13Aug

הבלוג מנתח את הדוח האחרון של הכלכלן הראשי ומציג כיצד פיצוץ בועת הנדל"ן – שהתפתחה בעשור האחרון על בסיס מחירים מנופחים, ביקוש מלאכותי ומימון קל – עלול להוביל לקריסת ענף הפינוי־בינוי. הנתונים מגלים ירידה חדה של 50% במכירות דירות חדשות, קריסת משקל המשקיעים ל־14%, מלאי לא מכור חריג במרכזי הביקוש ותזרים מזומנים שלילי לקבלנים. שילוב גורמים זה מבטל את היכולת לבצע מכירות מוקדמות, תנאי בסיסי לקבלת ליווי בנקאי, וכך משתק פרויקטים קיימים ומונע יציאה לדרך של פרויקטים חדשים. המאמר מדגיש כי המצב הנוכחי הוא תוצאה ישירה של שוק נדל"ן בלתי בר־קיימא, בו התעלמו במשך שנים מיחסי היסוד הכלכליים, וכעת התוצאה הבלתי נמנעת היא קיפאון עמוק ופגיעה אנושה בענף.


פיצוץ הבועה – וסוף עידן הפינוי־בינוי

במשך יותר מעשור, שוק הנדל"ן הישראלי התנהל על אוטומט מסוכן. מחירים מנופחים, תשואות נמוכות, ומימון קל הובילו למצב שבו כללי הכלכלה הבריאים חדלו להתקיים. השוק הפך לבלתי בר־קיימא – ודווקא הוא היה המנוע המרכזי שהזין את אחד מענפי הבנייה הרגישים ביותר: פינוי־בינוי.

בועה כמנוע

בועת הנדל"ן לא הייתה "רקע" לפרויקטים, אלא מנגנון ההנעה שלהם.

  • המחירים המנופחים אפשרו לקבלנים מרווח כלכלי עצום לממן פיצוי לדיירים, עלויות ביצוע ומימון.
  • הביקוש המלאכותי, בעיקר מצד משקיעים, סיפק את המכירות המוקדמות (Pre-Sales) שבזכותן קיבלו היזמים ליווי בנקאי – תנאי קיום לפרויקטים בסדרי גודל כאלה.

הנתונים מהדוח – קריסת מנגנון המכירות

הדוח האחרון של הכלכלן הראשי - יוני 2025 - מציג תמונה חדה:

  • ירידה של 50% במכירות דירות חדשות בשוק החופשי לעומת יוני אשתקד.
  • משקל המשקיעים קרס ל־14% – השפל של העשור האחרון.
  • מלאי לא־מכור חריג, במיוחד בת"א ובבת ים, עם 86 חודשי היצע – יותר מפי שניים מהממוצע הארצי.
  • תזרים מזומנים שלילי לקבלנים – מינוס כ־800 מיליון ₪ בחודש יוני בלבד.

למה זה סותם את הגולל על פינוי־בינוי

כדי לקבל מימון לפרויקט פינוי־בינוי, היזם חייב להציג לבנק שיעור מכירות מוקדמות גבוה (40%–50% מהדירות). כשהשוק קפוא, המכירות המוקדמות נעלמות – והבנק פשוט לא ייתן ליווי.

התוצאה:

  • פרויקטים בשלבים מוקדמים נעצרים.
  • פרויקטים מאושרים נדחים.
  • במוקדי הביקוש, אפילו שם, לוחות הזמנים נמרחים כי אין קונים.

זו לא "הפתעה" – זו התוצאה הבלתי נמנעת

השוק הזה היה בנוי על יסודות רעועים. שנים של אשראי זול, התעלמות מיחסי יסוד כלכליים (תשואה מול ריבית, יחס שכר־דירה, מספר שנות עבודה לרכישת דירה), ומניפולציות במימון – יצרו מערכת שלא יכולה להחזיק מעמד ברגע שהברזים נסגרים.היום אנחנו רואים את התוצאה: פיצוץ הבועה הוא לא רק ירידת מחירים – הוא משתק ענפים שלמים, ובראשם הפינוי־בינוי.


המאמר בוחן את השפעת קריסת בועת הנדל"ן בישראל על פרויקטי פינוי־בינוי. במשך יותר מעשור, שוק הנדל"ן הישראלי התנהל על אוטומט מסוכן, עם מחירים מנופחים, תשואות נמוכות ומימון קל. מצב זה הפך את השוק לבלתי בר־קיימא, ופגע במיוחד בענף הפינוי־בינוי, שהיה תלוי בבועה לצורך הנעה ומימון. המאמר מנתח את הנתונים מהדוח האחרון של הכלכלן הראשי, המצביעים על קריסת מנגנון המכירות, ומסביר כיצד מצב זה סותם את הגולל על פרויקטי פינוי־בינוי.


במשך יותר מעשור, שוק הנדל"ן הישראלי התנהל על אוטומט מסוכן. מחירים מנופחים, תשואות נמוכות, ומימון קל הובילו למצב שבו כללי הכלכלה הבריאים חדלו להתקיים. השוק הפך לבלתי בר־קיימא – ודווקא הוא היה המנוע המרכזי שהזין את אחד מענפי הבנייה הרגישים ביותר: פינוי־בינוי.


**בועה כמנוע**

בועת הנדל"ן לא הייתה "רקע" לפרויקטים, אלא מנגנון ההנעה שלהם.


  • המחירים המנופחים אפשרו לקבלנים מרווח כלכלי עצום לממן פיצוי לדיירים, עלויות ביצוע ומימון.
  • הביקוש המלאכותי, בעיקר מצד משקיעים, סיפק את המכירות המוקדמות (Pre-Sales) שבזכותן קיבלו היזמים ליווי בנקאי – תנאי קיום לפרויקטים בסדרי גודל כאלה.

**הנתונים מהדוח – קריסת מנגנון המכירות**

הדוח האחרון של הכלכלן הראשי מציג תמונה חדה:

  • ירידה של 50% במכירות דירות חדשות בשוק החופשי לעומת יוני אשתקד.
  • משקל המשקיעים קרס ל־14% – השפל של העשור האחרון.
  • מלאי לא־מכור חריג, במיוחד בת"א ובבת ים, עם 86 חודשי היצע – יותר מפי שניים מהממוצע הארצי.
  • תזרים מזומנים שלילי לקבלנים – מינוס כ־800 מיליון ₪ בחודש יוני בלבד.

