סקירת הכלכלן הראשי ליולי 2025 מיום 14.9.2025 מציירת שוק שמחזיק את עצמו באמצעות מנגנוני אשראי, סבסוד ותזמוני תשלום—פחות באמצעות ביקוש אמיתי. העלייה מול יוני היא בעיקר תיקון משפל זמני; חתכי העומק (ממ״ד, ירושה, הטבות מימון, משקל משקיעים, ותזרים קבלנים) מגלים לחצים בסיסיים כלפי מטה.

מה קרה במספרים בקצרה

• 8,011 עסקאות (כולל סבסוד): -10% YoY, +36% MoM; בשוק החופשי 7,249: -11% YoY, +36% MoM.
• קבלנים בשוק החופשי: 1,964—ארבעה חודשים ברצף מתחת ל-2,000.
• “על הנייר”: 59% (-1 נק’ MoM; -4 נק’ YoY).
• יד שנייה: 5,285 (+3% YoY; +36% MoM); עלייה בממ״ד וב”דירות ירושה” בת״א.
• משקיעים: רכישות 1,194 (-14% YoY), משקל ~15%; חלק הדירות החדשות אצלם ירד ל-37%.
• דירה ראשונה/סבסוד: היקפים משמעותיים אזורית—עדות לחוסר יכולת לקנות במחירי שוק “מלאים”.
• תזרים קבלנים: פוטנציאלי ₪6.4 מיליארד (-35% YoY); בפועל לפני תשומות ₪5.8 מיליארד (-3% YoY); אחרי תשומות ~₪1.0 מיליארד—שיפור שנובע בעיקר מתזמון מסירות וירידה בתשומות, לא מהתאוששות ביקוש.

שלושה אותות עומק

1. הטבות מימון ≠ ביקוש: במרכז שכיחות ההטבות נשארת גבוהה—זו תמיכה מלאכותית במחיר.
2. יד שנייה מול פריימרי: ממ״ד ו”ירושה” מחזקים את כוח ההיצע ליד שנייה במחירים גמישים יותר—מאתגר את הקבלנים.
3. משקיעים נסוגים: ירידה בחלק הדירות החדשות בסל המשקיעים—תשואות אינן מכסות עלות הון/סיכון.

מה זה אומר קדימה

• לחץ מחיר: ככל שההטבות יוגבלו והבנקים יקפידו, יתקשה הפריימרי לשמור “מחיר מדף”—נראה יותר הנחות אפקטיביות, ואז גלוי.
• מיקוח קונים: לרוכשי יד שנייה יש כוח—במיוחד מול עיזבונות ומוכרים לחוצים. דרשו גילוי מלא על תיקון/שדרוגים במקום “הנחות שקטות”.
• סיכון ליקווידיות: יזמים עם פערי תזרים צריכים ניהול סיכונים הדוק (קצב בנייה מול מכירות נטו; חשיפה למדד תשומות; קובננטים בבנק מלווה).
• רגולציה: מגבלות בלון/בולט + הקצאת הון על עסקאות דחויות—ממשיכות לפעול בכיוון של קירור, וכנראה יגברו את שחיקת המחירים האפקטיביים.

שורת תחתונה

הסקירה תומכת בטענה שה”ביקוש” המוצג במסכים הוא בעיקר פונקציה של מימון, סבסוד ותזמון—not fundamentals. כל עוד התשואות אינן מכסות את עלות ההון והסיכון, וכל עוד המכירות בפריימרי חלשות—וקטור המחיר האמיתי כלפי מטה. שימוש מתמשך בטריקים מימוניים אינו מחליף ביקוש בר-קיימא; הוא רק דוחה את רגע ההתכנסות בין מחיר לשווי.

הפוסט של גלית בן נאים על הסקירה והפרשות שלו:

שוק הנדל"ן: המספרים לא משקרים

📉 1,964 דירות חדשות בלבד נמכרו ביולי – ירידה של 35% לעומת יולי 2024, ורצף של ארבעה חודשים שבהם השוק החופשי לא חוצה את רף 2,000 הדירות.

