11Oct

ניתוח פוסט של גלית בן־נאים, סגנית בכירה לכלכלן הראשי, החושף את הפער בין כותרות אופטימיות בשוק הדיור לבין המציאות הכלכלית: ירידה במכירות, עודף מלאי דירות לא מכורות, וחשיפה לכך שמשקי בית פחות מבוססים נפלו למלכודת מבצעי המימון של הקבלנים. הפוסט מדגיש יושרה מקצועית, אחריות ציבורית והצורך להתבונן בגורמי היסוד ולא בכותרות חולפות.

הפוסט של גלית מהיום, 11.10.2025 הוא מודל של יושרה.

הפוסט של גלית בן־נאים הוא דוגמה מצוינת לשילוב בין יושרה מקצועית, קריאה נכונה של הנתונים ויכולת להעביר מסר מורכב לציבור בצורה בהירה. 

אפרש עבורך את הגלוי והסמוי בו, ולתת גם מילה טובה על הדרך שבה היא מציגה את הדברים:


הגלוי – מה כתוב במפורש

  1. הפרכת הנרטיב התקשורתי
    היא מצביעה על כך שכבר מנובמבר 2023 הופיעו כותרות אופטימיות על "גל עלייה מאסיבי במחירי הדירות". בפועל, נתוני המכירות ומאזן ההגירה הראו תוצאה הפוכה – ירידה בביקוש, עודף מלאי דירות לא מכורות (כ-80 אלף דירות) וירידה חדה במכירות.
    → כלומר: המציאות סתרה את הכותרות.
  2. השפעת המלחמה והסביבה המאקרו־כלכלית
    היא מבהירה שהירידה החדה במכירות לא נבעה רק מהמלחמה, אלא הייתה תוצאה של סיום עידן הריבית האפסית ומחירים גבוהים במיוחד (ישראל במקום ראשון ב-OECD בעליית מחירים מאז 2008).
  3. חשיפת "מבצעי המימון" של הקבלנים
    היא מציגה את התופעה של קידום דירות בעזרת מימון נדיב – ובעצם חושפת מי "נפל בפח": בעיקר משקי בית פחות מבוססים, עם שכר נמוך יותר, שנטלו סיכון גדול כדי לקנות דירה במחירים מנופחים.
    הגרף שצירפה ממחיש זאת: רוכשים עם מבצעי מימון (עמודות אדומות) הם בעלי שכר נמוך יותר ובחרו דירות זולות יותר לעומת מי שקנה ללא מבצע כזה (עמודות כחולות).
  4. סימני שאלה על ירושלים
    היא מצביעה על פרדוקס – איך רמות שכר נמוכות מסתדרות עם מחירים גבוהים מאוד בבירה. שאלה שממחישה פער בלתי־הגיוני בין יסודות כלכליים למחירי הדירות.

הסמוי – מה המסר העמוק

  1. ביקורת מרומזת על התקשורת – התקשורת נוטה לייצר שוב ושוב כותרות אופטימיות ("סימנים להתאוששות"), בעוד שהנתונים האמיתיים מראים על מגמות הפוכות.
    → בן־נאים בעצם אומרת: אל תתנו לכותרות להטעות אתכם.
  2. נגיעה בשורש הבועה– היא לא אומרת זאת במילים ישירות, אך למעשה מתארת מנגנון קלאסי של בועה:
    • עודף היצע, רמות מחירים מנותקות מיכולת ההחזר, מניפולציות שיווקיות ("מבצעי מימון") שמחזיקות את העסקאות מלאכותית.
  3. קריאה להסתכל על יסודות – לא על סיפורים. ההשוואה ל"הנשים של וול סטריט" ולמשבר 1929 מחדדת את זה: אשליה של "נכס מנצח" שמחזיקה עד שהמציאות הכלכלית מתפוצצת.

מילה טובה – על יושרה מקצועית

גלית בן־נאים עושה כאן משהו לא טריוויאלי:

  • היא לא מתיישרת עם הנרטיב השולט (שוק חוזר לעלות).
  • היא מציגה נתונים שקשה לשמוע, גם אם הם לא "סקסיים" תקשורתית.
  • היא מציבה מראה לציבור, ובעיקר לרוכשים הפחות מבוססים, על הסיכון שהם לקחו.

