14Sep

סקירת הכלכלן הראשי ליולי 2025 מציגה שוק נדל״ן חלש וקפוא אצל הקבלנים, עם פחות מ־2,000 דירות חדשות בשוק החופשי זה חודש רביעי ברצף. למרות עלייה טכנית מול יוני, עיקר הביקוש נשען על הטבות מימון ותזמוני תזרימי, בעוד היד שנייה מתחזקת בזכות עסקאות ירושה ודירות עם ממ״ד. המשקיעים ממשיכים לצאת מהשוק, והתזרים של הקבלנים נשען על הקדמות ותשלומים מעסקאות עבר. המסקנה: השוק מוחזק מלאכותית, והלחץ האמיתי הוא כלפי מטה.

סקירת הכלכלן הראשי ליולי 2025 מיום 14.9.2025 מציירת שוק שמחזיק את עצמו באמצעות מנגנוני אשראי, סבסוד ותזמוני תשלום—פחות באמצעות ביקוש אמיתי. העלייה מול יוני היא בעיקר תיקון משפל זמני; חתכי העומק (ממ״ד, ירושה, הטבות מימון, משקל משקיעים, ותזרים קבלנים) מגלים לחצים בסיסיים כלפי מטה.

מה קרה במספרים בקצרה

  • 8,011 עסקאות (כולל סבסוד): -10% YoY, +36% MoM; בשוק החופשי 7,249: -11% YoY, +36% MoM.
  • קבלנים בשוק החופשי: 1,964—ארבעה חודשים ברצף מתחת ל-2,000.
  • “על הנייר”: 59% (-1 נק’ MoM; -4 נק’ YoY).
  • יד שנייה: 5,285 (+3% YoY; +36% MoM); עלייה בממ״ד וב”דירות ירושה” בת״א.
  • משקיעים: רכישות 1,194 (-14% YoY), משקל ~15%; חלק הדירות החדשות אצלם ירד ל-37%.
  • דירה ראשונה/סבסוד: היקפים משמעותיים אזורית—עדות לחוסר יכולת לקנות במחירי שוק “מלאים”.
  • תזרים קבלנים: פוטנציאלי ₪6.4 מיליארד (-35% YoY); בפועל לפני תשומות ₪5.8 מיליארד (-3% YoY); אחרי תשומות ~₪1.0 מיליארד—שיפור שנובע בעיקר מתזמון מסירות וירידה בתשומות, לא מהתאוששות ביקוש.

שלושה אותות עומק

  1. הטבות מימון ≠ ביקוש: במרכז שכיחות ההטבות נשארת גבוהה—זו תמיכה מלאכותית במחיר.
  2. יד שנייה מול פריימרי: ממ״ד ו”ירושה” מחזקים את כוח ההיצע ליד שנייה במחירים גמישים יותר—מאתגר את הקבלנים.
  3. משקיעים נסוגים: ירידה בחלק הדירות החדשות בסל המשקיעים—תשואות אינן מכסות עלות הון/סיכון.

מה זה אומר קדימה

  • לחץ מחיר: ככל שההטבות יוגבלו והבנקים יקפידו, יתקשה הפריימרי לשמור “מחיר מדף”—נראה יותר הנחות אפקטיביות, ואז גלוי.
  • מיקוח קונים: לרוכשי יד שנייה יש כוח—במיוחד מול עיזבונות ומוכרים לחוצים. דרשו גילוי מלא על תיקון/שדרוגים במקום “הנחות שקטות”.
  • סיכון ליקווידיות: יזמים עם פערי תזרים צריכים ניהול סיכונים הדוק (קצב בנייה מול מכירות נטו; חשיפה למדד תשומות; קובננטים בבנק מלווה).
  • רגולציה: מגבלות בלון/בולט + הקצאת הון על עסקאות דחויות—ממשיכות לפעול בכיוון של קירור, וכנראה יגברו את שחיקת המחירים האפקטיביים.

שורת תחתונה

הסקירה תומכת בטענה שה”ביקוש” המוצג במסכים הוא בעיקר פונקציה של מימון, סבסוד ותזמון—not fundamentals. כל עוד התשואות אינן מכסות את עלות ההון והסיכון, וכל עוד המכירות בפריימרי חלשות—וקטור המחיר האמיתי כלפי מטה. שימוש מתמשך בטריקים מימוניים אינו מחליף ביקוש בר-קיימא; הוא רק דוחה את רגע ההתכנסות בין מחיר לשווי.

