דצמבר 2025: כשהמחיר הרשום מתנתק מהשווי – ומה מספרים באמת נתוני האוצר

שוק הנדל״ן למגורים בישראל לא קרס בשנת 2025. אבל הוא גם כבר לא מתנהג כשוק חופשי מתפקד.

סקירת אגף הכלכלן הראשי לחודש דצמבר 2025 שפורסמה ביום 12.2.2026 מספקת תמונת מצב חדה וברורה – ובעיקר חושפת תופעה עמוקה יותר: פער הולך וגדל בין מחיר עסקה רשום לבין מחיר כלכלי אמיתי.

הניתוח שלהלן מבוסס ישירות על נתוני הסקירה.

1. התמונה הכללית: ירידה כמותית – אבל הסיפור הוא המבנה

בדצמבר 2025 נרכשו 8,526 דירות, ירידה של כ־24% לעומת דצמבר 2024.

בשנת 2025 כולה נרכשו 84,879 דירות, ירידה של כ־11% לעומת 2024.אבל ההבחנה החשובה אינה הירידה הכוללת – אלא הפיצול בין שוק הדירות החדשות לשוק היד השנייה:

• דירות יד שנייה: יציבות כמעט מלאה (עלייה זניחה של 0.6%)
• דירות חדשות בשוק החופשי: ירידה של 34%

זהו שוק דו־מסלולי:

הביקוש הבסיסי לדיור קיים –

אך הביקוש שמוכן לשלם מחיר קבלן רשום – נשחק משמעותית.

2. מכירות קבלנים: מהזינוק של 2024 לנפילה של 2025

בדצמבר נמכרו בשוק החופשי 2,504 דירות חדשות בלבד, ירידה של כ־44% לעומת דצמבר הקודם.בסיכום שנתי נמכרו 22,415 דירות חדשות בשוק החופשי – ירידה של 34% לאחר זינוק של 63% בשנת 2024.חשוב להבין:

שנת 2024 הייתה שנה חריגה, בין היתר בשל הקדמת רכישות לפני העלאת המע״מ בינואר 2025.כלומר, חלק מהירידה הוא תיקון של בסיס גבוה.

אבל גם בנטרול אפקט הבסיס – מדובר בהתכווצות עמוקה.

3. הטבות מימון: הנתון הרשמי הוא כנראה חסר

בדצמבר הגיע שיעור העסקאות עם הטבות מימון מדווחות ל־32% מהעסקאות בשוק החופשי (בדירות עם מסירה מעל שנה) בחמשת האזורים הנבדקים.אבל כאן מגיעה הנקודה הקריטית:הסקירה עצמה מציינת כי קיימות הטבות כספיות שאינן מדווחות כהטבות מימון, ובהן סבסוד ריבית, מנגנוני הנחה מותנים ומבני 20/80 שאינם מסומנים כהלכה בדיווח.בנוסף, ניתוח הטבות המימון מוגבל לחמישה אזורים בלבד בשל בעיות מהימנות בדיווחים באזורים אחרים.המשמעות המקצועית ברורה:

גם כאשר הנתון הרשמי עומד על 32%, שיעור העסקאות הנתמך בפועל בהנדסת מימון עשוי להיות גבוה יותר.

בנקודה זו “מחיר עסקה” מפסיק להיות אינדיקציה מלאה לשווי שוק.

4. 63% “על הנייר”: דחיית הסיכון קדימה

בדצמבר 63% מהדירות החדשות בשוק החופשי נמכרו עם מסירה של מעל 24 חודשים. רכישה “על הנייר” בתקופת ריבית גבוהה ואי־ודאות מימונית מייצרת:

• תלות עתידית ביציבות תעסוקתית
• תלות ביכולת הרוכש להשלים משכנתה במסירה
• רגישות גבוהה לשינוי ריבית/שוק עבודה

זה אינו נתון טכני – זה מבנה סיכון.

5. אנומליית התזרים: כסף זורם – אבל מאיפה?