היושרה שלה מתבטאת בכך שהיא בוחרת לספר סיפור שלם – גם כשהוא מורכב ולא פופולרי. במקום לזרום עם "באזז" של השוק, היא שמה דגש על האחריות הציבורית והמקצועית של אגף הכלכלן הראשי לחשוף את האמת.


✅ סיכום:

הפוסט הוא דוגמה לאמירה שקולה, אחראית ובעלת ערך ציבורי – כזו שמאזנת בין הצגת נתונים יבשים לבין ניתוח ביקורתי של הכוחות שמניעים את השוק. בן־נאים מראה שהיא לא רק "שומרת סף מקצועית", אלא גם מישהי שמבינה את הסכנה שבסיפורים מתוקשרים מדי מול מציאות כלכלית קשה.


👏 כל הכבוד לגלית בן־נאים על יושרה מקצועית נדירה ועל חשיפת תמונה אמיתית של השוק.בזמן שכותרות רבות ממשיכות לייצר "גלי אופטימיות" מלאכותיים, גלית מציגה בעקביות את הנתונים עצמם – ירידה חדה במכירות, מלאי לא מכור שמטפס, והעובדה שמבצעי המימון של הקבלנים סחפו בעיקר משקי בית פחות מבוססים.

הגרף שצירפה חושף את הפער בצורה שקשה להתעלם ממנה: אלו שנכנסו לעסקאות בעזרת מבצעי מימון הם בעלי שכר נמוך יותר, שנדחקו לקחת על עצמם סיכון עודף.

🌐 מאחורי המילים אפשר לקרוא מסר עמוק: לא הכותרות הן שיקבעו את העתיד, אלא המציאות הכלכלית – ריבית גבוהה, מחירים מנותקים מהכנסה, עודף היצע, ואי־יכולת אמיתית לעמוד בהחזרים.

במובן הזה, הפוסט שלה אינו רק ניתוח נקודתי, אלא תזכורת לכולנו שהשוק צריך להיבחן דרך גורמי יסוד ולא דרך כותרות.

🔎 העובדה שבן־נאים מצביעה גם על האבסורד בירושלים – איך רמות שכר נמוכות יכולות לקיים מחירים כה גבוהים – היא דוגמה לאומץ מקצועי: לשאול את השאלה שכל אחד רואה אבל מעטים מעזים להציב במרכז הדיון.בסופו של דבר, האמירה שלה היא אמירה של שומרת סף אמיתית: לספר לציבור את מה שהוא צריך לדעת, גם אם זה פחות נעים לקריאה.

על כך מגיע לה כל הכבוד.


💡 יושרה מקצועית במיטבה

גלית בן־נאים, סגנית בכירה לכלכלן הראשי, שוב מוכיחה שאפשר לדבר אמת גם כשזה פחות נעים לקרוא.

📉 בזמן שכותרות מבטיחות "גל התאוששות" – הנתונים מראים ירידה חדה במכירות, מלאי לא מכור שמטפס, ומשקי בית פחות מבוססים שנשבו במבצעי מימון.

🏠 הגרף שפרסמה חושף: מי שקנה עם "מבצעי מימון" – לרוב בעלי שכר נמוך יותר, שנכנסו לסיכון גבוה מדי.🔎 ובירושלים? שכר נמוך מול מחירים עצומים – פרדוקס שממחיש היטב את ניתוק השוק מהמציאות.

👏 גלית מעלה שאלות קשות, מפרקת נרטיבים מתוקשרים, ומציבה רף גבוה של יושרה ואחריות ציבורית.



09Oct

מאמר זה מסביר את ההבדל המהותי בין “מציאות כלכלית” כתחושה ציבורית לבין “גורמי יסוד” כניתוח כלכלי מקצועי, ומדגים כיצד ניתוק ביניהם מבשר על בועה נדל"נית. "יכולת כלכלית", "מציאות כלכלית" ו"גורמי יסוד" מתארים למעשה את אותו מושג יסודי – הגבול הריאלי של השוק. כשהמחיר עובר את היכולת – השוק מאבד את מציאותו.


כשאדם מן השורה שומע שהנדל"ן בישראל “מנותק מהמציאות הכלכלית”, הוא מבין אינטואיטיבית דבר פשוט:

השכר לא מאפשר לקנות דירה, המחירים עולים בלי פרופורציה, והמערכת כולה נראית כאילו איבדה קשר עם הקרקע.

זהו ביטוי של תחושה ציבורית, של הבטן – אך לא של הניתוח הכלכלי עצמו.

