האבחנה הקריטית בין אימוץ שומת השמאי לבין קביעה שיפוטית עצמאית בדבר קיומה של ירידת ערך תדמיתית – והשלכותיה המקצועיות והמשפטיות.
פסק דינו של גלעד הס בפרשת נציגות הבית המשותף רח’ זנגוויל 1 ירושלים נ’ אלעד ישראל מגורים הוא אחד מפסקי הדין החשובים והמדויקים שניתנו בשנים האחרונות בתחום ליקויי הבנייה וירידת הערך. חשיבותו אינה רק בסכומי הפיצוי הגבוהים, אלא בעיקר במתודולוגיה השיפוטית: ההפרדה החדה בין קבלת שומת שמאי בית-המשפט לבין קביעה משפטית עצמאית בדבר קיומה של ירידת ערך תדמיתית.

בית המשפט אימץ את שומת השמאי שמונה מטעמו לעניין מרכיבי ירידת הערך השמאיים. כלומר, במישור המקצועי-שמאִי הצר, לא נמצאה טעות בולטת המצדיקה סטייה מחוות הדעת. זהו הכלל הפסיקתי המוכר.אולם – וזה לב העניין – קבלת השומה לא סגרה את הדיון.
השופט הס הבהיר כי שאלת ירידת הערך התדמיתית אינה שאלה שמאית גרידא, אלא שאלה משולבת: עובדתית-משפטית-כלכלית, שבית המשפט מוסמך ואף מחויב להכריע בה על סמך מכלול הראיות.
בפסק הדין קובע השופט הס מבחן ברור, דו-שלבי, להכרה בירידת ערך תדמיתית:
במקרה זה קבע בית המשפט חד-משמעית:
שני התנאים מתקיימים במלואם.
הקביעה הזו לא נשענה על תחושת בטן, אלא על מארג ראייתי רחב:
למרות קבלת השומה, השופט הס קבע כי יש לתקן אותה תיקון מהותי אחד:
הפחתת 50% שביצע השמאי בשל השוואה לבניין שנבנה ע”י אותו יזם – בוטלה.
הנימוק חד וברור:
אם אותו יזם אחראי לליקויים ולפגיעה התדמיתית – אין היגיון “לנקות” חצי מהנזק רק משום שהשווה לעצמו.מכאן נפסק פיצוי כולל של כ-4.8 מיליון ₪ בגין ירידת ערך תדמיתית לכלל הדירות בבניין .
במקביל, פסק בית המשפט פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש בסך 715,000 ₪.כאן יש קביעה עקרונית חשובה במיוחד:
עוגמת הנפש אינה “נספח רגשי” זניח, אלא נזק עצמאי, מוכח, מצטבר.
השופט הס קבע כי:
“מדובר בליקויים משמעותיים, בפרט בעניין הרטיבות, אשר פגעו באיכות החיים של התובעים למשך שנים רבות.”
והוסיף כי התרשם מ:
“עוגמת-נפש אמיתית וכנה… כפי שמשתקפת בתצהירים ובחקירות הנגדיות”.
המשמעות:
גם כאשר ליקוי ניתן לתיקון – השנים האבודות, הפגיעה באיכות החיים והחיים בצל אי-ודאות – אינן מתוקנות לאחור.
פסק הדין משרטט גבול ברור:
ובעיקר –
ירידת ערך תדמיתית איננה מושג עמום או פסיכולוגי. היא ירידת ערך כלכלית, מדידה, מוכחת – וכאשר התנאים מתקיימים, דינה פיצוי מלא.
פסק דינו של השופט גלעד הס הוא תמרור אזהרה ברור לשוק:
ליקויי בנייה מערכתיים אינם “נסגרים” בצ’ק תיקונים.
כאשר בניין צובר עבר בעייתי – הערך נפגע, גם אם הטיח יבש והצבע חדש.
וזו קביעה שיש לה השלכות עמוקות – שמאיות, משפטיות וציבוריות – הרבה מעבר לפרשה אחת.
Reputational (Stigma) Depreciation in Real Estate – A Landmark RulingIn the Zangwill 1 Jerusalem case, Judge Gilad Hess adopted the court-appointed appraiser’s valuation, yet independently ruled that the legal conditions for reputational depreciation were fully met.
Based on extensive engineering opinions, photographic evidence, and credible testimonies, the court awarded approximately NIS 4.8 million for stigma-related depreciation and an additional NIS 715,000 for non-pecuniary damages.This ruling clarifies a crucial principle:
Reputational depreciation is not psychological speculation, but a measurable economic loss.
Even when defects are repairable, a building’s damaged reputation may permanently reduce market value.The judgment sends a clear message to developers, appraisers, and courts:
Physical repairs do not automatically erase economic stigma.
מראה מקום:
ת"א 10513-12-20 נציגות הבית המשותף מרחוב זנגוויל 1 ירושלים ואח' נ' אלעד ישראל מגורים בע"מ ואח'
ת"א 24381-12-21 חובב ואח' נ' אלעד ישראל מגורים החדשה בע"מ
הספר - יְרִידַת עֵרֶךְ לֶמְקַרְקְעִין כללים, פסיקה וכלים מעשיים לקביעת שיעור הפגיעה מנזקים, מפגעים, מטרדים, פגמים, מומים, ליקויים וירידת ערך פסיכולוגית הוא מורה דרך שלם ומפורט עבור כל מי שעוסק בנדל"ן ובמשפט. הספר כולל הסברים מפורטים על החוקים הקיימים, דוגמאות מפסיקה עדכנית וכלים מעשיים שמשמשים את המומחים בתחום. כל פרק מלווה בדוגמאות מעשיות ובכלים שיעזרו לך להבין ולהתמודד עם הנושאים המורכבים בצורה היעילה ביותר
