שכר הדירה עולה בגלל הריבית: הסבר פשוט לתופעה מורכבת

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה ניכרת בשכר הדירה, והסיבה לכך קשורה קשר הדוק לריבית. כדי להבין את המנגנון, חשוב להסתכל על האופטיקה של המשקיעים:

הקשר בין ריבית, תשואה ושכר דירה

כאשר הריבית במשק עולה, גם עלויות המימון של המשקיעים גדלות. מי שרכשו דירה להשקעה באמצעות משכנתא או הלוואה מוצאים את עצמם עם החזר חודשי גבוה בהרבה מבעבר. במקביל, התשואה המתקבלת מהשכירות – שנמדדת כאחוז משווי הנכס – נראית פתאום נמוכה מדי ביחס לריבית שהבנק גובה.במצב זה, המשקיע מנסה "לגשר על הפער" ולשמור על תשואה חיובית. הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות העלאת שכר הדירה.

האסטרטגיה של המשקיעים

1. התאמת מחיר השכירות לעלות המימון – ככל שהריבית גבוהה יותר, המשקיע מגלגל חלק מהעלות על השוכר.
2. שוק עם ביקוש קשיח – בישראל, הביקוש לשכירות גבוה, בין אם בגלל חוסר יכולת לרכוש דירה ובין אם בגלל ניידות (סטודנטים, צעירים, זוגות בתחילת דרכם). המשקיעים יודעים שהשוק "סופג" במידה מסוימת את ההעלאה.
3. ניסיון לשמר רווחיות – עבור משקיע, נכס שאינו מניב תשואה נחשב השקעה כושלת. לכן, גם במחיר פגיעה ביכולת השוכרים לעמוד בתשלומים, יש נטייה לדחוף את שכר הדירה כלפי מעלה.

התוצאה: מעגל לחצים

המעגל הזה יוצר לחצים כפולים:

• על השוכרים – שמתקשים לעמוד בתשלומי השכירות ומוצאים עצמם נאלצים לצמצם צריכה בתחומים אחרים.
• על המשקיעים – שאינם תמיד מצליחים לגבות את השכירות הגבוהה, במיוחד בשוק שבו ההיצע הולך וגדל והכנסות השוכרים לא עולות באותו קצב.

המסקנה

במילים פשוטות: עליית הריבית דוחפת את המשקיעים להעלות את שכר הדירה, מתוך ניסיון לשמר תשואה. אך בטווח הארוך, כאשר הפער בין יכולת השוכרים לשלם לבין ציפיות המשקיעים מתרחב – השוק נכנס לסחרור שעלול להסתיים בירידת מחירים ואף בקריסת שווי נכסים.

🏠 נדל"ן: תיבת כסף שמתמלאת מעצמה? רק אם לא שילמת עליה כפול

מאת: חיים אטקין | שמאי מקרקעין, חוקר שוק הנדל"ן ומחבר הספר "בועת נדל"ן"

💼 הדימוי שכולם אוהבים לספר לעצמם:

"נדל"ן הוא כמו תיבת כסף.

כל חודש אתה יכול למשוך ממנה סכום קבוע. היא מתמלאת מעצמה מהשכירות, ואם לא תיגע בקרן — תישאר לך תיבה שמייצרת מזומנים לנצח."איזה רעיון יפה. כמעט שיר.

אבל כמו כל שיר יפה – צריך לבדוק מה קורה כשהמנגינה מפסיקה, והמספרים מתחילים לדבר.

📉 התיבה לא שווה אם היא מרוקנת

בואו נניח שהתיבה מניבה לך 60,000 ש"ח בשנה.

בהיוון ריאלי של 5% (שוק סביר ורגיל), שוויה האמיתי הוא 1.2 מיליון ש"ח.

אבל אם שילמת עליה 2.4 מיליון ש"ח, כלומר קנית אותה לפי היוון של 2.5% – כאשר הריבית על המשכנתא היא 5% – אתה בהפסד מתמשך.כלומר: אתה מוציא יותר על רכישת התיבה ממה שהיא יודעת להחזיר.במילים אחרות:

❌ זו כבר לא תיבת כסף. זו תיבת חורים.

