רטיבות ועובש במבנה – לא רק מטרד אסתטי: סכנה של ממש לבריאות ולמגורים

רטיבות ועובש במבנה – לא רק מטרד אסתטי: סכנה של ממש לבריאות ולמגורים רטיבות ועובש אינם רק סימן להזנחה או פגם בבנייה – מדובר בבעיה מערכתית שעלולה לפגוע אנושות בבריאות השוהים בנכס, ולשנות לחלוטין את הגדרתו התכנונית והמשפטית.

כיצד מתפתחת הבעיה?

הגורמים לרטיבות במבנים מגוונים: חדירת מי גשמים מהגג, איטום לקוי, נזילות מהצנרת, קונדנסציה (עיבוי) על קירות קרים, ליקויי תכנון בבסיסי המבנה או מערכת ניקוז לקויה. כל אלו יוצרים תנאים של לחות גבוהה – הסביבה האידאלית להתפתחות של עובש, חיידקים ומיקרואורגניזמים מזיקים.

הסכנות הבריאותיות: מחוללי מחלות בגובה הרצפה

מממצאי המסמך המצורף עולה תמונה מדאיגה:

• תגובות אלרגיות: פריחה, גרד, דלקות עיניים, התעטשויות כרוניות.
• תופעות נשימתיות: קוצר נשימה, אסטמה, פנאומוניטיס היפרסנסטיבי (HP), התפתחות של דלקות חוזרות בדרכי הנשימה, עד כדי פגיעה כרונית בתפקוד הריאות.
• תסמונת הבניין החולה (SBS): עייפות קבועה, כאבי ראש, סחרחורות, ירידה בריכוז – תופעות הנעלמות כשעוזבים את הבניין, וחוזרות עם הכניסה אליו.
• פגיעות נוירולוגיות: במקרים חמורים, העובש עשוי לגרום לרעידות, בלבול, ירידה קוגניטיבית ואף תסמינים דמויי פרקינסון.

לא רק בריאות: נכס פגום – סכנה משפטית ותכנונית

מעבר לפן הבריאותי, רטיבות מתמשכת ועובש כרוני משנים את המהות התכנונית של הנכס:

• נכס כזה עשוי להיחשב "בלתי ראוי למגורים" – במיוחד כאשר יש עדויות רפואיות על פגיעות בריאותיות כתוצאה ישירה מהמבנה.
• קיימת עילה לקביעה כי הנכס הוא "מבנה מסוכן" לפי תקנות חוק התכנון והבנייה, אם קיימת סכנה לבריאות הציבור.
• במקרים מסוימים, רשויות מקומיות או בתי משפט עשויים לאסור שימוש בדירה, לדרוש פינוי או לבצע תיקונים בכפייה על חשבון הבעלים.

מסקנה: טיפול מיידי והכרה משפטית

כל דייר, משכיר או רוכש פוטנציאלי חייב להבין – רטיבות ועובש הם לא תקלה טכנית אלא סיכון מהותי. יש לטפל בהם מיידית, ולדרוש חוות דעת מקצועית שתבחן את השלכותיהם. השהייה בנכס פגום היא לא רק לא נעימה – היא מסוכנת.

לסיכום

נכס עם בעיית רטיבות חמורה או עם התפשטות עובש אינו רק "לא נעים למראה" – הוא עלול להוות נכס מסוכן ובלתי ראוי למגורים. ההשלכות אינן רק אסתטיות או כלכליות – אלא גם רפואיות, משפטיות ותכנוניות. כל טיפול נקודתי או כיסוי קוסמטי של הבעיה – עלול להסתיים בתביעה, פינוי, ואובדן של ערך.

תסמונת הבניין החולה: האויב הנסתר שאולי מסתובב גם בבית או במשרד שלכם

האם אי פעם הרגשתם לא טוב כששהיתם בבניין מסוים, אך הסימפטומים נעלמו או נחלשו ברגע שיצאתם ממנו? ייתכן שנתקלתם בתופעה המכונה "תסמונת הבניין החולה" (Sick Building Syndrome - SBS). זוהי תסמונת המקושרת לשהייה בבניינים לא תעשייתיים כמו בתי ספר, בנייני משרדים, בתי מגורים, בתי מלון ובתי חולים.

מהי תסמונת הבניין החולה?

