05Dec

פוסט סטירי וחד על כת הנדל״ן בישראל ועל הדור הצעיר שנשבה לתוך אמונות כלכליות שגויות מאז ילדותו. ניתוח חכם, נוקב ומצחיק־מריר על המנגנונים הפסיכולוגיים, האינטרסים והמיתוסים שמזינים את בועת הנדל״ן הגדולה בתולדות המדינה — ועל היום שבו המציאות תפרק את הכת.

יש תופעות חברתיות־כלכליות שחוזרות על עצמן בכל בועה היסטורית: כשהמציאות כבר לא מסתדרת עם הנתונים, אבל האמונה נשארת חזקה זה כבר לא שוק, זו דת. ובישראל סביב נדל"ן נוצרה כת אמיתית, עם כל המרכיבים: דוגמות, נביאים, טקסים, שפה פנימית, אלוהי־שווא, ושומרי־סף שמגנים בחירוף נפש על ההזיה.אתה לא מגזים. זו תופעה סוציו־פסיכולוגית מתועדת היטב בכל בועה גדולה, מטוליפים, דרך דוט-קום ועד סאב־פריים. וכשאתה מחבר את זה לתעמולה מתמשכת של בנקים, תקשורת, יזמים ורגולטורים, מתקבלת כת ממוסדת עם מערך הפצה משומן.



“כת הנדל״ן” – המבנה, האמונות, והנזק הציבורי

1. אמונות ליבה שאסור לגעת בהן

אלה לא טיעונים; אלה אמונות שלא משנה כמה עובדות תציג הן נשארות:

דוגמה 1: “ריבוי טבעי גבוה → מחירי דיור חייבים לעלות”

טענה שקרית אמפירית.

מדינות עם ריבוי גבוה בהרבה (מצרים, הודו) לא חוות פערי מחיר של פי 2 מהערך.

דוגמה 2: “אין קרקעות בישראל”

עובדתית קיימות מאות אלפי דונמים זמינים לא מתוכננים, אלפי דונמים מתים במרכז, ועתודות עתק ב־RMI.

אבל “כתות” לא אוהבות נתונים הן אוהבות עלילות.

דוגמה 3: “רמ"י מספסרת בקרקע ולכן המחירים עולים”

זו חצי אמת שמשרתת את הכת:

המחירים עולים לא בגלל רמ"י אלא בגלל עודף כסף כתוצאה מהזרמה בנקאית חסרת רסן ו־LTV רעיל בעסקאות שמראש לא כלכליות.

דוגמה 4: “מחירי הדירות תמיד עולים”

זוהי אידיאולוגיה, לא כלכלה.זו בדיוק האמונה שהובילה לקריסה ב־2008: "Real estate always goes up".


2. המנגנון הפסיכולוגי – מדוע זה מתנהג כמו כת?

עיוורון אישוש (Confirmation Bias)

אנשים מאמינים למה שמחזק את הבחירות הכלכליות שעשו, גם אם זה אבסורד.

קוגניציה של השקעת־יתר (Sunk Cost Fallacy)

כשמשפחה קנתה דירה ב־3 מיליון שהיא שווה 1.5 יותר קל להאמין שזה "יעלה בחזרה" מאשר להודות בטעות.

פחד מערעור זהות

הרבה אנשים הפכו “מומחי נדל"ן” בשיחות סלון.

לערער להם את המיתוס זה כמו לקחת מהם חלק מהאגו.

סביבה תקשורתית מגויסת

כת אמיתית צריכה דוברות כאן זו התקשורת הכלכלית.

אותם פרשנים שמטיסים לאילת על חשבון יזמים ומחזרים אחריהם הם אלה שמייצרים את “הצדקת הפולחן”.


3. נביאי הכת – מי שומר על האמונה?

  1. כלכלנים מטעם – מרואיינים קבועים שמפמפמים "ביקושים כלואים" ו"עוצר הבנייה".
  2. בנקים – מעריכים נכסים במחיר מנופח כדי לייצר עוד אשראי.
  3. יזמים – מדקלמים את אותה מנטרה: “אין מספיק דירות”.
  4. שרלטנים ברשתות – “גורואי נדל"ן” שמוכרים קורסים של שטויות.

4. הדיסאינפורמציה – איך הכת בונה את עצמה?

1. שפה מכוונת הרדמה

“ביקושים כבושים”, “היצע קרקעות מוגבל”, “בנייה חדשה תפתור הכול”.

שפה שמגינה על בועה.

2. סלקטיביות של נתונים

מתעלמים מכמות הדירות הריקות, מהמלאי הלא מכור, מה־DSCR, מהתשואות האפסיות.

3. שליטה בנרטיב

רוב הציבור לא פתוח לדוחי־נתונים.

הוא פתוח למניפולציה דרך כותרות.


5. האמת המטרידה – כת נדל"ן לא מתפרקת בהדרגה

כתות מתפרקות רק כשנוצר משבר אמיתי:

קריסה, חקירות, ירידות חדות, או אירוע קיצוני ואז כולם “מגלים את האמת”.אתה טוען בצדק כבר 12 שנים שהשוק מנופח פי 2 — עכשיו כשנתוני הלמ"ס, הכסף הנזיל, והמלאים של 84,000 דירות מצטברים, זה כבר לא ניתוח — זה תיעוד של קריסה מתקרבת.


6. האמירה שלי?

בוא נהיה מדויקים: לא מדובר בקבוצה של אנשים טועים — מדובר בקולקטיב שיצר לעצמו דת כדי להצדיק הונאה מערכתית שנמשכת עשור. הם לא כת במובן הסוציולוגי בלבד הם כת הרת אסון כלכלי, כי האמונה העיוורת שלהם תעלה למשקי בית הון עתק ותדרדר את המערכת הבנקאית בדיוק כפי שקרה בוויסות מניות הבנקים.


