חוות שרתים: הקרקע אינה מספיקה - צריך להוכיח שיש חשמל, לקוחות ומימון

ניתוח מקצועי של שימוע רשות החשמל לחיבור חוות שרתים מעל 8 מו״א | 3 בנובמבר 2026

 🖥️   הוובינר שארגנה רשות החשמל בנושא חוות שרתים ביום 4.11.2026   🖥️

המסר הכלכלי העולה מהשימוע חד: בבחינת חוות שרתים, שטח בנוי ותוכנית עסקית אינם מספיקים. צריך לבחון את יכולת אספקת החשמל, את מועד זמינותה, את עלות העמידה בתנאים ואת הביקוש המסחרי שממנו אמורות להגיע ההכנסות. מבחינה שמאית, הזכות התכנונית והיכולת לממש אותה הן שתי שאלות שונות.

מה מוצע - התמונה המרוכזת

בהצעת ההחלטה מתואר צבר בקשות של כ־27,000 מו״א. נספח ב׳ מבחין בין 380 מו״א מחוברים לבין 1,587 מו״א בהתחייבויות. מוצעת מכסה נוספת של עד 1,000 מו״א ורזרבה של עד 300 מו״א לצרכים מקומיים. ההקצאה מוצעת לפי סדר עמידה בתנאים עד 1.6.2028; תיעדוף חלופי נשאר לבחינה. לצורך התמודדות לאחר בדיקת הישימות מוצעת בטוחה של 500 אלף שקל למו״א, בתוך 45 יום. בקבלת התחייבות נדרשת בטוחה חדשה של 2 מיליון שקל למו״א, המחליפה את הקודמת. הוראות מעבר מבחינות בין בקשות מוקדמות, אישורי השלמת מסמכים, תשובות לחיבור זמני והתחייבויות קיימות. אין פטור גורף לפרויקט ותיק.מ־1.1.2028 מוצע להחיל גם על חוות קיימות מנגנון השלה: עד 200 שעות שנתיות, עם אספקה של לפחות 30% מגודל החיבור. אין מדובר בתקרה לכל הפסקות החשמל. [1]

[2, עמ׳ 1, 7–14, 17]מו״א הוא מגה־וולט־אמפר, יחידת הספק מדומה. אין להחליפו אוטומטית במגה־ואט, ואין לזהות גודל חיבור עם הספק המחשוב שניתן למכור ללקוחות: יש להביא בחשבון גם קירור, שירותים נלווים ומאפיינים חשמליים.

הבטוחה אינה מחיר החיבור, אך יש לה מחיר כלכלי

חיבור מבוקש של 100 מו״א משמעו, לפי מקדמי ההצעה, בטוחה של 50 מיליון שקל בשלב הראשון ו־200 מיליון שקל בשלב הבא. זו החלפה בין שלבים, ולא דרישה מצטברת קבועה של 250 מיליון שקל. אין להסיק שערבות של 200 מיליון שקל מחייבת בהכרח הפקדת סכום זה במזומן, או שהיא הוצאה סופית בגובה הסכום הנקוב. התנאים תלויים במעמיד הערבות, בביטחונות ובמסגרת האשראי. ואולם, גם ערבות שתוחזר עשויה לצרוך אשראי וביטחונות, לגרור עמלות ולהגביל השקעות אחרות. יש גם חשיפה לחילוט. לכן, מודל כלכלי צריך להציג בנפרד את סכום הערבות, עלותה השוטפת, הביטחונות הנדרשים, מועדי שחרורה והחשיפה בתרחיש כשל. הוספת סכום הערבות כולו לעלות ההקמה עלולה להטעות; התעלמות ממנה עלולה להטעות לא פחות.

ההשלכה השמאית: לבדוק את שלב הפרויקט לפני שמשווים מחיר

הניתוח הבא הוא מסקנה כלכלית, ולא הוראה שמאית של הרשות. שני מגרשים בעלי שטח וייעוד דומים יכולים להציג אפשרויות מימוש שונות מאוד. לשומה דרוש תיעוד של מצב החיבור לצד המצב התכנוני.

אין לקבוע מקדם הפחתה שרירותי לכל שלב. יש לבנות תזרימים לפי תרחישים: חיבור במועד, דחייה, חיבור חלקי ואי־מימוש. בכל תרחיש יש לבדוק הכנסות, הוצאות, עלויות מימון, התחייבויות ללקוחות ושווי שימוש חלופי. יש להיזהר מספירה כפולה של אותו סיכון גם בהפחתת התזרים וגם בתוספת לשיעור ההיוון. הפער בין מחיר לשווי מתחיל בדיוק כאן: מחיר עסקה יכול לגלם ציפייה לחוות שרתים. שווי מחייב לבדוק אם הציפייה ניתנת למימוש, מתי ובאיזו עלות. גם התחייבות לחיבור אינה מצדיקה כשלעצמה כל מחיר קרקע.

מחסור בחשמל אינו הוכחה לכדאיות של כל חווה

יש להפריד בין בקשה למשאב לבין ביקוש לשירות שיימכר באמצעותו. מספר בקשות החיבור אינו מספר לקוחות משלמים. מנגד, ריבוי בקשות אינו מוכיח שכל הענף בועתי: יש לבדוק חוזים, איכות לקוחות, מחיר שירות, הוצאות תפעול והשקעות עתידיות. גם חוזה עם לקוח עוגן אינו תחליף לבדיקת כדאיות. חשוב לברר את יכולתו לשלם, תנאי היציאה, ההצמדה, חלוקת עלויות האנרגיה והאחריות לעיכובים. התחייבות לכמות מחשוב אינה מלמדת לבדה מה יהיה הרווח ממנה. מבחינת המימון, השאלה היא כמה תזרים יישאר לשירות החוב לאחר הוצאות ההפעלה וההשקעות הנדרשות. יש לבחון DSCR בתקופת האכלוס ובתרחיש עיכוב, ולא רק בשנה עתידית שבה מניחים תפוסה מלאה. קיבולת מחוברת שאין לה ביקוש רווחי אינה יוצרת ערך רק משום שהחשמל נדיר.

הגיבוי צריך להיכנס לתזרים ולחוזה

בבחינה הנדסית וכלכלית של פרויקט יש לבדוק את יכולת מערכות הגיבוי לעבוד לאורך האירוע הנדרש, זמינות דלק, תחזוקה, מגבלות סביבתיות ויכולת עמידה בהתחייבויות השירות. קיומו של גנרטור בתוכנית אינו מוכיח שכל הסוגיות האלה נפתרו. הסכם הלקוח צריך להתמודד גם עם חלוקת העלויות בתקופות גיבוי ועם הגדרת אירועי אי־אספקה. יש להפריד בין רציפות שירות המחשוב לבין רציפות האספקה מהרשת. אלה אינן הבטחות זהות.

פערים שדורשים תיקון לפני החלטה סופית

בהצלבת המסמכים נמצאו פערים מהותיים:

• באיחור בחיבור, ביאור 58(3) מציין חילוט יתרה עד 80%; נספח א׳, עמ׳ 13, מציג עד 30% והשבת היתרה.
• בהקטנת חיבור, ביאור 58(8) מציג חילוט; אמת מידה 35יב(ב2)(2), בעמ׳ 5, מציגה החזר יחסי, לעומת חילוט במסלול ההולכה בעמ׳ 14.
• סעיף 66 לביאורים מזכיר בחינת ניצול מהשנה השלישית; סעיף 58(6) ונספח א׳ מציינים את השביעית.

