היצע הכסף – מחולל אינפלציה ומאיץ מחירי דירות

בישראל, השיח הציבורי על יוקר המחיה, על האינפלציה ועל עליית מחירי הדירות מתמקד לרוב בהיצע – כמה בנו, כמה לא בנו, ומה הממשלה עשתה או לא עשתה. אבל מאחורי הקלעים פועל גורם מרכזי שזוכה לפחות תשומת לב: היצע הכסף. למעשה, כמו במדינות רבות בעולם, גם אצלנו הכסף הזול והזמין הוא זה שהצית את הבעירה.

משקי הבית בישראל – מכורים לאשראי

נכון לסוף 2023, מעל 2.5 מיליון ישראלים, שהם כמעט 40% מהאוכלוסייה הבוגרת, חיים באופן קבוע באוברדרפט. מדובר על מינוס כרוני, לא תקלה חד-פעמית. יתרת המינוס הכוללת חצתה את רף ה-10 מיליארד ש"ח – רובו בריבית שנתית ממוצעת של כ־11.6% (ריבית עונשית בתחפושת).מי שמממן את זה – הם הבנקים מצד אחד, וחברות כרטיסי האשראי מצד שני. והם מרוויחים היטב.

הכסף שמנפח את המחירים

מאיפה נולדו מחירי הדירות הגבוהים? לא מחוסר דירות – לפי נתוני הלמ"ס יש דווקא עודף בדירות בבנייה פעילה ובמלאי קיים. מה שגרם למחירים לזנק הם עשרות מיליארדי שקלים של אשראי זמין:

• משכנתאות שניתנו בלי בחינה כלכלית אמיתית של ערך הנכס
• מינוסים שאפשרו למשקי הבית להעמיד הון עצמי מדומה
• הלוואות צרכניות לרכישת רכב, ריהוט, חופשות ודירות – כן, גם דירות

זהו כסף שאינו מגובה ביצירה אמיתית של ערך כלכלי, אלא פשוט עודף נזילות שדוחף ביקושים מבלי שיש לכך הצדקה ריאלית.

הכסף לא מנותב לייצור – אלא לדיור וצריכה מיידית

מה שקורה בפועל הוא שהיצע הכסף לא מושקע בתשתיות, ייצור או חדשנות – אלא נשרף בשוק הנדל"ן ובקניונים. זו אינה צמיחה – זו אשליה כלכלית שנשענת על ריבית נמוכה ויכולת החזר מדומה. כך לדוגמה:

• חברות כרטיסי האשראי מגדילות את נתח השוק שלהן בשוק האשראי הצרכני
• הבנקים מעודדים צריכה באשראי גם כאשר אין כיסוי לכך
• והציבור? הציבור נכנס עמוק יותר לבוץ – בעיניים פקוחות

ומכאן – אל האינפלציה

כשיש עודף כסף בשוק – מתרחש תהליך קלאסי של אינפלציית ביקוש:

• מחירי הדירות עולים
• מחירי המוצרים והשירותים עולים
• יוקר המחיה מזנק
  וזה לא "קורה מעצמו" – זה תוצר ישיר של מנגנון שהמערכת הבנקאית והרגולטורית אפשרו ואף טיפחו.

סיכום – אינפלציה? זו לא גזירת שמיים

הציבור הישראלי לא בזבזן במיוחד, גם לא טיפש. אך כשמנגישים לו אשראי בכל אפיק אפשרי, בריבית משתנה ועם מינוף מתמשך – התוצאה היא אינפלציה, בועת נדל"ן, ומחנק כלכלי ארוך טווח. הפתרון לא נמצא רק בהגדלת היצע הדירות – אלא בצמצום דרסטי של היצע הכסף המנופח.

וכשזה לא נעשה? מחירי הדירות – כמו האינפלציה – ממשיכים לטפס למעלה.

מחקר על שיעור משקי הבית בישראל המצויים באוברדרפט

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על תופעה נרחבת של שימוש באוברדרפט (משיכת יתר) בקרב משקי בית בישראל. הסקר האחרון מגלה כי 42% ממשקי הבית בישראל היו במינוס לפחות חודש אחד במהלך השנה, המייצגים כ-1.1 מיליון משקי בית ובהם כ-4 מיליון תושבים. בהשוואה לשנים קודמות ניכרת ירידה מסוימת בשיעור זה, שכן בשנת 2013 עמד המספר על 54%. עם זאת, הנתונים מצביעים על כך שהתלות במסגרת האשראי ממשיכה להיות גורם משמעותי בהתנהלות הכלכלית של משקים רבים, במיוחד אלו עם ילדים, שם מגיע השיעור לכ-52%.

