17Jun

משבר האקוויטי במערכת הבנקאית: איך טעויות בהערכת שווי מסכנות את היציבות הפיננסית של ישראל

משבר האקוויטי השלילי במערכת הבנקאית הישראלית: ניתוח ביקורתי של מדיניות האשראי - מה קורה כשמתבלבלים ומבלבלים בין מחיר לשווי.


"הבנקים בישראל עם אקוויטי שלילי כי ה - LTV חושב לפי LTP, אין להם בטוחות ואין להם מה לממש. הם העניקו הלוואות לפי מחיר ולא לפי שווי. גישת "שיכפול והעתקת מחירים" וגישת "לספר בכמה נמכרה או נמכרו דירות ליד" גרמו לבנקים לחלק משכנתאות לפי מחיר ללא כל בדיקה ובחינה כלכלית של העסקאות" - חיים אטקין, שמאי מקרקעין, אנליסט וחוקר נדל"ן, מחבר הספר הספר בועת נדל"ן

"מחיר הוא נתון שוק שהתקבל בעבר או מתקבל בהווה, שווי הוא מסקנה כלכלית על מחיר שראוי שיתקבל" - תורת השמאות

המצב הנוכחי: כשהבנקים מגלים שהם עירומים

המערכת הבנקאית הישראלית מתמודדת כיום עם תופעה מדאיגה של אקוויטי שלילי נרחב. מצב זה נובע מפער מהותי בין השווי האמיתי של נכסי הבטוחה לבין הסכומים שהוענקו במשכנתאות. שורש המשבר נעוץ באימוץ עיוור של גישות שומות בעייתיות בתקופת עליית המחירים.

הבעיה המרכזית: בלבול בין "שווי" ל"מחיר"

LTV מול LTP – ההבחנה הקריטית

בעוד שיחס LTV (Loan to Value) אמור להתבסס על שווי כלכלי עצמאי, הבנקים השתמשו בפועל ב-LTP (Loan to Price) – כלומר, חישבו את היחס לפי מחיר העסקה בפועל.

  • LTV אמיתי: הערכת שווי שמאית מקצועית, אובייקטיבית, המבוססת על ניתוח פונדמנטלי של הנכס.
  • LTP: המחיר בפועל ששולם, שנקבע פעמים רבות ללא קשר לערך הכלכלי.

שיטות שמאיות לקויות שהובילו למשבר

1. גישת "שכפול והעתקת מחירים"

העתקת נתוני עסקאות קודמות כבסיס לשומות חדשות, מבלי להתחשב בשוני מהותי בין הנכסים, יצרה שווי שוק מנופח ולא ריאלי.

2. גישת "בכמה נמכרה דירה ליד"

התבססות מופרזת על מחירי עסקאות סמוכות, מבלי לבחון אם הן רלוונטיות, שיקפה תפיסה שגויה שהשוק תמיד צודק – גם כשברור שהוא בועה.

השלכות המשבר

א. חשיפה לסיכון אשראי מערכתי

  • ירידת מחירים חושפת את הבנקים לכך שהבטוחות אינן מכסות את יתרת החוב.
  • מחדלים עתידיים יובילו להפסדים מיידיים ולצורך בהפרשות הון משמעותיות.

ב. קושי לממש בטוחות

  • ירידת מחירים עלולה להפוך את מימוש הנכסים לפעולה חסרת תוחלת.
  • כתוצאה: ירידה באמינות המערכת הפיננסית, חשש מפני פאניקה בשוק ההון.

כשל שיטתי בהבנה הכלכלית של שווי

הבנקים לא ביצעו את בדיקות השווי הנדרשות:

  • לא בחנו פוטנציאל הכנסה.
  • לא ניתחו תחזיות שוק או תרחישי קיצון.
  • לא בדקו את יכולת ההחזר האמיתית של הלווה.
  • לא בחנו תשואות כלכליות לעומת ריבית המשכנתא.

במקום כל אלה – בחרו ב"שווי שוק" שמבוסס על מחיר מנופח.

מודלים לתיקון: שוויץ וגרמניה

המודל השוויצרי:

  • שמאי עצמאי חובה.
  • מגבלות LTV נוקשות (80%).
  • התבססות על שווי בלבד, לא על מחיר.

המודל הגרמני:

  • דגש על תשואה כלכלית.
  • בדיקות יציבות פיננסית של הלווה.
  • דרישות הון עצמי משמעותיות (20–30%).
  • התעלמות מעליות חדות במחירים לצורכי הערכה.