[1, עמ׳ 20–22; 2, עמ׳ 5, 13–14]לכן אין להציג חשיפה כספית חד־משמעית כאילו הנוסח כבר סגור. יש לדרוש נוסח מתואם, עם דוגמאות חישוב לכל שלב. פער בחילוט או במועד בדיקת הניצול יכול להשפיע על תנאי המימון ועל החלטת ההשקעה.ברמת המדיניות, מבחן ההצלחה צריך להיות הקצאה לפרויקטים בני־ביצוע ובעלי תרומה למשק, תוך שמירה על תחרות. סינון לפי יכולת להעמיד בטוחות עשוי לסייע, אך ראוי לבדוק אם הוא מעניק יתרון עודף לגופים בעלי מאזנים חזקים על פני פרויקטים יעילים. כדאי גם לבחון מנגנון ברור לעיכובים שאינם בשליטת היזם, בלי להפוך אותו למסלול לשמירת קיבולת ללא התקדמות.

חוות שרתים ראויה להשקעה כאשר התכנון, החיבור, הלקוחות והמימון מתיישבים עם תזרים סביר. המילים AI ו־Data Center אינן מחליפות את הבדיקה הזו.

English summary:

Israel’s proposed data-centre connection framework calls for a more disciplined assessment of development projects. Valuation should examine the maturity of grid access, credible customer demand, guarantee costs and operating cash flow. Scarce electricity capacity alone does not make a project commercially viable. The draft documents also contain inconsistencies requiring clarification before financing and valuation assumptions can be treated as settled.

מקורות

[1] הצעת ההחלטה, הביאורים ונספח ב׳ — רשות החשמל[2] נספח א׳ — אמות המידה ולוח התעריפים מספרי העמודים מתייחסים לעמודי קובצי ה־PDF. כל תנאי ההסדר המתוארים במאמר הם תנאים מוצעים, בכפוף להחלטה הסופית ולפרסומה.

סיכום מקיף: שימוע רשות החשמל – אסדרת חיבור חוות שרתים לרשת החשמל

החומרים בשימוע עוסקים בקביעת כללים ואמות מידה ייעודיים לחיבור "מתקני צריכה עתירי מחשוב" (חוות שרתים) בגודל חיבור של מעל 8 מו"א לרשת החשמל.

1. רקע ונסיבות הפרסום

• זינוק יוצא דופן בביקוש: בתוך חודשיים בלבד הוגשו בקשות לחיבור חוות שרתים בהיקף עתק של כ-19,000 מו"א, המצטרפות לצבר קיים של כ-8,000 מו"א. היקף ביקוש זה (הגדול פי שלושה משיא הצריכה הלאומי) יצר סיכון ממשי ליציבות המערכת.
• החלטת ההתלייה: ב-15.07.2026 קבעה הרשות הוראת שעה להתליית הטיפול בבקשות חיבור חדשות כדי לגבש מדיניות סדורה ולמנוע תפיסת מקום ספקולטיבית ברשת.
• מאפיינים ייחודיים: חוות שרתים מאופיינות בפרופיל צריכה שטוח ורציף (24/7), בהספקים גבוהים במיוחד (חווה בודדת של 200 מו"א צורכת חשמל בהיקף המקביל לכ-40,000 משקי בית), ובפער זמנים מובנה בין קצב הקמתן (2–4 שנים) לבין משך פיתוח תשתיות הייצור וההולכה (5–12 שנים).

2. המכסות ואופן ההקצאה

• מכסה ייעודית: נקבעה מכסה של עד 1,000 מו"א לחיבור חוות שרתים. מכסה זו מצטרפת לכ-2,000 מו"א שכבר אושרו או חוברו במערכת. יחד, צריכת חוות השרתים צפויה להגיע לעד כ-20% מסך הצריכה המשקית.
• רזרבה לצרכים מקומיים: נשמרה מכסה נוספת של 300 מו"א לטובת צרכים מקומיים ועתידיים של המשק והבינה המלאכותית בישראל.
• שיטת ההקצאה: ברירת המחדל היא הקצאה לפי סדר עמידה בתנאי הסף ("כל הקודם זוכה") עד ליום 1.6.2028. עם זאת, הרשות בוחנת קריטריונים לתיעדוף (כגון היקף ההשקעה הנדרש ברשת, שילוב אנרגיות מתחדשות או מענה לצרכים לאומיים).

3. מסלול דו-שלבי לבחינת בקשות

הרשות ביטלה את המסלול החד-שלבי שהיה קיים בעבר וקבעה תהליך סדור ב-2 שלבים:

1. שלב א' – בדיקת ישימות:
   • מוגשת למנהל המערכת (עד הספק מרבי של 200 מו"א) לבחינת עומסים, תשתיות נדרשות ולוחות זמנים.
   • התשובה אינה מהווה התחייבות לחיבור או שמירת מקום, ותוקפה מותנה בהגשת תוכנית מפורטת תוך חצי שנה ואישורה תוך 3 שנים.
   • במסגרת הוראת שעה, נדרשת הפקדת בטוחה בסך 0.5 מיליון ש"ח לכל מו"א תוך 45 ימים לצורך התמודדות על המכסה.
2. שלב ב' – בקשת חיבור (מתן התחייבות):
   • תנאי סף מחייבים: תוכנית מפורטת מאושרת לקבלת היתרי בנייה, חוות דעת מהנדס חשמל על התאמת השטח, הצהרה שהחיבור אינו עולה על העומס המתוכנן + עד 10% יתירות, והצגת הסכם מחייב עם לקוח לתקופה של 3 שנים לפחות בהיקף של 35% מעומס המחשוב לפחות.
   • בקשה שמשך החיבור הצפוי שלה עולה על 7 שנים תענה בתשובה שלילית.

4. משטר הבטוחות וחילוטן

כדי למנוע "הזמנות ספקולטיביות", נדרשת הפקדת בטוחה דיגיטלית בסך 2 מיליון ש"ח לכל מו"א מבוקש. הבטוחה תוחזר או תחולט בהתאם לעמידה באבני דרך:

• חתימה על הסכם תיאום טכני: החזר/חילוט 10%.
• הצגת היתר בנייה / הזמנת ציוד לתחמ"ש: החזר/חילוט 10%.
• מוכנות למתן מתח: החזר/חילוט 30%.
• עמידה ביעדי צריכה בפועל: החזר/חילוט 20% בתחילת השנה השלישית (אם הושג ניצול של 30% לפחות), ו-30% בתחילת השנה השישית (אם הושג ניצול של 60% לפחות).
• אי ניצול מתמשך: החל מהשנה השביעית, אי עמידה בניצול של 60% במשך 3 שנים רצופות תביא להפחתת גודל החיבור הלא מנוצל ב-50%.

5. דרישות תפעוליות וייצור עצמי

• מנגנון השלת עומס (DSR): מנהל המערכת רשאי להורות על הפחתת עומס עד לרמה שבה מסופקים 30% מגודל החיבור בלבד, בהיקף של עד 200 שעות בשנה (באירועי עומס קיצוניים). המנגנון ייכנס לתוקף ב-1.1.2028.
• ייצור עצמי ואגירה: הותר להקים מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת ואגירה לצריכה עצמית (ללא הזרמה לרשת) עד למלוא גודל החיבור, ללא מגבלת הספק.