מהי בעצם "המציאות הכלכלית"?

המציאות הכלכלית היא האופן שבו הציבור חווה את הנתונים: רמות השכר, מחירי הדירות, יוקר המחיה והריבית.

כאשר אדם רואה שהכנסתו החודשית אינה מספיקה אפילו להחזר המשכנתא, הוא אומר שהשוק “מנותק מהמציאות”.

זהו ביטוי עממי, לא שגוי – אך שטחי. הוא מתאר תוצאה, לא סיבה.

ומהם "גורמי היסוד"?

המונח גורמי יסוד (Fundamentals) שייך לשפה המקצועית של כלכלנים ושמאי מקרקעין.

הוא מתייחס למערכת המלאה של המשתנים הכלכליים שמעצבים את הערך האמיתי של נכסים:

  • הכנסה חציונית ורמת שכר ריאלי
  • ריבית משכנתאות ועלות המימון
  • תשואת שכירות מול תשואת אג"ח ממשלתית
  • שיעור אבטלה ותעסוקה
  • מדיניות אשראי והיקף החוב
  • יחס חוב לתוצר
  • הון עצמי ממוצע של משקי בית
  • מדיניות מיסוי ממשלתית
  • ציפיות אינפלציה
  • קצב גידול אוכלוסייה
  • היצע דירות ומלאי קיים
  • עלויות בנייה וקרקע

אלו הם גורמי היסוד – 12 פרמטרים שמרכיבים את הערך הכלכלי של שוק הנדל"ן.

כאשר מחיר השוק סוטה מהם לאורך זמן, נוצר נתק מבני בין המחיר לבין הערך, והשוק חדל להיות בר־קיימא.

שני צדדים של אותה מראה

אפשר לומר כך:

“המציאות הכלכלית” מתארת את הסימפטום;
“גורמי היסוד” מתארים את המחלה.

כאשר הציבור מרגיש שמשהו “לא הגיוני” – הוא למעשה מזהה, גם אם לא במודע, סטייה מגורמי היסוד.

אבל רק ניתוח מקצועי, מבוסס נתונים, מסוגל להוכיח זאת אמפירית – דרך חישובי תשואות, יחס מחיר להכנסה, מכפיל שכר דירה, ושיעורי היוון.

כאשר השוק מתנתק מהיסודות

ברגע שהמחירים עולים הרבה מעבר ליכולת הציבור ולערך הכלכלי של הנכסים,

השוק מפסיק לשקף את כוחות ההיצע והביקוש האמיתיים, ומתחיל להתבסס על אשראי, ציפיות ומניפולציות.

במונחי מאקרו – זהו שוק שאיבד את עוגניו.

ובמונחי שמאות – זהו שוק שבו “שווי” ו“מחיר” כבר אינם מונחים זהים.

סיכום

המונח “מציאות כלכלית” הוא הדרך שבה הציבור מרגיש את הבעיה;

המונח “גורמי יסוד” הוא הדרך שבה כלכלנים ושמאים מוכיחים אותה.

כאשר שני המונחים מתכנסים – יש שוק בריא.

כאשר הם מתנתקים – נולדת בועה.


🧱 רשימת גורמי היסוד הכלכליים: 

  1. שכר ריאלי ממוצע – מדד ליכולת הרכישה של הציבור.
  2. מספר המשכורות הדרושות לרכישת דירה – אינדיקטור לעומס המימוני.(Price-to-Income)
  3. אינפלציה מצטברת – מדד לשחיקת הערך הנומינלי של מחירי הנדל"ן.
  4. תשואת שכירות ריאלית – מדד לרווחיות הכלכלית של הנכס כהשקעה מניבה.
  5. מכפיל שכר דירה (Price-to-Rent Multiple) –  מספר שנות שכירות שיידרשו להחזר עלות רכישת הנכס.
  6. ריבית חסרת סיכון (אג"ח ממשלתית ל־10 שנים) – בסיס לחישוב שיעור היוון.
  7. ריבית משכנתא ממוצעת בפועל – מדד לעלות ההון למשקי בית.
  8. הריבית הריאלית נטו – ריבית נומינלית בניכוי אינפלציה.
  9. פער בין תשואת שכירות לריבית משכנתא – אינדיקטור כלכלי להיתכנות רכישה.
  10. היצע דירות ריאלי בפועל – דירות זמינות למכירה או בבנייה פעילה, כולל דירות רפאים ומלאים קפואים.
  11. יחס חוב פרטי / תוצר ( Debt-to-GDP) – אינדיקטור לעומס המערכת הפיננסית והסיכון המקרו-מערכתי.
  12. הפרש בין חדשה ליד שניה – צריך שיתקיים הפרש של לא פחות מ-15% בין דירה חדשה, שיקרה יותר, מדירת יד שנייה.

