23Oct

דוח מיוחד של מידרוג (אוקטובר 2025) מצביע על האטה חדה בביקושים לדיור, ירידת מחירים, גידול דרמטי במלאי הדירות, ושחיקה ברווחיות יזמי המגורים בישראל. הריבית הגבוהה והעלייה החדה במימון הענפי מעלות את סיכון האשראי במערכת הבנקאית והחוץ־בנקאית, במיוחד בקרב יזמים קטנים ובינוניים. דו״ח הלמ״ס חושף ירידה של למעלה מ־20% בהיקף עסקאות הדיור בישראל בשנה האחרונה ועלייה של כ־21% במלאי הדירות הלא־מכורות. שוק הנדל״ן מציג האטה רוחבית, התכווצות בביקוש והצטברות עודפי היצע – סימנים למעבר משוק רותח לשוק מתקרר. ניתוח עומק לפוסט של גלית בן נאים, סגנית הכלכלן הראשי באוצר: בין השורות מסתתרת ביקורת נוקבת על שוק הנדל״ן – פערי מחירים, ירידת מכירות, והיצע לא מכור שמעידים על שוק רווי ועל תחילת קריסת המודל הקבלני.

דוח מידרוג (להורדת הדוח - כאן)

📊 ניתוח מקצועי של דוח מידרוג (15.10.2025): “האטה בביקושים מעלה את סיכון האשראי בענף ייזום הנדל״ן למגורים בישראל”

🧭 תקציר מנהלים

הדוח של מידרוג מציג תמונה מאקרו-כלכלית מדאיגה של ענף ייזום המגורים בישראל, ומתריע על שחיקה ברווחיות, עלייה במלאים, הכבדה ביחסי הכיסוי, ועלייה ניכרת בסיכון האשראי של היזמים – בעיקר הקטנים והבינוניים.

הדוח מבוסס על נתוני הלמ״ס, בנק ישראל וניתוחי החברות הציבוריות בענף עד יולי 2025.


📉 מגמות עיקריות בביקושים ובמחירים

  • התמתנות הביקושים:
    היקף העסקאות בדירות חדשות ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 היה נמוך בכ-8% לעומת התקופה המקבילה. לאחר עלייה רגעית בעקבות סיום המלחמה והורדת המע״מ, נרשמה שוב ירידה חדה של כ-28% מתחילת 2025.
  • ירידת מחירים בפועל:
    מדד מחירי הדירות ירד ברבעון השני של 2025 בשיעור של 1.1%, וב-7 החודשים הראשונים של השנה נרשמה ירידה מצטברת של 1.6%, לעומת עלייה של 7.3% ב-2024.
    הירידות בולטות במיוחד במחוז ת״א והמרכז (-28% עד -30%), בעוד שבצפון ובחיפה נרשמה עלייה קלה (9–10%).
  • המלאים הגבוהים והלחץ על המחירים:
    מלאי הדירות החדשות למכירה הגיע לשיא של 82.5 אלף יחידות ביולי 2025, עלייה של 20% משנה קודמת.
    מספר חודשי ההיצע טיפס מ-18 ל-31 חודשים – רמה חריגה המעידה על שוק רווי.

💸 שחיקה ברווחיות וסיכון פיננסי

  • שיעור רווח גולמי:
    10 מתוך 17 חברות יזום ציבוריות הציגו ירידה ברווחיות, ו-6 מהן ירדו ביותר מ-10% לעומת 2024.
    רק 3 חברות הצליחו לשפר רווחיותן – בעיקר בזכות פיזור גאוגרפי ומקורות מימון מגוונים.
  • מימון יקר ומכביד:
    עלויות המימון הגבוהות – ריבית הפריים ועסקאות במבצעי 20/80 – שוחקות את הרווח הגולמי.
    יזמים נדרשים לממן פרויקטים בריבית גבוהה תוך כדי דחיית תשלומים מצד רוכשים.
  • יחס הון למאזן:
    ב-11 חברות שנבדקו חלה ירידה של כ-5% ביחס הון עצמי למאזן בין יוני 2024 ליוני 2025.
    חברות גדולות חיזקו הונן באמצעות גיוסי הון, מכירת קרקעות או הכנסת שותפים, אך הקטנות חשופות במיוחד.

🏦 היבטי אשראי ומימון

  • היקף האשראי הבנקאי:
    לפי בנק ישראל, היקף האשראי לענף הבינוי והנדל״ן עלה מ-8% מתיק האשראי הבנקאי ב-2019 ל-20% ב-2024.
    ביוני 2025 נאמד האשראי הבנקאי לענף ב-225 מיליארד ש״ח – עלייה של 15% משנה קודמת.
  • שוק ההון כמקור מימון:
    נכון לספטמבר 2025 נסחרות בת״א 143 סדרות אג״ח של יזמי נדל״ן בהיקף נקוב של 21.7 מיליארד ש״ח, מתוכן 45% מדורגות.
    ל-69% מהחברות יש פירעונות אג״ח צפויים במהלך השנה הקרובה – מה שמעמיק את סיכון הנזילות.
  • אשראי חוץ-בנקאי:
    מוסדיים וקרנות אשראי הגדילו את פעילותם. לפי רשות שוק ההון, היקף האשראי החוץ-בנקאי לענף נאמד בכ-23 מיליארד ש״ח (נכון ל-2024), כמחצית ממנו ממומן ממקורות בנקאיים.

