🏗️ מניפולציה סטטיסטית: איך הקבלנים מחזיקים את מחירי הדירות גבוהים לעיני הלמ״ס וכולם שותקים

הקדמה

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

כאשר מדדים רשמיים מצביעים על “יציבות” במחירי הדירות, הציבור נושם לרווחה – “הבועה לא מתפוצצת”.

אבל מתחת לפני השטח מתרחשת תופעה מתוחכמת: הנחות סמויות במסווה של “הלוואות ללא ריבית” או “מימון יזמי”.

כך נולדה מניפולציה מתוחכמת – שמאפשרת ליזמים למכור דירות בהנחה של מאות אלפי שקלים, מבלי שזה ייראה כמו ירידת מחיר.

צילום מסך פייסבוק

🎭 שלב ראשון: איך נראית “הנחה שלא קוראים לה הנחה”

חברת “אזורים”, לדוגמה, מציעה לרוכשים הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה.

במונחים כלכליים, ערך ההטבה שווה להנחה של כ-500,000 ₪ על מחיר הדירה – אבל היא לא נרשמת כהנחה. הקבלן שומר על המחיר הרשמי (3 מיליון ₪), אך בפועל מקבל מהרוכש רק ערך נוכחי של כ-2.5 מיליון ₪.

הלמ״ס רואה עסקה ב-3 מיליון ₪.

הבנק רואה בטוחה ב-3 מיליון ₪.

ורק החשבון הכלכלי יודע שהנכס נמכר בפחות.

⚖️ שני גופים – שתי גרסאות של אותה עסקה

וכך נוצר פער כפול:

• למדינה יש מדד שמציג עליות מדומות,
• ולציבור יש מציאות של ירידות מחירים שלא מדווחות.

🧩 דוגמה מספרית פשוטה

📈 מנגנון אחיזת העיניים

כך נוצרת אשליית יציבות:

1. הלמ״ס – מודד מחיר חוזי מלא → המדד “לא יורד”.
2. הקבלנים – ממשיכים להציג מחיר גבוה בפרסומים.
3. הבנקים – משעבדים נכסים במחירים מנופחים.
4. הציבור – חושב שהשוק יציב, אך בפועל המחירים נשחקים.

מדובר במניפולציה שיטתית, לא בטעות סטטיסטית.

זהו מנגנון שמטרתו להסתיר ירידת מחירים אמיתית, לשמר את ערך הבטוחות של הבנקים, ולמנוע לחץ ציבורי על ירידת ערך נכסים.

🌍 פרקטיקה בינלאומית מוכרת

במשבר 2008 בארה״ב, קבלנים נהגו להציע “rebates”, “seller credits” ו-“buy-downs” –

הנחות סמויות שלא דווחו במחיר המכירה.

כתוצאה מכך, מדד Case-Shiller המשיך להראות “יציבות”, עד שהבועה התפוצצה.

רק אז התגלה שהפער בין מחיר רשום לערך אמיתי הגיע לעשרות אחוזים.

🧠 המשמעות הכלכלית

1. המדדים הרשמיים מאבדים אמינות.
2. הערכת השווי השמאית – מתבססת על עסקאות מנופחות, ומשכפלת את העיוות.
3. הבנקים – ממשיכים לאשר הלוואות על בטוחות שכבר איבדו מערכן.
4. השוק – מתפקד על מצג שווא של “מחירים גבוהים”, בזמן שבפועל יש שחיקה של מאות אלפי שקלים לעסקה.

💡 סיכום ביקורתי

זו לא הנחה – זו הסוואה.
זו לא יציבות – זו אחיזת עיניים. המדינה גובה פחות מס, הציבור משלם פחות, והסטטיסטיקה ממשיכה לשרת את הנרטיב. המציאות: המחירים כבר יורדים, פשוט לא רואים את זה במדדים.

🧩 מסקנה

מדד מחירי הדירות בלמ״ס אינו מדד של "שווי" אלא של מחיר חוזי רשום.

כאשר השוק מתחיל להעניק הנחות דרך מנגנוני מימון, ההפרש בין מחיר לדיווח הולך וגדל.

זו בועה סטטיסטית, לא רק פיננסית — והיא אחת הסיבות המרכזיות לכך שהציבור בישראל עדיין חי בתחושת “שוק יציב”, בזמן שהשוק כבר נמצא בתהליך תיקון עמוק.

🧭 הצעה לפעולה

• יש לדרוש שקיפות מלאה במבצעי שיווק והלוואות קבלן.
• יש לחייב את הלמ״ס לדווח על עלות אפקטיבית ולא רק על מחיר חוזי.
• יש להפריד בין “מחיר רשום” לבין “ערך כלכלי אמיתי” – כפי שנהוג בשווקים מתוקנים.

📦 English Summary Box

Title: Statistical Manipulation in Israel’s Housing Market

Summary:

Developers now offer disguised discounts through “interest-free loans,” creating an illusion of price stability in official CBS data. The buyer’s real cost is hundreds of thousands of shekels lower, but the transaction is still reported at the full price — keeping housing indices artificially high. This duality between reported price and effective price hides a real decline in values and sustains the bubble narrative.

🧮 איך מחשבים את “ההנחה הסמויה”

נניח שחברת אזורים מציעה לרוכש:

• הלוואה של 1,000,000 ₪,
• ל-10 שנים,
• ללא ריבית וללא הצמדה.

במצב רגיל, אם הרוכש היה לוקח את אותו סכום מהבנק,

הוא היה משלם עליו ריבית ממוצעת של כ־5%–6% לשנה (תלוי במסלול).

🔹 ערך הזמן של כסף (Discounted Present Value)

ערך נוכחי של הלוואה כזו מחושב לפי נוסחת היוון:

[ PV = \sum_{t=1}^{10} \frac{100,000}{(1+r)^t} ] 

כאשר

• ‎PV‎ = הערך הנוכחי (מה בעצם שווה המתנה הזו היום)
• ‎r‎ = שיעור היוון (נניח 5%)
• ‎t‎ = שנות תשלום (1–10)

אם נחשב זאת, הערך הנוכחי של תזרים כזה הוא בערך 770,000 ₪.

