דוח הכלכלן הראשי לסיכום דצמבר 2025 כולל אמירה עמוקה בהרבה מהכותרות על ירידה בהיקפי העסקאות.
הוא מצביע על כך שחלק משמעותי מהעסקאות בשוק הדירות החדשות כולל רכיבי מימון והטבות כספיות שאינם משתקפים במלואם בנתונים — ולכן אינם נכללים בניתוח הרשמי.המשמעות אינה דרמטית תקשורתית — אך היא דרמטית מקצועית:המחיר המדווח אינו בהכרח המחיר הכלכלי.
"החלו הקבלנים להציע הטבות כספיות לא מבוטלות שאינן מוגדרות בדיווחי הקבלנים לרשות המסים כהטבות מימון… בהיעדר דיווח על הטבות אלו אין ביכולתינו לכלול אותן בניתוח זה"
כלומר:
כאשר הטבה כספית אינה מסווגת כ"הטבת מימון", היא אינה מנוטרלת מהמחיר בניתוח הרשמי.
הדוגמאות המוזכרות בדוח:
"כאשר תנאי התשלום הינם מסוג 20/80… הקבלנים נוטים שלא לציין זאת כהטבת מימון"
עסקת 20/80 ללא ריבית כוללת רכיב מימוני ברור.
כאשר אינה מסומנת כהטבה המחיר המדווח נראה כמחיר מזומן מלא.
הדוח אף מציין כי זוהו בעיות באופן מילוי שדות הטבות המימון במספר אזורים ולכן הניתוח הוגבל לחלק מהאזורים בלבד.
זו אינה הערה שולית.
זהו סימן לכך שבסיס הנתונים אינו אחיד באיכותו.

בדצמבר 2025 שיעור העסקאות עם הטבות מימון מדווחות עמד על 32%.זהו שיעור ההטבות שדווחו כהטבות מימון.
אין בדוח אומדן להיקף ההטבות שאינן מסווגות כך ולכן לא ניתן לכמת את מלוא הפער.אך די בכך כדי להבין:
המחיר החוזי לבדו אינו מדד מספק לשווי כלכלי.
שוק בריא מודד מחיר במונחי מזומן־שווה.כאשר עסקה כוללת:
המחיר הנקוב הוא רק חלק מהתמונה.
שווי כלכלי מחייב:
ללא תיקון כזה נוצר פער מדידה.
שוק הדירות החדשות אינו מתקיים בוואקום.כאשר דירות חדשות נמכרות במחיר חוזי גבוה גם אם מגולמים בו רכיבי מימון —
המחיר הזה הופך לעוגן אזורי.
מחיר חוזי גבוה בפרויקט חדש
⬇
כניסה למדדי מחירים ודיווחי עסקאות
⬇
עיגון תודעתי אצל מוכרי יד שנייה
⬇
שומות בנקאיות הנשענות על עסקאות האזור
⬇
הרחבת יכולת אשראי
⬇
תמיכה ברמות מחיר כלליותזהו מנגנון עקיף אך משמעותי.עם זאת, שוק היד השנייה אינו נהנה מאותם כלי מימון (20/80, סבסוד ריבית), ולכן בטווח ארוך הוא נוטה להגיב מהר יותר לירידה בביקוש או להתייקרות אשראי.ההדבקה קיימת אך אינה סימטרית.
שומות מבוססות על עסקאות השוואה.כאשר עסקה כוללת רכיב מימון שאינו מנוטרל השוואה למחיר הנקוב בלבד אינה משקפת מחיר מזומן־שווה.שמאי שאינו בוחן תנאי תשלום:
כאן נבחנת ההבחנה בין:
גישת השוואה מקצועית
לבין
שכפול מספרים.
הדוח מציין כי דצמבר מתאפיין ברמה גבוהה של עסקאות על רקע מאמצי שיווק טרם סגירת הדוחות הכספיים השנתיים, במיוחד בקרב חברות ציבוריות.כאשר נשמר מחיר חוזי גבוה לצד הטבות מימון נוצר פער בין:
אין כאן קביעה חשבונאית, אך קיים מתח מובנה בין הצגת מחיר חוזי לבין ערך כלכלי אפקטיבי.
כי מדובר בכשל מדידה, לא בכותרת סנסציונית.קל לדווח על שינוי באחוזים.
קשה להסביר מדוע המחיר עצמו אינו בהכרח מדד מזומן־שווה.אבל עבור מי שעוסק במדיניות, אשראי ושמאות זהו לב העניין.