🏗️ סיכום ומסקנות עיקריות

סוג מגמהנתון מרכזיהשפעה צפויה
ביקושיםירידה של 28% מתחילת 2025פגיעה בהיקף המכירות וברווחיות
מחיריםירידה נומינלית של 1.1%–1.6%שחיקת שווי מלאי ודחיית רכישות
מלאים82.5 אלף דירות חדשות למכירהלחץ מתמשך על מחירים
ריביתסביבת ריבית גבוההמימון יקר, רווחיות נשחקת
אשראיגידול באשראי בנקאי וחוץ-בנקאיתומך ביציבות זמנית אך מגדיל חשיפה מערכתית
רווחיותירידה דו-ספרתית בחברות רבותסיכון אשראי גובר, במיוחד בקטנות
הון עצמיירידה ממוצעת של 5%עלול להחמיר בתרחיש של ירידת מחירים נוספת

⚠️ הערכת מצב כוללת

הדוח של מידרוג מאשר למעשה את מה שאני טוען כבר זמן רב:

  • שוק הנדל״ן למגורים בישראל מצוי במצב של עודף היצע ושחיקת ביקושים אמיתיים,
  • החברות נשענות על מימון יקר ומלאים בלתי-נמכרים,
  • והמערכת הפיננסית נחשפת יותר ויותר לאשראי לענף שבסיכון גובר.

הדוח אמנם מנסה לשדר "יציבות מערכתית" בזכות נגישות האשראי, אך מתחת לפני השטח מדובר במבנה פגיע ודחוס אשראי, המזכיר שלב מאוחר של בועה לפני פיצוץ.


פרסום הלמס מיום 23.10.2025 - כאן,  ניתוח מדויק, מקצועי ומעמיק של פרסום הלמ"ס מיום 23.10.2025 בנושא עסקאות נדל"ן – דירות, יוני-אוגוסט 2025.


🧾 סיכום כללי

בשלושת החודשים יוני–אוגוסט 2025 נמכרו 22,170 דירות בלבד – ירידה חדה של 1.7% לעומת שלושת החודשים הקודמים (מרץ–מאי), ובניכוי עונתיות – ירידה של 8.1%.

בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (יוני–אוגוסט 2024) נרשמה ירידה של 16.2% בנתונים גולמיים, ו-22.1% בניכוי עונתיות.


🏗️ דירות חדשות

  • נמכרו 8,100 דירות חדשות, שהן 36.5% מכלל העסקאות.
  • לעומת מרץ–מאי 2025 נרשמה ירידה של 2.8%, ובניכוי עונתיות – ירידה של 7.8%.
  • לעומת התקופה המקבילה אשתקד: ירידה של 28.1% (גולמית) ו-32.0% (מנוכה עונתיות).
  • כלומר, קצב המכירות של דירות חדשות ממשיך לרדת בקצב מואץ.

לפי חודשים:

  • באוגוסט 2025 נמכרו 3,220 דירות חדשות, עלייה של 12.7% לעומת יולי, אך הירידה לעומת אוגוסט 2024 נותרה 7.4%15.2% (תלוי בניכוי עונתיות).
    כלומר – מדובר בתנודת חודש בודד בתוך מגמת ירידה ארוכת טווח, ולא בהיפוך מגמה.

🏠 דירות יד שנייה

  • נמכרו 14,070 דירות יד שנייה (63.5% מהשוק).
  • לעומת שלושת החודשים הקודמים נרשמה ירידה של 1.1% (גולמית) ו-8.3% (מנוכה עונתיות).
  • לעומת התקופה המקבילה אשתקד: ירידה של 7.3% גולמית ו-14.7% מנוכה עונתיות.

במילים אחרות – שוק היד-שנייה ממשיך להתכווץ, כאשר קצב הירידה בו מתון מעט לעומת שוק הדירות החדשות.


📉 ניתוח מגמות (Trend)

  1. מגמת המכירות הכללית:
    לאחר ירידה מתמשכת של כ-3.9% לחודש בין אוקטובר 2021 למאי 2023, נרשמה התאוששות זמנית של כ-2.5% לחודש עד יולי 2024.
    מאז יוני 2024 שוב נצפית מגמת ירידה מחודשת – 0.5%-1.3% לחודש בממוצע.
  2. דירות חדשות:
    בין אוגוסט 2021 למרץ 2023 – עלייה מתמשכת.
    מאפריל 2023 עד מאי 2024 – ירידה ממוצעת של 3.8% לחודש.
    מאפריל 2024 נראתה האטה בירידות, אך בשלושת החודשים האחרונים שוב עלייה קלה (1.1%) שאינה משנה את התמונה הכוללת.
  3. דירות יד שנייה:
    ירידה של 3.6% לחודש עד ספטמבר 2023, אחריה עלייה זמנית של 2.9% לחודש (נובמבר 2023–דצמבר 2024), וכעת שוב ירידה של 2.4% לחודש.