כלומר — ההלוואה “ללא ריבית” שווה מבחינת ההטבה הכלכלית הנחה של כ-230,000 ₪.

🔹 אבל – זה עוד לא הכול

הכתבות מתארות גם מצב שבו ההלוואה נדחית (כלומר, משלמים אותה רק בעוד 10 שנים).

במקרה כזה מדובר למעשה ב”דחיית תשלום” של מיליון שקל ל-10 שנים.הערך הנוכחי של מיליון שקל שישולמו בעוד עשור,

בהיוון של 5% לשנה, הוא רק 613,900 ₪.

כלומר, עצם הדחייה בתשלום שווה 386,000 ₪ היום.

🔹 סך כל ההטבה (שני המרכיבים יחד)

אם משקללים גם את הערך של “ללא ריבית” וגם את הערך של “דחייה בעשור”,

אנחנו מגיעים להטבה כוללת של בערך 350–500 אלף ₪ — תלוי בדיוק בתנאי המסלול.וזה מתיישב היטב עם מה שהכתבה הציגה כ”הנחה סמויה של חצי מיליון שקל”.

💡 סיכום החשבון

🧩 המשמעות

המספר שפורסם בכתבה (כ-500 אלף ₪ “הנחה”) נכון כלכלית, כל עוד שיעור ההיוון שנלקח הוא סביב 5%–6% לשנה, וזו הריבית הריאלית הרלוונטית כיום במשכנתאות.

במילים פשוטות:

“הלוואה ללא ריבית” = הנחה שוות ערך לריבית שנחסכה.

צילום מסך מהפייסבוק

אזורים לא לבד, הנה עוד מבצע של תדהר. וכמה כסף שווה ההטבה הזו? גם היא שווה מאות אלפי ש"ח.

המשמעות הכספית של ההטבה היא משמעותית מאוד – מדובר בחיסכון של עד מאות אלפי שקלים לאורך 15 שנים, בהתאם לגובה המשכנתא שתקבל בתנאים של 0% ריבית עד מיליון ₪ בפרויקט כוכב הצפון אשדוד.yad2+3

חישוב פוטנציאל החיסכון

במבצע זה תוכל לקחת משכנתא של עד מיליון ₪ ל-15 שנה ללא ריבית. בדרך כלל, במסלול ריבית קבועה נמוכה מאוד (כ-3-4%) אתה משלם בכל חודש לא רק את קרן ההלוואה אלא גם תוספת ריבית שנתית מצטברת שיכולה להגיע לכ-250,000 עד 350,000 ₪ לאורך התקופה. ככל שתיקח משכנתא בסכום גבוה יותר ולתקופה ארוכה, החיסכון בעלויות הריבית גדל.channel22+1לדוגמה פשוטה:

• משכנתא רגילה של מיליון ₪ לתקופה של 15 שנה במסלול ריבית קבועה של 4% בשנה יוצרת עלות ריבית כוללת של כ-333,000 ₪ בתקופה.
• במבצע אתה חוסך את כל הסכום הזה, כלומר החיסכון הכספי יכול להגיע ליותר מ-300,000 ₪ למשפחה שתיהנה מההטבה המלאה.htzone+1

פירוט נוסף

• גובה החיסכון תלוי במסלול שהבנקים נותנים בריבית רגילה – כששוק הריביות עולה, ההטבה הופכת אפילו ליותר משמעותית כי הפרש הריבית גדול יותר.mercantile
• בנוסף, בפרויקט מוצעות דירות 5 חדרים מחירים שמתחילים סביב 3.24 מיליון ₪ (בדירות המבצע) – כך שלבעלי הון עצמי יחסית נמוך, היתרון מורגש במיידי.yad2+1

למה זה משתלם?

• אתה חוסך עשרות אלפי ₪ בכל שנה.
• אין תשלומי ריבית ב-15 השנים הראשונות.
• יציבות בתזרים שלך – כל חודש ישלם רק את הקרן, בלי הפתעות של עליית ריביות.

לסיכום: אם תנצל את ההטבה במלואה, תוכל לחסוך סכום עצום שמשפיע ישירות על העלות הכוללת של רכישת הנכס – החיסכון הממוצע צפוי להיות סביב 300,000 ₪ וייתכן אף יותר, בהתאם לתנאי ריבית בשוק הרגיל ולמסלול המשכנתא שתקבל.channel22+2

חלק מכלי התקשורת מדווחים על הצעדים הנואשים של הקבלנים:

צילום מסך אתר גלובס - מהכתבה https://share.google/JLJww0kglgr4stc5o 

🧨 “ניסיונות נואשים”: מבצעי המימון החדשים כקריאת מצוקה של ענף הנדל״ן

⚖️ מה באמת מתרחש

הכתבה מציגה תמונה ברורה:

לאחר שבנק ישראל הגביל את מסלול ה־80/20 (בו רוכשים משלמים רק 20% מהתמורה והיתרה נפרסת עד מסירה), היזמים חיפשו עוקפים יצירתיים — כדי לשמור על המחירים הנומינליים ובו בזמן להניע ביקושים קפואים.

המכנה המשותף לכל ההצעות: שימור המחיר הרשמי לצד הטבה כלכלית אפקטיבית של מאות אלפי שקלים.

🏗️ ארבעת סוגי ה"מבצעים"

🧮 הערך הכלכלי של ההלוואה “ללא ריבית”

בהיוון של 5% לשנה:

• מיליון ₪ שישולמו רק בעוד 10 שנים → ערך נוכחי של כ־613,000 ₪.
• ההפרש (386,000 ₪) הוא למעשה ההנחה.
• אם נכללת גם הטבת “ללא ריבית תקופתית”, הערך הכולל של ההטבה מגיע לכ־480–520 אלף ₪.

כלומר – המספרים שצוינו בכתבה (“עד חצי מיליון ₪”) נכונים כלכלית לחלוטין.

