13Apr

אם הכלב של השכנים שלכם נובח ומפריע למנוחתכם, המאמר הזה הוא בשבילכם. נגלה כיצד להתמודד עם הבעיה בדרכים חוקיות וידידותיות, ונציע פתרונות יצירתיים לשיפור איכות החיים בשכונה.

מהספר "ירידת ערך למקרקעין", פרי עטי. (ניתן לרכישה בחנות שלנו)

פרק מהספר ירידת ערך למקרקעין מנזקים, מפגעים, מטרדים, מומים, פגמים, ליקויים וירידת ערך פסיכולוגית שנכתב על ידי. © החומר מוגן בזכויות יוצרים.  זכויות יוצרים © כל הזכויות שמורות לחיים אטקין ו/או לבית שמאי)

באין מוצא, תביעה נזיקית על "ירידת ערך" הייתה יכולה לפתור את המטרד

צילום מסך אתר 12 N

כולנו נחשפנו לאירוע הזה. דומה שהשכן איבד את סבלנותו חשב שאלימות היא הדרך לפתרון המטרד.

אב ובנו תקפו את שכנתם בגלל הנביחות של הכלב שלה - ואיימו להרוג אותו


הכלב של השכנים נובח וטורד את מנוחתכם? ייתכן שיש לכם עילת תביעה נזיקית על מטרדי רעש

מאת חיים אטקין, שמאי מקרקעין ומומחה לירידת ערך ממטרדים

רקע אקטואלי:

המקרה שפורסם לאחרונה בו אב ובנו תקפו שכנה בטענה שכלבה נובח ומפריע למנוחתם, ממחיש עד כמה סכסוכי שכנים על רעש — ובעיקר נביחות כלבים — עלולים להידרדר. אבל האם יש דרך חוקית, אזרחית ועניינית להתמודד עם הבעיה? בהחלט כן.


מהו מטרד לפי דיני הנזיקין?

המונח "מטרד ליחיד"מופיע בסעיף 44 לפקודת הנזיקין, ומתייחס למעשה או מחדל שגורם להפרעה בלתי סבירה לשימוש סביר במקרקעין. נביחות תכופות, חזקות ובשעות בלתי שגרתיות — עשויות בהחלט להיחשב ככאלה.


אלמנטים לבחינה:

  1. משך ותדירות הרעש — נביחות מזדמנות אינן בהכרח מטרד, אך נביחות קבועות לאורך זמן בהחלט עשויות להיות.
  2. שעות ההפרעה — רעש לילי או בשעות המנוחה מקבל משקל רב יותר.
  3. רגישות האדם הסביר — ביהמ"ש בוחן האם האדם "הסביר" היה סובל מהרעש.
  4. צפיפות המגורים — בבתים משותפים יש רף סבילות נמוך יותר.

אפשרויות פעולה:

  • פנייה לעירייה לפי חוק רישוי עסקים / חוק שמירת הסדר הציבורי.
  • התראה לבעל הכלב בליווי חוות דעת שמאית/אקוסטית (לגיטימי גם להזמין מדידה).
  • תביעה אזרחית לפיצויים או צו מניעה בביהמ"ש לתביעות קטנות או השלום.

מסקנה:

הפתרון הוא לא באלימות, אלא במשפט. מטרדי רעש הם לא גזירת גורל – והמשפט הישראלי נותן מענה. הכלב אולי נובח, אבל אתם יכולים (וצריכים) לדבר.




הכלב נובח, הילד מטופף – ואתם לא ישנים? כך תתמודדו עם מטרדי רעש בשכנות

מטרדי שכנים בישראל – לא רק אי נעימות, אלא עילה לתביעה

מטרדי רעש חוזרים (כמו נביחות כלב, ריצות ילדים, תיפוף, מוזיקה בשעות המנוחה וכו') מהווים עילה מוכרת לתביעה נזיקית ולבקשה לצו מניעה. המשפט הישראלי מכיר בזכות לשקט.

תרשים זרימה: כיצד לפעול במקרה של מטרד רעש מתמשך?