היקף תופעת האוברדרפט בישראל

נתונים כלליים על שיעור משקי הבית במינוס

הסקר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מספק תמונה מקיפה על מצב האוברדרפט בישראל. לפי הנתונים, 42% ממשקי הבית בישראל שבבעלותם חשבון בנק היו במצב של משיכת יתר לפחות חודש אחד במהלך השנה. מדובר בכ-1.1 מיליון משקי בית המאכלסים כ-4 מיליון אנשים1. נתון זה מצביע על כך שלמעלה משליש מאוכלוסיית ישראל מושפעת במישרין או בעקיפין ממצב של אוברדרפט.הסקר מתבסס על מדגם קבוע של כ-4,000 משקי בית עם כ-12,000 נפשות, ונערך זו השנה השישית ברציפות. מדובר במדגם מייצג המאפשר מעקב אחר מגמות לאורך זמן בהתנהלות הפיננסית של משקי הבית בישראל1.

השוואה בין קבוצות אוכלוסייה

קיימים הבדלים משמעותיים בשיעור האוברדרפט בין קבוצות אוכלוסייה שונות. אחד ההבדלים הבולטים הוא בין משקי בית עם ילדים לבין אלו ללא ילדים. כמחצית (52%) ממשקי הבית שבהם ילדים היו במשיכת יתר בשנה האחרונה לפחות חודש אחד, לעומת רק 30% ממשקי הבית ללא ילדים1. נתון זה מצביע על הלחץ הכלכלי הנוסף שחווים משפחות עם ילדים, אשר מוביל לשימוש תכוף יותר במסגרת האשראי.בנוסף, הסקר מצביע על פערים בין האוכלוסייה היהודית לערבית בהקשר של פתרונות פיננסיים אחרים. למשל, שיעור משקי הבית היהודיים עם משכנתא (31%) גבוה משמעותית מזה של משקי הבית הערביים (4%)1.

דפוסי שימוש באוברדרפט

משך זמן ותדירות המינוס

מעבר לשיעור הכללי של משקי הבית במינוס, חשוב להבין את דפוסי השימוש באוברדרפט. לפי הנתונים, 22% ממשקי הבית דיווחו שהם נמצאים במשיכת יתר באופן קבוע, כלומר במשך 10 חודשים או יותר בשנה האחרונה. זהו שיפור מסוים בהשוואה לנתון משנת 2013, אז עמד המספר על 34%1.בנוסף, 10% ממשקי הבית היו במצב של משיכת יתר לתקופה של עד 3 חודשים, ו-10% נוספים בין 4 ל-9 חודשים1. נתונים אלו מצביעים על כך שבעוד שיש משקי בית המשתמשים באוברדרפט כפתרון זמני לקשיי תזרים, יש רבים אחרים שעבורם האוברדרפט הפך למצב כרוני ולמעשה לחלק בלתי נפרד מהתנהלותם הפיננסית השוטפת.

השלכות האוברדרפט על משקי הבית

להימצאות באוברדרפט יש השלכות משמעותיות על משקי הבית. מבין אלו שהיו במשיכת יתר, 26% (כ-295 אלף משקי בית עם 1.1 מיליון נפשות) דיווחו כי קיבלו לפחות פנייה אחת מהבנק בשל חריגות ממסגרת האשראי בשנה האחרונה, כאשר 7% קיבלו 6 פניות ומעלה1.החמרה נוספת מתרחשת כאשר הבנק נוקט בצעדים מחמירים יותר. ל-5% ממשקי הבית שנמצאו באוברדרפט (כ-60 אלף משקי בית עם 243.5 אלף נפשות) נחסם החשבון לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה. יתרה מכך, ל-3% מהם החשבון נחסם ליותר מחודש אחד1. חסימת חשבון בנק יכולה להוביל לקשיים משמעותיים בניהול ההתנהלות הפיננסית היומיומית, ולעתים אף להחמיר את המצב הכלכלי של משק הבית.