המלצות מדיניות בישראל

1. חזרה להערכות שווי עצמאיות

יש לאסור על הבנקים לאשר משכנתאות לפי מחיר עסקה בלבד.

2. ניתוח כלכלי מעמיק לכל עסקה

  • בחינת פוטנציאל הכנסה, מיקום, תזרימי מזומנים.
  • חישוב יחס שווי-תשואה מול ריבית המשכנתא.

3. שקיפות רגולטורית מלאה

  • פרסום שמאות לציבור.
  • רגולציה ברורה של מתודולוגיית השומה.

4. שינוי תרבות ניהול הסיכונים בבנקים

  • מודלים המעריכים ירידות ערך עתידיות.
  • מערכות התרעה מוקדמות.
  • תגמול מבוסס איכות אשראי ולא גידול בהיקף ההלוואות.

סיכום

המשבר הנוכחי נובע מכשל יסודי: ההנחה שמחיר שוק הוא שווי כלכלי. מערכת האשראי הישראלית נשבתה באשליית בטוחות מנופחות – ונחשפת כעת לסיכון ממשי. הדרך לפתרון מחייבת מהפך תפיסתי: חזרה לשמאות שמרנית, אשראי מבוסס סיכון, ובקרה רגולטורית הדוקה. לפעול עכשיו – לפני שהאשליה תתפוצץ לגמרי.


משבר האקוויטי השלילי / The Negative Equity Crisis

עבריתEnglish
המצב הנוכחי: כשהבנקים מגלים שהם עירומים
המערכת הבנקאית הישראלית מתמודדת כיום עם תופעה מדאיגה של אקוויטי שלילי נרחב...
The Current State: When Banks Realize They're Naked
Israel's banking system is currently facing a troubling phenomenon—widespread negative equity...
הבעיה המרכזית: בלבול בין "שווי" ל"מחיר"
בעוד שיחס LTV אמור להתבסס על שווי כלכלי עצמאי, הבנקים השתמשו בפועל ב-LTP...
The Core Issue: Confusing “Value” with “Price”
While LTV should rely on independent economic valuation, banks in practice used LTP...
שיטות שמאיות לקויות שהובילו למשבר
1. גישת "שכפול והעתקת מחירים"
2. גישת "כמה שילם השכן"
Flawed Valuation Practices That Fueled the Crisis
1. “Copy-Paste Pricing”
2. “What the Neighbor Paid”
השלכות המשבר
- חשיפת הבנקים לסיכון
- קושי במימוש בטוחות
- אובדן אמון
Consequences of the Crisis
- Exposure to risk
- Difficulty realizing collateral
- Loss of trust
כשל שיטתי בהבנת שווי כלכלי
לא בוצעו ניתוחים נדרשים, הסתמכות על מחירים מנופחים.
A Systemic Failure to Understand Economic Value
No proper analysis performed; reliance on inflated prices.
מודלים לתיקון: שוויץ וגרמניה
שוויץ – שמאי עצמאי, מגבלת LTV, ניתוק בין מחיר לשווי.
גרמניה – דגש על תשואה, הון עצמי גבוה.
Reform Models: Switzerland & Germany
Switzerland – Independent appraisers, LTV cap, separation of price and value.
Germany – Focus on yield, high equity requirements.
המלצות לישראל
- חישוב שווי אמיתי בלבד
- ניתוח כלכלי מעמיק
- שקיפות רגולטורית
- שינוי תרבות סיכון
Recommendations for Israel
- True value-based calculations
- Deep economic analysis
- Regulatory transparency
- Risk culture reform
סיכום
יש לחזור לשמאות שמרנית ומבוססת סיכון – לפני שהבועה תתפוצץ.
Conclusion
A return to conservative, risk-based valuation is required—before the bubble bursts.


10Jun

בלוג נוקב מאת חיים אטקין על הצורך בתוכנית חילוץ מדויקת במודל HAMP/HARP, רגע לפני שהמערכת הבנקאית תקרוס. על תזמון, אחריות והפקודה: "פעל!"


🟠 "פעל!" – קריאה אחרונה לפני הקריסה

"תזמון הפעלת התוכניות HARP ו-HAMP הוא קריטי. מוקדם מדי זה יצור פאניקה מאוחר מדי זה כבר לא יועיל. הפעלתה צריכה להיות בנקודה בה הבנקים איבדו את אחיזתם בניהול ושליטה בשוק על מחירי הדירות, והשוק מתחיל להתנהג ולהתנהל כמו שוק חופשי, עלייה בפיגורי משכנתאות, ירידת מחירים, וירידה בהיקפי המכירות." - חיים אטקין, שמאי מקרקעין, מהספר בועת נדל"ן


"פעל!" – מילה אחת, פקודה חדה, רגע אחד שמתחיל תנועה.