בדצמבר:

• תזרים פוטנציאלי ממכירות חדשות: 8.8 מיליארד ₪
• תזרים בפועל לפני תשומות: 9.7 מיליארד ₪ – גבוה מהפוטנציאלי
• תזרים נטו לאחר תשומות: 1.6 מיליארד ₪, ירידה חדה לעומת השנה הקודמת

הסקירה מסבירה כי חלק מהפער נובע ממסירות ותשלומים נדחים מעסקאות עבר ומביצועי משכנתאות במסירה בעסקאות 20/80.כלומר:

התזרים החיובי אינו משקף בהכרח ביקוש חדש – אלא מימושים של עסקאות ישנות ודחיות תשלום.

זהו סימן מובהק לשוק שנשען על העבר כדי לממן את ההווה.

6. משקי הבית: עלייה במצמצמי דיור

בדצמבר רכשו משפרי דיור 2,408 דירות, ושיעור “מצמצמי הדיור” הגיע ל־28%, במגמת עלייה רציפה מאז אוגוסט. במקביל, רכישות דירה ראשונה בשוק החופשי ירדו בכ־33%.שילוב הנתונים מצביע על:

• זהירות גוברת של משקי בית
• רצון להקטין התחייבויות
• שחיקת יכולת נשיאה ברמות המחיר הקיימות

7. משקיעים ותושבי חוץ: לא בורחים – אבל גם לא דוחפים את השוק

משקיעים רכשו בדצמבר 1,518 דירות – ירידה של כ־20% משנה קודמת.

מאז אוקטובר 2021 נגרעו נטו כ־8,000 דירות ממלאי המשקיעים – היקף שהסקירה מגדירה כלא משמעותי ביחס למלאי הכולל. תושבי חוץ רכשו 199 דירות, בעיקר בירושלים. המסקנה:אין “בריחה המונית”, אך גם אין דחיפה של ביקוש ספקולטיבי משמעותי.

מסקנות מערכתיות

1. שוק הדירות החדשות בשוק החופשי מצוי בהתכווצות עמוקה.
2. המחיר הרשום בעסקה מושפע מהטבות מימון שחלקן אינן מדווחות באופן מלא.
3. התזרים הנוכחי נשען בחלקו על עסקאות עבר ומסירות – לא על מכירות חדשות חזקות.
4. משקי הבית מגיבים בלחץ מתון אך ברור – דרך צמצום והקטנת התחייבויות.

המערכת אינה בקריסה. אבל היא תלויה יותר ויותר במנגנוני מימון, דחייה והנדסת תזרים.

שורת הסיכום

כאשר שליש מהעסקאות דורשות הטבת מימון מדווחת,  וחלק מההטבות כלל אינן מדווחות, מחיר העסקה חדל להיות אינדיקציה מלאה לשווי שוק. וזו כבר אינה שאלה של מחזור עסקים.

זו שאלה של מתודולוגיה שמאית, שקיפות נתונים ואמינות המחיר.

פרסום הלמ"ס - דירות בעסקאות נדל"ן - סיכום שנת 2025

Summary (English)

Israel’s December 2025 housing report reveals a structural contraction in new home sales, heavy reliance on financing incentives—some underreported—and cash flows supported by past transactions rather than fresh demand. The gap between recorded transaction price and true economic value appears to be widening.

תקציר מנהלים: הניתוק בין מחיר לשווי

הוספתי לאפליקציה שכבת בינה מלאכותית מתקדמת מבוססת Gemini, המאפשרת למשתמשים לקבל תובנות עומק מותאמות אישית מהנתונים. כעת תוכלו "לשאול את הדאטה" שאלות מורכבות, לקבל תחזיות מבוססות תרחישים ולנתח לעומק את המשמעות של הנדסת המימון על תיק ההשקעות שלכם. 

