07Sep

כישלון מכרזי הדיור להשכרה של רמ"י חושף אמת ברורה: שווי הנדל"ן הפונדמנטלי בישראל שלילי ביחס למחירים המנופחים. שילוב של קרקע יקרה, ריבית גבוהה ותשואות שכירות נמוכות מונע היתכנות כלכלית לפרויקטים ומאותת על בועת נדל"ן מסוכנת. ניתוח מקיף על ההשלכות למשקיעים, לבנקים ולשוק כולו.

מבוא

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מתמשכת: מכרזי דיור להשכרה שמפרסמת רשות מקרקעי ישראל נכשלים בזה אחר זה. לא משום שאין צורך בדיור להשכרה, אלא משום שהיזמים והמשקיעים מבינים – במחירים הנוכחיים המשוואה הכלכלית לא יכולה להיסגר.

הכישלון הזה הוא לא כשל טכני, אלא עדות בשטח לכך שהתשואות שליליות – ובנדל"ן הכול מתחיל ונגמר בתשואה. מכאן נובע שהשווי הפונדמנטלי של הנכסים שלילי ביחס למחירים המנופחים.


1. למה המכרזים נכשלו?

כדי להבין את הכישלון צריך להסתכל על ארבעה גורמים פשוטים:

  1. מחירי קרקע מנופחים – הקרקע מתומחרת לפי מחירי דירות מנופחים ולא לפי ערך כלכלי.
  2. עלויות מימון גבוהות – הריבית טיפסה לרמות שבהן ההון יקר בהרבה.
  3. שכר דירה מוגבל – השוק לא יכול לשאת את דמי השכירות שיידרשו כדי לכסות את העלויות.
  4. תשואות שליליות – ההכנסה משכירות קטנה מעלות המימון. המשקיע מפסיד עוד לפני שהתחיל.

בנדל"ן הכול מתחיל ונגמר בתשואה – וברגע שהיא שלילית, אין עסקה.


2. שווי פונדמנטלי מול מחיר מנופח

שווי פונדמנטלי מחושב לפי:

  • זרמי הכנסות עתידיים (שכר דירה).
  • שיעור היוון (ריבית חסרת סיכון + פרמיית סיכון).
  • השוואה לאלטרנטיבות (אג"ח, פיקדונות, השקעות אחרות).

כאשר שיעור ההיוון גבוה והכנסות נמוכות יחסית למחיר, מתקבלת תוצאה של שווי נמוך בהרבה ממחיר השוק.

למעשה – המחירים כיום כפולים מהשווי הכלכלי האמיתי.


3. מכרזי דיור להשכרה כ"מבחן אמת"

מכרזים להשכרה הם מעבדה טהורה:

  • אין טריקים שיווקיים או "מבצעי מימון" שמסתירים הפסד.
  • ההכנסה היחידה היא שכר הדירה.
  • אם התשואה שלילית – אף יזם לא ניגש.

במובן זה, כישלון המכרזים הוא ברומטר פונדמנטלי – הוא חושף את מה שהשוק הרגיל מנסה להסתיר.


4. ההשלכות הרחבות

  1. הוכחת בועה – המחירים הנוכחיים אינם בני קיימא.
  2. סיכון לבנקים – מימון פרויקטים בתשואה שלילית משמעו מתכון להפסדים.
  3. פגיעה בציבור – דיירי העתיד נתקעים ללא פתרון דיור אמיתי.
  4. קריאת השכמה לרגולטור – השוק מאותת על חוסר איזון עמוק.

5. תרשים זרימה – איך נוצרת פונדמנטליות שלילית?

מחיר קרקע מנופח
        ↓
עלויות מימון גבוהות (ריבית ↑)
        ↓
תשואות שכירות שליליות
        ↓
שווי פונדמנטלי < מחיר שוק
        ↓
כישלון פרויקטים ומכרזים

סיכום ותובנות

כישלון המכרזים אינו מקרי. הוא חשף את מה שניסו להצניע:

התשואות על פרויקטי נדל"ן להשכרה שליליות, ובנדל"ן הכול מתחיל ונגמר בתשואה.

מכאן נגזר שהשווי הפונדמנטלי של הנדל"ן בישראל שלילי ביחס למחירים המנופחים – ולמעשה המחירים כפולים מערכם האמיתי.