דוח הכלכלן הראשי במשרד האוצר לסיכום דצמבר 2025 מצביע על קושי מהותי בניתוח המחירים הריאליים בשוק הדירות החדשות, זאת בשל שימוש גובר ב"תרגילים מימוניים" והטבות שאינן מדווחות בשקיפות. להלן האמירות המדויקות מהמקורות והתייחסות למשמעויותיהן:
הכלכלן הראשי מציין במפורש כי קיימות הטבות כספיות משמעותיות שאינן נכנסות לסטטיסטיקה הרשמית, מה שיוצר עיוות בתפיסת המחיר בשוק:
המבצעים הללו מאפשרים לקבלנים להשאיר את המחיר החוזי (הנקוב) גבוה, בעוד המחיר הכלכלי בפועל (בניכוי הטבות המימון וסבסוד הריבית) נמוך יותר.
הדו"ח רומז על קשר הדוק בין תזמון המכירות והמבצעים לבין הרצון להציג מצג חיובי בדוחות הכספיים של חברות ציבוריות:
הרוכשים נחשפים לסיכונים ולעיוותים בתהליך קבלת ההחלטות:
שוק שבו המחיר המדווח הפך לכלי שיווקי וחשבונאי, בעוד המחיר הכלכלי האמיתי מוסתר תחת שכבות של הטבות מימון, סבסוד ריביות והנחות מותנות, דבר המקשה על הכלכלן הראשי עצמו לספק תמונה מדויקת של מצב הענף.
דוח הכלכלן הראשי אינו חושף שערורייה.
הוא חושף פער מדידה. אך כאשר שוק שלם נשען על מדידה חלקית פער מדידה הופך לפער מערכתי.המחיר הנקוב אינו בהכרח המחיר הכלכלי.
ואם איננו מנטרלים את רכיב המימון אנו מסתכנים בשכפול עיוות.השאלה אינה אם קיימות הטבות.
השאלה היא האם אנו מודדים את השוק כפי שהוא או כפי שהוא מדווח.
קיומו של בסיס נתונים שגוי או מוטה ברשות המסים משפיע באופן ישיר ומהותי על נכונותן של שומות מקרקעין. מאחר ששומות מתבססות על "עסקאות השוואה" מהמאגר הממשלתי, עיוות בדיווחי הקבלנים יוצר "שרשרת של טעויות" המקשה על קביעת ערך השוק האמיתי.להלן ההשפעות המרכזיות כפי שעולה מהניתוח בדוח הכלכלן הראשי:
הקבלנים עושים שימוש נרחב ב"תרגילים מימוניים" המאפשרים להם לרשום בחוזה מחיר גבוה, בעוד שבפועל הם מעניקים הטבות שמשמעותן הנחה כספית ניכרת.
גם בעסקאות שבהן עיקר התשלום נדחה למסירה, הדיווח לרשות המסים לעיתים קרובות אינו משקף את ההטבה הכלכלית הגלומה בדחיית התשלום.
המניפולציה בדיווחים נועדה לשרת צרכים שיווקיים וחשבונאיים של הקבלנים, אך היא פוגעת באמינות המדדים הרשמיים.
הזינוק במכירות בשנת 2024 התרחש "על רקע מבצעי המימון של הקבלנים". כאשר המבצעים הללו מוסתרים בדיווחי רשות המסים, השמאי או האנליסט עלולים לפרש את היציבות במחירים כעדות לחוזק השוק, בעוד שבפועל מדובר בירידת מחיר סמויה המגולמת בתנאי התשלום.
היעדר השקיפות בדיווחי הקבלנים לרשות המסים הופך את בסיס הנתונים לחסר ומוטה. כתוצאה מכך, שומות המתבססות על נתונים אלו עלולות להעריך נכסים בערכים נומינליים מנופחים, מבלי לקחת בחשבון את ההנחות הריאליות הניתנות "מתחת לרדאר" של רשות המסים.

האם מחירי הדירות באמת יורדים? זו השאלה שמעסיקה כל ישראלי ששוקל רכישת נכס, אך התשובה שמספקות הכותרות היא לרוב שטחית בלבד. הדו"ח האחרון של הכלכלן הראשי לחודש דצמבר 2025 חושף תמונה מורכבת בהרבה מזו שנראית על פני השטח. כדי להבין לאן השוק באמת הולך, עלינו לצלול לתוך "הקרביים" של הנתונים ולפרק את המניפולציות המימוניות שמסוות את המציאות הכלכלית בשטח.