תסמונת הבניין החולה מאופיינת בסימפטומים בריאותיים כלליים ואי-נוחות הנובעים משהייה בבניינים. לרוב, קשה לזהות גורם ספציפי לתסמינים אלו או לאבחן מחלה מסוימת אצל המתלונן. התלונות יכולות להתרכז באזור מסוים בבניין או להתפשט בכל רחביו.הסימפטומים הנפוצים כוללים כאבי ראש, גירויים בגרון, באף ובעיניים, שיעול יבש, גירוד ויובש בעור, בחילה וסחרחורת, קשיי ריכוז, עייפות, ורגישות לריחות. במקרים מסוימים, אנשים עלולים לחוות גם תופעות נוירולוגיות כמו בעיות זיכרון ותגובות איטיות, גירויים ספציפיים כמו נזלת ועיניים לחות, או שינויים בתפיסת ריחות וטעמים. חשוב לציין כי תסמינים אלו נפוצים יותר בקרב עובדים במהלך שעות העבודה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.יש להבחין בין "תסמונת הבניין החולה" לבין "מחלות הקשורות בשהייה בבניינים" (Building Related Illness - BRI), שהן מחלות ספציפיות שניתן לאבחן ולקשר לגורמים מזהמים ספציפיים בתוך הבניין, כמו דלקת ריאות הנגרמת מחשיפה לחיידק הלגיונלה במערכות מיזוג.

מה גורם לבניינים להיות "חולים"?איכות האוויר בתוך מבנים (איכות סביבה תוך-מבנית) מושפעת משילוב מגוון של גורמים:

• מיקום המבנה ואקלים הסביבה החיצונית: זיהום אוויר חיצוני יכול לחדור לתוך המבנה.
• מערכות המבנה: מערכות אוורור, חימום ומיזוג אוויר הן מרכיב קריטי.
• מקורות זיהום פוטנציאליים: הן מחוץ למבנה והן בתוכו.
• דיירי הבניין עצמם: פעילויות אנושיות יכולות לייצר מזהמים.

גורמים מרכזיים המשפיעים לרעה על איכות האוויר כוללים:

• אוורור לא מספק: בעקבות משבר האנרגיה בשנות ה-70, מדינות רבות נקטו באמצעים להפחתת צריכת אנרגיה במבנים, שכללו בין השאר שיפור בידוד וצמצום זרימת האוויר ("סירקולציה"). רמת אוורור נמוכה זו אינה תמיד מספקת לשמירה על בריאות ונוחות השוהים.
• מקורות זיהום כימיים: חומרים סינתטיים המשמשים בבנייה (צבע, דבק, בידוד), בריהוט, חומרי ניקוי, שטיחים, ואפילו פעילויות כמו בישול ושריפת דלקים עלולים לפלוט מגוון כימיקלים נדיפים (VOCs) לאוויר.
• מקורות זיהום ביולוגיים: חיידקים, עובשים, אבקת צמחים ווירוסים עשויים להיחשב כמזהמים ביולוגיים. מזהמים אלו מתרבים בריכוזי מים עומדים במערכות המבנה ובאזורים בהם נאגרים מים, כמו צנרות, תעלות אוורור, שטיחים ואריחי תקרה. רטיבות ולחות גבוהה במבנה מהוות מצע טוב להתפתחות מיקרואורגניזמים, במיוחד פטריות ועובשים.
• חלקיקים מרחפים: אבק, סיבים מחומרי בידוד או שטיחים, וחלקיקי עור אנושי הם מקורות נפוצים לחלקיקים באוויר.
• גז ראדון: גז רדיואקטיבי וצאצאיו ידועים כגורמים לסרטן הריאות.
• תנאים פיזיים: טמפרטורה ולחות קיצוניות, אוורור לקוי, ותאורה לקויה יכולים גם הם להשפיע על נוחות ובריאות הדיירים.

השילוב בין רמת אוורור נמוכה ונוכחות מגוון מזהמים סינתטיים הפך נפוץ יותר במבנים. מחקרים בארצות הברית מצביעים על כך שרמות מזהמי האוויר בתוך מבנים עשויות להיות גבוהות פי שתיים-שלוש מרמות הזיהום בחוץ. בהתחשב בכך שרוב האנשים מבלים בממוצע למעלה מ-80% מזמנם בתוך מבנים, החשיפה המצטברת למזהמים פנים-מבניים גבוהה.

