בלוג זה נערך בהתבסס על מחקר שערכנו - במהלך כתיבת הספר בועת נדל"ן

מה קורה כששלוש שומות לא מסכימות?

כאשר שמאי מקרקעין נדרש לקבוע שווי לנכס, הוא יכול להשתמש בשלוש גישות מרכזיות:

1. גישת ההשוואה – מתבססת על מחירי עסקאות דומות.
2. גישת ההכנסה (היוון) – שווי מבוסס על תזרימי שכירות עתידיים.
3. גישת העלות – הערכת שווי לפי עלות בנייה מחדש + שווי קרקע.

לכאורה, שלוש השיטות אמורות להתכנס לשווי דומה. אך כאשר הפער ביניהן חריג – למשל גישת ההשוואה מניבה שווי גבוה ב-30% מגישת ההכנסה – יש מקום לחשוד שמדובר בשוק מנופח, ואולי אף בבועה של ממש.

האם פערים בין הגישות הם מדד לבועה?

התשובה: בהחלט כן – ובמיוחד כשפערי השומה גדלים ללא הצדקה פונדמנטלית.במצבים של בועת נדל"ן, גישת ההשוואה מתבססת על עסקאות שוק שמנופחות בעצמן. לעומת זאת:

• גישת ההכנסה נשארת נאמנה לעובדות: שכר הדירה לא קופץ בהתאם למחירים.
• גישת העלות חושפת את הפער בין מחיר השוק לעלות הריאלית של הקמה.

כשהפערים בין הגישות נעים סביב 20%–40% ואף יותר – זהו תמרור אזהרה. שווי "השוק" מאבד קשר לערך הכלכלי האמיתי.

מגמות עולמיות: ישראל, ארה"ב, קנדה, גרמניה וסין

🇮🇱 ישראל:

מאז 2010 נצפו פערים הולכים וגדלים בין מחירי השוק (גישת ההשוואה) לבין תשואות בפועל. גישת ההכנסה הצביעה על שווי נמוך בכ-40% לעומת מחירי העסקאות – סימן מובהק לניתוק.

🇺🇸 ארה"ב:

דו"ח הפד מ־2021 מצא שהיחס בין מחירי דירות לשכר דירה חצה את שיאי 2006 – ערב המשבר הגדול. הבועה זוהתה, הפער בין גישת ההשוואה להכנסה עמד על עשרות אחוזים.

🇨🇦 קנדה:

במטרופולינים כמו טורונטו או ונקובר, הפערים בין שומת השוק לשומת ההכנסה גרמו לאזהרות מה־IMF – והיו הרקע להידוק רגולציה.

🇩🇪 גרמניה:

מדד empirica מצא שב־2022 מחירי הדירות בערים הגדולות עמדו על כ־49% מעל רמות השכרה. גישת ההכנסה כמעט שלא תמכה בשומת המחיר.

🇨🇳 סין:

בערים בייג’ינג ושנגחאי נרשמו חריגות קשות בין מחירי השוק להכנסות האמיתיות – הבועה הייתה בעיקר אורבנית ומקומית.

מה יכולים לעשות שמאים ומשקיעים?

1. לבחון את שלוש הגישות תמיד – לא להסתפק בהשוואה.
2. אם הפער בין הגישות גבוה מ־15%–20%, יש לנמק זאת בהרחבה או להתריע על סכנת הערכת יתר.
3. לשלב מדדי יחס: מחיר-שכירות, מחיר-הכנסה, עלות שיחזור.
4. להיזהר מעסקאות שמבוססות על גישת שוק בלבד – אלו עלולות להתברר כהשקעות בתנאים לא כלכליים.

בשורה התחתונה: פערי שומה הם ברומטר לבועה

פערים מובהקים בין גישות השומה, במיוחד כאשר גישת ההשוואה מייצרת שווי מנופח לעומת גישת ההכנסה או העלות, הם לא "רעש סטטיסטי" – אלא סירנה אדומה. במיוחד בישראל, בה שוק הנדל"ן מנופח בהיקף היסטורי, יש לפתח סטנדרט מקצועי שמזהה מבעוד מועד התנהגות שוק שאינה כלכלית.שמאים, משקיעים ורשויות צריכים להתייחס לפערי שומה לא כעניין טכני – אלא כעדות מבנית לאי־סדירות מסוכנת. כי כשהשומות מתפצלות – ייתכן שהבועה כבר כאן.

✅ רוצה לוודא אם הדירה שאתה שוקל לרכוש מוערכת נכון?

אני מזמין אותך להתייעצות מקצועית לאיתור שומת יתר, ניתוח פערים בין גישות, ובדיקת הערך הפונדמנטלי של הנכס.📞 צור קשר דרך האתר >> www.etkin.co.il

חשב לבד כאן  - מחשבון הדגמה בלבד או לחץ על התמונה

המחשבון להדגמה בלבד !

