רטיבות ועובש במבנה – לא רק מטרד אסתטי: סכנה של ממש לבריאות ולמגורים

רטיבות ועובש במבנה – לא רק מטרד אסתטי: סכנה של ממש לבריאות ולמגוריםרטיבות ועובש אינם רק סימן להזנחה או פגם בבנייה – מדובר בבעיה מערכתית שעלולה לפגוע אנושות בבריאות השוהים בנכס, ולשנות לחלוטין את הגדרתו התכנונית והמשפטית.

כיצד מתפתחת הבעיה?

הגורמים לרטיבות במבנים מגוונים: חדירת מי גשמים מהגג, איטום לקוי, נזילות מהצנרת, קונדנסציה (עיבוי) על קירות קרים, ליקויי תכנון בבסיסי המבנה או מערכת ניקוז לקויה. כל אלו יוצרים תנאים של לחות גבוהה – הסביבה האידאלית להתפתחות של עובש, חיידקים ומיקרואורגניזמים מזיקים.

הסכנות הבריאותיות: מחוללי מחלות בגובה הרצפה

מממצאי המסמך המצורף עולה תמונה מדאיגה:

• תגובות אלרגיות: פריחה, גרד, דלקות עיניים, התעטשויות כרוניות.
• תופעות נשימתיות: קוצר נשימה, אסטמה, פנאומוניטיס היפרסנסטיבי (HP), התפתחות של דלקות חוזרות בדרכי הנשימה, עד כדי פגיעה כרונית בתפקוד הריאות.
• תסמונת הבניין החולה (SBS): עייפות קבועה, כאבי ראש, סחרחורות, ירידה בריכוז – תופעות הנעלמות כשעוזבים את הבניין, וחוזרות עם הכניסה אליו.
• פגיעות נוירולוגיות: במקרים חמורים, העובש עשוי לגרום לרעידות, בלבול, ירידה קוגניטיבית ואף תסמינים דמויי פרקינסון.

לא רק בריאות: נכס פגום – סכנה משפטית ותכנונית

מעבר לפן הבריאותי, רטיבות מתמשכת ועובש כרוני משנים את המהות התכנונית של הנכס:

• נכס כזה עשוי להיחשב "בלתי ראוי למגורים" – במיוחד כאשר יש עדויות רפואיות על פגיעות בריאותיות כתוצאה ישירה מהמבנה.
• קיימת עילה לקביעה כי הנכס הוא "מבנה מסוכן" לפי תקנות חוק התכנון והבנייה, אם קיימת סכנה לבריאות הציבור.
• במקרים מסוימים, רשויות מקומיות או בתי משפט עשויים לאסור שימוש בדירה, לדרוש פינוי או לבצע תיקונים בכפייה על חשבון הבעלים.

מסקנה: טיפול מיידי והכרה משפטית

כל דייר, משכיר או רוכש פוטנציאלי חייב להבין – רטיבות ועובש הם לא תקלה טכנית אלא סיכון מהותי. יש לטפל בהם מיידית, ולדרוש חוות דעת מקצועית שתבחן את השלכותיהם. השהייה בנכס פגום היא לא רק לא נעימה – היא מסוכנת.

לסיכום

נכס עם בעיית רטיבות חמורה או עם התפשטות עובש אינו רק "לא נעים למראה" – הוא עלול להוות נכס מסוכן ובלתי ראוי למגורים. ההשלכות אינן רק אסתטיות או כלכליות – אלא גם רפואיות, משפטיות ותכנוניות. כל טיפול נקודתי או כיסוי קוסמטי של הבעיה – עלול להסתיים בתביעה, פינוי, ואובדן של ערך.

תסמונת הבניין החולה: האויב הנסתר שאולי מסתובב גם בבית או במשרד שלכם

האם אי פעם הרגשתם לא טוב כששהיתם בבניין מסוים, אך הסימפטומים נעלמו או נחלשו ברגע שיצאתם ממנו? ייתכן שנתקלתם בתופעה המכונה "תסמונת הבניין החולה" (Sick Building Syndrome - SBS). זוהי תסמונת המקושרת לשהייה בבניינים לא תעשייתיים כמו בתי ספר, בנייני משרדים, בתי מגורים, בתי מלון ובתי חולים.

