22Aug

בעלי מקצוע חושבים שביטוח צד ג' מכסה הכל – אבל בפועל החריגים משאירים אותם חשופים. מה קרה לשרברב, לנגר ולטמבוריה? אילו חריגים דחו את התביעות, ומה הפתרונות הנכונים – ביטול חריגים או אחריות מקצועית? מדריך חובה לכל עסק קטן ועצמאי.


כשהביטוח לא עובד: החריגים הקריטיים שבעלי עסקים חייבים להכיר

רבים מבעלי העסקים חושבים שביטוח צד שלישי הוא "המטרייה הגדולה" שתגן עליהם מפני כל תביעה של לקוח. בפועל, בדיוק ברגע האמת – הפוליסה מתגלה כחורית ומלאה בהחרגות. שלושה מקרים אמיתיים שהגיעו אלינו ממחישים היטב עד כמה הפער בין ציפיות המבוטח לבין המציאות המשפטית הוא עצום.


החריגים שמכריעים את התביעה

מתוך רשימת החריגים הסטנדרטית בפוליסות צד ג', שלושה סעיפים בולטים במיוחד לבעלי מקצוע:

3.לא יכוסו תביעות בשל עבודות התקנה, הרכבה או תיקונים במבנים או במוצרי לקוחות, וכל נזק לרכוש או לנכסים המצויים במבנים או לנכסים אחרים שנגרמו להם תוך כדי או עקב עבודות כאמור נוספת בבית העסק המבוטח.

4.לא יכוסה נזק שנגרם על ידי או כתוצאה מתכנון, פיקוח או ייעוץ.

5.נזק שנגרם כתוצאה ממוצר שסופק על ידי המבוטח או על ידי מי מטעמו.

במילים פשוטות: בדיוק הנזקים הנפוצים ביותר – עבודה לקויה, מוצר שסופק ללקוח, התקנה שגרמה נזק – מוחרגים.

זהו נוסח החריג הסטנדרטי שנמצא היום בכל פוליסה של בית עסק:

"מוצרים שיוצרו, נמכרו, סופקו, תוקנו, טופלו, הורכבו או שווקו על ידי המבוטח או על ידי כל איש בשירותו, לאחר שאותם מוצרים יצאו מחזקתו הישירה של המבוטח"


שלושה מקרים מהשטח

1. השרברב הוותיק – חריג מס' 3

שרברב עצמאי עם עשרות שנות ניסיון קדח בטעות בצנרת בדירת לקוח. הדירה הוצפה ונגרם נזק במאות אלפי ₪.

הוא פנה מיידית לסוכן הביטוח שקבע: "תישן כמו תינוק, יש לך צד ג'".

חברת הביטוח דחתה את התביעה – ובצדק.

הנזק התרחש במבנה הלקוח תוך כדי עבודות התקנה ותיקון – וזה מוחרג במפורש בסעיף 3.

בסופו של דבר, הצלחנו לצמצם את התביעה לכ־40% בלבד.


2. הנגר – חריג מס' 4

נגר מקצועי התקין מטבח יוקרתי. ארון עליון קרס, פגע בצנרת וגרם להצפה בדירה.

למרות שביקש מראש הרחבה לעבודות הרכבה אצל לקוחות, חברת הביטוח דחתה את התביעה.

הסיבה: החיבור לקיר נחשב "עבודה לקויה", וזו מוחרגת על פי סעיף 4 – נזק שנגרם מתכנון, פיקוח או ייעוץ.

ניהול נכון של ההליך המשפטי הקטין את החשיפה לפחות מ־50%, אך הנגר נותר עם נזק כבד.


3. בעל הטמבוריה – חריג מס' 5

בעל טמבוריה התקין טיימר לדוד אצל לקוחה. הטיימר התלקח וגרם לשריפה שהשמידה את הדירה.

הוא פנה לסוכן הביטוח ששוב אמר "תישן כמו תינוק".

חברת הביטוח דחתה את התביעה – ובצדק.

הטיימר נחשב "מוצר שסופק ללקוח" – וככזה מוחרג בסעיף 5.

גם כאן הצלחנו לצמצם את החשיפה ביותר מ־50%, אך בעל העסק נשא בנזק משמעותי.



הניתוח: פער קטלני בין הציפיות למציאות

בכל המקרים חוזר אותו דפוס:

  1. בעל מקצוע מנוסה ומבוטח.
  2. סוכן ביטוח הבטיח שהכיסוי מלא.
  3. מתרחש נזק בדיוק מסוג שהעסק חשוף אליו.
  4. חברת הביטוח דוחה על בסיס החריגים.
  5. בעל העסק מגלה מאוחר מדי שאין לו הגנה אמיתית.