הבנת מסגרות האשראי והשפעתן

ההבדלים בין סוגי מסגרות האשראי

להבנת תופעת האוברדרפט חשוב להכיר את ההבדלים בין סוגי מסגרות האשראי השונות העומדות לרשות הצרכנים. ישנם שלושה סוגים עיקריים:

1. מסגרת האשראי של חשבון העו"ש - זוהי המסגרת שהבנק מעניק ומסמנת את גובה ה"מינוס" המרבי המותר בחשבון. לרוב, גובה מסגרת האשראי יהיה כפולה מההכנסה החודשית הממוצעת של בעל החשבון2.
2. מסגרת אשראי בכרטיס הבנקאי - מסגרת זו קשורה לכרטיס האשראי שמנפיק הבנק בו מתנהל החשבון, והיא תלויה במסגרת האשראי הכללית של חשבון העו"ש2.
3. מסגרת אשראי בכרטיס חוץ בנקאי - מסגרת זו ניתנת על ידי חברות כרטיסי האשראי שאינן בבעלות הבנקים, בעקבות הרפורמה שהפרידה בין חברות האשראי לבנקים2.

השפעות רפורמת שטרום על מסגרות האשראי

רפורמת שטרום, שיושמה בשנים האחרונות, השפיעה משמעותית על מסגרות האשראי בבנקים. על פי רפורמה זו, הבנקים הגדולים נדרשים לצמצם באופן הדרגתי את מסגרות האשראי של לקוחותיהם. עד שנת 2024, מסגרות האשראי בבנקים אלו אמורות להגיע ל-51% לכל היותר, בהשוואה להיקפן ב-20152.עם זאת, הרפורמה קבעה כי המסגרות לא יצומצמו לפחות מ-8,500 שקל לחודש, ואינה חלה על מסגרות אשראי הנמוכות מסכום זה2. שינויים אלו עשויים להשפיע על יכולתם של משקי בית להישען על מסגרות אשראי גבוהות, ועשויים להוביל לשינוי בדפוסי השימוש באוברדרפט בשנים הבאות.

מגמות בחוב משקי הבית

התפתחות החוב לאורך זמן

ניתן לזהות מספר מגמות מעניינות בהתפתחות החוב של משקי הבית בישראל לאורך זמן. ראשית, שיעור משקי הבית הנמצאים באוברדרפט הצטמצם מ-54% בשנת 2013 ל-42% בשנת 20191. זוהי ירידה של 12 נקודות אחוז, המצביעה על שיפור מסוים בהתנהלות הפיננסית של משקי הבית או על שינוי במדיניות האשראי של הבנקים.במקביל, גם שיעור משקי הבית הנמצאים באוברדרפט באופן קבוע (10+ חודשים בשנה) ירד מ-34% ל-22% באותה תקופה1. גם זה מצביע על מגמה חיובית של צמצום התלות במשיכת יתר כאמצעי מימון קבוע.עם זאת, נתונים אחרים מראים כי החוב הממוצע של משקי הבית עמד על 247 אלף שקל בשנת 20203. נתון זה מרמז על כך שבעוד שתדירות השימוש באוברדרפט אולי פוחתת, הכמות הכוללת של החוב עדיין משמעותית.

גורמים המשפיעים על שימוש באוברדרפט

מספר גורמים משפיעים על הנטייה של משקי בית להשתמש באוברדרפט:

1. הימצאות ילדים במשק הבית - כפי שהוזכר, ישנו פער משמעותי בין משקי בית עם ילדים (52% באוברדרפט) לבין אלו ללא ילדים (30%)1.
2. רמת הכנסה - למרות שהמקורות שסופקו אינם מספקים נתונים ישירים על הקשר בין רמת הכנסה לשימוש באוברדרפט, סביר להניח שישנו קשר בין השניים.
3. משכנתאות והלוואות אחרות - 27% ממשקי הבית בישראל יש משכנתא (כ-740 אלף משקי בית)1, כאשר גובה אומדן ההלוואה הממוצעת שנותרה לפירעון עומד על כחצי מיליון שקל. משקי בית עם משכנתא עשויים להיות חשופים יותר לצורך בשימוש באוברדרפט בשל העומס הפיננסי הנוסף.

