23Apr

מה באמת מבדיל בין שמאי שמבצע עבודה לבין שמאי בכיר שנתפס כסמכות מקצועית. בלוג מקצועי, חד ומעמיק על הפער בין ביצוע לבין מומחיות, על חשיבות ההכשרה המתקדמת בשמאות רכוש ובשמאות מקרקעין, על חוות דעת מומחה, נזקי רכוש מורכבים, ירידות ערך, כלי AI, מיתוג מקצועי, קהילה מקצועית, והדרך להפוך מאיש ביצוע לאוטוריטה מקצועית אמיתית.

משמאי מבצע לשמאי בכיר: הפער המקצועי שבסוף קובע מי נשאר טכנאי ומי הופך לסמכות

בשוק השמאות יש פער שמעטים מדברים עליו באמת.

לא הפער בין מתחיל לוותיק.

לא הפער בין מי שכתב עשרה דוחות למי שכתב מאה.

וגם לא רק הפער בין מי שעובד הרבה למי שעובד מעט. הפער האמיתי הוא בין שמאי שיודע לבצע עבודה, לבין שמאי שנתפס כסמכות מקצועית.  זהו פער עמוק בהרבה.

הוא משפיע על סוג התיקים שאתה מקבל, על איכות הלקוחות שפונים אליך, על גובה שכר הטרחה שאתה יכול לדרוש, על היכולת שלך לעמוד מאחורי חוות דעת מורכבת, ועל המקום שלך בשוק לאורך זמן. יש לא מעט אנשי מקצוע חרוצים, רציניים ומנוסים, שנשארים במשך שנים באזור הביניים. הם עובדים קשה, משקיעים, מתאמצים, אבל ממשיכים לקבל בעיקר עבודות ביצוע, תיקים פשוטים יחסית, ושכר טרחה שלא באמת משקף את היכולות שלהם. לעומתם, יש שמאים שמגיעים לזירות מורכבות יותר, לבתי משפט, לתיקי ביטוח כבדים, לחוות דעת רגישות, ללקוחות חזקים יותר, ולמעמד אחר לגמרי. לרוב, ההבדל אינו מקרי.

הוא נובע מרמת ההכשרה, מרוחב הכלים, מאיכות החשיבה, ומהאופן שבו השוק תופס את איש המקצוע. 

קורס לימודי שמאות מתקדם לתואר שמאי בכיר  מעניק לך כלים ידועיים וחדשניים שיפתחו לך עולם שלא הכרת. (עיין בתכנים ובנושאי הקורס וההכשרה כאן)

השוק כבר השתנה, אבל רבים עדיין עובדים בתודעה ישנה

עולם השמאות של היום אינו עולם השמאות של לפני עשור.

הלקוחות הפכו ביקורתיים יותר. עורכי הדין דורשים רמת ניסוח והנמקה גבוהה יותר. חברות ביטוח בוחנות כל מילה. בתי המשפט מצפים לסדר, שיטה, עקביות ועמידה מקצועית. גם תחומי העיסוק עצמם נעשו מורכבים יותר. בשמאות רכוש, תביעות נזק אינן עוד עניין טכני בלבד. נזקי מים, רטיבות, עובש, אש, ליקויי בנייה, פגיעה במחוברים, קיצור תוחלת חיים כלכלית של רכיבים, ירידת ערך בעקבות פגם או מטרד, כל אלה מחייבים רמה אחרת של הבנה, אבחון, ניסוח והסקת מסקנות.  בשמאות מקרקעין, מי שממשיך להסתפק בתיאור עסקאות ובהעתקת מספרים בלבד, מבלי להבין לעומק תמחור, כדאיות כלכלית, רגישות תזרימית, השפעת סביבה, ניתוח שוק, ועמידה מקצועית בחוות דעת, עלול להישאר מאחור גם אם הוא עסוק מאוד. הבעיה היא שעסוק מאוד אינו בהכרח מתקדם מאוד.

ולא כל שמאי עמוס הוא שמאי שנמצא בתנועה מקצועית אמיתית כלפי מעלה.

שמאי בכיר אינו רק מי שיודע יותר. הוא מי שחושב אחרת, עובד אחרת ונושא באחריות אחרת

הביטוי "שמאי בכיר" אינו אמור להיות קישוט, ואסור שיהפוך לסיסמה ריקה.

אם יש לו משמעות, היא חייבת להיות מהותית. שמאי בכיר הוא שמאי שמבין שהמקצוע אינו מסתכם בהפקת דוח.

הוא עוסק באבחון, בהפעלת שיקול דעת, בניתוח ביקורתי, בבניית עמדה מקצועית, ובהגנה עליה כאשר צריך.הוא יודע להבחין בין ממצא למסקנה.

בין נתון לבין פרשנות.

בין עלות לבין ירידת ערך.

בין התרשמות לבין עמדה שמאית מנומקת. הוא גם יודע שלא כל תיק דומה לקודמו, ושלא כל תשובה נמצאת בתבנית ישנה.

הוא אינו רק ממלא שורות. הוא מפעיל שכל מקצועי. זה בדיוק מה שהשוק מזהה בסופו של דבר.

אחת הבעיות הגדולות במקצוע היא שאנשים רבים נשארים ברמת הביצוע

זו נקודה שלא תמיד נעים לומר, אבל צריך לומר אותה ביושר.

יש שמאים שלא באמת מתקדמים מקצועית, גם אחרי שנים רבות. הם פשוט חוזרים שוב ושוב על אותה רמת עבודה. הם יודעים לבצע.

הם יודעים להכין מסמך.

הם יודעים לעמוד בלוח זמנים.

אבל הם אינם מתפתחים לרמה של סמכות מקצועית רחבה, של חשיבה מורכבת, של ביטחון אנליטי, ושל יכולת להתמודד עם זירות תובעניות יותר. במילים פשוטות, הם נשארים שמאי ביצוע.  אין בכך בושה, אבל יש בכך מחיר.

המחיר הוא תקרת זכוכית מקצועית וכלכלית. מי שנשאר כל חייו באזור הטכני בלבד, יתקשה יותר לפרוץ לתיקים איכותיים, להתברג לזירות השפעה, לבלוט מול לקוחות מתוחכמים, או להצדיק שכר טרחה גבוה יותר. השוק אולי ימשיך להעסיק אותו, אבל לא בהכרח יראה בו מומחה מובהק.

הזירות שבהן הפער הזה נחשף מיד

הפער בין שמאי מבצע לשמאי בכיר בולט במיוחד בשלוש זירות מרכזיות.

חוות דעת מומחה והתמודדות משפטית

בית משפט הוא מבחן אכזרי לאיכות מקצועית.

שם כבר לא מספיק להיראות טוב על הנייר.

צריך לדעת למה כתבת כל משפט, על מה הסתמכת, מה בדקת, מה לא בדקת, מה גבולות המסקנה שלך, ואיך להגן על כל זה תחת לחץ. שמאי שלא הוכשר לחשיבה מסודרת, לבניית חוות דעת חזקה, לניסוח מהודק ולהתמודדות עם ביקורת, עלול להתפרק מהר מאוד גם אם בשגרה הוא מתפקד היטב. לעומת זאת, שמאי שעבר הכשרה מתקדמת, שמבין מבנה טיעון, היררכיה של ראיות, חשיבות ניסוח מדויק, והקשר בין עובדה, הנחה ומסקנה, נכנס לזירה הזאת אחרת לגמרי.

נזקי רכוש מורכבים וירידות ערך

שם המקצוע פוגש את המציאות במלוא עוצמתה.

לא מספיק לזהות שיש כתם, סדק, קילוף או ריח.

צריך להבין מה מקור הנזק, מה היקפו, מה משמעותו, האם הוא בר תיקון, האם נותרה פגיעה שיורית, האם יש השפעה תפקודית, אסתטית או כלכלית, ומה הדרך הנכונה לתרגם את כל זה לשפה שמאית. כאן נמדד עומק אמיתי.

כאן גם נוצר בידול אמיתי. שמאי שיודע לטפל ברצינות בנזקי מים, רטיבות, עובש, אש, ליקויי איטום, פגיעה במחוברים, רכיבים שניזוקו או איבדו מתוחלת חייהם, אינו עוד נותן שירות כללי. הוא בעל מקצוע בעל כשירות גבוהה יותר, וכך גם השוק מתייחס אליו.

עבודה עם כלי AI וחשיבה מקצועית עדכנית

הבינה המלאכותית כבר אינה צעצוע, וגם אינה טרנד חולף.

היא משנה בפועל את שיטות העבודה של בעלי מקצוע רבים, וגם עולם השמאות אינו חסין מכך. שמאי שיודע להשתמש נכון בכלי AI יכול לייעל ניתוחי נתונים, לשפר סדר וארגון, לבנות טיוטות מהירות יותר, לחדד ניסוחים, לזהות פערים, לסכם חומר רב, לאתר חריגים ולהאיץ תהליכים. אבל חשוב לדייק: AI אינו מחליף הבנה מקצועית.

הוא גם אינו יוצר מומחיות במקום שאין מומחיות. הוא כן מעצים שמאי שכבר יודע לחשוב, לנתח, לבקר ולהכריע.

לכן, מי שלא ייכנס לעולם הזה בצורה חכמה, מסודרת ומעשית, לא רק יעבוד לאט יותר. הוא עלול להיתפס כמי שפועל בכלים של אתמול מול שוק של מחר.

מיתוג מקצועי אינו שכבה חיצונית. הוא ביטוי חיצוני לרמה פנימית

יש מי שנרתעים מהמילה "מיתוג" כאילו מדובר בקוסמטיקה.

זו טעות. מיתוג מקצועי במיטבו אינו מסכה.

הוא הדרך שבה השוק מבין מי אתה. כאשר איש מקצוע כותב טוב יותר, מציג את עצמו נכון יותר, נראה מדויק יותר, מדבר באופן סמכותי יותר, ופועל מתוך מסגרת הכשרה רצינית יותר, השוק אינו מתבלבל. הוא מבין שמולו עומד אדם ברמה אחרת. וזה מתורגם מהר מאוד לכסף, לאמון, ולסוג ההזדמנויות שנפתחות.  מי שאינו ממוצב נכון נאלץ פעמים רבות להתחרות על מחיר.

מי שממוצב נכון מתחרה על איכות, על אמינות, ועל ערך. זהו הבדל עצום.

קהילה מקצועית טובה היא לא תוספת. היא מכפיל כוח

שמאים רבים עובדים לבד. לפעמים יותר מדי לבד.

התוצאה היא לא רק בדידות מקצועית, אלא גם האטה בצמיחה. קהילה מקצועית איכותית יוצרת הפריה הדדית, חשיפה למקרים מורכבים, למידה מצטברת, שפה מקצועית משותפת, שיתופי פעולה, ולעיתים גם הפניות והזדמנויות. היא גם מחייבת רמה. מי שפועל בתוך מסגרת של מצוינות, מתיישר כלפי מעלה.

מי שפועל לאורך זמן ללא מסגרת, ללא אתגר וללא סביבה מקצועית תובענית, עלול לקפוא במקום גם מבלי להרגיש.

למי זה באמת מתאים

לא לכל אחד.

לא למי שמחפש תואר ריק.

לא למי שרוצה רק שורה יפה בחתימה.

ולא למי שחושב שמספיק להיראות בכיר בלי להפוך לכזה באמת. הכשרה מתקדמת מתאימה למי שכבר נמצא במקצוע ורוצה לעלות מדרגה אמיתית.

למי שמבין שהניסיון לבדו אינו מספיק.

למי שמרגיש שיש לו פוטנציאל גדול יותר ממה שהשוק מזהה כרגע.

למי שרוצה לעבור מעמדה של מבצע לעמדה של מוביל.

למי שרוצה להרחיב תחומי מומחיות, לשפר את איכות הכתיבה והניתוח, להתמודד עם תיקים מורכבים יותר, ולהפוך לבעל מקצוע שהשוק מתייחס אליו אחרת.

בסוף, השאלה אינה כמה אתה עובד. השאלה היא מי אתה מקצועית

זו אולי השאלה החשובה ביותר.

האם אתה שמאי שמפיק דוחות, או שמאי שמייצר ערך מקצועי עמוק.

האם אתה עוד חוליה בשרשרת הביצוע, או איש מקצוע שהלקוחות, עורכי הדין, הגופים המוסדיים ובתי המשפט מזהים כסמכות. הפער הזה אינו נוצר ביום אחד.