הבעיה איננה רק לשון הפוליסה, אלא גם כשל בהבנה. כשסוכן מבטיח מבלי להכיר או להסביר את סעיפי ההחרגה, הוא חושף את עצמו לתביעת אחריות מקצועית מצד הלקוח.


מה הפתרון?

  1. ביטול החריגים – ניתן (בתוספת פרמיה) לדרוש מחברת הביטוח לבטל או לצמצם חלק מהחריגים.
  2. ביטוח אחריות מקצועית – זהו הכיסוי היחיד שמגן באמת על טעויות מקצועיות, התקנות לקויות ומוצרים שסופקו.
  3. שקיפות ותיעוד – כל הבטחה של סוכן חייבת להופיע בכתב. בלי זה, ביום הדין המבוטח נשאר לבד.

מסקנה חדה

בעלי מקצוע: אם אתם מסתפקים בביטוח צד ג' בלבד – אתם ערומים משפטית.

בלי הרחבות או פוליסת אחריות מקצועית ייעודית, כל עבודה תמימה יכולה להפוך לתביעה של מאות אלפי שקלים.



כדי להבין מיהו "הצד השלישי" בביטוח, צריך לזכור את החלוקה הבסיסית:

  • הצד הראשון הוא המבוטח עצמו – בעל העסק או בעל המקצוע.
  • הצד השני הוא הלקוח או הנכס שבו המבוטח עובד, למשל הדירה שבה מתבצעת העבודה.
  • הצד השלישי הוא אדם זר, מקרי, שלא קשור ישירות לעסקה או לעבודה – עובר אורח, שכן, אורח מזדמן – שנפגע כתוצאה מפעולותיו של המבוטח.

במילים אחרות, ביטוח צד ג' נועד להגן מפני תביעות של גורמים חיצוניים, לא של הלקוח עצמו ולא של המבוטח, אלא של מי שנפגע "מהצד".


הצטרפו אלינו לקבוצת התוכן של בית שמאי - ארגון השמאים והמומחים בישראל - כאן

או בקישור זה: https://chat.whatsapp.com/Fdywzbu9B5h6iM9q452fyo 

כל מה שמעניין בנושאי שמאות רכוש וחקלאות  - קהילת שמאי הרכוש הגדולה בישראל


לא חבר בבית שמאי? הצטרף כאן


לימודי שמאות רכוש מקוונים - שמאות רכוש, חקלאות וסיקור סיכונים והגנות




20Aug

בלוג מקצועי הסוקר מדוע חלק מהשמאים מתבטאים נגד ירידת מחירי הדירות – מהפחד מחשיפת שומות עבר מנופחות, דרך לחצים של בנקים ויזמים ועד אחריות משפטית. מאמר שמראה כיצד החשש של השמאים עצמו הוא עדות לקיומה של בועת נדל"ן בישראל.


למה יש שמאים שמפחדים מירידת מחירי הדירות?

ירידת מחירי הדירות נתפסת בעיני הציבור כהתפתחות טבעית ובריאה לאחר עשור של עליות חסרות תקדים. אולם דווקא בקרב חלק מהשמאים נשמעות התבטאויות "נגד" ירידת המחירים – תופעה שמעוררת סימני שאלה. מדוע גורמים מקצועיים, שתפקידם להעריך נכסים בצורה אובייקטיבית, מתנגדים למהלך כלכלי מתבקש?במאמר זה ננתח את שורשי החשש, על רקע אינטרסים מערכתיים, לחצים מקצועיים ומבנה שוק לקוי.


1. הפן הפסיכולוגי־מקצועי

הפרקטיקה הרווחת בשמאות מקרקעין מתבססת על גישת ההשוואה: מה נמכר בסביבה – זה השווי. בשוק עולה, קל להצדיק שומות גבוהות. אבל כאשר המחירים יורדים, כל השומות הקודמות נחשפות לפתע כבעייתיות:

  • רוכשים ששילמו מחירים מופרזים יטענו שהשמאי לא הזהיר אותם.
  • הבנקים עלולים להטיל ספק בשומות עבר שניפחו את הבטוחות.
  • הציבור מתחיל לשאול: האם השמאות הייתה מקצועית, או רק שכפול והעתקת מחירים?

כך נוצר פחד קיומי: ירידת מחירים מאיימת לחשוף לא רק את חולשת השוק – אלא גם את חולשת המקצוע.