🎭 מניעי היזמים – בין תדמית לבהלה

הכתבה מצטטת את ד"ר יאיר דוכין במדויק:

“מדובר בניסיונות נואשים של היזמים למכור דירות לאור המלאים הגדולים שהם לא מצליחים למכור.”

זו אמירה חריפה – והיא מהדהדת את טענתי מזה זמן:

• שוק הנדל"ן סובל מעודף היצע,
• הביקושים מדוכאים,
• והריבית הגבוהה פגעה ביכולת המימון.

כדי להימנע מירידת מחירים גלויה – היזמים עוברים למניפולציה של הצגת מחיר רשמי גבוה והטבה עקיפה.

כלומר, ירידת מחיר קיימת – רק שהיא לא נראית על הנייר.

📉 הקשר ללמ״ס – נקודת מפנה קריטית

החידוש המשמעותי ביותר בכתבה הוא סעיף הסיום:

“ניציין כי לאחרונה החלה הלמ״ס להתחשב במבצעי הקבלנים בעת חישוב מדד מחירי הדירות... כך שלאותם מבצעים יהיה שיקוף מחירים מאוד ברור גם במדד.”

אם זה אכן יקרה בפועל, מדובר בשינוי מתודולוגי דרמטי:

• בעבר: ההנחות הסמויות לא נרשמו → המדד הראה מחירים גבוהים מלאכותית.
• כעת: הלמ״ס ינסה לנטרל חלקית את ההטבות, ולהביא לידי ביטוי את העלות האמיתית.

אם המהלך יתבצע באופן עקבי – צפוי עדכון מטה במדד מחירי הדירות כבר בחודשים הקרובים.

⚠️ עם זאת — יש כאן סיכון כפול

1. המדידה עדיין מורכבת: קשה לאמוד במדויק ערך מימון סמוי; נדרש שיתוף פעולה מהקבלנים.
2. הקבלנים ימשיכו לעצב את המידע: אם ההטבה לא תוגדר כהפחתת מחיר אלא “הלוואה”, היא עלולה שוב לחמוק מהמדד.

במילים אחרות:

ההכרה של הלמ״ס היא התחלה חשובה, אך היא לא מבטיחה שהמדד ישקף את השווי הכלכלי הריאלי – שהוא השורה התחתונה מבחינת השמאי והמשקיע.

💬 תובנה מסכמת

המבצעים החדשים הם לא עדות להתאוששות, אלא סימפטום של מצוקה.
הקבלנים מנסים “להחזיר קונים לשוק” בלי להודות שמחיר הדירה גבוה מדי.
ההנחות רק מוסוות בשפה שיווקית, אך מהותן זהה: ירידת ערך אמיתית.

🧭 סיכום עיקרי

🪞 מסקנה מקצועית

מבצעי המימון הנוכחיים – כמו “הלוואה ללא ריבית”, “הבטחת תשואה” או “הגנה מפני ירידת מחיר” – אינם אלא תמרורי אזהרה לשוק רווי ומוחלש.

הם יוצרים פער בין מחיר רשום לערך פונדמנטלי,

והם מאשרים את טענתי המרכזית:

שוק הנדל"ן הישראלי כבר מצוי בשלב התפוררות שקטה – שבה ההנחות קיימות, אך מוסוות היטב.

📦 English Summary Box

Title: Hidden Discounts and Statistical Illusions in Israel’s Real Estate Market

Summary:

Developers in Israel are offering “creative financing” — million-shekel interest-free loans, guaranteed returns, and price-protection schemes — to lure buyers while keeping official prices inflated. These offers disguise real price cuts of 400–500 K ₪ per unit. The CBS has begun accounting for such deals, a sign that the illusion of price stability may soon collapse. The market’s apparent resilience is a mirage built on statistical manipulation and financial desperation.

צילום מסך פייסבוק

צילום מסך פייסבוק

🏗️ מכור לי ואמכור לך

על הנתק בין מכירת דירות למסחר בקרקעות – ומה הוא מגלה על מצבה האמיתי של הבועה הישראלית

הפוסט שגלית בן נאים פרסמה היום 8.11.2025 והגרף שפרסמה בפוסט גלית בן נאים, סגנית בכירה לכלכלן הראשי במשרד האוצר, חושף תופעה נדירה: שוק נדל״ן שפועל על טייס אוטומטי, ללא קשר בין פעילות לבין ערך אמיתי.

בגרף נראים שני קווים שנפרדו זה מזה באופן שמסביר לבדו את עומק המשבר בענף:

• העמודות הכחולות מייצגות את מכירת הדירות החדשות בשוק החופשי.
• הקו האדום מתאר את היקף המסחר בקרקעות בין קבלנים.

ובין השניים – תהום כלכלית שגדלה מרבעון לרבעון.

📉 הנתונים: כך נראית התנתקות מוחלטת בין שוק אמיתי לשוק פנימי

1. 2022 – תחילת הנפילה:
   גל העלאות הריבית של בנק ישראל שם קץ לאופוריית המחירים. מכירות הדירות (הכחול) צונחות, והציבור נעלם משוק הקנייה.
2. 2024 – התאוששות מדומה:
   הקבלנים מגיבים ב"מבצעי מימון" – דחיית תשלומים, ריביות אפסיות ותמריצים מלאכותיים. הציבור נענה זמנית, אך זו איננה התאוששות אלא הנשמה מלאכותית.
3. 2025 – התרסקות מחודשת:
   עם כניסת מגבלות הפיקוח של בנק ישראל על ההטבות, גם הזריקה האחרונה מאבדת אפקט. המכירות חוזרות לצנוח, אך המסחר בקרקעות – נותר גבוה.
4. האדום נותר יציב:
   בזמן שהביקוש לדירות קורס, היקף המסחר בקרקעות בין קבלנים נותר יציב ואף גבוה. זהו שוק שמתקיים בתוך עצמו – בלי רוכשים אמיתיים ובלי זרימת ערך חדשה.

