באמצעות המחלקה לבריאות העובד, אמונה על מיפוי סיכונים בריאותיים בעבודה, אך אינה ערוכה לתת מענה לתלונות עובדים בנושא תסמונת הבניין החולה ומפנה אותם לגורמים אחרים. קוד הבנייה החדש של משרד הבינוי והשיכון צפוי לתת דגש גדול יותר לנושא איכות הסביבה התוך-מבנית, וטיוטת תקן ישראלי חדש לאוורור במבנים (תקן 6210), לכשיוכרז כתקן רשמי, צפוי להפוך למחייב. תקן זה יגדיר דרישות לאוורור נאות בתוך מבנים ויקבע ריכוזים מירביים של מזהמים כימיים, פיזיים וביולוגיים. תקן הבנייה הירוקה הישראלי (ת"י 5281), הכולל פרק בנושא בריאות ורווחה המתייחס לאיכות אוויר, תאורה, אוורור ועוד, אינו תקן מחייב בישראל. המועצה לבנייה ירוקה ממליצה לקדם רגולציה שתחייב אלמנטים הנוגעים לבריאות המרחב הבנוי במבנים ציבוריים ומבני תעסוקה. קיים צורך מערכתי בשינוי תפיסה לגבי שימוש בחומרים רעילים בבנייה ובתוך בניינים. כמו כן, חסרים בישראל אנשי מקצוע מומחים בתחום איכות האוויר במבנים, בעיקר מהנדסים המתמחים במיזוג אוויר. העלאת מודעות ציבורית לנושא חשובה ביותר.

לסיכום: מתי הבניין הופך מסוכן?

רטיבות מתמשכת, התפתחות עובשים וריכוזי מזהמים גבוהים בתוך מבנה אינם רק עניין של אי נוחות או תסמינים חולפים. כפי שראינו, הם עלולים להוביל לפגיעות בריאותיות קשות, כרוניות ואף מסכנות חיים, במיוחד אצל אנשים רגישים או כאלה הסובלים ממחלות רקע. במקרים מסוימים, הימצאות עובשים ורעלנים במבנה עלולה להפוך אותו לבלתי בטוח למגורים או לתעסוקה, ולהטיל סיכון בריאותי ממשי על השוהים בו. 

דוגמאות טרגיות ממחישות עד כמה חמורה עלולה להיות ההשפעה של עובש במבנה. אם אתם חווים סימפטומים שחוזרים על עצמם כשאתם שוהים בנכס מסוים, מזהים סימני רטיבות, עובש או ריחות לא נעימים, וחוששים שהבניין עלול להיות "חולה" ולהוות סיכון בריאותי, העניין מחייב התייעצות מקצועית. מומחה בתחום יכול לסייע באיתור הבעיה, הערכת חומרתה, ולהמליץ על הפתרונות הנדרשים.


16Apr

В этой статье мы рассмотрим, как рыночный кризис может исказить статистические данные, и как понимать цифры, стоящие за графиками и таблицами. «Когда рынок болен – данные лгут» Больной рынок недвижимости продолжает поток данных – но они больше не отражают здоровую экономическую реальность. В нем приводятся графики, таблицы и статистические данные, однако многие из них не имеют ничего общего с реальностью и не выдерживают никакой логической или экономической проверки: цены растут, несмотря на то, что предложение увеличивается, а спрос ослабевает. Доходность недвижимости падает, а сделки продолжаются. Процентные ставки растут, но ставки дисконтирования оценки остаются низкими, как будто ничего не произошло. А инвесторы? Вести себя так, будто пузырь — это «норма». Когда сами данные противоречат логике — это явный признак того, что рынком движет не свободная экономика, а манипуляция, регулирование и отрицание.