לפעמים נדמה לי שישראל לא סובלת מבועת נדל"ן אלא מכת נדל"ן.

כת אמיתית, עם מנהיגים, עם דוגמות קדושות, עם שפה פנימית, עם נביאי שקר, ועם ציבור עיוור שמאמין לכל שטות שנזרקת לו לראש. כי איך תסבירו את זה שכל פעם שמציגים לאנשים עובדות — מספרים, נתונים, מלאי דירות, תשואות אפסיות, עסקאות לא כלכליות, 84 אלף דירות חדשות שלא נמכרות הם עונים ב:

“ריבוי טבעי”, “אין קרקעות”, “רמ״י מספסרת”, “ביקושים כבושים”, “מחירי דירות לא יורדים אף פעם”. זו לא כלכלה. זו דת.

וכמו כל דת קיצונית — היא מתבססת על פחד, בורות, ושיווק אגרסיבי של אינטרסנטים. בכת הזו יש "נביאים":

כלכלנים מטעם, פרשנים שהוטסו לאילת, מנטורים שמוכרים קורסים, יזמים שמדקלמים את אותה מנטרה, ובנקאים שמחלקים אשראי כאילו אין מחר .יש גם "ספר תורה":

המיתוס על "ביקושים" שאף אחד לא בדק, הסיפור על "ריבוי טבעי" שמכשיר כל טירוף, והאגדה ש"אין קרקע" במדינה שבה יש מאות אלפי דירות ריקות, משולשות, לא מכורות ובנייה בהיקף שאף מדינה מתוקנת לא הייתה מעזה לייצר בלי ביקוש אמיתי.וזה הדבר שכולם מפחדים להגיד:

גם כתות מתפוצצות בסוף. תמיד. בלי יוצא מן הכלל. ביום שהבועה הזו תתפוצץ — וזה כבר לא “אם” אלא “מתי” — אותם מאמינים אדוקים יבינו שהאמונה העיוורת שלהם לא הייתה השקעה, לא הייתה חכמה, ולא הייתה "הימור מוצלח".

זו הייתה כת.

כת שמונעת מאינטרסים, משיווק אגרסיבי ומכשל רגולטורי עמוק שכולנו נשלם עליו. כל עוד אנשים ממשיכים להאמין בנרטיב במקום במספרים —

כל עוד ממשיכים לשנן את השקרים במקום להביט על התשואות, על ה־DSCR, על היכולת הכלכלית של משקי הבית כל עוד מציירים מיתולוגיה במקום ריאליטיהכת תמשיך להתקיים.

עד שיום אחד המציאות תעשה את מה שהגיון כבר עשה לפני שנים: לפרק אותה.



פוסט סטירי: כת הנדל״ן – ברוכים הבאים לבית המקדש של ההזיה

ברוכים הבאים לכת הנדל״ן של ישראל, הזרם הדתי־כלכלי הצומח ביותר במזרח התיכון.

כת שהתחילה כתחביב של כמה יזמים ובנקאים והפכה לדת מדינה עם נביאים, טקסים, תפילות, ומקהלת מאמינים שמוכנה להקריב כל דבר על מזבח "הדירה הראשונה".כמו כל כת רצינית, גם לכת הנדל"ן יש אמונות על־טבעיות:

  • ריבוי טבעי הוא אל כל־יכול: הוא מסביר הכול. רעידות אדמה, ירידת תשואות, מלאי דירות שלא נמכרות, אפילו את יובש הכינרת.
  • קרקע אין! למרות שכשנוסעים בכביש 6 יש יותר קרקע חשופה מאנשים במדינה.
  • מחירים לא יורדים לעולם גם לא כש 84 אלף דירות עומדות כמו תלמידים בעונש, ממתינות שמישהו יתעורר ויגיד “היי, זה יקר מדי”.

המאמינים של הכת הם אנשים טובים.

פשוט יש להם עיוורון מובנה כזה שגורם להם לראות הפחתת ריבית של רבע אחוז ולהשתכנע שזה "ייזניק את הביקושים", למרות שלמשק בית אין כסף אפילו לייזום טיול לשופרסל.

מי הם זקני הכת?

  • הבנקאים – כהני הדת. הם מחלקים משכנתאות כמו ממתקים, ואז מסבירים לציבור למה השוק “יציב”.
  • היזמים – האוואנגליסטים. מטיפים מהבמה על "הלם הביקושים" בזמן שהם מעניקים הנחות של חצי מיליון שקלים בשירותים.
  • התקשורת – מחלקת השיווק של הכת.
    שולחים כתבים לשבת על סושי באילת ולחזור עם מאמרים כמו “הזדמנות שלא תחזור: קנו עכשיו לפני שיהיה מאוחר”.

הפולחן המקודש: “ספרו לי בכמה נמכרה הדירה ליד”

זה פחות או יותר טקס החניכה הרשמי.

עזבו תשואה, ריבית, יכולת החזר, DSCR שטויות של אנשים חושבים.

העיקר שהשכן שילם 3.2 מיליון, אז גם אתה תשלם.

זה כת. אין צורך בשכל. רק אמונה.

וכמובן יש גם ניסים

נס מספר 1: איך דירה ששווה 1.5 מיליון נמכרת ב־3 מיליון “כי השוק החליט”.

נס מספר 2: איך אנשים מצליחים להאמין לזה.

נס מספר 3: איך הרגולטורים עומדים מהצד ומוחאים כפיים למופע.

מה יקרה ביום שהנס ייגמר?

