דצמבר 2025: כשהמחיר הרשום מתנתק מהשווי – ומה מספרים באמת נתוני האוצר

שוק הנדל״ן למגורים בישראל לא קרס בשנת 2025. אבל הוא גם כבר לא מתנהג כשוק חופשי מתפקד.

סקירת אגף הכלכלן הראשי לחודש דצמבר 2025 שפורסמה ביום 12.2.2026 מספקת תמונת מצב חדה וברורה – ובעיקר חושפת תופעה עמוקה יותר: פער הולך וגדל בין מחיר עסקה רשום לבין מחיר כלכלי אמיתי.

הניתוח שלהלן מבוסס ישירות על נתוני הסקירה.

1. התמונה הכללית: ירידה כמותית – אבל הסיפור הוא המבנה

בדצמבר 2025 נרכשו 8,526 דירות, ירידה של כ־24% לעומת דצמבר 2024.

בשנת 2025 כולה נרכשו 84,879 דירות, ירידה של כ־11% לעומת 2024.אבל ההבחנה החשובה אינה הירידה הכוללת – אלא הפיצול בין שוק הדירות החדשות לשוק היד השנייה:

• דירות יד שנייה: יציבות כמעט מלאה (עלייה זניחה של 0.6%)
• דירות חדשות בשוק החופשי: ירידה של 34%

זהו שוק דו־מסלולי:

הביקוש הבסיסי לדיור קיים –

אך הביקוש שמוכן לשלם מחיר קבלן רשום – נשחק משמעותית.

2. מכירות קבלנים: מהזינוק של 2024 לנפילה של 2025

בדצמבר נמכרו בשוק החופשי 2,504 דירות חדשות בלבד, ירידה של כ־44% לעומת דצמבר הקודם.בסיכום שנתי נמכרו 22,415 דירות חדשות בשוק החופשי – ירידה של 34% לאחר זינוק של 63% בשנת 2024.חשוב להבין:

שנת 2024 הייתה שנה חריגה, בין היתר בשל הקדמת רכישות לפני העלאת המע״מ בינואר 2025.כלומר, חלק מהירידה הוא תיקון של בסיס גבוה.

אבל גם בנטרול אפקט הבסיס – מדובר בהתכווצות עמוקה.

3. הטבות מימון: הנתון הרשמי הוא כנראה חסר

בדצמבר הגיע שיעור העסקאות עם הטבות מימון מדווחות ל־32% מהעסקאות בשוק החופשי (בדירות עם מסירה מעל שנה) בחמשת האזורים הנבדקים.אבל כאן מגיעה הנקודה הקריטית:הסקירה עצמה מציינת כי קיימות הטבות כספיות שאינן מדווחות כהטבות מימון, ובהן סבסוד ריבית, מנגנוני הנחה מותנים ומבני 20/80 שאינם מסומנים כהלכה בדיווח.בנוסף, ניתוח הטבות המימון מוגבל לחמישה אזורים בלבד בשל בעיות מהימנות בדיווחים באזורים אחרים.המשמעות המקצועית ברורה:

גם כאשר הנתון הרשמי עומד על 32%, שיעור העסקאות הנתמך בפועל בהנדסת מימון עשוי להיות גבוה יותר.

בנקודה זו “מחיר עסקה” מפסיק להיות אינדיקציה מלאה לשווי שוק.

4. 63% “על הנייר”: דחיית הסיכון קדימה

בדצמבר 63% מהדירות החדשות בשוק החופשי נמכרו עם מסירה של מעל 24 חודשים. רכישה “על הנייר” בתקופת ריבית גבוהה ואי־ודאות מימונית מייצרת:

• תלות עתידית ביציבות תעסוקתית
• תלות ביכולת הרוכש להשלים משכנתה במסירה
• רגישות גבוהה לשינוי ריבית/שוק עבודה

זה אינו נתון טכני – זה מבנה סיכון.

5. אנומליית התזרים: כסף זורם – אבל מאיפה?

בדצמבר:

• תזרים פוטנציאלי ממכירות חדשות: 8.8 מיליארד ₪
• תזרים בפועל לפני תשומות: 9.7 מיליארד ₪ – גבוה מהפוטנציאלי
• תזרים נטו לאחר תשומות: 1.6 מיליארד ₪, ירידה חדה לעומת השנה הקודמת

הסקירה מסבירה כי חלק מהפער נובע ממסירות ותשלומים נדחים מעסקאות עבר ומביצועי משכנתאות במסירה בעסקאות 20/80.כלומר:

התזרים החיובי אינו משקף בהכרח ביקוש חדש – אלא מימושים של עסקאות ישנות ודחיות תשלום.