הוא נבנה דרך הכשרה, משמעת, התפתחות, סביבה מקצועית, ושאיפה אמיתית לעלות רמה. מי שמבין זאת בזמן, יכול לשנות לא רק את איכות העבודה שלו, אלא גם את מסלול הקריירה כולו.  קורס שמאים מתקדם לתואר שמאי בכיר, כאשר הוא בנוי נכון, אינו מוצר קוסמטי ואינו קיצור דרך.

הוא מסלול שמטרתו להפוך איש מקצוע טוב יותר, חד יותר, עמוק יותר, רלוונטי יותר, ומתומחר נכון יותר. ובשוק תחרותי, זה כבר לא מותרות.

זה יתרון מקצועי אמיתי.

ליווי אישי: לא כל קפיצת מדרגה מקצועית נוצרת בכיתה

יש שלב שבו שמאי כבר אינו זקוק רק לעוד חומר, אלא לעבודה אישית, ממוקדת ומדויקת על תיקים אמיתיים, על כתיבה מקצועית, על חוות דעת, ועל אופן החשיבה עצמו.ליווי אישי נועד בדיוק לשלב הזה.זהו מסלול שמתאים לשמאים שיש להם בסיס, אך מבינים שכדי לעלות מדרגה באמת, לא די בלימוד כללי. צריך משוב ישיר, הכוונה עניינית, עין מקצועית חדה, ומישהו שיודע לזהות מה מחזיק, מה חלש, ומה דורש חיזוק.בליווי אישי אפשר לעבוד על תיק קיים, לחדד חוות דעת, לשפר ניסוח והנמקה, להתכונן לעדות מומחה או לחקירה נגדית, ולשלב כלים מתקדמים, כולל AI ו ™VDA, על מקרה אמיתי. זה אינו מסלול למי שמחפש קיצור דרך.

זהו מסלול לשמאים שרוצים לעבוד ברצינות, לחשוב טוב יותר, לכתוב טוב יותר, ולהפוך מאנשי ביצוע לאנשי מקצוע שהשוק מזהה כסמכות.

ליווי אישי: לא תמיד צריך עוד חומר. לפעמים צריך הכוונה מדויקת

יש שלב שבו שמאי כבר אינו זקוק רק לעוד ידע תיאורטי, אלא לעבודה אישית, ממוקדת ועניינית על תיק אמיתי, חוות דעת, כתיבה מקצועית או הכנה לעדות מומחה.ליווי אישי נועד בדיוק לשלב הזה.זהו מסלול שמתאים לשמאים שרוצים משוב ישיר, חידוד מקצועי, ועבודה אמיתית על מה שחשוב להם עכשיו. לא עוד חומר כללי, אלא הכוונה ממוקדת שמסייעת לשפר חשיבה, כתיבה, ניתוח וביטחון מקצועי.מי שמחפש קיצור דרך לא ימצא כאן קסמים.

מי שמחפש להתקדם באמת, ימצא כאן ערך.


"רובנו משכפלים את מה שאנחנו כבר יודעים וקוראים לזה ניסיון של 30 שנה שמורכב משנה אחת שלמדנו ומ-29 שנה ששכפלו את אותה שנה ולא למדו כלום נוסף" - חיים אטקין


From Performing Appraiser to Senior Appraiser

The real gap in the appraisal profession is not merely experience. It is the gap between performing technical work and being recognized as a true professional authority.

A senior appraiser is not just someone who knows more. A senior appraiser thinks at a higher level, writes better, analyzes more deeply, handles complexity with confidence, and is able to defend professional conclusions in demanding arenas such as litigation, insurance disputes, complex damage files, and high value valuation work.

In both property appraisal and real estate appraisal, advanced training is not about image alone. It is about upgrading judgment, methodology, writing quality, professional presence, technological fluency, and market positioning.Those who remain at the level of execution may stay busy, but often remain limited. Those who invest in advanced professional development can move toward stronger positioning, more complex cases, higher trust, and better fees.In a competitive market, the question is no longer only how much you work. The real question is who you are professionally, and whether the market sees you as a technician or as an authority.






מלכודת ה-100 דוחות בחודש: למה הניסיון שלכם עלול לעצור את הקריירה שלכם (ואיך הופכים לסמכות שכולם מחפשים)

מבוא: המלכודת של השמאי העמוס

רבים מאנשי המקצוע בענף השמאות מוצאים את עצמם במרוץ עכברים בלתי פוסק. הם עובדים קשה, מפיקים עשרות דוחות בחודש, מתרוצצים בין נכסים ומקדשים את לוח הזמנים. אך יש אמת כואבת שצריך לומר ביושר: להיות "עסוק מאוד" זה לא אומר שאתם בתנועה מקצועית מעלה. למעשה, העומס הזה הוא לעיתים קרובות תקרת זכוכית שקופה. השמאי ה"טכנאי" לכוד בתחרות שוחקת על מחיר, חשוף להחלפה על ידי אוטומציה בסיסית, וגרוע מכך – הוא דורך במקום בזמן שהשוק דורש מומחיות מסוג אחר. הפער האמיתי אינו טמון בוותק, אלא במעבר החד שבין "ניסיון ביצועי" לבין "סמכות מקצועית" – המקום שבו השוק מפסיק לראות בכם ספק שירות ומעריך אתכם כנכס אסטרטגי.

תובנה 1: הקצין המודיעיני של עולם הנדל"ן (החשיבה הסיבתית)

המעבר לדרגת שמאי בכיר דורש אימוץ של תודעה חדשה: תודעה של איש מודיעין. בעוד השמאי הטכני מסתפק בתיאור הממצאים – "מה רואים בשטח" – השמאי הבכיר פועל כשמאי פורנזי המפענח את שרשרת האירועים. הוא לא רק מתעד נזק, הוא מצליב גרסאות, בוחן מסמכים ובונה קשר סיבתי מנומק.בתיקים מורכבים, היכולת להבין את ה"למה" היא המפרידה בין דוח תיאורי לחוות דעת מכריעה. מדובר בפיצוח של מקור הנזק והבנת ההשלכות הכלכליות ארוכות הטווח, תוך בניית מסקנה שניתן להגן עליה בכל פורום."בתיקים מורכבים לא די לדעת מה רואים — צריך לדעת למה זה קרה, מה ניתן לבסס, ומה אפשר להגן עליו מקצועית ומשפטית."

תובנה 2: AI בשירות השמאי – דיוק ואחריות, לא רק מהירות

בעולם השמאות המודרני, הבינה המלאכותית אינה גימיק לחיסכון בזמן, אלא כלי להעצמת האחריות המקצועית שלכם. השמאי הבכיר משתמש בטכנולוגיה כדי לראות את מה שהעין האנושית עלולה לפספס, ולבסס מסלול הוכחה שאינו ניתן לתקיפה.הארסנל הטכנולוגי של הסמכות המקצועית כולל:

  • VDA™ (Visual Damage Assessment): מתודולוגיה לבניית "מסלול הוכחה רציף" – מהתיעוד הגולמי בשטח, דרך ניתוח חזותי מבוסס AI, ועד למסקנה המנומקת בחוות הדעת.
  • GIS ומאגרי מידע: הצלבת שכבות מידע גיאוגרפי והיסטוריה של הנכס לאימות זהות וביסוס עקביות הממצאים.
  • ניתוח מסמכים ופוליסות: שימוש ב-AI לזיהוי חריגים, סתירות וסעיפים רלוונטיים בתוך הררי ניירת, תשריטים והסכמים.
  • Prompt Engineering מקצועי: היכולת לנסח שאלות מורכבות למכונה כדי להפיק ניתוח מנומק שניתן להסבר ולהצגה בבית משפט.

תובנה 3: מבחן ה"חקירה הנגדית" ככלי לבקרת איכות

זירת בית המשפט היא המבחן האכזרי ביותר לפער שבין טכנאי למומחה. שם, תחת אש הביקורת של עורכי דין מנוסים, מתפרקות חוות דעת שאינן מחזיקות "שלד" לוגי איתן.שמאי בכיר בונה את חוות הדעת שלו מראש כמעוז חסין. הוא אינו מופתע בחקירה הנגדית, כיוון שהמתודולוגיה שלו כוללת בקרה עצמית קפדנית (Audit) ואיתור כשלים לוגיים עוד לפני שהדוח נחתם. הוא מבין את ההבדל בין ממצא למסקנה, ויודע להגן על כל מילה מתוך ביטחון אנליטי עמוק.

תובנה 4: האמנות של הפרדת נזק, בלאי ושיפור (Betterment)

כאן נמצאת נקודת החיכוך המרכזית מול חברות ביטוח ולקוחות מתוחכמים. בתיקים של נזקי מים, עובש, אש או ליקויי בנייה, השמאי הטכני נוטה לסכם עלויות. השמאי הבכיר, לעומתו, מבצע ניתוח כירורגי.היכולת להפריד בין נזק שניתן לשיפוי לבין בלאי קיים או שיפור הנכס (Betterment) היא מיומנות קריטית. היא דורשת הבנה בתמחור, בכדאיות כלכלית ובקיצור תוחלת חיים של רכיבים. שליטה בכימות המדויק הזה הופכת אתכם לנכס אסטרטגי עבור עורכי דין ולקוחות – אתם כבר לא רק "מעריכים", אתם אלו שקובעים את גבולות הגזרה של הפיצוי והאחריות.

תובנה 5: מיתוג מקצועי הוא לא קוסמטיקה – הוא רמה פנימית

מיתוג מקצועי הוא ה"עור החיצוני" של העומק המקצועי שלכם. אל תטעו לחשוב שמדובר בעיצוב לוגו; מדובר בדרך שבה השוק מבין מי אתם. כאשר איש מקצוע כותב טוב יותר, מנתח בצורה חדה יותר ומשתמש במתודולוגיות מתקדמות, המיתוג שלו נבנה מאליו.כאשר אתם פועלים כסמכות, אתם מפסיקים להתחרות על "מחיר" מול עשרות טכנאים אחרים ומתחילים להתחרות על "ערך". הלקוחות מבינים שהעלות שלכם אינה הוצאה, אלא השקעה בחוות דעת עמידה שתכריע את גורל התיק."מיתוג מקצועי במיטבו אינו מסכה... כאשר איש מקצוע כותב טוב יותר, מציג את עצמו נכון יותר, נראה מדויק יותר... השוק אינו מתבלבל. הוא מבין שמולו עומד אדם ברמה אחרת."

סיכום: האם אתם מייצרים דוחות או מייצרים ערך?

המעבר לדרגת "שמאי בכיר" הוא בראש ובראשונה שינוי תודעתי. זהו המעבר מאיסוף נתונים טכני לניתוח, בקרה והכרעה. השוק של היום כבר לא מחפש מישהו שיגיד לו "מה רואים בשטח"; הוא זקוק למומחה שיגיד לו מה זה אומר, למה זה קרה, ואיך להגן על המסקנה הזו תחת לחץ.

שאלת מחשבה לסיום: בעוד חמש שנים מהיום, האם תרצו להיות אלו שביצעו את כמות הדוחות הגדולה ביותר בשוק, או אלו שנתנו את חוות הדעת המכריעות בתיקים המשמעותיים והחשובים ביותר? המעבר הזה מתחיל בהחלטה אחת – להפסיק לבצע ולהתחיל להוביל.

16Oct

נזקי מים בדירות: מה באמת מכסה הביטוח, למה ספקים “בהסדר” לא תמיד מספיקים, וכיצד לפעול נכון מקצועית - איתור, ייבוש מבוקר, החלפת מצעים/ריצוף, וסניטציה בביוב -כדי למנוע נזקים נלווים ופגיעה בשווי הנכס שלך.


