VDA – Visual Damage Analysis™

רואים את האמת מאחורי הנזק. סוף סוף.

טכנולוגיית הבינה המלאכותית החוקרת שפיתחנו בבית-שמאי מאפשרת לכם להבין באמת מה קרה בנזק שלכם — גם אם עבר זמן, גם אם השמאי של חברת הביטוח נתן תשובה לא מספקת, וגם אם אתם מתלבטים האם יש הצדקה להגיש ערר או תביעה.

שירות ה-VDA™ לציבור – ניתוח נזקי רכוש מצילומים, סרטונים ותיעוד שטח.

⭐ למה בכלל צריך VDA™?

כי תמונה אינה “רק תמונה”.

היא ראייה הנדסית — אם יודעים איך לנתח אותה.המערכת שלנו מסוגלת לחלץ מהוויזואליה:

• מהו מנגנון הפגיעה
• האם הנזק תואם את האירוע
• האם קיימים נזקים סמויים
• האם מדובר בבלאי או בנזק רגעי
• באיזו עוצמה וזווית התרחש המגע
• מהו היקף הנזק ההנדסי הצפוי
• האם כדאי להגיש ערר או תביעה

במילים אחרות:

ה-VDA™ נותן לכם את האמת המקצועית לפני כל החלטה חשובה.

למי השירות מתאים?

השירות מיועד לכל מי ש־

✔️ היה לו נזק לרכוש

בבית, בדירה, בעסק, במחסן, בחצר, בחניון או בכל מבנה.

✔️ רוצה להבין מה באמת קרה

ולא להסתפק בהשערות או בפרשנות חלקית.

✔️ קיבל שומה והוא חושב שהיא שגויה

או שמאי של חברת הביטוח טוען “אין קשר לאירוע”.

✔️ מתלבט האם להגיש ערר

ולא רוצה להשקיע זמן וכסף בלי לדעת שיש בסיס.

✔️ שוקל לפתוח תביעה

ומעוניין בחומר מקצועי רציני לפני שמתחילים הליך משפטי.

✔️ רוצה חוות דעת ראשונית מקצועית, קצרה ומדויקת

שתיתן לו מפת דרכים ברורה.

מה כוללת חוות הדעת הראשונית?

🧩 ניתוח ויזואלי הנדסי (VDA™)

בדיקה של התמונות/הסרטונים, זיהוי דפוסי פגיעה, עומסים, עיוותים, זוויות מגע ועוד.

🧩 קביעת סיבתיות ומנגנון פגיעה

האם הנזק תואם את האירוע? האם ייתכן שנגרם בדרך אחרת?

🧩 בדיקת היתכנות הנזק

האם סוג הנזק מתאים לעוצמת האירוע?

🧩 איתור נזקים סמויים

דפורמציות שאינן נראות לעין, מתחים בחומר וכד'.

🧩 המלצה מקצועית להמשך

• האם כדאי להגיש ערר?

• האם יש בסיס להליך משפטי?

• האם יש פערי שומה המצדיקים פעולה?✦ השירות בתשלום ✦

(לא שמאות מלאה — חוות דעת ראשונית מבוססת VDA™ לקבלת החלטה).

למה דווקא אנחנו?

בית-שמאי – בית הספר לפרקטיקה שמאית הוא הגוף היחיד בישראל שפיתח והטמיע טכנולוגיית

Investigative AI™ + VDA™ כשיטה מקצועית.

אצלנו, התמונות לא "נראות" — הן מפוענחות.

• ניסיון רב-שנים בחקירת נזקי רכוש
• הבנה הנדסית של דפורמציות ועומסים
• שימוש בכלי Computer Vision מתקדמים
• אלפי שעות ניתוח נזקי רכוש אמיתיים
• ראייה שמאית–חקירתית ייחודית

במקום לפרש את המציאות — אנחנו מנתחים אותה.

איך זה עובד?

1️⃣ שולחים לנו תמונות/סרטונים

(תקבלו הנחיות מסודרות לאחר ההרשמה)

2️⃣ אנו מבצעים ניתוח VDA™

באמצעות המערכת הייחודית שלנו.

3️⃣ מקבלים חוות דעת ראשונית מקצועית

מדויקת, קצרה וממוקדת — שתאפשר לכם לקבל החלטות.

רוצים להבין את הנזק שלכם באמת?