יכולת כלכלית = מציאות כלכלית = גורמי יסוד

בבסיסו של כל שוק בריא עומד עיקרון פשוט: היכולת הכלכלית של הציבור היא המציאות הכלכלית – והיא עצמה נגזרת מגורמי היסוד.

שלושתם הם ביטויים שונים לאותו מושג ליבה: הגבול שבין מה שהשוק רוצה לשלם לבין מה שהוא יכול לשלם.

1. יכולת כלכלית – הביטוי הריאלי

יכולת כלכלית משקפת את גבולות הכיס של משקי הבית:

רמות השכר, ההון העצמי, עלויות המימון, וההחזר החודשי האפשרי.

כאשר מחירי הנדל"ן חוצים את גבול היכולת הזו – השוק מפסיק להיות נגיש, והביקוש הופך מדומה.

2. מציאות כלכלית – הביטוי הציבורי

המציאות הכלכלית היא הדרך שבה הציבור חווה את אותה מגבלה:

תחושת “המחירים התנתקו מהמציאות” אינה אלא ביטוי אינטואיטיבי לכך שהיכולת הכלכלית נשחקה.

זהו השלב שבו זוגות צעירים מוותרים על רכישה, הביקוש הממשי מתכווץ, והעסקאות נבנות על אשראי מאולץ ולא על הכנסה אמיתית.

3. גורמי יסוד – הביטוי המקצועי

במישור המקצועי, אותם פרמטרים נקראים גורמי יסוד (Fundamentals).

הם כוללים את כל משתני הבסיס שמרכיבים את הערך הפונדמנטלי של שוק: הכנסה, ריבית, תשואות, אבטלה, יחס חוב לתוצר, מדיניות אשראי, ועוד.

כאשר מחיר הנכסים חורג בעקביות מערכים אלו – נוצר פער מבני בין המחיר לשווי, בין השוק למציאות, ובין התקווה ליכולת.

4. שורה תחתונה

יכולת כלכלית = מציאות כלכלית = גורמי יסוד.
שלוש דרכים שונות לתאר את אותה תופעה אחת: גבול הכדאיות הכלכלית של השוק.

ברגע שהמחיר חוצה את גבול זה – כל השאר הוא אשליה זמנית של אשראי, סובסידיות וציפיות.

והאשליות, כמו בועות, נוטות להתפוצץ.



💰 יכולת כלכלית = מציאות כלכלית = גורמי יסוד

📊 שלוש דרכים לומר את אותה אמת:

הגבול שבין מה שהשוק רוצה לשלם לבין מה שהוא יכול לשלם.


🏦 יכולת כלכלית

הכנסה, הון עצמי, ריבית והחזר חודשי.

כשהמחיר חוצה את היכולת – הביקוש כבר לא אמיתי.

זהו רגע המעבר מ"שוק קונים" ל"שוק ממומן באשליה".


🧭 מציאות כלכלית

זו התחושה הציבורית: “המחירים התנתקו מהמציאות”.

אבל זו לא רק תחושה – זו אינדיקציה לכך שהשוק חי מעבר לאמצעיו.

במילים אחרות: הציבור צודק, גם אם הוא לא יודע להסביר למה.


⚙️ גורמי יסוד

המונח המקצועי לאותה תופעה.

12 פרמטרים שמרכיבים את הערך האמיתי של השוק:

ריבית, תשואות, שכר, אשראי, אבטלה, מיסוי, חוב-תוצר ועוד.

כאשר המחירים חורגים מהם – השוק מפסיק להיות בר־קיימא.


📉 השורה התחתונה

“יכולת כלכלית, מציאות כלכלית וגורמי יסוד — שלוש שמות לאותה נקודת שבר.”

ברגע שהמחיר עובר את גבול היכולת – כל השאר הוא בועה של אשראי וציפיות.