ההשלכות הבריאותיות

כאמור, תסמונת הבניין החולה מתבטאת במגוון סימפטומים כלליים. אולם, חשיפה ממושכת למזהמים שונים, במיוחד אלו הקשורים לרטיבות ועובש, עלולה לגרום למחלות נשימתיות קשות יותר, כולל החמרה של אסטמה, ברונכיטיס, דלקות בדרכי הנשימה, ואפילו פניאומוניטיס היפרסנסיטיבי (HP) - מחלת ריאות קשה הנובעת מתגובת המערכת החיסונית לחשיפה חוזרת לאלרגנים כמו עובשים ובקטריות. הסיכון למחלות נשימתיות עולה כתוצאה מרטיבות ולחות במבנים. מומחים מציינים גם קשר אפשרי בין חשיפה לרעלנים המיוצרים על ידי עובשים רעילים לבין תופעות נוירולוגיות קשות כמו שיכחה, עייפות כרונית, רעד, ואפילו השפעה על מערכת העצבים שעלולה להיות מאובחנת בטעות כפרקינסון. במקרים מסוימים, עובשים ספציפיים אף נחשבים לבעלי פוטנציאל מסרטן.

אבחון וטיפול בבעיה

אבחון תסמונת הבניין החולה מתחיל בראיון עם הדיירים או העובדים במבנה ובבדיקה ויזואלית של המקום כדי לזהות גורמים אפשריים. הסיור במבנה נועד לספק מידע על הגורם האנושי, מערכות המבנה, דרכי כניסת מזהמים ומקורות זיהום אפשריים. לעיתים קרובות, די בבדיקה ויזואלית ואיתור מקורות זיהום או רטיבות באמצעות חוש הריח או אמצעים טכניים (כמו מדי לחות). דגימות אוויר ממוקדות אינן תמיד נדרשות, ולעיתים אף עלולות לבלבל, במיוחד בהיעדר תקנים לריכוזי מזהמים ביולוגיים באוויר. פתרונות לתסמונת הבניין החולה כוללים שילוב של דרכי פעולה:

1. סילוק הגורמים לזיהום (מקור הזיהום): זו הדרך היעילה ביותר כאשר הגורמים מאותרים וידועים. זה כולל תחזוקה נכונה של מערכות אוורור, חימום ומיזוג, ניקוי תקופתי, החלפת מסננים, טיפול בכתמי מים, והגבלת שימוש בחומרים פולטי מזהמים כמו צבעים, דבקים וחומרי הדברה. מניעת רטיבות מתמשכת במבנה, החל משלב התכנון והבנייה, היא קריטית למניעת התפתחות מיקרואורגניזמים. יש לבדוק ולטפל באופן מיידי באזורים רטובים או נגועים במיקרואורגניזמים.
2. הגברת שיעור האוורור ופיזורו: אוורור יעיל מסייע בדילול מזהמים. במבנים רבים, ניתן לשפר משמעותית את איכות האוויר על ידי הפעלת מערכות האוורור בהספק המינימלי הנדרש או באמצעות אוורור מאולץ מקומי באזורים עם מקורות זיהום גדולים.
3. טיהור אוויר: יכול להיות יעיל כתוספת, אך יש לו מגבלות. מסננים יעילים יקרים, ומסננים מכאניים אינם מסלקים מזהמים גזיים. צמחים מסוימים ידועים כיעילים בטיהור אוויר ובהתמודדות עם כימיקלים שונים.
4. חינוך הציבור ותקשורת: העלאת המודעות של הדיירים, אנשי התחזוקה וההנהלה לגורמים לבעיות ודרכי הפתרון חיונית לטיפול יעיל ולמניעת הישנות הבעיה.