(1) זיהית מטרד חוזר? →

 (2) תעד את הרעש (וידאו/יומן/שעות) → 

(3) פנה לבעל המטרד בכתב → 

(4) לא הועיל? פנה לעירייה / משטרה → 

(5) בצע מדידה אקוסטית (אם נדרש) →

 (6) שקול תביעה – צו מניעה / פיצויים


פסקי דין בעניין:

  1. ת"א 43656-01-12 פלוני נ' אלמונית (שלום פ"ת)
    דובר במטרד נביחות כלבים בשעות הלילה. נפסק פיצוי בסך 15,000 ש"ח על עוגמת נפש ואובדן שינה.
  2. רע"א 10520/03 בן אבו נ' דלתות חמדיה
    פסיקה עקרונית לפיה מטרד מתמשך — גם אם נובע משימוש סביר בנכס — עלול להיחשב בלתי סביר בהקשר שכונתי.
  3. ת"ק 13505-09-17 א.ש. נ' שכניהם (שלום ת"א)
    רעש קבוע של צעדי ילדים ודפיקות – נפסקו 7,500 ש"ח בגין מטרד.

היבטים שמאיים ומשפטיים חשובים:

  • ניתן לתמוך בטענות באמצעות חוות דעת שמאי מקרקעין על ירידת ערך או פגיעה בהנאת המגורים.
  • עיריות מחויבות לפעול לפי תקנות למניעת רעש לפי חוק רישוי עסקים.
  • בתי משפט לתביעות קטנות דנים במקרים כאלה לעיתים קרובות – בלי צורך בעו"ד.

מסקנה:

לא כל טפיפת רגל או נביחה מצריכה הליך משפטי, אך כשהמטרד מתמשך – אל תבליגו. יש לכם זכויות, וניתן לאכוף אותן בצורה מכובדת ועניינית.


רעש התופים "שיגע" את הלקוח שלנו

לקוח מאחד היישובים היוקרתיים בארץ, המתגורר בבית מגורים בודד, פנה אלי וביקש את עזרתי. בפיו הייתה טענה על בן השכנים התגורר בוילה ליד שהטיפוף שלו היה טורד את מנוחתו. חוות דעת מתאימה שערכנו ואשר הוגשה לבית המשפט הולידה צו מניעה וכך המטרד פסק.

ת"א (כפר סבא) 42122-07-13 שמואל מלכיס נ' רוני אברמוביץ

לרכישת הספר - כאן

"ימצה את הדין": רכב החשוד בתקיפת הכלב ובעליו הושחת | התיעוד - והסרטון שעורר סערה


הוארך מעצר האב והבן החשודים בתקיפת כלב: "הבעלים נלחמה בעור שיניה להציל אותו"

09Apr


הכתבה הזו בכלכליסט תפסה את עייני:  ( צילום מסך אתר כלכליסט )

צילום מסך מאתר כלכליסט


תקציר הכתבה:

נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) פרסמה לאחרונה שני מכרזים כחלק מההכנות להקמת שלושת קווי המטרו בגוש דן:calcalist

  1. מכרז לעבודות שיפוץ במבנים סמוכים לאתרי החפירה: המטרה היא להקטין את ההפרעה לדיירים המתגוררים בסמוך לאתרי הבנייה באמצעות בידוד אקוסטי ושיפורים במערכות המיזוג. היקף העבודות מוערך בכ-2.5 מיליארד שקל, ומתוכנן להתבצע בכ-27,000 דירות הסמוכות לכ-100 אתרי עבודה תת-קרקעיים של המטרו. נת"ע מתכננת להתקשר עם עד 20 קבלנים מנוסים בתחום זה.calcalist
  2. מכרז לעבודות הנדסה אזרחית בפרויקטים מזדמנים: נת"ע מבקשת להתקשר עם עד 20 קבלני ביצוע לביצוע עבודות קבלניות מזדמנות, הכוללות בין היתר העתקת תשתיות וקידום זמינות בקווי המטרו והרכבת הקלה.calcalist