מהי תסמונת הבניין החולה?תסמונת הבניין החולה מאופיינת בסימפטומים בריאותיים כלליים ואי-נוחות הנובעים משהייה בבניינים. לרוב, קשה לזהות גורם ספציפי לתסמינים אלו או לאבחן מחלה מסוימת אצל המתלונן. התלונות יכולות להתרכז באזור מסוים בבניין או להתפשט בכל רחביו.הסימפטומים הנפוצים כוללים כאבי ראש, גירויים בגרון, באף ובעיניים, שיעול יבש, גירוד ויובש בעור, בחילה וסחרחורת, קשיי ריכוז, עייפות, ורגישות לריחות. במקרים מסוימים, אנשים עלולים לחוות גם תופעות נוירולוגיות כמו בעיות זיכרון ותגובות איטיות, גירויים ספציפיים כמו נזלת ועיניים לחות, או שינויים בתפיסת ריחות וטעמים. חשוב לציין כי תסמינים אלו נפוצים יותר בקרב עובדים במהלך שעות העבודה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.יש להבחין בין "תסמונת הבניין החולה" לבין "מחלות הקשורות בשהייה בבניינים" (Building Related Illness - BRI), שהן מחלות ספציפיות שניתן לאבחן ולקשר לגורמים מזהמים ספציפיים בתוך הבניין, כמו דלקת ריאות הנגרמת מחשיפה לחיידק הלגיונלה במערכות מיזוג.

מה גורם לבניינים להיות "חולים"?איכות האוויר בתוך מבנים (איכות סביבה תוך-מבנית) מושפעת משילוב מגוון של גורמים:

• מיקום המבנה ואקלים הסביבה החיצונית: זיהום אוויר חיצוני יכול לחדור לתוך המבנה.
• מערכות המבנה: מערכות אוורור, חימום ומיזוג אוויר הן מרכיב קריטי.
• מקורות זיהום פוטנציאליים: הן מחוץ למבנה והן בתוכו.
• דיירי הבניין עצמם: פעילויות אנושיות יכולות לייצר מזהמים.

גורמים מרכזיים המשפיעים לרעה על איכות האוויר כוללים:

• אוורור לא מספק: בעקבות משבר האנרגיה בשנות ה-70, מדינות רבות נקטו באמצעים להפחתת צריכת אנרגיה במבנים, שכללו בין השאר שיפור בידוד וצמצום זרימת האוויר ("סירקולציה"). רמת אוורור נמוכה זו אינה תמיד מספקת לשמירה על בריאות ונוחות השוהים.
• מקורות זיהום כימיים: חומרים סינתטיים המשמשים בבנייה (צבע, דבק, בידוד), בריהוט, חומרי ניקוי, שטיחים, ואפילו פעילויות כמו בישול ושריפת דלקים עלולים לפלוט מגוון כימיקלים נדיפים (VOCs) לאוויר.
• מקורות זיהום ביולוגיים: חיידקים, עובשים, אבקת צמחים ווירוסים עשויים להיחשב כמזהמים ביולוגיים. מזהמים אלו מתרבים בריכוזי מים עומדים במערכות המבנה ובאזורים בהם נאגרים מים, כמו צנרות, תעלות אוורור, שטיחים ואריחי תקרה. רטיבות ולחות גבוהה במבנה מהוות מצע טוב להתפתחות מיקרואורגניזמים, במיוחד פטריות ועובשים.
• חלקיקים מרחפים: אבק, סיבים מחומרי בידוד או שטיחים, וחלקיקי עור אנושי הם מקורות נפוצים לחלקיקים באוויר.
• גז ראדון: גז רדיואקטיבי וצאצאיו ידועים כגורמים לסרטן הריאות.
• תנאים פיזיים: טמפרטורה ולחות קיצוניות, אוורור לקוי, ותאורה לקויה יכולים גם הם להשפיע על נוחות ובריאות הדיירים.

השילוב בין רמת אוורור נמוכה ונוכחות מגוון מזהמים סינתטיים הפך נפוץ יותר במבנים. מחקרים בארצות הברית מצביעים על כך שרמות מזהמי האוויר בתוך מבנים עשויות להיות גבוהות פי שתיים-שלוש מרמות הזיהום בחוץ. בהתחשב בכך שרוב האנשים מבלים בממוצע למעלה מ-80% מזמנם בתוך מבנים, החשיפה המצטברת למזהמים פנים-מבניים גבוהה.