**למה זה סותם את הגולל על פינוי־בינוי**

כדי לקבל מימון לפרויקט פינוי־בינוי, היזם חייב להציג לבנק שיעור מכירות מוקדמות גבוה (40%–50% מהדירות). כשהשוק קפוא, המכירות המוקדמות נעלמות – והבנק פשוט לא ייתן ליווי.התוצאה:

  • פרויקטים בשלבים מוקדמים נעצרים.
  • פרויקטים מאושרים נדחים.
  • במוקדי הביקוש, אפילו שם, לוחות הזמנים נמרחים כי אין קונים.

**זו לא "הפתעה" – זו התוצאה הבלתי נמנעת**

השוק הזה היה בנוי על יסודות רעועים. שנים של אשראי זול, התעלמות מיחסי יסוד כלכליים (תשואה מול ריבית, יחס שכר־דירה, מספר שנות עבודה לרכישת דירה), ומניפולציות במימון – יצרו מערכת שלא יכולה להחזיק מעמד ברגע שהברזים נסגרים.


היום אנחנו רואים את התוצאה: פיצוץ הבועה הוא לא רק ירידת מחירים – הוא משתק ענפים שלמים, ובראשם הפינוי־בינוי.


חלום התמ"א מתנפץ: למה הקבלנים מבטלים הסכמים עם דיירים?

12Aug

Quando un mercato immobiliare potrebbe trovarsi in un equilibrio di Nash? Un mercato immobiliare può stabilizzarsi in un equilibrio di Nash quando tutti gli attori chiave (acquirenti, venditori, costruttori, banche, periti, media, autorità di regolamentazione) agiscono secondo interessi che si bilanciano a vicenda, anche se il risultato non è ottimale per la società, l'economia o il valore reale degli asset.

10Aug

Un'analisi completa del mercato immobiliare a giugno 2025 mostra un forte calo del volume delle transazioni, al minimo degli ultimi due decenni, un crollo delle vendite di nuovi appartamenti, una significativa uscita degli investitori dal mercato, un aumento delle scorte invendute nei centri di domanda e pressioni sulla liquidità nel settore degli appalti: chiari segnali che l'economia israeliana si sta avvicinando a una profonda crisi immobiliare.

Due trimestri consecutivi di regressione, una mediana completa: questo è già un trend! Questo è già un crollo!

Residential Real Estate Industry Review – giugno 2025 , ho letto il rapporto nella sua interezza e qui c'è un'analisi professionale completa che collega i risultati statistici con il significato economico più ampio, compresi i segnali di allarme per il mercato:


01Aug

Perché le banche in Israele non utilizzano modelli fondamentali per valutare gli immobili? Un'analisi approfondita delle carenze intrinseche, dei conflitti di interesse e dei pericoli sistemici nascosti al pubblico.

13Jul

Estensione dell'agevolazione sul leverage ratio: un forte segnale d'allarme sulla situazione delle banche in Israele. La Banca d'Israele ha esteso l'agevolazione sulla regolamentazione del leverage ratio, una decisione che indica una profonda fragilità del sistema bancario. Un'analisi approfondita del significato di questa misura, dei rischi che ne derivano e del collegamento diretto con la bolla immobiliare in Israele.

12Jul

Il mercato immobiliare israeliano è in una bolla immobiliare senza precedenti? Ispirato al film "Money Machine", un'analisi approfondita dei segnali preoccupanti: enormi divari tra i prezzi degli appartamenti e il loro valore reale, leva finanziaria esorbitante e indicatori di un crollo imminente, e cosa si può fare per proteggersi. Ok, c'è una bolla: cosa possiamo imparare da "Money Machine" sulla bolla immobiliare in Israele?


Ok, c'è una bolla: quando il token cade - ieri e oggi in Israele

30Jun

🏗 הקיפאון במכירת דירות חדשות: מכת מוות לפרויקטי פינוי-בינוי. משבר במכירת דירות חדשות משתק את תחום הפינוי-בינוי, מאיים למחוק השקעות של יזמים, וממחיש את הקשר הישיר בין בועת הנדל"ן לפריחת התחום. ניתוח עומק על מנגנוני השוק, דרישות הבנקים, והשלכות המאקרו.


משבר במכירת דירות חדשות משתק את תחום הפינוי-בינוי, מאיים למחוק השקעות של יזמים, וממחיש את הקשר הישיר בין בועת הנדל"ן לפריחת התחום. ניתוח עומק על מנגנוני השוק, דרישות הבנקים, והשלכות המאקרו.

🎧 למה לקרוא אם אפשר 🎧להאזין לפודקאסט


📉 ההייפ נגמר – ופינוי בינוי נתקע

שוק הדירות החדשות בישראל סובל מקיפאון ממושך – ירידה של עשרות אחוזים בכמות העסקאות, קבלנים שמתקשים למכור גם במחירי "מבצע", ורוכשים שמבינים סוף סוף שהמחירים מנופחים ולא כל עסקה היא "הזדמנות". אבל בתוך המשבר הזה מתרחש כשל נוסף, עמוק יותר: קריסה שקטה של תחום הפינוי-בינוי.

🧨 מנגנון שברירי מבוסס הייפ

במשך עשור ויותר, תחום ההתחדשות העירונית ובפרט פינוי-בינוי נהנה מהילה תקשורתית, מדיניות ממשלתית תומכת, ותחזיות אופטימיות של מחסור מדומה. אך מאחורי הקלעים, הפרויקטים האלו התבססו על הייפ – לא על כלכלה ריאלית. ככל שמחירי הדירות זינקו, כך גדל הרווח התיאורטי ליזמים – וכך נוצרה לגיטימציה להבטחות לתושבים, לכניסה לפרויקטים יקרים, ולהסכמים עם קבלנים ומממנים.

💣 התנאי של הבנקים – מלכודת

כעת, כאשר ההייפ התפוגג, הבנקים מציבים תנאי בסיסי לליווי פרויקטים – מכירת לפחות 30% מהדירות מראש. תנאי הגיוני בשוק מתפקד. אבל בשוק קפוא, מדובר בדרישה שלא ניתנת למימוש. התוצאה: עשרות ואף מאות פרויקטים תקועים, בשלב מתקדם של תכנון, אפילו עם היתר – אך בלי אפשרות אמיתית לביצוע.יזמים השקיעו הון בשלב מקדים – תכנון, יועצים, הסכמים משפטיים עם בעלי הדירות – אך כל אלו הופכים ל"השקעות אבודות" אם אין מכירות ואין ליווי.