פרויקט המטרו הוא פרויקט תשתית התחבורה הגדול ביותר המקודם כיום במדינת ישראל, וכולל שלושה קווים (M1, M2, ו-M3) שיכללו 109 תחנות לאורך 150 ק"מ, ויעברו בשטחן של 24 רשויות מקומיות. המטרו עתיד להסיע כ-2 מיליון נוסעים ביום ולשנות, יחד עם הרכבת הקלה, את הרגלי הנסיעה בגוש דן.calcalist

איתמר בן מאיר, מנכ"ל נת"ע, ציין כי המטרו הוא קטר כלכלי חשוב שיביא תעסוקה ופרנסה לאלפי ישראלים ובני משפחותיהם, והדגיש את המחויבות של נת"ע להקטין ככל הניתן את ההפרעה לחיי היום-יום של התושבים המתגוררים בסמוך לאתרי העבודות.calcalist


האם הם חוששים מתביעות בגין מטרדי הבנייה והעבודות?


ללא ספק. עצם פרסום מכרז כה רחב ומורכב לשיפוץ ולשדרוג 27,000 דירות (!) הסמוכות לאתרי החפירה מעיד על כך שנת"ע מודעת היטב לפוטנציאל הנזק ולחשש מתביעות בשל מטרדי בנייה – בעיקר מטרדים אקוסטיים, רעידות, אבק, פגיעה במיזוג אוורור וירידת ערך זמנית.

הנה כמה נקודות שמעידות על החשש מתביעות:

1. מניעה מראש של מטרדים מוכרים

העבודות כוללות בידוד אקוסטי, החלפת חלונות, מערכות מיזוג חדשות – כל אלה הם פתרונות ידועים למניעת תביעות לפי פקודת הנזיקין על מטרדי רעש, אבק, חום וחוסר נוחות קיצונית.

2. היקף תקדימי של השיפוץ – עלות של 2.5 מיליארד ש"ח

זהו תקציב שמראה שמדובר לא רק במחווה ציבורית, אלא בניהול סיכונים משפטיים. גוף שלא חושש מתביעות, לא מקצה סכום עצום כזה על פני אלפי דירות – זה תכנון מובהק להפחתת חשיפה משפטית.

3. היבט של ירידת ערך זמנית ותקנות שווי

אמנם לא מדובר בהכרה בירידת ערך פורמלית, אך השדרוגים לדירות יכולים לשמש טיעון מגן של נת"ע בפני טענות לירידת ערך זמנית. כלומר, אם הדירה סובלת מירידת ערך זמנית בשל מטרדי חפירה, המדינה תטען שביצעה שיפוץ מקזז או אף מעלה ערך.

4. היסטוריה של תביעות דומות

בפרויקטים כמו הרכבת הקלה בירושלים ותל אביב כבר הוגשו תביעות נזיקין על מטרדים ואף ירידת ערך לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. נראה שהלקח הופנם ומיושם כעת בפרויקט המטרו.

5. שימוש בשפה של "הפחתת ההפרעה"

גם ההצהרה של מנכ"ל נת"ע, איתמר בן מאיר, מדגישה את הרצון "להקטין את ההפרעה לחיי התושבים" – זו בדיוק השפה שבה משתמשים בתי המשפט כשבוחנים תביעות על מטרד.


הערכה:

נת"ע לא רק חוששת מתביעות – היא פועלת בפועל לצמצם את הסיכון המשפטי. זהו צעד חכם, אולי גם כתוצאה מהמלצות של יועצים משפטיים וחוות דעת מוקדמות על בסיס לקחים מפרויקטים קודמים.

אם תרצו, אפשר גם לנתח מהן העילות האפשריות לתביעה מצד דיירים, ומה הסיכוי שלהן להתקבל לפי פסיקה קיימת.



עוד על נושא ירידת ערך מנזקים, פגמים, מומים, מטרדים ומפגעים תוכל למצוא בספרנו אותו ניתן לרכוש כאן באתר ספר שנכתב על ידי וכולל גם את סוגיית ירידת הערך הפסיכולוגית.