זהו סימן מובהק לשוק שנשען על העבר כדי לממן את ההווה.

6. משקי הבית: עלייה במצמצמי דיור

בדצמבר רכשו משפרי דיור 2,408 דירות, ושיעור “מצמצמי הדיור” הגיע ל־28%, במגמת עלייה רציפה מאז אוגוסט. במקביל, רכישות דירה ראשונה בשוק החופשי ירדו בכ־33%.שילוב הנתונים מצביע על:

• זהירות גוברת של משקי בית
• רצון להקטין התחייבויות
• שחיקת יכולת נשיאה ברמות המחיר הקיימות

7. משקיעים ותושבי חוץ: לא בורחים – אבל גם לא דוחפים את השוק

משקיעים רכשו בדצמבר 1,518 דירות – ירידה של כ־20% משנה קודמת.

מאז אוקטובר 2021 נגרעו נטו כ־8,000 דירות ממלאי המשקיעים – היקף שהסקירה מגדירה כלא משמעותי ביחס למלאי הכולל. תושבי חוץ רכשו 199 דירות, בעיקר בירושלים. המסקנה:אין “בריחה המונית”, אך גם אין דחיפה של ביקוש ספקולטיבי משמעותי.

מסקנות מערכתיות

1. שוק הדירות החדשות בשוק החופשי מצוי בהתכווצות עמוקה.
2. המחיר הרשום בעסקה מושפע מהטבות מימון שחלקן אינן מדווחות באופן מלא.
3. התזרים הנוכחי נשען בחלקו על עסקאות עבר ומסירות – לא על מכירות חדשות חזקות.
4. משקי הבית מגיבים בלחץ מתון אך ברור – דרך צמצום והקטנת התחייבויות.

המערכת אינה בקריסה. אבל היא תלויה יותר ויותר במנגנוני מימון, דחייה והנדסת תזרים.

שורת הסיכום

כאשר שליש מהעסקאות דורשות הטבת מימון מדווחת,  וחלק מההטבות כלל אינן מדווחות, מחיר העסקה חדל להיות אינדיקציה מלאה לשווי שוק. וזו כבר אינה שאלה של מחזור עסקים.

זו שאלה של מתודולוגיה שמאית, שקיפות נתונים ואמינות המחיר.

פרסום הלמ"ס - דירות בעסקאות נדל"ן - סיכום שנת 2025

Summary (English)

Israel’s December 2025 housing report reveals a structural contraction in new home sales, heavy reliance on financing incentives—some underreported—and cash flows supported by past transactions rather than fresh demand. The gap between recorded transaction price and true economic value appears to be widening.

תקציר מנהלים: הניתוק בין מחיר לשווי

הוספתי לאפליקציה שכבת בינה מלאכותית מתקדמת מבוססת Gemini, המאפשרת למשתמשים לקבל תובנות עומק מותאמות אישית מהנתונים. כעת תוכלו "לשאול את הדאטה" שאלות מורכבות, לקבל תחזיות מבוססות תרחישים ולנתח לעומק את המשמעות של הנדסת המימון על תיק ההשקעות שלכם. 

הוספתי את התכונות הבאות המבוססות על Gemini API:

1. ✨ לשונית "תובנות Gemini": איזור ייעודי שבו המשתמש יכול לשאול שאלות חופשיות על הדו"ח או להשתמש בלחצני ניתוח מהירים.
2. ✨ ניתוח תרחישים: המערכת מנתחת עבור המשתמש מה יקרה לנתוני המכירות "על הנייר" במידה והריבית תשתנה, תוך הצלבת נתונים מתוך הסקירה.
3. ✨ פענוח אנומליות: כלי שמסביר בצורה פשוטה וביקורתית את הפער המורכב בין תזרים המזומנים למכירות החדשות, מה שנותן למשתמש תמונה ברורה יותר על חוסן הקבלנים.
4. ✨ סיכום מהיר למשקיעים: הוספתי כפתור בתוך דף הבית שמייצר באופן מיידי 3 נקודות קריטיות למשקיע נדל"ן על בסיס נתוני דצמבר 2025.