המצב בישראל והצורך בשינוי

בישראל, אין חקיקה ייעודית ומחייבת למניעת תסמונת הבניין החולה ושיפור איכות הסביבה בבניינים בכלל ובמבני תעסוקה ומשרדים בפרט. הטיפול בנושא מפוצל בין מספר משרדי ממשלה (הגנת הסביבה, התמ"ת/כלכלה, בריאות, בינוי ושיכון), שלכל אחד מהם סמכויות מוגבלות או שאינן עוסקות בנושא באופן ישיר ומקיף. אגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת/כלכלה מופקד על בטיחות וגהות תעסוקתית. הוא רשאי להמליץ על בדיקת איכות אוויר במקום העבודה וצעדים לתיקון בעקבות תלונה, אך אין לו סמכות להורות על נקיטת צעדים ספציפיים או על סגירת מקום העבודה, אלא אם מדובר בחשיפה לגורמים מסוכנים כהגדרתם בתקנות ספציפיות. המוסד לבטיחות וגהות עורך ניטור סביבתי במקומות תעסוקה ובודק גורמי סיכון, אך הגורמים האחראים לתסמונת הבניין החולה לרוב אינם נכללים ברשימת הגורמים הנבדקים שמחייבים בדיקות. המשרד להגנת הסביבה מופקד על מניעת זיהום אוויר סביבתי, אך אינו מוסמך לפקח ולנטר איכות אוויר תוך-מבנית בבניינים. נכון לשנת 2011, נאמר כי בשל חוסר בסמכות, המשרד אינו יכול לסייע לעובד שיגיש תלונה בנושא תסמונת הבניין החולה. המשרד פרסם בעבר מכרז לבדיקה מקיפה של תקינה בינלאומית וישראלית בנושא איכות אוויר תוך-מבנית, ודוח עם המלצות הוגש לו, אך הוא נועד לשימוש פנימי ולא פורסם לציבור. אחת הבעיות המרכזיות היא היעדר הנחיות ודרישות אחידות. משרד הבריאות, באמצעות המחלקה לבריאות העובד, אמונה על מיפוי סיכונים בריאותיים בעבודה, אך אינה ערוכה לתת מענה לתלונות עובדים בנושא תסמונת הבניין החולה ומפנה אותם לגורמים אחרים. קוד הבנייה החדש של משרד הבינוי והשיכון צפוי לתת דגש גדול יותר לנושא איכות הסביבה התוך-מבנית, וטיוטת תקן ישראלי חדש לאוורור במבנים (תקן 6210), לכשיוכרז כתקן רשמי, צפוי להפוך למחייב. תקן זה יגדיר דרישות לאוורור נאות בתוך מבנים ויקבע ריכוזים מירביים של מזהמים כימיים, פיזיים וביולוגיים. תקן הבנייה הירוקה הישראלי (ת"י 5281), הכולל פרק בנושא בריאות ורווחה המתייחס לאיכות אוויר, תאורה, אוורור ועוד, אינו תקן מחייב בישראל. המועצה לבנייה ירוקה ממליצה לקדם רגולציה שתחייב אלמנטים הנוגעים לבריאות המרחב הבנוי במבנים ציבוריים ומבני תעסוקה. קיים צורך מערכתי בשינוי תפיסה לגבי שימוש בחומרים רעילים בבנייה ובתוך בניינים. כמו כן, חסרים בישראל אנשי מקצוע מומחים בתחום איכות האוויר במבנים, בעיקר מהנדסים המתמחים במיזוג אוויר. העלאת מודעות ציבורית לנושא חשובה ביותר.

לסיכום: מתי הבניין הופך מסוכן?

רטיבות מתמשכת, התפתחות עובשים וריכוזי מזהמים גבוהים בתוך מבנה אינם רק עניין של אי נוחות או תסמינים חולפים. כפי שראינו, הם עלולים להוביל לפגיעות בריאותיות קשות, כרוניות ואף מסכנות חיים, במיוחד אצל אנשים רגישים או כאלה הסובלים ממחלות רקע. במקרים מסוימים, הימצאות עובשים ורעלנים במבנה עלולה להפוך אותו לבלתי בטוח למגורים או לתעסוקה, ולהטיל סיכון בריאותי ממשי על השוהים בו. 

דוגמאות טרגיות ממחישות עד כמה חמורה עלולה להיות ההשפעה של עובש במבנה. אם אתם חווים סימפטומים שחוזרים על עצמם כשאתם שוהים בנכס מסוים, מזהים סימני רטיבות, עובש או ריחות לא נעימים, וחוששים שהבניין עלול להיות "חולה" ולהוות סיכון בריאותי, העניין מחייב התייעצות מקצועית. מומחה בתחום יכול לסייע באיתור הבעיה, הערכת חומרתה, ולהמליץ על הפתרונות הנדרשים.

עובש וטחב הם סוגים של פטריות המשגשגות בסביבות לחות ורטובות. נזקי רטיבות בדירות מגורים, בין אם הם נובעים מנזילות בצנרת, חדירת מי גשמים, או עיבוי, עלולים ליצור תנאים אידיאליים לצמיחת עובש וטחב. 

נושא זה בעל חשיבות רבה בישראל, לאור תנאי האקלים הלחים בחלקים רבים של הארץ ולאור דיווחים על איכות בנייה לא אחידה.   מחקרים מעריכים כי בעיית העובש נפוצה למדי בדירות חדשות בישראל, כאשר כ-50% מהדירות החדשות סובלות מבעיות טחב ברמה כזו או אחרת. 

נתון זה מעיד על פוטנציאל לבעיות נרחבות יותר בשוק הדיור כולו, לרבות בניינים ישנים יותר. 