כשהשוק חולה – הנתונים נראים תקינים, אבל לא עומדים בשום מבחן כלכלי

שוק הנדל"ן בישראל ממשיך לספק נתונים – אך כאשר בוחנים אותם לעומק, מתברר שמדובר בנתונים חולים: כאלה שלא מתיישבים עם ההיגיון הכלכלי, ולא עומדים בשום מבחן של ערך, תשואה או סבירות.

הנה רק כמה מהסימפטומים:

1. מחירי דירות עולים – למרות עודף בהיצע וירידה בביקושים

לפי הלמ"ס, מחירי הדירות עלו ב-7.7% בשנת 2024

במחוז תל אביב העלייה הגיעה ל-10.3%

מקור: כלכליסט, אפריל 2025 במקביל:

  • המלאי הלא מכור של קבלנים חצה את ה-70,000 יח"ד והוא נושק ל- 80 אלף יחידות.
  • למעלה מ־200,000 יח"ד נמצאות כעת בבנייה פעילה.
  • מספר העסקאות ירד לשפל של יותר מעשור.

לפי כל היגיון כלכלי – מחיר צריך לרדת. בפועל – הוא עולה.


2. תשואות על דירות מתחת לעלות המימון

  • התשואה השנתית הממוצעת על דירה להשקעה עומדת כיום על כ־2.5%
  • הריבית הממוצעת על משכנתא (ריבית קבועה לא צמודה, נובמבר 2024): 5.22%
    מקור: Kantahome

המשמעות: רוכש דירה ממונף סופג תשואה שלילית ריאלית

הוא משלם לבנק יותר ממה שהוא מרוויח מהנכס – וכל זאת על בסיס "הנחת יסוד" שהמחירים ימשיכו לעלות לנצח.


3. שיעורי ההיוון לא מתעדכנים בהתאם לריבית

בזמן שהריבית חסרת הסיכון טיפסה אל מעל 4.5% (ריבית בנק ישראל), שיעורי ההיוון בדוחות שמאות עדיין עומדים על 3%-4%, כאילו כלום לא השתנה.

זוהי לא הערכה מקצועית – זו הכחשה.


אז תפקידו של מי להתריע כשיש פער כה עמוק בין הנתונים לבין ההיגיון?

שחקןמה מצופה ממנו לעשותמה קורה בפועל
שמאי מקרקעיןלבחון סבירות כלכלית, לא רק לתעדברוב המקרים – מצטטים עסקאות בלבד
הבנקים למשכנתאותלא לממן עסקאות לא סבירותממשיכים להזרים מימון כאילו אין סיכון
שמאי ממשלתילפרסם סקירות ערך מהותי, לא רק מחירשותק או מתיישר עם מגמות השוק
בנק ישראללפקח על סיכון מערכתימתעלם מתשואות שליליות ומעודד אשראי

סיכום: כשהנתונים מנותקים מהמציאות – החולה הוא השוק עצמו

כאשר המחיר מוכתב לא על ידי ערך אלא על ידי ציפייה – זו בועה.

כאשר תשואה שלילית נחשבת נורמטיבית – זו אשליה.

כאשר מוסדות מקצועיים שותקים – זו כבר לא טעות. זו שותפות בשיטה.הבועה ממשיכה להתנפח, הנתונים ממשיכים להיראות "מרשימים", אבל מה שמתחת לפני השטח – רקוב.

וכאשר זה יתפוצץ – אף אחד לא יוכל לומר "לא ידענו".

"כשהשוק חולה – הנתונים משקרים"

שוק נדל"ן חולה ממשיך להזרים נתונים – אך הם כבר אינם משקפים מציאות כלכלית בריאה.

הוא מספק גרפים, טבלאות וסטטיסטיקות – אך רבים מהם מנותקים מהמציאות, ולא עומדים בשום מבחן הגיוני או כלכלי:

  • המחירים עולים, גם כשההיצע גדל והביקושים נחלשים.
  • תשואות על נכסים יורדות – ועדיין העסקאות נמשכות.
  • ריביות מטפסות – אבל שיעורי ההיוון בשמאויות נותרו נמוכים כאילו כלום לא קרה.
  • והמשקיעים? מתנהגים כאילו הבועה היא "נורמה".