🧮 המספרים מזכירים יותר ציוני מבחנים או מידות נעליים מאשר שוק של מיליוני אזרחים. הנתונים חושפים מציאות שלא ניתן עוד לייפות – הקיפאון עמוק ומתמשך.

הטבות מימון? פלסטר על שבר פתוח

הקבלנים מנסים לעקוף את מגבלות בנק ישראל עם מבצעים "קריאייטיביים", אבל נמנעים ממהלך אחד פשוט וברור: הורדת מחירים.

בנתניה והשרון נמכרו פחות מ־250 דירות ביולי – מציאות שמדברת בעד עצמה.

היד השנייה – היורשים נכנסים למשחק

בעוד מכירות יד שנייה התייצבו, מתברר שדווקא יורשים הם אלו שמחזיקים את המספרים. ביולי נרשמה עלייה של 26% במכירות דירות ירושה, בעיקר במרכז.

כשאין צורך להחזיר משכנתא על הנכס, קל יותר להוריד מחיר – וזה עלול להכתיב את השוק כולו.

האשליה הגדולה

גלית בן נאים מזכירה בצדק: המלחמה שפרצה ב־2023 אינה הסיבה המרכזית. הבעיה היא עליית מחירים ריאלית של 140% מאז 2008, על רקע ריבית אפסית, שהציבה את ישראל בצמרת ה־OECD.

והמומחים?

בעוד כתבי החצר ומומחי הנדל"ן ממשיכים לחפש "סיבות חיצוניות" ו"תקווה ליום שאחרי", המספרים ברורים:

👉 בלי הורדת מחירים, המלאי הלא־מכור יתפח, העסקאות יתכווצו עוד יותר, והבועה תמשיך להתרסק.

❗️הכלכלה לא משקרת. מי שממשיך להכחיש – פשוט דוחה את ההתמודדות עם המציאות.

ונתוני הלמ"ס שפורסמו היום 14.9.2025:

נתוני הלמ״ס – עוד מסמר בארון הבועה

📊 היום פרסם הלמ״ס את נתוני העסקאות למאי–יולי 2025, והם תואמים לחלוטין את מה שכבר הוצג בסקירת הכלכלן הראשי: השוק בהאטה עמוקה.

• סה״כ נמכרו 21,640 דירות – ירידה של 6% לעומת שלושת החודשים הקודמים, ו־19.6% פחות מהתקופה המקבילה אשתקד.
• דירות חדשות: 7,430 בלבד – ירידה חדה של 15.4% לעומת התקופה הקודמת ו־17.9%–37.6% פחות משנה שעברה.
• יד שנייה: 14,210 דירות – יציבות מדומה לעומת התקופה הקודמת, אך ירידה של 9.3% לעומת יולי–מאי 2024.

יולי 2025 – עלייה טכנית, ירידה מהותית

בחודש יולי לבדו נמכרו 8,140 דירות – עלייה של 33.7% לעומת יוני (שבו המכירות התרסקו עקב המלחמה), אך ירידה של 21.8% מול יולי 2024.

גם כאן: המספרים מתארים תיקון זמני בלבד – לא שינוי מגמה.

המלאי הלא־מכור – שיא היסטורי

הנתון המדאיג ביותר: 82,530 דירות חדשות נותרו למכירה, עלייה של 20% משנה שעברה. זה שווה ערך ל־31 חודשי היצע – שיא כל הזמנים.

בתל אביב–יפו לבדה נותרו מעל 10,000 דירות לא־מכורות, ובירושלים מעל 8,000.

השורה התחתונה

סקירת האוצר והלמ״ס מספרות סיפור אחד:

• המכירות בשפל,
• המלאי מתנפח,
• השוק מתכנס לכשל שיווי משקל שבו מחירים אינם משקפים ערך כלכלי.

וכל עוד המחירים לא יורדים – המצב רק יחמיר.