ההשלכות הבריאותיות

כאמור, תסמונת הבניין החולה מתבטאת במגוון סימפטומים כלליים. אולם, חשיפה ממושכת למזהמים שונים, במיוחד אלו הקשורים לרטיבות ועובש, עלולה לגרום למחלות נשימתיות קשות יותר, כולל החמרה של אסטמה, ברונכיטיס, דלקות בדרכי הנשימה, ואפילו פניאומוניטיס היפרסנסיטיבי (HP) - מחלת ריאות קשה הנובעת מתגובת המערכת החיסונית לחשיפה חוזרת לאלרגנים כמו עובשים ובקטריות. הסיכון למחלות נשימתיות עולה כתוצאה מרטיבות ולחות במבנים.מומחים מציינים גם קשר אפשרי בין חשיפה לרעלנים המיוצרים על ידי עובשים רעילים לבין תופעות נוירולוגיות קשות כמו שיכחה, עייפות כרונית, רעד, ואפילו השפעה על מערכת העצבים שעלולה להיות מאובחנת בטעות כפרקינסון. במקרים מסוימים, עובשים ספציפיים אף נחשבים לבעלי פוטנציאל מסרטן.

אבחון וטיפול בבעיה

אבחון תסמונת הבניין החולה מתחיל בראיון עם הדיירים או העובדים במבנה ובבדיקה ויזואלית של המקום כדי לזהות גורמים אפשריים. הסיור במבנה נועד לספק מידע על הגורם האנושי, מערכות המבנה, דרכי כניסת מזהמים ומקורות זיהום אפשריים. לעיתים קרובות, די בבדיקה ויזואלית ואיתור מקורות זיהום או רטיבות באמצעות חוש הריח או אמצעים טכניים (כמו מדי לחות). דגימות אוויר ממוקדות אינן תמיד נדרשות, ולעיתים אף עלולות לבלבל, במיוחד בהיעדר תקנים לריכוזי מזהמים ביולוגיים באוויר.פתרונות לתסמונת הבניין החולה כוללים שילוב של דרכי פעולה:

1. סילוק הגורמים לזיהום (מקור הזיהום): זו הדרך היעילה ביותר כאשר הגורמים מאותרים וידועים. זה כולל תחזוקה נכונה של מערכות אוורור, חימום ומיזוג, ניקוי תקופתי, החלפת מסננים, טיפול בכתמי מים, והגבלת שימוש בחומרים פולטי מזהמים כמו צבעים, דבקים וחומרי הדברה. מניעת רטיבות מתמשכת במבנה, החל משלב התכנון והבנייה, היא קריטית למניעת התפתחות מיקרואורגניזמים. יש לבדוק ולטפל באופן מיידי באזורים רטובים או נגועים במיקרואורגניזמים.
2. הגברת שיעור האוורור ופיזורו: אוורור יעיל מסייע בדילול מזהמים. במבנים רבים, ניתן לשפר משמעותית את איכות האוויר על ידי הפעלת מערכות האוורור בהספק המינימלי הנדרש או באמצעות אוורור מאולץ מקומי באזורים עם מקורות זיהום גדולים.
3. טיהור אוויר: יכול להיות יעיל כתוספת, אך יש לו מגבלות. מסננים יעילים יקרים, ומסננים מכאניים אינם מסלקים מזהמים גזיים. צמחים מסוימים ידועים כיעילים בטיהור אוויר ובהתמודדות עם כימיקלים שונים.
4. חינוך הציבור ותקשורת: העלאת המודעות של הדיירים, אנשי התחזוקה וההנהלה לגורמים לבעיות ודרכי הפתרון חיונית לטיפול יעיל ולמניעת הישנות הבעיה.