זה הזמן לקבל בהירות, דיוק וביטחון מקצועי לפני שאתם:• מגישים ערר

• קובעים שמאות נגדית

• פותחים תביעה

• או מוותרים על זכויות בלי לדעת

📩 השאירו פרטים וקבלו הנחיות להגשת החומר והצעת מחיר.

אנחנו נחזור אליכם במהירות.

📦 English Summary Box

VDA – Visual Damage Analysis™ is an AI-driven visual investigation service that analyzes photos and videos to determine the true cause and scope of property damage.

Ideal for anyone considering an insurance appeal, legal action, or simply needing to understand the nature of their damage.Clients receive a paid initial assessment, including:• mechanical/structural behavior analysis

• causality evaluation

• probability of damage match

• identification of hidden or secondary damage

• professional recommendation for next stepsSend your materials and receive a clear, evidence-based opinion.

הצתות - הנזק העיקרי מפרוטקשן ונזקי האש הם הרסניים

מבוא

בשנים האחרונות, תופעת הפרוטקשן (דמי חסות) בישראל הפכה לאתגר משמעותי עבור עסקים בענפים שונים ובאזורים שונים ברחבי המדינה. המושג "פרוטקשן" מתייחס למצב בו גורמים עבריינים דורשים תשלום קבוע מבעלי עסקים תמורת "הגנה" - הגנה מפני נזקים שהם עצמם מאיימים לגרום. מדובר בסחיטה באיומים שמשפיעה לא רק על העסקים עצמם אלא גם על כלל הכלכלה והחברה הישראלית.בלוג זה יתמקד בהיבטים השונים של תופעת הפרוטקשן בישראל, תוך מתן דגש מיוחד על ההשלכות בתחום הביטוח - היבט שלרוב אינו זוכה לתשומת לב מספקת בשיח הציבורי.

חומרת התופעה והיקפה

תופעת הפרוטקשן בישראל אינה חדשה, אך בשנים האחרונות ניכרת עלייה הן בהיקפה והן בחומרתה. מדובר בתופעה שחוצה מגזרים, ענפים וגבולות גיאוגרפיים:

• היקף התופעה: על פי הערכות שונות, אלפי עסקים בישראל נאלצים לשלם דמי חסות באופן קבוע.
• ענפים מושפעים: התופעה בולטת במיוחד בענפי המסעדנות, הבנייה, המוסכים, חיי הלילה, והקמעונאות.
• פיזור גיאוגרפי: בעוד שבעבר התופעה הייתה מרוכזת בעיקר בפריפריה ובאזורים בעלי שיעור פשיעה גבוה, כיום היא מתפשטת גם למרכזי הערים ולאזורים שנחשבו בעבר "בטוחים".

הנזקים - אפיונם, חומרתם ותדירותם

הנזקים הנגרמים לעסקים שאינם משתפים פעולה עם דרישות דמי החסות מגוונים ומשמעותיים:

• נזקים פיזיים לרכוש: שריפת העסק, ניפוץ חלונות, השחתת ציוד, פגיעה במלאי.
• איומים ואלימות: איומים ישירים על בעלי העסקים ועובדיהם, תקיפות פיזיות, ירי לעבר העסק או בתי בעלי העסקים.
• פגיעה במוניטין: הפצת שמועות שליליות על העסק, הרחקת לקוחות באמצעות איומים.
• נזקים כלכליים עקיפים: ירידה בהכנסות בשל הצורך לסגור את העסק לתקופות ממושכות לאחר פגיעה, עלויות שיקום, אובדן לקוחות.

מבחינת תדירות הנזקים, הדפוס הנפוץ מתחיל באיום, שלאחריו מגיע "נזק הדגמה" - פגיעה ראשונית שנועדה להדגים את הרצינות של האיום. אם לאחר מכן העסק עדיין מסרב לשלם, הנזקים הופכים חמורים יותר ותדירים יותר, עד שהעסק נכנע או נאלץ להיסגר.

השלכות על עולם הביטוח

אחת ההשלכות המשמעותיות והפחות מדוברות של תופעת הפרוטקשן היא ההשפעה על שוק הביטוח. בעלי עסקים שמאוימים או שכבר חוו נזקים נתקלים בשורה של קשיים בתחום הביטוחי:

חובת הגילוי וההשלכות של אי-דיווח

בעלי עסקים רבים אינם מודעים לעובדה שחלה עליהם חובת גילוי מלאה כלפי חברת הביטוח בכל הנוגע לאיומים שהם מקבלים:

• חובת הדיווח המיידי: על פי הדין ותנאי פוליסות הביטוח הסטנדרטיות, המבוטח מחויב לדווח למבטח על כל שינוי מהותי בסיכון, לרבות איומים שהוא מקבל, וזאת כבר מהאיום הראשון.
• הגדרת "שינוי מהותי בסיכון": איום בפגיעה בעסק, גם אם טרם התממש, נחשב לשינוי מהותי בסיכון אשר המבטח זכאי לדעת עליו.
• דחיית תביעות בשל אי-גילוי: חברות ביטוח עשויות לדחות תביעות של בעלי עסקים שנפגעו בעקבות איומי פרוטקשן, אם יתברר שהם לא דיווחו על האיומים בזמן אמת.