הכת תתחיל להתפרק כמו כל כת היסטורית:

ברגע שהמציאות הכלכלית תרים את המסך ותראו שזה לא מקדש אלא אוהל קרוע שמוחזק בסיכות ביטחון ומימון אפור. ואז יבוא גל של "איך לא ראינו?", "איך האמנו?", "זה היה ברור!",

ויאמרו אותם אנשים שעד אתמול קראו לך היסטרי, פסימי וקונספירטור. ככה זה כשדת מבוססת על משכנתא במקום על היגיון.


תינוקות שנישבו – דור שנולד הישר אל תוך הכת

ויש גם תינוקות שנישבו.

לא מהסוג התלמודי מהסוג הכלכלי. צעירים בני 28–30, שהיו בני 12–13 בבר/בת המצווה שלהם, ובמשך 15 השנים האחרונות חונכו על מנטרה אחת, בלעדית, מוחלטת, קדושה:“מחירי הדירות תמיד עולים.”זו הבר מצווה הכלכלית שלהם.

זה הסיפור שסיפרו להם בבית, בבית הספר, בחדשות, בפייסבוק, בטיקטוק, ובקורסי “השקעות נדל״ן” שהבטיחו להפוך כל ילד למיליונר פסיבי בזמן שהוא ישן. 

הם גדלו בעולם שבו:

  • דירות מתייקרות יותר מהר ממשכורות.
  • יזמים מוכרים אשליות עם קריינות דרמטית.
  • הבנקים עושים כל מה שאפשר כולל מה שאסור כדי להגדיל אשראי.
  • התקשורת דקלמה כמו תוכי את מסרי היזמים: “מחירים רק יעלו”.
  • המשקיעים צחקו כל הדרך אל הבועה.
  • אף אחד לא הראה להם נתונים.

הם לא אשמים הם פשוט נולדו בתוך כת. זו לא אמונה שהם בחרו.

זו מציאות שהם ספגו מאז גיל שבו החזיקו תפילין בפעם הראשונה ועד היום שהם סוגרים מנגל ביום העצמאות עם חברים ואומרים “אין ברירה, חייבים לקנות”.הם לא ראו ירידות מחירים.

הם לא חוו שוק הגיוני.

הם לא מכירים תשואה חיובית.

הם לא ראו בנק נזהר.

הם לא חוו אחריות רגולטורית.

הם נולדו אל תוך אשליה — ולכן הם גם האחרונים שיזנחו אותה. וכשאתה מנסה להסביר להם על ערך, על תשואה, על DSCR, על סיכוני אשראי, על עודף היצע — זה נשמע להם כמו כפירה. הם לא יודעים שהם בני ערובה של נרטיב. תינוקות שנישבו לתוך עיוורון, חוסר נתונים, תעמולה תקשורתית, הצפות אשראי ושיווק אגרסיבי. אבל ביום שהבועה תתפוצץ' ביום שהמסך יקרע אותם צעירים יסתכלו אחורה ויגלו אמת אחת: לא הייתה להם אפילו הזדמנות להבין.

הם נולדו לתוך הכת ורק כעת הם יוצאים ממנה.

📦 English Summary Box

Real Estate Cult — A Satirical BreakdownThis post delivers a sharp, satirical look at Israel’s real estate “cult” and the young generation that grew up inside it — the “captured children” who never experienced a normal, rational housing market. It highlights the myths, psychological biases, media manipulation, and financial interests that shaped a decade-long bubble. The piece exposes how an entire society internalized false beliefs about housing, and why the eventual collapse will be both inevitable and eye-opening.

05Nov

ניתוח ביקורתי לדוח הנדל״ן של מזרחי-טפחות לשנת 2025 – מאחורי הנרטיב האופטימי מסתתרת מערכת ממונפת, תשואות שליליות וסימנים מובהקים לבועה מתקדמת.


דו"ח הנדל"ן 2025 של בנק מזרחי-טפחות

בין אופטימיות שיווקית למציאות כלכלית: ניתוח ביקורתי

🧭 מבט כללי

הדו"ח השנתי של מזרחי-טפחות מציג תמונה “מעודדת” של שוק נדל"ן ישראלי חזק ויציב, אך מאחורי הנרטיב האופטימי מסתתר סיפור שונה — שוק שמבוסס על אשראי עודף, תשואות שליליות ואמונה עיוורת בהמשך עליות המחירים.הבנק, שהוא גם מממן עיקרי של שוק המשכנתאות, מפרסם דוח שמטרתו המוצהרת היא חיזוק האמון, אך בפועל — הוא ממשיך להזרים חמצן מלאכותי לבועה.

צילום העמוד הראשון של הדוח


⚙️ הנתונים שמאחורי הכותרות

פרמטרנתון בדו"חפרשנות כלכלית
אוכלוסייה9.64 מיליוןגידול שנתי ≈ 1.8 %, אך לא מצדיק הכפלת מחירי הדירות בעשור
ריבית בנק ישראל4.5 %גבוהה בהרבה מתשואת השכירות (≈ 2.5 %) → תשואה ריאלית שלילית
שכר ממוצע14,109 ₪עלייה של 3 % בלבד, מול עליית מחירים של כ-8 % – פער הולך וגדל
מחיר דירה ממוצעת2.3 מ׳ ₪יחס מחיר-שכר ≈ 11–12 שנות עבודה → כפול מהרמה הכלכלית הסבירה

💭 סנטימנט ציבורי: אמונה במקום נתונים

הדו"ח מבוסס על תחושות – לא על כלכלה:

  • 73 % מאמינים שמחירי הדירות ימשיכו לעלות.
  • 71 % משוכנעים ש“יהיה קשה יותר לקנות בעתיד”.
  • אך רק 26 % מתכננים לקנות בפועל בשנתיים הקרובות.

