בלוג #הוצאות ניהול נזק

מהי תקורה בהקשר של תביעות צד שלישי?

תקורה בהקשר של תביעות צד שלישי היא תוספת באחוזים לסכום הנזק הישיר, המשקפת את המשאבים הארגוניים שהושקעו בטיפול במשבר שנכפה על הארגון. תקורה זו מייצגת את העלויות העקיפות של ניהול המשבר, שקשה לכמת אותן פרטנית.

מדוע מגיעה תקורה כשהמשבר נכפה על ידי צד שלישי?

כאשר אירוע נכפה על ארגון עקב רשלנות או מעשה של צד שלישי, הארגון נאלץ להסיט משאבים ניהוליים, זמן עבודה של צוות, ותשומת לב ארגונית לטיפול באירוע. הסטה זו:

1. מסיטה משאבים מהפעילות היצרנית הרגילה
2. גוזלת זמן ניהולי יקר
3. יוצרת עומס על המערכות הארגוניות
4. פוגעת בהתקדמות פרויקטים אחרים

שיטת חישוב התקורה

התקורה מחושבת כאחוז מסך הנזק הישיר. בפסיקה הישראלית ובמקרים רבים מקובל:

• 10%-25% תוספת תקורה לסך הנזק הישיר, תלוי במורכבות האירוע והמשאבים שנדרשו לניהולו

למשל: אם הנזק הישיר הוכח כ-100,000 ₪, התקורה עשויה להיות 15,000 ₪ נוספים (15%).

יתרונות שיטת אחוז התקורה

שיטה זו מקובלת בבתי המשפט מהסיבות הבאות:

1. פשטות: אין צורך בתיעוד פרטני של כל שעה ופעולה
2. הגינות: משקפת את העובדה שמשאבים הוסטו מהפעילות העסקית
3. יעילות משפטית: מקטינה את הצורך להתדיין על כל הוצאה קטנה
4. גמישות: האחוז יכול להשתנות בהתאם למורכבות האירוע

דוגמאות למצבים בהם מוכרת תקורה

• אירועי נזק פיזי: נזק שנגרם למתקנים או ציוד על ידי קבלן או גורם חיצוני
• תקלות בשירות: כשל בשירות קריטי שסופק על ידי ספק
• הפרת חוזה: הפרה מהותית שאילצה את הארגון להתארגן מחדש
• תביעות נזיקין: אירועים שנגרמו ברשלנות צד שלישי
• פגיעה במערכות מידע: אירועי סייבר או נזקי תוכנה שמקורם בצד שלישי

דוגמה מספרית פשוטה

חברת הייצור "אלפא" סבלה מהפסקת חשמל ממושכת עקב עבודות חפירה רשלניות של קבלן חיצוני שפגע בתשתית:

• נזק ישיר לציוד: 50,000 ₪
• אובדן הכנסות: 40,000 ₪
• בטלת עובדים: 30,000 ₪
• סה"כ נזק ישיר: 120,000 ₪

תוספת תקורה (15%): 18,000 ₪סך כל התביעה: 138,000 ₪

כיצד לבסס את דרישת התקורה בתביעה?

1. הצגת האירוע ככפוי: הדגשת העובדה שהאירוע נכפה על הארגון ללא יכולת להיערך אליו
2. תיאור המשאבים שהוסטו: פירוט כללי של המשאבים הארגוניים שהופנו לטיפול במשבר
3. הצגת תקדימים: הפניה לפסקי דין שהכירו בתקורה דומה במקרים דומים
4. הצגת סבירות האחוז: נימוק מדוע האחוז המבוקש סביר בנסיבות העניין

סיכום

תוספת תקורה היא דרך מקובלת ומעשית לפצות ארגונים על המשאבים הארגוניים שהושקעו בניהול משבר שנכפה עליהם. היא משקפת את העובדה שמעבר לנזק הישיר, ארגון שנאלץ להתמודד עם אירוע חיצוני משקיע משאבים ניהוליים וארגוניים משמעותיים שראוי לפצותו עליהם.

הגדרה כללית אחרת שכדאי להכיר

הוצאות תקורה הן הוצאות שאינן משמשות ישירות בתהליך הייצור או השירות, אך נדרשות כדי לאפשר את ביצועו התקין של הפרויקט או המיזם1. בפסיקה, סוגיית פיצוי בגין הוצאות תקורה עולה בעיקר במקרים של עיכובים, שינויים או הפרות חוזה שגרמו לניזוק להוציא הוצאות נוספות מעבר למתוכנן.

עקרונות מרכזיים מהפסיקה

• בתי המשפט מכירים בזכות הניזוק לפיצוי בגין הוצאות תקורה שנגרמו לו כתוצאה מהפרה או עיכוב, אך דורשים הוכחה ברורה של עצם ההוצאה והיקפה256.
• כאשר מדובר בפרויקטים הנדסיים, מקובל לחשב את הוצאות התקורה לפי משך הזמן שבו נדרש הקבלן להחזיק צוותים ומשאבים באתר מעבר למתוכנן, עקב עיכוב או שינוי שנגרם על ידי המזמין25.
• בפסיקה נקבע כי דרישת תקורה צריכה להיכלל בחשבון הסופי שמוגש למזמין, כתנאי לתשלום5. אם הדרישה לא נכללה, ייתכן שבית המשפט ידחה את התביעה להחזר תקורה.
• במקרים בהם הוכח עיכוב שנגרם כתוצאה מהתנהלות המזמין, נפסק פיצוי בגין תקורה לתקופה בה נדרש הקבלן להחזיק משאבים באתר, אך לעיתים בית המשפט מפחית את התקופה או את שיעור הפיצוי לפי ראיות שהוצגו2.
• כאשר התמורה ששולמה לקבלן כוללת כבר את העלויות הנוספות (למשל, כאשר יש תוספת חוזית נפרדת בגין עבודות נוספות), לא ייפסק פיצוי נוסף בגין תקורה5.

דוגמאות מפסקי דין

• בת"א 44282-12-12 (אבינדר נ' שיכון ובינוי סולל בונה) נפסק פיצוי של 400,000 ש"ח בגין גידול בהוצאות תקורה באתר, לאחר שבית המשפט קבע כי נדרשה החזקת צוותים למשך 8 חודשים כתוצאה מהתארכות הפרויקט. דרישה נוספת להחזר תקורה ברמת החברה נדחתה, מאחר ולא הוכחה כנדרש2.
• בע"א 4553/06 (מדינת ישראל נ' מי ערד) נקבע כי יש לכלול את דרישת התקורה בחשבון הסופי, וכי תקורה תשולם רק כאשר העיכוב נגרם בנסיבות המזכות בכך על פי החוזה. כאשר התמורה בגין עבודה נוספת כבר כללה את התקורה, לא ייפסק פיצוי נוסף5.
• בפסיקה נוספת נפסקו הוצאות תקורה בגין עיכוב במסירת יחידות דיור, כאשר הוכח שהניזוק נדרש להוציא הוצאות נוספות עד לחידוש העבודות באתר6.

סיכום עיקרי

• פיצוי בגין הוצאות תקורה ניתן כאשר הוכח קשר סיבתי בין הנזק להתנהלות המזיק, וההוצאה הוכחה בפועל.
• יש להקפיד על דרישת התקורה בהתאם להוראות החוזה ולהגיש אותה בחשבון הסופי.
• שיעור הפיצוי ותוקפו תלויים בראיות, בהתנהלות הצדדים ובהוראות ההסכם הרלוונטי וביכולת המו"מ של הצדדים.