המצב הנוכחי: 10 סימני אזהרה

השוק הישראלי מציג כיום תמונה מטרידה שדורשת תשומת לב רצינית:

📉 סימני המשבר

1. פינוי בינוי קורס - פרויקטים מתבטלים והדיירים מקבלים הודעות ביטול
2. מלאי שיא - מעל 70,000 דירות מוכנות ולא מכורות, צפוי לחצות את ה-100,000 עד סוף 2025
3. מכירות בצניחה - קריסה במכירת דירות חדשות ויד שנייה
4. ירידת מחירים מתמשכת - 4 חודשים ברציפות של ירידות
5. פיגורים בעלייה - זינוק של 23% בפיגורי משכנתאות
6. חברות בנייה בחירום - מגייסות אג"ח במקום למכור דירות
7. משרדים נטושים - מיליוני מ"ר משרדים ריקים שאיש לא צריך
8. התערבות רגולטורית - בנק ישראל מטיל מגבלות דרקוניות על מבצעי קבלנים
9. דיונים בכנסת - התרעות מפורשות על "סאב-פריים ישראלי"
10. הקלות משכנתאות - בנקים מציעים דחיות כסימן למצוקה

למה זה לא סאב-פריים קלאסי?

ההבדל המהותי: בארה"ב המשבר התפשט עולמית דרך נגזרים מורכבים. בישראל - הסיכון מרוכז במערכת הפיננסית המקומית.

מאפיינים ייחודיים למשבר הישראלי:

• ריכוזיות - הבנקים הישראליים חזיקים את הסיכון ישירות
• פשטות יחסית - פחות נגזרים מורכבים, יותר הלוואות עם דחיית תשלום
• חשיפה מקומית - כל המשק תלוי בענף הנדל"ן ללא פיזור גיאוגרפי

הסיכונים האמיתיים

🚨 לטווח הקצר

• גל ביטולי עסקאות - כאשר רוכשים לא יוכלו לקבל משכנתאות לגמר הבנייה
• לחץ על מחירים - המלאי העצום ילחץ על המחירים למטה
• מצוקה של קבלנים - חברות בנייה עלולות להידחק לפשיטת רגל

⚖️ גורמים מייצבים

• רגולטור ער - בנק ישראל מתערב בזמן, בניגוד למשבר 2008 בארה"ב
• מערכת בנקאית יציבה - חזקה יותר ממקבילותיها העולמיות
• ביקוש דמוגרפי אמיתי - גידול אוכלוסייה מתמשך יוצר ביקוש בסיסי
• מחסור זמני בכוח אדם - בעיית הפועלים ניתנת לפתרון

תרחישים אפשריים

🎯 התרחיש הסביר (60% הסתברות)

• תיקון חד של 15-25% במחירים על פני 12-18 חודשים
• פשיטות רגל של חברות בנייה חלשות
• התאוששות הדרגתית החל מ-2026

⚡ התרחיש הקשה (30% הסתברות)

• צניחת מחירים של 30-40%
• משבר בנקאי מוגבל
• התאוששות איטית של 3-4 שנים

🌪️ התרחיש הקיצוני (10% הסתברות)

• קריסה מערכתית דומה לשנות ה-80
• התערבות ממשלתית נרחבת נדרשת

מה עושים עכשיו?

👤 לרוכשי דירה

• המתינו - מחירים צפויים לרדת עוד
• בדקו מימון - וודאו שתוכלו לעמוד בתשלומים גם בתרחיש קשה
• הימנעו ממבצעי 80/20 - הסיכון גדול מהתועלת

🏢 למשקיעים

• זהירות מוגברת - בחנו כל השקעה בקפידה
• נזילות - שמרו על יכולת לנוע מהר
• הזדמנויות עתידיות - התכוננו לרכישות במחירי מציאה בעוד 12-18 חודשים