נזקי מים בדירות: כיסוי ביטוחי, איכות ספקים, איתור, ייבוש, החלפה וסניטציה

1) כיסוי ביטוחי והאצלת אחריות – מה באמת קורה בשטח

ברוב פוליסות הדירה, טיפול בנזקי מים מאוּצל ל“חברות שירות”/מנהלות תביעות וקבלני משנה. פסק הדין בהרצליה נגד שירביט ונץ ממחיש: בית המשפט קבע התרשלות, קיבל את טענת “בן ערובה” של המבוטח, וחייב בפיצוי משמעותי וריבית מיוחדת; חשוב מכך – הדגיש שהאצלת הטיפול לספק חיצוני אינה פוטרת את המבטח מאחריות לאיכות השירות והתיקון. (ביזפורטל)

זכות בחירה ואחריות המבטח

“חוזר השרברבים” של רשות שוק ההון יצר מסגרת בה המבוטח רשאי לבחור בין שרברב שבהסדר לשרברב פרטי, תוך דירוגי־איכות וזמינות מוגדרים – והבהיר כי האחריות לאיכות השירות נותרת אצל חברת הביטוח. השתמשו בזה. (wesuregroup.com)


2) איכות הספקים: פערי מקצועיות שמגדילים נזק

רמת המיומנות לא אחידה: אינסטלטור טוב עוד לא אומר “משקם נזקי מים” טוב. בנזקי מים מורכבים נדרש גוף שיודע איתור, מיפוי לחות, ייבוש מבוקר, סניטציה ושיקום — ולא רק “החלפת צינור”. כשזה לא קורה בזמן, הנזק “זוחל”: התרחבות תפרים, התנפחות טיח/רצפה, עובשים ונזקים משניים יקרים.


3) איתור נזילה – זו אמנות מקצועית

הבסיס לכל תיקון נכון הוא איתור מדויק:

  • כלים: מצלמה תרמית, קורלטור/אקוסטיקה, מד לחות מגע/גלי, לעיתים קידוחי בדיקה ובדיקות צבע/לחץ.
  • מורכבות: לעיתים כמה מקורות במקביל (מים קרים/חמים/ניקוז/איטום). איתור חלקי מוביל ל“פלסטרים” וחזרת הנזק.


4) פרוטוקול ייבוש מבוקר (Structural Drying)

החלטת “לשמר” או “להרוס” תלויה בזמן תגובה, רוויית חומרים וסוג המים:

  • חלון זמנים: חומר מבני שלא מתייבש לחלוטין בתוך 48–72 שעות ולמתחת ליעד לחות (~<20% בעץ/חומר סיבי) – יש להסיר ולהחליף. נדרש ניטור לחות רציף ויומן ייבוש. (CDC)
  • ציוד: מיבשי־אוויר (LGR/Desiccant), מאווררי לחץ, לעיתים ייבוש תת־רצפתי (הזרקה/יניקה דרך פתחים/פאנלים).
  • ניטור: מדידות יומיות ונקודות ייחוס (חומר “יבש” סמוך), תרשימי פסיכרומטריה, תיעוד תמונות/תרמי.
  • סיום ייבוש: חתימת “Drying Certificate” עם קריטריונים מדידים – לא “לפי העין”.

5) מצעים וריצוף – מתי מייבשים ומתי מפרקים?

במבנה הרצפה הישראלי (ריצוף על מצע/מילוי וצמנט־שומני/שכבת שומשום):

  • חדירת מים לשכבת המצע יוצרת כיסי לחות סגורים וקפילריות. לעיתים ניתן לנסות ייבוש תת־רצפתי, אך אם יש הספגה נרחבת, “הדבקות חלשה”, או ריחות/עובש – עוברים להרמה והחלפת מצע וריצוף באזור הפגוע (לעיתים גם עד קירות היקפיים/פאנלים).
  • שיקולי החלטה: משך הרטבה, סוג האריח/אופן התקנה, תוצאות מיפוי לחות, וסוג המים (ראו סעיף 6).
  • קירות וגבס: חיתוך “Flood Cut” 30–60 ס״מ מעל קו הפגיעה אם לא ניתן לייבש עומק/חללים, כולל בסיסיות/פנלים.


6) נזילות ביוב וזיהום (קטגוריות מים) – לא עוד “רק נזילה”

לפי IICRC S500, מסווגים את המים:

  • קט׳ 1: מי שתייה/מערכת סגורה נקייה.
  • קט׳ 2: “אפרפרים” – זיהום בינוני (דטרגנטים/מים עומדים).
  • קט׳ 3: ביוב/“Black Water” – מזוהמים ביולוגית. במקרה כזה, הסרה של חומרים נקבוביים (מצעים, גבס, פרקט, שטיחים), חיטוי מלא, לעיתים בידוד/תת־לחץ ו-HEPA, ו-PPE מתאים — זו חובה מקצועית, לא “nice to have”. (IICRC)

קט׳ 3 = “מי ביוב/Black Water” לפי התקן IICRC S500.

זו הרמה הגבוהה ביותר של זיהום במים – עם עומס מיקרוביאלי/ביולוגי משמעותי ומזהמים (חיידקים, וירוסים, חומר אורגני). דוגמאות:

  • גלישת אסלה עם צואה/מים שחזרו מקו ביוב.
  • הצפה חיצונית שנכנסה לבית (מי נגר עירוניים שמערבבים ביוב).
  • מים “נקיים” שעמדו זמן רב ו”התדרדרו” (למשל >48–72 שעות בתנאים חמים) או עברו דרך חומרים מזוהמים.

מה זה מחייב בשטח

  1. בידוד האזור (לפעמים תת־לחץ) ו-ציוד מגן אישי לצוות.
  2. פירוק והסרה של חומרים נקבוביים שנרטבו: מצעים תת־רצפתיים, גבס/בידוד, פרקט/שטיחים, MDF וכו’.
  3. סניטציה מלאה (ניקוי/חיטוי תקני) וסינון HEPA לאוויר לפי צורך.
  4. רק לאחר מכן ייבוש מבוקר עם יומן מדידות ויעדי לחות, ואז שיקום וגמרים.
  5. אימות סיום: מדידות לחות תקינות, היעדר ריחות/עובש ותיעוד מלא.

פרקטית מול המבטח/הספק

בכל אירוע שמקורו בניקוז/ביוב או בהצפה חיצונית בקשו בכתב: “סיווג קטגוריית מים 3 (ביוב)”, הסרת חומרים נקבוביים, סניטציה ובמידת הצורך בידוד/HEPA, ואז ייבוש מבוקר ותעודת ייבוש חתומה.

אם הספק מציע “ננקה מכלור וזהו” – זה לא עומד בפרוטוקול של קט׳ 3.

עובש ובריאות הציבור

ה-EPA/CDC ממליצים על ייבוש מהיר, הסרה של חומרים שלא מתייבשים, וחיטוי/ניקוי נכון; “אם עדיין מריחים עובש – העבודה לא הסתיימה”. (EPA)


7) תיקון תשתית – מעבר ל“להחליף קטע צינור”

  • ניקוז/ביוב: טיפול בשקיעות, שיפועים, חיבורים/אטמים, או שינוי תוואי למניעת כשל חוזר.
  • מים קרים/חמים: החלפת מקטעים קורוזיביים, מעקפים, או הטמנה מחודשת עם הגנה.
  • איטום: תיקון שילובי קיר–רצפה/מרפסות/מקלחונים — אחרת הנזק יחזור.
  • שיקום גמר: רק אחרי אישור מדידות לחות עקביות מתחת לספי־יעד.

8) ניהול תביעה נכון – מה לבקש, מה למדוד, מה לתעד

תיעוד הוא הנשק שלך:

  • לפני: צילום וידאו/סטילס, תרמי, מפות לחות, בדיקות לחץ/צבע, מעבדת מזהמים בקט׳ 3.
  • במהלך: יומן ייבוש יומי, פסיכרומטריה, תכולה שנפגעה/חומרים שהוסרו.
  • בסיום: דו״ח ייבוש חתום, ערכי סף, הוכחת סניטציה/ניקוי אוויר (בקט׳ 3 – גם בדיקות ניקיון, לפי צורך).
  • ראשי נזק בתביעה: תיקון תשתית, פירוק/הרכבה (כולל מצעים וריצוף), חיטוי/סניטציה, החלף חומרים נקבוביים, צביעה ושיקום, אובדן שימוש/דיור חלופי, ועוגמת נפש לפי נסיבות (פסק הדין הנ״ל חיזק רכיב זה). (ביזפורטל)

9) טקסט מוכן להתנהלות מול המבטח/ספק

להעתקה והדבקה (התאם פרטים):

“אבקש מיפוי לחות מלא, תוכנית ייבוש מבוקר (כולל יומן מדידות יומי), והבחנה בכתב לגבי קטגוריית המים לפי IICRC S500. אם מדובר בקט׳ 3 (ביוב), אבקש הסרת חומרים נקבוביים, סניטציה תקנית, בידוד ו-HEPA עד להגעה לערכי יעד תקינים. לגבי מצעים וריצוף שהוספגו — אבקש החלטה מנומקת (ייבוש תת־רצפתי לעומת פירוק והחלפה) על בסיס מדידות. אקבל רק סגירת תיק לאחר דו״ח ייבוש חתום ותעוד מלא.”

וכן:

“אני מודע/ת ל‘חוזר השרברבים’ ולזכותי לבחור נותן שירות. האחריות לאיכות התיקון נותרת אצלכם כמבטחים; אבקש ספק בעל מומחיות בשיקום נזקי מים (ולא רק אינסטלציה).” (wesuregroup.com)

10) קווים אדומים (Red Flags)

  • “עשינו תיקון – אין צורך במדידות/ייבוש.” → טעות מקצועית.
  • “אי אפשר להרים רצפה – נייבש ‘על הדרך’.” → בלי מיפוי ולוג ייבוש אין הוכחה לשיקום.
  • “זה רק ביוב קל, נסגור עם כלור.” → בקט׳ 3 מסירים חומרים נקבוביים. (IICRC)

סיכום

נזקי מים הם שילוב של הנדסה, בריאות הציבור וביטוח. כשמטפלים בהם כראוי — איתור נכון, ייבוש מבוקר, החלטה מקצועית על החלפת מצעים/ריצוף, וסניטציה מלאה בביוב — מצמצמים נזק כלכלי ובריאותי ומונעים חזרתיות. משפטית, גם אם המבטח הוציא את האירוע לספק חיצוני — האחריות נשארת אצלו. זה נבחן כבר בפסק דין עדכני. (ביזפורטל)


מקורות מרכזיים

  • פסק הדין שירביט/נץ – ביזפורטל (תקציר). (ביזפורטל)
  • דווח קודם על עמדת שירביט והכרעת בית המשפט – TheMarker. (TheMarker)
  • IICRC S500 – סטנדרט שיקום נזקי מים (קטגוריות/פרוטוקולים). (IICRC)
  • CDC/EPA – הנחיות ייבוש, עובש וסניטציה לאחר הצפה/רטיבות ממושכת. (CDC)
  • “חוזר השרברבים” – רשות שוק ההון: זכות בחירת נותן שירות ואחריות המבטח לאיכות. (wesuregroup.com)

פסיכרומטריה (Psychrometry) = “שפת הייבוש”. זה תחום המדידה והחישוב של מצב האוויר הלח—הקשרים בין טמפרטורה, לחות יחסית (RH), נקודת טל (DP), כמות אדי-המים באוויר (למשל g/kg או GPP – Grains Per Pound), לחץ אדי-מים ואנתלפיה—כדי לנהל ייבוש מבוקר בנזקי מים.

למה זה חשוב בשיקום נזקי מים?

המטרה בייבוש היא ליצור “מנוע אידוי”: הפרש לחצים/תכולת-אדים בין המשטחים הרטובים לבין האוויר בחלל. פסיכרומטריה אומרת לנו אם המייבשים והאיוורור באמת מורידים את תכולת האדים באוויר ואם הייבוש מתקדם.

המדדים העיקריים

  • DBT – טמפרטורת אוויר (°C).
  • RH – לחות יחסית (%).
  • DP – נקודת טל (°C): אם טמפרטורת משטח ≤ DP, תהיה התעבות.
  • Humidity Ratio– כמות אדי-מים ליחידת אוויר יבש:
    • g/kg (גרם לק״ג אוויר יבש) – SI
    • GPP (גריינס לליברה) – מקובל בענף; GPP = 7000 × w, כש-w הוא יחס הלחות (kg/kg).
  • ΔGPP / Δg/kg – ירידה בתכולת האדים בין כניסה/יציאה של מייבש ובין מדידות לאורך הזמן (ככל שהדלתא גדולה יותר – יעילות טובה יותר).
  • VPD/ΔVP – גירעון/הפרש לחץ אדי-מים; “הדלק” של האידוי מהחומר לאוויר.