🧩 מה עומד מאחורי המספרים

1. שוק שמסתובב על עצמו

כאשר הציבור נעלם אך הקבלנים ממשיכים לקנות ולמכור קרקעות בינם לבין עצמם, מדובר בשוק סגור – לא של ביקוש והיצע, אלא של שחקנים פנימיים שמחליפים ידיים כדי לשמור על מראית עין של תנועה.הקרקע הפכה למוצר פיננסי – לא נכס לפיתוח, אלא אמצעי לגיוס מזומן.

2. סימפטום של מצוקה תזרימית

העסקאות בין קבלנים הן ברובן מכירות הישרדות: מכירת קרקע כדי לייצר נזילות, לא כדי ליזום פרויקט.

כך נוצר מעגל סגור שבו קבלן אחד מוכר לשני כדי להחזיר חוב לבנק – שמממן את הרוכש הבא.

זו אינה כלכלה – זו הנפקת חוב סיבובית שמזכירה מנגנוני פונזי מובהקים.

3. “שורט נדל״ני” – הגדולים יוצאים, הקטנים נכנסים

בן נאים מציינת בצדק: מי שמכרו קרקעות בתחילת 2022 היו דווקא הקבלנים הגדולים – אלה שזיהו את השינוי בשוק לפני כולם.

הקטנים, שפעלו באינרציה, המשיכו לקנות במחירים מנופחים.

כעת, ב־2025, אותם קטנים הם שמממנים את יציאת הגדולים מהפוזיציה.

זהו היפוך קלאסי של שוק בועה: החכמים מוכרים את האוויר, התמימים קונים אותו.

💰 ממה הם חיים בינתיים?

הקבלנים מתקיימים כיום על תזרים מזומנים מלאכותי –

• מכירת קרקעות,
• מחזור הלוואות,
• מבצעי מימון והקלות ריבית.

כל אלה יוצרים אשליה של פעילות בשוק שמבחינה פונדמנטלית מת.

הנתון שממחיש זאת בצורה הברורה ביותר הוא הפער בין שתי העקומות:

ככל שהכחול (מכירת דירות) יורד – כך האדום (מסחר בקרקעות) נשאר יציב.זה לא סימן לבריאות, זה סימן למחלה מתקדמת: שוק שמתקיים על החלפת ניירות במקום על בנייה אמיתית.

⚠️ השלכות מאקרו־כלכליות

1. הבנקים חשופים יותר מאי פעם
   מרבית הקרקעות המשועבדות אינן מגלמות עוד ערך כלכלי ריאלי. כאשר הקרקע נמכרת במחיר כפול מהשווי הפונדמנטלי שלה – הבנק מחזיק למעשה בבטוחה שלילית.
2. המדינה יודעת – ושותקת
   ההצעה לכלול בתקציב 2026 צעדים למניעת "מדגרות קרקע" (כגון חידוש מס רכוש או קנס על קרקעות לא מפותחות) מעידה כי גם באוצר מבינים שהשוק קפוא.
   אך צעדים נקודתיים לא יפתרו בעיה מערכתית שמקורה במימון מופרז ובשימוש שגוי באשראי.
3. הציבור נשאר מחוץ למשחק
   בעוד הקבלנים סוחרים בינם לבין עצמם, הציבור – זה שביקש דירה למגורים – הפך לצופה מהיציע.
   והפער הזה בין השוק הכלכלי לשוק החברתי הוא היסוד המסוכן ביותר של כל בועה.

🧠 מסקנה

הכותרת “מכור לי ואמכור לך” איננה מטפורה – היא תיאור מדויק של מציאות שבה השוק איבד את עקרון היסוד של עסקה אמיתית: קונה אמיתי ומוכר אמיתי.

היום אין קונים – רק מוכרים שמוכרים למוכרים אחרים.שוק כזה יכול להמשיך להתקיים זמן־מה, כל עוד האשראי זורם והבנקים מעלימים עין.

אבל כשגלגל המזומן ייעצר – כל השרשרת תתפרק.

⚙️ תקציר חזותי

🧩 סיכום

הגרף של גלית בן נאים מסביר במבט אחד את מה שדוחות וסקירות שלמות מתקשות להבהיר:

שוק הנדל״ן הישראלי מנותק מהיסודות הכלכליים שמרכיבים שוק אמיתי.

כאשר המסחר בקרקעות נמשך בזמן שמכירת הדירות קורסת –

מדובר לא בהתאוששות אלא בהחייאה מלאכותית של מערכת שבורה.“מכור לי ואמכור לך” איננה בדיחה – זו האסטרטגיה היחידה שנותרה בשלב האחרון של הבועה.

.English Summary Box:

“Sell to me, and I’ll sell to you.”

Galit Ben Naim’s chart reveals a closed real-estate system where developers trade land among themselves while public demand collapses. This is not growth but survival — a self-referential market sustained by liquidity maneuvers and the illusion of value. It marks the final stage of Israel’s real-estate bubble.

מהפוסט של גלית בן נאים

סיפור כלכלי קלאסי הידוע בשמות שונים - "סיפור 100 הדולר" או "סיפור העיירה הקטנה". הסיפור הזה משמש כהמחשה להבנת כיצד כסף זורם בכלכלה ומהו ה-"מכפל המקומי" (Local Multiplier Effect).

תיאור הסיפור

הסיפור מתחיל בעיירה קטנה בטקסס (או כל עיירה קטנה אחרת) שבה הכלכלה סוגדת. כולם חייבים זה לזה וחיים על אשראי. ביום אחד מגיע נוסע עייף לבית מלון בעיירה. הוא שם שטר של 100 דולר על הדלפק ואומר שהוא רוצה לבדוק את החדרים לפני שהוא מחליט להישאר ללילה. כשהנוסע עולה לקומה, בעל הבית מלון לוקח את ה-100 דולר וממהר לחנות הקצב שלצדו כדי לשלם את החוב שלו לקצב. הקצב לוקח את ה-100 דולר וממהר לאיכר תפוחי אדמה כדי לשלם את החוב שלו. האיכר לוקח את ה-100 דולר ומשלם לחנות האספקה (Co-op) את החוב שלו. בעל חנות האספקה משלם את ה-100 דולר לחנות בגדים שהלווה לו בעבר. חנות הבגדים משלם את ה-100 דולר לבעל בית המלון כדי לפרוע חוב שנוצר מלינת יום נישואיו. לבסוף, בעל בית המלון מחזיר את ה-100 דולר לדלפק כדי שהנוסע לא יחשוד בכלום. כאשר הנוסע יורד, הוא מגלה שהחדרים אינם מספיקים, לוקח את ה-100 דולר ויוצא מהעיירה.

