יעקב קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, פרץ השבוע את מסך העשן והטיח את האמת בפנים: "אין באמת משבר דיור – יש יותר דירות ממשקי בית. יש מי שנוח לו להציג את זה כמשבר ושיהיה מחסור".במשפט אחד הוא שבר נרטיב שנבנה במשך יותר מעשור, נרטיב שהוזן על ידי פוליטיקאים, קבלנים, בנקים וחלקים בתקשורת, שביססו על גבו את בועת הנדל"ן הגדולה בתולדות ישראל.
https://www.maariv.co.il/economy/realestate/article-1230326
במשך שנים, הוצגה לציבור תמונה כאילו ישראל סובלת ממחסור חמור בדירות – "שוק בהיצע חסר". אלא שהנתונים האמיתיים שקוינט חושף מצביעים על תמונה הפוכה לחלוטין:
82,000 דירות לא מכורות בידי קבלנים נכון לאוגוסט 2025 - הנתון הזה הוכפל בשנתיים האחרונות.
20,000 דירות לא מכורות רק בתל אביב - העיר הכי מבוקשת במדינה שוטפת בדירות ריקות.
500,000 יחידות דיור במכרזים שפרסמה רמ"י ב-4.5 השנים האחרונות.
300,000 עסקאות שכבר בוצעו מתוך המכרזים האלה.כל אלה מפריכים את "מיתוס המחסור" בצורה מוחלטת.
האינטרס ברור וחשוף:
מצדיקים מחירים מנופחים בטענה שיש "מחסור". למה להוריד מחירים אם הציבור מאמין שאין ברירה? קוינט חושף: "הקבלנים צריכים להוריד מחירים אם הם רוצים למכור" - אבל הם מסרבים כי הם רוצים לשמור על הרווחים הגדולים.
ממשיכים להזרים אשראי מסוכן למשכנתאות בריביות עתק, מרוויחים מיליארדים מהבועה. כל עוד יש "משבר דיור", הם יכולים להמשיך לסכן את כל המשק.
דוחים את הטענות לכישלון מדיניות ומוכרים לציבור אשליות של "תוכניות פתרון". קל יותר להבטיח "פתרון למשבר" מאשר להודות שהבעיה היא בחמדנות השוק.
נהנית מתקציבי פרסום ענקיים של יזמים ובנקים ולכן משמרת את הנרטיב. כותרות של "משבר" מוכרות יותר מכותרות של "תמחור לא הוגן".
קוינט חושף את המניפולציה בכל עירומה:
"22,000 משקיעים קנו דירות בעשרה החודשים האחרונים" - זה לא מחסור, זה ספקולציה מאורגנת שמסלפת את השוק.
"מחירי הקרקעות ירדו ב-20% בשנתיים האחרונות" - אבל הקבלנים מסרבים להעביר את הירידה הזו לצרכנים.
"היקף העסקאות לחודש יוני 2025 הנמוך ביותר מתחילת שנות ה-2000" - השוק קפוא לא בגלל מחסור, אלא בגלל סירוב להוריד מחירים.
הצהרת קוינט היא רגע נדיר שבו איש מערכת בכיר אומר את האמת בפה מלא: אין מחסור, אין משבר דיור, יש בועה שנבנתה על בסיס מניפולציה תודעתית.האמת הזו מערערת את יסודות ה"שיח המקצועי" שדחפו לנו שנים, ומסבירה מדוע השוק מתנהל כמו פונזי – כסף חדש נכנס ומזין את מחירי הדירות המנופחים, משקיעים רוכשים בהמוניהם, עד שהזרם ייפסק.
השקרים האלה עלו לציבור הישראלי במחיר כבד:
קוינט לא רק חושף את השקר - הוא מציב את האחריות במקום הנכון: "יש מי שנוח לו להציג את זה כמשבר ושיהיה מחסור".
עכשיו, כשהאמת על השולחן, הציבור הישראלי יכול לבחור:האם להמשיך לשחק את המשחק של השקרים והמניפולציות, או לדרוש את האמת מכל השחקנים בשוק?האם להמשיך להאמין שקיים "משבר דיור" בזמן ש-82,000 דירות לא מכורות, או להבין שהבעיה היא בחמדנות ובספקולציה?האם להמשיך לשלם מחירים מנופחים לקבלנים שמסרבים להוריד מחירים, או לדרוש מהם לפעול בהגינות?
ייתכן שדבריו של קוינט הם הסדק הראשון בחומה של שקרים ועיוותים. אולי כעת, כשהאמת נאמרת בקול רם על ידי גורם רשמי, גם הציבור הרחב יתחיל להבין: לא מדובר במשבר דיור – אלא בבועת נדל"ן מאורגנת.קוינט עשה את שאף אחד לא העז לעשות - הוא צעק "המלך עירום!" והטיח את המציאות בפנים. עכשיו השאלה היא: האם נמשיך להעמיד פנים שלא שמענו, או שנתחיל לפעול על בסיס האמת?
השאלות שנותרות פתוחות: כמה זמן יחלוף עד שהבועה תתפוצץ – והאם יימצא מי שיישא באחריות על השקרים שהוזנו לציבור במשך שנים?
בגדי המלך החדשים (בדנית: Keiserens Nye Klæder, "בגדיו החדשים של הקיסר") היא מעשייה קצרה מאת הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן משנת 1837. הסיפור מהווה אלגוריה נוקבת על תהליכים חברתיים הגורמים ליחיד להיגרר אחר הכלל במחיר האמת. בגדי המלך החדשים הפך לביטוי שמסמל אשליה או הונאה עצמית.