איך עובדים עם זה בשטח (בפשטות)

  1. מודדים DBT+RH בחלל → מחשבים GPP/g/kg ו-DP (בטבלת/אפליקציית פסיכרומטריה).
  2. מודדים כניסה/יציאה של המייבשים: צריך לראות ירידת GPP ביציאה לעומת הכניסה (דלתא של ~10–30+ GPP לרוב מצביעה על עבודה יעילה).
  3. מבצעים יומן ייבוש יומי: ערכי DBT/RH/GPP בחלל, ערכי כניסה/יציאה, ומדידות לחות-חומר (בגבס, מצע, עץ וכו’).
  4. דואגים שטמפרטורות משטח יישארו מעל נקודת הטל (אחרת מקבלים עיבוי ועובש).
  5. ממשיכים עד שמושגת ירידה יציבה ב-GPP בחלל וגם ערכי לחות-חומר יורדים אל מתחת לסף היעד.

דוגמה מספרית קצרה

  • התחלה: 28°C, RH 75% → ≈ 18 g/kg (≈ 125 GPP).
  • אחרי 24 שעות: 24°C, RH 45% → ≈ 8.3 g/kg (≈ 58 GPP).
  • תוצאה: ירידה של ~67 GPP באוויר – סימן שהמערכת מייבשת. עכשיו בודקים שגם לחות-החומר (קירות/מצעים/רצפה) יורדת בהתאם.

ציוד בסיסי

  • מד טמפ’/לחות (Data-logger מומלץ), פסיכרומטר/אפליקציה, מד לחות-חומר, ולעיתים מדידות כניסה/יציאה למייבשים (LGR/Desiccant).

כללי אצבע שימושיים

  • RH סביב 35–55% במהלך הייבוש לרוב יעיל (עם זרימת אוויר טובה), כל עוד DP נמוך מטמפרטורות המשטחים.
  • אין “סגירת תיק” בלי: יומן פסיכרומטרי, דוח ייבוש חתום ועמידה בקריטריוני יעד (גם באוויר וגם בחומרים).

רוצה שאכין לך דף תבנית ליומן פסיכרומטרי (להדפסה/שיתוף עם הספק) + מחשבון קטן שממיר DBT/RH ל-GPP ו-DP בעברית?



פסק הדין 

ת"א 22674-03-20 אזון ואח' נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'


 

בית משפט השלום בהרצלייה
  
ת"א 22674-03-20 אזון ואח' נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'                                                                      תיק חיצוני:    

   

בפני כבוד השופטת הבכירה הדסה אסיף
 
תובע
 
אהרון  אזון
על ידי בכ' עוה"ד ג'אד נאסר 
    נגד  
נתבעות1שירביט חברה לביטוח בע"מ
על ידי בכ' עוה"ד יאיר לזר
2נץ ניהול תביעות נזקי מים בע"מ
על ידי בכ' עוה"ד גיא אבידן
                                                                           נגד צדדי ג'                                                     1. שירביט חברה לביטוח בע"מ                                                                   2. מדיטסט הרוש בע"מ                                                                   3. בני ראובן (נמחק)                                                                  4. שלומי בסון (נמחק)                                                                  5. ר.ר.ש אינסטלציה שיפוצים ושיקום בע"מ (נמחקה)                                                                  6. נופר אלקיים (חב' פרודיקטשן) (נמחקה)                    
פסק דין 
  • התביעה היא לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע בעקבות נזילה שהייתה בצנרת ביתו. לטענת התובע, הנזק החל בחודש אפריל 2019, אך נמשך לאורך מספר חודשים, תוך החמרת הנזק והכל כתוצאה מטיפול בלתי יעיל ובלתי מקצועי מצד הנתבעות.
  • התובע טוען בתביעתו, כי מעבר לנזקים שגרמה הנזילה עצמה, נגרמו לו נזקים רבים ונוספים גם בשל התנהלותן של הנתבעות ורשלנותן בכל הנוגע לאופן שבו טיפלו באיתור מקור הנזק ותיקונו.

  • הנתבעת 1 (להלן – "שירביט"), היא חברת הביטוח שביטחה את בית התובע במועדים הרלוונטיים לתביעה. הנתבעת 2 (להלן – "נץ"), היא חברת ניהול תביעות, שלטענת התובע מונתה על ידי שירביט ושלחה לביתו את הגורמים השונים שהגיעו לאתר את הנזק ולטפל בו.
  • לטענת התובע, בעקבות פנייתו לשירביט, כבר ביום 15.4.2019 הגיעו נציגים לביתו, בניסיון ראשון לטפל ברטיבות (סעיף 6 לכתב התביעה). למרות זאת, לטענתו, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים, הנזילה לא אותרה. לטענת התובע, רק ביום 1.8.2019 – כשלושה וחצי חודשים לאחר הקריאה הראשונה – הוזמנה לראשונה חברת מדיטסט לביצוע איתור ממוקד של מקור הנזילה (סעיף 21 לכתב התביעה).

  • לטענת התובע,  רק ביום 29.8.2019 נערכה פגישה עם נציגי הנתבעת בבית התובע במסגרתו גובש פתרון לתיקון הנזילה (סעיפים 32-33 לכתב התביעה).

  • לטענת התובע, פער זמנים משמעותי זה, בין הקריאה הראשונה לבין הזמנת מדיטסט, שהיא בגדר מומחה ייעודי לאיתור נזילות, מעיד על טיפול רשלני ומתמשך מצד הנתבעות, וטיפול רשלני זה הוא שגרם להתמשכות הנזק ולהחמרתו.

  • לטענת התובע, המדובר ברשלנות מתמשכת של הנתבעות: שליחתם של בעלי מקצוע בלתי מתאימים, ליקויים חוזרים באבחון, חוסר תיאום, היעדר פיקוח, ובסופו של יום – טיפול שנכשל פעם אחר פעם, והוביל לנזקים חמורים בנכס. לטענתו, אחת מהפעולות – התקנת "שרוול" – גרמה לסתימת צינור אוויר ולהחמרה במצב הרטיבות.


  • שירביט טוענת, שהיא קיימה את חובתה לפי תנאי הפוליסה, לרבות שליחת בעלי מקצוע, תשלום שמאות ואף הצעה לתיקון. לדבריה, אם היו ליקויים בביצוע, הרי שאלו רובצים לפתחה של נץ או של צדדים שלישיים.

  • נץ טוענת להגנתה שהיא הייתה אך ורק גורם מתאם – "חברת ניהול" – וכי האחריות לכל תקלה היא של בעלי המקצוע עצמם או של שירביט, שאיתה התקשרו.

  • יחד עם כתב ההגנה שהגישה שלחה נץ הודעה לצדדים שלישיים כנגד שירביט, מדיטסט הרוש בע"מ, בני ראובן, שלומי בסון, ר.ר.ש אינסטלציה שיפוצים ושיקום בע"מ ונופר אלקיים (חב' פרודיקטשן). בחלק מהודעות אלה ניתנו פסקי דין כדלקמן:

  • בגין ההודעה שהוגשה כנגד שלומי בסון ניתן פסק דין בהעדר הגנה בדיון שהתקיים ביום 22.2.21 (עמ' 2 ש' 10-14).
  • ההודעה כנגד בני ראובן וכנגד ר.ר.ש אינסטלציה שיפוצים ושיקום בע"מ נדחתה ללא צו להוצאות בדיון מיום 14.11.24.
  • ההודעה כנגד נופר אלקיים נמחקה ללא צו להוצאות לבקשת ב"כ נץ בדיון מיום 14.11.24 (עמ' 40 ש' 22).

  • יוצא, שנותר לדון בהודעה לצדדים שלישיים שהוגשה כנגד שירביט וכנגד מדיטסט הרוש בע"מ (להלן - "מדיטסט").

  • מדיטסט טוענת, שלא נחתם כל הסכם התקשרות בינה ובין נץ, ובהיעדר יחסים חוזיים ביניהם יש לדחות את ההודעה שנשלחה לה שכן אין בסיס משפטי לחיובה על פי ההודעה.

  • מדיטסט גם טוענת שביתו של התובע הוא בית ישן, עם צנרת ישנה מאוד אשר היה קשה לאתר בה את הנזילות (סע' 15). היא גם מפנה לכתב ההגנה של נץ, שבו נטען כי לא כל נזילה היא ברת איתור בקלות וכי אי גילויה של נזילה באופן מיידי אינו בהכרח מהווה רשלנות (סע' 25.4-25.6). לטענתה, די באלה כדי להביא לניתוק הקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים לבין בדיקות האיתור שבוצעו על ידה.

  • מדיטסט מוסיפה וטוענת, כי נזקי המים נוצרו בדירה עוד לפני שהיא זומנה לבצע איתור, וכך גם כל  הפעולות שביצעו השרברבים לפני ביקורה. לטענתה, האיתור שבוצע על ידה רק סייע בהקטנת הנזקים ובאיתור מקורות דליפה נוספים שלא אותרו.

  • מדיטסטס טוענת, כי צירופה להליך נעשה ללא כל עילה שכן היא אינה חברת שרברבים, היא לא גרמה לדליפה, לא פגעה בצינורות, לא התקינה את השרוול שכפי הנטען הוא שגרם לסתימת צינור האוויר וכפועל יוצא להצפת ביתו של התובע, ומשכך לא ניתן לייחס לה כל רשלנות והיא אינה חבה כלפי התובע בתגמולי ביטוח.


  • במסגרת ההליכים שהתנהלו בתיק זה מונה מומחה מטעמו של בית המשפט. המומחה, מר מרדכי בס, נתן את חוות דעתו ביום 16.6.21 וביום 11.7.21 השיב לשאלות ההבהרה ששלח התובע. למרבה הצער, לאחר כל אלה הלך המומחה לבית עולמו. הצדדים לא ביקשו לחקור את המומחה על חוות דעתו, כך שלא עלה הצורך בהחלפת מומחה ועל כן חוות דעתו והמענה לשאלות ההבהרה נותרו בתיק כראיה.
  • על פי חוות הדעת, עלות תיקון הנזקים שנגרמו לתובע בשל הנזילה נשוא התביעה מגיע לסכום של 71,762.8 ₪  (כולל מע"מ). כאמור, לאחר חוות הדעת הופנו למומחה שאלות הבהרה. לטענת התובע, הסכום הכולל שקבע המומחה, כולל הסכומים שיש להוסיף בעקבות תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה, הוא 80,128 ₪.

  • לטענת התובע, בשל מחדלי הנתבעות או מי מהן, נדרשו לא פחות מ- 27 ביקורים בבית עד שהנזק תוקן, ובכל ביקור שהה העובד בביתו כשלוש שעות. לכן, בנוסף לסכום שקבע המומחה, הוא טוען שעל הנתבעות לפצות אותו גם בשל עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לו, ועבור עלות שעות העבודה שהפסיד לנוכח הביקורים המרובים בבית. בגין ראש נזק זה דורש התובע פיצוי בסכום של 35,000 ₪.

  • התובע טוען בנוסף, שעל הנתבעות לפצות אותו גם בגין עלות המומחה שהביא, חלקו בעלות שכ"ט מומחה בית המשפט וכמובן לשאת בהוצאות המשפט כולל שכ"ט עו"ד. עוד הוא טוען, שיש להשית על הנתבעות ריבית מיוחדת, לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח.

  • בקדם המשפט שהתקיים ביום 24.4.22 הצעתי לצדדים מתווה פשרה, לפיו סכום הפיצוי שקבע מומחה בית המשפט ישולם לתובע והמשך ניהול התובענה ייסוב רק על שאלת חלוקת האחריות בין הנתבעות לבין עצמן ובין נץ למדיטסט. למרבה הצער, לא הייתה הסכמה של כל הצדדים למתווה הזה, ולפיכך נשמעו הראיות, הוגשו סיכומי הצדדים וכעת הגיעה העת למתן פסק הדין.
דיון והכרעה: 
  • בניגוד לטענותיה של נץ, שטענה שהיא הייתה רק מתווכת בין השרברבים השונים לבין המבוטח, הסכם ההתקשרות שנחתם בין שירביט לבין נץ (נספח 4 לראיותיה של נץ) מעלה, כי לנץ היה תפקיד משמעותי בטיפול בפניות לקוחותיה של שירביט ובניהול בעלי המקצוע שהוזמנו לבית המבוטחים.