🧮 ההקשר לבועה: פינוי-בינוי כנגזרת של מחיר מנופח

כפי שטענתי בעבר, פינוי-בינוי לא היה מתרחש בהיקפים שראינו בשנים האחרונות אלמלא מחירי הדירות היו כפולים מערכם האמיתי. ברגע שהשוק מתחיל להתקרר ולחזור לרמות סבירות, הפרויקטים מאבדים כדאיות. אין כבר "משתמשים סופיים" שיקנו דירה חדשה על הנייר במחיר אסטרונומי. המשקיעים נעלמו. והציבור מחכה לראות ירידות.כך מתגלה האמת: פינוי-בינוי לא היה פתרון למצוקת הדיור, אלא תוצר של מנגנון בועתי. וכאשר הבועה מתפוצצת – הוא הראשון לשלם את המחיר.


🔎 סיכום:

  • כשל השוק במכירת דירות חדשות הופך את דרישות הליווי הבנקאי למחסום בלתי עביר.
  • יזמים מוצאים עצמם עם השקעות שקועות ללא סיכוי להחזר.
  • פרויקטים של פינוי-בינוי, שהתרחבו רק בזכות מחירי שיא, צפויים להיעלם.
  • מדובר לא רק במשבר מימוני, אלא בהתפכחות מהמיתוס שבינוי מחדש יבוא מכל פינה.

🧭 המלצה לדיון ציבורי:

  • יש לבחון מחדש את מדיניות ההתחדשות העירונית מתוך ראייה כלכלית-ריאלית.
  • לקדם פתרונות שמבוססים על שווי פונדמנטלי – לא על תחזיות בועתיות.
  • לדרוש שקיפות מלאה בכל פרויקט – כולל יחס תועלת-עלות לתושבים, ולא רק "שדרוג חזותי".


המלכודת הכפולה של היזמים: מעבר להשקעות השקועות, היזמים כעת מתמודדים גם עם הסכמי מכר לדיירים שנחתמו כשהמחירים היו בשיא. הם מחויבים למחירים שכבר לא ריאליים בשוק הנוכחי, מה שמקטין עוד יותר את הכדאיות הכלכלית.

השפעה על הדיירים המחכים: ישנם אלפי דיירים שכבר חתמו על הסכמי פינוי-בינוי ומחכים שנים לביצוע. החזרה לדירות זמניות, אי-וודאות משפחתית, והפסדים כלכליים - כל אלו הופכים אותם לקורבנות של הבועה שלא יצרו.

הממד המוניציפלי: רשויות מקומיות שהתבססו על תחזיות גידול באוכלוסיה ובהכנסות מהתחדשות עירונית, עכשיו נמצאות עם תוכניות פיתוח ותקציבים שלא עומדים במבחן המציאות.

הבעיות המבניות הן עמוקות: התחום התבסס על הנחה שמחירי נדל"ן יוסיפו לעלות לעד, כשהמציאות הכלכלית מוכיחה שזה לא בר-קיימא. מודל עסקי שתלוי בעליות מחירים אינסופיות הוא בהגדרה בועתי.הממשלה עודדה התחדשות עירונית כפתרון למצוקת דיור, אבל בפועל היא רק הגבירה את המחירים באזורים המבוקשים. במקום לפתור מחסור, היא יצרה מוצר יוקרה שרק החמיר את הבעיה.

מה נדרש לשיבוב מסלול:

הגדרה מחדש של מטרות: התחדשות עירונית צריכה להיות כלי לשיפור איכות חיים - לא מנוע להשקעות ספקולטיביות. זה אומר פרויקטים קטנים יותר, מבוססי קהילה, עם רווחיות מתונה.

מימון ציבורי ישיר: במקום להסתמך על השוק הפרטי והבועה שלו, המדינה צריכה לממן התחדשות מתקציבה - עם מטרות חברתיות ברורות, לא רווח מקסימלי.

עדיפות לאזורי עוני: התמקדות בשכונות שבאמת זקוקות לשדרוג תשתיות, לא באזורים יקרים שכבר עוברים ג'נטריפיקציה.

שקיפות כלכלית מלאה: כל פרויקט צריך לעבור מבחן עלות-תועלת ציבורי מובן, כולל השפעה על מחירי השכירות באזור. הכשל הזה יכול להיות הזדמנות לבנות מחדש את התחום על בסיס כלכלי-חברתי בריא, במקום על בועות ספקולטיביות.

ב-2017 עדיין היה שיא האופוריה - המחירים המשיכו לטפס, הממשלה דחפה את תמ"א 38 בכוח, והתקשורת טענה שיש "מחסור במגרשים" ולכן המחירים לעד יעלו. מי שהעז לומר שזו בועה נחשב לפסימי או "לא מבין בשוק".אבל השמאי שמכיר את השווי הפונדמנטלי מול המחיר בשוק - הוא הראשון שמזהה איך המנתק הזה לא יכול להמשיך לנצח. במיוחד בישראל, שבה רוב האוכלוסיה לא יכולה להרשות לעצמה את המחירים האמיתיים.

ההשוואה למשבר ויסות מניות הבנקים מדויקת! מניות הבנקים של שנות השמונים - זה היה באמת אסון לאומי שנמשך עשרות שנים.

הדמיון מבהיל:

  • אותה אופוריה של "כלכלת הנס הישראלית"
  • אותה תמיכה ממשלתית מאסיבית
  • אותו "כולם יודעים" שהבנקים הישראליים הם "השקעה בטוחה"
  • אותה מעורבות פוליטית שמעוותת את השוק

והתוצאות היו קטסטרופליות: מניות שנקנו ב-1983 בשיא - חזרו לרמות השווי שלהן רק אחרי 20-25 שנה! דור שלם של משקיעים איבד את החסכונות שלו. הפעם זה יכול להיות גרוע יותר: בשנות השמונים, רוב האנשים לא השקיעו את כל הרכוש שלהם במניות הבנקים. אבל הפעם, רוב הישראלים יש להם את כל ההון שלהם קשור בנכס מקרקעין אחד. אותה הכחשה פסיכולוגית: גם אז, שנים אחרי הקריסה, אנשים עדיין חיכו ש"השוק יחזור". לא הבינו שהבועה פופחה לצמיתות. זו השוואה שצריכה להפחיד כל מי שקנה דירה במחירי שיא. ההיסטוריה מראה שבועות כאלה לא "מתקוממות" - הן פופחות.