המשמעות הכלכלית

למרות שלא נוצר ערך חדש (אף אחד לא ייצר שום דבר או הרוויח כסף) ואף אחד לא הפסיד, היו בתוצאה שינויים משמעותיים:

• הפחתת חובות: העיירה הצליחה להפחית חובות בסך של 700 דולר (100 דולר × 7 עסקאות), למרות שנשתמש בשטר של 100 דולר בלבד.
• שיפור הנימוס: כולם בעיירה עכשיו חושבים שהם פרעו את חובותיהם ויש אווירה כוזבת של אופטימיזם.
• הדגשת חשיבות הזרימה: הסיפור מדגים שהעוצמה האמיתית של הכסף היא לא בעצם הכסף אלא בזרימה שלו דרך הכלכלה.

החיבור למכפל המקומי

סיפור זה מקביל לתיאוריה של "המכפל המקומי" - כאשר כל דולר המושקע בעסק מקומי וקטן מזרום מחדש בקהילה בממוצע 2-4 פעמים יותר מאשר כסף המושקע בחברות שרשרת גדולות. מחקרים מוכיחים שעבור כל 100 דולר המשולמים בעסק מקומי עצמאי, בערך 53 דולר חוזרים לזרימה המקומית, בהשוואה ל-13.60 דולר בלבד בחברות שרשרת. הסיפור הוא כלי הוראה חזק להסבר לאנשים כיצד כלכלה אמיתית פועלת ומדוע חשוב שכסף יזרום בתוך הקהילה.

🧱 זה לא באג – זו מדיניות

מבצעי המימון כקלף ההונאה לשימור בועת הנדל"ן

מבוא

כאשר מבקר המדינה קובע כי מחצית מהדירות הרשומות בטאבו כלל אינן מופיעות במאגר רשות המסים, וכי מאות אלפי נתונים במערכת הרשמית שגויים – מדובר לא בתקלה, אלא במערכת שבנויה על עיוותים.

אבל הנתונים החסרים הם רק קצה הקרחון. מתחת לפני השטח מתנהלת תעשיית ויסות מתוכננת, שמטרתה לשמר מחירים מלאכותיים ולהסתיר את עומק המשבר.בליבה עומדים מבצעי המימון של הקבלנים – לכאורה כדי להקל על הרוכשים, אך בפועל כדי לקבע את המחירים, למנוע ירידות, ולהציג "שוק יציב" על הנייר בלבד.

1. מדד המחירים שאיבד את הריאליות

מבקר המדינה חשף כי מדד מחירי הדירות של הלמ״ס אינו כולל את מבצעי המימון וההטבות הכלולות בעסקאות המכירה – דחיית תשלומים, מימון ללא ריבית, פטור מהצמדות וכד’.

כלומר, המדד מתבסס על המחיר הרשמי – לא על המחיר האמיתי ששולם בפועל.

כך נוצרה אשליה סטטיסטית:

• המדד מציג עלייה שנתית של 7%, אך בפועל קיימת ירידת מחיר ריאלית של עשרות אלפי שקלים.
• הציבור והתקשורת מקבלים מצג של “שוק יציב”.
• הפוליטיקאים מציגים “הצלחה” בזמן שהשוק גוסס מבפנים.

מדד מחירי הדירות הפך לכלי מניפולטיבי: הוא לא מודד מחירים – הוא מייצר תודעה.

2. ההודאה של בנק מזרחי־טפחות: זו הייתה המטרה

בראיון ל־גלובס, הודה פלדמן, מנהל מחלקת המשכנתאות בבנק מזרחי־טפחות, כי המטרה של מבצעי המימון הייתה למנוע ירידות מחירים ולשמור עליהם.המשפט הזה צריך להיכתב באותיות של אש:

זו לא מדיניות מקרית – זו תוכנית פעולה.

הבנקים, שאמורים להיות שומרי הסף, הפכו לשותפים פעילים בוויסות השוק.

הם מימנו עסקאות לא ריאליות, בתשואות של 2%–3%, בריבית משכנתא של 6%–7%, בידיעה ברורה שמדובר במודל שאינו כלכלי.

כל עוד הבועה נמשכת, הם גוזרים קופון.

כשהיא תתפוצץ – הציבור ישלם.

צילום מסך מהכתבה בגלובס

3. זה לא באג – זה פיצ'ר

המונח “פיצ'ר” כאן אינו מקרי.

במקום “באג” במערכת – תקלה מקרית – מדובר במאפיין יזום (feature) שתוכנן בדיוק למטרה זו:

לשמור על מחירים גבוהים, להסתיר הנחות, ולדחות את הקריסה.הקבלנים מקבלים גיבוי בנקאי להציע מימון נדיב ולדחות תשלומים.

הבנק רושם “שווי נכס” גבוה מהערך הכלכלי.

השמאי מאשר, הרגולטור מעלים עין, והתקשורת מברכת על “התאוששות בענף”.הכול נעשה לפי הספר – רק שהספר הזה נכתב על ידי מי שמרוויח מהשקר.

4. ⚖️ ויסות, מניפולציות ותכסיסים – והכול בגלוי

אין כאן מזימה סמויה. הכול מתרחש באור יום, לעיני כולם.

הוויסות של מחירי הדירות, התרגילים של מבצעי המימון, המניפולציות הסטטיסטיות – כולם מהלכים מחושבים.

הם נכתבים, נחתמים, ומקבלים גיבוי משפטי ורגולטורי.ואנשי המקצוע – שמאים, בנקאים, רגולטורים, עורכי דין – רואים הכול.

הם הרי לא אידיוטים. הם מבינים היטב את המספרים, את הפערים, את הסיכון.