💡 מסר לסיום:

כאשר מכרזים רשמיים של המדינה נכשלים בגלל תשואה שלילית, זהו לא "כשל נקודתי". זו עדות ברורה לכך שהבועה נחשפת, והמערכת כולה עלולה להתמוטט ברגע שהאשליה תתנפץ.


1. מה שקורה במכרזי דיור להשכרה

המכרזים נכשלים לא בגלל "חוסר ביקוש", אלא בגלל שהמשוואה הכלכלית פשוט לא נסגרת:

  • מחירי הקרקע (שנגזרים מהמחירים המנופחים של הדירות למכירה) גבוהים מדי.
  • עלות המימון עלתה בחדות עם הריבית.
  • שכר הדירה הפוטנציאלי לא מסוגל לכסות את העלויות הללו, גם לא בטווח ארוך.

כלומר, התשואה נטו (cap rate) שהמשקיעים יכולים לקבל נמוכה משמעותית מהריבית האלטרנטיבית (risk free או ריבית המשכנתאות). זו המשמעות המעשית של שווי פונדמנטלי שלילי: החזקה בנכס מניבה הפסד ביחס לחלופה.

2. מה זה מלמד על השוק

  • מחירי השוק מנופחים: אם במחירים הנוכחיים אין אפשרות לייצר פרויקט השכרה כלכלי, זה מעיד שהמחיר לא משקף את הערך הכלכלי האמיתי.
  • הבועה נחשפת: מכרזי דיור להשכרה מתפקדים כמו "שוק ניסוי" שבו אין מניפולציות של קבלנים (מבצעי מימון, טריקים שיווקיים) – ולכן הם משקפים יותר טוב את הפונדמנטל.
  • אות אזהרה למערכת הפיננסית: בנק שמממן פרויקט כזה בעצם נכנס למלכודת – הוא מממן נכס שמראש לא יכול לייצר תשואה מספקת להחזר החוב.

3. מה זה אומר לגבי שווי פונדמנטלי

שווי פונדמנטלי מחושב לפי זרמי הכנסות עתידיים מהנכס (שכר דירה) בהיוון מתאים (עלות הון, ריבית חסרת סיכון, פרמיית סיכון).

היום – ההיוון גבוה (כי הריבית גבוהה) וההכנסות נמוכות יחסית למחירים. לכן התוצאה היא שווי פונדמנטלי נמוך בהרבה מהמחיר בפועל – ואף שלילי במקרה של פרויקטים שנכנסים אוטומטית להפסד.

4. ההשלכה הרחבה

הכישלון במכרזים הוא לא אנקדוטה – הוא עדות מבנית לכך שהשוק במצב של "ערך כלכלי שלילי". המחירים מחזיקים רק בזכות אינרציה, תקשורת וטריקים פיננסיים, לא בזכות הגיון כלכלי.


📌 במילים אחרות:  הכישלון החוזר של מכרזי דיור להשכרה הוא הוכחה חיה לכך שהשווי הפונדמנטלי של נכסים בשוק הנדל"ן הישראלי כיום שלילי ביחס למחירים המנופחים.

"השווי הפונדמנטלי של נכסי נדל"ן בישראל שלילי ביחס למחירים המנופחים – למעשה, לפי חישובים כלכליים, המחירים כיום כפולים מערכם האמיתי."

הסיבה המרכזית לכישלון המכרזים היא התשואה השלילית (או כמעט שלילית) שמתקבלת על השקעה בנדל"ן מניב בישראל היום.

  • בנדל"ן הכול מתחיל ונגמר בתשואה:
    משקיע קונה קרקע או נכס מניב רק אם זרם ההכנסות העתידי (שכר דירה) בהיוון מתאים נותן תוצאה חיובית ביחס למחיר ששילם.
  • כאשר התשואה נמוכה מהריבית האלטרנטיבית, המשקיע לא ייגש למכרז, גם אם יש ביקוש לדיור.
  • במכרזי דיור להשכרה, שבהם אין "בשר" של עליית ערך ספקולטיבית אלא רק תזרים שכירות, זה נחשף בצורה הכי חדה וברורה.