  • כך, למשל, נכתב בפתיח להסכם, ב"הואיל" השביעי:
"הואיל וחברת הניהול פנתה למבטח בהצעה לנהל עבורו את התביעות וכן לארגן, לתפעל ולנהל את בעלי המקצוע לרבות השרברבים שבהסדר, אשר יבצעו בפועל את תיקוני נזקי המים ואת כל הליך התביעה של המבוטח כנגד המבטח (לרבות מתן שירותי back office), היערכות טכנולוגית ותשתיות), הכל כמפורט בנספח א' להסכם זה (להלן: "השירותים"); 
  • נספח א' להסכם, אליו מפנה הסעיף שצוטט לעיל, והמכונה: "השירותים הכלולים בהסכם מפרט שירותים ותנאים פרטניים לסוג השרות", קובע כדלקמן:
 "2.6 לצורך מתן השירות כאמור, חברת הניהול מתחייבת לגרום לכך שהמבטח יתקשר עם שרברבים לרבות חברות שרברבים, אשר יהיו חלק ממערך השרברבים שבהסדר של המבטח ותסייע בעריכת הסכמים מתאימים לסוג ההתקשרות. התקשרות כאמור תהיה בין המבטח לבין השרברב או חברת השרברבים. חברת הניהול תבחר את השרברבים, תייעץ בדבר אופן ההתקשרות עמם ותנהל את מערך השרברבים שבהסדר. 2.7 חברת הניהול מתחייבת שכל התקשרות עם שרברב שבהסדר, תהיה בהתאם להוראות חוזר השרברבים ותכלול דרישות לעניין איכות חומרי העבודה שבהם משתמש השרברב ושעות העבודה של השרברב וכדומה. לצורך כך חברת הניהול תאתר, תסנן, תראיין, ותעשה ככל שנדרש על מנת לדאוג לכך שטרם יום התחילה יתקשר המבטח בהסכמים מתאימים עם לפחות 12 שרברבים שבהסדר בכל מחוז ובכל עת. מובהר כי המבטח יהיה זכאי לעדכן את רשימת השרברבים על פי שיקול דעתו הבלעדי." (ההדגשות אינן במקור -ה.א.). 
  •   סעיף 2.4 להסכם:
 "כל מבוטח יהיה זכאי לקבל מהמבטח באמצעות חברת הניהול את השירותים להם  התחייב המבטח בגין אירועים שהתגלו החל ממועד כניסה לתוקף של הפוליסה של אותו מבוטח ועד למועד סיומה ובתקופת האחריות, וזאת בכפוף להסכם זה ולפוליסה." (ההדגשות אינן במקור - ה.א.). 
  •     סעיף 2.14 להסכם המוכתר "אחריות לטיב השירותים" קובע:
 "חברת הניהול מתחייבת שהשירותים שיינתנו על ידה לפי הסכם זה ונספחיו יהיו מהירים, יעילים ואדיבים, באיכות וברמה מקצועית גבוהה, בהתאם למקובל בשוק, לרבות התחייבויותיה לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו בנספח א' להסכם זה, וכי השירותים יינתנו על ידי אנשי מקצוע מיומנים ובעלי ניסיון.  
  • חברת הניהול תהיה אחראית לכל נזקי רכוש ונזקי גוף שייגרמו על ידה במתכוון ו/או ברשלנות בין במעשה ובין במחדל, ובלבד שאלו נעשו שלא בהתאם להוראות הסכם זה ו/או להוראות הדין." (ההדגשות אינן במקור – ה.א.).
  •  
  • הסכמי ההתקשרות שנחתמו בין שירביט לבין השרברבים (המכונים בו "הספק"), אותם צירפה נץ לראיותיה בנסיון לבסס את אחריותה של שירביט לפיצוי התובע בנזק שנגרם לו, דווקא מחזקים את אחריותה של נץ לטיפול בפניות הלקוחות של שירביט. 

  • כך למשל, סעיף 3 המכונה "שירותים" על תתי סעיפיו, מתווה את גדר סמכויותיה של נץ במסגרת ההסכמים:
  • "3.2 מתן השירותים בפועל יבוצע על פי הוראות חברת הניהול, לדרישתה, ובכפוף לאישור חברת הניהול לפני ביצוע כל פעולה ו/או כל תיקון. הספק מחויב לבצע את השירותים לשביעות רצון חברת הניהול ובפיקוחה המלא והוא לא יהיה זכאי לקבלת התמורה בעד שירותיו, אלא אם ביצע את השירות כנדרש ממנו ולשביעות רצונה המלא של חברת הניהול.
  • 3.3 הספק מתחייב לעמוד בזמינות מלאה במועדים ובשעות שיוסכמו בינו לבין חברת הניהול בהתאם לצרכי חברות הניהול כפי שיהיו מעת לעת, אשר יכלול אחת לפרק זמן מסוים גם זמינות בשעות הלילה ו/או סוף השבוע, ולא לדחות או לסרב לקרית שירות מטעמים מסחריים דוגמת העדפת לקוחות אחרים וכדומה.
  • 3.4 אופן הפנייה של המבוטחים/תקלות אל ספקי השירותים השונים שיעבדו עם החברה (ובכלל זה לספק), ואופן אישור השירותים שיבוצעו אצל מבוטחי החברה, יהיו בהתאם לנהלי העבודה שתקבע חברת הניהול אשר יתבססו בין היתר על ההסכמות הבאות:
  • 3.4.1  מוקד התקלות שתנהל חברת הניהול ('מוקד רואה') יעביר לספק קריאות פתוחות לתקלות אינסטלציה ו/או נזקי מים, והספק יבצע ביקור ראשון אצל הלקוח, יאבחן את התקלה ויעביר פירוט מסודר למוקד התקלות על מנת שזה יעמוד ויאשר את היקף העבודות הנדרשות. המוקד והספק יעשו שימוש בטכנולוגיה המאפשרת קבלת תמונת וידאו מהמכשיר הסלולרי של הספק בשטח, כך שיתאפשר לחברת הניהול לתעד את ולפקח על איכות ומקצועיות השירות של הספק.
  • 3.4.2  תנאי מוקדם לביצוע השירותים אצל מבוטחי החברה יהיה קבלת אישור בכתב
  •                 ומראש של הממונה במוקד התקלות של חברת הניהול לכל תקלה ותקלה.
  • 3.4.3  לחברת הניהול תהא הסמכות הבלעדית בכל הקשור בפיקוח על איכות השירותים
  •              והעבודות שיבצע הספק, צירוף שמאי לצורך אבחון התקלה, וכיו"ב. 
  • 3.4.4  אחריות הספק לעניין התיאום וקבלת האישורים לביצוע השירותים מול כל הרשויות
  •              השונות, ככל שהדבר נדרש.
  • 3.4.5    הוראות לעניין קריאות חוזרות וביצוע תיקונים ו/או השלמות לשירותים שהוענקו.
  • 3.4.6    חברת הניהול תקבע סטנדרטים, הוראות ונהלים מסודרים המחייבים את הספק
  •                במסגרת מתן השירותים על ידו, לרבות הוראות לעניין התחייבות למינימום של 
  •                אבזור וציוד, ייצוגיות הספק ועובדיו (לבוש סביר וכיו"ב), לוחות זמנים לטיפול, 
  •                הוראות לעניין ההתקשרות בין הספק לבין מוקד התקלות של חברתה ניהול, קונספט 
  •                שירותי וכיו"ב." 

  • סעיף 4.4 להסכם המגדיר את התחייבויות הספק (בעל המקצוע) קובע:
  • "...הספק מתחייב להעסיק בביצוע השירותים עובדים מקצועיים, מנוסים ואחראים והוא יהא חייב להחליפם מיד לפי דרישת חברת הניהול, באם נמצאו כבלתי מתאימים לעבודה לפי שקול דעתה הבלעדי של חברת הניהול..." (ההדגשות אינן במקור – ה.א.). 
  •  
  • הנה כי כן, מההסכמים שנחתמו על ידי נץ ברור כי מעורבותה של נץ רבה מאוד בכל הנוגע לטיפול בלקוחות של שירביט, וכל ניסיונותיה לגמד את מידת אחריותה ולהרחיק עצמה מאחריות (סע' 41 לסיכומיה של נץ) אינם יכולים להתקבל.

  • גם מן הראיות הנוספות שהובאו בפני עולה שאין ממש בטענתה של נץ, כאילו כל תפקידה הסתכם במשלוח בעל מקצוע מתוך רשימה. מהעדויות עולה באופן ברור כי נץ לא פעלה רק כמתאמת, אלא שתפקידה כלל גם בדיקה של בעלי המקצוע, פיקוח על פעולותיהם ומתן אישור לביצוע הפעולות שנדרשו לתיקון התקלות. לכן, יש לדחות את טענתה כאילו שמה "שורבב" לתובענה בטעות בהיותה "הטלפנית ולא המונית" (פרוטוקול מיום 24.4.2022, עמ' 11 ש' 23-24), או כאילו יש למחוק את התובענה נגדה בשל היעדר יריבות (סע' 5 לתצהירו של ליאור דור; סע' 42 ו- 58 לסיכומיה).

  • השרברב בני ראובן העיד כי כל פעולה שביצע נעשתה לפי הנחיות מוקד נץ או המפקח איפרגן מטעמה (עמ' 84 ש' 28-35, עמ' 85 ש' 1-4). 

  • מר שי הרוש, שהעיד מטעם מדיטסט, אישר כי לא עשה דבר שלא אושר על ידי מפקח נץ (עמ' 78 ש' 1-4, ש' 14-15, ש' 33-35). הוא גם העיד שאצל נץ יושב אדם שרואה את העבודה באמצעות מצלמות, ונותן אישור לביצוע (עמ' 90 ש' 3-13).

  • אל מול עדויות חד משמעיות אלה, הביאה נץ עדות אחת ויחידה, של עד שהתקשה להשיב בעדותו גם על השאלות הפשוטות ביותר אודות עבודת השרברבים או מנגנון קבלת ההחלטות (עמ' 48 ש' 1-3, עמ' 50 ש' 13-18). העד, מר ליאור דור, העיד שהוא מנהל הכספים של נץ ולא ידע להסביר מדוע דווקא הוא נשלח להעיד בשמה, ולא, נשלחו כעדים מר ברק לשם מנהלה של נץ, או המפקח מטעמה, מר איפרגן (עמ' 44 ש' 32-34, עמ' 45 ש' 1-3, עמ' 51 ש' 15-20). מר דור אפילו לא ידע להשיב אם מוקדנית של נץ מוסמכת לאשר ביצוע עבודות, והודה כי אינו חי את השטח ביומיום (עמ' 51 שורות 15–20). 


  • לצד הדברים האלה, מר דור דווקא אישר את דבריו של מר ראובן, אודות חובת השרברב לקבל  את הנחיותיה ואישורה של נץ לעבודות (עמ' 49 ש' 23-25, 30-31; עמ' 52 ש' 34-35). 

  • עוד התברר מעדותו של מר דור, כי נץ היא שהייתה מראיינת את המועמדים לתפקיד שרברב, ורק שמם של אלה שעברו את אישורה הועבר לשירביט (עמ' 58 ש' 6-11), מה שמלמד עוד על חלקה המשמעותי של נץ בקביעת זהות השרברבים שעומדים בסופו של יום לרשות המבוטח. דור גם אישר שנץ היא שמחליטה אם יש צורך לשלוח לבית המבוטח שרברב, או מאתר או בעל מקצוע אחר (עמ' 4 ש' 8-9).
  •  
  • אל כל העדויות האלה, מצטרפת העובדה שנץ נמנעה מלהציג מסמכים חיוניים, כמו תירשומות שנעשו על ידי המפקח בזמן אמת (עמ' 73 שורות 23–25). תירשומות כאלה יכולות היו, לכאורה, לשפוך אור על השאלה מה היו ההנחיות שנתן המפקד לשרברבים השונים ששלחה נץ לביתו של התובע. מחדל זה פועל לחובתה של נץ, וההלכות בעניין זה ידועות.
  •  
  • כל האמור אינו פוטר את שירביט לאחריותה כלפי התובע, שהוא מבוטחה ואשר כלפיו התחייבה שירביט לספק שירותים מתאימים לתיקון תקלות ונזילות.
  •  
  • אין מחלוקת כי בביתו של התובע נעשו ביקורים רבים על מנת לנסות ולאתר את מקור הנזילה. על כך ניתן ללמוד לא רק מעדות התובע שציין כי אנשי מקצוע ביקרו בביתו לאורך חודשים רבים לפחות 27 פעמים (סע' 43 לסיכומיו), אלא גם מנספח 5 שצירפה נץ לראיותיה המכונה "דו"ח השתלשלות הענינים" המתעד את המועדים בהם ביקרו בעלי מקצוע בביתו של התובע. 