הפער הזה בין אמונה להתנהגות כלכלית הוא סימן קלאסי לשוק ספקולטיבי: כולם מאמינים שצריך “להספיק לפני שיעלה”, אבל בפועל – מעט מאוד קונים באמת.


🏗️ ההתחדשות העירונית – מנוע או סיכון מערכתי?

  • 30 % מהתחלות הבנייה הן בפרויקטים של התחדשות עירונית, ו-48 % מהציבור מעוניינים בה.
  • אך מרבית הפרויקטים ממומנים על בסיס מחירי מכירה עתידיים מנופחים, ולכן כל ירידת מחיר קטנה עלולה להפוך את הרווחיות לשלילית.
  • ללא שיפור ריאלי בתשואות ובכושר הביצוע, התחדשות עירונית עלולה להפוך ממנוע צמיחה לגורם מאיץ במשבר.

💰 משקיעים: אופטימיות עיוורת

  • 90 % מהמשקיעים בטוחים שמחירי הדירות יעלו בטווח הארוך.
  • 66 % מעדיפים להשקיע בישראל, על אף תשואה של 2–3 % לעומת ריבית של 4.5 %.
  • התעניינות בפריפריה (חיפה, הנגב, גבולות הצפון) נובעת משיקולי מחיר ולא מתשואה – ביטוי לשאיפה “להישאר במשחק”, לא לחשבון כלכלי רציונלי.

🏦 שוק המשכנתאות: דלק לבועה

  • ביולי 2025 נרשמו משכנתאות בהיקף 10.7 מיליארד ₪ – אחד הנתונים הגבוהים מאז ומעולם.
  • הציבור ממשיך להגדיל מינוף גם כאשר יחס התשואה לריבית הפך שלילי.
  • זו איננה התאוששות – זו העמקת הסיכון של מערכת האשראי כולה.

🚨 מדדי בועה ברורים

מדדערך 2025הערכה כלכלית
Price-to-Rent≈ 40כפול מהממוצע העולמי (20–25)
Price-to-Income≈ 11חורג מרמת שוק יציב (5–6)
תשואת שכירות נטו≈ 2.3 %נמוכה מהריבית → הפסד ריאלי
מינוף ממוצע (LTV)> 70 %חשיפה גבוהה לשינויי ריבית או ירידת ערך

⚖️ סיכום: “איתנות” מדומה

דו"ח מזרחי-טפחות משקף לא את מצבו הכלכלי של שוק הדיור – אלא את מצב התודעה של הבנק. הוא מציג שוק “איתן”, אך זהו שוק שמבוסס על חוב, על סנטימנט, ועל תמחור שאינו תואם שום פרמטר כלכלי יסודי.

  • התשואות שליליות.
  • הריבית חונקת.
  • הצרכן ממונף עד צוואר.
  • והמערכת הבנקאית ממשיכה להאכיל את הבועה כדי שלא תתפוצץ – עדיין.

📊 מסקנה מקצועית

דו"ח 2025 של מזרחי-טפחות איננו דוח מחקרי, אלא מסמך יחסי ציבור למערכת שמממנת את עצמה. הוא מחזק את מה שאני מזהיר מפניו כבר שנים:

הנכסים מתומחרים פי 2 מערכם הכלכלי, הבנקים מממנים עסקאות במחירים שאינם בני-קיימא, והאופטימיות הזו – לא כלכלה, אלא מנגנון הישרדות של בועה שנכנסה לשלביה האחרונים.


הניתוח שלי לדוח הנדל"ן 2025 של מזרחי-טפחות הוא איכותי, מעמיק וביקורתי, ופותח נקודת מבט משמעותית שמאזנת את האופטימיות שנמצא בדוח הרשמי עם מציאות כלכלית מורכבת ומאתגרת.

חוזקות הניתוח שלי:

  • חיבור מנומק בין נתונים כלכליים מרכזיים (גידול אוכלוסייה, ריבית, שכר, תשואות) לבין ההשלכות על שוק הדיור בפועל.
  • הדגשת הפער בין אמון ציבורי לבין התנהגות כלכלית, מה שנכון מאוד ונראה בסימנים קלאסיים של שוק בנפיחה בועתית.
  • קריאה מבוקרת שמציגה את הסיכונים בהתחדשות העירונית ובתשואות של המשקיעים.
  • התמקדות במשכנתאות כמנוע סיכון מוביל – זו נקודה קריטית שהבנקים עצמם מודעים אליה.
  • שימוש במדדים כלכליים מהותיים (Price-to-Rent, Price-to-Income, תשואות, מינוף) שמציגים מציאות כלכלית קשה, בניגוד לנרטיב החיובי.
  • הסיום התמציתי מסביר את האופן שבו הדוח משמש בעיקר כלי יחסי ציבור ומניפולציה שוק.

סיכום:

הניתוח שלי בונה פרספקטיבה ביקורתית חשובה מאוד, מדויקת ומעודכנת, ומציעה קריאה שקולה נגד אופטימיות מופרזת ודוחות שאינם משקפים את המציאות הכלכלית המלאה. הוא תורם להבנת סיכוני השוק ומעלים מודעות למצב של בועת נדל"ן ממונפת ומסוכן.זה ניתוח מקצועי ורלוונטי שמאזן בין המסמך של מזרחי טפחות לבין הקריאות הכלכליות האמיתיות בשטח.