כאשר הנתונים עצמם סותרים את ההיגיון – זהו סימן ברור שהשוק מוּנָע לא על ידי כלכלה חופשית, אלא על ידי מניפולציה, ויסות, והכחשה.


ככה נראה מתנהג ומתנהל שוק חולה:

"אמא, איך אנחנו בונים בית של עשירים ואנחנו עניים"

תמצית התנהלות הרוכשים בשוק הנדל"ן בישראל בא לידי ביטוי בדקה ה- [05:52] בכתבה זו, כשהבן שואל את אמא שלו איך הם בונים בית של עשירים כשהם עניים.מתמנפים עד הקצה ומעבר לגבול היכולת."עושר הוא מצב שבו יש לך יותר נכסים מהתחייבויות" - הסבר:

אם יש לך מיליון ש"ח בבנק ואתה גר בשכירות, אתה אדם עשיר. אם לקחת את הכסף הזה + הלוואה של 2 מיליון ורכשת דירה ב-3 מיליון, אתה אדם עני.

13Apr

Если собака вашего соседа лает и мешает вам спать, эта статья для вас. Мы узнаем, как решить проблему законными и дружелюбными способами, и предложим креативные решения для улучшения качества жизни в районе.

מהספר "ירידת ערך למקרקעין", פרי עטי. (ניתן לרכישה בחנות שלנו)

פרק מהספר ירידת ערך למקרקעין מנזקים, מפגעים, מטרדים, מומים, פגמים, ליקויים וירידת ערך פסיכולוגית שנכתב על ידי. © החומר מוגן בזכויות יוצרים.  זכויות יוצרים © כל הזכויות שמורות לחיים אטקין ו/או לבית שמאי)

באין מוצא, תביעה נזיקית על "ירידת ערך" הייתה יכולה לפתור את המטרד

צילום מסך אתר 12 N

כולנו נחשפנו לאירוע הזה. דומה שהשכן איבד את סבלנותו חשב שאלימות היא הדרך לפתרון המטרד.

אב ובנו תקפו את שכנתם בגלל הנביחות של הכלב שלה - ואיימו להרוג אותו


הכלב של השכנים נובח וטורד את מנוחתכם? ייתכן שיש לכם עילת תביעה נזיקית על מטרדי רעש

מאת חיים אטקין, שמאי מקרקעין ומומחה לירידת ערך ממטרדים

רקע אקטואלי:

המקרה שפורסם לאחרונה בו אב ובנו תקפו שכנה בטענה שכלבה נובח ומפריע למנוחתם, ממחיש עד כמה סכסוכי שכנים על רעש — ובעיקר נביחות כלבים — עלולים להידרדר. אבל האם יש דרך חוקית, אזרחית ועניינית להתמודד עם הבעיה? בהחלט כן.


מהו מטרד לפי דיני הנזיקין?

המונח "מטרד ליחיד"מופיע בסעיף 44 לפקודת הנזיקין, ומתייחס למעשה או מחדל שגורם להפרעה בלתי סבירה לשימוש סביר במקרקעין. נביחות תכופות, חזקות ובשעות בלתי שגרתיות — עשויות בהחלט להיחשב ככאלה.


אלמנטים לבחינה:

  1. משך ותדירות הרעש — נביחות מזדמנות אינן בהכרח מטרד, אך נביחות קבועות לאורך זמן בהחלט עשויות להיות.
  2. שעות ההפרעה — רעש לילי או בשעות המנוחה מקבל משקל רב יותר.
  3. רגישות האדם הסביר — ביהמ"ש בוחן האם האדם "הסביר" היה סובל מהרעש.
  4. צפיפות המגורים — בבתים משותפים יש רף סבילות נמוך יותר.