במקרים רבים, בעלי עסקים נמצאים בסיטואציה בלתי אפשרית:

• אם ידווחו על האיומים, הם עלולים להיתקל בהעלאה דרסטית של הפרמיה או אף בביטול הפוליסה.
• אם לא ידווחו, הם עלולים למצוא את עצמם ללא כיסוי ביטוחי כאשר האיום יתממש.

פסיקות בתי המשפט: בתי המשפט בישראל נוטים לפרש את חובת הגילוי באופן מחמיר, ובמקרים רבים קבעו כי אי-דיווח על איומי פרוטקשן מהווה הפרה מהותית של חובת הגילוי המצדיקה דחיית תביעה. בפסיקות אחרונות, בתי המשפט בחנו את סבירות התנהגות המבוטח ואת שאלת הקשר הסיבתי בין אי-הגילוי לנזק שנגרם.

דמי הביטוח של המאוימים - הפרמיה

בעלי עסקים שנפגעו או שמאוימים בפגיעה על רקע סחיטת דמי חסות חווים עלייה דרמטית בפרמיות הביטוח:

• עלייה בפרמיות: תיעוד של מקרי נזק קודמים מוביל לעלייה משמעותית בעלות הביטוח, שלעתים יכולה להגיע למאות אחוזים.
• סיווג כ"עסק בסיכון גבוה": חברות הביטוח מסווגות עסקים שנפגעו בעבר או שממוקמים באזורים המועדים לפרוטקשן כעסקים בסיכון גבוה, מה שמייקר משמעותית את הפרמיה.

היעדר יכולת רכישת ביטוח וביטול פוליסות

במקרים חמורים יותר, עסקים מוצאים את עצמם במצב שבו הם אינם יכולים לרכוש ביטוח כלל:

• סירוב חברות ביטוח: חברות ביטוח עשויות לסרב לחלוטין לבטח עסקים שחוו אירועי פרוטקשן חוזרים ונשנים.
• ביטול פוליסות קיימות: במקרים מסוימים, לאחר אירוע נזק משמעותי, חברות ביטוח מנצלות סעיפים בחוזה כדי לבטל פוליסות קיימות.
• הימנעות מביטוח באזורים מסוימים: ישנם אזורים שלמים שחברות ביטוח נמנעות מלבטח בהם עסקים מסוימים בשל שיעור גבוה של אירועי פרוטקשן.

תנאי ביטוח ומיגון מוגברים

גם כאשר ביטוח עדיין אפשרי, התנאים הופכים מחמירים במיוחד:

• דרישות מיגון יקרות: התקנת מערכות אבטחה מתקדמות, גלאי עשן ואש ייעודיים, מצלמות אבטחה, שומר מאויש 24/7.
• תנאים מגבילים: הגבלות על שעות פעילות, דרישה לנוכחות מינימלית של עובדים, או הגבלות על סוגי פעילות מסוימים.

הגדלת השתתפות עצמית

אמצעי נוסף שחברות הביטוח נוקטות הוא הגדלה דרמטית של ההשתתפות העצמית:

• השתתפות עצמית גבוהה במיוחד: במקרים של עסקים המסווגים כ"בסיכון" לאירועי פרוטקשן, ההשתתפות העצמית עשויה להגיע לעשרות ולעתים למאות אלפי שקלים.
• השתתפות עצמית דיפרנציאלית: קביעת השתתפות עצמית גבוהה במיוחד לאירועים הקשורים לפשיעה (כגון הצתה, ונדליזם) לעומת אירועים אחרים.