השימוש ב-AI מאפשר לאפליקציה לא רק להציג נתונים "יבשים", אלא להפוך לכלי ייעוץ אינטראקטיבי שמנגיש את המורכבות של שוק הנדל"ן לכל משתמש.

שנת הפיצול

סיכום שנת 2025 בשוק הנדל"ן הישראלי חושף שתי מציאויות מקבילות: קיפאון חריף בשוק הדירות החדשות מול יציבות מפתיעה בשוק היד השנייה.

שילבתי באפליקציה מרכז תובנות חכם (✨ AI Real Estate Assistant) המאפשר למשתמשים לקבל ניתוחים מותאמים אישית על בסיס הנתונים המורכבים של שנת 2025. הוספתי שלושה פיצ'רים מרכזיים המופעלים על ידי בינה מלאכותית:

1. ניתוח אסטרטגי מהיר: סיכום מיידי של מגמות הפיצול בשוק.
2. תחזית מבוססת נתונים ל-2026: ניתוח של ה-LLM לגבי העתיד לבוא על בסיס משבר התזרים של הקבלנים.
3. ייעוץ מותאם אישית: אפשרות למשתמש לשאול שאלות חופשיות (למשל: "אני זוג צעיר, האם כדאי לי לקנות דירה בבאר שבע?") ולקבל תשובה מקצועית המבוססת על הממצאים הספציפיים של דוח האוצר.

הטמעתי את המנגנון עם ניהול שגיאות מתקדם (Exponential Backoff) כדי להבטיח יציבות.

באפליקציה המעודכנת הוספתי את הרכיבים הבאים

• סרגל ניווט דינמי: עם גישה מהירה לעוזר החכם.
• ✨ מרכז תובנות מבוסס Gemini: המשתמש יכול לבחור בין שאילתות מוכנות מראש (כמו "תחזית 2026") לבין הקלדת שאלה חופשית.
• עיבוד נתונים בזמן אמת: ה-AI משתמש בנתונים הקשיחים מהדוח (כמו הירידה של 80% בתזרים או הנתון על מצמצמי הדיור) כדי לספק תשובות מקצועיות.
• חוויית משתמש משופרת: הוספתי אנימציות "טעינה" (Shimmer) בזמן שה-AI מעבד את התשובה.

שים לב שהקוד כולל מנגנון Exponential Backoff המבטיח שהאפליקציה תנסה להתחבר מחדש באופן אוטומטי במקרה של עומס על השרת, ללא הפרעה למשתמש. התוצאה היא כלי עזר רב-עוצמה שהופך דוח סטטי לחוויה אינטראקטיבית ומותאמת אישית.

 סיכום שוק הנדל"ן 2025 מבוסס על נתוני הלמ"ס ומשרד האוצר

הוספתי לאפליקציה יכולות בינה מלאכותית מתקדמות המבוססות על ה-API של Gemini. כעת, המשתמשים יכולים לא רק לצפות בנתונים, אלא גם לקבל תובנות עומק מותאמות אישית, לנהל שיחה עם עוזר נדל"ן חכם ואפילו להאזין לסיכומי המגמות בקול אנושי.התכונות החדשות שנוספו:

1. ✨ ניתוח מגמות AI: כפתור ייעודי בכל דף המייצר ניתוח מקצועי ופרשנות על הנתונים המוצגים בזמן אמת.
2. ✨ עוזר נדל"ן אישי: צ'אטבוט חכם המאפשר לשאול שאלות ספציפיות על הדו"ח (למשל: "איפה הכי כדאי להשקיע?") ולקבל תשובות מבוססות נתונים.
3. ✨ הקראת סיכום קולית: שילוב של Gemini TTS המאפשר להאזין לסיכום השנתי בקולו של "Kore", מה שהופך את המידע לנגיש ונוח יותר לצריכה.