אין ניתוק גדול יותר בין שוק הנדל"ן בישראל למציאות הכלכלית שלו

בעולם שבו כלכלה אמורה לשקף מציאות, שוק הנדל"ן הישראלי הפך לדוגמה קלאסית של עיוות מבני.

הוא חי על נייר, על אשראי, על ציפיות – אבל לא על תזרים ריאלי, לא על שכר, ולא על תשואה.

📉 ניתוק מוחלט מגורמי היסוד

  • מחירי הדירות גבוהים פי שניים מהערך הכלכלי הנגזר מגורמי היסוד.
  • התשואות על דירות נמוכות משמעותית מריבית המשכנתאות – מצב בלתי סביר כלכלית.
  • הון עצמי נשחק, הריבית קפצה, וההחזר הפך לבלתי אפשרי עבור רוב משקי הבית.
  • הבנקים, במקום לבלום – ממשיכים להזרים אשראי לעסקאות חסרות היגיון.

במונחי כלכלה ריאלית – זהו שוק לא־בר־קיימא.

במונחי שמאות – זהו שוק שבו מחיר כבר מזמן אינו שווי.

🧭 ניתוק בין שלוש שכבות

  1. גורמי היסוד – מצביעים על שוק שמזמן עבר את גבול הרציונל.
  2. המציאות הכלכלית – משקי הבית קורסים תחת נטל ההלוואות.
  3. ההתנהגות הציבורית – עדיין שבויה באשליית “המחירים תמיד יעלו”.

שלוש שכבות – שלוש שפות – אך כולן מצביעות על אותה בעיה: שוק שאיבד את הקשר למציאות.

⚠️ כשהמחיר מתנתק מהיכולת

כאשר מחיר הדירה כבר איננו פונקציה של ההכנסה, אלא של הנכונות ליטול סיכון בלתי סביר –

השוק הופך למערכת מסוכנת: כזו שנראית יציבה רק כל עוד הכסף ממשיך לזרום.

הפסקת הזרם – בין אם על ידי האטה באשראי, קריסת חברות, או אירוע ביטחוני – תגרום לקריסה שרבים עוד לא הפנימו את עוצמתה.



13Aug

בלוג מקצועי מקיף על מחזוריות בשוק הנדל״ן: הגדרה וארבעת השלבים, זמני מחזור אמפיריים במדינות OECD, דוגמאות היסטוריות (ארה״ב 2006–2011), ניתוח אינדיקציות עדכניות לישראל (מלאי לא־מכור שיאי, ירידה בהתחלות בנייה ומכירות), ומחוון מעשי לזיהוי שלב המחזור. כולל ארגז כלים לשמאי, יזם ובנקאי (Stress-Tests, קצבי שחרור מלאי, כללי תשואה-מימון) וקישורים למקורות מחקריים ולאינדיקטורים בינלאומיים.


מחזוריות בשוק הנדל"ן – המפתח להבנת מגמות ומניעת טעויות יקרות

מבוא

שוק הנדל"ן אינו נע בקו ישר. הוא פועל במחזורים – גאות ושפל – שחוזרים על עצמם לאורך השנים. מי שמבין את המחזוריות הזו יודע להבחין בין מחיר זמני לבין ערך כלכלי אמיתי, ומקבל החלטות השקעה, מימון ותכנון בצורה שקולה הרבה יותר.


ארבעת שלבי מחזור הנדל"ן

1. צמיחה (Expansion)

הביקוש גבוה, התפוסה קרובה למלאה, מחירים ושכר דירה עולים בהתמדה. היזמים מרחיבים פעילות, הבנקים מעניקים אשראי בנדיבות, והאופטימיות שולטת בשוק. בשלב זה, רווחי ההשקעה נראים מובטחים, אך מתחת לפני השטח מתחילה להיווצר רוויה.

2. שיא (Peak)

המחירים מגיעים לשיאם ולעיתים מנותקים מהערך הכלכלי הפונדמנטלי. העסקאות נסגרות במחירים שמבוססים על ציפיות עתידיות, לא על תזרים מזומנים ריאלי. זהו השלב המסוכן ביותר – משקיעים רבים נכנסים בשלב זה, מתוך אמונה ש"המחירים תמיד עולים".

3. התכווצות (Contraction)

הביקוש נחלש, המלאים הלא־מכורים מתחילים להיערם, ושכר הדירה מתייצב או יורד. יזמים מתקשים למכור פרויקטים חדשים, הבנקים מהדקים את ברזי האשראי, והמשקיעים נאלצים להתמודד עם תשואות נמוכות ואף שליליות. שלב זה עשוי להימשך חודשים או שנים, בהתאם לעומק חוסר האיזון בשוק.