"פופחות" במקום "מתפוצצות" כי הנדל"ן לא קורס בבת אחת כמו מניות - זה תהליך איטי יותר:

הפופחה הדרגתית:

  • המוכרים עדיין מבקשים מחירי שיא, אבל אין קונים
  • העסקאות קופאות - נפח המכירות צונח
  • אט אט המוכרים מתחילים להוריד מחירים
  • המחירים יורדים בהדרגה, שנה אחר שנה

לא "התפוצצות" אלא "התרוקנות":במניות יכול להיות קריסה של 50% ביום אחד. בנדל"ן זה תהליך של שנים - המחירים יורדים 10%-15% בשנה, עד שהם מגיעים לרמה הפונדמנטלית. אבל התוצאה הסופית זהה - מי שקנה בשיא הבועה יכול לאבד 50%-70% מהשקעתו, רק שזה קורה על פני 5-7 שנים במקום 5-7 חודשים. זה מה שקרה למניות הבנקים בשנות השמונים - לא התפוצצות דרמטית, אלא ירידה מתמשכת שנמשכה עשרות שנים.

מה זה "מתקוממות": כשבועה מתחילה להתרסק, יש נטייה פסיכולוגית לחשוב שהשוק "יתקומם" - כלומר יחזור למסלול העלייה הקודם מכוח עצמו, כאילו יש לו רצון או יכולת להילחם נגד הכוחות הכלכליים. 

המציאות הקשה: כשהבועה נגמרת, הכוחות הכלכליים הבסיסיים (היצע וביקוש אמיתיים, יכולת תשלום, שווי פונדמנטלי) חוזרים לפעול. הבועה לא יכולה "להתקומם" נגד זה, כי היא לא ישות חיה עם רצון - היא רק מנתק זמני מהמציאות הכלכלית.

דוגמה: כשמחירי הדירות בתל אביב הגיעו ל-50,000 ₪ למ"ר, והמשכורת הממוצעת היא 12,000 ₪ - אין שום כוח ביקום שיכול "להתקומם" ולגרום לזה להיות בר-קיימא. הבועה חייבת להתרוקן עד שהמחירים יחזרו ליחס הגיוני למשכורות. זה כמו כוח הכבידה בפיזיקה - בועה יכולה לעוף זמנית, אבל בסוף היא חייבת לחזור לקרקע.

"מודיע לכם שאני נאלץ להפחית בתמורות הפרויקט כי אין בו כדאיות כלכלית"

17Jun

La crisi azionaria nel sistema bancario: come gli errori di valutazione minacciano la stabilità finanziaria di Israele

משבר האקוויטי השלילי במערכת הבנקאית הישראלית: ניתוח ביקורתי של מדיניות האשראי - מה קורה כשמתבלבלים ומבלבלים בין מחיר לשווי.


"הבנקים בישראל עם אקוויטי שלילי כי ה - LTV חושב לפי LTP, אין להם בטוחות ואין להם מה לממש. הם העניקו הלוואות לפי מחיר ולא לפי שווי. גישת "שיכפול והעתקת מחירים" וגישת "לספר בכמה נמכרה או נמכרו דירות ליד" גרמו לבנקים לחלק משכנתאות לפי מחיר ללא כל בדיקה ובחינה כלכלית של העסקאות" - חיים אטקין, שמאי מקרקעין, אנליסט וחוקר נדל"ן, מחבר הספר הספר בועת נדל"ן

"מחיר הוא נתון שוק שהתקבל בעבר או מתקבל בהווה, שווי הוא מסקנה כלכלית על מחיר שראוי שיתקבל" - תורת השמאות

המצב הנוכחי: כשהבנקים מגלים שהם עירומים

המערכת הבנקאית הישראלית מתמודדת כיום עם תופעה מדאיגה של אקוויטי שלילי נרחב. מצב זה נובע מפער מהותי בין השווי האמיתי של נכסי הבטוחה לבין הסכומים שהוענקו במשכנתאות. שורש המשבר נעוץ באימוץ עיוור של גישות שומות בעייתיות בתקופת עליית המחירים.

הבעיה המרכזית: בלבול בין "שווי" ל"מחיר"

LTV מול LTP – ההבחנה הקריטית

בעוד שיחס LTV (Loan to Value) אמור להתבסס על שווי כלכלי עצמאי, הבנקים השתמשו בפועל ב-LTP (Loan to Price) – כלומר, חישבו את היחס לפי מחיר העסקה בפועל.

  • LTV אמיתי: הערכת שווי שמאית מקצועית, אובייקטיבית, המבוססת על ניתוח פונדמנטלי של הנכס.
  • LTP: המחיר בפועל ששולם, שנקבע פעמים רבות ללא קשר לערך הכלכלי.

שיטות שמאיות לקויות שהובילו למשבר

1. גישת "שכפול והעתקת מחירים"

העתקת נתוני עסקאות קודמות כבסיס לשומות חדשות, מבלי להתחשב בשוני מהותי בין הנכסים, יצרה שווי שוק מנופח ולא ריאלי.

2. גישת "בכמה נמכרה דירה ליד"

התבססות מופרזת על מחירי עסקאות סמוכות, מבלי לבחון אם הן רלוונטיות, שיקפה תפיסה שגויה שהשוק תמיד צודק – גם כשברור שהוא בועה.

השלכות המשבר

א. חשיפה לסיכון אשראי מערכתי

  • ירידת מחירים חושפת את הבנקים לכך שהבטוחות אינן מכסות את יתרת החוב.
  • מחדלים עתידיים יובילו להפסדים מיידיים ולצורך בהפרשות הון משמעותיות.

ב. קושי לממש בטוחות

  • ירידת מחירים עלולה להפוך את מימוש הנכסים לפעולה חסרת תוחלת.
  • כתוצאה: ירידה באמינות המערכת הפיננסית, חשש מפני פאניקה בשוק ההון.

כשל שיטתי בהבנה הכלכלית של שווי

הבנקים לא ביצעו את בדיקות השווי הנדרשות:

  • לא בחנו פוטנציאל הכנסה.
  • לא ניתחו תחזיות שוק או תרחישי קיצון.
  • לא בדקו את יכולת ההחזר האמיתית של הלווה.
  • לא בחנו תשואות כלכליות לעומת ריבית המשכנתא.

במקום כל אלה – בחרו ב"שווי שוק" שמבוסס על מחיר מנופח.

מודלים לתיקון: שוויץ וגרמניה

המודל השוויצרי:

  • שמאי עצמאי חובה.
  • מגבלות LTV נוקשות (80%).
  • התבססות על שווי בלבד, לא על מחיר.