בלוג זה יבחן את ההשפעות המגוונות של עובש הנובע מנזקי רטיבות בדירות מגורים בישראל, תוך התמקדות בנזקים למבנה, סיכונים בריאותיים, שיטות טיהור, עלויות, כיסוי ביטוחי, הנחיות רשמיות וזכויות וחובות של דיירים ובעלי דירות.  

השפעת עובש על מבנה דירות מגורים

עובש עלול לגרום לנזקים פיזיים משמעותיים למבנה הדירה. לאורך זמן, עובש יכול להחליש את השלמות המבנית של קירות הבית, מה שהופך אותם לרגישים יותר לנזק. בעיה זו עלולה להיות חמורה במיוחד כאשר העובש ממוקם מאחורי קירות או באזורים אחרים שאינם נראים לעין. בנוסף, עובש על קירות חיצוניים עלול לפגוע בנראות הבית ואף להוריד את ערך הנכס. קיימת גם סכנה שהעובש יתפשט לקירות הפנימיים.   חומרי בנייה שונים מגיבים אחרת לנוכחות עובש. קירות גבס, לדוגמה, הופכים לכר פורה לצמיחת עובש בחדרים לחים עם מעט פתחי אוורור, ואם לא מטפלים בהם, העובש עלול "לאכול את הקיר". נזילות מים בקירות גבס עלולות לגרום להתנפחות, סדקים, שינויי צבע וקילוף צבע או טפט. חשיפה ממושכת למים עלולה להחליש את מבנה הגבס עד כדי התפוררות. גם עץ רגיש לנזקי עובש. העובש ניזון מתאית והמי-תאית המרכיבות את העץ, מה שמוביל לפירוק וריקבון. במקרים מסוימים, עובש עלול לחדור עמוק לתוך העץ, להפוך אותו לבית גידול ולגרום לנזק בלתי הפיך לרהיטים.   עובש עלול גם לפגוע בבידוד התרמי והאקוסטי של הדירה. קירות גבס רטובים מאבדים את יכולת הבידוד שלהם, מה שעלול להוביל לעלייה בהוצאות האנרגיה ולירידה באיכות הקיר. שכבת הבידוד התרמי משפרת את תנאי האקלים בתוך המבנה, ובכך מונעת חדירת חום בקיץ ויציאת חום בחורף. חוסר אוורור עלול לתרום להופעת עובש, ובמקרים כאלה מומלץ ליישם שכבת בידוד בקיר ולדאוג לאוורור תקין.   ההשלכות הכלכליות של נזקי עובש עשויות להיות משמעותיות. תיקון הנזק שנגרם עקב עובש עלול לעלות ביוקר, ובמקרים מסוימים, הנזק עלול להיות בלתי הפיך. נוכחות של עובש יכולה להוריד את הערך של ביתכם, מה שעלול להקשות על מכירה עתידית. הופעה של כתמי עובש בקירות החיצוניים של הבית פוגעת בנראות החיצונית של הבית ויכולה להוריד מערכו של הנכס בבדיקת שמאי.   

הסיכונים הבריאותיים במגורים בדירה עם עובש וטחב

חשיפה לעובש בדירה עלולה לגרום למגוון בעיות בריאותיות, כאשר חלק מהאנשים רגישים יותר מאחרים. בין הסיכונים הבריאותיים העיקריים ניתן למנות בעיות נשימה ואלרגיות. עובש עלול לגרום או להחמיר בעיות נשימה כגון שיעול וקשיי נשימה. חשיפה לעובש עלולה גם לעורר התקפי אסתמה ותגובות אלרגיות אחרות. בהתאם לרמת החשיפה, עובש עלול לגרום לתגובות אלרגיות שונות, כולל עיניים דומעות, נזלת וגירוי בעור.   גירוי בעור ובעיניים הם תסמינים נפוצים נוספים של חשיפה לעובש. עובש עלול לגרום לגירוי בעור המתבטא באדמומיות, גרד ופריחה. במקרים מסוימים, תסמינים אלו עלולים להיות מלווים בתחושת צריבה. חשיפה לנבגי עובש עלולה לגרום לאלרגיה חריפה, המתבטאת בסימפטומים זמניים כמו עיניים מגרדות, נזלת, כאב גרון ופריחה.   אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות בריאותיות חמורות כתוצאה מחשיפה לעובש. ילדים צעירים, קשישים ואנשים הסובלים ממחלות כרוניות או שעוברים טיפולים רפואיים עלולים להיות רגישים יותר להשפעות השליליות של העובש. חשיפה לעובש עלולה לגרום לזיהומים פטרייתיים ואף לדלקות בחלל הריאות אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.   בנוסף לבעיות נשימה ואלרגיות, חשיפה לעובש עלולה לגרום לסיכונים בריאותיים נוספים כגון כאבי ראש, עייפות ובעיות קוגניטיביות. מחקרים מצביעים על כך שחשיפה ממושכת לעובש עלולה לגרום להפרעות קוגניטיביות חמורות, ירידה באינטליגנציה ואף תסמונת העייפות הכרונית. רעלנים המופרשים מהעובש עלולים להיספג דרך העור, דרכי הנשימה ומערכת העיכול ולפגוע בבריאות.   