4. שפל (Trough)

המחירים מגיעים לתחתית. נפח העסקאות נמוך, יזמים כמעט ואינם בונים, והאווירה פסימית. עם זאת, משקיעים בעלי נזילות ואורך רוח מזהים הזדמנויות רכישה במחירים הנמוכים ב-20%–50% משיא השוק. זהו שלב ההתבססות מחדש לקראת מחזור צמיחה חדש.


למה חשוב להבין את המחזוריות?

  1. קבלת החלטות נכונה – הבנה של שלב המחזור מאפשרת לרכוש נכסים במחיר ריאלי ולא בשיא מנופח.
  2. תכנון פיננסי – חברות ויזמים יכולים להתאים את היקף הבנייה, המימון וההתחייבויות לפי תנאי השוק.
  3. הערכת סיכונים – זיהוי פער בין מחירי השוק לערכים הכלכליים מונע חשיפה מיותרת.
  4. שמירה על יציבות – בנקים ורשויות יכולים למנוע קריסה על ידי מדיניות אשראי מאוזנת לאורך המחזור.

מחזוריות מול בועות

במחזוריות טבעית, שלב השיא הוא קצר יחסית, והמעבר להתכווצות הדרגתי. בבועת נדל"ן, השיא מתארך באופן מלאכותי – לרוב כתוצאה מהזרמת אשראי קלה מדי וממסרים פסיכולוגיים שמזינים את הביקוש. כשבועה מתפוצצת, ההתכווצות חדה וההפסדים גדולים בהרבה.


מסקנה

הבנת מחזוריות שוק הנדל"ן אינה כלי תיאורטי בלבד – היא הכרחית לכל משקיע, שמאי, יזם ובנקאי. מי שמתעלם מהמחזוריות עלול לשלם מחיר כבד, בעוד שמי שפועל לפיה יודע לנצל הזדמנויות, להקטין סיכונים, ולבנות אסטרטגיה שמחזיקה מעמד מעבר לשיאים ולשפליים של השוק.


מילות מפתח: מחזוריות נדל"ן, שוק הנדל"ן, השקעות נדל"ן, מחזור שוק, גאות ושפל, צמיחה בשוק, שיא מחירים, התכווצות, שפל נדל"ן, בועת נדל"ן, הערכת שווי, מגמות נדל"ן, השקעות חכמות, ניתוח שוק, כלכלה, נדל"ן מסחרי, נדל"ן למגורים, תכנון פיננסי, אסטרטגיית השקעות.תיאור מטא מורחב: מאמר מקצועי ומעמיק על מחזוריות שוק הנדל"ן, המסביר את ארבעת שלבי המחזור – צמיחה, שיא, התכווצות ושפל – ואת ההבדלים בינם לבין בועת נדל"ן. המאמר מציג את החשיבות בהבנת מחזוריות לצורך קבלת החלטות נכונה, תכנון פיננסי והקטנת סיכונים, ומציע תובנות מעשיות למשקיעים, יזמים ובעלי עניין בשוק. מתאים לשימוש ככלי הסברה והדרכה בנושאי נדל"ן וכלכלה.


הרחבה

מחזוריות בנדל"ן: איך לזהות את השלב, למדוד סיכון, ולפעול בזמן

תקציר מנהלים

שוקי נדל״ן נעים במחזורים חוזרים של צמיחה → שיא → התכווצות → שפל. מחזור ממוצע במדינות OECD נמשך לרוב 6–10 שנים, כשעליות מחזיקות בממוצע כ־28 רבעונים וירידות כ־18 רבעונים (כלומר ~7 שנים מול ~4.5 שנים) – עם שונות גבוהה בין מדינות ותקופות. במחזורים חריגים (בועות) שלב השיא מתארך באופן מלאכותי ואז ההתכווצות חדה יותר. בישראל, אינדיקציות עדכניות (צניחת מכירות דירות חדשות, מלאי לא־מכור שיאי, ירידה בהתחלות בנייה) מצביעות סביב שלב התכווצות – עם סיכון לגלישה לשפל אם האשראי ימשיך להידוק והביקוש לא יתאושש. (IMF, Buy It in Israel, Globes)