מיפוי אזורים

הסיכון לפרוטקשן אינו מתפזר באופן אחיד ברחבי הארץ. ישנם אזורים שבהם התופעה נפוצה במיוחד:

• אזורי תעשייה בפריפריה: אזורי תעשייה מרוחקים ממרכזי הערים, בעיקר בצפון ובדרום, הם יעד מועדף לארגוני פשיעה.
• שכונות בעלות שיעור פשיעה גבוה: שכונות מסוימות בערים גדולות ידועות כאזורים שבהם פועלות כנופיות פרוטקשן.
• ריכוזי מסעדות ובתי עסק: אזורים עם ריכוז גבוה של מסעדות, ברים ומועדונים הם מטרה פופולרית לדמי חסות.
• אזורי בנייה חדשים: פרויקטים של בנייה חדשה מהווים יעד אטרקטיבי במיוחד לדרישת דמי חסות בשל התקציבים הגדולים המעורבים.

אוזלת יד של המשטרה והאפשרות לתביעת המשטרה

אחת הסוגיות המטרידות ביותר בהקשר של תופעת הפרוטקשן היא היעדר המענה היעיל מצד רשויות אכיפת החוק:

• חוסר משאבים: המשטרה טוענת לעתים קרובות כי היא חסרה את המשאבים הדרושים למאבק יעיל בתופעה.
• קושי בהוכחה: מטבע הדברים, קשה להוכיח סחיטה באיומים ללא שיתוף פעולה מצד הקורבנות, ורבים חוששים להתלונן.
• חוסר אמון: בעלי עסקים רבים מעידים על חוסר אמון ביכולת המשטרה להגן עליהם לאחר הגשת תלונה.

בשנים האחרונות, החלו להישמע קולות הקוראים לאפשרות של תביעת המשטרה על כשל בהגנה על אזרחים:

• פסיקות תקדימיות: ישנן מספר פסיקות שבהן בתי משפט הכירו באחריות המשטרה להגן על אזרחים שהתריעו על איומים.
• תביעות נזיקין: בעלי עסקים שהתלוננו במשטרה על איומים אך לא זכו להגנה מספקת ובהמשך נפגעו, החלו להגיש תביעות נזיקין נגד המשטרה.
• לחץ ציבורי: ארגוני בעלי עסקים ופעילים חברתיים פועלים לקידום חקיקה שתחזק את אחריות המשטרה להגנה על עסקים מאוימים.

היבטים נוספים של התופעה

הדילמות הביטוחיות והמשפטיות סביב חובת הגילוי

בעיית חובת הגילוי מעלה דילמות משפטיות ואתיות מורכבות:

• המלכוד הביטוחי: בעלי עסקים נמצאים במצב בלתי אפשרי - אם ידווחו על האיומים, הם מסתכנים בהעלאת פרמיות או ביטול פוליסות; אם לא ידווחו, הם מסתכנים בדחיית תביעות עתידיות.
• פסיקות סותרות: בעוד שחלק מבתי המשפט נוטים לחייב דיווח מלא על כל איום, אחרים מכירים במצוקה של בעלי העסקים ומפרשים את חובת הגילוי באופן מרוכך יותר.
• קשיים בהוכחת הקשר הסיבתי: כאשר עסק נשרף או ניזוק, לעתים קשה להוכיח האם הנזק קשור לאיומי פרוטקשן קודמים או נבע מסיבות אחרות. חברות ביטוח עשויות לנצל עמימות זו לדחיית תביעות.
• חוסר מודעות: רבים מבעלי העסקים אינם מודעים כלל לחובת הגילוי הספציפית בנוגע לאיומים, מה שמגדיל את הסיכון שתביעותיהם ידחו.

ההשפעה על הכלכלה המקומית

תופעת הפרוטקשן משפיעה על הכלכלה בכללותה:

• סגירת עסקים: עסקים רבים נאלצים לסגור את שעריהם כאשר העלויות (הן של תשלום דמי החסות והן של הנזקים) הופכות לבלתי נסבלות.
• הרתעת יזמות: יזמים נמנעים מלפתוח עסקים באזורים המועדים לפרוטקשן.
• השפעה על מחירים: העלויות הנוספות מגולגלות לעתים על הצרכנים בצורת מחירים גבוהים יותר.

ההשפעה החברתית

מעבר להשפעה הכלכלית, ישנה גם השפעה חברתית עמוקה:

• פגיעה בתחושת הביטחון: תופעת הפרוטקשן מובילה לתחושת חוסר ביטחון בקרב הציבור הרחב.
• אובדן אמון במערכות השלטון: כאשר המדינה נכשלת בהגנה על עסקים, נפגע האמון הציבורי במערכות השלטון.
• נורמליזציה של אלימות: ההשלמה עם התופעה מובילה לנורמליזציה מסוכנת של אלימות כחלק מהחיים העסקיים.