הפוסט של גלית בן נאים על הסקירה והפרשות שלו:


שוק הנדל"ן: המספרים לא משקרים

📉 1,964 דירות חדשות בלבד נמכרו ביולי – ירידה של 35% לעומת יולי 2024, ורצף של ארבעה חודשים שבהם השוק החופשי לא חוצה את רף 2,000 הדירות.

🧮 המספרים מזכירים יותר ציוני מבחנים או מידות נעליים מאשר שוק של מיליוני אזרחים. הנתונים חושפים מציאות שלא ניתן עוד לייפות – הקיפאון עמוק ומתמשך.


הטבות מימון? פלסטר על שבר פתוח

הקבלנים מנסים לעקוף את מגבלות בנק ישראל עם מבצעים "קריאייטיביים", אבל נמנעים ממהלך אחד פשוט וברור: הורדת מחירים.

בנתניה והשרון נמכרו פחות מ־250 דירות ביולי – מציאות שמדברת בעד עצמה.


היד השנייה – היורשים נכנסים למשחק

בעוד מכירות יד שנייה התייצבו, מתברר שדווקא יורשים הם אלו שמחזיקים את המספרים. ביולי נרשמה עלייה של 26% במכירות דירות ירושה, בעיקר במרכז.

כשאין צורך להחזיר משכנתא על הנכס, קל יותר להוריד מחיר – וזה עלול להכתיב את השוק כולו.


האשליה הגדולה

גלית בן נאים מזכירה בצדק: המלחמה שפרצה ב־2023 אינה הסיבה המרכזית. הבעיה היא עליית מחירים ריאלית של 140% מאז 2008, על רקע ריבית אפסית, שהציבה את ישראל בצמרת ה־OECD.


והמומחים?

בעוד כתבי החצר ומומחי הנדל"ן ממשיכים לחפש "סיבות חיצוניות" ו"תקווה ליום שאחרי", המספרים ברורים:

👉 בלי הורדת מחירים, המלאי הלא־מכור יתפח, העסקאות יתכווצו עוד יותר, והבועה תמשיך להתרסק.


❗️הכלכלה לא משקרת. מי שממשיך להכחיש – פשוט דוחה את ההתמודדות עם המציאות.


ונתוני הלמ"ס שפורסמו היום 14.9.2025:


נתוני הלמ״ס – עוד מסמר בארון הבועה

📊 היום פרסם הלמ״ס את נתוני העסקאות למאי–יולי 2025, והם תואמים לחלוטין את מה שכבר הוצג בסקירת הכלכלן הראשי: השוק בהאטה עמוקה.

  • סה״כ נמכרו 21,640 דירות – ירידה של 6% לעומת שלושת החודשים הקודמים, ו־19.6% פחות מהתקופה המקבילה אשתקד.
  • דירות חדשות: 7,430 בלבד – ירידה חדה של 15.4% לעומת התקופה הקודמת ו־17.9%–37.6% פחות משנה שעברה.
  • יד שנייה: 14,210 דירות – יציבות מדומה לעומת התקופה הקודמת, אך ירידה של 9.3% לעומת יולי–מאי 2024.

יולי 2025 – עלייה טכנית, ירידה מהותית

בחודש יולי לבדו נמכרו 8,140 דירות – עלייה של 33.7% לעומת יוני (שבו המכירות התרסקו עקב המלחמה), אך ירידה של 21.8% מול יולי 2024.

גם כאן: המספרים מתארים תיקון זמני בלבד – לא שינוי מגמה.


המלאי הלא־מכור – שיא היסטורי

הנתון המדאיג ביותר: 82,530 דירות חדשות נותרו למכירה, עלייה של 20% משנה שעברה. זה שווה ערך ל־31 חודשי היצע – שיא כל הזמנים.

בתל אביב–יפו לבדה נותרו מעל 10,000 דירות לא־מכורות, ובירושלים מעל 8,000.


השורה התחתונה

סקירת האוצר והלמ״ס מספרות סיפור אחד:

  • המכירות בשפל,
  • המלאי מתנפח,
  • השוק מתכנס לכשל שיווי משקל שבו מחירים אינם משקפים ערך כלכלי.

וכל עוד המחירים לא יורדים – המצב רק יחמיר.


20Aug

פרשנות לפוסט השנון של גלית בן נאים על שוק הדיור: מלאי הדירות הלא מכורות זינק ל־81,360, הפער בין בנייה למכירות חצה את ה־25 אלף, ומחירי הדירות מוחזקים מלאכותית באמצעות הטבות מימון. מה מסתתר מאחורי הנתונים ואיזה תיקון מתקרב לשוק?