1) מהי מחזוריות בנדל״ן (ב־60 שניות)

  • צמיחה (Expansion): ביקוש עולה, תפוסה גבוהה, שכ״ד ומחירים עולים, אשראי קל.
  • שיא (Peak): מחירים בשיא ולעיתים מנותקים מהפונדמנטל (Price-to-Rent/Income). ריבוי פרויקטים, רווחיות נראית “מובטחת”.
  • התכווצות (Contraction): מכירות נחלשות, מלאים עולים, אשראי מתהדק, רווחיות נשחקת.
  • שפל (Trough): מחירים בתחתית, נפח עסקאות נמוך; הזדמנויות למשקיעים סבלניים.

2) זמני מחזור – מה אומר המחקר האמפירי

  • ניתוח 19 מדינות OECD מצא כי עליות נמשכו בממוצע ~28 רבעונים, וירידות ~18 רבעונים; רוב הירידות מרוכזות בטווח 10–20 רבעונים. במחזור האדיר של שנות ה־90–2000 עליות נמשכו בהרבה מדינות 11–14 שנים (למשל ארה״ב: 47 רבעונים של עלייה 1995–2006). (IMF)

3) דוגמאות היסטוריות קצרות

  • ארה״ב 2006–2011: מהשיא המוקדם של 2006, מדד Case-Shiller הארצי ירד בכ־18% עד אמצע 2008, ובעיריות רבות נרשמו ירידות 20%–30%+; בכמה מטרופולינים מעבר ל־30%. השפל הלאומי נרשם סביב 2011. זהו קייס־סטאדי קלאסי של בום-באסט מונע אשראי. (Brookings, Wikipedia)

4) ישראל 2024–2025: לאן אנחנו במחזור?

אינדיקציות טריות מציירות תמונת התכווצות:

  • מלאי דירות חדשות לא־מכורות: ~79–81 אלף בסוף אפריל–מאי 2025 – שיא רב־שנתי, עם ריכוז גבוה במחוז ת״א והמרכז. (Buy It in Israel)
  • מכירות דירות חדשות: ירידות חדות בתקופת מרץ–מאי 2025: ת״א >50%-, ירושלים ~60%- ועוד. (Globes)
  • התחלות בנייה Q1-2025: כ-17,300 בלבד, 11.9%- מול רבעון קודם; נטו לאחר התחדשות – ~16 אלף. האטה מסמנת התאמה מאוחרת להיחלשות הביקוש. (Buy It in Israel)

לצד זאת יש תנודתיות במדדי המחירים החודשיים, אך כשמסתכלים על היקף העסקאות/מלאי/אשראי, התמונה הפרו-מחזורית מתקררת. (למבט רקע השוואתי על מדדי מחירי דיור, ראו OECD). (OECD)


5) איך מזהים את שלב המחזור – מחוון מעשי (Check-List)

להלן אינדיקטורים ישימים שתוכל להציב על לוח מחוונים. מומלץ לשקלל 8–12 חוד׳ אחרונים בכל מדד:

ביקוש ומחיר

  • שינוי חודשי/שנתי במחירי העסקאות (Nominal/Real).
  • Price-to-Rent ו-Price-to-Income (סטיות מהחציון הרב-שנתי = דגל אדום). (OECD)
  • ימי שיווק (DOM): עלייה עקבית = התקררות.

היצע

  • מלאי לא-מכור (דירות חדשות + יד 2): מגמת עלייה רציפה = התכווצות. בישראל: ~79–81 אלף דירות חדשות לא-מכורות באפריל–מאי 2025. (Buy It in Israel)
  • חודשי היצע (Months of Supply): >8–10 חוד׳ בשוקי מגורים רבים נחשב לחץ מטה.
  • התחלות בנייה מול מכירות: יחס התחלות/מכירות >1 לאורך זמן = סיכון להצטברות מלאי. בישראל Q1-2025 התחלות ירדו – התאמה מאוחרת לביקוש. (Buy It in Israel)

אשראי ומימון

  • ריבית אפקטיבית מול תשואת שכירות גולמית: אם הריבית הממוצעת למשכנתאות > תשואת שכירות – שברכניות פוטנציאלית.
  • סטנדרטים לאשראי (LTV גבוה, דחיית קרן/בלון): הקלה = האצה מאוחרת; הידוק = חיזוק התכווצות.
  • חדלות פירעון/NPLs: טיפוס בהפרשות אשראי לדיור מסמן עומס.