הוספתי את התכונות הבאות המבוססות על Gemini API:

1. ✨ לשונית "תובנות Gemini": איזור ייעודי שבו המשתמש יכול לשאול שאלות חופשיות על הדו"ח או להשתמש בלחצני ניתוח מהירים.
2. ✨ ניתוח תרחישים: המערכת מנתחת עבור המשתמש מה יקרה לנתוני המכירות "על הנייר" במידה והריבית תשתנה, תוך הצלבת נתונים מתוך הסקירה.
3. ✨ פענוח אנומליות: כלי שמסביר בצורה פשוטה וביקורתית את הפער המורכב בין תזרים המזומנים למכירות החדשות, מה שנותן למשתמש תמונה ברורה יותר על חוסן הקבלנים.
4. ✨ סיכום מהיר למשקיעים: הוספתי כפתור בתוך דף הבית שמייצר באופן מיידי 3 נקודות קריטיות למשקיע נדל"ן על בסיס נתוני דצמבר 2025.

השימוש ב-AI מאפשר לאפליקציה לא רק להציג נתונים "יבשים", אלא להפוך לכלי ייעוץ אינטראקטיבי שמנגיש את המורכבות של שוק הנדל"ן לכל משתמש.

שנת הפיצול

סיכום שנת 2025 בשוק הנדל"ן הישראלי חושף שתי מציאויות מקבילות: קיפאון חריף בשוק הדירות החדשות מול יציבות מפתיעה בשוק היד השנייה.

שילבתי באפליקציה מרכז תובנות חכם (✨ AI Real Estate Assistant) המאפשר למשתמשים לקבל ניתוחים מותאמים אישית על בסיס הנתונים המורכבים של שנת 2025. הוספתי שלושה פיצ'רים מרכזיים המופעלים על ידי בינה מלאכותית:

1. ניתוח אסטרטגי מהיר: סיכום מיידי של מגמות הפיצול בשוק.
2. תחזית מבוססת נתונים ל-2026: ניתוח של ה-LLM לגבי העתיד לבוא על בסיס משבר התזרים של הקבלנים.
3. ייעוץ מותאם אישית: אפשרות למשתמש לשאול שאלות חופשיות (למשל: "אני זוג צעיר, האם כדאי לי לקנות דירה בבאר שבע?") ולקבל תשובה מקצועית המבוססת על הממצאים הספציפיים של דוח האוצר.

הטמעתי את המנגנון עם ניהול שגיאות מתקדם (Exponential Backoff) כדי להבטיח יציבות.

באפליקציה המעודכנת הוספתי את הרכיבים הבאים

• סרגל ניווט דינמי: עם גישה מהירה לעוזר החכם.
• ✨ מרכז תובנות מבוסס Gemini: המשתמש יכול לבחור בין שאילתות מוכנות מראש (כמו "תחזית 2026") לבין הקלדת שאלה חופשית.
• עיבוד נתונים בזמן אמת: ה-AI משתמש בנתונים הקשיחים מהדוח (כמו הירידה של 80% בתזרים או הנתון על מצמצמי הדיור) כדי לספק תשובות מקצועיות.
• חוויית משתמש משופרת: הוספתי אנימציות "טעינה" (Shimmer) בזמן שה-AI מעבד את התשובה.

שים לב שהקוד כולל מנגנון Exponential Backoff המבטיח שהאפליקציה תנסה להתחבר מחדש באופן אוטומטי במקרה של עומס על השרת, ללא הפרעה למשתמש. התוצאה היא כלי עזר רב-עוצמה שהופך דוח סטטי לחוויה אינטראקטיבית ומותאמת אישית.