🌍 פילוח גאוגרפי (מחוזות)

מחוזשינוי בדירות חדשותשינוי בדירות יד שנייהמאפיינים
ירושלים+5.2%−8.6%עלייה קלה בבנייה החדשה, ירידה בעסקאות יד שנייה
צפון+2.3%−4.6%עלייה מתונה בחדשות, ירידה מתונה ביד שנייה
חיפה−2.2%+28.2%ירידה בבנייה חדשה, התאוששות חדה ביד שנייה
מרכז−6.7%−7.6%חולשה כוללת – ירידה דו־ספרתית במכירות
תל אביב−3.5%−12.6%שוק תקוע, ירידה חדה ביד שנייה
דרום+1.4%−1.6%יציבות יחסית
יו"ש+12.3%−16.0%עלייה בחדשות, ירידה חדה ביד שנייה

המסקנה: שוק הדירות החדשות מציג ירידה רוחבית כמעט בכל המחוזות, למעט חריגים נקודתיים (חיפה, דרום, יו"ש), אך מגמת השוק הארצי שלילית מובהקת.


🏙️ היישובים המובילים במכירות

  • דירות חדשות: יפו–ת"א, אופקים, נתניה, לוד – מעל 400 דירות חדשות כל אחת.
  • דירות יד שנייה: ירושלים, חיפה, באר שבע – מעל 700 דירות כל אחת.

🏢 מלאי דירות חדשות שנותרו למכירה

  • בסוף אוגוסט 2025 עמד מלאי הדירות החדשות הבלתי-מכורות על 83,360 דירות – עלייה של 1.0% לעומת יולי, ועלייה שנתית של 20.9% לעומת אוגוסט 2024.
  • ההיצע שווה ערך ל-28.4 חודשי מכירה – כלומר, כמעט שנתיים וחצי עד לפינוי המלאי הקיים בקצב הנוכחי!
  • מאז אפריל 2022 נרשמת עלייה עקבית של 1.5% בממוצע לחודש במלאי הדירות שנותרו למכירה.

חלוקה לפי מחוזות:

  • תל אביב: 26,660 דירות (32% מהמלאי)
  • המרכז: 19,780 דירות (23.7%)
  • יתר המחוזות יחד: 50,000 דירות בלבד.

לפי ערים:

  • תל אביב–יפו: 10,420 דירות לא מכורות
  • ירושלים: 8,235 דירות
  • ערים עם מלאי חריג: לוד (2,370), באר יעקב (2,220), אופקים (1,430), רעננה (1,400), קריית אונו (1,370), אור יהודה (1,180), קריית גת (1,070), קריית ביאליק (1,030).

מסקנה: מצטייר עודף היצע חמור במיוחד בגוש דן ובפריפריה הקרובה, עם מלאי חסר תקדים של דירות שלא נמכרו.


📊 ניתוח כלכלי – משמעות הממצאים

  1. המשך התכווצות הפעילות הריאלית – השוק נמצא במיתון עסקאות מתמשך, כאשר גם עליות נקודתיות (כמו באוגוסט) נובעות מהנחות קבלנים, ולא מביקוש אמיתי.
  2. עלייה דרמטית במלאי הלא-מכור – נתון של 83 אלף דירות הוא שיא היסטורי המעיד על שוק רווי לחלוטין.
  3. העדפת יד-שנייה על פני דירות חדשות – הציבור מעדיף עסקאות קטנות וזולות, מה שמעיד על ירידה ביכולת הכלכלית.
  4. פער אזורי מתרחב – מרכז ות"א בירידה חדה, בעוד שחיפה ודרום מגלים עמידות זמנית בלבד.
  5. אין סימני היפוך מגמה – הלמ"ס עצמה מציינת במפורש כי "לא ניתן עדיין לדבר על היפוך מגמה ויש להמשיך ולעקוב אחר הנתונים".

🧩 סיכום מקצועי

הלמ"ס מציגה תמונה חד-משמעית של שוק נדל"ן מצטנן בעומק, עם ירידות עקביות בביקוש ובמכירות, תוך הצטברות מסוכנת של עודפי היצע.

זהו מצב קלאסי של שלב מתקדם בבועה – שבו היקף הבנייה הגבוה מהביקוש הריאלי, והיקף העסקאות הולך ונשחק.

הפרסום האחרון מחזק את הטענה כי השוק עבר את "נקודת האל-חזור" וממשיך במסלול של תיקון כלפי מטה, כאשר מלאי הדירות הלא-מכורות צפוי להפוך לבעיה פיננסית לקבלנים ולבנקים בחודשים הקרובים.



הפוסט של גלית בן נאים, יחד עם התרשים המצורף של אגף הכלכלן הראשי, הוא יצירת מופת של כתיבה כלכלית שנונה המשלבת עובדות, הומור, וסאבטקסט חד. נבאר את הגלוי – הנתונים עצמם – ואת הסמוי, שהוא הביקורת המרומזת על התנהלות השוק והציפיות הבלתי רציונליות של הקבלנים והציבור.