הפערים האמיתיים בשוק הנדל״ן: פרשנות לפוסט של גלית בן נאים מיום 20.8.2028

מבוא

בפוסט שנון ומלא קריצות, גלית בן נאים – סגנית בכירה לכלכלן הראשי במשרד האוצר – חושפת באמצעות חידה טלוויזיונית לכאורה נתון מטריד: מלאי הדירות החדשות הלא־מכורות בישראל זינק ל־81,360, כמעט פי שניים מהיקף המלאי לפני שנתיים בלבד. מאחורי ההומור מסתתרת תמונה עגומה של שוק מוצף, מנופח ומלאכותי.


81,360 – לא טריוויה, אלא אזהרה

בן נאים בחרה להציג את הנתון כ"שאלת טריוויה" בסגנון תוכנית "המרדף". אך המספר הזה הוא לא משחק: הוא משקף הצטברות חריגה של דירות חדשות שלא מצאו קונים. לפני שנתיים בלבד המספר עמד על 44 אלף – כלומר, בתוך פרק זמן קצר נוצרה הכפלה כמעט מלאה של מלאי עודף.


"דירות דמיוניות"? ממש לא

מבקרי הנתון טוענים כי מדובר ב"דירות דמיוניות" – כלומר, דירות שעדיין נמצאות רק בשלב היתר הבנייה. אלא שנתוני הלמ״ס מאוקטובר 2024 מפריכים זאת: רק כחמישית מהדירות הלא מכורות באותה עת היו בשלב היתר. המשמעות: מרבית המלאי כבר נמצא בשלבי בנייה מתקדמים, וההצפה היא מוחשית מאוד.


מה מספר לנו הגרף?

הגרף שצירפה בן נאים מציג תמונה ברורה:

  • הקו הירוק – התחלות בנייה לשוק החופשי.
  • העמודות האפורות והכחולות – מכירות: אפור = "על הנייר", כחול = בשלבי בנייה.
  • הקו האדום – הפער המצטבר בין התחלות בנייה לבין מכירות בפועל.

שלבים עיקריים:

  • 2020–2021: הפער שלילי (–7,685). הציבור "רץ לדירה", המחירים עלו 18%.
  • 2022: העלאות הריבית מצמצמות ביקושים.
  • 2023: הפער מתהפך לחיובי (כ־2,000 ובהמשך כמעט 15,000). נרשמת לראשונה ירידת מחירים.
  • 2024–2025: הפער מתרחב ל־25,086 – מלאי עצום של דירות ממתינות לקונים.

אז למה המחירים המשיכו לעלות?

בן נאים מסבירה את הפרדוקס: למרות עודף היצע, מדד המחירים עלה בכ־8%.

הגורם: מכירות "על הנייר" עם הטבות מימון סמויות. הקבלנים והבנקים הצליחו להסתיר הנחות פיננסיות מתחת למחיר הרשמי, ובכך שמרו על מדדים מנופחים. למעשה, המחיר האמיתי נמוך בהרבה מהמחיר המדווח.במילים אחרות: הציבור קונה "ברוטו", אבל בפועל ה"נטו" נמוך – אשליה שמחזיקה את השוק מנופח עוד רגע קטן.


המסר הסמוי

  • השוק מוצף בעודפי היצע.
  • המחירים מוחזקים מלאכותית באמצעות טריקים פיננסיים.
  • מגבלות בנק ישראל על הטבות המימון מאז אפריל 2025 מתחילות לנגוס במחיר הרשמי – אך זהו רק סימן ראשון.

בן נאים רומזת: התיקון העמוק כבר מתבשל מתחת לפני השטח.


סיכום

מאחורי פוסט קליל עם קריצה ל״רצים לדירה״ מסתתר מסר חמור: השוק מוצף, המחירים אינם משקפים את המציאות, והאיזון הופר. הציבור, שממשיך להיאחז במחיר הרשמי, מתעלם מהשורה התחתונה: עודפי ההיצע לא נעלמים – הם נערמים, ורגע האמת מתקרב.






בגדי המלך החדשים (בדנית: Keiserens Nye Klæder, "בגדיו החדשים של הקיסר") היא מעשייה קצרה מאת הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן משנת 1837. הסיפור מהווה אלגוריה נוקבת על תהליכים חברתיים הגורמים ליחיד להיגרר אחר הכלל במחיר האמת. בגדי המלך החדשים הפך לביטוי שמסמל אשליה או הונאה עצמית.