 סיכום שוק הנדל"ן 2025 מבוסס על נתוני הלמ"ס ומשרד האוצר

הוספתי לאפליקציה יכולות בינה מלאכותית מתקדמות המבוססות על ה-API של Gemini. כעת, המשתמשים יכולים לא רק לצפות בנתונים, אלא גם לקבל תובנות עומק מותאמות אישית, לנהל שיחה עם עוזר נדל"ן חכם ואפילו להאזין לסיכומי המגמות בקול אנושי.התכונות החדשות שנוספו:

1. ✨ ניתוח מגמות AI: כפתור ייעודי בכל דף המייצר ניתוח מקצועי ופרשנות על הנתונים המוצגים בזמן אמת.
2. ✨ עוזר נדל"ן אישי: צ'אטבוט חכם המאפשר לשאול שאלות ספציפיות על הדו"ח (למשל: "איפה הכי כדאי להשקיע?") ולקבל תשובות מבוססות נתונים.
3. ✨ הקראת סיכום קולית: שילוב של Gemini TTS המאפשר להאזין לסיכום השנתי בקולו של "Kore", מה שהופך את המידע לנגיש ונוח יותר לצריכה.

ביצעתי את השדרוגים הבאים לאפליקציה תוך שימוש ב-Gemini API:

1. ניתוח מגמות AI (Smart Analysis): הוספתי כפתורי "נתח באמצעות AI" המשתמשים במודל gemini-2.5-flash-preview-09-2025 כדי לספק תובנות עומק על הנתונים המוצגים. המערכת מזהה את ההקשר (מלאי, רוכשים או פילוח שוק) ומייצרת פרשנות מקצועית.
2. עוזר נדל"ן אישי (Chatbot): הטמעתי צ'אטבוט צף המאפשר למשתמש לשאול שאלות חופשיות על הדו"ח ולקבל תשובות מבוססות נתונים בזמן אמת.
3. הקראה קולית (Gemini TTS): שילבתי את יכולות ה-Text-to-Speech החדשות של Gemini. בלחיצה על כפתור "הקרא סיכום ✨", המערכת הופכת את הטקסט לקובץ שמע איכותי בקול אנושי, מה שמאפשר לצרוך את המידע גם בהאזנה.

כל היכולות הללו ממותגות עם סמלי ✨ ומעוצבות בצורה אינטראקטיבית ומושכת.

שרשרת ניפוח המחירים

איך הטבות מימון הפכו למדד, המדד הפך למחיר – ושומרי הסף ויתרו על תפקידם

שוק הנדל"ן בישראל איננו מתנהל עוד סביב שווי כלכלי של דירה, אלא סביב מבנים פיננסיים שנועדו לייצר מראית עין של יציבות ואף עליות מחירים – גם כאשר הביקושים נחלשים, שיעור ביטולי העסקאות מזנק, והמלאי הלא־מכור תופח לרמות שיא. בלב המנגנון הזה פועלת שרשרת ניפוח מחירים סגורה, שמזינה את עצמה ומאשררת את עצמה – עד לרגע הקריסה.

1. נקודת המוצא: העסקה החדשה איננה “מחיר דירה”

עסקאות בדירות חדשות אינן עוד עסקות פשוטות של נכס תמורת כסף. בפועל מדובר בחבילת הון הכוללת:

• דחיות תשלום מהותיות (20/80, 10/90 ודומיהן),
• הלוואות ללא ריבית או בריבית מסובסדת,
• סבסוד סמוי של עלות ההון.

כאשר בחוזה מכר נכתב במפורש כי “התמורה כוללת גם את הדירה וגם את הפרש המימון (הריבית)” – אין כאן שאלה פרשנית. זהו מחיר חוזי שמגלם נכס + אשראי. כלומר: שעטנז מודע בין מחיר הדירה למחיר הכסף.

שינוי במחירי שוק הדירות - דצמבר-2025

2. כשל המדידה: פורמליזם במקום כלכלה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

הלמ"ס בוחר למדוד את המחיר החוזי המדווח, גם כאשר ידוע:

• שהחוזה כולל רכיב מימון מהותי,
• שהרכיב אינו מנוכה,
• שהמחיר אינו משקף ערך נוכחי כלכלי.