 "המכרזים נכשלים כי השווי הפונדמנטלי שלילי" – זה נכון, אבל זה עדיין מושג כללי ולא ברור לכולם.

"המכרזים נכשלים כי התשואות שליליות" – זה הופך את הדברים למוחשיים יותר: כל יזם או בנקאי מבין מיד שתשואה שלילית = אין עסקה.


📌 "המכרזים נכשלים משום שהתשואות על פרוייקטי השכרה שליליות – ובנדל"ן הכול מתחיל ונגמר בתשואה. כאשר התשואה שלילית ביחס לריבית, השווי הפונדמנטלי של הנכס הופך לשלילי, והמחיר המנופח מאבד כל הצדקה כלכלית."

27Aug

משבר נדל"ן ישראלי 2025: ניתוח מפורט של 10 סימני האזהרה, השוואה למשבר הסאב-פריים האמריקני, תרחישים עתידיים והמלצות מעשיות לרוכשים ומשקיעים בשוק הנדל"ן הישראלי.

המצב הנוכחי: 10 סימני אזהרה

השוק הישראלי מציג כיום תמונה מטרידה שדורשת תשומת לב רצינית:

📉 סימני המשבר

  1. פינוי בינוי קורס - פרויקטים מתבטלים והדיירים מקבלים הודעות ביטול
  2. מלאי שיא - מעל 70,000 דירות מוכנות ולא מכורות, צפוי לחצות את ה-100,000 עד סוף 2025
  3. מכירות בצניחה - קריסה במכירת דירות חדשות ויד שנייה
  4. ירידת מחירים מתמשכת - 4 חודשים ברציפות של ירידות
  5. פיגורים בעלייה - זינוק של 23% בפיגורי משכנתאות
  6. חברות בנייה בחירום - מגייסות אג"ח במקום למכור דירות
  7. משרדים נטושים - מיליוני מ"ר משרדים ריקים שאיש לא צריך
  8. התערבות רגולטורית - בנק ישראל מטיל מגבלות דרקוניות על מבצעי קבלנים
  9. דיונים בכנסת - התרעות מפורשות על "סאב-פריים ישראלי"
  10. הקלות משכנתאות - בנקים מציעים דחיות כסימן למצוקה

למה זה לא סאב-פריים קלאסי?

ההבדל המהותי: בארה"ב המשבר התפשט עולמית דרך נגזרים מורכבים. בישראל - הסיכון מרוכז במערכת הפיננסית המקומית.

מאפיינים ייחודיים למשבר הישראלי:

  • ריכוזיות - הבנקים הישראליים חזיקים את הסיכון ישירות
  • פשטות יחסית - פחות נגזרים מורכבים, יותר הלוואות עם דחיית תשלום
  • חשיפה מקומית - כל המשק תלוי בענף הנדל"ן ללא פיזור גיאוגרפי

הסיכונים האמיתיים

🚨 לטווח הקצר

  • גל ביטולי עסקאות - כאשר רוכשים לא יוכלו לקבל משכנתאות לגמר הבנייה
  • לחץ על מחירים - המלאי העצום ילחץ על המחירים למטה
  • מצוקה של קבלנים - חברות בנייה עלולות להידחק לפשיטת רגל

⚖️ גורמים מייצבים

  • רגולטור ער - בנק ישראל מתערב בזמן, בניגוד למשבר 2008 בארה"ב
  • מערכת בנקאית יציבה - חזקה יותר ממקבילותיها העולמיות
  • ביקוש דמוגרפי אמיתי - גידול אוכלוסייה מתמשך יוצר ביקוש בסיסי
  • מחסור זמני בכוח אדם - בעיית הפועלים ניתנת לפתרון

תרחישים אפשריים

🎯 התרחיש הסביר (60% הסתברות)

  • תיקון חד של 15-25% במחירים על פני 12-18 חודשים
  • פשיטות רגל של חברות בנייה חלשות
  • התאוששות הדרגתית החל מ-2026

התרחיש הקשה (30% הסתברות)

  • צניחת מחירים של 30-40%
  • משבר בנקאי מוגבל
  • התאוששות איטית של 3-4 שנים

🌪️ התרחיש הקיצוני (10% הסתברות)

  • קריסה מערכתית דומה לשנות ה-80
  • התערבות ממשלתית נרחבת נדרשת

מה עושים עכשיו?