🏗️ לעוסקים בענף

• ניהול תזרים קפדני - השלבים הקשים רק מתחילים
• הפחתת מינוף - צמצמו חשיפה כמה שאפשר
• מיקוד בפרויקטים איכותיים - איכות תנצח כמות

המסקנה

המשבר כאן - רק השאלה באיזה עוצמה והאם המערכת תצליח לנהל אותו באופן מבוקר.זה לא זמן לפאניקה, אבל זה בהחלט זמן לזהירות מוגברת ולהכנות. המי שיבין את הסימנים וינהג בחוכמה - יצא מחוזק יותר מהמשבר.זכרו: בכל משבר יש גם הזדמנויות - השאלה מי יהיה מוכן לנצל אותן כשהן יגיעו.

מאמר זה מבוסס על נתונים עדכניים ומגמות שוק נכון לאוגוסט 2025. המצב מתפתח במהירות והמלצות עשויות להשתנות.

2 דוחות התפרסמו אתמול ( 15.6.2025 ) ואם לא יומצאו תרגילים חדשים הכיוון הוא דרומה - ירידות.

בספר בועת נדל"ן בכרך השלישי "המלחמה הגדולה וקריסתה של המערכת הפיננסית" אני מתאר את אובדן השליטה של הבנקים והקבלנים בשוק ואת קריסת הקבלנים וחדלות הפירעון של משקי הבית אשר ימוטטו את המערכת הפיננסית.

• דירות בעסקאות נדל"ן - פברואר-אפריל 2025

• שינוי במחירי שוק הדירות - מאי-2025

הנה ניתוח מעמיק לדו"ח הלמ"ס שפורסם ב-15 ביוני 2025 בנושא עסקאות נדל"ן למגורים בפברואר–אפריל 2025:

⚠️ עיקרי הממצאים והמסר המרכזי:

קריסה שקטה ומתמשכת בשוק הדירות – בכל סוגי העסקאות, בכל המחוזות, ובפרט בדירות חדשות.

הכותרת האמיתית לדו"ח צריכה להיות:

❝הקונים נעלמים, הסחורה נערמת❞

📉 תמונת מצב ארצית:

סך העסקאות – ירידה חדה:

• 22,430 דירות נמכרו בסה"כ בפברואר–אפריל 2025, ירידה של:
  • 20.2% לעומת נובמבר–ינואר.
  • 13.1% במונחים מנוכי עונתיות.
  • 10.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

דירות חדשות – התרסקות דרמטית:

• 8,590 דירות חדשות בלבד, שהן רק 38.3% מסך העסקאות.
• ירידה של:
  • 27.1% לעומת נובמבר–ינואר.
  • 22.7% מנוכה עונתיות לעומת אשתקד.
  • ירידה נוספת של 24.6% באפריל בלבד (לעומת מרץ).

דירות יד שנייה – האטה כללית:

• 13,840 דירות – ירידה של 9.4% מהחודשים הקודמים.
• אך לעומת אשתקד – עלייה קלה של 0.8% בלבד.

🗺️ פילוח גאוגרפי – קריסה חוצת מחוזות:

📌 בולט במיוחד: התמוטטות המחירים במחוזות המרכזיים – תל אביב, חיפה, ירושלים.

🏙️ יישובים בולטים בירידות חריגות:

🏗️ מלאי דירות חדשות שנותרו למכירה – סיגנל למשבר עודף היצע:

• בסוף אפריל: 79,410 דירות חדשות לא נמכרו.
• עלייה של 20.5% לעומת אפריל 2024.
• מספר חודשי היצע: 27.8 חודשים – כלומר, ייקח יותר משנתיים למכור את הדירות בקצב הנוכחי.
• 50% מהמלאי מרוכז בת"א (31.5%) ובמרכז (24.3%) בלבד.

🔎 תובנות וניתוח ביקורתי:

1. הקונים מתרחקים, בעיקר מהשוק הראשוני

הציבור מאותת באותיות קידוש לבנה: לא קונים במחיר הזה – במיוחד בדירות חדשות, שמהוות את שיא ההונאה הפיננסית (LTP במקום LTV).

