המקרה של שלט הפרסום האלקטרוני על גשר "היהלום" ברמת גן מדגים היטב את הסוגיה המורכבת של ירידת ערך דירה כתוצאה משלילת הנאה. כאשר מטרד חיצוני פוגע ביכולת התושבים להתגורר בנוחות בביתם, נשאלת השאלה המרכזית: האם מדובר בירידת ערך קבועה של הנכס או בירידת ערך זמנית שתסתיים עם הסרת המטרד?
בפסיקה הישראלית מוכרים שני סוגים עיקריים של ירידת ערך:
כפי שעולה מפסיקה שפורסמה ב-Mako, בפסיקה נקבע גם כי במצב שבו תיקון ליקוי בנכס הוא אינו סביר או אינו אפשרי, בית המשפט לא יורה על תיקון הליקוי ולא יפסוק פיצוי בגין העלות הכרוכה בתיקון הליקוי.
במקרה של תושבי רמת גן, בית המשפט דחה את הצעת העירייה שהתושבים יסגרו תריסים, וקבע: "הגפת התריסים בביתם על מנת לצמצם את השפעת המטרד אינה בגדר ראשיתו של פתרון ראוי... אין מקום לגזור על העותרים לחיות בבתיהם עם תריסים מוגפים".קביעה זו מחזקת את העיקרון המשפטי שלפיו תושבים זכאים ליהנות מנכסם באופן סביר ומלא, ללא צורך להתפשר על איכות החיים הבסיסית.
ירידת ערך קבועה מתרחשת במקרים של:
מחקרים מראים ש"ירידת ערך של 0.95% בקירוב בקרבה, בגין עלייה של כל דציבל", והפגיעה יכולה להגיע עד ל-10% ממחיר השוק האמיתי של הדירה.
ירידת ערך זמנית מאופיינת ב:
במקרה של תושבי רמת גן, למרות שהשלט פעיל מאז 2021, מדובר במטרד שניתן להסרה או לשינוי, ולכן יש לסווגו כירידת ערך זמנית.
בתי המשפט נוהגים להיעזר בשמאי מקרקעין מוסמכים לצורך הערכת הנזק. כפי שבעל נכס שמבקש לקבל פיצויים בגין ירידת ערך בדירה, יידרש לצרף לתביעתו נגד הקבלן חוות דעת של שמאי מקרקעין מוסמך.השמאי בוחן את:
נוסף על הפגיעה הפיזית, מוכרת גם "ירידת ערך פסיכולוגית – ירידת הערך נובעת בליקוי מהותי שתוקן אך הידיעה על ליקוי כזה שהיה בעבר גורמת לירידת ערך". במקרה של תושבי רמת גן, גם אם השלט יוסר, עלולה להישאר פגיעה פסיכולוגית עקב שנים של חיים תחת המטרד.
המקרה של תושבי רמת גן ממחיש כיצד מטרדים סביבתיים, גם אם הם זמניים במהותם, יכולים לשלול מתושבים את ההנאה הראויה מביתם. זכותם לפיצוי צריכה להיקבע בהתאם לאופי המטרד, משכו ומידת הפגיעה באיכות החיים.
פסיקת בית המשפט במקרה זה מחזקת את הגישה שאין לצפות מתושבים להתפשר על איכות חייהם הבסיסית, וכי הרשות המקומית נושאת באחריות להבטיח כי פעולותיה לא יפגעו בזכותם של התושבים להנאה סבירה מנכסיהם.
זיהום אור מוגדר כתאורה מלאכותית חיצונית שחודרת לנכס באופן בלתי סביר ופוגעת בשימוש הרגיל בו. זה כולל:
המקרה שתואר בכתבה ממחיש זאת היטב: "אורות מרצדים בסגנון דיסקוטק מחליפים צבעים בתוך דירות התושבים" mako. התושבים טענו ש"לא ניתן לשבת בסלון ללא אורות חודרים, לא ניתן לראות טלוויזיה, לא ניתן להחשיך את הדירה ללא הסטת וילונות הרמטית" mako.
בית המשפט הכיר בכך שזיהום אור הוא מטרד ממשי, וקבע כי "באחריות המבקש להבטיח כי בכל מקרה לא תהיה חדירת אור לדירות מגורים בסביבה" mako. השופט אף דחה את הצעת העירייה שהתושבים פשוט יסגרו תריסים, בציינו שאין לגזור עליהם לחיות בבתים עם תריסים מוגפים.
זיהום אור משפיע על ערך הנכס בכמה אופנים:
במקרה של זיהום אור, הסיווג תלוי במקור:
ירידת ערך זמנית:
ירידת ערך קבועה:
בתי המשפט מכירים בזיהום אור כמטרד לגיטימי ונוטים:
בהתבסס על מחקרים והערכות שמאיות, זיהום אור חמור יכול לגרום לירידת ערך של:
זיהום אור הוא בהחלט מטרד המוכר בחוק ובפסיקה כגורם לירידת ערך ושלילת הנאה. המקרה ברמת גן מהווה תקדים חשוב המחזק את זכותם של תושבים לחיות בביתם ללא הפרעות אור בלתי סבירות, ומדגיש את האחריות של רשויות וגופים מסחריים למנוע זיהום אור המשפיע על איכות החיים של התושבים.
הספר, ירידת ערך למקרקעין מנזקים, פגמים, מומים, מטרדים, ליקויים וגם ירידת ערך פסיכולוגית
לרכישה בחנות כאן