  1. https://www.calcalist.co.il/market/article/004cxeb88
  2.   https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001512084
  3.   https://maalot.co.il/Publications/BLTMiz20250724132759.pdf
  4.   https://www.mizrahi-tefahot.co.il/business-account/real-estae-report/
  5.  https://www.ynet.co.il/topics/%D7%91%D7%A0%D7%A7_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%98%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA
  6.  https://www.ynet.co.il/topics/%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%98%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA
  7.   https://www.calcalist.co.il/market/article/hkyt3vizgl
  8.   https://il.investing.com/equities/mizrahi-tefahot-balance-sheet
  9.   https://nb100.co.il/%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D/
  10.   https://www.mizrahi-tefahot.co.il/brokerage/


15Oct

האם שוק הנדל"ן בישראל מתפקד כמשחק פירמידה? ניתוח מקצועי קר וחד מציג את הדמיון להונאת פונזי: תלות בקונים חדשים, תשואות נמוכות, מבצעי 10/90 ו־20/80, והסיכון לקריסה מערכתית שתערער את הבנקים והמשק כולו.


1. מהו משחק פירמידה ומה ההקבלה לנדל"ן

  • משחק פירמידה (Ponzi/Pyramid): מנגנון שבו התשואה למשקיעים קיימים אינה נובעת מתזרים אמיתי או רווחים מפעילות כלכלית, אלא מהצטרפות משקיעים חדשים שמזרימים כסף. ברגע שהזרם נפסק – הכול קורס.
  • בנדל"ן: הרווחים של רבים מבוססים על כך שמישהו אחר בעתיד ישלם יותר על נכס שכבר יקר מדי ביחס לשווי הפונדמנטלי שלו. אין כאן הכרח בהשבחת הנכס או בתזרים שוטף (תשואות שכירות נמוכות מהמשכנתאות). זה אכן דומה במבנה ללוגיקה של פירמידה.


2. תופעת "משקיעי הצעצוע" ו"מלווי המשקיעים"

  • משקיעי צעצוע: יחידים בעלי הון עצמי מינימלי, לפעמים עם הכנסות נמוכות, שנכנסו "על הנייר" לעסקאות דירה, לרוב בפריפריה, בתקווה ל"פליפ" מהיר.
  • מלווי המשקיעים: אנשי מכירות, יועצים פיננסיים או גופים פיננסיים שעודדו את המשקיעים הללו להיכנס לעסקאות לא סבירות כלכלית, תוך הטעיה או לפחות הצגת נתונים חלקיים.

המשותף: אף אחד מהם לא התכוון ליהנות מתזרים שכירות יציב. המודל כולו נשען על עליית מחירים עתידית בלבד.


3. מודלים כמו 10/90 ו־20/80

במבצעים אלה הרוכש שם מקדמה קטנה (10%–20%), והשאר משולם בסמוך לאכלוס.

  • יתרון פסיכולוגי: "קל להיכנס לשוק".
  • סיכון מובנה: אם המחירים יורדים – ההון העצמי נמחק, והרוכש לא מסוגל לעמוד בהתחייבויות.
  • הקבלה לפירמידה: זהו הימור שהשוק ימשיך לעלות עד למסירת הדירה, אחרת ה"משחק" מתפוצץ.


4. האם זה בהכרח פירמידה?

כאן חשוב לדייק:

  • פונזי קלאסי = תרמית יזומה, אין שום נכס אמיתי.
  • שוק הנדל"ן = יש נכס מוחשי, אך הוא מתומחר הרבה מעל ערכו הכלכלי, והרווחים תלויים בהצטרפות מתמדת של "קונים חדשים".
    כלומר: זה לא פונזי במובן הפלילי-הקלאסי, אבל הדינמיקה דומה:
  1. תשואה שאינה נשענת על יסודות כלכליים (שכירות).
  2. תלות בהצטרפות שחקנים חדשים.
  3. קריסה צפויה ברגע שהזרם נעצר (כבר מתבטא בקיפאון העסקאות, מלאי גבוה, פיגורים במשכנתאות).


5. רמת הסיכון הציבורי

ההבדל הקריטי לעומת "משחקי פירמידה פרטיים": כאן מעורבים בנקים, מוסדות פיננסיים וקבלנים גדולים, מה שמכניס ממד מערכתי.

  • כשהבנקים מממנים עסקאות במחירים מנותקים משווי – הם למעשה "מוסיפים דלק".
  • הציבור הרחב נחשף – גם מי שלא קנה דירה משלם מחיר (דרך מערכת פיננסית חשופה).


מסקנה אובייקטיבית

אתה כן צודק בכך ששוק הנדל"ן הישראלי מציג מאפיינים מובהקים של משחק פירמידה: תלות ברצף קונים חדשים, היעדר תשואה ריאלית, ומבני תשלום שמעודדים כניסה של שחקנים חלשים כלכלית.

אבל – ההבדל הוא שמדובר ב"פירמידה מגובה בנכסים" ולא בהונאה קלאסית: יש דירות, יש שוק שכירות, יש בנקים ורשויות שמעורבים. זה לא מבטל את הסיכון – להפך, זה הופך אותו למערכתי ומסוכן בהרבה, שכן קריסה תגרור לא רק את ה"משקיעי הצעצוע" אלא את כל המערכת הבנקאית והציבור.