🔹 הגלוי – הנתונים והממצאים

  1. ירידה דרמטית במכירות הקבלנים:
    בחודש אוגוסט נמכרו 2,111 דירות חדשות בלבד בשוק החופשי - ירידה של כ־20% לעומת השנה שעברה, והמשך ישיר למגמה מתחילת השנה (ירידה של 33% בינואר–אוגוסט).
  2. עלייה קלה במכירות יד שנייה:
    בניגוד לשוק הקבלנים, שוק היד השנייה רשם עלייה מתונה של 3%. המשמעות: הציבור ממשיך לקנות – אבל מעדיף את הדירות הקיימות, לא את ה"חלומות" על הנייר.
  3. פערי מחירים – הגורם המרכזי:
    הגרף חושף מתאם שלילי ברור: ככל שפער המחירים בין דירה חדשה ליד שנייה גדול יותר – כך צונחות המכירות של הקבלנים.
    • בחיפה, באר שבע, תל אביב, בת ים ונתניה – הפערים הגבוהים ביותר → הצניחה החדה ביותר.
    • בכפר סבא ורעננה – הפערים קטנים ואף הפוכים (דירות חדשות זולות יותר) → מכירות הקבלנים דווקא עלו.
  4. היצע עצום של דירות לא מכורות:
    לפי נתוני הלמ"ס, נכון לסוף אוגוסט נותרו 83,358 דירות חדשות לא מכורות – מספר שיא היסטורי.

🔹 הסמוי – המסר החתרני

גלית בן נאים, במיומנות עיתונאית נדירה לכלכלנית בכירה, שוזרת בין השורות ביקורת על האיוולת השוקית ועל ההתמכרות לתעמולה של "יש ביקוש" ו"מחירים ימשיכו לעלות".

  1. הומור "פלינדרומי":
    ההתייחסות לכך שמספר הדירות שנמכרו כמעט יצר רצף פלינדרומי ("2111") איננה סתם משחק מילים – זו עקיצה.
    היא מרמזת שהשוק הפך למשחק מספרים חלול, שבו התקשורת והקבלנים מחפשים "סימנים" במקום כלכלה אמיתית.
  2. "מועדון צרכנות עם העדפה למבצעים":
    רמז ברור למבצעי ה־20/80 וה־10/90, שהוזכרו בדוחות קודמים כפרקטיקות שמנפחות ביקוש מלאכותי.
    בן נאים מאותתת שהביקושים אינם אורגניים אלא מונעים ממימון אגרסיבי, דחיית תשלומים, ופיתוי רגשי.
  3. "מאחורי קווי האויב" / "על קו החוף":
    משחק לשון עוקצני על קבלנים שמנסים למכור "כמעט בכל מחיר" בפריפריה ובמקומות מועדים.
    זוהי ביקורת מרומזת על הסיכון הגובר בענף הבנייה – גם גאוגרפית וגם פיננסית.
  4. "אין חדש תחת השמש":
    ציטוט ספר קהלת – מסר סמוי: הכול חוזר על עצמו. הניפוח, ההכחשה, והתקווה המוגזמת.
    היא למעשה אומרת שהשוק תקוע באשליה מתמשכת, גם כשהמספרים צורחים אחרת.

🔹 הפירוש הכלכלי העמוק

  1. שוק רווי ומנותק מגורמי היסוד:
    הירידה במכירות החדשות והעלייה המתונה ביד שנייה מעידים שהציבור נוטש את החלום ומחפש רציונליות.
    מחירי הדירות החדשות – גבוהים מדי ביחס להכנסה, לריבית ולתשואות – ולכן אינם בני קיימא.
  2. קריסת מודל השיווק הקבלני:
    הפער בין מחיר דירה חדשה ליד שנייה הפך למדד חדש של רמת ההונאה העצמית בענף.
    ככל שהפער גדול – כך ברור יותר שהקבלן מכר "פנטזיה פיננסית" ולא מוצר כלכלי.
  3. אזהרת קריסה שקטה:
    העלייה במלאי הלא מכור (83 אלף דירות) משמעה שהשוק כבר נמצא במצב של הקפאה עמוקה, גם אם עוד לא נראית "התפוצצות".
    גלית בעצם מאותתת: הקריסה לא תגיע בצעקה – אלא בשקט, דרך הידלדלות הדרגתית של העסקאות.

🔹 השורה התחתונה

גלית בן נאים כותבת בסטייל של כלכלנית שמבינה היטב את המנגנונים שמתחזקים בועה - אך עושה זאת מתוך המערכת ובשפה מרומזת שמבקרת אותה מבפנים.

היא מציגה נתונים יבשים, אך מאחורי כל משפט מסתתרת אזהרה צלולה:

"השוק כבר לא מגיב למחיר, אלא לפער שבין דמיון למציאות."




15Oct

האם שוק הנדל"ן בישראל מתפקד כמשחק פירמידה? ניתוח מקצועי קר וחד מציג את הדמיון להונאת פונזי: תלות בקונים חדשים, תשואות נמוכות, מבצעי 10/90 ו־20/80, והסיכון לקריסה מערכתית שתערער את הבנקים והמשק כולו.