שיטות טיהור עובש וטחב מדירות

קיימות שיטות שונות לטיהור עובש וטחב מדירות, הן בשימוש ביתי והן בשימוש מקצועי.

שיטות ביתיות (DIY methods)

שיטות מקצועיות (Professional methods)

• איתור מקור הנזילה או הרטיבות: השלב הראשון בטיפול מקצועי בעובש הוא זיהוי ותיקון מקור הלחות שגרם לצמיחת העובש.   
• נטילת דגימות מעבדה: במידת הצורך, מומחים עשויים לקחת דגימות לחות ועובש לבדיקות מעבדה כדי לזהות את סוג העובש ורמת הלחות.   
• ייבוש מקצועי של האזור הפגוע: לאחר תיקון מקור הרטיבות, חשוב לייבש את האזור הפגוע ביסודיות באמצעות ציוד מקצועי כמו מייבשי אוויר ומאווררים כדי למנוע צמיחת עובש חוזרת.   
• טיהור מכני וכימי של האוויר והמשטחים: שיטות מקצועיות כוללות ניקוי יסודי של המשטחים הנגועים באמצעות חומרים ייעודיים וטיהור האוויר באמצעות מסננים ומטהרי אוויר.   
• שימוש בקרח יבש: שיטה מתקדמת ויעילה להסרת עובש היא התזת קרח יבש על המשטחים הנגועים. הקרח היבש מקפיא את העובש והופך לגז, מה שמאפשר הסרה יסודית ללא שימוש בכימיקלים או הוספת לחות.   

עלות טיהור עובש וטחב בדירות מגורים בישראל

עלות טיהור עובש וטחב בדירות מגורים בישראל משתנה בהתאם למספר גורמים, כולל היקף הבעיה, גודל האזור הנגוע ושיטת הטיפול שנבחרה.

טווח מחירים עבור שירותים מקצועיים

   המחירים אינם כוללים מע"מ אלא אם צוין אחרת.

עלויות חומרים לשימוש ביתי

עלות חומרים לשימוש ביתי לטיהור עובש נעה בטווח של עשרות עד מאות שקלים, בהתאם לסוג החומר, כמותו והמותג. חומרים כמו חומץ, סודה לשתייה ומי חמצן הם זולים יחסית. תרסיסים ייעודיים להסרת עובש, סופגי לחות ותוספים לצבע נגד עובש יהיו יקרים יותר.   

פוליסות ביטוח דירה בישראל והכיסוי לנזקי רטיבות המובילים לעובש

פוליסות ביטוח דירה בישראל מציעות כיסויים שונים לנזקי רטיבות, אך הכיסוי לנזקי עובש הנובעים מרטיבות משתנה בהתאם לפוליסה ולחברת הביטוח.   

כיסוי בסיסי של פוליסות מבנה

פוליסות ביטוח מבנה בסיסיות מכסות בדרך כלל נזקים שנגרמו למבנה הדירה כתוצאה מסיכונים שונים כמו שריפה, פיצוץ ופריצה. חלק מהפוליסות עשויות לכלול כיסוי לנזקי רטיבות ממקור חיצוני, כגון שיטפון או סערה. עם זאת, הכיסוי לנזקי רטיבות משתנה בין פוליסה לפוליסה. נזקי רטיבות ממקור פנימי, כגון פיצוץ בצנרת, עשויים להיות מכוסים, אך לעיתים נדרשת הרחבה מיוחדת לפוליסה.   

הרחבות אפשריות לכיסוי נזקי רטיבות

ניתן לרכוש הרחבות לפוליסת ביטוח הדירה כדי לקבל כיסוי מקיף יותר לנזקי רטיבות. הרחבת נזקי צנרת מכסה נזקים שנגרמו כתוצאה מדליפה, פיצוץ או סתימה במערכות האינסטלציה וההסקה בדירה ובבית המשותף. הרחבה זו עשויה לכלול גם טיפול חירום ושיקום הנזק, ולעיתים אף החלפת חלקי צנרת. הרחבה נוספת היא כיסוי סיכוני מים ונוזלים אחרים, המכסה נזקים שמקורם בדליפת מים מהתקני האינסטלציה ומערכות ההסקה, כולל אירועים כמו דוד מוצף או סתימות בצנרת. חלק מחברות הביטוח מציעות גם הרחבות לשירותי איטום מקצועיים ולכיסוי פגמים חיצוניים במעטפת הדירה.   