2. עודף ההיצע מתנפח כמו בועה אחרונה

מלאי מתפוצץ של עשרות אלפי דירות חדשות מעיד על סירוב קולקטיבי של הציבור לממן את שווי הנכסים המנופח.

3. המיתון המתגלגל – בועת שיווי המשקל נשברת

לאורך חודשים נצפתה הקפאה – כעת אנחנו רואים שבירה בפועל בכמות העסקאות. השוק מתפרק, וההדף יכה בקרוב גם במחירים המדווחים.

4. האינדיקציה למעבר לנקודת האל-חזור

שיעור המימושים בירידה חדה, חודשי היצע מטפסים, ומרבית העסקאות הן יד שנייה (61.7%) – שוק ראשוני קורס ראשון.

📌 המלצות:

1. למשקיעים: להתרחק מהשוק הראשוני – הקריסה כבר בפנים.
2. לציבור: לחכות. הכוח בידיים שלכם. לא להיכנס לעסקאות במחירים לא רציונליים.
3. לרגולטור: להכריז על משבר עודף היצע, לשקול סובסידיות מפוקחות רק לפרויקטים במחירי שוק פונדמנטליים.
4. לשמאים: להפסיק את שיטת השכפול – להעריך כל נכס לפי ערכו הפונדמנטלי בלבד, לא לפי מחירים בהיסטריה.

דוח מסכם על שינוי מחירי הדירות אפריל 2025

מבוסס על פרסום למ"ס 183b/10 של הלמ"ס

מדד ָכללי ( כלל סוגי הדירות )

• שינוי חודשי (מרץ–אפריל 2025 לעומת פברואר–מרץ): ⬇️ ירידה של 0.1%
• שינוי שנתי (לעומת שנה קודמה): ⬇️ ירידה של 2.3%

משקפת שחל ירידה בשוק שנפסק עלייות.

דירות חדשות

• שינוי חודשי: ⬆️ עלייה של 0.4%
• שינוי שוק חופשי (בלי סובסדיה): ⬆️ עלייה של 0.1%
• שנתי: ⬇️ ירידה של 2.1%

על פניו, העלייה צנועה ולא מובהקת.

שינוי מחירים לפי מחוזים

דירות יד שנייה ( חישוב )

• הלמ"ס לא פרסמה מדד נפרד לדירות יד שנייה, אבל על סמך חישוב שניתן:

⬇️ ירידה חודשית משערכת של כ-0.3% במחירים השניים ( השערה באחוז )

• הירידה השנתית המשערכת: ⬇️ כעשו 2.6%-

שוק היד שנייה הולך ומתרוקן, והסימנים מצביעים על שחיקה אמיתית.

מסקנות

• השוק נכנס לשחיקה יציבה ואטית, ללא סימני התאוששות.
• הפער בין מחיר לשווי פונדמנטלי הולך להצטמצם, ולא לעלייה.
• דירות יד שנייה משקפות לשחקני עצמי על השוק ועל ההצעה של ציפיות.

🧨 הבועה נסדקת – והמדינה שותקת

הדוח האחרון של הלמ"ס (מס' 183b/10) לא היה צריך להפתיע אף אחד – אך הוא בכל זאת מרעיש:

מחירי הדירות בישראל יורדים, גם בדירות חדשות וגם ביד שנייה, גם בפריפריה וגם במרכז, גם אצל זוגות צעירים וגם אצל משקיעים.

במילים פשוטות: הבועה סוף-סוף מתחילה להסדק, והפעם זו כבר לא רק תחושת בטן – אלא עובדות יבשות, חתומות וסטטיסטיות.