המודל הגרמני:

  • דגש על תשואה כלכלית.
  • בדיקות יציבות פיננסית של הלווה.
  • דרישות הון עצמי משמעותיות (20–30%).
  • התעלמות מעליות חדות במחירים לצורכי הערכה.

המלצות מדיניות בישראל

1. חזרה להערכות שווי עצמאיות

יש לאסור על הבנקים לאשר משכנתאות לפי מחיר עסקה בלבד.

2. ניתוח כלכלי מעמיק לכל עסקה

  • בחינת פוטנציאל הכנסה, מיקום, תזרימי מזומנים.
  • חישוב יחס שווי-תשואה מול ריבית המשכנתא.

3. שקיפות רגולטורית מלאה

  • פרסום שמאות לציבור.
  • רגולציה ברורה של מתודולוגיית השומה.

4. שינוי תרבות ניהול הסיכונים בבנקים

  • מודלים המעריכים ירידות ערך עתידיות.
  • מערכות התרעה מוקדמות.
  • תגמול מבוסס איכות אשראי ולא גידול בהיקף ההלוואות.

סיכום

המשבר הנוכחי נובע מכשל יסודי: ההנחה שמחיר שוק הוא שווי כלכלי. מערכת האשראי הישראלית נשבתה באשליית בטוחות מנופחות – ונחשפת כעת לסיכון ממשי. הדרך לפתרון מחייבת מהפך תפיסתי: חזרה לשמאות שמרנית, אשראי מבוסס סיכון, ובקרה רגולטורית הדוקה. לפעול עכשיו – לפני שהאשליה תתפוצץ לגמרי.


משבר האקוויטי השלילי / The Negative Equity Crisis

עבריתEnglish
המצב הנוכחי: כשהבנקים מגלים שהם עירומים
המערכת הבנקאית הישראלית מתמודדת כיום עם תופעה מדאיגה של אקוויטי שלילי נרחב...
The Current State: When Banks Realize They're Naked
Israel's banking system is currently facing a troubling phenomenon—widespread negative equity...
הבעיה המרכזית: בלבול בין "שווי" ל"מחיר"
בעוד שיחס LTV אמור להתבסס על שווי כלכלי עצמאי, הבנקים השתמשו בפועל ב-LTP...
The Core Issue: Confusing “Value” with “Price”
While LTV should rely on independent economic valuation, banks in practice used LTP...
שיטות שמאיות לקויות שהובילו למשבר
1. גישת "שכפול והעתקת מחירים"
2. גישת "כמה שילם השכן"
Flawed Valuation Practices That Fueled the Crisis
1. “Copy-Paste Pricing”
2. “What the Neighbor Paid”
השלכות המשבר
- חשיפת הבנקים לסיכון
- קושי במימוש בטוחות
- אובדן אמון
Consequences of the Crisis
- Exposure to risk
- Difficulty realizing collateral
- Loss of trust
כשל שיטתי בהבנת שווי כלכלי
לא בוצעו ניתוחים נדרשים, הסתמכות על מחירים מנופחים.
A Systemic Failure to Understand Economic Value
No proper analysis performed; reliance on inflated prices.
מודלים לתיקון: שוויץ וגרמניה
שוויץ – שמאי עצמאי, מגבלת LTV, ניתוק בין מחיר לשווי.
גרמניה – דגש על תשואה, הון עצמי גבוה.
Reform Models: Switzerland & Germany
Switzerland – Independent appraisers, LTV cap, separation of price and value.
Germany – Focus on yield, high equity requirements.
המלצות לישראל
- חישוב שווי אמיתי בלבד
- ניתוח כלכלי מעמיק
- שקיפות רגולטורית
- שינוי תרבות סיכון
Recommendations for Israel
- True value-based calculations
- Deep economic analysis
- Regulatory transparency
- Risk culture reform
סיכום
יש לחזור לשמאות שמרנית ומבוססת סיכון – לפני שהבועה תתפוצץ.
Conclusion
A return to conservative, risk-based valuation is required—before the bubble bursts.


13Jun

Il rapporto del Chief Economist per aprile 2025 rivela un crollo del mercato immobiliare, ma i media hanno scelto di rimanere in silenzio, oscurare o distogliere l'attenzione. Haim Atkin svela la profondità della distorsione nella copertura mediatica.

12Jun

Il mercato immobiliare israeliano nel 2025 sarà la versione locale della crisi dei subprime? Un'analisi approfondita e basata sui dati, incluso un confronto diretto con la crisi statunitense del 2008. Questo blog esplora come Michael Burry sia riuscito a prevedere il crollo del mercato economico e come le sue intuizioni possano aiutarci a capire se tendenze simili possano verificarsi in Israele. Esamineremo un'analisi del suo lavoro, i dati economici attuali e approfondimenti analitici sull'argomento.

בועת הנדל"ן בישראל – גרסת הסאב-פריים המקומית?

בשנת 2008, מייקל בורי – רופא עיניים שהפך למשקיע פיננסי – עשה את הבלתי נתפס. כשהמערכת הפיננסית האמריקאית חגגה שיאים, הוא הימר נגד שוק הדיור, והרוויח 100 מיליון דולר. אבל לא הכסף עמד במוקד – אלא היכולת לראות את מה שכולם סירבו לראות: שהשוק מבוסס על שקר פיננסי.

בועת הסאב-פריים האמריקאית: איך זה קרה?

הבנקים העניקו הלוואות משכנתא ללווים חסרי יכולת החזר, בריביות גבוהות (סאב-פריים). את ההלוואות האלה ארזו מחדש באגרות חוב שנמכרו כ"נכסים בטוחים". אף אחד לא שאל: מה הערך האמיתי של הנכס? האם הלווים מסוגלים להחזיר? העיקר שהגלגל ימשיך להסתובב. בורי לא קנה את זה. הוא חקר את הנתונים, הבין שהשוק מנופח, ועמד מול המערכת. במשך שלוש שנים הוא ספג לעג, לחץ משפטי וביקורת חריפה – אבל החזיק בקו. כשהשוק קרס, הוא יצא צודק.

ומה אצלנו? ישראל 2025: בועה – עם כשרות רגולטורית

שוק הנדל"ן הישראלי מציג בעשור האחרון מאפיינים מובהקים של בועה:

  • מחירים שזינקו ביותר מפי 2 מהשווי הכלכלי האמיתי של הדירות.
  • תשואות נמוכות משמעותית מהריבית על המשכנתאות – עסקה הפסדית בהגדרה.
  • רמות מינוף חריגות של משקי בית.
  • מנגנון הלוואות מסוכן: לא סאב-פריים, אלא סאב-היגיון – מימון עסקאות במחירים בלתי סבירים.