המשמעויות הכלכליות והחברתיות

השלכות מאקרו-כלכליות של התופעה

האוברדרפט הנרחב במשקי בית בישראל מעלה שאלות לגבי היציבות הפיננסית הכוללת של המשק. כאשר 42% ממשקי הבית נמצאים במינוס לפחות חלק מהזמן, ו-22% נמצאים במינוס באופן קבוע1, הדבר עשוי להצביע על חוסר איזון בין הכנסות להוצאות ברמה הלאומית.במקביל, העובדה שהחוב הממוצע של משקי הבית עמד על 247 אלף שקל בשנת 20203 מדגישה את רמת המינוף הגבוהה יחסית במשק הישראלי. חובות גבוהים של משקי בית עלולים להגביל את יכולתם להגיב לזעזועים כלכליים ולהגביר את הפגיעות של המשק כולו למשברים.

פתרונות אפשריים לצמצום התופעה

לאור הנתונים שהוצגו, ניתן להציע מספר כיווני פעולה לצמצום היקף השימוש באוברדרפט:

1. חינוך פיננסי - הגברת המודעות והידע של הציבור בנושאי התנהלות פיננסית נבונה.
2. פיתוח כלי חיסכון והשקעה נגישים - הנגשת אפיקי חיסכון והשקעה לציבור הרחב, במטרה לעודד בניית כריות פיננסיות.
3. התאמת מסגרות האשראי לצרכים ויכולות - המשך הרפורמות במערכת הבנקאית, תוך שמירה על איזון בין נגישות לאשראי לבין מניעת חובות יתר.
4. תמיכה ממוקדת במשקי בית עם ילדים - לאור הנתון שמשקי בית עם ילדים נוטים יותר להשתמש באוברדרפט, יש לשקול תוכניות סיוע ייעודיות לקבוצה זו.

סיכום ביניים וכיווני מחקר עתידיים

תופעת האוברדרפט בישראל היא נרחבת, עם 42% ממשקי הבית הנמצאים במינוס לפחות חודש בשנה1. בהשוואה לנתוני העבר, ניכרת מגמה של ירידה בשיעורי האוברדרפט, אך עדיין מדובר בתופעה משמעותית המשפיעה על מיליוני ישראלים. משקי בית עם ילדים מושפעים במיוחד, עם שיעור גבוה יותר של שימוש במשיכת יתר.הבנת ההבדלים בין סוגי מסגרות האשראי, והיכרות עם הרפורמות בתחום, חשובות להתמודדות עם האתגרים הפיננסיים העומדים בפני משקי הבית. במקביל, הנתון על החוב הממוצע של משקי הבית מדגיש את הצורך בגישה מערכתית לטיפול בסוגיה.מחקרים עתידיים יוכלו להתמקד ביעילות של תוכניות לחינוך פיננסי, בהשפעה של רפורמות נוספות בשוק האשראי, ובקשר שבין רמות הכנסה שונות לשימוש באוברדרפט. בנוסף, יש מקום לבחון את השימוש באוברדרפט בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות, מעבר להבחנה בין משקי בית עם וללא ילדים.

מחקר על משקי הבית באוברדרפט בישראל

נתונים עדכניים לאפריל 2024 מראים כי 39% מהאוכלוסייה בישראל (2.49 מיליון לקוחות) נמצאים במינוס בחשבון הבנק שלהם, כאשר היקף האשראי של משקי הבית עומד על 230 מיליארד שקל לאחר עלייה של כ-8% מתחילת השנה. הריבית הממוצעת על האוברדרפט עומדת על 11.64% בשנה, בעוד שהריבית על פיקדונות שקליים עומדת על כ-3% בלבד. הסטטיסטיקה מראה פגיעה משמעותית במשקי בית עם ילדים, שמהם כמחצית חווים משיכת יתר, לעומת 30% ממשקי בית ללא ילדים. למרות שחלה ירידה מסוימת בשיעורי האוברדרפט בהשוואה ל-2013, המצב עדיין מדאיג ומצריך התערבות מערכתית.