המצב בישראל והצורך בשינוי

בישראל, אין חקיקה ייעודית ומחייבת למניעת תסמונת הבניין החולה ושיפור איכות הסביבה בבניינים בכלל ובמבני תעסוקה ומשרדים בפרט. הטיפול בנושא מפוצל בין מספר משרדי ממשלה (הגנת הסביבה, התמ"ת/כלכלה, בריאות, בינוי ושיכון), שלכל אחד מהם סמכויות מוגבלות או שאינן עוסקות בנושא באופן ישיר ומקיף.אגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת/כלכלה מופקד על בטיחות וגהות תעסוקתית. הוא רשאי להמליץ על בדיקת איכות אוויר במקום העבודה וצעדים לתיקון בעקבות תלונה, אך אין לו סמכות להורות על נקיטת צעדים ספציפיים או על סגירת מקום העבודה, אלא אם מדובר בחשיפה לגורמים מסוכנים כהגדרתם בתקנות ספציפיות. המוסד לבטיחות וגהות עורך ניטור סביבתי במקומות תעסוקה ובודק גורמי סיכון, אך הגורמים האחראים לתסמונת הבניין החולה לרוב אינם נכללים ברשימת הגורמים הנבדקים שמחייבים בדיקות.המשרד להגנת הסביבה מופקד על מניעת זיהום אוויר סביבתי, אך אינו מוסמך לפקח ולנטר איכות אוויר תוך-מבנית בבניינים. נכון לשנת 2011, נאמר כי בשל חוסר בסמכות, המשרד אינו יכול לסייע לעובד שיגיש תלונה בנושא תסמונת הבניין החולה. המשרד פרסם בעבר מכרז לבדיקה מקיפה של תקינה בינלאומית וישראלית בנושא איכות אוויר תוך-מבנית, ודוח עם המלצות הוגש לו, אך הוא נועד לשימוש פנימי ולא פורסם לציבור. אחת הבעיות המרכזיות היא היעדר הנחיות ודרישות אחידות.משרד הבריאות, באמצעות המחלקה לבריאות העובד, אמונה על מיפוי סיכונים בריאותיים בעבודה, אך אינה ערוכה לתת מענה לתלונות עובדים בנושא תסמונת הבניין החולה ומפנה אותם לגורמים אחרים.קוד הבנייה החדש של משרד הבינוי והשיכון צפוי לתת דגש גדול יותר לנושא איכות הסביבה התוך-מבנית, וטיוטת תקן ישראלי חדש לאוורור במבנים (תקן 6210), לכשיוכרז כתקן רשמי, צפוי להפוך למחייב. תקן זה יגדיר דרישות לאוורור נאות בתוך מבנים ויקבע ריכוזים מירביים של מזהמים כימיים, פיזיים וביולוגיים. תקן הבנייה הירוקה הישראלי (ת"י 5281), הכולל פרק בנושא בריאות ורווחה המתייחס לאיכות אוויר, תאורה, אוורור ועוד, אינו תקן מחייב בישראל. המועצה לבנייה ירוקה ממליצה לקדם רגולציה שתחייב אלמנטים הנוגעים לבריאות המרחב הבנוי במבנים ציבוריים ומבני תעסוקה.קיים צורך מערכתי בשינוי תפיסה לגבי שימוש בחומרים רעילים בבנייה ובתוך בניינים. כמו כן, חסרים בישראל אנשי מקצוע מומחים בתחום איכות האוויר במבנים, בעיקר מהנדסים המתמחים במיזוג אוויר. העלאת מודעות ציבורית לנושא חשובה ביותר.

לסיכום: מתי הבניין הופך מסוכן?

רטיבות מתמשכת, התפתחות עובשים וריכוזי מזהמים גבוהים בתוך מבנה אינם רק עניין של אי נוחות או תסמינים חולפים. כפי שראינו, הם עלולים להוביל לפגיעות בריאותיות קשות, כרוניות ואף מסכנות חיים, במיוחד אצל אנשים רגישים או כאלה הסובלים ממחלות רקע. במקרים מסוימים, הימצאות עובשים ורעלנים במבנה עלולה להפוך אותו לבלתי בטוח למגורים או לתעסוקה, ולהטיל סיכון בריאותי ממשי על השוהים בו. 

דוגמאות טרגיות ממחישות עד כמה חמורה עלולה להיות ההשפעה של עובש במבנה.אם אתם חווים סימפטומים שחוזרים על עצמם כשאתם שוהים בנכס מסוים, מזהים סימני רטיבות, עובש או ריחות לא נעימים, וחוששים שהבניין עלול להיות "חולה" ולהוות סיכון בריאותי, העניין מחייב התייעצות מקצועית. מומחה בתחום יכול לסייע באיתור הבעיה, הערכת חומרתה, ולהמליץ על הפתרונות הנדרשים.