ובכל זאת – שותקים.זו כבר לא אחריות. זו אשמה מקצועית.כאשר שומרי הסף הופכים לשומרי השער, השער נפתח לרמייה מוסדית.

השוק מאבד אמון, המקצוע מאבד אמינות, והציבור מאבד את רכושו.

5. התוצאה: שוק מדווח על עליות בזמן שהקרקע נשמטת

היום ניתן לראות בבירור:

• מספר העסקאות נחתך ב־50%.
• מלאי הקבלנים טיפס לשיא של מעל 80 אלף דירות לא מכורות.
• פרויקטים של פינוי־בינוי מוקפאים.
• ומבצעי “20–80” הפכו לתחליף מלאכותי לביקוש אמיתי.

השוק מדווח על “יציבות”, אך בפועל זהו קיפאון של ייאוש.

מחירים נקבעים לא לפי ערך, אלא לפי כושר מניפולציה.

6. סיכום: האחריות והאשמה

הבועה לא תתפוצץ כי נגמר הביקוש – היא תתפוצץ כי נגמר האמון.

המערכת הפיננסית תקרוס לא בגלל מקריות, אלא משום שהשקר הכלכלי הפך למדיניות.

ויסות, מניפולציות, תרגילים ותכסיסים — והכול בגלוי.
אנשי המקצוע שותקים ומשתפים פעולה.
הם הרי לא אידיוטים. הם רואים ושותקים.
ומכאן לא רק אחריותם — אלא גם אשמתם.— חיים אטקין

📉 תיבת סיכום

“המחירים לא נשמרו בזכות ביקוש, אלא בזכות אשראי.
וכאשר מחירי הדירות מוכפלים מערכם האמיתי, כל הלוואה נוספת אינה חמצן – אלא בנזין על מדורת הבועה.”— חיים אטקין, בועת הנדל"ן (2025)

🌍 English Summary

“It’s not a bug – it’s a feature”

Israel’s housing market is not merely distorted; it is engineered.

Developers’ “financing campaigns,” supported by banks, were never meant to ease the buyers’ burden — but to lock prices in place, disguise real discounts, and delay the correction.

State auditors revealed that half of Israel’s registered dwellings don’t appear in the Tax Authority’s database, and that housing indices ignore embedded financing benefits — meaning the official data systematically overstates prices.When Bank Mizrahi’s mortgage director openly admitted that the goal was “to prevent price declines and keep them stable,” the mask came off.

The banks and developers acted together to prop up an inflated market — fully aware of the risks.

And as Haim Etkin concludes:

“The professionals aren’t idiots.
They see, they know, and they stay silent.
Therefore, they are not just responsible — they are guilty.”

🌍 English Summary Box

Title: It’s Not a Bug – It’s a Feature: How Developers and Banks Sustain the Real-Estate BubbleThe Israeli housing market doesn’t operate on market forces anymore — it runs on engineered illusions.

Financing campaigns by developers, backed by the banks, were designed not to help buyers but to lock prices, conceal real discounts, and delay correction.

When the Mortgage Department Head of Bank Mizrahi openly admitted that “the goal was to prevent price declines and keep them stable”, it became clear that the system itself is the manipulation.

“The professionals aren’t idiots. They see, they know, and they stay silent. Therefore, they’re not just responsible — they’re guilty.”

— Haim Etkin, The Real Estate Bubble (2025)

הפוסט של גלית מהיום, 11.10.2025 הוא מודל של יושרה.

הפוסט של גלית בן־נאים הוא דוגמה מצוינת לשילוב בין יושרה מקצועית, קריאה נכונה של הנתונים ויכולת להעביר מסר מורכב לציבור בצורה בהירה. 

אפרש עבורך את הגלוי והסמוי בו, ולתת גם מילה טובה על הדרך שבה היא מציגה את הדברים:

הגלוי – מה כתוב במפורש

1. הפרכת הנרטיב התקשורתי
   היא מצביעה על כך שכבר מנובמבר 2023 הופיעו כותרות אופטימיות על "גל עלייה מאסיבי במחירי הדירות". בפועל, נתוני המכירות ומאזן ההגירה הראו תוצאה הפוכה – ירידה בביקוש, עודף מלאי דירות לא מכורות (כ-80 אלף דירות) וירידה חדה במכירות.
   → כלומר: המציאות סתרה את הכותרות.
2. השפעת המלחמה והסביבה המאקרו־כלכלית
   היא מבהירה שהירידה החדה במכירות לא נבעה רק מהמלחמה, אלא הייתה תוצאה של סיום עידן הריבית האפסית ומחירים גבוהים במיוחד (ישראל במקום ראשון ב-OECD בעליית מחירים מאז 2008).
3. חשיפת "מבצעי המימון" של הקבלנים
   היא מציגה את התופעה של קידום דירות בעזרת מימון נדיב – ובעצם חושפת מי "נפל בפח": בעיקר משקי בית פחות מבוססים, עם שכר נמוך יותר, שנטלו סיכון גדול כדי לקנות דירה במחירים מנופחים.
   הגרף שצירפה ממחיש זאת: רוכשים עם מבצעי מימון (עמודות אדומות) הם בעלי שכר נמוך יותר ובחרו דירות זולות יותר לעומת מי שקנה ללא מבצע כזה (עמודות כחולות).
4. סימני שאלה על ירושלים
   היא מצביעה על פרדוקס – איך רמות שכר נמוכות מסתדרות עם מחירים גבוהים מאוד בבירה. שאלה שממחישה פער בלתי־הגיוני בין יסודות כלכליים למחירי הדירות.

הסמוי – מה המסר העמוק

1. ביקורת מרומזת על התקשורת – התקשורת נוטה לייצר שוב ושוב כותרות אופטימיות ("סימנים להתאוששות"), בעוד שהנתונים האמיתיים מראים על מגמות הפוכות.
   → בן־נאים בעצם אומרת: אל תתנו לכותרות להטעות אתכם.
2. נגיעה בשורש הבועה– היא לא אומרת זאת במילים ישירות, אך למעשה מתארת מנגנון קלאסי של בועה:
   • עודף היצע, רמות מחירים מנותקות מיכולת ההחזר, מניפולציות שיווקיות ("מבצעי מימון") שמחזיקות את העסקאות מלאכותית.
3. קריאה להסתכל על יסודות – לא על סיפורים. ההשוואה ל"הנשים של וול סטריט" ולמשבר 1929 מחדדת את זה: אשליה של "נכס מנצח" שמחזיקה עד שהמציאות הכלכלית מתפוצצת.