6. הוראות מעבר לבקשות קיימות

• בקשות שלא עמדו בתנאי הסף ערב ההתלייה: יבוטלו וידרשו להתחיל מחדש.
• בקשות שעמדו בתנאי הסף: יקבלו תשובה וישמרו על מיקומם, בכפוף להשלמת התנאים והפקדת הבטוחה תוך 60 ימים.
• חיבורים זמניים קיימים: תוענק התחייבות מותנית בכפוף להפקדת בטוחה של 1 מיליון ש"ח למו"א תוך 30 ימים.
• התחייבויות קיימות שטרם קיבלו מתח: יישארו בתוקף בכפוף להעמדת בטוחה בשיעור של 50% מהסכום הקבוע באמות המידה.

להלן טבלאות השוואה מפורטות המרכזות את שלבי האסדרה, לוחות הזמנים, תנאי הסף, משטר הבטוחות והוראות המעבר בהתאם למסמכי השימוע של רשות החשמל.

1. השוואה בין שלבי המסלול דו-שלבי לבחינת בקשות

2. מנגנון הבטוחות: אבני דרך, החזרים וחילוטים

(מבוסס על גובה בטוחה מקורי של 2 מיליון ש"ח לכל מו"א מבוקש)

3. הוראות מעבר לבקשות שהוגשו ערב ההתלייה (15.07.2026)

נייר עמדה מקיף: אסדרת חיבור מתקני צריכה עתירי מחשוב (חוות שרתים) לרשת החשמל בישראל

1. רקע אסטרטגי, הגידול בביקוש והנסיבות להחלטת ההתלייה

משק החשמל הישראלי ניצב כיום בפני מפנה דרמטי בחומרתו, המאיים על יציבותה של התשתית הלאומית הקריטית ביותר במדינה. הגידול החד והפתאומי בביקוש לחיבור מתקני צריכה עתירי מחשוב – ובפרט חוות שרתים המיועדות לעיבוד שבבי בינה מלאכותית (AI) ולמחשוב ענן – אינו מהווה עוד גידול נומינלי בביקוש החשמל התעשייתי, אלא אירוע משקי משנה לכללי המשחק. הריכוזיות וההספק העצום הנדרשים לפתע על ידי גורמים פרטיים ובינלאומיים יוצרים עומס חסר תקדים על מקטעי הייצור, ההולכה והחלוקה. במציאות שבה קיבולת המערכת מהווה משאב ציבורי מוגבל במחסור קשה, נדרשת התערבות רגולטורית נחושה, מבוססת עובדות ומנותחת כלכלית, כדי למנוע קריסה של קריטריון האמינות המשקי והטלת העלויות של פיתוח תשתיתי מופרז על כתפי הצרכן הביתי והתעשייתי.ההקשר הרגולטורי עבר תזזית חסרת תקדים במהלך חודשי הקיץ של שנת 2026. בעת פרסום השימוע המקורי ביום 15.06.2026 (אשר התמקד בצרכנים גדולים מעל 50 מו"א), נבחן האתגר בעיקר כ"צוואר בקבוק" ממוקד במקטע רשת ההולכה והחלוקה באזורים מסוימים. אולם, בתוך חודשיים בלבד התחולל שינוי נסיבות קיצוני ודרמטי: לפתחו של מנהל המערכת (חברת נגה) הוגשו בקשות חיבור חדשות בהיקף אדיר של כ-19,000 מו"א. צבר בקשות חדש זה הצטרף לצבר קודם שעמד על כ-8,000 מו"א פתוחות, והביא את סך הביקוש המצטבר של חוות שרתים בצנרת התכנון והרישוי לרמה בלתי נתפסת של כ-27,000 מו"א.ככלכלני אנרגיה וכאדריכלי תשתית לאומית, ניתוח המספרים הללו מחייב הצגת פרופורציה משקית ברורה: סך הביקוש המצטבר (27,000 מו"א) הינו פי שלושה משיא הצריכה הלאומי של מדינת ישראל (העומד על כ-9,000 מו"א). הסטה כמותית זו שינתה מן היסוד את מאזן הסיכונים: מנהל המערכת התריע בפני רשות החשמל ושר האנרגיה והתשתיות כי צוואר הבקבוק הרגולטורי והתשתי הוסט באופן מלא מקיבולת הרשת המקומית אל מגבלת הספק הייצור המערכתי הזמין. מנהל המערכת הבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי הנפקת תשובות חיבור נוספות תביא לפריצה מחמירה של קריטריוני האמינות המערכתיים ולסיכון מיידי של יציבות האספקה הלאומית.נוכח מציאות חירום זו, נקטה רשות החשמל ביום 15.07.2026 בצעד דרסטי וקבעה את החלטה 74506 ("הוראת שעה להתליית הליכי בחינה ומתן תשובות מנהל המערכת לבקשות חיבור של מתקני חוות שרתים בהספק של 8 מו"א ומעלה לרשת החשמל"). החלטת ההתלייה נועדה לעצור את המרוץ הטורפני של "תפיסת מקום" פיקטיבית (Capacity Hoarding) ברשת ולאפשר ביצוע עבודת מטה בין-משרדית מעמיקה. עבודת מטה זו שולבה באופן הדוק בין רשות החשמל, משרד האנרגיה והתשתיות, משרד האוצר, משרד המשפטים, מנהל המערכת (נגה), חברת החשמל (חח"י) והמטה הלאומי ל-AI.העבודה הסתמכה על שתי הוראות ממשלתיות אסטרטגיות:

1. החלטת ממשלה 3586 (מיום 04.12.2025) בנושא "מוכנות משק החשמל לגידול בצורכי הבינה המלאכותית והאנרגיות המתחדשות", אשר הטילה על הרשות לקבוע כללים ייעודיים לחיבור חוות שרתים תוך שמירה על אמינות הרשת ומניעת "הזמנות ספקולטיביות".
2. החלטת ממשלה 4255 (מיום 16.06.2026) שעסקה בהאצת בינה מלאכותית בישראל, במסגרתה נקבע יעור אסטרטגי שלפיו נדרשת למדינה נגישות פוטנציאלית בטווח של 5 השנים הקרובות לכוח עיבוד המקביל ל-100,000 מעבדים מאיצי AI.

הטבלה הבאה מרכזת את התפתחות נתוני הביקוש מול יכולות המערכת והמכסות המשקיות:

משבר הגידול החריג בביקוש והסיכון המיידי לאמינות המערכת הבהירו באופן חד-משמעי כי לא ניתן עוד להמשיך ולהחיל על חיבור חוות שרתים את הכללים האחידים והרגילים של משק החשמל. מציאות זו מחייבת הגדרת סיווג נורמטיבי מובחן לחוות שרתים כיסוד לארכיטקטורת רגולציה חדשה.

2. מאפייני צריכה ייחודיים וההצדקה הרגולטורית לאבחנה מבדלת

מנקודת מבט הנדסית, משפטית וכלכלית, מתקני צריכה עתירי מחשוב אינם עוד "צרכן תעשייתי גדול". ניתוח מעמיק של מאפייני הפעילות מוכיח קיומה של שונות מהותית ובסיסית בין פרופיל הפעילות של חוות שרתים לבין יתר צרכני המערכת. שונות זו מעניקה צידוק רגולטורי ומשפטי מלא ליצירת אמות מידה ייעודיות לפי חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996.