כך שומע כל לוחם באוזנייה בדיוק בתזמון המדויק. הפקודה ניתנת – ונפתחת אש, או ירי צלפים או מתחילה הסתערות. תיאום, דיוק, אחריות. פקודה שלא ניתנת סתם כך. היום, אני צועק שוב: "פעל!"

לא לקרב – אלא כדי שמישהו, איפשהו, ישמע את העִיקה הזו – לפני שיהיה מאוחר מדי.


🕰 התזמון קובע אם תינצל או תתרסק

בהיסטוריה של משברים פיננסיים, Timing is everything.

גם ארה"ב הבינה זאת במשבר הסאב־פריים. לא הייתה זו רק השאלה מה לעשות – אלא מתי. וכך נולדו תוכניות ההצלה HAMP ו-HARP.

  • HAMP – הסדר מחודש של הלוואות למניעת חדלות פירעון.
  • HARP – מימון מחדש לבעלי משכנתאות עם שווי בית שירד מתחת לגובה ההלוואה.

הצלחתן של תוכניות אלה נבעה לא רק מתכנונן, אלא בעיקר מהפעלתן בנקודה הקריטית – כאשר הבנקים איבדו שליטה על המחירים, אך לפני שהמערכת כולה קרסה.


📉 ומה אצלנו?

בישראל, הבנקים עדיין מתעקשים להתנהג כאילו הם המפקד בשטח – אך אין חיילים מאחוריהם. שוק הדירות כבר מזמן לא מקשיב להם.

"הפעלתה של תוכנית חילוץ צריכה להיות בדיוק בנקודה שבה הבנקים איבדו את אחיזתם בניהול ובשליטה בשוק על מחירי הדירות,
והשוק מתחיל להתנהל כמו שוק חופשי – עם עלייה בפיגורי משכנתאות, ירידת מחירים, וירידה בהיקפי המכירות."
– חיים אטקין, בועת נדל"ן

מוקדם מדי – וזה יוצר פאניקה.

מאוחר מדי – אין את מי להציל.


🧠 למה הפעלת תוכנית עכשיו, או לעולם לא?

כי אנחנו בנקודה שבה המוסדות יודעים את האמת, אבל שותקים.

הציבור מתחיל להרגיש את הריקבון, אבל עוד מהסס.

והמחירים – כבר לא עולים. רק מחזיקים מעמד בכוח ההכחשה. ברגע שהפיגורים יזנקו, ההשקות ייכשלו, והמימון יתחיל להיסגר –

לא יהיה צורך יותר בתוכנית חילוץ. יהיה צורך בתוכנית חירום.

וזה ההבדל בין "למנוע פשיטת רגל" לבין "להתמודד עם שוקת שבורה".


🔊 המילה האחרונה – לקרוא לפעולה

"פעל!" – זו איננה דרמה לשמה. זו קריאה להתעוררות.

לרגולטורים. לבנק ישראל. למשרד המשפטים. לבנקאים שכן יודעים את האמת.

לציבור – שמתחיל להבין שהוא זה שישלם את המחיר.

הזמן לפעול הוא עכשיו.

כי מי שיחכה שכולם יסתערו – עלול לגלות שהוא נשאר לבדו בשטח.


אינפוגרפיקה המשווה את פער הזמנים בין תחילת המשבר לבין הפעלת תוכנית חילוץ בכל אחת מהמדינות שנבדקו:

  • ארה"ב הפעילה את HAMP/HARP כשנתיים לאחר תחילת משבר הסאב־פריים – תזמון שנחשב קריטי להצלת המערכת.
  • בריטניה התעכבה כ־5 שנים, מה שגרם לביקורת על התגובה המאוחרת.
  • גוש היורו פתח בתוכנית ESM לאחר שנתיים של קריסות מדינות.
  • ישראל – אין עדיין הפעלה. הסימולציה בגרף מניחה מימוש עתידי ב־2025, כלומר פער של כ־3 שנים מהתפוררות השליטה של הבנקים.
  • יפן חיכתה עשור (!) להפעיל תוכנית רכישת נכסים – דחייה שנחשבת כגורם מרכזי לשקיעה בעשור האבוד.