🎭 כולם אוהבים נדל"ן – כי כולם מאמינים שמישהו אחר ישלם יותר

וזה הלב של בועת הנדל"ן הישראלית:

• אנשים משלמים פי שניים מהערך הכלכלי של הנכס.
• הם לא קונים תיבת כסף – הם קונים תקווה.
• כל עוד מחירי השוק עולים – התקווה הזו נראית כדאית.
• אבל כשזה נעצר? התקווה הופכת להלוואה. וההלוואה – לפשיטת רגל.

🧠 בואו נחשוב רגע אחרת:

• תיבת נדל"ן שווה לפי מה שהיא יודעת לייצר, לא לפי מה שהיא "שווה בשוק".
• הערכת שווי צריכה להיעשות לפי ערך פונדמנטלי (הכנסה עתידית מהוונת), לא לפי עסקאות קודמות מנופחות.
• וההבנה הזו – היא ההבדל בין השקעה סולידית לבין מלכודת חוב בנקאית.

📢 לסיום:

אם מישהו מוכר לכם תיבת כסף, תשאלו:

"כמה היא מייצרת בחודש – ולכמה שנים קדימה?"

ואל תקנו תיבה שאחרים רוקנו – רק כי כולם אומרים שזה "בטוח כמו נדל"ן".

🏦 הדימוי: נדל"ן כתיבת כסף מתחדשת

 נדל"ן מניב הוא כמו "תיבת כסף" שמייצרת זרם קבוע של מזומנים, והוא:

1. מוגבל בגובהו – תלוי בגובה שכר הדירה או התשואה השוטפת.
2. מתחדש מעצמו – כלומר, יש הכנסה חודשית שוטפת מהנכס.
3. מאפשר "משיכה חודשית" – מעין קצבה מהון הנדל"ן.
4. השווי של התיבה נקבע לפי סך תכולתה העתידית – כלומר, הערך הנוכחי של כל תזרימי המזומנים העתידיים.

זהו תיאור שמתיישב היטב עם מודל ההיוון:

💰 שווי נדל"ן מניב = סך ההכנסות הצפויות מהנכס (NOI), מהוונות לפי שיעור היוון ריאלי.

⚠️ אך הנה הבעייתיות:

1. אם התיבה מתמלאת בקצב איטי – או פחות ממה שאתה משלם כדי לקנות אותה:

• אז מדובר במינוס כלכלי: ההכנסה מהנכס נמוכה מהריבית שאתה משלם על ההון שרכשת בו את התיבה.
• זו הפסד ריאלי.

2. אם ערך התיבה מבוסס על אשליה:

• כאשר הערכת השווי נעשית לפי "מחיר שוק מנופח" ולא לפי תכולת התיבה האמיתית (ה-NOI הממשי), אז יש כאן פער בין מחיר לערך, או אם נרצה – בין אריזת התיבה לבין תכולתה.

3. אם אתה לא יכול למכור את התיבה במחיר שבו קנית אותה:

• אתה מגלה שתיבת הכסף שלך שווה הרבה פחות – והשוק מתמוטט.

🧠 דוגמה מספרית:

נניח תיבת נדל"ן (נכס) מניבה 5,000 ש"ח לחודש נטו = 60,000 ש"ח לשנה.

אם שיעור ההיוון הריאלי הוא 5%, אז שווי הנכס צריך להיות:

60,000 / 0.05 = 1.2 מיליון ש"ח

אבל אם היא נמכרת בשוק ב-2.4 מיליון ש"ח (כפול) – רק בגלל "ביקוש", "הייפ", או "השוואות" לא רלוונטיות – אז ברור שהמחיר מנותק מהתכולה הכלכלית האמיתית של התיבה.

🧨 סיכום בוטה וישיר:

• נדל"ן אינו קסם מתמלא-מעצמו, אלא השקעה שמחייבת התאמה בין מחיר ליכולת ייצור הכנסה.
• הדימוי של "תיבת כסף" עובד רק כאשר מישהו לא קנה את התיבה בפי שניים מערכה הכלכלי.
• כשזה קורה – כמו בישראל – מדובר בפונזי פיננסי במסווה של השקעת נדל"ן.