הערכת המאפיינים הטכנו-כלכליים הייחודיים

1. פרופיל צריכה שטוח, רציף בהספקים עצומים: חוות שרתים מאופיינות בפרופיל צריכה שטוח ורציף לחלוטין (Load Factor גבוה במיוחד) לאורך כל 24 שעות היממה, 7 ימים בשבוע (24/7), ללא כל תלות עונתית. מתקן יחיד עשוי לדרוש הספק של עד 200 מו"א. צריכת חשמל של מתקן בודד בהספק זה שקולה לצריכה הכוללת של כ-40,000 משקי בית בישראל.
2. פער מובנה בזמני ההקמה (Lead-Time Gap): קיים פער עמוק וסוציולוגי-הנדסי בין קצב הקמתן המהיר של חוות שרתים (הנמשך בין 2 ל-4 שנים בלבד) לבין משך הזמן המורכב הנדרש לפיתוח תשתיות הולכה, תחנות משנה ומערכי ייצור קונבנציונאליים (הנמשך בין 5 ל-12 שנים). פער זה, בשילוב העלות הנמוכה יחסית של הגשת בקשת חיבור בהשוואה לערך הכלכלי האדיר של "תפיסת מקום" ברשת, מייצר כשל שוק מובהק ותמריץ מובנה להגשת בקשות ספקולטיביות מטעם גורמים נטולי בשלות מסחרית, אשר אין בידיהם התקשרויות מחייבות עם לקוחות או מאיצי AI.
3. תופעות מעבר, סיכוני הינתקות מהירה ואי-רגישות למחירי תשתית: חוות שרתים מתאפיינות ביכולת טכנית להינתק מהרשת בתוך מילי-שניות בודדות ולעבור לייצור עצמי מלא או גיבוי באמצעות מערכות אגירה (BESS/UPS) וגנרטורים. הינתקות מהירה זו יוצרת תופעות מעבר (Transient Phenomena) חריפות וזרמי קצר (Short-Circuit Currents) המאגרים את יציבות התדר והמתח ברשת.

אירועים אמפיריים בינלאומיים מדגישים סיכון זה:

• אירוע יולי 2026 ברישת PJM בוירג'יניה (ארה"ב): התנתקות פתאומית של 3,800 מו"א של חוות שרתים גרמה לזעזוע תדר קשה ולסיכון יציבות המערכת האזורית.
• אירוע ינואר 2026 בדאבלין (אירלנד): הינתקות עומס מרוכזת של חוות שרתים הובילה להפרעות קשות ברשת החשמל הלאומית ולפגיעה בכלל הצרכנים.

בנוסף, ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות (Hyperscalers) המפעילות חוות אלו מחזיקות בכוח קנייה אדיר ואינן רגישות למחירי התשתית המקומיים. מנגד, קיים סיכון ממשי כי בתום מחזור חומרה קצר (3 עד 5 שנים) יינטשו עומסים או ישונו דפוסי הניצול, מה שעלול להותיר את הרשת הלאומית עם תשתיות עודפות ויקרות שמימונן יוטל על הציבור.

+-----------------------------------------------------------------------+
|                       פער זמני ההקמה המובנה                           |
+-----------------------------------------------------------------------+
|  קצב הקמת חוות שרתים:       [ 2 - 4 שנים ]                            |
|  קצב פיתוח תשתיות ייצור/הולכה: [============ 5 - 12 שנים ============]|
+-----------------------------------------------------------------------+

הצדקה משפטית ורגולטורית לאבחנה מבדלת

חוק משק החשמל מעניק לרשות החשמל סמכות רחבה להסדיר את הפעילות במשק לטובת הציבור ולקבוע אמות מידה ותנאי שירות. סמכות זו אינה מחייבת קביעת הסדר אחיד ובלתי מתחשב לכלל הצרכנים, אלא מאפשרת ליצור הסדרים דיפרנציאליים המבוססים על שונות עניינית ומשרתים את תכלית החוק.בפסיקה ובפרקטיקה הרגולטורית בישראל קיימים תקדימים רבים שבהם הפעילה הרשות סמכות זו ליצירת הבחנות מובחנות, כגון:

• קביעת תעריפי עומס וזמן (תעו"ז - אמת מידה 31).
• הסדרים מיוחדים לתשתיות לאומיות ולגופי ביטחון (החלטות 68806 ו-60805).
• אסדרה ייעודית לפרויקטי תחבורה לאומיים (החלטה 55402) וטעינת אוטובוסים חשמליים.
• איסור ניתוק צרכנים חיוניים (אמת מידה 7ג').

החלת הכלל האחיד והמסורתי של "כל הקודם זוכה" (First-Come, First-Served - FCFS) בנסיבות של ביקוש חריג לחוות שרתים הייתה מובילה לתוצאה מעוותת: חסימת הרשת הלאומית בפני פרויקטים בשלים, פגיעה ביכולת החיבור של משקי בית, מסחר ותעשייה מקומית, ופגיעה חמורה בקריטריון האמינות המשקי. החלת כלל שווה כביכול על גורמים השונים מהותית במאפייניהם ובכוח הקנייה שלהם אינה שוויונית, אלא מהווה אי-שוויון מהותי.הגדרת הסיווג החדש באמות המידה – "מתקן צריכה עתיר מחשוב" (מתקן שעיקר פעילותו עיבוד, אחסון, ניהול או העברת מידע, בפרופיל צריכה רציף לאורך רוב שעות היממה, בהספק העולה על 8 מו"א) – מעגנת את האבחנה המבדלת הזו ככלי מרכזי לעיצוב מנגנון הקצאה מוגבל, שוויוני ומבוקר.

3. קביעת המכסה הייעודית, רזרבת החירום והנחות היסוד לניהול סיכונים

מדיניות הרשות מבוססת על תפקידה כרגולטור מאפשר, השואף לתמוך בפיתוח הכלכלי ובמשיכת השקעות תשתית ענקיות לישראל. הערכת העלויות הכלכליות מורכבת מ-10 מיליון דולר למ"א עבור תשתיות מבנה וחשמל, ועוד כ-30 מיליון דולר למ"א עבור ציוד מעבדים ומאיצי AI (סה"כ כ-40 מיליון דולר למ"א). לפיכך, השקעת התשתית הכוללת במכסה המוצעת נאמדת במעל 100 מיליארד דולר. עם זאת, אחריותה הסטטוטורית של הרשות מחייבת ניהול סיכונים מוקפד כדי למנוע מחסור בחשמל וגילגול התייקרויות אל תעריף החשמל הביתי.

מבנה המכסות והרזרבה הלאומית

לפיכך, נקבעה מסגרת מכסות הדוקה המחלקת את יכולת הקליטה המשקית:

1. קיבולת מאושרת/קיימת: כ-2,000 מו"א (מורכבים מ-1,600 מו"א התחייבויות לחיבור שטרם חוברו בפועל, ועוד כ-400 מו"א של מתקנים הפעילים ומחוברים כבר כיום).
2. מכסה ייעודית חדשה: הקצאה של עד 1,000 מו"א נוספים במונחי גודל חיבור, אשר יוקצו לפי כללים קשיחים עד ליום 01.06.2028 (תום תקופת האסדרה).
3. רזרבה לאומית שמורה: שמירת מכסה נוספת של עד 300 מו"א לטובת צרכים מקומיים, אסטרטגיים ועתידיים של מדינת ישראל, בהתאם למדיניות הממשלה והחלטה 4255. מכסה זו תנוהל בנפרד בשיתוף המטה הלאומי ל-AI.