1. מהו משחק פירמידה ומה ההקבלה לנדל"ן

  • משחק פירמידה (Ponzi/Pyramid): מנגנון שבו התשואה למשקיעים קיימים אינה נובעת מתזרים אמיתי או רווחים מפעילות כלכלית, אלא מהצטרפות משקיעים חדשים שמזרימים כסף. ברגע שהזרם נפסק – הכול קורס.
  • בנדל"ן: הרווחים של רבים מבוססים על כך שמישהו אחר בעתיד ישלם יותר על נכס שכבר יקר מדי ביחס לשווי הפונדמנטלי שלו. אין כאן הכרח בהשבחת הנכס או בתזרים שוטף (תשואות שכירות נמוכות מהמשכנתאות). זה אכן דומה במבנה ללוגיקה של פירמידה.


2. תופעת "משקיעי הצעצוע" ו"מלווי המשקיעים"

  • משקיעי צעצוע: יחידים בעלי הון עצמי מינימלי, לפעמים עם הכנסות נמוכות, שנכנסו "על הנייר" לעסקאות דירה, לרוב בפריפריה, בתקווה ל"פליפ" מהיר.
  • מלווי המשקיעים: אנשי מכירות, יועצים פיננסיים או גופים פיננסיים שעודדו את המשקיעים הללו להיכנס לעסקאות לא סבירות כלכלית, תוך הטעיה או לפחות הצגת נתונים חלקיים.

המשותף: אף אחד מהם לא התכוון ליהנות מתזרים שכירות יציב. המודל כולו נשען על עליית מחירים עתידית בלבד.


3. מודלים כמו 10/90 ו־20/80

במבצעים אלה הרוכש שם מקדמה קטנה (10%–20%), והשאר משולם בסמוך לאכלוס.

  • יתרון פסיכולוגי: "קל להיכנס לשוק".
  • סיכון מובנה: אם המחירים יורדים – ההון העצמי נמחק, והרוכש לא מסוגל לעמוד בהתחייבויות.
  • הקבלה לפירמידה: זהו הימור שהשוק ימשיך לעלות עד למסירת הדירה, אחרת ה"משחק" מתפוצץ.


4. האם זה בהכרח פירמידה?

כאן חשוב לדייק:

  • פונזי קלאסי = תרמית יזומה, אין שום נכס אמיתי.
  • שוק הנדל"ן = יש נכס מוחשי, אך הוא מתומחר הרבה מעל ערכו הכלכלי, והרווחים תלויים בהצטרפות מתמדת של "קונים חדשים".
    כלומר: זה לא פונזי במובן הפלילי-הקלאסי, אבל הדינמיקה דומה:
  1. תשואה שאינה נשענת על יסודות כלכליים (שכירות).
  2. תלות בהצטרפות שחקנים חדשים.
  3. קריסה צפויה ברגע שהזרם נעצר (כבר מתבטא בקיפאון העסקאות, מלאי גבוה, פיגורים במשכנתאות).


5. רמת הסיכון הציבורי

ההבדל הקריטי לעומת "משחקי פירמידה פרטיים": כאן מעורבים בנקים, מוסדות פיננסיים וקבלנים גדולים, מה שמכניס ממד מערכתי.

  • כשהבנקים מממנים עסקאות במחירים מנותקים משווי – הם למעשה "מוסיפים דלק".
  • הציבור הרחב נחשף – גם מי שלא קנה דירה משלם מחיר (דרך מערכת פיננסית חשופה).


מסקנה אובייקטיבית

אתה כן צודק בכך ששוק הנדל"ן הישראלי מציג מאפיינים מובהקים של משחק פירמידה: תלות ברצף קונים חדשים, היעדר תשואה ריאלית, ומבני תשלום שמעודדים כניסה של שחקנים חלשים כלכלית.

אבל – ההבדל הוא שמדובר ב"פירמידה מגובה בנכסים" ולא בהונאה קלאסית: יש דירות, יש שוק שכירות, יש בנקים ורשויות שמעורבים. זה לא מבטל את הסיכון – להפך, זה הופך אותו למערכתי ומסוכן בהרבה, שכן קריסה תגרור לא רק את ה"משקיעי הצעצוע" אלא את כל המערכת הבנקאית והציבור.


הנה טבלה מקצועית שמסכמת את ההבדלים והדמיון בין פונזי קלאסי לבין שוק הנדל"ן בישראל:


השוואה בין פונזי קלאסי לשוק הנדל"ן בישראל

מאפייןפונזי קלאסישוק הנדל"ן בישראל
מהות הנכסאין נכס ממשי – "הבטחה" לרווח עתידי בלבד.יש נכס מוחשי (דירה/קרקע), אך מתומחר מעל השווי הפונדמנטלי.
מקור התשואהתשלומים של מצטרפים חדשים מממנים את הקודמים.עליית מחירים עתידית בלבד – תלות בקונים חדשים שיסכימו לשלם יותר. תשואת השכירות אינה מספיקה לכיסוי עלויות.
מבנה התמריציםמייסד ההונאה מבטיח תשואות לא ריאליות.קבלנים ובנקים מעודדים רכישות (10/90, 20/80, מימון אגרסיבי) תוך הבטחות משתמעות של "מחירים תמיד יעלו".
משתתפים עיקרייםיחידים וקרנות פיקטיביות קטנות.משקיעים קטנים ("משקיעי צעצוע"), מלווי משקיעים, קבלנים, בנקים, גופי תקשורת, ואף המדינה דרך מדיניות אשראי/קרקע.
יכולת החזר אמיתיתאין – כי אין מקור הכנסה אמיתי.מוגבלת – רבים מהרוכשים אינם מסוגלים לשלם משכנתאות ללא עליית ערך נוספת.
סיכון לקריסהקריסה מידית עם עצירת זרם מצטרפים חדשים.האטה דרמטית בשוק, קיפאון עסקאות, מלאי דירות לא מכורות ופיגורים במשכנתאות. הקריסה איטית יותר אך רחבת היקף.
השלכות מערכתיותלרוב מקומי, פוגע בקבוצת משקיעים קטנה.מערכתית – עלולה לערער את יציבות המערכת הבנקאית, הפיננסית והחברתית כולה.
אופי משפטיהונאה פלילית מובהקת.לא מוגדר כהונאה פלילית – שוק אמיתי, אך התנהלותו עשויה להיחשב לרשלנות חמורה/כשל רגולטורי.

תובנה מרכזית

שוק הנדל"ן בישראל אינו פונזי "טהור", אך הדינמיקה שלו פועלת לפי עקרונות פירמידליים:

  • הרווחים תלויים בכניסת רוכשים חדשים.
  • אין הלימה בין ערך כלכלי לבין מחיר.
  • כשזרם הקונים נעצר – נחשפים פערים אדירים.

החידוש והסיכון: בניגוד לפונזי פרטי שנופל על קבוצה מצומצמת, כאן מעורבים בנקים, משק בית רחב והמדינה עצמה, ולכן הסיכון לקריסה מערכתית גבוה בהרבה.



13Jun

דו"ח הכלכלן הראשי לחודש אפריל 2025 חושף התרסקות בשוק הדיור – אך התקשורת בחרה לשתוק, לטשטש או להסיט את המוקד. חיים אטקין חושף את עומק העיוות בסיקור.


📰 כשהתקשורת שותקת – הבועה צועקת

על ההתעלמות מהסקירה הדרמטית של הכלכלן הראשי לחודש אפריל 2025

"סיקור אוהד" הוא פרק אחד בספרי בועת נדל"ן המתאר את חלקה ותפקידה של התקשורת בבניית הנרטיב תוך הבאת שלל דוגמאות לנושא בדבר דיווחים חלקיים, מוטים וראיונות תומכים.

ביוני 2025 פרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר את סקירתו לחודש אפריל – דוח שמשרטט תמונה ברורה של שוק מקרקעין מקרטע, עם צניחה דרמטית בהיקפי העסקאות, ירידה תלולה בפעילות הקבלנים, ובריחה של משקיעים מהזירה. אלו נתונים שמזמן היו אמורים להרעיד את התקשורת – אך בפועל, רוב הציבור לא שמע עליהם כלל. הסיבה? פשוטה: כשהמציאות הכלכלית אינה מתיישרת עם האג'נדה של חלק מכתבי הנדל"ן – היא פשוט נמחקת. זו איננה טעות – אלא בחירה מערכתית. דוגמה קלאסית למנגנון "סיקור אוהד" במלוא כיעורו.


📉 עיקרי הסקירה – התרסקות במספרים:

  • 6,254 עסקאות בלבד – ירידה של 15% לעומת אפריל אשתקד.
  • מכירות קבלנים צנחו ב-43% (ל־1,543 דירות בלבד בשוק החופשי).
  • רכישות משקיעים – פחות מ־10% מכלל העסקאות.
  • מגבלות בנק ישראל על מבצעי "20/80" הובילו לצניחה דרמטית.
  • תזרים הקבלנים (6.3 מיליארד ש"ח) נותר גבוה בגלל מבצעים והנחות חסרות תקדים.

הסקירה המלאה כאן


📺 ומה עשתה התקשורת?

רוב העיתונים הכלכליים דיווחו – אך בצורה חלקית, ממוסגרת ולעיתים מגוחכת. אחרים פשוט בחרו לא לדווח בכלל. כדי להבין את עוצמת העיוות – ניתחתי את הכותרות, הציטוטים, והיקף הסיקור של כלי התקשורת המרכזיים בישראל. 

הנה התמונה המלאה:

🧾 טבלת הסיקור והניתוח התקשורתי:

הטבלה הבאה מציגה את מפת הסיקור כפי שהתרחשה בפועל – כולל קישורים ישירים:

הנה ניתוח מקצועי של הכותרות שפורסמו בכלי התקשורת המרכזיים בישראל על סקירת הכלכלן הראשי לחודש אפריל 2025 (שפורסמה ביוני), תוך התייחסות לסגנון, למסגור (framing), למידת החדות, ולהאם הן משרתות נרטיב או חושפות את המציאות:


🧠 ניתוח תוכן ופרשנות: הכותרות בכלי התקשורת

כלי תקשורתכותרת שפורסמהניתוח פרשני
ynet"בלי מבצעים לא קונים? ירידה של 15% במכירת דירות באפריל"סגנון שיווקי–ספקני. פותחת בשאלה רטורית ולא בהצהרה עובדתית. מציגה את הירידה כמגמה שנובעת מהיעדר מבצעים – ולא מהתקררות שוק עמוקה. ממתנת את הדרמה.
גלובס"ההייטקיסטים הרוויחו מיליון שקל ב'מחיר למשתכן' ביהוד"הסחת דעת מוחלטת. מתמקדת בסיפור הצלחה נקודתי (והייטקיסטי), תוך התעלמות מכותרת העל – צניחה כללית בשוק. זו כותרת מגויסת וממסגרת.
דה מרקר"מבצעי האשראי צומצמו, רוכשי הדירות נרגעו – והמכירות צנחו"כותרת חזקה יחסית. היא משרטטת סיבתיות (בנק ישראל → קונים נחלשים → שוק נחלש) אך עדיין שומרת על מסגור "רציונלי" – לא מציגה זאת ככשל מערכתי.
ביזפורטל"נפילה במכירות הקבלנים; האם זה יגיע למחירים?"כותרת עניינית יחסית. המילה "נפילה" דרמטית אך השאלה שבסוף ממסגרת את הבעיה במונחים ספקולטיביים – שוב, לא כהתפכחות ממושכת אלא כאירוע נקודתי.
כלכליסט"הטבות המימון הוגבלו – ומכירות הקבלנים צנחו ב-43%"כותרת אינפורמטיבית. מציינת את הסיבה (בנק ישראל), את ההשלכה (צניחה), ואת המספר המדויק. נראית הקרובה ביותר לכותרת חדשותית מאוזנת.
N12"הברקס למבצעי הקבלנים עבד: צניחה דרמטית במכירת הדירות באפריל"כותרת דרמטית עם זווית של "הצלחה רגולטורית" – כאילו בנק ישראל השיג את מטרתו. היא לא מדברת על בועה, שוק תקוע או ירידה כללית – אלא על "בלימה".
ערוץ 10"השוק מתקרר: ירידה של 15% במספר הדירות שנמכרו באפריל"כותרת שמרנית. משתמשת במונח "מתקרר" – לא "צונח" או "קורס". מציגה את הנתון, אבל בטון מפחית. לא יוצרת תחושת בהילות או משבר.

🧨 סיכום מגמות בכותרות:

  1. מגמת טשטוש והסחת דעת – בעיקר בגלובס וב-ynet. הכותרות ממסגרות את הירידה כסיטואציה זמנית או כתופעת לוואי של היעדר מבצעים, ולא כחלק מקריסה שיטתית.
  2. מיעוט כותרות שמציינות "קיפאון", "בועה", או "משבר" – אף כלי לא השתמש במילים שמסמנות סכנה או שינוי מבני. המינוחים כמו "התקררות", "ירידה", או "הברקס עבד" משדרים שליטה.
  3. כותרות שמרניות מול תוכן יותר בוטה – בחלק מהמקרים, התוכן בכתבות היה חריף או מטריד הרבה יותר מהכותרת. זהו פער תודעתי מודע: לתת לקורא את הרושם "הכל בשליטה".
  4. דה-פרסונליזציה של אחריות – הכותרות כמעט לא מזכירות אחריות של קבלנים, שמאים, או בנקים. מי אחראי? אף אחד. זו פשוט תוצאה של "פחות מבצעים", "יותר רגולציה".

🧾 טבלת סיקור התקשורת וניתוח הכותרות – סקירת הכלכלן הראשי, אפריל 2025

כלי תקשורתכותרתציטוט מייצגתאריך פרסוםקישורכתב/תהיקף סיקורניתוח כותרת
ynetבלי מבצעים לא קונים? ירידה של 15% במכירת דירות באפריל"בחודש אפריל השנה נרכשו 6,254 דירות... ירידה של 15% בהשוואה לאפריל אשתקד..."11.06.2025קישורהילה ציאוןמלאהשיווקית־ספקנית. ממסגרת את הירידה כהיעדר מבצעים, לא כהתקררות שוק אמיתית
גלובסההייטקיסטים הרוויחו מיליון שקל ב'מחיר למשתכן' ביהוד"מכירות הקבלנים באפריל היו נמוכות מאוד – 2,364 דירות בלבד..."11.06.2025קישוראריק מירובסקימלאהמסיטה את הפוקוס מהמשבר הכללי להצלחה נקודתית – טשטוש מגמתי של עומק הבעיה
דה מרקרמבצעי האשראי צומצמו, רוכשי הדירות נרגעו – והמכירות צנחו"המגבלות הקטינו את היקף האשראי שמרבית הקבלנים יכולים להציע לרוכשים..."11.06.2025קישורהדר חורשמלאהחזקה יחסית – מציגה סיבתיות, אך שומרת על מסגור 'מאוזן', לא מטלטלת
ביזפורטלנפילה במכירות הקבלנים; האם זה יגיע למחירים?"מכירות הקבלנים בשוק החופשי הסתכמו ב־1,543 דירות בלבד... ירידה חדה של 43%"11.06.2025קישורדניאל שוויקהמלאהדרמטית, אך ממתנת עם שאלה ספקולטיבית – מצמצמת את המשמעות לשאלת המחירים בלבד
כלכליסטהטבות המימון הוגבלו – ומכירות הקבלנים צנחו ב-43%"מכירות הקבלנים הסתכמו ב־2,364 דירות... ירידה של 28%... בשוק החופשי ירידה של 43%"11.06.2025קישורדותן לוימלאהמדויקת ועובדתית. כותרת נקייה וחדה – מהבודדות שמציגה את עומק הצניחה כמסר עיקרי
N12הברקס למבצעי הקבלנים עבד: צניחה דרמטית במכירת הדירות באפריל"נרכשו באפריל 6,254 דירות – ירידה של 15% לעומת אפריל 2024"11.06.2025קישורליאור באקאלו, איתמר מינמרמלאהמציגה את הירידה כהצלחה רגולטורית. לא משבר שוק – אלא בלימה "נכונה" של הקבלנים
ערוץ 10השוק מתקרר: ירידה של 15% במספר הדירות שנמכרו באפריל"לפי אגף הכלכלן הראשי, מכירות הקבלנים הסתכמו ב־2,364 דירות..."11.06.2025קישורניר בראלימלאהמסגור רגוע, מרכך את הבעיה – 'התקררות' ולא צניחה. מכסה נתונים חזקים במילים חלשות
ישראל היוםלא פורסמה כתבה באתרהיעדר סיקורהתעלמות מוחלטת. שקט תקשורתי מכוון
ערוץ 13לא פורסמה כתבה באתרהיעדר סיקורלא נגעו כלל בדוח – אף לא אזכור חדשותי
ערוץ 14לא פורסמה כתבה באתרהיעדר סיקורשתיקה מלאה – העדפה להתרחק מהנרטיב המערער על יציבות השוק