  • התנהלות זו יש בה לא רק הפרה של חובת שירביט על פי הפוליסה, אלא שיש בה גם רשלנות של נץ ושל שירביט כלפי התובע. שירביט – בכך שהפקידה (והפקירה) את מלוא האחריות בידיה של נץ ולא פיקחה על פעולתה; נץ – בכך שניהלה את הטיפול באופן כושל, תוך משלוח מספר רב של בעלי מקצוע ללא שנעשה על ידה פיקוח סדור והולם, ומבלי שזירזה את ביצוע הפעולות הנדרשות לשם איתור מקור הנזילה.
  •  
  • אחריותה של שירביט כלפי התובע מקורה הן בהתנהלות הרשלנית שתוארה לעיל, והן בפוליסה לביטוח הדירה ותכולתה שנחתמה ביניהם אשר הייתה בתוקף בעת שפרצה הנזילה בביתו של התובע (נספח א' לכתב התביעה) והמעניקה כיסוי ביטוחי במקרה של "אובדן או נזק למבנה שהתגלו לראשונה במהלך תקופת הביטוח ושנגרמו לדירה כתוצאה מהמלטות או דליפה של מים, או כל נוזל אחר מתוך התקני האינסטלציה וההסקה של הדירה או של נכס אחר בבית המשותף." (פרק א' לפוליסה).


  • בנוסף על כך, אחריותה של שירביט נלמדת מהסיפא של סעיף 2.14 להסכם שנחתם בינה ובין נץ אשר חלקו צוטט לעיל הקובע:
  • "אין באחריות והתחייבויות חברת הניהול לפי הסכם זה על נספחיו, בכדי לגרוע מאחריות המבטח לאיכות התיקון והשירות שיינתנו למבוטח על ידי חברת הניהול, לרבות זמינות השירות וסיום התיקון בזמן סביר." (ההדגשות אינן במקור – ה.א.).
  •  
  • אשר לנץ - אמנם נץ לא התקשרה בחוזה ישיר מול התובע, אולם אין בכך כדי לגרוע מאחריותה כלפיו בש התנהלותה הרשלנית.  
  •  
  •  סעיף 11 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – "פקודת הנזיקין"), שכותרתו " מעוולים יחד" קובע:
  • "היה כל אחד משני בני-אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה, יהיו חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד."
  •  
  •  
  • סעיף 84 לפקודת הנזיקין, שכותרתו "שיפוי בין מעוולים" קובע:
 "(א) כל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע דמי השתתפות מכל מעוול אחר החב, או שאילו נתבע היה חב, על אותו נזק, אם כמעוול יחד ואם באופן אחר, אלא ששום אדם לא יהא זכאי להיפרע דמי השתתפות לפי סעיף קטן זה ממי שזכאי לשיפוי ממנו בשל החבות שבגללה נתבעת ההשתתפות.  (ב) בהליכים על השתתפות לפי סעיף זה יהיו דמי ההשתתפות בסכום שיקבע בית המשפט על פי הצדק והיושר בהתחשב עם מידת אחריותו של האדם לנזק; בית המשפט מוסמך לפטור אדם מחובת השתתפות או להורות שהשתתפותו של אדם תהא כדי שיפוי מלא." מעוולים במשותף הוגדרו בפסיקה כדלקמן: "המקרים הנזיקיים בהם שותף יותר ממעוול אחד, סווגו בפסיקה לשלוש קטגוריות: מעוולים במשותף; מעוולים בנפרד שגרמו נזק אחד בלתי ניתן לחלוקה; ומעוולים בנפרד שגרמו נזקים נפרדים. המעוולים משני הסוגים הראשונים יחויבו בפיצויים על מלוא הנזק, ביחד ולחוד; ואילו המעוולים מהסוג השלישי יחויבו בנזק שגרם כל אחד מהם בנפרד (ד"נ 15/88 מלך נ' קורהויזר, פ"ד מד(2) 89, 97 (1990) (להלן: מלך); ע"א 8133/03 עודד יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ, פ"ד נט(3) 66, 82 (2004)). משקיים קושי בחלוקת הנזק בין הנתבעים, הנטל להוכיח כי הנזק שנגרם ניתן לחלוקה מוטל עליהם ואם לא יעמדו בו תהא חבותם ביחד ולחוד, לכל הנזק שנגרם (ע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ([פורסם בנבו], 25.5.2006)). 81. מעוולים במשותף הוגדרו כדלקמן ((דברי השופט (כתוארו אז) שמגר בע"א 22/75, כפי שהובאו בפרשת מלך, עמ' 98)): "א. מזיקים המבצעים את העוולה במסגרת פעולתם המשותפת והמתואמת, היינו מספר מעוולים הפועלים בצוותא חדא למען מטרה אחת. ב. שניים או יותר החבים בחובה אחת משותפת כלפי הניזוק ואשר גורמים למעשה העוולה, על ידי הפרתה של החובה האמורה. ג. המעוול ומי שנושא באחריות שלוחית לעוולתו של המעוול ומי שאחראי למעשהו של המעוול כמסייע, כמייעץ או כיוצא בזה"."              ע"א 878/06 דב טרויהפט נ' דוד עטיה (נבו 4.1.2009)‏‏, פסקאות 80-81 לפסק הדין. 
  • חלוקת האחריות בין מעוולים במשותף תיעשה על פי מידת תרומתו של כל צד לקרות הנזק:
 "חלוקת האחריות בין מעוולים משותפים על פי מידת האשם הרובצת לפתחו של כל אחד מהם לא קלה היא. מטבע הדברים, המדובר בהערכה של משקלם היחסי של התנהגויות ושל גורמים שונים ומגוונים, ואין הדברים ניתנים לקביעה מדויקת."  ע"א 971/90 חרושת ברזל פתח תקוה בע"מ נ' יוסף סמרי, פד"י מו(4) 421 (1992)‏‏, פסקה 4 לפסק הדין. ‏ 
  • עוד נקבע, כי חלוקת האחריות תיעשה בהתאם לכללי הצדק והיושר ובהתאם למידת האשם של כל אחד מהמעוולים.
 "אשר לחלוקה הפנימית בין המעוולים, הלכה היא כי החלוקה בין מעוולים במשותף, כאמור בסעיף 84(ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תעשה לפי מידת האשם המוסרי שיש לייחס לכל אחד מהם." ת"א (מחוזי ת"א) 61607-12-13 ט. ג נ' פורמולה קארטינג אילת בע"מ (נבו, 30.1.2025)‏, פסקה 61 לפסק הדין. 
  • במקרה שלפניי, שתי הנתבעות הן בגדר מעוולים במשותף, והן חייבות לכן כלפי התובע יחד ולחוד.
  • ביחסים שבין הנתבעות לבין עצמן אני קובעת את חלוקת האחריות לנוכח כל האמור לעיל, באופן הבא:
 שירביט (נתבעת 1): 40%. נץ (נתבעת 2): 60%.   ההודעה לצד ג' 
  • כאמור, נץ שלחה למדיטסט ולשירביט הודעה לצד ג'. ככל שהדברים נוגעים לשירביט, כבר דנתי בהם לעיל. אשר למדיטסט - נץ טענה בהודעה שמדיטסט נושאת באחריות לנזק משום שלא  הצליחה לאתר את הנזילה כבר בביקור הראשון אלא רק בביקור השני. לטענת נץ, מדיטסט, שזוהי מומחיותה, כשלה באיתור מוקד הנזילה מיד עם הגיעה לביתו של התובע (סע' 14.5 להודעה לצד ג', סע' 56 לסיכומיה של נץ). 
  •  
  • לטענת נץ, מר שי הרוש, שהעיד מטעם מדיטסט, לא הצליח להסביר את הסיבה לטעות באבחון הראשון של האיזור הרטוב בביתו של התובע, מה שהוביל לשבירת קיר בביתו של התובע באיזור שהתגלה בדיעבד כאיזור יבש לחלוטין, ומכאן הודאתו ברשלנותו (סע' 57 לסיכומיה של נץ). 
  •  
  • לאחר שמיעת הראיות, אני מחליטה לדחות את ההודעה.
  •  
  • כפי שהובא לעיל, הנזקים בביתו של התבע החלו להתהוות כבר בחודש דצמבר 2018 (סעיף השתלשלות האירוע בעמוד 4 לחוות דעתו של מומחה התובע מר קרבצ'יק). בחודש אפריל 2019 הבחין התובע בהתנפחות של הקיר המצוי בחדר המזווה וסימנים של טפטוף מים. התובע פנה אל שירביט אשר הפנתה אותו אל נץ. נץ שלחה נציגים לביתו של התובע כבר ביום 15.4.19. מאז, נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לאתר את מקור הנזילה ולתקנה אלא שבעלי המקצוע השונים שהוזמנו לביתו של התובע לא הצליחו לאתר את מקור הנזילה. בנסיון להפסיק את הנזילה, נעשו מספר פעולות כולל התקנת שרוול לצינור, פעולה שבוצעה ביום 19.6.19 וביום 3.7.19 (סעיפים 5-14 לכתב התביעה).

  • רק ביום 30.7.19, שלושה חודשים לאחר הביקור הראשון בביתו של התובע זימנה נץ את מדיטסט להגיע לבית התובע (סעיף 22.3 לכתב ההגנה מטעמה). נציג של מדיטסט הגיע לבית התובע כבר למחרת, ביום 1.8.19 והגיע פעם נוספת גם ביום 5.8.19 (סעיפים 21 ו- 23 לכתב התביעה)
  •  
  • בנסיבות האלה לא מצאתי שהייתה התרשלות מטעמה של מדיטסט בכל הקשור למועד שבו הגיע נציג מטעמה לבית התובע.
  •  
  • אשר לטענה שלפיה מדיטסט התרשלה בכך שלא איתרה את הנזילה בביקורה הראשון – גם כאן אני דוחה את טענותיה של נץ. לא הוכח שמדובר בהתרשלות. מקובלת עלי עדותו של שי הרוש, שהעיד שמדובר בבדיקה שנעשית על דרך השלילה (עמ' 75 ש' 30-36) ולכן ייתכנו מקרים שבהם לא תאותר הנזילה כבר בנסיון הראשון (עמ' 79 ש' 28-36). העד ציין, כי שיטת הבדיקה מבוססת על שלילה ועל אינדיקציות, וכי ייתכנו טעויות באיתור. טעויות כאלה, אינן בהכרח רשלנות. כידוע, טעות בשיקול דעת, ואי הצלחה כתוצאה מטעות כזו, אינם בהכרח בגדר רשלנות.
  •  
  • כך, למשל, בנוגע לשאלה אם רופא התרשל נקבעו אמות המידה הבאות:
  • "כבר נקבע, כי המבחן אשר על בית המשפט לבחון בו מעשה או מחדל פלוני של רופא תוך כדי טיפולו המקצועי, אם יש בו או אם אין בו משום רשלנות, איננו מבחן של "חכמים לאחר מעשה", אלא של הרופא "הממוצע" בשעת מעשה. לשון אחר; רופא בשר ודם עשוי לטעות וברי, כי לא כל טעות מהווה רשלנות. לא כל שכן, כאשר זהו מצב שלא מדובר בטעות טיפולית אלא בבחירת אחת האופציות האפשריות שהרפואה יודעת. אמת המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת והכול "בהתאם לנורמות המקובלות אותה עת בעולם הרפואה" (ראו ע"א 323/89 דלעיל, בעמ' 172)."
  • ע"א 916/05 שרון כדר נ' פרופסור יובל הרישנו (נבו 28.11.2007)‏‏, עמוד 14 לפסק הדין.