החרגות נפוצות

ישנן מספר החרגות נפוצות בפוליסות ביטוח דירה בנוגע לנזקי רטיבות. נזקים הנגרמים כתוצאה מבלאי, קורוזיה, חלודה או תחזוקה לקויה בדרך כלל אינם מכוסים. כמו כן, נזקים הנגרמים כתוצאה מחדירת מי גשמים וספיגתם בקירות או בתקרה עקב איטום לקוי לרוב אינם מכוסים בפוליסה הבסיסית. פוליסות רבות אינן מכסות נזקים הנובעים מדליפה או חלחול מתמשך או חוזר ונשנה לאורך זמן.   

דרישות מחברת הביטוח במקרה של עובש כתוצאה מנזקי רטיבות

במקרה של עובש הנובע מנזקי רטיבות, ניתן לדרוש מחברת הביטוח כיסוי עבור מספר סוגי נזקים והוצאות, בהתאם לתנאי הפוליסה.

כיסוי עלויות טיהור עובש

אם נזקי הרטיבות מכוסים בפוליסה, וגרמו לצמיחת עובש, ניתן לדרוש כיסוי עבור עלויות טיהור העובש. הדבר תלוי בסוג הפוליסה ובהרחבות שנרכשו.   

כיסוי עלויות תיקון נזקים מבניים

פוליסות ביטוח מבנה מכסות בדרך כלל את עלויות תיקון הנזקים המבניים שנגרמו ישירות כתוצאה מנזקי המים שהובילו לצמיחת העובש. זה כולל תיקון קירות, תקרות, רצפות, בידוד וכל חלק קבוע אחר במבנה שניזוק.   

כיסוי עלויות מגורים חלופיים זמניים

במקרים בהם הדירה הופכת לבלתי ראויה למגורים עקב נזקי רטיבות ועובש חמורים, חלק מפוליסות הביטוח עשויות לכסות את עלויות המגורים החלופיים הזמניים, כגון שהייה במלון או שכר דירה עבור מקום מגורים חלופי לתקופה מוגבלת.   

הנחיות והמלצות של גופים רשמיים וארגוני צרכנות בישראל בנוגע לטיפול בעובש מול חברות הביטוח

משרד הבריאות ממליץ לטפל באופן מיידי בכל סימן של רטיבות ועובש, גם במקומות נסתרים, כדי למנוע בעיות בריאותיות ולשמור על סביבה פנימית בריאה.   ארגוני צרכנות ומומחים משפטיים ממליצים על תיעוד יסודי של כל מקרה של נזקי רטיבות ועובש, דיווח בזמן לחברת הביטוח ובחינה של קבלת ייעוץ משפטי במידת הצורך. חשוב להבין את תנאי הפוליסה, לאסוף את כל הראיות הנדרשות ולתקשר ביעילות עם חברת הביטוח כדי להבטיח פיצוי הוגן עבור הנזקים שנגרמו.   

זכויות דיירים וחובות בעלי דירות בישראל בנוגע לטיפול בבעיות רטיבות ועובש בדירות שכורות

חובות בעל הדירה על פי חוק השכירות והשאילה

חוק השכירות והשאילה מטיל על בעל הדירה את האחריות לספק דירה ראויה למגורים ולתחזק אותה במצב תקין. עובש ורטיבות נחשבים לפגם מהותי המפר את חובתו של בעל הדירה. בעל הדירה חייב לתקן כל ליקוי הגורם להפרעה של ממש לשימוש הרגיל בדירה, כולל רטיבות ועובש, תוך זמן סביר לאחר קבלת דרישה מהשוכר. זמן סביר מוגדר בחוק עד 30 יום, ובמקרה של פגם דחוף, עד 3 ימים.   