מילה טובה – על יושרה מקצועית

גלית בן־נאים עושה כאן משהו לא טריוויאלי:

• היא לא מתיישרת עם הנרטיב השולט (שוק חוזר לעלות).
• היא מציגה נתונים שקשה לשמוע, גם אם הם לא "סקסיים" תקשורתית.
• היא מציבה מראה לציבור, ובעיקר לרוכשים הפחות מבוססים, על הסיכון שהם לקחו.

היושרה שלה מתבטאת בכך שהיא בוחרת לספר סיפור שלם – גם כשהוא מורכב ולא פופולרי. במקום לזרום עם "באזז" של השוק, היא שמה דגש על האחריות הציבורית והמקצועית של אגף הכלכלן הראשי לחשוף את האמת.

✅ סיכום:

הפוסט הוא דוגמה לאמירה שקולה, אחראית ובעלת ערך ציבורי – כזו שמאזנת בין הצגת נתונים יבשים לבין ניתוח ביקורתי של הכוחות שמניעים את השוק. בן־נאים מראה שהיא לא רק "שומרת סף מקצועית", אלא גם מישהי שמבינה את הסכנה שבסיפורים מתוקשרים מדי מול מציאות כלכלית קשה.

👏 כל הכבוד לגלית בן־נאים על יושרה מקצועית נדירה ועל חשיפת תמונה אמיתית של השוק.בזמן שכותרות רבות ממשיכות לייצר "גלי אופטימיות" מלאכותיים, גלית מציגה בעקביות את הנתונים עצמם – ירידה חדה במכירות, מלאי לא מכור שמטפס, והעובדה שמבצעי המימון של הקבלנים סחפו בעיקר משקי בית פחות מבוססים.

הגרף שצירפה חושף את הפער בצורה שקשה להתעלם ממנה: אלו שנכנסו לעסקאות בעזרת מבצעי מימון הם בעלי שכר נמוך יותר, שנדחקו לקחת על עצמם סיכון עודף.

🌐 מאחורי המילים אפשר לקרוא מסר עמוק: לא הכותרות הן שיקבעו את העתיד, אלא המציאות הכלכלית – ריבית גבוהה, מחירים מנותקים מהכנסה, עודף היצע, ואי־יכולת אמיתית לעמוד בהחזרים.

במובן הזה, הפוסט שלה אינו רק ניתוח נקודתי, אלא תזכורת לכולנו שהשוק צריך להיבחן דרך גורמי יסוד ולא דרך כותרות.

🔎 העובדה שבן־נאים מצביעה גם על האבסורד בירושלים – איך רמות שכר נמוכות יכולות לקיים מחירים כה גבוהים – היא דוגמה לאומץ מקצועי: לשאול את השאלה שכל אחד רואה אבל מעטים מעזים להציב במרכז הדיון.בסופו של דבר, האמירה שלה היא אמירה של שומרת סף אמיתית: לספר לציבור את מה שהוא צריך לדעת, גם אם זה פחות נעים לקריאה.

על כך מגיע לה כל הכבוד.

💡 יושרה מקצועית במיטבה

גלית בן־נאים, סגנית בכירה לכלכלן הראשי, שוב מוכיחה שאפשר לדבר אמת גם כשזה פחות נעים לקרוא.

📉 בזמן שכותרות מבטיחות "גל התאוששות" – הנתונים מראים ירידה חדה במכירות, מלאי לא מכור שמטפס, ומשקי בית פחות מבוססים שנשבו במבצעי מימון.

🏠 הגרף שפרסמה חושף: מי שקנה עם "מבצעי מימון" – לרוב בעלי שכר נמוך יותר, שנכנסו לסיכון גבוה מדי.🔎 ובירושלים? שכר נמוך מול מחירים עצומים – פרדוקס שממחיש היטב את ניתוק השוק מהמציאות.

👏 גלית מעלה שאלות קשות, מפרקת נרטיבים מתוקשרים, ומציבה רף גבוה של יושרה ואחריות ציבורית.

השקעה בנדל"ן בישראל עברה מהפכה דרמטית בשנים האחרונות. משקיעים רגילים גילו את כוחו של המינוף ויצרו "מכונת כסף" באמצעות מבצעי מימון, מבצעי קבלנים ומלווי משקיעים מקצועיים. במדריך זה נחשף את הסודות מאחורי התופעה, נבחן את הסיכונים והזדמנויות, ונלמד כיצד להשקיע בנדל"ן בחכמה בשוק הישראלי המשתנה.

"המינוף לא רק יצר משקיעים חדשים – הוא גרם לעליית מחירים נוספת, שחיזקה את ההצדקה למינוף גבוה עוד יותר. כך נוצר מעגל קסמים שהזין את עצמו, עד שנוצר נתק בין ערכי הנכסים לבין יכולת ההחזר של השוכרים."

הפתיחה: מהפכה בחדר הישיבות

בשנים האחרונות, חלה מהפכה שקטה בשוק הנדל"ן הישראלי. פתאום, כולם הפכו למשקיעי נדל"ן. האם באמת כולם הפכו למומחים בין לילה? או שמא נחשף להם סוד קסום שהפך את ההשקעה לפשוטה כמו משחק ילדים?התשובה טמונה בגילוי הקסם שמאחורי המילה "מינוף" - והיא שינתה את הכללים לחלוטין.

מהו המינוף הזה ומדוע כולם השתגעו עליו?