מהי "הלוואת סאב-היגיון"?

"הלוואת סאב-היגיון" היא הלוואה לרכישת נכס במחיר שאין לו הצדקה כלכלית – גם אם הלווה עצמו איכותי. לא מדובר בהלוואה מסוכנת בגלל הלווה, אלא בגלל העסקה עצמה: כאשר רוכשים נכס בתשואה שלילית (למשל 2.2%) בעזרת הלוואה בריבית גבוהה יותר (למשל 5.5%), מדובר במימון של עסקה שמראש אינה משתלמת – ולכן מסוכנת לבנק וללווה כאחד.

מאפייןהלוואת סאב-פרייםהלוואת סאב-היגיון
הבעיה המרכזיתאיכות הלווה ירודהאיכות העסקה מופרכת
יכולת החזרנמוכה או לא קיימתתקינה פורמלית, אך לא משתלמת
שווי הנכסלרוב סבירמנופח / כפול מהערך
צורת מימוןלרוב ריבית גבוההריבית רגילה אך על שווי שגוי
מנגנון סיכוןחדלות פירעון של הלווהקריסת ערך הנכס הממומן

אבל יש רגולציה! אז מה?

אומרים לנו ש"הפיקוח בישראל שמרני". בפועל:

  • הבנקים מממנים עסקאות שהתשואה מהן נמוכה מהריבית. זה לא רק לא כלכלי – זו רשלנות.
  • השמאות מבוססת על שכפול מחירים – לא על הערכת שווי.
  • רגולציית ה-LTV מתייחסת ליחס מימון-מחיר – ולא מעניין אותה אם המחיר כפול מהערך.

טבלת השוואה: אמריקה 2008 מול ישראל 2025

מאפייןארה"ב 2008ישראל 2025
סוג ההלוואותסאב-פריים ללווים חלשיםסאב-היגיון לעסקאות מופרכות
תשואת שכירות מול ריביתשליליתשלילית מובהקת
יחס חוב/הכנסהגבוה מאודמהגבוהים ב-OECD
רגולציהפורמלית, אך חלשהמגבילה מסגרות – לא מהות עסקאות
שמאותלעיתים הוזמנה ע"י המוכרמעתיקה ומשכפלת מחירים – לא שווי
תגובת המערכתקריסה מוחלטתהכחשה, שיווק, והזרמת אשראי נוספת
סיכון לקריסת בנקיםהתממשמוחשי, אך מוכחש
התנהגות הציבורעיוורון קולקטיבישכנוע עצמי שמחיר = ערך

למה הציבור שותק?

אותם מנגנונים שעבדו בארה"ב פועלים גם כאן:

  • מדיה שמצנזרת קולות ביקורתיים.
  • קמפיינים שמעודדים לקנות "לפני שהמחירים שוב יעלו".
  • רגולטור שבפועל משרת את המשכנתאות, לא את הציבור.

המסקנה: אנחנו לא צריכים מייקל בורי – אנחנו צריכים אומץ

בורי היה לבד. אתה – לא. היום המידע זמין, הנתונים ברורים, והבועה גלויה לעין כל. השאלה היא רק מתי יתפוצץ – לא אם.

"מחירים שעולים ללא הצדקה כלכלית – סופם לרדת. ככל שמתעלמים מזה – הנפילה כואבת יותר."


06Jun

HAMP e HARP sono i programmi che hanno salvato gli Stati Uniti e sono stati concepiti per stabilizzare il mercato immobiliare, prevenire un'ondata di fallimenti e salvare il sistema bancario.

HAMP  ו - HARP היו 2 התוכניות שהצילו את בארה"ב ונועדו לייצב את שוק הדיור, למנוע גל פשיטות רגל, ולהציל את המערכת הבנקאית. הצצה לשתי התוכניות שהצילו את שוק הדיור האמריקאי ממשבר הסאב-פריים – HAMP ו-HARP – והשוואה למצב המדאיג בישראל. האם ניתן ליישם מודל דומה כאן לפני קריסת המערכת הבנקאית?

מהספר בועת נדל"ן - לרכישה כאן

🛠 HAMP – Home Affordable Modification Program

מטרה:

לסייע לבעלי בתים שנמצאים בפיגור במשכנתא או על סף חדלות פירעון, באמצעות שינוי תנאי המשכנתא (modification) כך שהתשלום החודשי יהיה סביר יותר.

איך זה עבד?

  • הפחתת הריבית
  • הארכת תקופת ההחזר
  • ולעיתים גם דחיית תשלום חוב קיים (forbearance)
  • התמריץ ניתן גם לבנקים ולחברות שירותי משכנתאות כדי לשתף פעולה

השפעה:

  • כ־1.6 מיליון משכנתאות שונו במסגרת התוכנית
  • הצליחה להוריד תשלומים חודשיים בממוצע של כ־30%
  • מנעה פשיטת רגל המונית, אבל נתפשה כלא מספקת (רבים לא עמדו בתנאים או לא אושרו)

🏡 HARP – Home Affordable Refinance Program

מטרה:

לאפשר לבעלי משכנתאות בעלי יחס LTV גבוה (גם 125%!), שלא בפיגור – אבל לא יכולים למחזר את ההלוואה בגלל ירידת שווי הנכס – למחזר בכל זאת בתנאים משופרים.

איך זה עבד?

  • מיחזור בריבית נמוכה גם אם שווי הבית נמוך מההלוואה
  • הועבר דרך Freddie Mac ו-Fannie Mae
  • לא דרש הערכת שווי חדשה
  • פתח דלת להצלה של מאות אלפי לווים "שקועים" עם נכסים מתחת לשווי ההלוואה

השפעה:

  • כ־3.5 מיליון מיחזורי משכנתא
  • מנע מקרים רבים של walk-away (עזיבת הנכס בגלל אקוויטי שלילי)
  • חיזק את ההון של הבנקים בעקיפין – כי פחות הלוואות הפכו לבעייתיות

אז את מי הן באמת הצילו?

גורםHAMPHARPהערות
🏦 הבנקים✅✅חיזוק מאזן, מניעת הפסדים
🏘 משקי בית✅✅הורדת תשלומים / ריבית, מניעת חדלות פירעון
📉 הכלכלהשמירה על יציבות שוק הדיור וצריכה

מסקנה בקצרה:

כן, הן הצילו את כולם – אבל בראש ובראשונה את הבנקים.