שילוב המכסות יביא את צריכת חוות השרתים בישראל לנתח משקי של כ-20% מסך הצריכה הלאומית בטווח של 7 שנים. שיעור זה מציב את ישראל במקום גבוה ויוצא דופן בהשוואה בינלאומית ביחס שבין צריכת חוות שרתים לכלל הביקוש הלאומי לחשמל (גבוה פי 3–4 מהמלצות בינלאומיות ומוועדות תכנון קודמות).

+-----------------------------------------------------------------------+
|                      תפרוסת המכסות המשקית (מו"א)                      |
+-----------------------------------------------------------------------+
| [קיים/מאושר: 2,000 מו"א] | [מכסה חדשה: 1,000 מו"א] | [רזרבה: 300 מו"א]  |
+-----------------------------------------------------------------------+
|              סך הכל צפוי להגיע לכ-20% מסך הצריכה הלאומית               |
+-----------------------------------------------------------------------+

הנחות היסוד ההנדסיות לבחינת תרחיש הייצור עד שנת 2035

קביעת המכסה החדשה בהיקף של 1,000 מו"א נשענת על עבודת מטה הנדסית של הרשות ומנהל המערכת, אשר בחנה את תרחיש הפיתוח הסביר במקטע הייצור עד שנת 2035 בהתבסס על הנחות היסוד הבאות:

• תוספת ייצור קונבנציונאלי (מחז"מ): הקמת 4 עד 6 יחידות ייצור חדישות במחזור משולב (החלטה 70804 ואחרות - כולל תחנות אשכול ושורק), בהספק כולל של 630–900 מו"א נוספים (בהספק נומינלי אף גבוה יותר). מתוכן 4 תחנות כבר הגיעו לסגירה פיננסית ותחנה חמישית מצויה בהליכים מתקדמים.
• שילוב אגירה נרחב: שילוב מתקני אגירה בהספק כולל של כ-6,400 מו"א ברשת ההולכה והחלוקה עד שנת 2030 (מתוך צבר סקרים מאושר של כ-9,000 מו"א).
• גידול בביקוש הטבעי: הנחת גידול טבעי בביקוש החשמל של שאר צרכני המשק בשיעור של 3% בשנה (למול ממוצע היסטורי של 2.3%).
• מקדם העמסה (Load Factor): הנחת מקדם העמסה ממוצע של 70% בצריכה בפועל של חוות השרתים ביחס לגודל החיבור המאושר.
• שיעור אי-מימוש: הנחת אי-מימוש של 25% מתוך ההתחייבויות הקיימות במתח גבוה שטרם חוברו (שקול לכ-200 מו"א).
• מגבלות איכות סביבה: הנחות היסוד אינן כוללות המשך הפעלה של התחנות הפחמיות הישנות (אורות רבין 1-4), אינן כוללות הפעלה ממושכת של יחידות אשכול 6-9, ואינן מניחות חריגה בהיתרי הפליטה של תחנות פיקריות.

מנגנון הקצאת המכסה והשימוע הציבורי לתיעדוף

כברירת מחדל, מוצע כי המכסה הייעודית של 1,000 מו"א תוקצה למבקשים שיעמדו בכל תנאי הסף לפי סדר העמידה בתנאים. עם זאת, מאחר שהיצע החשמל קטן משמעותית מהביקוש והמכסה נושאת ערך כלכלי אדיר, הרשות פונה לציבור במסגרת השימוע לבחון קביעת קריטריונים איכותניים לתיעדוף חלף שיטת FCFS. ככל שיוחלט על קריטריונים כאמור (כגון מיקום גיאוגרפי מועדף, תועלת משקית, או יעילות אנרגטית), הם יועמדו לשימוע ציבורי נפרד.מימוש תכנית הקצאה זו מחייב הגדרת תהליך דו-שלבי סדור, המבטיח סינון מוקדם ובחינת בשלות של כל מציע.

4. המסלול הדו-שלבי: בדיקת ישימות ובקשת חיבור מחייבת

כדי להתמודד עם כשל השוק שבו יזמים תפסו קיבולת ברשת ללא בשלות תכנונית או מסחרית, מבטלת הרשות את ההליך החד-שלבי שהיה נהוג בעבר, ומנהיגה מסלול דו-שלבי מחייב לכל בקשה בהספק של 8 מו"א ומעלה. מסלול זה מספק ליזמים ודאות תכנונית מוקדמת, אך מונע תפיסת מקום פיקטיבית ברשת.

+-------------------------------------------------------------------+
|                     המסלול הדו-שלבי החדש                          |
+-------------------------------------------------------------------+
|  [שלב א': בדיקת ישימות]  --->  [שלב ב': בקשת חיבור מחייבת]     |
|  * בחינת היתכנות הנדסית        * תכנית מפורטת מאושרת (היתרים)    |
|  * תקרת 200 מו"א              * הסכם מחייב עם לקוח (לפחות 35%)   |
|  * תשלום 26,050.45 ₪          * ערבות דיגיטלית: 2 מיליון ₪/מו"א  |
|  * ללא שמירת מקום ברשת        * תשלום 49,483.80 ₪                |
+-------------------------------------------------------------------+

שלב א': בדיקת ישימות למתקן צריכה עתיר מחשוב (אמת מידה 35כג1(ב)-(ג))

שלב זה מיועד למתן מידע תכנוני והנדסי מוקדם ליזמים לצורך קידום הליכים במוסדות התכנון, ללא יצירת מחויבות הדדית לשמירת מקום ברשת.

• גוף מטפל ותנאי סף: הפנייה מוגשת ישירות למנהל המערכת (נגה). נקבעה תקרת הספק קשיחה של עד 200 מו"א למתקן יחיד (איסור מוחלט על הגשת בקשה מעל 200 מו"א, כדי למנוע ריכוזיות ולפזר סיכונים הנדסיים ב"אי החשמלי" הישראלי).
• תשלום תעריף: תשלום תעריף בדיקה בסך 26,050.45 ₪ (שורה 5 בלוח תעריפים 1-4.1).
• תוקף תשובת הישימות: התשובה תעמוד בתוקפה רק אם המבקש עמד בשני תנאים מצטברים:
  1. הגיש בקשה לאישור תכנית מפורטת למתקן בתוך חצי שנה ממועד תשובת מנהל המערכת.
  2. אושרה תכנית מפורטת למתקן, לתחנת המשנה (תחמ"ש) ולקו המסעף בתוך 3 שנים ממועד התשובה.
• הבהרה קריטית: בדיקת ישימות אינה מהווה התחייבות לחיבור ואינה שומרת מקום ברשת.
• הוראת שעה להתמודדות על המכסה (עד 01.06.2028): יזם המבקש להתמודד על הקצאה מהמכסה הייעודית נדרש להפקיד בטוחה דיגיטלית בסך 0.5 מיליון ₪ לכל מו"א בתוך 45 ימים ממתן תשובת הישימות, להבטחת יכולתו להשלים את תנאי שלב ב' עד לתום תקופת האסדרה.

שלב ב': בקשת חיבור למתקן צריכה עתיר מחשוב (אמת מידה 35כג1(ד)-(ה))

שלב זה מהווה את ההליך הפורמלי לקבלת התחייבות מחייבת לחיבור לששת מקטעי הרשת ולהבטחת מקום במכסה.