  • ועוד נפסק:
  • "ההלכה לענין מבחני הרשלנות של רופא בטיפולו בחולה הינה, מזה שנים רבות, זו: המבחן איננו מבחן של חכמים לאחר מעשה אלא של הרופא הממוצע. בשעת מעשה של רופא עשוי לטעות אך לא כל טעות מהווה רשלנות... גם טעות באבחנה אין בה בהכרח ראיה בדבר קיומה של רשלנות". 
  • (דנ"א 1833/91 פכרי קוהרי נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (נבו, 5.6.91), פסקה 6 להחלטה.
  •  
  • אמנם הדברים נאמרו ביחס לשאלות של רשלנות רפואית, ואולם דומה שניתן לגזור מהם גזירה שווה גם למקרה שבפני ולקבוע כי לא כל טעות בשיקול דעת או אבחנה שגויה משמעם שהייתה התרשלות. במקרה שלפניי נץ לא הוכיחה שמדיטסט התרשלה בביצוע הבדיקה או כי נקטה בבדיקה שאינה מקובלת, ולפיכך לא שוכנעתי כי מדיטסט התרשלה בנסיבות העניין. לכך מתווספת העובדה שמקובלת עלי טענתו של מר שי הרוש, שאיתור נזילות אינו מדע מדויק ומבוסס על דרך השלילה (עמ' 75 ש' 35). ואכן, במקרה דומה, שבו נדונה השאלה האם לייחס רשלנות לחברה לאיתור נזילות, נקבע:
  "אכן איתור נזילות אינו מדע מדויק ונכונה אני לקבל כי האיתור עלול להימשך יותר   מביקור אחד ולעתים אף יותר משניים ומשלשה." ת"ק (תביעות קטנות אשד') 12833-07-22 אלי אביטן נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (נבו, 25.7.2023), פסקה 13 לפסק הדין.‏‏ 
  • אם לא די בכך, גם לא עלה בידי מי מהנתבעות להראות כי הנזק, כולו או חלקו, נובע ממעשיה או מחדליה של מדיטסט, שכאמור נציג מטעמה זומן להגיע לבית לראשונה רק ביום 1.8.19. חלק לא מבוטל מהנזק נשוא התביעה יוחס על ידי מומחה בית המשפט לאותו "שרוול" שבוצע בצינור. מדובר ב"פיתרון" שנעשה לאחר פגישה של נציגי הנתבעות ביום 26.8.19, ואשר מומחה בית המשפט קובע שהיה בלתי מקצועי ואף מזיק, שכן גרם לסתימת צינור אוויר נוסף. מדיטסט לא הייתה אחראית לבחירת שיטת התיקון, לא התקינה את השרוול ולא קיבלה החלטות בשטח.

  • סיכומו של דבר שלא הוכחה רשלנות מצידה של מדיטסט, וגם לא הוכח קשר סיבתי בין פעולותיה לבין הנזק, ולכן אני דוחה את ההודעה שנשלחה לה.
 הנזק: 
  • מומחה בית המשפט קבע את נזקי התובע בסך של 71,763 ₪ כולל מע"מ. עוד קובע המומחה כי על סכום זה מתווספים הסכומים ששילם התובע בגין בדיקות שביצע בביתו ובגין עלות חוות דעת המהנדס מטעמו אך מנגד יש להפחית תשלומים ששירביט כבר שילמה לתובע (סעיף יד' לחוות הדעת).

  • במענה לשאלות ההבהרה ששלח התובע, קבע המומחה (נספח ג' להודעת התובע מיום 14.7.21) שניתן לשקול להוסיף לסכום הפיצוי סך של 2,195 ₪ (2,500 ₪ + מע"מ בניכוי 640 ₪ + מע"מ) בגין משטח עבודה של ארון חדר הרחצה אם יוכח כי הוא אכן נשבר והיה צריך להחליפו. עוד קבע המומחה כי יש להוסיף סך של 2,797 ₪ (2,820 ₪ + מע"מ בניכוי 450 ₪ + מע"מ) אם אכן יוכח שהמקלחון נשבר בעת ביצוע עבודות הפירוק והיה צורך להחליפו. עוד קבע המומחה כי יש להוסיף בגין "בלתי צפוי מראש" פיצוי בשיעור של 5% ע"ס של 2,920 + מע"מ ובסה"כ 3,446 ₪.


  • לפיכך דרש התובע לקבל סך של 218,049 ₪ (סע' 10 לסיכומיו) לפי הפירוט להלן:

    • ראש הנזק
    • הסכום הנתבע
    • נזק עפ"י חוות דעת מומחה בית המשפט + תוספת לאחר שאלות הבהרה
    • 80,128 ₪
    • עוגמת נפש/אובדן הנאה ושימוש מהבית/אובדן ימי ו/או שעות עבודה
    • 35,000 ₪
    • אגרה ראשונה ושניה
    • 4,684 ₪
    • שכ"ט מומחה התובע, מר קרבצ'יק
    • 4,095 ₪
    • עלות ליווי ביקור מומחה בית המשפט למומחה התובע
    • 2,106 ₪
    • חלקו של התובע בשכ"ט מומחה בית המשפט
    • 3,900 ₪
    • (בניכוי הסכום שאינו שנוי במחלוקת)
    • (15,699 ₪)
    • ריבית והצמדה מיום האירוע ועד למועד כתיבת הסיכומים
    • 54,490 ₪
    • שכ"ט עו"ד בגובה 20%
    • 49,345 ₪
    • סה"כ 
    • 218,049 ₪ 

    • לעומת זאת, שירביט טענה בסיכומיה (סע' 25-26) כי סכום הפיצוי שיש לפסוק לתובע הינו כדלקמן:

      • ראש הנזק
      • הסכום הנתבע
      • נזק עפ"י חוות דעת מומחה בית המשפט
      • 71,763 ₪
      • (בניכוי סכום הפיצוי שכבר שולם לתובע )
      • (15,699 ₪)
      • שכ"ט מומחה בית המשפט
      • 3,900 ₪
      • שכ"ט מהנדס התובע
      • 6,201 ₪ אך לטענת שירביט, יש לקבוע שכר ראוי
      • אגרות בית המשפט
      • לא נקבה בסכום
      • שכ"ט עו"ד
      • בהתאם לתקנות הלשכה
      • סה"כ


      • עוד טענה שירביט, כי אם יקבע בית המשפט שעליה לפצות את התובע יש למקד זאת רק לגבי נזקים שנקבעו על ידי המומחה מטעם בית המשפט ויש להטיל כל סכום אחר שייקבע על נץ לאור התנהלותה מול התובע ובמסגרת הההליך שאלמלא התעקשותה היה אמור להסתיים כבר בחודש אפריל 2022. עוד טענה שירביט כי מאחר שנץ הודיעה שהיא מוותרת על ההודעות לצדדים שלישיים, יש לחייבה בהוצאות שנגרמו לשירביט בשל ניהול ההליך המשפטי שלא לצורך החל מחודש אפריל 2022 ואילך, וכן לחייב את נץ בהוצאות שנגרמו לשירביט בעקבות הגשת ההודעה לצד ג' נגדה (סע' 28-29 לסיכומיה).

      • עוד טענה שירביט, כי יש לחייב את נץ בחלק העיקרי של נזקי התובע בהיותה האחראית על ניהול מקרה הביטוח של התובע ובמיוחד לעניין ההוצאות שבהן לא קבע המומחה מטעם בית המשפט שיש לשאת בהן (סע' הסיכום לסיכומיה של שירביט).
      •  
      • נץ בסיכומיה לא התייחסה לסכומי הפיצוי אלא טענה, שיש לדחות את התביעה נגדה ולחייב את התובע בהוצאות ההליך כולו, לרבות הגשת ההודעות לצדדי ג', וככל שתתקבל חלק מהתביעה, יש לקבל את ההודעות לצדדים שלישיים כנגד צדדי ג' 1 ו-2 (סע' 59 לסיכומיה של נץ). לחילופין טענה נץ, שיש לחייב את שירביט בכל נזק שנץ תחויב בו כפיצוי לתובע (סע' 52 ו- 60 לסיכומיה).
      •  
      • לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים לעניין הנזק, אני מחליטה לפסוק לתובע את הסכומים כדלקמן:

      • באשר לפיצוי בגין הנזק שנגרם בביתו של התובע - מאחר שהנתבעות לא העלו כל טענה עניינית כנגד הסכומים שקבע המומחה מטעם בית המשפט הן בחוות דעתו והן במענה לשאלות ההבהרה, מצאתי שיש לפסוק לתובע את מלוא סכום הפיצוי שקבע מומחה בית המשפט, ואני פוסקת לכן לתובע בגין ראש נזק זה סך של 80,128 ₪.

      • שירביט כבר שילמה לתובע סך של 15,699 ₪ (סע' 45 לכתב התביעה), ויש להפחית סכום זה.

      • התובע דרש, בין היתר, פיצוי בגין עוגמת נפש והפסד ימי עבודה. בנסיבות העניין יש ממש בטענתו. העבודות לאיתור הנזק נפרשו על פני חמישה חודשים (!), שבמהלכם ביקרו בעלי מקצוע בביתו של התובע 27 פעמים. טענת התובע, לפיה כל ביקור נמשך בממוצע כ- 3 שעות, לא נסתרה. אני מאמינהה לעודת התובע שטען שכל ביקור של בעל מקצוע פגע בשגרת המשפחה, וגרם לו לעגמת נפש ואף לאובדן שעות עבודה לא מועטות. לא נסתרה גם עדות התובע באשר לכך שהתנהלות הנתבעות הביאה להשבתת חלקים מביתו, לצורך בריקון דליי מים שנצברו במזווה במשך תקופה ממושכת, השבתת חדר האמבטיה ששירת 4 נפשות לרבות תינוקת ואשר כלל את האמבטיה היחידה בבית, קושי להשתמש במכונת הכביסה ובאיזור תליית הכביסה בשל שבירת הרצפה וחציבה בקיר (סע' 41-44 לכתב התביעה), הלכלוך והטרחה שכל ביקור של בעל מקצוע יוצר בבית. התובע כינה את תנאי המגורים בתקופה הזו כ"אתר בנייה" (סע' 7-9 וסע' 43 לסיכומים מטעמו), ועדותו בעניין האופן שבו הושאר הבית לאחר כל ביקור לא נסתרה. לאור האמור, אני פוסקת לתובע סך של 20,000 ₪ בגין ראש נזק זה. 

      • עלות מומחה התובע – התובע דרש סך של 4,095 ₪ בגין הכנת חוות הדעת וסך של 2,106 עבור השתתפות בעת ביקור המומחה מטעם בית המשפט ובסה"כ 6,201 ₪. שירביט טענה שיש להסתפק בשכר ראוי. מדובר בעלות סבירה ולא מצאתי שיש בסכום זה משום חריגה מהשכר הראוי בנסיבות. לפיכך, אני פוסקת לתובע החזר הוצאות בגין המומחה מטעמו בסך כולל של 6,201 ₪.

      • בנוסף, תישאנה הנתבעות 1-2 יחד ולחוד גם בהוצאות התובע בגין התביעה (אגרות, חלקו בשכ"ט מומחה בית המשפט בהכנת חוות הדעת והמענה לשאלות ההבהרה). 


      • התובע דרש לפסוק לו גם ריבית מיוחדת, וזאת בהתאם לסעיף 28 א לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981. סעיף זה קובע כדלקמן:
      • "מבטח בביטוחים אישיים, שלא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדים שבהם היה עליו לשלמם לפי סעיף 27, יחייבו בית המשפט, ולעניין מבטח כאמור בביטוחים שאינם ביטוחים אישיים – רשאי בית המשפט לחייבו, בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי עשרים מן הריבית הצמודה, ולעניין מבטח בביטוח סיעודי – יחייבו כאמור בשיעור שלא יפחת מפי עשרה מאותה ריבית, אלא אם כן החליט בית המשפט לקבוע שיעור נמוך יותר, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הריבית המיוחדת תחושב על תגמולי הביטוח האמורים ועל תוספת הפרשי ההצמדה על תגמולים אלה לפי סעיף 28, מהמועדים בהם היה על המבטח לשלמם עד תשלומם בפועל; הריבית המיוחדת תשולם בנוסף לריבית האמורה בסעיף 28.
      • לענין זה, "ביטוחים אישיים" – ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח מפני מחלות ואשפוז, ביטוח לפי דרישות פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, ביטוח רכב (רכוש), ביטוח דירות ותכולתן, ולמעט ביטוח אחריות." (ההדגשות אינן במקור – ה.א.).
      • הפסיקה קבעה ביחס לפיצוי זה: 
      • "הטלת ריבית מיוחדת מסורה לשיקול-דעתו של השופט היושב בדין, על-פי המסגרת   הקבועה בחוק. סעיף 27 לחוק קובע את חובת התשלום של המבטח בתוך 30 יום מיום שהיה בידי המבטח המידע הדרוש לבירור חבותו או מיום הגשת התביעה, באותם מקרים שאינם שנויים במחלוקת בתום-לב... על מנת להראות, כי המחלוקת הינה בתום לב, מספיק שהמבטח יציג טעם לסרובו לשלם את תגמולי הביטוח. הטעם יכול שיהיה מבוסס על טענה משפטית ויכול שיהיה מבוסס על עובדה..." יודגש: הטעם שתעלה החברה חייב להיות ענייני ואמיתי. בית המשפט לא יעניק מחסה לחברה המבטחת המנסה להתחמק מחובותיה בטענות שעל פניהן אין בהן ממש. אחד האמצעים שבית המשפט יכול להזדקק להם במקרה כמצוין לעיל הוא סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, המקנה לשופט סמכות להגדיל את שיעור הפיצוי באותם מקרים שחברת הביטוח עשתה שימוש בהליך המשפטי כאמצעי לעכב את התשלום ולהתיש את המבוטח."
      • ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מנשה ישר, מט(2) 749 (1995)‏‏, פסקה 20 לפסק הדין.