📉 הנתונים לא משקרים:

• מחירי הדירות הכלליים ירדו ב־0.6% בחודש אפריל 2025 לבדו – חודש שני ברציפות של ירידות.
• גם מחירי הדירות החדשות, שעלו לכאורה ב־0.7%, רשמו ירידה של 2.1% בקצב שנתי – כלומר: גם הקבלנים לא מצליחים לעצור את הסחף.
• מחוזות כמו ירושלים, צפון, חיפה, מרכז ודרום – כולם רשמו ירידות חודשות, ולראשונה אין "מפלט גיאוגרפי".

המספרים לא משאירים מקום לספק: לא מדובר בירידה עונתית, לא ברעש סטטיסטי ולא בפייק ניוז של מתנגדי נדל"ן. מדובר במפולת שמתחילה, איטית אמנם, אך שיטתית.

🧱 הבועה נבנתה על השתקה – וממשיכה להתקיים דרך שתיקה

אם יש דבר מטריד יותר מהירידות עצמן – זו השתיקה של המדינה.

איפה שר האוצר? איפה המפקח על הבנקים? איפה שמאי ממשלתי שיסביר לעם מה קורה?מאות אלפי משפחות שילמו מחירים כפולים על דירות, על בסיס תחושת החמצה, שיווק אגרסיבי, אשראי זול – והשתקה אחת גדולה של הנתונים האמיתיים.גם כעת, כשמתפרסמים נתוני אמת על ירידת מחירים – הכותרות בעיתונים מתמקדות ב"מבצעים של הקבלנים", ב"משכנתא מותאמת" ובפינות שוליים.

מישהו מנסה למנוע מאיתנו להבין את מה שכבר קורה: ערך הדירות נשחק. הבטוחות נשחקות. האקוויטי של הבנקים מדמם.

💣 מה הלאה? סכנה שיטתית

• המשך ירידת מחירים – בעיקר בדירות יד שנייה – יהפוך את ה־LTV ל־LTP: הבנקים מימנו עסקאות לפי מחיר, לא לפי ערך.
• הפרויקטים החדשים לא יצליחו לעמוד בדרישות ליווי – מה שיוביל לגל ביטולים, חדלות פירעון, ושרשרת דומינו של קריסות.
• המשקיעים כבר ברחו – עכשיו גם הרוכשים העצמיים מבינים שהמדרון חלקלק, ושאין להם מה למהר.

🧭 ומה עושה המדינה? כלום.

לא הקפאה יזומה של אשראי מסוכן.

לא רפורמה בתקן 1 השמאותי שמשכפל מחירים.

לא שקיפות אמיתית לציבור.

השתיקה – היא המנגנון המרכזי של שימור הבועה.

🧠 קריאה אחרונה לפני הסערה:

זה לא הזמן להמשיך לפמפם נרטיבים של "אין היצע", "הביקוש קשיח", או "זה זמני".

זה הזמן לומר לציבור את האמת:

הבועה מתרוקנת. השוק משתחרר. המחיר מתקרב לערך – והפוליטיקה שותקת.ומי שישלם על זה את המחיר – זה לא בעלי הקרקע ולא הבנקים, אלא דווקא מי שקנה בשיא.

🧠 הסבר מקצועי – מדוע עליית 0.7% אינה מעידה על התחזקות שוק הדירות החדשות:

1. המדד מבוסס על תמהיל עסקאות – לא בהכרח על מחירי שוק ריאליים:

• אם החודש נרשמו פחות עסקאות מוזלות (כמו מחיר מטרה) ויותר עסקאות בפרויקטים יוקרתיים בתל אביב או גבעתיים – הממוצע עולה, גם אם המחירים לא עלו.
• זו עלייה סטטיסטית בלבד, לא בהכרח ריאלית.

2. הדוח עצמו מדווח על ירידה שנתית של 2.1%- בדירות חדשות:

• זה הנתון היותר מובהק, כי הוא משקף מגמה ולא תנודתיות.
• כלומר: למרות "עלייה חודשית", המחירים ירדו בפועל לאורך השנה.