זכויות הדייר במקרה של אי טיפול מצד בעל הדירה

אם בעל הדירה אינו מטפל בבעיית הרטיבות והעובש תוך זמן סביר, השוכר רשאי לנקוט במספר צעדים. השוכר יכול לתקן את הליקוי בעצמו ולדרוש מהמשכיר החזר הוצאות סבירות. אפשרות נוספת היא לקזז את עלויות התיקון משכר הדירה, לאחר הודעה מראש למשכיר. במקרים חמורים בהם הדירה הופכת לבלתי ראויה למגורים, השוכר רשאי לבטל את חוזה השכירות באופן חד צדדי. השוכר יכול גם להגיש תביעה משפטית נגד המשכיר בבית משפט השלום או בבית הדין לשכירות ולתבוע פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו, כולל נזקי בריאות ורכוש ועוגמת נפש.   

חובות הדייר בנוגע לדיווח ושמירה על הנכס

השוכר מחויב לשמור על תנאי מגורים נאותים בדירה ולדווח למשכיר על כל בעיה או ליקוי מיד עם גילוים. מומלץ לדווח על הבעיה בכתב ולתעד אותה באמצעות צילומים וחוות דעת מקצועיות במידת הצורך. השוכר נדרש לאפשר למשכיר או למי מטעמו להיכנס לדירה כדי לבדוק את הליקוי ולבצע תיקונים, לאחר תיאום מראש.   

מסקנות והמלצות

עובש הנובע מנזקי רטיבות מהווה בעיה משמעותית בדירות מגורים בישראל, עם השלכות מרחיקות לכת על בריאות הדיירים, בטיחות המבנה וערך הנכס. הטיפול בעובש דורש גישה מקיפה המתחילה באיתור וטיפול במקור הרטיבות, ממשיכה בהסרת העובש באמצעים מתאימים ומסתיימת בנקיטת אמצעי מניעה לצמיחה חוזרת.

המלצות לדיירים: במקרה של גילוי עובש בדירה, יש לפעול במהירות לדיווח על כך למשכיר בכתב ולתעד את הבעיה בצילומים. חשוב לדרוש מהמשכיר לתקן את הליקויים תוך זמן סביר. אם בעל הדירה אינו מטפל בבעיה, השוכר רשאי לבצע תיקונים בעצמו ולנכות את העלויות משכר הדירה או אף לבטל את החוזה במקרים חמורים. במקביל, יש לשקול פנייה לייעוץ משפטי כדי להבין את מלוא הזכויות ולבחון אפשרות להגשת תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו.

המלצות לבעלי דירות: בעלי דירות מחויבים על פי חוק לספק דירה ראויה למגורים ולטפל בבעיות רטיבות ועובש באופן מיידי ויסודי. מומלץ לבצע בדיקות תקופתיות של הנכס כדי לאתר סימני רטיבות מוקדמים ולתקן אותם לפני התפתחות עובש. במקרה של דיווח על בעיה, יש לפעול במהירות לאיתור מקור הרטיבות ולבצע את התיקונים הנדרשים באופן מקצועי כדי למנוע נזקים נוספים ותביעות מצד הדיירים.

המלצות לצרכנים ברכישת פוליסת ביטוח דירה: בעת רכישת פוליסת ביטוח דירה, חשוב לבדוק בקפידה את תנאי הפוליסה ולברר את היקף הכיסוי לנזקי רטיבות. מומלץ לשקול רכישת הרחבות לכיסוי נזקי צנרת וסיכוני מים נוספים כדי להבטיח הגנה מקיפה במקרה של נזקי רטיבות שעלולים להוביל לצמיחת עובש. יש לשים לב להחרגות בפוליסה ולוודא שהכיסוי מתאים לצרכים הספציפיים שלכם.

המלצות לגופים רשמיים וארגוני צרכנות: יש להמשיך ולפעול להעלאת המודעות בקרב הציבור בנוגע לסיכונים הבריאותיים והמבניים של עובש מנזקי רטיבות. מומלץ לספק מידע נגיש וברור על זכויות וחובות דיירים ובעלי דירות בנושא, וכן להקל על תהליך הגשת תלונות ומיצוי זכויות מול חברות הביטוח במקרים של נזקי עובש. ייתכן שיש מקום לבחון תקנים מחמירים יותר בנוגע לאיכות הבנייה והאיטום כדי למנוע מלכתחילה בעיות רטיבות ועובש בדירות מגורים בישראל.

ביהמ"ש: למבוטח זכות לשכור שמאי מטעמו על חשבון חברת הביטוח

הידעת שהוצאות שכר טרחת מומחים ויועצים מטעמך, בכלל זה שמאי מטעמך כלולים בפוליסת הביטוח שלך? להורדת פסק הדין - כאן

זוג שכר שמאי לאחר שנשרפה הדירה; חברת הביטוח: דו"ח השמאות לא היה הכרחי לצורך תיקון הנזקים