מגמות בשיעורי האוברדרפט לאורך השנים

התפתחות שיעורי האוברדרפט בעשור האחרון

נתוני השנים האחרונות מציירים תמונה מורכבת של מצב האוברדרפט בישראל. בשנת 2013, שיעור משקי הבית שהיו במצב של משיכת יתר עמד על 54%, ומאז ניכרת מגמת ירידה מסוימת4. נכון לשנת 2019, שיעור משקי הבית שהיו במשיכת יתר לפחות חודש אחד במהלך השנה ירד ל-42%, שהם כ-1.1 מיליון משקי בית המונים כ-4 מיליון נפשות4.הנתונים העדכניים ביותר, מאפריל 2024, מצביעים על 39% מכלל האוכלוסייה (כ-2.49 מיליון לקוחות) הנמצאים במצב של מינוס בחשבונם35. יש לציין שלמרות שחלה ירידה באחוזים לאורך השנים, המספר המוחלט של אנשים במינוס גדל, בעיקר בשל גידול האוכלוסייה.

משיכת יתר כרונית

נתון מדאיג במיוחד הוא שיעור משקי הבית הנמצאים במצב של "אוברדרפט כרוני". נכון לדצמבר 2023, כ-26.3% מהאוכלוסייה היו במשיכת יתר כרונית, ירידה קלה מ-26.9% בסוף שנת 20221. מחקר משנת 2019 הראה כי 22% ממשקי הבית דיווחו שהם נמצאים באוברדרפט "בדרך כלל", כלומר 10 חודשים או יותר בשנה האחרונה4. זוהי ירידה משמעותית בהשוואה לנתוני 2013, אז עמד השיעור על 34%4.מבחינת משך הזמן שמשקי בית מבלים במינוס, הנתונים מ-2019 מראים כי:

• 10% ממשקי הבית היו במצב של משיכת יתר לתקופה של עד 3 חודשים בשנה
• 10% נוספים היו במינוס בין 4 ל-9 חודשים בשנה
• 22% היו במינוס לתקופה ארוכה של 10 חודשים או יותר4

הבדלים דמוגרפיים במשיכות היתר

השפעת הרכב משק הבית

קיימים פערים משמעותיים בשיעורי האוברדרפט בהתאם למאפייני משק הבית. אחד ההבדלים הבולטים הוא בין משקי בית עם ילדים לאלו ללא ילדים. נתוני הלמ"ס מראים כי כ-52% ממשקי הבית שיש בהם ילדים היו במשיכת יתר בשנה האחרונה לפחות חודש אחד, לעומת 30% בלבד ממשקי הבית שאין בהם ילדים4. הנתונים מדגישים את הקשיים הכלכליים הנוספים שעומדים בפני משפחות עם ילדים, שמתמודדות עם הוצאות גבוהות יותר.

הבדלים בין מגזרים

נמצאו הבדלים משמעותיים גם בין מגזרים שונים באוכלוסייה. על פי נתוני הלמ"ס, משקי בית יהודיים נמצאים במשיכת יתר לפרקי זמן קצרים יותר מאשר משקי בית ערביים2. מחקר נוסף מצא כי בעוד ש-31% ממשקי הבית היהודיים נוטלים משכנתא, רק 4% ממשקי הבית הערביים עושים זאת4. פער זה עשוי להשפיע על דפוסי האוברדרפט ועל היכולת להתמודד עם הוצאות שוטפות.

היקף החוב והשלכות כלכליות

היקף האשראי והריבית

היקף האשראי של משקי הבית בישראל עומד על כ-230 מיליארד שקל, לאחר שזינק בכ-8% מתחילת השנה 202435. נתון זה משקף את ההסתמכות הגוברת על אשראי לצורך מימון הוצאות שוטפות. הריבית על המינוס עומדת כיום על 11.64% לשנה, שהיא גבוהה משמעותית מהריבית המשולמת על יתרות זכות בפיקדון שקלי, העומדת על כ-3% בשנה בלבד3. פער ריביות זה יוצר "מלכודת חוב" המקשה על צרכנים לצאת ממצב של משיכת יתר לאחר שנכנסו אליו.נתון מעניין נוסף הוא שהאשראי הצרכני זינק ב-15 השנים האחרונות פי ארבעה, מה שמצביע על מגמה ארוכת טווח של הגדלת החובות3.