👤 לרוכשי דירה

  • המתינו - מחירים צפויים לרדת עוד
  • בדקו מימון - וודאו שתוכלו לעמוד בתשלומים גם בתרחיש קשה
  • הימנעו ממבצעי 80/20 - הסיכון גדול מהתועלת

🏢 למשקיעים

  • זהירות מוגברת - בחנו כל השקעה בקפידה
  • נזילות - שמרו על יכולת לנוע מהר
  • הזדמנויות עתידיות - התכוננו לרכישות במחירי מציאה בעוד 12-18 חודשים

🏗️ לעוסקים בענף

  • ניהול תזרים קפדני - השלבים הקשים רק מתחילים
  • הפחתת מינוף - צמצמו חשיפה כמה שאפשר
  • מיקוד בפרויקטים איכותיים - איכות תנצח כמות

המסקנה

המשבר כאן - רק השאלה באיזה עוצמה והאם המערכת תצליח לנהל אותו באופן מבוקר.זה לא זמן לפאניקה, אבל זה בהחלט זמן לזהירות מוגברת ולהכנות. המי שיבין את הסימנים וינהג בחוכמה - יצא מחוזק יותר מהמשבר.זכרו: בכל משבר יש גם הזדמנויות - השאלה מי יהיה מוכן לנצל אותן כשהן יגיעו.


מאמר זה מבוסס על נתונים עדכניים ומגמות שוק נכון לאוגוסט 2025. המצב מתפתח במהירות והמלצות עשויות להשתנות.

06Jun

HAMP ו - HARP התוכניות שהצילו את בארה"ב ונועדו לייצב את שוק הדיור, למנוע גל פשיטות רגל, ולהציל את המערכת הבנקאית.

HAMP  ו - HARP היו 2 התוכניות שהצילו את בארה"ב ונועדו לייצב את שוק הדיור, למנוע גל פשיטות רגל, ולהציל את המערכת הבנקאית. הצצה לשתי התוכניות שהצילו את שוק הדיור האמריקאי ממשבר הסאב-פריים – HAMP ו-HARP – והשוואה למצב המדאיג בישראל. האם ניתן ליישם מודל דומה כאן לפני קריסת המערכת הבנקאית?

מהספר בועת נדל"ן - לרכישה כאן

🛠 HAMP – Home Affordable Modification Program

מטרה:

לסייע לבעלי בתים שנמצאים בפיגור במשכנתא או על סף חדלות פירעון, באמצעות שינוי תנאי המשכנתא (modification) כך שהתשלום החודשי יהיה סביר יותר.

איך זה עבד?

  • הפחתת הריבית
  • הארכת תקופת ההחזר
  • ולעיתים גם דחיית תשלום חוב קיים (forbearance)
  • התמריץ ניתן גם לבנקים ולחברות שירותי משכנתאות כדי לשתף פעולה

השפעה:

  • כ־1.6 מיליון משכנתאות שונו במסגרת התוכנית
  • הצליחה להוריד תשלומים חודשיים בממוצע של כ־30%
  • מנעה פשיטת רגל המונית, אבל נתפשה כלא מספקת (רבים לא עמדו בתנאים או לא אושרו)

🏡 HARP – Home Affordable Refinance Program

מטרה:

לאפשר לבעלי משכנתאות בעלי יחס LTV גבוה (גם 125%!), שלא בפיגור – אבל לא יכולים למחזר את ההלוואה בגלל ירידת שווי הנכס – למחזר בכל זאת בתנאים משופרים.

איך זה עבד?

  • מיחזור בריבית נמוכה גם אם שווי הבית נמוך מההלוואה
  • הועבר דרך Freddie Mac ו-Fannie Mae
  • לא דרש הערכת שווי חדשה
  • פתח דלת להצלה של מאות אלפי לווים "שקועים" עם נכסים מתחת לשווי ההלוואה

השפעה:

  • כ־3.5 מיליון מיחזורי משכנתא
  • מנע מקרים רבים של walk-away (עזיבת הנכס בגלל אקוויטי שלילי)
  • חיזק את ההון של הבנקים בעקיפין – כי פחות הלוואות הפכו לבעייתיות

אז את מי הן באמת הצילו?