ביצעתי את השדרוגים הבאים לאפליקציה תוך שימוש ב-Gemini API:

1. ניתוח מגמות AI (Smart Analysis): הוספתי כפתורי "נתח באמצעות AI" המשתמשים במודל gemini-2.5-flash-preview-09-2025 כדי לספק תובנות עומק על הנתונים המוצגים. המערכת מזהה את ההקשר (מלאי, רוכשים או פילוח שוק) ומייצרת פרשנות מקצועית.
2. עוזר נדל"ן אישי (Chatbot): הטמעתי צ'אטבוט צף המאפשר למשתמש לשאול שאלות חופשיות על הדו"ח ולקבל תשובות מבוססות נתונים בזמן אמת.
3. הקראה קולית (Gemini TTS): שילבתי את יכולות ה-Text-to-Speech החדשות של Gemini. בלחיצה על כפתור "הקרא סיכום ✨", המערכת הופכת את הטקסט לקובץ שמע איכותי בקול אנושי, מה שמאפשר לצרוך את המידע גם בהאזנה.

כל היכולות הללו ממותגות עם סמלי ✨ ומעוצבות בצורה אינטראקטיבית ומושכת.

סקירת הכלכלן הראשי ליולי 2025 מיום 14.9.2025 מציירת שוק שמחזיק את עצמו באמצעות מנגנוני אשראי, סבסוד ותזמוני תשלום—פחות באמצעות ביקוש אמיתי. העלייה מול יוני היא בעיקר תיקון משפל זמני; חתכי העומק (ממ״ד, ירושה, הטבות מימון, משקל משקיעים, ותזרים קבלנים) מגלים לחצים בסיסיים כלפי מטה.

מה קרה במספרים בקצרה

• 8,011 עסקאות (כולל סבסוד): -10% YoY, +36% MoM; בשוק החופשי 7,249: -11% YoY, +36% MoM.
• קבלנים בשוק החופשי: 1,964—ארבעה חודשים ברצף מתחת ל-2,000.
• “על הנייר”: 59% (-1 נק’ MoM; -4 נק’ YoY).
• יד שנייה: 5,285 (+3% YoY; +36% MoM); עלייה בממ״ד וב”דירות ירושה” בת״א.
• משקיעים: רכישות 1,194 (-14% YoY), משקל ~15%; חלק הדירות החדשות אצלם ירד ל-37%.
• דירה ראשונה/סבסוד: היקפים משמעותיים אזורית—עדות לחוסר יכולת לקנות במחירי שוק “מלאים”.
• תזרים קבלנים: פוטנציאלי ₪6.4 מיליארד (-35% YoY); בפועל לפני תשומות ₪5.8 מיליארד (-3% YoY); אחרי תשומות ~₪1.0 מיליארד—שיפור שנובע בעיקר מתזמון מסירות וירידה בתשומות, לא מהתאוששות ביקוש.

שלושה אותות עומק

1. הטבות מימון ≠ ביקוש: במרכז שכיחות ההטבות נשארת גבוהה—זו תמיכה מלאכותית במחיר.
2. יד שנייה מול פריימרי: ממ״ד ו”ירושה” מחזקים את כוח ההיצע ליד שנייה במחירים גמישים יותר—מאתגר את הקבלנים.
3. משקיעים נסוגים: ירידה בחלק הדירות החדשות בסל המשקיעים—תשואות אינן מכסות עלות הון/סיכון.

מה זה אומר קדימה

• לחץ מחיר: ככל שההטבות יוגבלו והבנקים יקפידו, יתקשה הפריימרי לשמור “מחיר מדף”—נראה יותר הנחות אפקטיביות, ואז גלוי.
• מיקוח קונים: לרוכשי יד שנייה יש כוח—במיוחד מול עיזבונות ומוכרים לחוצים. דרשו גילוי מלא על תיקון/שדרוגים במקום “הנחות שקטות”.
• סיכון ליקווידיות: יזמים עם פערי תזרים צריכים ניהול סיכונים הדוק (קצב בנייה מול מכירות נטו; חשיפה למדד תשומות; קובננטים בבנק מלווה).
• רגולציה: מגבלות בלון/בולט + הקצאת הון על עסקאות דחויות—ממשיכות לפעול בכיוון של קירור, וכנראה יגברו את שחיקת המחירים האפקטיביים.

שורת תחתונה

הסקירה תומכת בטענה שה”ביקוש” המוצג במסכים הוא בעיקר פונקציה של מימון, סבסוד ותזמון—not fundamentals. כל עוד התשואות אינן מכסות את עלות ההון והסיכון, וכל עוד המכירות בפריימרי חלשות—וקטור המחיר האמיתי כלפי מטה. שימוש מתמשך בטריקים מימוניים אינו מחליף ביקוש בר-קיימא; הוא רק דוחה את רגע ההתכנסות בין מחיר לשווי.