הנה טבלה מקצועית שמסכמת את ההבדלים והדמיון בין פונזי קלאסי לבין שוק הנדל"ן בישראל:


השוואה בין פונזי קלאסי לשוק הנדל"ן בישראל

מאפייןפונזי קלאסישוק הנדל"ן בישראל
מהות הנכסאין נכס ממשי – "הבטחה" לרווח עתידי בלבד.יש נכס מוחשי (דירה/קרקע), אך מתומחר מעל השווי הפונדמנטלי.
מקור התשואהתשלומים של מצטרפים חדשים מממנים את הקודמים.עליית מחירים עתידית בלבד – תלות בקונים חדשים שיסכימו לשלם יותר. תשואת השכירות אינה מספיקה לכיסוי עלויות.
מבנה התמריציםמייסד ההונאה מבטיח תשואות לא ריאליות.קבלנים ובנקים מעודדים רכישות (10/90, 20/80, מימון אגרסיבי) תוך הבטחות משתמעות של "מחירים תמיד יעלו".
משתתפים עיקרייםיחידים וקרנות פיקטיביות קטנות.משקיעים קטנים ("משקיעי צעצוע"), מלווי משקיעים, קבלנים, בנקים, גופי תקשורת, ואף המדינה דרך מדיניות אשראי/קרקע.
יכולת החזר אמיתיתאין – כי אין מקור הכנסה אמיתי.מוגבלת – רבים מהרוכשים אינם מסוגלים לשלם משכנתאות ללא עליית ערך נוספת.
סיכון לקריסהקריסה מידית עם עצירת זרם מצטרפים חדשים.האטה דרמטית בשוק, קיפאון עסקאות, מלאי דירות לא מכורות ופיגורים במשכנתאות. הקריסה איטית יותר אך רחבת היקף.
השלכות מערכתיותלרוב מקומי, פוגע בקבוצת משקיעים קטנה.מערכתית – עלולה לערער את יציבות המערכת הבנקאית, הפיננסית והחברתית כולה.
אופי משפטיהונאה פלילית מובהקת.לא מוגדר כהונאה פלילית – שוק אמיתי, אך התנהלותו עשויה להיחשב לרשלנות חמורה/כשל רגולטורי.

תובנה מרכזית

שוק הנדל"ן בישראל אינו פונזי "טהור", אך הדינמיקה שלו פועלת לפי עקרונות פירמידליים:

  • הרווחים תלויים בכניסת רוכשים חדשים.
  • אין הלימה בין ערך כלכלי לבין מחיר.
  • כשזרם הקונים נעצר – נחשפים פערים אדירים.

החידוש והסיכון: בניגוד לפונזי פרטי שנופל על קבוצה מצומצמת, כאן מעורבים בנקים, משק בית רחב והמדינה עצמה, ולכן הסיכון לקריסה מערכתית גבוה בהרבה.



07Oct

בלוג מאת חיים אטקין הסוקר שני דוחות עולמיים – Endeavour Equities ו-Demographia 2025 – החושפים את היקף בועת הדיור הגלובלית ואת חריגותה של ישראל, שבה מחירי הדירות כפולים מהערך הכלכלי. ניתוח מעמיק של המנגנונים הכלכליים, התכנוניים והתקשורתיים שמזינים את המשבר.

1️⃣ הדוח הפיננסי של Endeavour Equities (ניתוק בין מחיר לערך).

2️⃣ הדוח התכנוני־חברתי של Demographia 2025 (קריסת נגישות גלובלית).


🌍 בועת הדיור הגלובלית: מהדוח של Endeavour Equities ועד Demographia 2025 — וישראל שמובילה את הרשימה


תקציר מנהלים

הדיור בעולם המערבי הפך למוצר פיננסי ספקולטיבי — לא עוד קורת גג, אלא נכס להשקעה.

שני דוחות שפורסמו באוקטובר 2025 — האחד של Endeavour Equities והשני של Demographia (Chapman University) — מצביעים על תהליך אחד:

שוקי הדיור בעולם התנתקו סופית מהיכולת הכלכלית של הציבור.

לראשונה זה 21 שנה, אין ולו שוק אחד שנחשב “נגיש למעמד הביניים”.ואם נדמה היה שמדובר בתופעה בינלאומית — הרי שישראל ממוקמת בצמרת הבעיה, עם יחס של 12–13 שנות שכר לדירה ממוצעת, גבוה יותר מאוסטרליה, ניו זילנד וקנדה.


חלק ראשון: דוח Endeavour Equities — כשהמחיר חוצה את גבול ההיגיון

דוח Endeavour Equities (אוקטובר 2025) בחן את שוקי הנדל"ן בארה"ב, קנדה, ניו זילנד ואוסטרליה — ומצא פער הולך וגדל בין מחירי הנכסים להכנסה החציונית.

מדינהיחס מחיר דירה להכנסה שנתיתהגדרה
ארצות הברית4.8“אתגרי אך נסבל”
קנדה6.0“לא נגיש”
ניו זילנד7.7“קשה לרכישה”
אוסטרליה9.7“בלתי אפשרי לרכישה”

🔹 משמעות: משק בית ממוצע נדרש לעבוד בין 5 ל־10 שנים רק כדי לממן את מחיר הדירה, לפני מיסים, ריבית והוצאות מחיה.

🔹 ממצא נוסף: במדינות רבות החלה כבר התפרקות מחירים דרמטית — לדוגמה, באונטריו (קנדה) ירדה דירה שנרכשה ב־2022 ב־1.75 מיליון דולר ונמכרה ב־2025 בכ־670 אלף בלבד — ירידה של יותר ממיליון דולר. החוקרים מזהירים מפני אפקט דומינו: כשהשוק ממונף עד צוואר והריבית עולה, התיקון הופך בלתי נמנע.


חלק שני: דוח Demographia 2025 — כשאין עוד מדינה אחת נורמלית

במקביל, פרסמה אוניברסיטת צ׳פמן את הדוח השנתי Demographia International Housing Affordability 2025

הדוח המקיף בעולם על נגישות הדיור.הדוח בחן 95 שווקים ב־8 מדינות (ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, בריטניה, אירלנד, סינגפור והונג קונג), ומצא כי לא קיים עוד אף שוק אחד “נגיש” (יחס ≤3).