2. הפן הכלכלי־מערכתי

השמאים אינם פועלים בוואקום. הם תלויים במזמיני עבודה – בעיקר בנקים ויזמים. ירידות מחירים גורמות:

  • הפסדי הון לבנקים – ערך הנכסים המשועבדים נשחק.
  • קשיי נזילות ליזמים – מלאים לא נמכרים, חברות מתערערות.
  • ירידה בהיקף עבודות שמאיות – פחות עסקאות, פחות שומות.

שמאי שמביע עמדה "בעד ירידות מחירים" עלול להצטייר כמי שפועל נגד הלקוחות המרכזיים שלו – סיכון תעסוקתי ממשי.


3. הפן הציבורי־תקשורתי

שמאים רבים רואים עצמם חלק מ"תחזוקת האמון" במערכת. הצהרה פומבית על ירידות צפויות עלולה להיתפס כתרומה ל"פאניקה" שתאיץ את ההתרסקות. לכן חלקם מעדיפים להצטרף לקונצנזוס מלאכותי של "יציבות" או "עליות מתונות", גם אם בפועל הנתונים מצביעים אחרת.


4. אחריות אישית ומשפטית

הסוגיה הכואבת ביותר היא האחריות המשפטית. אם מחירי הדירות אכן ירדו בעשרות אחוזים, עשרות אלפי שומות עבר עלולות להיבחן מחדש:

  • מדוע לא נבדקו התשואות מול הריביות?
  • מדוע לא זוהו פערי יסוד כה ברורים?
  • האם לא הייתה כאן רשלנות מקצועית?

הפחד מתביעות אישיות ורבות־משתתפים הוא מנוע מרכזי מאחורי ההתבטאויות "נגד ירידת מחירים".


5. מה זה מלמד אותנו על השוק?

עובדה ששמאים, שאמורים להיות "שומרי הסף", מפחדים מירידות מחירים – היא עצמה עדות לקיומה של בועה. בשוק בריא, ירידה מחזירה את המחירים לערך הכלכלי האמיתי. רק כאשר מחירים מנותקים מערכם, הפחד הופך גורם דומיננטי.


סיכום

החשש של חלק מהשמאים מירידת מחירי הדירות נובע משילוב של פסיכולוגיה מקצועית, אינטרסים כלכליים, לחצים מוסדיים וחשש מתביעות משפטיות. אך אסור לשכוח: שמאי אמיתי אינו "בעד" או "נגד" ירידות מחירים – אלא בעד הערכת שווי כלכלית אמינה.

ירידת מחירים אינה אסון אלא תיקון. האסון האמיתי הוא בהנצחת מצג השווא של יציבות מדומה, על חשבון הציבור.




הקומה ה- 12, 19.8.2025

כל זאת בשעה שינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י תוקף: "הקבלנים יכולים להוריד את המחירים"

בגדי המלך החדשים (בדנית: Keiserens Nye Klæder, "בגדיו החדשים של הקיסר") היא מעשייה קצרה מאת הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן משנת 1837. הסיפור מהווה אלגוריה נוקבת על תהליכים חברתיים הגורמים ליחיד להיגרר אחר הכלל במחיר האמת. בגדי המלך החדשים הפך לביטוי שמסמל אשליה או הונאה עצמית.



נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין בישראל, שוחחה עם ליאת רון ב־103fm על נתוני הלמ"ס לפיהם ישנה ירידה של יותר מ-20% בעסקאות הנדל"ן בשנה האחרונה. "אני לא חושבת שצריך לתת לזה כותרת דרמטית. לי יש קושי עם זה שבעולם הנדל"ן, שהוא בעצם עולם של תהליכים ארוכים, אנחנו לפעמים עסוקים מדי ב-כמה דירות נמכרו ב־17 באוגוסט בשעה חמש ולא מסתכלים על המגמה. בסופו של דבר יש כאן מגמה מאוד מאוד ברורה. המחירים חייבים לעלות כל הזמן".

מומחים, פרשנים ובכירים בענף הנדל"ן: 

"אנחנו לא יודעים וגם לא יכולים לדעת מה יקרה למחירי הדירות. אנחנו לא נביאים. אין לנו כדור בדולח. כולם יודעים למי ניתנה הנבואה. אבל הם יעלו" - מהספר בועת נדל"ן https://bit.ly/3pfTas7


אלו הסיבות שישראל נמצאת במשבר נדל"ן


שפל במכירות הדירות, מלאי שיא לקבלנים - והגרלת ענק עם הנחות למילואימניקים