      • בנסיבות המקרה שבפני אני סבורה כי בכל הנוגע לתקופה שמאז חוות הדעת של מומחה בית המשפט, יש לחייב את שירביט בריבית מיוחדת. שירביט לא חלקה בכל דרך שהיא על קביעותיו של המומחה, לא חלקה על חבותה כלפי התובע, וסירובה לשלם לתובע אחרי חוות הדעת של מומחה בית המשפט, נבע רק מטענתה אודות אחריותה המשותפת של נץ לנזקים הללו. בכך, הותירה שירביט את התובע "בן ערובה" למחלוקות שלה עם נץ וזאת תוך התעלמות מחובותיה כלפיו על פי הפוליסה.
    •    
      • מכל הסיבות האלה, אני סבורה שהמקרה בפניי הוא מאותם מקרים שבהם יש לעשות שימוש בהוראות סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח ולחייב את הנתבעת בריבית מיוחדת, שאותה אני מעמידה על שיעור של פי 2 מהריבית הקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה. ריבית נוספת זו תחול רק על הפיצוי שנקבע לעיל בגין הנזק לבית, ורק על שירביט. ריבית זו תתווסף לסכומים שקבע מומחה בית המשפט (בניכוי הסכומים שכבר שולמו על יד שירביט), וחישובה יחל מ 30 יום ממועד חוות דעתו.

      • לעניין שכ"ט עו"ד - התובע מבקש לפסוק שכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ. התובע לא צירף הסכם שכר טרחה המוכיח מהו שכר הטרחה אותו התחייב לשלם לבאי כוחו. שירביט טענה שיש להעמיד את שכר הטירחה על השיעור המינימלי המומלץ לפי לישכת עורכי הדין. לנוכח הסכומים שנפסקו לטובת התובע אני מעמידה את שכר הטרחה שישולם לתובע ע"ס של 17,700 ₪. סכום זה ישולם יחד ולחוד על ידי שתי הנתבעות, וישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

      • בשל ההודעה לצד ג' שנדחתה, תשלם נץ למדיטסט את הוצאות ההליך. מכיוון שמדיטסט לא הייתה מיוצגת אני מעמידה את הסכום על סך של 6,000 ₪ סכום זה יישא הפרשי צמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

      • בשולי הדברים אציין, כי בתביעה ביקש התובע להתיר לו פיצול סעדים, אך לא חזר על בקשה זו בסיכומיו, ומכאן שזנח אותה.

      •  
    •  המזכירות תעביר עותק פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק. 

 ניתן היום, ט"ו אייר תשפ"ה, 13 מאי 2025, בהעדר הצדדים.                                                                                      


04Oct

בלוג זה מסביר מדוע הכיסוי לאחריות כלפי צד שלישי בפוליסת דירה הוא הרחבה נפרדת, שאינה מושפעת מהחריג של "דירה לא תפוסה". בעוד שהחריג תקף רק לנזקי מים לרכוש, כיסוי צד ג’ נשאר בעינו גם כשהדירה ריקה. בפוליסות משכנתא רבות ההרחבה הזו כלל אינה כלולה – ולכן בעלי דירות רבים חשופים לתביעות כבדות מבלי לדעת זאת.


ביטוח דירה: כיסוי צד שלישי אינו תלוי בתפוסת הדירה

בעלי דירות רבים בטוחים כי פוליסת הביטוח שלהם – במיוחד אם נרכשה דרך הבנק לצורך משכנתא – מספקת להם כיסוי מלא לכל תרחיש. אלא שבפועל, התמונה שונה לחלוטין.אחת הטענות הנפוצות של חברות הביטוח בעת דחיית תביעות היא כי הדירה לא הייתה "תפוסה" מעל 60 יום, ולכן אין כיסוי ביטוחי. אבל חשוב להבין: טענה זו נכונה רק לגבי נזקי רכוש (מבנה ותכולה) – לא לגבי אחריות כלפי צד שלישי.


הפוליסה התקנית – רף מינימום מחייב

הפוליסה התקנית לביטוח דירה ותכולה, שנקבעה בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח, מהווה סטנדרט מחייב בדין.

כל פוליסה חייבת לכלול את הכיסויים והתנאים שנקבעו בתקנות, ולא ניתן לגרוע מהם.

חברת ביטוח רשאית רק להרחיב את ההגנה, אך לא להרע אותה.


חריג “דירה שאינה תפוסה” – היכן הוא באמת חל

בפוליסה התקנית יש התייחסות לסייג "דירה שאינה תפוסה למעלה מ-60 יום רצופים" – אך הוא חל אך ורק על כיסוי נזקי מים ונוזלים אחרים (מבנה/תכולה).

מטרתו: למנוע מצב שבו נזק מתמשך מתרחש מבלי שאיש שם לב אליו, בגלל שהדירה ריקה.לעומת זאת, בפרק אחריות כלפי צד שלישי אין כלל אזכור לסייג הזה.

מדובר בפרק עצמאי, שמטרתו להגן על המבוטח מפני תביעות נזיקיות של צדדים שלישיים, כמו שכנים שניזוקו מהצפה או אורח שנפגע.


כיסוי אחריות כלפי צד שלישי – הרחבה נפרדת

כיסוי צד ג’ בפוליסת דירה הוא הרחבה ולא חלק מהכיסוי הבסיסי.

במילים אחרות: הוא לא ניתן אוטומטית עם רכישת הביטוח, אלא רק אם המבוטח בחר בו והוסיף אותו לפוליסה.

🏦 פוליסות משכנתא – חשיפה גדולה ללא כיסוי

כאשר הבנק מחייב את הלווה לרכוש ביטוח דירה לצורך משכנתא, הדרישה מתייחסת ל־ביטוח מבנה בלבד (כדי להבטיח את הבטוחה של ההלוואה).

בפועל:

  • הרחבות כגון אחריות צד שלישי או ביטוח תכולה לא נדרשות על ידי הבנק.
  • ברוב הפוליסות הסטנדרטיות שנרכשות דרך הבנקים – ההרחבה הזו כלל אינה נכללת.
  • המשמעות: דירה מבוטחת אמנם למבנה, אבל בעליה חשוף לחלוטין לתביעות נזיקיות מצד שכנים או צדדים אחרים.

מיתוס מול מציאות

מיתוס: אם אין כיסוי לנזקי מים כי הדירה לא הייתה מאוישת – גם אין כיסוי לאחריות כלפי צד שלישי.

✔️ מציאות: כיסוי צד ג’ הוא פרק נפרד. החריג "דירה לא תפוסה" חל רק על רכוש. אם הרחבת צד ג’ נרכשה – הכיסוי קיים גם אם הדירה ריקה מעל 60 יום.


השלכות משפטיות

  • תקנה 2 לתקנות הפיקוח אוסרת לגרוע מהתנאים הקבועים בפוליסה התקנית.
  • חריגים תקפים רק אם הם מופיעים בפרק המתאים.
  • בתי המשפט בישראל מפרשים חריגים בצמצום, ובמיוחד כשמדובר בכיסוי אחריות לצד שלישי שנועד להגן גם על ניזוקים חפים מפשע.




הנוסח הרשמי – פרק ב1' מתוך הפוליסה התקנית

לשם שלמות, הנה נוסח הפוליסה התקנית עצמה בפרק ב1 – ביטוח אחריות כלפי צד שלישי:

פרק ב1' – ביטוח אחריות כלפי צד שלישי
פרק זה יחול רק אם צוין במפרט.
8ג. מקרה הביטוח
מקרה הביטוח הוא חבות המבוטח או בני משפחתו, לרבות עובדי משק ביתו, לשלם לצד שלישי על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], בכפוף לגבולות האחריות הנקובים במפרט בשל אירוע תאונתי שהתרחש בשטח מדינת ישראל או ב"אזור" כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007, וגרם ל –
(1) מוות, מחלה, פגיעה, ליקוי גופני, לקוי נפשי או ליקוי שכלי;
(2) נזק או אבדן לרכוש צד שלישי


.8ד. טיפול בתביעות
(א) המבטח רשאי, ולפי דרישת צד שלישי – חייב, לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח כאמור בסעיף קטן (ב), והמבוטח לא התנגד כאמור באותו הסעיף; ואולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי מבוטח תעמוד לו גם כלפי צד שלישי.
(ב) דרש צד שלישי מהמבטח תגמולי ביטוח כאמור בסעיף קטן (א), יודיע המבטח למבוטח בכתב בתוך 7 ימי עסקים מיום הדרישה על הדרישה כאמור וכי אם לא יודיע לו המבוטח על התנגדותו לתשלום הפיצוי בתוך 30 ימים, ישלם המבטח לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהוא חייב למבוטח, אם הוא חייב בתשלומם.
(ג) המבטח רשאי ליטול על עצמו או לנהל בשם המבוטח את ההגנה של כל תביעה והמבוטח ייתן למבטח, לפי בקשתו, עזרה הנחוצה למבטח לצורך יישוב תביעה של צד שלישי.
(ד) במקרה של תביעה או תביעות נגד המבוטח הנובעות ממקרה ביטוח אחד או מסדרת מקרים שאפשר ליחסם למקור אחד או לסיבה אחת, והמכוסים לפי פרק זה של הפוליסה, יהיה המבטח רשאי לשלם למבוטח את מלוא סכום הביטוח לפי פרק זה, ולאחר תשלום כזה יהיה המבטח פטור מניהול התביעה או התביעות האמורות ולא תחול על המבטח שום אחריות נוספת בקשר לכך, חוץ מהוצאות משפט שקבע בית משפט או הוצאות סבירות שהוצאו בקשר לתביעות האמורות.8ה. כיסוי הוצאות משפט
במקרה של תביעה לתשלום תגמולי ביטוח לפי פרק זה, יישא המבטח, בהוצאות משפט סבירות שבהן על המבוטח לשאת בשל חבותו, אף מעבר לגבול האחריות לפי פרק זה.


8ו. חריגים לחבות כלפי צד שלישי
המבטח לא יהיה אחראי לשפות את המבוטח בשל סכום שיושת עליו או שנשא בו אם עילתו נובעת מאחד מאלה:
(1) חבות כלפי מועסקים שיש ביניהם ובין המבוטח יחסי עובד–מעביד;
(2) נזק שנגרם לבני משפחתו של המבוטח או עובד משק ביתו של המבוטח;
(3) חבות של המבוטח כלפי צד שלישי הקשורה באופן ישיר למקצועו או לעיסוקו של המבוטח, אלא אם כן צוין כיסוי לפעילות זו במפורש במפרט;
(4) אחריותו המקצועית של המבוטח או אחריות הנובעת ממוצרים המיוצרים, מטופלים, משווקים או מתוחזקים בידי המבוטח במסגרת פעילות עסקית כלשהי;
(5) רכב כהגדרתו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, מנוף, מכשיר הרמה, כלי טיס, כלי שיט, כלי ממונע המשמש לנסיעה;
(6) שימוש בכלי נשק;
(7) בעלי חיים שאינם חיות מחמד ביתיות, כלב מסוכן או מגזע מסוכן, כהגדרתם בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002;
(8) שימוש בבריכת שחייה הכוללת מערכת סינון, ג'קוזי או סאונה חיצוניים למבנה הדירה, אלא אם כן צוין אחרת במפרט;
(9) ביצוע עבודות בדירה בידי בעל מקצוע ומשך העבודות עולה על שבועיים ימים מיום תחילת העבודה בפועל;
(10) תביעה המוגשת כנגד המבוטח בבית משפט מחוץ לגבולות מדינת ישראל.


8ז. אי-תחולת ביטוח חסר
סעיף 60 לחוק חוזה הביטוח לא יחול על פרק זה.