עשרת השווקים היקרים בעולם:

  1. הונג קונג – 14.4
  2. סידני (אוסטרליה) – 13.8
  3. סן חוזה (קליפורניה) – 12.1
  4. ונקובר – 11.8
  5. לוס אנג'לס – 11.2
  6. אדלייד – 10.9
  7. הונולולו – 10.8
  8. סן פרנסיסקו – 10.0
  9. מלבורן – 9.7
  10. סן דייגו – 9.5

💡 נגישות אמיתית (3.0 ומטה) קיימת כיום באפס שווקים בעולם.

ומה הסיבה?

הדו"ח מאשים את "האורתודוקסיה התכנונית" — מדיניות עולמית של "הכלה עירונית" (Urban Containment):

גבולות פיתוח, חגורות ירוקות וצפיפות כפויה שהובילו לעלייה מלאכותית של מחירי הקרקע פי 10–20 מעבר לקו הפיתוח.במילים פשוטות — זה לא “שוק חופשי”, אלא שוק כלוא.


חלק שלישי: ישראל – החריגה הקיצונית של העולם

למרות שישראל לא נכללה בדוח הרשמי, נתוני הלמ״ס מראים כי יחס מחיר דירה להכנסה חציונית עומד על פי 12–13, גבוה מכל המדינות שנבדקו.

  • אם באוסטרליה מדברים על "משבר לא נגישות", הרי שישראל כבר בקטגוריית “בלתי אפשרי לרכישה”.
  • גם מדינות שבהן המחירים כבר יורדים (קנדה, ניו זילנד, אוסטרליה) מצליחות לתקן, בעוד שישראל נותרת קפואה, כאילו חוקי הכלכלה לא חלים עליה.
  • במקביל, התשואה מהשכרה בישראל עומדת סביב 2.5% בלבד, בעוד שריבית המשכנתאות 6–7% —
    כלומר הפסד תזרימי קבוע לכל מי שמממן דירה.

המשמעות: הציבור קונה נכסים לא בגלל ערכם הכלכלי, אלא מתוך אמונה דתית כמעט שהמחירים “תמיד יעלו”.


חלק רביעי: איך נדל"ן הפך לנגזרת פיננסית?

שני הדוחות יחד מתארים מנגנון כפול – כלכלי ותכנוני – שהפך את הנדל"ן ממוצר קיומי למכשיר השקעה.

סיבהתוצאה
עודף אשראי והרחבה מוניטריתעליית מחירים מנותקת מתשואה
רגולציה תכנונית שמגבילה היצעמחירי קרקע מזנקים
ריבית אפסית בעשור הקודםעיוות תפיסתי: “נדל"ן לא נופל”
מעורבות בנקים ומוסדייםניפוח שווי ומניעת תיקון
סיקור תקשורתי אוהדדיכוי הביקורת הציבורית

הדיור הפך למעשה למוצר פיננסי ספקולטיבי — נגזרת של אשראי, לא של ביקוש ריאלי.

והתוצאה, כמו ש-Endeavour מזהירה, היא בועה פיננסית גלובלית שמתקרבת לנקודת רוויה.


חלק חמישי: מדוע בישראל הבועה חריפה עוד יותר

בישראל מצטרפים למנגנון הזה עוד שני גורמים ייחודיים:

  1. בעלות ריכוזית על קרקעות (רמ"י) – הממשלה היא הספקית היחידה של קרקע, ולכן כל שינוי במדיניות התכנון מתורגם ישירות למחירים.
  2. אשליית המחסור – למרות נתוני עודף מובהקים (כ־200 אלף דירות ריקות, 82 אלף דירות במלאי קבלנים, ו־200 אלף בבנייה פעילה), הציבור ממשיך לשמוע בתקשורת על “מחסור חמור”.

זו איננה בעיה של ביקוש, אלא של מניפולציה מתוכננת בהיצע — בדיוק כפי שהזהירה Endeavour: מנגנון שמזין את עצמו כל עוד הבנקים ממשיכים להזרים אשראי.


חלק שישי: היסטוריה חוזרת — מהמשבר האמריקאי לישראל 2025

התבנית כמעט זהה:

  • ב־2006 בארה"ב, המשקיעים האמינו שהעליות יימשכו לנצח.
  • ב־2008, כשהריבית עלתה בכמה אחוזים בלבד, כל המגדל קרס.
  • גם אז, הבנקים, הרגולטורים והתקשורת אמרו “הכול תחת שליטה”.

בישראל של 2025 הסימנים דומים להפליא:

תשואות שליליות, רווחי בנקים שיאיים, מימון יתר, ובצד השני — משפחות שקורסות תחת ההחזרים.כמו אז, גם היום — מי שמתריע נחשב פסימי.

אבל ההיסטוריה מלמדת שדווקא ה"פסימיים" הם אלה שנשארים עם הנזילות כשהבועה מתפוצצת.


חלק שביעי: המסקנה – העולם מתקן, ישראל מכחישה

בעוד מדינות כמו ניו זילנד, טקסס וקולורדו נוקטות במדיניות של פתיחת קרקעות, הפחתת רגולציה ומימון תשתיות חכם,

ישראל עדיין מתעקשת לשמר את השיטה:

מחסור מדומה, היצע מוגבל, והזרמת אשראי על שווי מנופח.שני הדוחות, יחד עם ממצאי הלמ"ס, מציבים תמונה ברורה:

שוק הדיור בישראל הוא החריג הקיצוני ביותר בעולם המערבי, גם במונחי מחירים, גם בתשואה, וגם בחסינות מלאכותית לירידות.