• תנאי סף תכנוניים והנדסיים מחמירים:
  1. קיומה של תכנית מפורטת מאושרת לפי חוק התכנון והבנייה, המאפשרת הוצאת היתרי בנייה לתחנת המשנה, למסעף ולחווה ללא צורך בתכנית נוספת.
  2. הצגת חוות דעת מהנדס חשמל המאשרת כי השטח המוקצה בתכנית מאפשר את הקמת כלל צרכי החווה.
  3. הצהרת עומס: הצהרה כי גודל החיבור המבוקש אינו עולה על הספק עומס המחשוב המירבי המתוכנן והשירותים הנלווים, בתוספת יתירות של עד 10% לכל היותר.
  4. תשלום תעריף: תשלום תעריף בדיקת בקשת חיבור בסך 49,483.80 ₪ (שורה 7 בלוח תעריפים 1-4.1).
  5. העמדת בטוחה: העמדת בטוחה דיגיטלית בגובה 2 מיליון ₪ לכל מו"א מבוקש.
• תנאי מסחרי מחייב (הסכם עם לקוח): כתנאי לחתימה על הסכם תיאום טכני, חובה להציג הסכם מחייב עם לקוח בהיקף של לפחות 35% מעומס המחשוב המירבי, לתקופת התקשרות של לפחות 3 שנים, כאשר מועד תחילת השירות אינו מאוחר מ-6 חודשים ממועד החישמול המבוקש. מנהל המערכת מוסמך להסתייע במטה הלאומי ל-AI לאימות הסכם זה.
• מגבלת לו"ז מרבית: אם מנהל המערכת מעריך כי לוח הזמנים לחיבור עולה על 7 שנים, תשובת החיבור תהיה שלילית.

השוואה מובנית בין שלבי ההליך

הבטחת האמינות של המסלול הדו-שלבי נשענת באופן ישיר על מנגנון בטוחות כספיות מחייב לאורך כל לייף-סייקל הפרויקט.

5. מנגנון הבטוחות הדיגיטליות, אבני הדרך והחילוטים

מנגנון הבטוחות הדיגיטליות מהווה את הכלי הכלכלי-אסדרתי המרכזי לסינון בקשות ספקולטיביות, לתמרוץ עמידה באבני דרך ולהבטחת ניצול בפועל של קיבולת החשמל שהוקצתה.

גובה הבטוחה הדיגיטלית ודרישות ההפקדה

גובה הבטוחה היסודית נקבע על 2 מיליון ₪ לכל מו"א מבוקש ("גובה הבטוחה המקורי"). סכום זה משקף כ-4% עד 7% מסך העלות להקמת תשתית החווה (ללא המעבדים). מדובר בסכום משמעותי המונע הגשות ספקולטיביות, אך אינו מהווה חסם כניסה בלתי מידתי עבור גורם בעל איתנות פיננסית. הבטוחה מופקדת באופן דיגיטלי לפקודת מנהל המערכת, בהתאם להנחיית תכ"ם 7.3.7 של החשב הכללי במשרד האוצר.עבור שלב בדיקת הישימות (בהוראת השעה), נדרשת הפקדת בטוחה מופחתת של 0.5 מיליון ₪ למו"א בתוך 45 ימים ממתן התשובה, לצורך התמודדות על המכסה עד ליום 01.06.2028.

מנגנון חילוט והחזר בטוחות לפי אבני דרך (אמת מידה 35כג1(ח))

הבטוחה המקורית (2 מיליון ₪/מו"א) מחולקת לשלבים ומוחזרת או מחולטת לאורך חיי הפרויקט (Life-Cycle) בהתאם לעמידה באבני הדרך הבאות:

+-----------------------------------------------------------------------------------+
|                     מנגנון אבני הדרך והחזר/חילוט הבטוחה                           |
+-----------------------------------------------------------------------------------+
| [אבן דרך 1: תיאום טכני] -------> החזר 10% | אי-עמידה: פקיעה + חילוט 10%           |
| [אבן דרך 2: היתר/ציוד תחמ"ש] ---> החזר 10% | אי-עמידה: פקיעה + חילוט 10%           |
| [אבן דרך 3: מתן מתח (חישמול)] --> החזר 30% | ארכה: 5%/חודש | אי-חיבור: חילוט עד 80%|
| [אבן דרך 4: שנה 3 - ניצול 30%] -> החזר 20% | אי-עמידה: חילוט 20% (ללא הפחתת הספק)  |
| [אבן דרך 5: שנה 6 - ניצול 60%] -> החזר 30% | אי-עמידה: חילוט 30% + הפחתת 50% מהעודף |
+-----------------------------------------------------------------------------------+

1. אבן דרך 1 – חתימה על הסכם תיאום טכני (חצי שנה מתשלום ראשון):
   • החזר:10% מגובה הבטוחה המקורי מוחזרים עם החתימה בזמן.
   • אי-עמידה: ההתחייבות לחיבור תפקע מיידית, 10% מהבטוחה יחולטו, ויתרת 90% תוחזר ליזם.
2. אבן דרך 2 – הצגת היתר בנייה לתחמ"ש או הזמנת ציוד עיקרי (לפי המאוחר):
   • החזר:10% מגובה הבטוחה המקורי מוחזרים בהצגת המסמכים במועד שנקבע בתיאום הטכני.
   • אי-עמידה: ההתחייבות תפקע, 10% מהבטוחה יחולטו, והיתרה תוחזר.
3. אבן דרך 3 – מוכנות למתן מתח (חישמול בפועל):
   • החזר:30% מגובה הבטוחה המקורי מוחזרים במועד מתן המתח שנקבע בתיאום הטכני.
   • מנגנון ארכה: היזם רשאי להאריך את המועד בערבוב של עד 6 חודשים נוספים, תמורת חילוט של 5% מגובה הבטוחה המקורי בגין כל חודש איחור. עיכוב הנובע מספק שירות חיוני (סש"ח) מוחרג מניכוי זה.
   • אי-עמידה בתום 6 חודשי ארכה: ההתחייבות תפקע, וכל יתרת הבטוחה שנותרה בידי מנהל המערכת (עד 80%) תחולט במלואה.
4. אבן דרך 4 – ניטור ניצול בשנה השלישית ממתן מתח:
   • תנאי להחזר: ניצול צריכה שנתית ממוצעת של לפחות 30% מגודל החיבור באחת מהשנתיים הראשונות.
   • החזר:20% מגובה הבטוחה המקורי מוחזרים בתחילת השנה השלישית.
   • אי-עמידה:20% מכלל הבטוחה יחולטו, אך החיבור לא יוקטן בשלב זה.
5. אבן דרך 5 – ניטור ניצול בשנה השישית ממתן מתח:
   • תנאי להחזר: ניצול צריכה שנתית ממוצעת של לפחות 60% מגודל החיבור בלפחות שנה אחת מחמש השנים הראשונות.
   • החזר:30% הנותרים מגובה הבטוחה המקורי מוחזרים בתחילת השנה השישית.
   • אי-עמידה:30% מהבטוחה יחולטו, ובנוסף מנהל המערכת יפחית 50% מסך ההספק הלא מנוצל בגודל החיבור המאושר.