3. פער חמור בין מחירים מדווחים למחירים בפועל בשטח:

• הקבלנים נוהגים לדווח לרשות המסים את המחיר ברוטו (לפני הנחות בפועל, מענקים, שדרוגים וכו') – מה שמנפח את המחיר המדווח.
• בפועל, מי שנכנס לאתרי הקבלנים רואה מבצעים עמוקים והנחות שקטות.

📊 השוואה בין שני הנתונים מהדוח:

🧨 מסקנה נחרצת:

הנתון של 0.7% עלייה הוא לא איתות להתאוששות – אלא הסוואה זמנית של מגמה שלילית ברורה.

המדינה – או מי שמבקש להוריד את גובה הלהבות – עלול להתלות דווקא בנתון החודשי הזה כדי לטעון שה"שוק מתייצב", בזמן שהיסודות כבר רועדים.

https://www.gov.il/he/pages/news-housing110525

החל מאמצע 2024, למרות עלייה במלאי הדירות הלא מכורות וירידה במספר העסקאות, מחירי הדיור בישראל מגלים קשיחות כלפי מטה. בעוד שבעת עלייה בביקושים המחירים מזנקים במהירות, בירידה בביקוש התגובה איטית משמעותית. ההסבר לכך נעוץ בכשל תחרותי בענף. על אף ריבוי היזמים, התחרות מוגבלת בשל תלותם במערכת הבנקאית הריכוזית, המספקת את רוב המימון לפרויקטים. שני בנקים מרכזיים מספקים כ-60% מכלל המימון לענף הבינוי. כיום הבנקים כוללים ומפעילים סעיף בחוזה מול המיזם, המחייב את האחרון לקבל אישור מהבנקים ככל שירצה להוריד את המחיר מעבר לשיעור מסוים. כך שומרים הבנקים על שליטה משמעותית במחיר לצרכן לא רק בנקודת היציאה לדרך, אלא לאורך כל חיי הפרויקט. התערבות זו של ספקי האשראי במחיר הסופי (Retail Price Maintenance - RPM) מעוררת חשש לפגיעה בתחרות ובצרכנים, במיוחד כאשר מדובר במקטע ריכוזי כמו הבנקים. זהו הרקע שכנגדו עלינו להתבונן בעובדות הבסיסיות המאפיינות את ענף הבניה: מקטע אוליגופוליסטי המשפיע במידה משמעותית על המחיר הסופי לרוכש, לצד קשיחות מחירים כלפי מטה. טענת הבנקים להבטחת החזר ההלוואה אינה מצדיקה הסדרים אלו לאחר אישור הפרויקט, שכן ליזם יש אינטרס למקסם את מחיר המכירה. קיים חשש שהבנקים אף יפעילו לחץ למניעת הורדות מחירים משיקולים רוחביים, הנוגעים לכלל הפרויקטים הממומנים על ידם. באור זה יש לראות את הנכונות של יזמים "לבוא לקראת" רוכשים באמצעות שדרוגים והלוואות קבלן נדיבות, ובלבד שלא תהיה ירידה במחיר הנקוב, שמחזקת את ההשערה כי גישה זו משרתת את רצון הבנקים למנוע ירידת מחירים רוחבית ולא בהכרח את רווחיות הפרויקט הבודד. שליטת הבנקים במחירי הדיור עלולה לעקר את המנגנון התחרותי ולמנוע ממחירים להיקבע באופן חופשי. סעיפים המאפשרים לבנקים למנוע או למתן ירידות מחירים עלולים לעודד יזמים לשמור על מחירים גבוהים ולא תחרותיים, גם כאשר תנאי השוק מצדיקים זאת. לפיכך, המסמך מציע מספר הצעות אופרטיביות להגברת התחרות בענף, ולביטול הפרקטיקה המאפשרת למערכת הבנקאית לשלוט במחירי הדירות לאחר מתן ההלוואה, ובכך לתרום להורדת מחירי הדיור.

מצ״ב הדו״ח המלא.

כשל תחרותי בתחום הדיור. קשיחות מחירי הדיור : השפעת המערכת הבנקאית