המינוף בנדל"ן הוא במהותו השימוש בכסף שאינו שלך כדי לקנות נכס. במקום להשקיע מיליון שקל מכיסך ולקנות דירה אחת, אתה יכול להשקיע 200,000 שקל ולקנות דירה בשווי מיליון - הבנק יממן את השאר.כאשר מחירי הנדל"ן עלו בקצב מסחרר, הם שגילו את הקסם הזה הבינו שהם יכולים להרוויח על כסף שאינו שלהם. אם הדירה תעלה ב-10%, המשקיע שהשקיע רק 20% יראה תשואה של 50% על השקעתו האמיתית.

לידת התופעות החדשות

מבצעי המימון: כשהבנקים הפכו לשותפים

פתאום, הבנקים החלו להציע "מבצעי מימון" מיוחדים למשקיעים. ריביות מועדפות, מימון של עד 75% מערך הנכס, ופעמים אפילו יותר. מה שהיה פעם שמור למשקיעים מקצועיים הפך לזמין לכל מי שיש לו תלוש משכורת.הבנקים הבינו שבעידן של עליית מחירים מתמדת, סיכוני המימון פחתו. אם המשקיע לא יכול לעמוד בתשלומים, הנכס כבר שווה יותר ממה שהלוו עליו.

מבצעי הקבלנים: כשהבנייה נהייתה מוצר צרכני

הקבלנים לא נשארו מאחור. הם החלו לפתח פרויקטים במטרה מוצהרת למכור אותם למשקיעים. "דירות השקעה", "יחידות השכרה", "מבצעי משקיעים" - המינוח החדש שינה את פני הענף.פתאום, לקנות דירה לא הייתה החלטה של פעם בחיים, אלא מוצר השקעה שאפשר לקנות כמו מניות. הקבלנים הבינו שהם יכולים למכור לא רק בית, אלא חלום של עושר.

מלווי המשקיעים: המומחים החדשים

כמו פטריות אחרי הגשם, צצו "מלווי המשקיעים" - יועצים שהתמחו בליווי האנשים הפשוטים בדרכם להפוך למשקיעי נדל"ן. הם הבטיחו להסביר איך לעשות את זה "נכון", איך למנף בצורה "חכמה", ואיך להרוויח מהשוק.חלקם היו מקצועיים אמיתיים, אבל רבים היו פשוט אנשים שגילו את הנוסחה לפני אחרים וחשבו שהם גילו את האבן החכמים.

מכונת הכסף: כיצד זה עבד

התהליך היה פשוט לכאורה:

1. תמצא נכס "טוב" (בדרך כלל במיקום מבוקש)
2. תקבל מימון מהבנק (עד 75% מהשווי)
3. תשכיר את הנכס ותקבל הכנסה חודשית
4. תחכה שהנכס יעלה בערך
5. תמכור ברווח או תמנף שוב לקניית נכס נוסף

הנוסחה הזו עבדה כל עוד מחירי הנדל"ן עלו. כולם הרוויחו - הבנקים קיבלו לקוחות חדשים, הקבלנים מכרו יותר, והמשקיעים החדשים חשו שהם גאונים כלכליים.

המינוף השלילי: כשהחלום הופך לסיוט

אחד הנושאים הכי חשובים שמשקיעי הצעצוע החדשים לא הבינו הוא המינוף השלילי. זה קורה כשההכנסה החודשית מהנכס לא מכסה את ההוצאות - המשכנתא, הארנונה, דמי הניהול, הביטוח, התחזוקה ועוד.הנה דוגמה פשוטה: קנית דירה במיליון וחצי שקל, הבנק נתן 75% מימון (כ-1.125 מיליון שקל). התשלום החודשי למשכנתא הוא כ-5,500 שקל, אבל הדירה מושכרת רק ב-4,000 שקל. פתאום אתה משלם מכיסך 1,500 שקל בחודש - בנוסף להשקעה הראשונית!רבים מהמשקיעים החדשים חשבו שזה "זמני" ושהשכירות תעלה או שהנכס יעלה במחיר מהר מספיק כדי לכסות על הפער הזה. אבל המציאות הייתה אכזרית יותר.

הסימנים שמשהו השתבש

אבל כמו בכל "מכונת כסף", גם כאן התחילו להופיע סדקים:

המחירים התנתקו מהמציאות: דירות שהיו מושכרות ב-3,000 שקל נמכרו במיליון וחצי שקל. החשבון הכלכלי פשוט לא הסתדר.

המינוף השלילי הפך לנורמה: משקיעים מצאו עצמם משלמים מכיסם אלפי שקלים בחודש על נכסים שאמורים היו להכניס להם כסף.

המינוף הפך לסכנה: כשהמחירים החלו להתמתן, המשקיעים ה"חדשים" גילו שהם חבים לבנק יותר ממה שהנכס שווה.

השוק הוצף: כולם ניסו לעשות אותו דבר באותו זמן. הביקוש לנכסי השקעה עלה, אבל הביקוש להשכרה לא הלך בקצב המקביל.

הלקח: מה קרה בעצם?

מה שקרה היה טבעי לחלוטין - כשנכס עולה בערך ויש גישה קלה למימון, נוצרת בועה. הבעיה היא שרבים מהמשקיעים החדשים לא הבינו שהם נכנסו למשחק כשהוא כבר בעיצומו, לא בהתחלה.המינוף הוא כלי חזק, אבל כמו כל כלי חזק - הוא יכול להיות מסוכן במידה לא נאותה. כשהמחירים עולים, הוא מגדיל את הרווחים. כשהם יורדים, הוא מגדיל את ההפסדים.

מה עכשיו?

השוק הישראלי עדיין חזק, אבל ה"מכונת הכסף" הפשוטה של פעם כבר לא עובדת. המשקיעים החדשים צריכים להיות חכמים יותר, לחשב טוב יותר, ולהבין שהשקעה בנדל"ן היא עסק רציני, לא משחק ילדים.אולי הגיע הזמן לחזור ליסודות: להשקיע בנכסים שמניבים הכנסה אמיתית, לא רק בתקווה לעליית מחירים, ולהשתמש במינוף בחוכמה, לא בתאוות בצע.

הכותב מזכיר כי כל השקעה כרוכה בסיכון, והביטויים במאמר נועדו להמחיש תופעות שוק ולא להוות ייעוץ השקעה.