השלכות של חיים באוברדרפט

חיים במצב של משיכת יתר מתמשכת מובילים להשלכות כלכליות ופיננסיות משמעותיות:מבין משקי הבית שהיו במשיכת יתר, 26% (כ-295 אלף משקי בית עם 1.1 מיליון נפשות) דיווחו שקיבלו לפחות פנייה אחת מהבנק בשל חריגות ממסגרת האשראי בשנה האחרונה4. כ-7% קיבלו שש פניות או יותר, המעידות על מצב כרוני של קשיים פיננסיים.חמור מכך, ל-5% ממשקי הבית (כ-60 אלף משקי בית שבהם כ-243.5 אלף נפשות) נחסם החשבון לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה, כאשר ל-3% מהם החשבון נחסם ליותר מחודש אחד4.נתון מדאיג נוסף הוא שלכל מבוגר עשירי בישראל יש תיק הוצאה לפועל3, מה שמעיד על כך שקשיים פיננסיים רבים מגיעים בסופו של דבר להליכים משפטיים.

הגורמים למצב ומדיניות מומלצת

גורמים למצב האוברדרפט הגבוה

מספר גורמים תורמים למצב האוברדרפט הגבוה בישראל:

1. יוקר המחיה הגבוה ביחס להכנסה הממוצעת
2. ריכוזיות גבוהה בשוק האשראי למשקי בית, כאשר מרבית האשראי ניתן על ידי בנק הפועלים ובנק לאומי3
3. הריבית הגבוהה על משיכות יתר (11.64%) מקשה על צמצום החוב
4. הקלות היחסית בקבלת מסגרות אשראי גבוהות

המלצות מדיניות

בכנס שנערך בשיתוף אוניברסיטת רייכמן, הועלו מספר המלצות מדיניות לצמצום תופעת האוברדרפט:

1. על בנק ישראל לחייב את הבנקים לצמצם את האפשרות שמשקי הבית ייכנסו ליתרת חובה ולוודא שמי שמקבל הלוואה יכול גם לפרוע אותה3.
2. יש לבחון מחדש את התנהלות רשות האכיפה והגבייה כדי להימנע מדחיקת לקוחות להליכי חדלות פירעון3.
3. יש לחזק את הפן השיקומי בהליכי חדלות פירעון ולוודא ששיעור הפירעון מהחייב לא יעבור את רף היכולת האובייקטיבית שלו לתשלום, וזאת במסגרת לוח זמנים מקסימלי של 36 חודשים, כקבוע בחוק3.
4. נדרשת חשיבה מחודשת על המטרה השיקומית של הליכי חדלות פירעון כדי לסייע למשקי בית לתכנן בצורה נכונה את התנהלותם הפיננסית3.

סיכום ומבט לעתיד

על אף מגמת הירידה המסוימת בשיעורי האוברדרפט בשנים האחרונות, עדיין מדובר בתופעה רחבת היקף המשפיעה על למעלה משליש מהאוכלוסייה בישראל. שיעור משקי הבית הנמצאים במצב של משיכת יתר כרונית מדגיש את הצורך בפתרונות מערכתיים.הפערים המשמעותיים בשיעורי האוברדרפט בין קבוצות שונות באוכלוסייה - בין משפחות עם ילדים ובלי ילדים ובין המגזרים השונים - מצביעים על הצורך בהתאמת פתרונות לקבוצות אוכלוסייה שונות.הריבית הגבוהה על משיכות יתר והאשראי הצרכני המתרחב מהווים אתגר משמעותי למשקי בית רבים ודורשים התערבות רגולטורית. יישום המלצות המדיניות שהוזכרו עשוי לסייע בצמצום התופעה ובמניעת השלכותיה השליליות על משקי הבית ועל המשק בכללותו.נדרש מאמץ משולב של רגולטורים, מערכת הבנקאות וגופי חינוך פיננסי כדי להביא לשיפור המצב ולסייע למשקי בית רבים יותר להתנהל בצורה פיננסית מאוזנת יותר.

איך אנחנו ביחס לעולם בכל מה שקשור לאשראי צרכני ואוברדרפט וצריכה בכרטיסי אשראי?