מניעת קריסת שוק הדיור הייתה קריטית למניעת קריסת המערכת הפיננסית. ההגדרה האמיתית היא:

הצלה מלמעלה למטה (top-down rescue) – הבנקים קודם, הציבור אחריהם.

🇺🇸 ארה"ב – טיפול במשבר באמצעות HAMP ו־HARP

פרמטרHAMPHARP
יעדלווים שנמצאים בקשייםלווים תקינים אך עם אקוויטי שלילי
גישהשינוי תנאי משכנתא קיימתמיחזור משכנתא גם כשאין שווי מספיק
עיקרוןהקלה תזרימית כדי למנוע חדלות פירעוןתיקון עיוות ביחס הלוואה-שווי
אפקטהאטת גל פשיטות רגלמניעת גל של abandonments והפסדים לבנקים

שתי התוכניות טפלו בשורש בעיית השווי – לא הכחישו אותו.

🧠 הבינו שהשוק לא יתאושש אם לא יינתן מענה שורשי לאובדן הערך (equity).


🇮🇱 ישראל – מה קורה בפועל?

נושאהמצב כיום
❌ טיפול באקוויטי שליליאין – הבנקים לא מודים שהוא קיים
❌ שמאות עצמאיתכמעט ולא קיימת בפרויקטים חדשים (דירות חדשות נמכרות בלי הערכת שווי ממשית)
❌ מיחזור בתנאים מקליםנעשה רק למי ששומר על ערך הדירה. בפועל – המערכת ממיינת לפי "נראות" בטוחה
❌ גישה מונעתאין מדיניות מערכתית לבלום קריסת ערך – רק ניסיונות עידוד קנייה

💣 מה הייתה יכולה ישראל לעשות? (בהשראת HAMP ו־HARP)

1. תוכנית HARP ישראלית

  • מיחזור בתנאים מקלים גם כששווי הנכס ירד
  • הסתמכות על ערך פונדמנטלי מוסדר (למשל לפי טבלת שווי ממשלתית, כפי שהצעתי בעבר)
  • עידוד מיחזור לאנשים עם "שווי שלילי" על מנת למנוע קריסה מערכתית

2. תוכנית HAMP ישראלית

  • תמריצים לבנקים להפחתת ריבית או פריסת הלוואות מחדש
  • הסדרים יזומים מול קבוצות סיכון (רוכשי פרויקטים ב-2020–2022)
  • פיקוח ממשלתי על תנאים וסירובים – כדי למנוע מחדל בנקאי

3. רגולציה חדשה: "שמאות-הצלה"

  • הוראה רגולטורית לבצע שמאות מחדש לכל מי שמבקש פריסה או מיחזור, אבל לפי ערך ולא מחיר
  • מתן כלים לבנק (כמו בארה"ב) להתמודד עם בעיית האקוויטי מבלי להיכנס לסחרור משפטי/חשבונאי

🧩 השורה התחתונה:

ארה"ב פעלה על פי עקרונות של הכרה במשבר שווי, גיבוש מדיניות קונקרטית ויישום כוללני.ישראל? מכחישה, מושכת זמן, מתפללת לשיפור – ובדרך מסכנת את הבנקים, הציבור והמשק כולו.

אחר כך צריך להעמיד לדין את כל מי שהביא אותנו למצב הזה...



מחקר עומק: האם ניתן להתאים את תוכניות HAMP ו-HARP לישראל?


רקע כללי

לאחר משבר הסאב-פריים בארה"ב ב-2008, הושקו שתי תוכניות לאומיות מצילות שוק:

  • HAMP – שינוי תנאי משכנתאות ללווים במצוקה.
  • HARP – מיחזור משכנתאות גם כאשר יש "אקוויטי שלילי".

תוכניות אלו תרמו לייצוב שוק הדיור, למניעת פשיטות רגל המוניות, ולשמירה על המערכת הבנקאית. לאור הסימנים הגוברים למשבר בשוק הנדל"ן בישראל, עולה השאלה האם מודל דומה ניתן ליישום בישראל.


חלק א' – התאמת HAMP ו-HARP לשוק הישראלי

מאפיינים ישראליים שיש להביא בחשבון:

  1. שיעור מימון גבוה מאוד (LTP) – לעיתים מעל 90%, גם ברכישות "קבוצתיות" או בפרויקטים בליווי.
  2. פער בין שווי למחיר – קיימת בועה נדל"נית מובהקת; מחירים גבוהים מהערך הכלכלי הפונדמנטלי.
  3. שמאים מוחלשים – אין שמאות חובה בפרויקטים חדשים; שומות רבות משקפות מחיר ולא שווי.
  4. העדר פתרון מערכתי – הבנקים אינם מודים בקיומו של אקוויטי שלילי.

פוטנציאל התאמה:

  • HAMP ישראלי: הסדרי פריסה והפחתת ריבית יזומים לבעלי משכנתא בקשיים.
  • HARP ישראלי: מתן אפשרות מיחזור בתנאים מקלים – גם כששווי הנכס ירד מתחת ליתרת ההלוואה.
  • שמאות פונדמנטלית מוסדרת: שימוש בטבלאות שווי לפי אזור, לצורך בסיס התערבות רגולטורית.

חלק ב' – דרכי יישום מוצעות

שלב 1: הקמת מערך שווי פונדמנטלי לאומי

  • טבלאות שווי לפי מ"ר מגורים לפי אזור ודירוג עירוני
  • בסיס מחושב: תזרים NOI, יחס שכר-דירה/משכורת, ריבית משכנתא ממוצעת
  • שימוש ככלי לקביעת "ערך התערבות רגולטורי"

שלב 2: רגולציה על מיחזור ופריסות

  • חיוב הבנקים להציע פתרונות לבעלי משכנתאות שנכנסו לאקוויטי שלילי מוכח
  • הסדרי תמריץ מהמדינה לבנקים (הקלה הונית, תמיכה ממשלתית מוגבלת)

שלב 3: יצירת מודל מימון חלופי

  • קרן ממשלתית או חצי-ציבורית שתקלוט הלוואות מסוכנות ותבצע פריסה מחדש
  • אפשרות להחלפת חלק מהחוב באג"ח ממשלתי או ברכיב הוני על הנכס

חלק ג' – נקודת הזמן הנכונה להפעלת תוכנית

מוקדם מדי – מסוכן

  • אם תופעל כאשר המחירים עוד "נראים יציבים" – תתקבל ביקורת ציבורית על "חילוץ עשירים".