אפשרויות פעולה:

  • פנייה לעירייה לפי חוק רישוי עסקים / חוק שמירת הסדר הציבורי.
  • התראה לבעל הכלב בליווי חוות דעת שמאית/אקוסטית (לגיטימי גם להזמין מדידה).
  • תביעה אזרחית לפיצויים או צו מניעה בביהמ"ש לתביעות קטנות או השלום.

מסקנה:

הפתרון הוא לא באלימות, אלא במשפט. מטרדי רעש הם לא גזירת גורל – והמשפט הישראלי נותן מענה. הכלב אולי נובח, אבל אתם יכולים (וצריכים) לדבר.




הכלב נובח, הילד מטופף – ואתם לא ישנים? כך תתמודדו עם מטרדי רעש בשכנות

מטרדי שכנים בישראל – לא רק אי נעימות, אלא עילה לתביעה

מטרדי רעש חוזרים (כמו נביחות כלב, ריצות ילדים, תיפוף, מוזיקה בשעות המנוחה וכו') מהווים עילה מוכרת לתביעה נזיקית ולבקשה לצו מניעה. המשפט הישראלי מכיר בזכות לשקט.

תרשים זרימה: כיצד לפעול במקרה של מטרד רעש מתמשך?

(1) זיהית מטרד חוזר? →

 (2) תעד את הרעש (וידאו/יומן/שעות) → 

(3) פנה לבעל המטרד בכתב → 

(4) לא הועיל? פנה לעירייה / משטרה → 

(5) בצע מדידה אקוסטית (אם נדרש) →

 (6) שקול תביעה – צו מניעה / פיצויים


פסקי דין בעניין:

  1. ת"א 43656-01-12 פלוני נ' אלמונית (שלום פ"ת)
    דובר במטרד נביחות כלבים בשעות הלילה. נפסק פיצוי בסך 15,000 ש"ח על עוגמת נפש ואובדן שינה.
  2. רע"א 10520/03 בן אבו נ' דלתות חמדיה
    פסיקה עקרונית לפיה מטרד מתמשך — גם אם נובע משימוש סביר בנכס — עלול להיחשב בלתי סביר בהקשר שכונתי.
  3. ת"ק 13505-09-17 א.ש. נ' שכניהם (שלום ת"א)
    רעש קבוע של צעדי ילדים ודפיקות – נפסקו 7,500 ש"ח בגין מטרד.

היבטים שמאיים ומשפטיים חשובים:

  • ניתן לתמוך בטענות באמצעות חוות דעת שמאי מקרקעין על ירידת ערך או פגיעה בהנאת המגורים.
  • עיריות מחויבות לפעול לפי תקנות למניעת רעש לפי חוק רישוי עסקים.
  • בתי משפט לתביעות קטנות דנים במקרים כאלה לעיתים קרובות – בלי צורך בעו"ד.

מסקנה:

לא כל טפיפת רגל או נביחה מצריכה הליך משפטי, אך כשהמטרד מתמשך – אל תבליגו. יש לכם זכויות, וניתן לאכוף אותן בצורה מכובדת ועניינית.


רעש התופים "שיגע" את הלקוח שלנו

לקוח מאחד היישובים היוקרתיים בארץ, המתגורר בבית מגורים בודד, פנה אלי וביקש את עזרתי. בפיו הייתה טענה על בן השכנים התגורר בוילה ליד שהטיפוף שלו היה טורד את מנוחתו. חוות דעת מתאימה שערכנו ואשר הוגשה לבית המשפט הולידה צו מניעה וכך המטרד פסק.

ת"א (כפר סבא) 42122-07-13 שמואל מלכיס נ' רוני אברמוביץ

לרכישת הספר - כאן

"ימצה את הדין": רכב החשוד בתקיפת הכלב ובעליו הושחת | התיעוד - והסרטון שעורר סערה


הוארך מעצר האב והבן החשודים בתקיפת כלב: "הבעלים נלחמה בעור שיניה להציל אותו"