גורםHAMPHARPהערות
🏦 הבנקים✅✅חיזוק מאזן, מניעת הפסדים
🏘 משקי בית✅✅הורדת תשלומים / ריבית, מניעת חדלות פירעון
📉 הכלכלהשמירה על יציבות שוק הדיור וצריכה

מסקנה בקצרה:

כן, הן הצילו את כולם – אבל בראש ובראשונה את הבנקים.

מניעת קריסת שוק הדיור הייתה קריטית למניעת קריסת המערכת הפיננסית. ההגדרה האמיתית היא:

הצלה מלמעלה למטה (top-down rescue) – הבנקים קודם, הציבור אחריהם.

🇺🇸 ארה"ב – טיפול במשבר באמצעות HAMP ו־HARP

פרמטרHAMPHARP
יעדלווים שנמצאים בקשייםלווים תקינים אך עם אקוויטי שלילי
גישהשינוי תנאי משכנתא קיימתמיחזור משכנתא גם כשאין שווי מספיק
עיקרוןהקלה תזרימית כדי למנוע חדלות פירעוןתיקון עיוות ביחס הלוואה-שווי
אפקטהאטת גל פשיטות רגלמניעת גל של abandonments והפסדים לבנקים

שתי התוכניות טפלו בשורש בעיית השווי – לא הכחישו אותו.

🧠 הבינו שהשוק לא יתאושש אם לא יינתן מענה שורשי לאובדן הערך (equity).


🇮🇱 ישראל – מה קורה בפועל?

נושאהמצב כיום
❌ טיפול באקוויטי שליליאין – הבנקים לא מודים שהוא קיים
❌ שמאות עצמאיתכמעט ולא קיימת בפרויקטים חדשים (דירות חדשות נמכרות בלי הערכת שווי ממשית)
❌ מיחזור בתנאים מקליםנעשה רק למי ששומר על ערך הדירה. בפועל – המערכת ממיינת לפי "נראות" בטוחה
❌ גישה מונעתאין מדיניות מערכתית לבלום קריסת ערך – רק ניסיונות עידוד קנייה

💣 מה הייתה יכולה ישראל לעשות? (בהשראת HAMP ו־HARP)

1. תוכנית HARP ישראלית

  • מיחזור בתנאים מקלים גם כששווי הנכס ירד
  • הסתמכות על ערך פונדמנטלי מוסדר (למשל לפי טבלת שווי ממשלתית, כפי שהצעתי בעבר)
  • עידוד מיחזור לאנשים עם "שווי שלילי" על מנת למנוע קריסה מערכתית

2. תוכנית HAMP ישראלית

  • תמריצים לבנקים להפחתת ריבית או פריסת הלוואות מחדש
  • הסדרים יזומים מול קבוצות סיכון (רוכשי פרויקטים ב-2020–2022)
  • פיקוח ממשלתי על תנאים וסירובים – כדי למנוע מחדל בנקאי

3. רגולציה חדשה: "שמאות-הצלה"

  • הוראה רגולטורית לבצע שמאות מחדש לכל מי שמבקש פריסה או מיחזור, אבל לפי ערך ולא מחיר
  • מתן כלים לבנק (כמו בארה"ב) להתמודד עם בעיית האקוויטי מבלי להיכנס לסחרור משפטי/חשבונאי

🧩 השורה התחתונה:

ארה"ב פעלה על פי עקרונות של הכרה במשבר שווי, גיבוש מדיניות קונקרטית ויישום כוללני.ישראל? מכחישה, מושכת זמן, מתפללת לשיפור – ובדרך מסכנת את הבנקים, הציבור והמשק כולו.

אחר כך צריך להעמיד לדין את כל מי שהביא אותנו למצב הזה...



מחקר עומק: האם ניתן להתאים את תוכניות HAMP ו-HARP לישראל?


רקע כללי

לאחר משבר הסאב-פריים בארה"ב ב-2008, הושקו שתי תוכניות לאומיות מצילות שוק:

  • HAMP – שינוי תנאי משכנתאות ללווים במצוקה.
  • HARP – מיחזור משכנתאות גם כאשר יש "אקוויטי שלילי".