בישראל, השימוש באוברדרפט ובאשראי צרכני גבוה משמעותית לעומת רוב מדינות ה-OECD. לפי מומחים, ישראל היא כמעט המדינה היחידה ב-OECD שמאפשרת כניסה לאוברדרפט בהיקפים כאלה - במדינות מפותחות רבות, האפשרות להיכנס ליתרת חובה מצומצמת מאוד או כמעט לא קיימת, והמערכת הבנקאית שם פועלת כך שהלקוח משתמש רק בכסף שיש לו47.בישראל, כ-30%–50% מהציבור נמצא במינוס כרוני, לעומת שיעורים נמוכים בהרבה באירופה ובארה"ב, שם נהוג יותר לקחת הלוואות מסודרות או להשתמש בכרטיסי אשראי עם החזר חודשי ולא להסתמך על אוברדרפט45. בנוסף, הריבית על האוברדרפט בישראל גבוהה במיוחד (כ-11.6%), מה שמייקר את השימוש בו עוד יותר5.בצריכת אשראי בכרטיסי אשראי, ישראל דומה למדינות מפותחות אחרות, אך הנטייה להסתמך על מסגרת עו"ש (אוברדרפט) במקום על הלוואות מסודרות היא ייחודית ומודגשת מאוד ביחס לעולם45. במדינות רבות, מסגרת האשראי לא ניתנת אוטומטית, ואילו בישראל הבנקים דוחפים את הלקוחות לנצל אותה, לעיתים ללא הסבר מספק על העלויות והסיכונים5.לסיכום, ישראל חריגה בשיעור הגבוה של שימוש באוברדרפט ובמדיניות האשראי הגמישה והיקרה, בעוד שבעולם המפותח יש נטייה ברורה להימנע ממינוס כרוני ולעודד התנהלות פיננסית זהירה יותר457.

להלן טבלה המשווה את שיעור האוכלוסייה שנמצאת באוברדרפט בישראל לעומת מדינות נבחרות באירופה:

*נתוני ישראל: נכון ל-2024, כ-39% מהאוכלוסייה נמצאים במינוס בחשבון הבנק, שהם כ-2.5 מיליון איש1247.

*נתוני אירופה: מבוססים על סקרים ונתוני בנקים מרכזיים; במדינות רבות קיימות מגבלות רגולטוריות על אוברדרפט, ולכן השיעור נמוך משמעותית.

סיכום: שיעור הישראלים באוברדרפט גבוה פי כמה מהמקובל במדינות המפותחות, שם המינוס נדיר או מוגבל מאוד.

האם ההתנהלות וההתנהגות הזאת של הגורמים הפיננסים נכנסים לגדר מדיניות מוניטרית מרחיבה?

התנהלות הגורמים הפיננסיים בישראל, ובפרט מתן אשראי באמצעות אוברדרפט, אינה נחשבת למדיניות מוניטרית מרחיבה. מדיניות מוניטרית מרחיבה היא פעולה יזומה של הבנק המרכזי (בנק ישראל) להגדיל את כמות הכסף במשק, למשל על ידי הורדת ריבית או רכישת אג"ח, במטרה לעודד צריכה והשקעות.האשראי הניתן על ידי הבנקים (כמו אוברדרפט) הוא כלי פיננסי מסחרי, שמטרתו לאפשר ללקוחות להתמודד עם פערי תזרים, והוא ניתן בריבית גבוהה יחסית123. הריבית על האוברדרפט בישראל אף עלתה בשנים האחרונות, בהתאם לעליית הריבית במשק, מה שמייקר את האשראי ומקטין את הנטייה להרחבת הצריכה23. כלומר, בפועל, התנהלות זו אינה תורמת להרחבת הפעילות הכלכלית כמו מדיניות מוניטרית מרחיבה, אלא להפך – היא עשויה אף לצמצם אותה.יוצא דופן הוא מצב חירום, כמו במלחמת חרבות ברזל, שבו בנק ישראל התערב ואיפשר הקלות זמניות (למשל, אוברדרפט ללא ריבית לתקופה מוגבלת), וזה כן מהווה צעד מוניטרי מרחיב נקודתי4. אך בשגרה, התנהלות הבנקים סביב אוברדרפט היא מסחרית ולא מדיניות מוניטרית מרחיבה.

קשיחות מחירי הדיור: השפעת המערכת הבנקאית, אשר פורסם ע"י המועצה הלאומית לכלכלה