מאוחר מדי – קטסטרופה

  • לאחר שהבנקים יתחילו להקפיא נכסים ולהוציא לפועל עיקולים – כבר קשה להציל.

העיתוי הנכון:

שלב ירידת מחירים של 15%–20% מרמות השיא, עם סימנים ראשונים לחדלות פירעון מערכתית (פיגורים, ירידה במיחזור, קיפאון מכירות).

מומלץ לשלב סימני טריגר ברורים כמו:

  • עליה חודשית של >10% בבקשות לפריסת חוב
  • ירידה חדה של >25% בהיקף מיחזור משכנתאות
  • מעבר של יותר מ-5% מהלווים למצב של "שווי שלילי" מוכח לפי השומה הלאומית

מסקנה

מודל HAMP/HARP ניתן להתאמה לישראל – אך רק אם ייעשה מתוך הכרה בבעיה, לא הכחשה. המערכת הישראלית נדרשת לגבש פתרון מערכתי המבוסס על:

  • הכרה בפער בין מחיר לשווי
  • פיתוח כלי התערבות רגולטוריים לפי שווי פונדמנטלי
  • תזמון מושכל לפעולה – לפני קריסת המערכת הבנקאית

הזמן לפעול – הוא רגע לפני שהמצב ייראה כמו 2008 אמריקאית, רק בלי הפתרונות.



22May

La guerra non ha fatto cambiare i prezzi degli appartamenti? Un segno che il mercato è una messinscena e non è libero. Nonostante la guerra e la crisi economica, i prezzi degli appartamenti in Israele non stanno scendendo – e perché sta succedendo? In questo blog, Haim Atkin svela i meccanismi di regolamentazione, coordinamento e l'immagine delle vendite che nascondono una verità inquietante: il mercato immobiliare in Israele non è più un mercato libero da tempo.

כשאפילו מלחמה לא מזיזה את שוק הדירות – סימן שאנחנו חיים באשליה

המלחמה, מחירי הדירות, והאשליה הגדולה: כשהשוק חדל להיות שוק

הכותרות זעקו:

"אפילו המלחמה לא זעזעה את מחירי הדירות"

"שוק הנדל"ן הוכיח שוב את חוסנו ויציבותו"אבל מי שמכיר את מאחורי הקלעים, לא יכול שלא לשאול:

באמת? האם ייתכן ששוק חופשי, תחת ירי טילים, גיוס המוני, משבר כלכלי ופוליטי עמוק – פשוט עומד איתן?התשובה היא חד-משמעית: לא. זה בלתי אפשרי. ואם זה בכל זאת קורה – סימן שזה כבר לא שוק.


שוק חופשי – או שוק מבוים?

בכלכלה חופשית, משברים מטלטלים שווקים.

בזמן מלחמה, ערך של נכסים אמור לרדת – מתוך עלייה באי-ודאות, ירידה ביכולת לשלם, בריחה של משקיעים והעדר ביקושים.

אבל שוק הנדל"ן בישראל מתנהל לפי כללים אחרים. אלה כללים של ויסות, תיאום, דימוי מכירות ומניפולציות.הנה כמה מנגנונים שמסבירים מדוע ה"שוק" לא זז:

1. הבנקים לא מרפים

מערכת הבנקאות ממשיכה להעמיד אשראי בקנה מידה עצום – גם לעסקאות חסרות היגיון כלכלי.

למרות שהתשואות נמוכות מהממוצע ההיסטורי ובוודאי מתחת לריבית המשכנתאות – הבנקים ממשיכים לאשר הלוואות למימון מחירים מופרזים.

2. הקבלנים לא יכולים להוריד מחירים

כפי שפורסם, במקרים רבים הבנקים אינם מאפשרים לקבלנים להוריד את המחיר מתחת לדוח האפס, בטענה שזה "יפגע בשוק".

כלומר, גם אם הקבלן רוצה למכור, הוא כבול בברזל של מערכת שמונעת תיקון.

3. תיאום ושת"פ סמוי בין שחקנים

חברות יזמיות, לווים מוסדיים, הבנקים המלווים, כלי התקשורת ואפילו גופי המדינה – לעיתים רבות פועלים בהרמוניה מטרידה לשמר את האשליה.

כאילו כולם מגינים על "היציבות הפיננסית" – בזמן שבפועל, זו רק דחיית הקריסה.

4. שיווק אגרסיבי ודימוי מכירות

בכלים כמו מבצעי דמה, פרסום בוטה, הסתרת הנחות אמיתיות ומכירות לעובדים – נוצר רושם של פעילות ערה בשוק.

אבל מאחורי הקלעים מדובר לא אחת במניפולציות מכירה מדומות, לא בעסקאות משקפות שוק אמיתי.


מלחמה חושפת אמת – או מסתירה אותה?

במקום שתהיה ירידת מחירים, אנחנו מקבלים דיווחים על “יציבות”.

במקום עצירה במכירות – אנחנו שומעים על “התאוששות”. אבל מה עם תזרים הקבלנים? שלילי.

מה עם האיתנות הפיננסית של הרוכשים? שברירית.

מה עם הנתונים בשטח? עשרות אלפי דירות עומדות ללא מכר, בנייה עצומה שלא נמכרת.הפער הזה בין הדיווחים למציאות מסגיר אמת עמוקה: שוק הנדל"ן בישראל אינו שוק חופשי. הוא מנוהל. מהונדס. מבוים.


מתי הכל יתפוצץ?

המערכת יכולה להחזיק מעמד עד שנפסק הדלק – כלומר, הזרמת הכסף.

זה יכול לקרות עם קריסת כמה קבלנים גדולים.

זה יכול לקרות בעקבות בריחה של משקיעים או מחאה צרכנית.

וזה בהחלט עלול לקרות עם משיכת פקדונות, כאשר הציבור יאבד אמון במערכת הבנקאית.


סיכום: אסור לטעות באשליה

כאשר מלחמה לא מזיזה את שוק הדירות – זה לא מעיד על חוזק.

זה מעיד על מלאכותיות. על שוק שנתון בידי מעצבי תודעה, מהנדסי מימון, ואינטרסנטים שמונעים קריסה כדי להציל את עצמם.אבל כל מנגנון מלאכותי מתפרק בסוף.

ובדיוק כמו ויסות מניות הבנקים בשנות ה-80 – גם הבועה הזו תתפוצץ. השאלה היא לא אם – אלא מתי, ואיך ניערך לזה.

קשיחות מחירי הדיור: השפעת המערכת הבנקאית, אשר פורסם ע"י המועצה הלאומית לכלכלה