"אתה רשלן, לא נשלם לך!"

רבים מאיתנו חיים בפחד שמא חברת הביטוח תדחה את התביעה שלנו בטענה שהיינו רשלנים. "עזבת את החלון פתוח לפני הגשם?", "שכחת את הסיר על הגז?", "איבדת את התכשיט בזמן שחייה?". אבל האמת היא אחרת לגמרי.

הביטוח נוסד על הרשלנות - לא למרותה

כאן טמונה עובדה יסודית שחברות הביטוח מעדיפות שלא נדע: הביטוח קיים בדיוק בגלל הרשלנות שלנו. חברת הביטוח יודעת מראש שאנו בני אדם, ובני אדם עלולים להיות רשלנים. היא מחשבת את הפרמיות שלה בהתאם לסיכון הזה ומרוויחה מכך.

דוגמאות מהחיים:

האמא שיצאה להביא את הילד מהגן ושכחה סיר שמן על הגז, שגרם לשריפה - זו בדיוק הסיטואציה שהביטוח נועד לכסות. חברת הביטוח לא יכולה להגיד: "אה, היית רשלנית, אז אנחנו לא משלמים".השחיין שאיבד תכשיט יקר בים - גם כאן, האובדן הוא תוצאה של רשלנות אנושית רגילה, ובדיוק בשביל זה יש ביטוח.

מה עם נזקי צד שלישי?

העיקרון הזה תקף גם כשאנחנו גורמים נזק לאחרים. נדליק נר בצימר ושכחנו אותו? גרמנו לשריפה? הביטוח צריך לכסות גם את זה. הרי זו בדיוק הסיטואציה שבשבילها רכשנו ביטוח אחריות כלפי צד שלישי.

הטריק של "הרשלנות התורמת"

חברות הביטוח משתמשות לעיתים במונח מתוחכם: "רשלנות תורמת". זה נשמע מאוד מקצועי ומפחיד, אבל לעיתים קרובות זו בעיקר טקטיקה פסיכולוגית. המטרה היא לגרום לנו להרגיש אשמים ולוותר על חלק מהפיצוי המגיע לנו.

איך זה עובד?

החברה תגיד לכם: "נכון, יש לכם כיסוי, אבל בגלל שתרמתם לנזק ברשלנותכם, אנחנו נפחית מהפיצוי". פתאום אתם מרגישים שאתם צריכים להיות אסירי תודה על מה שאתם מקבלים, במקום לדרוש את מה שמגיע לכם על פי הפוליסה.

מה אומר החוק הישראלי?

חוק חוזה הביטוח בישראל (סעיפים 18-25) קובע בדיוק מתי מותר לחברת הביטוח להפחית או לדחות תביעה. החוק מבחין בין:

רשלנות רגילה - מכוסה במלואה ✅

• שכחת את הסיר על הגז
• עזבת את החלון פתוח לפני סערה
• איבדת תכשיט בזמן שחייה
• שכחת לנעול את הרכב

"מעשה מכוון" או רשלנות קיצונית - לא מכוסה ❌

• הצתה מכוונת
• נהיגה בשכרות
• השארת הבית פתוח במכוון לפני נסיעה ארוכה

החוק ברור: רק במקרים קיצוניים של התנהגות מכוונת או רשלנות חמורה במיוחד, חברת הביטוח יכולה לדחות תביעה.

הלקח המעשי

בפעם הבאה שתגישו תביעת ביטוח ויגידו לכם "אבל זה בגלל הרשלנות שלכם", זכרו:

1. הביטוח קיים בדיוק בגלל הרשלנות - לא למרותה
2. החוק הישראלי תומך בכם - סעיפים 18-25 בחוק חוזה הביטוח מגנים על המבוטח
3. רק "מעשה מכוון" או רשלנות קיצונית מצדיקים דחיית תביעה
4. רשלנות יומיומית רגילה מכוסה במלואה
5. אל תיתנו לרגשי אשמה להשפיע על זכויותיכם
6. דרשו הפניה לסעיפי החוק הרלוונטיים אם חברת הביטוח מנסה לדחות
7. התייעצו עם מומחה אם מרגישים שמנסים לקצץ לכם בפיצוי שלא כדין

זכרו: שילמתם פרמיה בדיוק בשביל הרגעים האלה. אתם לא מבקשים טובה - אתם דורשים את מה שמגיע לכם.

כשהביטוח לא עובד: החריגים הקריטיים שבעלי עסקים חייבים להכיר

רבים מבעלי העסקים חושבים שביטוח צד שלישי הוא "המטרייה הגדולה" שתגן עליהם מפני כל תביעה של לקוח. בפועל, בדיוק ברגע האמת – הפוליסה מתגלה כחורית ומלאה בהחרגות. שלושה מקרים אמיתיים שהגיעו אלינו ממחישים היטב עד כמה הפער בין ציפיות המבוטח לבין המציאות המשפטית הוא עצום.

החריגים שמכריעים את התביעה

מתוך רשימת החריגים הסטנדרטית בפוליסות צד ג', שלושה סעיפים בולטים במיוחד לבעלי מקצוע:

3.לא יכוסו תביעות בשל עבודות התקנה, הרכבה או תיקונים במבנים או במוצרי לקוחות, וכל נזק לרכוש או לנכסים המצויים במבנים או לנכסים אחרים שנגרמו להם תוך כדי או עקב עבודות כאמור נוספת בבית העסק המבוטח.

4.לא יכוסה נזק שנגרם על ידי או כתוצאה מתכנון, פיקוח או ייעוץ.