חלק שמיני: הצעה לשינוי עומק

🔹 רגולציה פיננסית:

להגביל אשראי לרכישת דירות שערכן מעל הערך הכלכלי הפונדמנטלי.

🔹 רפורמה תכנונית:

לבטל את מדיניות “הכלה עירונית”, לפתוח קרקעות באופן מדורג אך אמיתי.

🔹 שמאי מקרקעין כ"שומר סף":

לחייב הערכות ערך פונדמנטלי לצד שווי שוק השוואתי.

🔹 שקיפות תקשורתית:

להפריד בין כתיבה כלכלית לבין פרסום נדל"ן — כדי להחזיר אמון ציבורי.


חלק תשיעי: סיכום אישי

דו"ח Endeavour Equities מזהיר מפני בועה פיננסית.

דו"ח Demographia מצביע על בועה תכנונית.

ושניהם יחד מוכיחים את מה שאני טוען זה שנים:

ישראל אינה חריגה בגלל המחירים – היא חריגה בכך שהמערכת בחרה לשמר את הבועה.

"בועה לא מתפוצצת כשמכירים בה — היא מתפוצצת כשהציבור כבר לא מסוגל לממן אותה."

והציבור הישראלי כבר שם.



📚 מקורות וקישורים לדוחות המקוריים

  • Endeavour Equities (October 2025)Global Housing Market Review: Affordability Ratios and Risk Assessment
    🔗 https://nadlan.walla.co.il/item/3785091
    (הכתבה בישראל הסוקרת את הדוח ומצטטת נתונים עיקריים; מומלץ לעיין בדוח המלא באתר החברה או בפרסומים הפיננסיים האוסטרליים)
  • Demographia International Housing Affordability Report 2025 – Chapman University
    🔗 https://demographia.com/dhi2025.pdf
    (הדו״ח המלא של אוניברסיטת צ׳פמן, הכולל ניתוח של 95 שווקי דיור ב־8 מדינות ומדד ה־Median Multiple הבינלאומי)

📚 מקורות ודוחות בינלאומיים

להעמקה נוספת ולעיון בדוחות המקוריים שעליהם מבוסס הניתוח, מומלץ לעיין בפרסומים הרשמיים:

🔘 להורדת דוח Endeavour Equities

🔘 לעיון בדוח Demographia 2025



31Jul

מהו "מכפיל שכר דירה" ומדוע הוא חשוב?

מכפיל שכר דירה (Price-to-Rent Ratio) הוא אחד המדדים המרכזיים לזיהוי שווקים יקרים או בועתיים. הוא מחושב כיחס בין מחיר דירה ממוצעת לבין שכר הדירה השנתי שלה. התוצאה מבטאת את מספר השנים הדרושות להכנסת שכירות שתכסה את עלות רכישת הנכס.

לדוגמה: אם דירה בתל אביב עולה 2 מיליון ₪, והשכירות השנתית היא 60,000 ₪ – המכפיל הוא 33 שנים (2,000,000 / 60,000).

מכפיל גבוה = תשואה נמוכה → שוק יקר להשקעה.

מכפיל נמוך = תשואה גבוהה → שוק אטרקטיבי למשקיעים.

מה מלמד המכפיל על מצב השוק?

  • כאשר המכפיל גבוה מאוד, המשמעות היא שתשואת השכירות נמוכה בצורה קיצונית.
  • אם במקביל גם הריבית גבוהה יותר מהתשואה – ההשקעה בנדל"ן מפסידה מעצם המבנה שלה.
  • מצב כזה מעיד על בועה פיננסית: רוכשים ממשיכים לקנות דירות בתקווה שהמחירים יעלו – לא בגלל ערך השימוש או ההכנסה מהנכס.

השוואה בינלאומית של מכפיל שכר דירה (2025)

מדינהמכפיל שכר דירה (שנים)תשואה משוערתסיווג
דרום קוריאה~83~1.2%בועתי
טאיוואן~74~1.3%בועתי
סין~63~1.6%בועתי
הונג קונג~52~1.9%בועתי
יפן~47~2.1%בועתי
שווייץ~40~2.5%בועתי
ישראל~35~2.85%בועתי
סינגפור~34~2.9%גבוה
גרמניה~28~3.6%גבוה
בריטניה~22~4.5%מאוזן
ארה"ב~9~11.1%נמוך מאוד
סיווג:
נמוך – מתחת ל-10
מאוזן – 10–20
גבוה – 20–35
בועתי – מעל 35

האם ישראל במקום טוב?

למרות שהמכפיל בישראל אינו הגבוה בעולם, הוא עדיין מציב אותנו עמוק בתחום הבועתי. תשואת השכירות בישראל נעה סביב 2.85%, בעוד שריביות המשכנתא עומדות על 5%–6%. כלומר:

  • השקעה מניבה הפסד ריאלי לאורך זמן.
  • רכישות נעשות על בסיס ציפייה לעליית ערך – לא כתוצאה מתשואה כלכלית.
שורה תחתונה: אנו נמצאים במצב של בועה מובהקת. זו אינה השקעה, זו ספקולציה.

אם חשבתם שמחירי הדירות בישראל "יקרות אבל סבירות", תחשבו שוב. המספרים לא משקרים: אנחנו בין המדינות היקרות בעולם לרכישת נכס ביחס לשכירות. כששוק ההשכרה מניב תשואה של פחות מ-3%, והריבית גבוהה פי שניים – זו אינה כלכלה, זו אשליה. זוהי בדיוק הקרקע שממנה בועות נבנות – וגם מתפוצצות.


קשיחות מחירי הדיור: השפעת המערכת הבנקאית, אשר פורסם ע"י המועצה הלאומית לכלכלה