הקוראים מגיבים. הנה תגובת קוראי לכתבה מאתר גלובס

🧨 סיכום מגמות בכותרות:

  1. מגמת טשטוש והסחת דעת – בעיקר בגלובס וב-ynet. הכותרות ממסגרות את הירידה כסיטואציה זמנית או כתופעת לוואי של היעדר מבצעים, ולא כחלק מקריסה שיטתית.
  2. מיעוט כותרות שמציינות "קיפאון", "בועה", או "משבר" – אף כלי לא השתמש במילים שמסמנות סכנה או שינוי מבני. המינוחים כמו "התקררות", "ירידה", או "הברקס עבד" משדרים שליטה.
  3. כותרות שמרניות מול תוכן יותר בוטה – בחלק מהמקרים, התוכן בכתבות היה חריף או מטריד הרבה יותר מהכותרת. זהו פער תודעתי מודע: לתת לקורא את הרושם "הכל בשליטה".
  4. דה-פרסונליזציה של אחריות – הכותרות כמעט לא מזכירות אחריות של קבלנים, שמאים, או בנקים. מי אחראי? אף אחד. זו פשוט תוצאה של "פחות מבצעים", "יותר רגולציה".

🧠 הכותרת כספין – כך התקשורת מרדדת קריסת שוק הנדל"ן לשורת מבצע

בעידן שבו הציבור צורך את עיקר המידע הכלכלי שלו מהכותרות – עצם ניסוח הכותרת הופך לכלי תודעתי. סקירת הסיקור של דוח הכלכלן הראשי לחודש אפריל 2025 מוכיחה עד כמה הכותרת הפכה לספין: במקום להציג את קריסת שוק הנדל"ן, את בריחת המשקיעים, ואת מגמת ההתרוקנות מעסקאות – הכותרות בחרו לנסח את המציאות בשפה מרוככת, מרדדת, ולעיתים מגוחכת. מ"בלי מבצעים לא קונים", דרך "הברקס עבד", ועד "התקררות השוק" – לא תמצאו את המילים "משבר", "קריסה", או "בועה". זוהי תודעה מתומרנת, שבה מצוקה אמיתית של שוק מתורגמת לכותרת שיווקית. לא סיקור – אלא מסגור. לא דיווח – אלא עיצוב דעת קהל.


🧠 מסקנות מהכותרות:

  • רוב הכותרות לא חושפות את עומק המשבר – אלא ממסגרות אותו כ"עיכוב", "בלימה", או "תגובה רגולטורית".
  • גלובס, לדוגמה, הסית את הסיפור להצלחת הייטקיסטים ב"מחיר למשתכן".
  • ynet בחר לפתוח בשאלה רטורית ("בלי מבצעים לא קונים?") כאילו מדובר בתעלומת שיווק.
  • ערוץ 10 השתמש במונח מרגיע: "השוק מתקרר".
  • שלושה כלי תקשורת מרכזיים – ישראל היום, ערוץ 13 ו־ערוץ 14לא דיווחו כלל.

⚠️ ומה המשמעות?

כשהסקירה המקצועית ביותר של מדינת ישראל – המגובה בנתונים – לא זוכה לכותרות, זה לא כישלון עיתונאי. זה הסתרה מכוונת. התקשורת איננה מראה לציבור את מה שהוא חייב לדעת. במקום לשקף – היא ממסכת. וזה קורה דווקא כעת, כשבועת הנדל"ן נמצאת בשלב הסופי שלה: האוויר יוצא, העסקאות נעלמות, הקבלנים לחוצים, אבל הציבור – נשאר מנותק. מנותק מהאמת.