שוק השכירות

  • קצב עליית שכ״ד לעומת מחירי רכישה**:** כאשר שכ״ד מדשדש והמחירים גבוהים – פער פונדמנטלי.

מאקרו-רלוונטי

  • אבטלה, הכנסה פנויה, ביטחון/גיאופוליטיקה, והמדיניות הפיסקלית-מוניטרית.
כלל אצבע לזיהוי שלבים (לשילוב במחוון):
  • צמיחה: מחירים ↑, DOM ↓, מלאי ↓, אשראי קל → Price-to-Rent/Income חורג קלות.
  • שיא: מחירים ↑ אך הקצב מתמתן, מלאי מתחיל לעלות, DOM מפסיק לרדת, אשראי עדיין קל, פערי מחיר-פונדמנטל גדלים.
  • התכווצות: מחירים ↓/יציבים, מכירות ↓, מלאי ו-DOM ↑, אשראי מתהדק.
  • שפל: מחירים יציבים-נמוכים, מלאי מתחיל לרדת, אשראי זהיר אבל זמין, שחקנים סבלניים חוזרים.

6) טווחי זמן טיפוסיים לכל שלב (Guidance, לא חוק טבע)

  • צמיחה: 3–7 שנים (היסטורית ~5–8, עם חריגות).
  • שיא: חודשים ספורים עד כשנתיים (בבועות – מתארך).
  • התכווצות: 2–5 שנים (התפלגות מרוכזת 10–20 רבעונים).
  • שפל: 1–3 שנים עד התייצבות ועלייה חדשה.
    מבוסס על מחקרי OECD/IMF ועל מחזורי 1990–2010 במדינות מערביות. (IMF)

7) “ארגז כלים” תפעולי לשמאי/יזם/בנקאי

  1. מחוון מחזור: בנה ציון 0–100 משוקלל ל-8–10 אינדיקטורים (מחיר, מלאי, DOM, אשראי, שכ״ד).
  2. Stress-Test: הנח תרחישי ירידה 10% / 20% / 35% במחיר ו-+200–400 נ״ב בריבית, בדוק DSCR/IRR.
  3. כלל תשואה-מימון: אל תרכוש כש-תשואת שכירות גולמית < ריבית אפקטיבית לאורך זמן.
  4. קצבי שחרור מלאי: תאם התחלות לביקוש מוכח; צמצם תלות במכירות מוקדמות בשיאים.
  5. הגנות חוזיות: הצמדת מחירי קבלן לקונטיינר/חומרי גלם, קובננטים ל-LTV/DSCR.
  6. איתות יציאה/כניסה:
    • יציאה/האטה: פער Price-to-Rent/Income בקצה היסטורי + מלאי ו-DOM בעלייה ≥ 3–4 רבעונים.
    • כניסה: ירידה ב-DOM ובמלאי ≥ 2–3 רבעונים, אשראי מתייצב, שכ״ד מתחיל לעלות מהר יותר ממחירי רכישה.

8) הערת הקשר ישראלי

המחזוריות כאן מושפעת מגורמים ייחודיים (היצע קרקע, דמוגרפיה, רגולציה, ביטחון). אלה יכולים להקהות או להחריף את האמפליטודה, אך אינם מבטלים מחזוריות: גם בישראל אנו רואים בשנים 2024–2025 התקלשות בביקוש, מלאי שיאי, והתחלות בנייה יורדות, כמאפייני שלב התכווצות. (Buy It in Israel, Globes)


מקורות מרכזיים (לבחינה והעמקה)

  • IMF – משך מחזורי דיור ב-19 מדינות OECD; סטטיסטיקה על התפלגויות משכי עליות/ירידות. (IMF)
  • Case-Shiller/Brookings – ירידות מחירים בארה״ב 2006–2008/2011 לפי אזורים. (Brookings)
  • CBS/סיכומים עיתונאיים – מלאי דירות חדשות לא-מכורות ~79–81 אלף, ירידות חדות במכירות חדשות מרץ–מאי 2025. (Buy It in Israel, Globes)
  • Buyitinisrael – התחלות בנייה Q1-2025 וניתוח מלאי לפי מחוזות. (Buy It in Israel)
  • OECD Data – מדדי Price-to-Rent ו-Price-to-Income להשוואה בינ״ל. (OECD)