הפער בין "המחיר החוזי" ל"מחיר הכלכלי האמיתי" הפך לתהום עמוקה. קבלנים מציעים כיום הטבות כספיות משמעותיות שאינן מדווחות לרשות המסים כהטבות מימון, מה שמאפשר להם לשמור על מחיר חוזי גבוה "על הנייר".הטבות אלו כוללות סבסוד ישיר של ריבית המשכנתא או הנחות משמעותיות בתמורה להקדמת תשלומים. זוהי "הנדסה חשבונאית" המשרתת את הדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן הציבוריות, המעוניינות להציג למשקיעים בבורסה מצג של יציבות מחירים.הכלכלן הראשי מתייחס לכך בדו"ח באופן חסר תקדים:"החלו הקבלנים להציע הטבות כספיות לא מבוטלות שאינן מוגדרות בדיווחי הקבלנים לרשות המסים כהטבות מימון... בהיעדר דיווח על הטבות אלו אין ביכולתינו לכלול אותן בניתוח זה."
שכיחות הטבות המימון הגיעה לנקודת מפנה: 32% מהעסקאות בשוק החופשי כוללות הטבות מדווחות, ובאזור תל אביב הנתון מזנק ל-37.3%.הצניחה של 34% במכירות הקבלנים בשנת 2025 היא למעשה "חמרמורת" (Hangover) של שוק שמיצה את הביקושים שלו מראש. שנת 2024 אופיינה ב"הקדמת רכישות" מאסיבית של רוכשים שביקשו לברוח מהעלאת המע"מ של ינואר 2025.הסיכון האמיתי מסתתר במועד המסירה. רוכשי ה-20/80 יפגשו בקרוב "צוואר בקבוק" פיננסי: הצורך לגייס 80% מערך הנכס בשוק של ריביות גבוהות ומגבלות רגולטוריות של בנק ישראל, בעוד הקבלנים נשענים כיום על תזרים ממסירות של עסקאות שנחתמו לפני שנים.
הציבור הישראלי ממשיך לרכוש דירות שקיימות רק בתוכניות. בדצמבר 2025, שיעור הדירות שנמכרו "על הנייר" (מסירה מעל 24 חודשים) עמד על 63%, קרוב לרמת השיא ההיסטורית מנובמבר 2022 (68%).הקבלנים מושכים את הרוכשים לשלבים מוקדמים מאוד דרך תנאי תשלום נוחים, אך מדובר במלכודת דבש. מי שלא נהנה מהטבת מימון ורוכש "על הנייר", מוצא את עצמו חשוף למדד תשומות הבנייה לאורך שנים ארוכות, מה שעלול לייקר את הדירה במאות אלפי שקלים.
למרות מבצעי השיווק האגרסיביים, מלאי הדירות הלא מכורות ממשיך להצטבר ומהווה מחסום פסיכולוגי וכלכלי בפני עליות מחירים עתידיות.
העיוות בדיווחי הקבלנים יצר כשל שוק מערכתי בשומות המקרקעין. שמאים מסתמכים על "עסקאות השוואה" ממאגר רשות המסים, אך המאגר כולל מחירים נומינליים מנופחים שאינם מנטרלים את הטבות המימון הסמויות.זוהי ירידת מחיר סמויה שהמערכת מתקשה לזהות. כאשר השמאי מסתמך על ערך פיקטיבי, הבנקים מעניקים משכנתאות על בסיס שומות מוטות כלפי מעלה. מדובר בשרשרת טעויות מסוכנת המייצרת אשליה של חוזק שוק במקום שבו קיימת נסיגה ריאלית.
שוק הנדל"ן של סוף 2025 נמצא בקרב בלימה בין המציאות הכלכלית לבין הרצון של הקבלנים לשמור על ערך המניות. המחיר הפך לכלי שיווקי וחשבונאי, המלאי בשיא של כל הזמנים, והרוכשים נשענים על מימון יצירתי ומסוכן.אם שליש מהשוק תלוי בהטבות מימון שהרגולטור מנסה להגביל, מה יקרה למחירי הדירות ברגע שהקבלנים לא יוכלו יותר לסבסד את החלום? המציאות הכלכלית, בסופו של דבר, תמיד חזקה יותר מהנדסה חשבונאית.

Israel’s Chief Economist (Dec 2025 housing report) highlights a structural measurement gap: contract prices in new housing often include financing components that are not fully captured in official analysis. This creates a divergence between nominal contract prices and true cash-equivalent values. The distortion may influence second-hand market pricing through statistical anchoring, appraisal practices, and credit availability. Accurate valuation requires explicit adjustment for financing terms rather than replication of nominal transaction prices.