תוכניות אלו תרמו לייצוב שוק הדיור, למניעת פשיטות רגל המוניות, ולשמירה על המערכת הבנקאית. לאור הסימנים הגוברים למשבר בשוק הנדל"ן בישראל, עולה השאלה האם מודל דומה ניתן ליישום בישראל.


חלק א' – התאמת HAMP ו-HARP לשוק הישראלי

מאפיינים ישראליים שיש להביא בחשבון:

  1. שיעור מימון גבוה מאוד (LTP) – לעיתים מעל 90%, גם ברכישות "קבוצתיות" או בפרויקטים בליווי.
  2. פער בין שווי למחיר – קיימת בועה נדל"נית מובהקת; מחירים גבוהים מהערך הכלכלי הפונדמנטלי.
  3. שמאים מוחלשים – אין שמאות חובה בפרויקטים חדשים; שומות רבות משקפות מחיר ולא שווי.
  4. העדר פתרון מערכתי – הבנקים אינם מודים בקיומו של אקוויטי שלילי.

פוטנציאל התאמה:

  • HAMP ישראלי: הסדרי פריסה והפחתת ריבית יזומים לבעלי משכנתא בקשיים.
  • HARP ישראלי: מתן אפשרות מיחזור בתנאים מקלים – גם כששווי הנכס ירד מתחת ליתרת ההלוואה.
  • שמאות פונדמנטלית מוסדרת: שימוש בטבלאות שווי לפי אזור, לצורך בסיס התערבות רגולטורית.

חלק ב' – דרכי יישום מוצעות

שלב 1: הקמת מערך שווי פונדמנטלי לאומי

  • טבלאות שווי לפי מ"ר מגורים לפי אזור ודירוג עירוני
  • בסיס מחושב: תזרים NOI, יחס שכר-דירה/משכורת, ריבית משכנתא ממוצעת
  • שימוש ככלי לקביעת "ערך התערבות רגולטורי"

שלב 2: רגולציה על מיחזור ופריסות

  • חיוב הבנקים להציע פתרונות לבעלי משכנתאות שנכנסו לאקוויטי שלילי מוכח
  • הסדרי תמריץ מהמדינה לבנקים (הקלה הונית, תמיכה ממשלתית מוגבלת)

שלב 3: יצירת מודל מימון חלופי

  • קרן ממשלתית או חצי-ציבורית שתקלוט הלוואות מסוכנות ותבצע פריסה מחדש
  • אפשרות להחלפת חלק מהחוב באג"ח ממשלתי או ברכיב הוני על הנכס

חלק ג' – נקודת הזמן הנכונה להפעלת תוכנית

מוקדם מדי – מסוכן

  • אם תופעל כאשר המחירים עוד "נראים יציבים" – תתקבל ביקורת ציבורית על "חילוץ עשירים".

מאוחר מדי – קטסטרופה

  • לאחר שהבנקים יתחילו להקפיא נכסים ולהוציא לפועל עיקולים – כבר קשה להציל.

העיתוי הנכון:

שלב ירידת מחירים של 15%–20% מרמות השיא, עם סימנים ראשונים לחדלות פירעון מערכתית (פיגורים, ירידה במיחזור, קיפאון מכירות).

מומלץ לשלב סימני טריגר ברורים כמו:

  • עליה חודשית של >10% בבקשות לפריסת חוב
  • ירידה חדה של >25% בהיקף מיחזור משכנתאות
  • מעבר של יותר מ-5% מהלווים למצב של "שווי שלילי" מוכח לפי השומה הלאומית

מסקנה

מודל HAMP/HARP ניתן להתאמה לישראל – אך רק אם ייעשה מתוך הכרה בבעיה, לא הכחשה. המערכת הישראלית נדרשת לגבש פתרון מערכתי המבוסס על:

  • הכרה בפער בין מחיר לשווי
  • פיתוח כלי התערבות רגולטוריים לפי שווי פונדמנטלי
  • תזמון מושכל לפעולה – לפני קריסת המערכת הבנקאית

הזמן לפעול – הוא רגע לפני שהמצב ייראה כמו 2008 אמריקאית, רק בלי הפתרונות.