מנגנון ניטור מתמשך החל מהשנה השביעית

החל מהשנה השביעית ממתן המתח, יבצע מנהל המערכת בדיקה תלת-שנתית רציפה ומתגלגלת בכל שנה. ככל שבמשך 3 שנים רצופות עמדה הצריכה השנתית הממוצעת של החווה על פחות מ-60% מגודל החיבור, יפחית מנהל המערכת באופן אוטומטי 50% מההספק הלא מנוצל. לצד המחויבות הכספית ההדוקה בשלבי ההקמה, נדרשת מסגרת תפעולית קשיחה לניהול שגרת העבודה של חוות השרתים ברשת.

6. דרישות תפעוליות: מנגנון השלת עומסים (DSR) וייצור עצמי

בשל פרופיל הצריכה העצום והרציף של חוות השרתים, שילובן במערכת החשמל מחייב הגדרת דרישות תפעוליות ייעודיות המנצלות את המאפיינים הטכנולוגיים של המתקנים (מערכות UPS, אגירה וגנרטורים) לצורך הגנה על יציבות הרשת באירועי מחסור וקיצון.

הסדר השלת עומסים (DSR - Demand Side Response - אמת מידה 35כג1(י))

מנהל המערכת מוסמך להגביל באופן יזום את אספקת החשמל לחוות השרתים לרמה של לא פחות מ-30% מגודל החיבור המאושר (כלומר השלה של עד 70% מהעומס), בהיקף מצטבר של עד 200 שעות בשנה קלנדרית.מדרג ההתראות ואורך ההשלה המרבי באירוע מוגדרים כדלקמן:

+-----------------------------------------------------------------------+
|                    מדרג התראות והשלה במנגנון DSR                     |
+-----------------------------------------------------------------------+
|  התראה של פחות מ-24 שעות  <--->  משך השלה מרבי: עד 2 שעות             |
|  התראה של עד 24 שעות      <--->  משך השלה מרבי: עד 4 שעות             |
|  התראה של עד 48 שעות      <--->  משך השלה מרבי: עד 6 שעות             |
+-----------------------------------------------------------------------+

• עילות ההפעלה המותרות: המנגנון יופעל אך ורק באירועי ניהול ביקוש צרכנים (אמת מידה 37(ה)(1)), אירועים חריגים ברשת (אמת מידה 124), או כדי למנוע/לצמצם הפעלה חריגה של יחידות ייצור במצב סיכון לפי סעיף 25א לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008. איסור מוחלט: נאסר על מנהל המערכת להפעיל את המנגנון לצורך העמסה כלכלית מסחרית בלבד.
• מנגנון פיננסי-מסחרי והגנה על המספקים והיצרנים:על פי סעיפים (י)(3)-(5) באמת המידה, מיושם מנגנון קיזוז מסחרי מוקפד:
  1. מנהל המערכת מנכה את שעות ההשלה של חוות השרתים מבדיקת הסטיות של תכנית הצריכה החצי-שעתית של המספק הפרטי עמו התקשרה החווה. ניכוי זה מונע מהמספק ספיגת קנסות סטיות שלא באשמתו.
  2. יצרנים פרטיים המשויכים לאותו מספק מוגנים מלאה: השתתפות החווה בהסדר DSR אינה פוגעת בתשלומים המגיעים ליצרנים המשויכים, ובלבד שבעת אירוע ההשלה היצרן אינו חורג מתכנית ההעמסה החצי-שעתית שלו. מנגד, מנהל המערכת לא ישלם ליצרנים תשלום נוסף בגין אנרגיה שהוזרמה במהלך אירוע מחסור.
• ציוד היקפי ומניין השעות: חובה להתקין רשם הפרעות איכות חשמל בתוך 90 ימים מדרישת מנהל המערכת. מניין 200 השעות אינו כולל הפסקות תחזוקה יזומות, תקלות רשת ממושכות או אירועי ניהול מחסור כלל-משקיים.
• מועד תחולה: הסדר ה-DSR ייכנס לתוקף מלא ביום 01.01.2028 ויחול על כל חוות השרתים במשק, לרבות מתקנים שחוברו או קיבלו התחייבות ערב החלטה זו.

אסדרת הייצור העצמי והאגירה המוצמדת

במטרה לעודד עצמאות אנרגטית והפחתת עומסים מהרשת, נקבע כי חוות שרתים רשאיות להקים מתקני ייצור עצמי (קונבנציונאלי או מתחדש) ומתקני אגירה ללא הגבלת הספק ביחס לגודל החיבור, ובלבד שמתקיימים התנאים הבאים (לפי אמת מידה 35כ2(יב)(1)(ב)):

1. המתקנים פועלים במתכונת ללא הזרמה לרשת החשמל הכללית (Zero Export).
2. המתקנים עושים שימוש בטכנולוגיות מאושרות התואמות את קוד הרשת (Grid Code) והוראות הבטיחות.

הכללים התפעוליים וההנדסיים המתוכננים לעתיד מחייבים הגדרת הוראות מעבר מפורטות ומדויקות עבור בקשות שנמצאות כיום בצנרת הרישוי.

7. הוראות מעבר מפורטות לבקשות שהוגשו ערב החלטת ההתלייה

הטיפול בבקשות שהיו תלויות ועומדות ערב החלטת ההתלייה (15.07.2026) – הידועות כ"דור המעבר" – מעורר מורכבות משפטית ותפעולית רגישה. הוראות המעבר גובשו תוך איזון בין הגנה על הסתמכות סבירה של יזמים שהתקדמו בתהליך, לבין מניעת אפליה ושמירה על עקרונות השוויון והמידתיות.

סיווג וטיפול בבקשות קיימות (שטרם קיבלו מתח ערב 15.07.2026)

1. קבוצה א' – בקשות שלא קיבלו אישור השלמת מסמכים ערב ההתלייה: בקשות אלו מבוטלות באופן מוחלט. היזמים יידרשו להתחיל את ההליך מחדש בשלב א' (בדיקת ישימות) לפי הכללים החדשים.
2. קבוצה ב' – בקשות שקיבלו אישור השלמת מסמכים ערב ההתלייה:
   • מנהל המערכת ינפיק תשובה בתוך 30 ימי עבודה מיום התחילה (פרסום ברשומות).
   • יזמים רשאים להגיש בקשה מעודכנת בתוך 14 ימים מיום התחילה (ללא תשלום תעריף נוסף), ומנהל המערכת ישיב בתוך 30 ימי עבודה.
   • שמירת מיקום בתור: הבקשה תסווג כבקשת חיבור (שלב ב') ומיקומה בתור יישמר, בתנאי שהיזם ישלים את כל תנאי הסף לבקשת חיבור בתוך 60 ימים ממתן תשובת מנהל המערכת (או 30 ימים מתשובה מעודכנת).
   • אי-עמידה בתנאים: הבקשה תומר אוטומטית לבדיקת ישימות (שלב א'), בכפוף להפקדת בטוחה של 0.5 מיליון ₪/מו"א.
3. קבוצה ג' – מחזיקי תשובות לחיבורים זמניים במתח גבוה/עליון (ללא התחייבות קבועה):
   • תוענק להם התחייבות מותנית עד ליום 01.06.2028, המותנית בהפקדת בטוחה דיגיטלית של 1 מיליון ₪ לכל מו"א בתוך 30 ימי עבודה מיום התחילה.
   • אי-השלמת התנאים לחיבור קבוע עד 01.06.2028 תוביל לחילוט מלא של הערבות ופקיעת התשובה. השלמת התנאים תאפשר החלפת הערבות בבטוחת חיבור רגילה.
4. קבוצה ד' – בעלי התחייבות לחיבור שטרם קיבלו מתח בפועל:
   • התחייבותם תעמוד בתוקפה, אך חלה עליהם חובה להפקיד בטוחה מופחתת בשיעור של 50% מהשיעור הרגיל (כלומר 1 מיליון ₪ לכל מו"א) בתוך 60 ימים קלנדריים מיום התחילה, בהתאם לשלב הפרויקט.
   • בטוחת הניצול לאחר מתן מתח תעמוד אף היא על 50% מגובה הבטוחה הרגיל.
   • חלה כפיפות מלאה להסדר השלת העומסים (DSR). מנהל המערכת מוסמך לתאם מול היזם לוח זמנים מותאם לתיקון היתרי בנייה ככל שנדרש לצורך התקנת אמצעי DSR.