5.נזק שנגרם כתוצאה ממוצר שסופק על ידי המבוטח או על ידי מי מטעמו.

במילים פשוטות: בדיוק הנזקים הנפוצים ביותר – עבודה לקויה, מוצר שסופק ללקוח, התקנה שגרמה נזק – מוחרגים.

זהו נוסח החריג הסטנדרטי שנמצא היום בכל פוליסה של בית עסק:

"מוצרים שיוצרו, נמכרו, סופקו, תוקנו, טופלו, הורכבו או שווקו על ידי המבוטח או על ידי כל איש בשירותו, לאחר שאותם מוצרים יצאו מחזקתו הישירה של המבוטח"

שלושה מקרים מהשטח

1. השרברב הוותיק – חריג מס' 3

שרברב עצמאי עם עשרות שנות ניסיון קדח בטעות בצנרת בדירת לקוח. הדירה הוצפה ונגרם נזק במאות אלפי ₪.

הוא פנה מיידית לסוכן הביטוח שקבע: "תישן כמו תינוק, יש לך צד ג'".

חברת הביטוח דחתה את התביעה – ובצדק.

הנזק התרחש במבנה הלקוח תוך כדי עבודות התקנה ותיקון – וזה מוחרג במפורש בסעיף 3.

בסופו של דבר, הצלחנו לצמצם את התביעה לכ־40% בלבד.

2. הנגר – חריג מס' 4

נגר מקצועי התקין מטבח יוקרתי. ארון עליון קרס, פגע בצנרת וגרם להצפה בדירה.

למרות שביקש מראש הרחבה לעבודות הרכבה אצל לקוחות, חברת הביטוח דחתה את התביעה.

הסיבה: החיבור לקיר נחשב "עבודה לקויה", וזו מוחרגת על פי סעיף 4 – נזק שנגרם מתכנון, פיקוח או ייעוץ.

ניהול נכון של ההליך המשפטי הקטין את החשיפה לפחות מ־50%, אך הנגר נותר עם נזק כבד.

3. בעל הטמבוריה – חריג מס' 5

בעל טמבוריה התקין טיימר לדוד אצל לקוחה. הטיימר התלקח וגרם לשריפה שהשמידה את הדירה.

הוא פנה לסוכן הביטוח ששוב אמר "תישן כמו תינוק".

חברת הביטוח דחתה את התביעה – ובצדק.

הטיימר נחשב "מוצר שסופק ללקוח" – וככזה מוחרג בסעיף 5.

גם כאן הצלחנו לצמצם את החשיפה ביותר מ־50%, אך בעל העסק נשא בנזק משמעותי.

הניתוח: פער קטלני בין הציפיות למציאות

בכל המקרים חוזר אותו דפוס:

1. בעל מקצוע מנוסה ומבוטח.
2. סוכן ביטוח הבטיח שהכיסוי מלא.
3. מתרחש נזק בדיוק מסוג שהעסק חשוף אליו.
4. חברת הביטוח דוחה על בסיס החריגים.
5. בעל העסק מגלה מאוחר מדי שאין לו הגנה אמיתית.

הבעיה איננה רק לשון הפוליסה, אלא גם כשל בהבנה. כשסוכן מבטיח מבלי להכיר או להסביר את סעיפי ההחרגה, הוא חושף את עצמו לתביעת אחריות מקצועית מצד הלקוח.

מה הפתרון?

1. ביטול החריגים – ניתן (בתוספת פרמיה) לדרוש מחברת הביטוח לבטל או לצמצם חלק מהחריגים.
2. ביטוח אחריות מקצועית – זהו הכיסוי היחיד שמגן באמת על טעויות מקצועיות, התקנות לקויות ומוצרים שסופקו.
3. שקיפות ותיעוד – כל הבטחה של סוכן חייבת להופיע בכתב. בלי זה, ביום הדין המבוטח נשאר לבד.

מסקנה חדה

בעלי מקצוע: אם אתם מסתפקים בביטוח צד ג' בלבד – אתם ערומים משפטית.

בלי הרחבות או פוליסת אחריות מקצועית ייעודית, כל עבודה תמימה יכולה להפוך לתביעה של מאות אלפי שקלים.

כדי להבין מיהו "הצד השלישי" בביטוח, צריך לזכור את החלוקה הבסיסית:

• הצד הראשון הוא המבוטח עצמו – בעל העסק או בעל המקצוע.
• הצד השני הוא הלקוח או הנכס שבו המבוטח עובד, למשל הדירה שבה מתבצעת העבודה.
• הצד השלישי הוא אדם זר, מקרי, שלא קשור ישירות לעסקה או לעבודה – עובר אורח, שכן, אורח מזדמן – שנפגע כתוצאה מפעולותיו של המבוטח.

במילים אחרות, ביטוח צד ג' נועד להגן מפני תביעות של גורמים חיצוניים, לא של הלקוח עצמו ולא של המבוטח, אלא של מי שנפגע "מהצד".

הצטרפו אלינו לקבוצת התוכן של בית שמאי - ארגון השמאים והמומחים בישראל - כאן

או בקישור זה: https://chat.whatsapp.com/Fdywzbu9B5h6iM9q452fyo 

כל מה שמעניין בנושאי שמאות רכוש וחקלאות  - קהילת שמאי הרכוש הגדולה בישראל

לא חבר בבית שמאי? הצטרף כאן

לימודי שמאות רכוש מקוונים - שמאות רכוש, חקלאות וסיקור סיכונים והגנות