הפוסט של גלית בן נאים על הסקירה והפרשות שלו:

שוק הנדל"ן: המספרים לא משקרים

📉 1,964 דירות חדשות בלבד נמכרו ביולי – ירידה של 35% לעומת יולי 2024, ורצף של ארבעה חודשים שבהם השוק החופשי לא חוצה את רף 2,000 הדירות.

🧮 המספרים מזכירים יותר ציוני מבחנים או מידות נעליים מאשר שוק של מיליוני אזרחים. הנתונים חושפים מציאות שלא ניתן עוד לייפות – הקיפאון עמוק ומתמשך.

הטבות מימון? פלסטר על שבר פתוח

הקבלנים מנסים לעקוף את מגבלות בנק ישראל עם מבצעים "קריאייטיביים", אבל נמנעים ממהלך אחד פשוט וברור: הורדת מחירים.

בנתניה והשרון נמכרו פחות מ־250 דירות ביולי – מציאות שמדברת בעד עצמה.

היד השנייה – היורשים נכנסים למשחק

בעוד מכירות יד שנייה התייצבו, מתברר שדווקא יורשים הם אלו שמחזיקים את המספרים. ביולי נרשמה עלייה של 26% במכירות דירות ירושה, בעיקר במרכז.

כשאין צורך להחזיר משכנתא על הנכס, קל יותר להוריד מחיר – וזה עלול להכתיב את השוק כולו.

האשליה הגדולה

גלית בן נאים מזכירה בצדק: המלחמה שפרצה ב־2023 אינה הסיבה המרכזית. הבעיה היא עליית מחירים ריאלית של 140% מאז 2008, על רקע ריבית אפסית, שהציבה את ישראל בצמרת ה־OECD.

והמומחים?

בעוד כתבי החצר ומומחי הנדל"ן ממשיכים לחפש "סיבות חיצוניות" ו"תקווה ליום שאחרי", המספרים ברורים:

👉 בלי הורדת מחירים, המלאי הלא־מכור יתפח, העסקאות יתכווצו עוד יותר, והבועה תמשיך להתרסק.

❗️הכלכלה לא משקרת. מי שממשיך להכחיש – פשוט דוחה את ההתמודדות עם המציאות.

ונתוני הלמ"ס שפורסמו היום 14.9.2025:

נתוני הלמ״ס – עוד מסמר בארון הבועה

📊 היום פרסם הלמ״ס את נתוני העסקאות למאי–יולי 2025, והם תואמים לחלוטין את מה שכבר הוצג בסקירת הכלכלן הראשי: השוק בהאטה עמוקה.

• סה״כ נמכרו 21,640 דירות – ירידה של 6% לעומת שלושת החודשים הקודמים, ו־19.6% פחות מהתקופה המקבילה אשתקד.
• דירות חדשות: 7,430 בלבד – ירידה חדה של 15.4% לעומת התקופה הקודמת ו־17.9%–37.6% פחות משנה שעברה.
• יד שנייה: 14,210 דירות – יציבות מדומה לעומת התקופה הקודמת, אך ירידה של 9.3% לעומת יולי–מאי 2024.

יולי 2025 – עלייה טכנית, ירידה מהותית

בחודש יולי לבדו נמכרו 8,140 דירות – עלייה של 33.7% לעומת יוני (שבו המכירות התרסקו עקב המלחמה), אך ירידה של 21.8% מול יולי 2024.

גם כאן: המספרים מתארים תיקון זמני בלבד – לא שינוי מגמה.

המלאי הלא־מכור – שיא היסטורי

הנתון המדאיג ביותר: 82,530 דירות חדשות נותרו למכירה, עלייה של 20% משנה שעברה. זה שווה ערך ל־31 חודשי היצע – שיא כל הזמנים.

בתל אביב–יפו לבדה נותרו מעל 10,000 דירות לא־מכורות, ובירושלים מעל 8,000.

השורה התחתונה

סקירת האוצר והלמ״ס מספרות סיפור אחד:

• המכירות בשפל,
• המלאי מתנפח,
• השוק מתכנס לכשל שיווי משקל שבו מחירים אינם משקפים ערך כלכלי.

וכל עוד המחירים לא יורדים – המצב רק יחמיר.