התמודדות בינלאומית עם התופעה

מעניין לבחון כיצד מדינות אחרות מתמודדות עם תופעות דומות:

• איטליה: המאבק בתופעת ה"פיצו" (המקבילה האיטלקית לפרוטקשן) כולל חקיקה ייעודית, יחידות משטרה מיוחדות, ותמיכה בארגוני חברה אזרחית שנאבקים בתופעה.
• יפן: המאבק ביאקוזה כולל, בין היתר, חקיקה שמאפשרת הגשת תביעות אזרחיות נגד חברי ארגוני פשיעה שגרמו נזק.
• ארה"ב: שילוב של חקיקת RICO (Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act), תוכניות הגנה לעדים, ועידוד שיתוף פעולה עם רשויות החוק.

פתרונות אפשריים

למרות המצב המורכב, ישנם מספר כיווני פעולה אפשריים:

ברמת המדינה:

• הקצאת משאבים ייעודיים: הקמת יחידות משטרתיות המתמחות במאבק בתופעת הפרוטקשן.
• חקיקה ייעודית: חקיקה שתחמיר את הענישה על עבירות סחיטה באיומים כלפי עסקים.
• הגנה על מתלוננים: תוכניות הגנה על בעלי עסקים שמעידים נגד ארגוני פשיעה.

ברמת תעשיית הביטוח:

• קרן ביטוח ממשלתית: הקמת קרן ביטוח ממשלתית שתספק כיסוי לעסקים שאינם מצליחים לקבל ביטוח פרטי בשל איומי פרוטקשן.
• תמריצים לחברות ביטוח: מתן תמריצים לחברות ביטוח שימשיכו לבטח עסקים באזורי סיכון.
• רגולציה: הסדרה רגולטורית שתמנע אפליית עסקים באזורים מסוימים.
• מסלול ביטוחי מיוחד לעסקים מאוימים: יצירת מסלול ביטוחי ייעודי עם הגנות מיוחדות וחיסיון על דיווחים אודות איומים, כך שמבוטחים יוכלו לדווח על איומים מבלי לחשוש מהעלאת פרמיות או ביטול פוליסות.
• הנחיות ברורות בנושא חובת הגילוי: פרסום הנחיות רגולטוריות מפורטות מצד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון בנוגע לאופן שבו חברות ביטוח צריכות להתייחס לדיווחים על איומי פרוטקשן, תוך איזון בין זכויות המבטח לבין צרכי המבוטח.

ברמת החברה האזרחית:

• עידוד התארגנות: עידוד בעלי עסקים להתארגן יחד כדי להתמודד עם התופעה.
• הגברת המודעות: קמפיינים להגברת המודעות לתופעה ולעידוד הציבור לדווח על מקרי סחיטה.
• תמיכה בקורבנות: הקמת מערכות תמיכה לבעלי עסקים שנפגעו.

סיכום

תופעת הפרוטקשן בישראל היא אתגר מורכב עם השלכות רחבות היקף על החברה והכלכלה. היבט הביטוח, שלרוב אינו זוכה לתשומת לב מספקת, הוא דוגמה מובהקת לאופן שבו התופעה משפיעה על היבטים רבים של החיים העסקיים.המאבק בתופעה דורש שילוב של אכיפה משטרתית יעילה יותר, פתרונות ביטוחיים יצירתיים, שינויי חקיקה, ומעורבות אזרחית. רק גישה משולבת ומקיפה תוכל להביא לצמצום משמעותי של התופעה ולהקלה על בעלי העסקים הנפגעים.בסופו של דבר, המאבק בפרוטקשן הוא לא רק מאבק על היכולת של עסקים לפעול בחופשיות, אלא גם מאבק על דמותה של החברה הישראלית - האם נסכים לחיות במציאות שבה אלימות וסחיטה הם חלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי והעסקי, או שנתעקש על חברה שבה החוק והסדר שולטים.

בפנים גלויות היא התייצבה מול המצלמה בתוכנית "בשבע עם איילה חסון". הקישור כאן

https://www.kan.org.il/content/kan/kan-actual/p-11039/887573/?kalturaStartTime=2861

אפרת "נכנסה לסטטיסטיקה" - אך מסרבת להיכנע לפרוטקשן | התיעוד מהעסק בצפון

בקבוק בנזין ומצית בכניסה לסופרמרקט בראש פינה: "קיווינו שהפרוטקשן לא יגיע אלינו"