תרשים זרימה מפורט להוראות המעבר (Decision Tree)

                       [בקשת חיבור שהוגשה ערב 15.07.2026]
                                       |
       +-------------------------------+-------------------------------+
       |                                                               |
[ללא אישור השלמת מסמכים]                             [עם אישור השלמת מסמכים]
       |                                                               |
(קבוצה א': ביטול מוחלט)                                                |
       |                                                               |
(חובת הגשה מחדש משלב א')                                               |
                                                                       |
       +------------------------------------+--------------------------+--------------------------+
       |                                    |                                                     |
[קבוצה ב': בקשות פתוחות]           [קבוצה ג': תשובות לחיבור זמני]             [קבוצה ד': התחייבות קיימת שטרם חוברה]
       |                                    |                                                     |
(תשובת מנהל מערכת תוך 30 ימי עבודה) (התחייבות מותנית עד 01.06.2028)        (ערבות מופחתת 50%: 1 מ' ₪/מו"א תוך 60 יום)
       |                                    |                                                     |
 +-----+-----+                       (הפקדת 1 מ' ₪/מו"א תוך 30 ימי עבודה) (כפיפות מלאה ל-DSR + ערבות ניצול 50%)
 |           |                              |
[עמידה]   [אי-עמידה תוך 60/30 יום]   (אי-עמידה עד 01.06.2028 -> חילוט 100%)
 |           |
(שמירת תור) (המרה לשלב א' + ערבות 0.5 מ' ₪/מו"א)

הוראות המעבר המיידיות מספקות את הגישור הנדרש לעבר ראייה אסטרטגית וארוכת טווח של עתיד אסדרת האנרגיה בישראל.

8. ניתוח מדיניות ארוכת טווח, סיכונים והמלצות לשימוע הציבורי

הסדר מפורט זה מספק מענה רגולטורי מקיף לטווח הקצר והבינוני (עד לשנת 2028). עם זאת, הגידול המעריכי בביקושים לעבודת עיבוד בינה מלאכותית מחייב את ממשלת ישראל והרגולטורים לגבש כבר כעת ראייה אסטרטגית ארוכת טווח שתמשך מעבר לשנת 2028.

ניתוח אתגרי המדיניות לטווח הארוך (Beyond 2028) והסדרי BYOP / BYOG

ככלכלני אנרגיה וכמומחים בארכיטקטורת תשתית לאומית, אנו ממליצים לדרג המדיני לאמץ ניתוח מקיף של הטרייד-אופים הרגולטוריים במסלולי BYOP (Bring Your Own Power) ו-BYOG (Bring Your Own Gas):

1. השפעה על עתודות הגז והיתרי היצוא: הקצאת גז טבעי מקומי לייצור עצמי של חוות שרתים בהיקפים של אלפי מגה-וואטים תנגוס באופן ישיר בעתודות הגז המיועדות למשק המקומי ולמכסות היצוא. המדינה תידרש להכריע האם להתנות הקצאת גז לחוות שרתים בעדכון מדיניות היצוא ממאגרי "תמר", "לווייתן" ו"כריש".
2. דמי הולכה וחלוקה (Wheeling): שימוש ברשת הלאומית להולכת חשמל מיוצר פרטית אל חוות השרתים מחייב ניסוח תעריפי הולכה ייעודיים, למניעת סבסוד צולב שבו צרכני החשמל הביתיים מממנים את שחיקת הרשת הנגרמת על ידי תאגידי ענק.
3. סוגיות מיסוי ותשתיות מוקדשות: נדרשת בחינה של מיסוי ייעודי על תשתיות אנרגיה של חוות שרתים לצד בחינת מגבלות ריכוזיות במשק החשמל, כדי למנוע מצב שבו מפעיל יחיד מחזיק בנתח קריטי מסך כושר הייצור הלאומי.
4. בחינה תקופתית סטטוטורית: בהתאם לסעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, נקבע כי לכל המאוחר בתום שנתיים ממועד כניסת התיקונים לתוקף, תבצע הרשות בחינה תקופתית מקיפה להערכת השגת יעדי האסדרה ולבחינת הצורך בתיקונים נוספים.

אזהרות אכיפה ומניעת ניצול לרעה

עמדת רשות החשמל הינה חד-משמעית: היעדר התייחסות ספציפית בלשון הרגולציה לתרחיש מסוים אינו מהווה כסות או היתר לפעילות הפוגעת בציבור. הרשות תפקח באופן הדוק על הפעילות בשוק ותתייחס בחומרה רבה לכל ניצול לרעה של כללי האסדרה, מסחר בספקולציות, או התנהלות בחוסר תום לב. הרשות תפעיל את מלוא סמכויות האכיפה הסטטוטוריות שברשותה כדי למנוע מגורמים ספקולטיביים לקדם את עצמם על חשבון יזמים רציניים ותוך פגיעה בציבור הצרכנים.

תמצית הנחיות להגשת התייחסות הציבור לשימוע

הציבור, יזמי האנרגיה, חברות הטכנולוגיה וגורמי המקצוע מוזמנים להגיש את התייחסותם בכתב להצעת ההחלטה והאמות המידה.פרטי ההגשה ולוחות זמנים קשיחים:

• מועד אחרון להגשה: יום 17.11.2026 בשעה 12:00 בצהריים (לא תינתן כל ארכה נוספת).
• גורם מרכז: גב' אסנת מרום, רשות החשמל.
• אמצעי הגשה: בדוא"ל: HEARING@pua.gov.il | בפקס: 02-6217122 (טלפון לבירורים: 02-6217109).
• חובה רגולטורית: על מגיש ההתייחסות לוודא קבלת אישור קבלה רשמי מגב' אסנת מרום.

נקודות מומלצות למיקוד התייחסות הציבור:

1. קריטריונים לתיעדוף המכסה: הצעת מדדים איכותניים, שוויוניים ושקופים לתיעדוף הקצאת 1,000 המו"א מבין הבקשות שיעמדו בתנאי הסף (חלף מנגנון FCFS).
2. מנגנון הבטוחות ולוחות הזמנים: הערות לגבי מידתיות גובה הבטוחות (2 מיליון ₪/מו"א), פריסת אבני הדרך לחילוט, והתאמת לוחות הזמנים להוצאת היתרי בנייה והזמנת ציוד עיקרי לתחמ"ש.
3. התאמת הסדר השלת העומסים (DSR): בחינת המפרט הטכני של מנגנון ההשלה (אמצעי התראה, משכי השלה, ורשמי הפרעות) והתאמתו לארכיטקטורת החומרה והקירור של חוות שרתים ייעודיות לבינה מלאכותית (AI).