ימי שיווק (DOM) – מדד הלב של שוק הנדל"ן

מבוא

בין כל מדדי הנדל"ן – מחירים, תשואות, מלאי לא־מכורות – יש מדד אחד שמספק אינדיקציה חדה בזמן אמת על מצב השוק: ימי שיווק (DOM – Days on Market).

מדובר במספר הימים הממוצע שנכס שוהה בשוק מרגע הפרסום ועד לחתימת הסכם מכר (או שכירות, בשוק השכירות). שינויים ב-DOM יכולים לאותת לנו מוקדם יותר ממדדי המחיר על שינויים בביקוש ובהיצע.

1. מה מודד DOM?

DOM הוא משך הזמן הממוצע שנדרש למכור נכס או להשכירו, והוא מושפע ישירות:

• מביקוש – כמה קונים או שוכרים פועלים בשוק.
• מהיצע – כמות הנכסים הזמינים.
• מתמחור – עד כמה המחיר המבוקש תואם את ערך השוק.
• מתנאים כלכליים כלליים – ריבית, אשראי, מצב תעסוקה, ביטחון.

2. למה DOM חשוב יותר ממה שחושבים

• איתות מוקדם למגמות: עלייה חדה ב-DOM יכולה להתרחש חודשים לפני שמחירי העסקאות מתחילים לרדת.
• בקרת אסטרטגיית תמחור: לוחות זמנים קצרים מלמדים שהמחיר תואם ביקוש; לוחות ארוכים מאותתים על הצורך בהפחתה או שינוי בשיווק.
• אבחון מצב שוק מקומי: DOM יכול להשתנות מאוד בין אזורים שונים באותה עיר.
• כלי במשא ומתן: קונה שמזהה נכס עם DOM גבוה יכול לנצל זאת להנחות.

3. רמות DOM ואינטרפרטציה כללית

הערה: בשוק הנדל"ן המסחרי, הטווחים ארוכים בהרבה ולעיתים נמדדים בחודשים או שנים.

4. דוגמאות מהשוק הישראלי

• 2021–תחילת 2022: DOM במרכז הארץ לדירות 3–4 חדרים עמד לעיתים על פחות מ-20 יום – מכירות כמעט מיידיות עקב ריבית אפסית וביקוש עודף.
• 2024–2025: לפי נתוני לוחות ומתווכים, במרכז הארץ DOM חצה ברוב האזורים את ה־60–90 יום, ובפרויקטים יזמיים חדשים לעיתים אף 120+ יום. נתון זה תואם את העלייה במלאי הדירות הלא־מכורות ואת הירידה בהיקפי העסקאות.

5. שימושים מקצועיים

לשמאים:

• חיבור נתוני DOM לאזורים שונים מאפשר לבחון עד כמה המחיר בשומות הוא פונדמנטלי או משקף אופוריה/פסימיות רגעית.

ליזמים וקבלנים:

• DOM גבוה עלול לשבש תזרים צפוי. התאמת קצב הבנייה והפריסות בהתאם היא קריטית למניעת הצטברות מלאי.

לבנקים ומלווים:

• DOM משמש כאינדיקטור סיכון במימון פרויקטים. עלייה מתמשכת ב-DOM באזורי יעד מחייבת זהירות בהעמדת אשראי.

למשקיעים פרטיים:

• מעקב אחרי DOM יכול לסמן את הזמן הנכון לכניסה לשוק או ליציאה ממנו.

6. DOM כחלק ממחזוריות השוק

בשלב צמיחה, DOM נוטה לרדת בהתמדה.

בשלב שיא, DOM מתייצב ולעיתים מתחיל לעלות קלות – סימן להתקררות.

בשלב התכווצות, DOM מזנק בחדות, ולרוב עובר את סף ה־90 יום בשוק המגורים.

בשלב שפל, DOM מתחיל לרדת שוב, לעיתים לפני שמדד המחירים מתהפך.

7. מגבלות DOM

• אינו לוקח בחשבון עסקאות Off-Market (ללא פרסום פומבי).
• יכול להיות מושפע ממחיקת מודעות והעלאתן מחדש (Reset).
• דורש נתוני עומק אמינים – בלוחות ציבוריים ובמאגרי עסקאות.

מסקנה

DOM הוא אחד המדדים הפשוטים אך האפקטיביים ביותר להבנת מצב השוק בזמן אמת. כשהוא נבדק יחד עם מלאי, היקפי עסקאות, ורמות אשראי, הוא מספק מצפן מדויק למיקום בשוק ולניהול אסטרטגיית מכירה, קנייה או השקעה.