אין כאן “הערכה סובייקטיבית” אלא אי־מדידה של רכיב ידוע וגלוי. ההתעקשות להיצמד למחיר הרשמי, תוך התעלמות מתוכן כלכלי מהותי של העסקה, יוצרת הטיה שיטתית כלפי מעלה במדד מחירי הדירות.

3. חוק גודהארט: כשהמדד הופך למטרה

כאן מתממש חוק גודהארט במלוא עוצמתו: כאשר מדד הופך ליעד, הוא חדל למדוד את המציאות.

הקבלנים שומרים על “המחיר הרשמי” ומעבירים את ההנחות למישור המימון; הלמ"ס מודד את המספר ולא את הכלכלה שמאחוריו; והמדד מפסיק לשקף מגמת שוק אמיתית.התוצאה איננה רק טשטוש ירידות – אלא לעיתים יצירת עליות מדומות, דווקא בתקופה של ירידה חדה במכירות וזינוק במלאי הלא־מכור.

4. אפקט ההדבקה: מהמדד אל שוק היד־השנייה

שוק היד־השנייה איננו פועל בוואקום. הוא מתצפת:

• על מחירי הדירות החדשות,
• על מדדי הלמ"ס,
• על כותרות ופרשנויות כלכליות.

כאשר העוגן הראשוני מעוות – כל השוק מתיישר על עיוות. מחירי יד־שנייה מושפעים ממחירי “נייר” של דירות חדשות, שאינם משקפים עסקה כלכלית אמיתית.

5. נקודת הכשל החמורה באמת: גישת ההשוואה שנפלה בפח

כאן מתרחש הכשל המקצועי העמוק ביותר.גישת ההשוואה נועדה להיות כלי ביקורת שוק, לא מכשיר לשכפולו. תפקידה המקורי היה לבחון האם עסקה משקפת שווי כלכלי סביר, תוך נטרול הבדלים, סיכונים ונסיבות חריגות.אלא שבשוק הנוכחי התרחשה מוטציה שקטה:

גישת ההשוואה חדלה להיות כלי אנליטי והפכה לגישת שכפול והעתקת מחירים.

6. השוואה למחיר שאינו שווי

כאשר עסקאות הבסיס:

• כוללות הטבות מימון מהותיות,
• מגולמות במחיר החוזי,
• ואינן מנוכות במדד,

ההשוואה אליהן איננה השוואה לשווי – אלא השוואה למחיר מנופח.

במצב כזה, כל שומה “מבוססת השוואה” איננה בודקת שווי – אלא משעתקת עיוות.

7. מאפקט הֶדֵהוּד לאשרור מניפולציה

השומה איננה מסמך ניטרלי. היא:

• משמשת בנקים להעמדת אשראי,
• מצוטטת בבתי משפט,
• ומכוננת נורמה כלכלית.

כאשר שמאי מתבסס על עסקאות מושפעות, מבלי לנתח תזרים, תשואה, עלות הון וסיכון – הוא אינו רק מהדהד את המחיר המנופח. הוא מאשרר אותו בדיעבד והופך מניפולציה שיווקית של קבלן ל”שווי מאושר” במסמך מקצועי.

8. משומרי סף לשותפים שקטים

שמאי מקרקעין הם שומרי הסף של השוק. הם הראשונים שאמורים לומר: המלך עירום.

כאשר השמאי יודע:

• שהמחיר כולל רכיב מימון,
• שהמדד מעוות,
• ובכל זאת מאשר שווי “בהתאם לעסקאות השוואה”,

הוא איננו רק טועה. הוא נופל בפח שהשוק פרס במכוון – ובכך:

• מנציח את המחירים המנופחים,
• משתף פעולה עם המניפולציה,
• ומעניק לה חותמת מקצועית.

זהו כבר לא כשל שוק – אלא כשל שמאי.

9. היעדר מנגנון בלימה

גישת ההשוואה אמורה לכלול בלמים פנימיים:

• בדיקת תשואה מול ריבית,
• בדיקת היגיון כלכלי,
• זיהוי אנומליות.

כאשר הבלמים הללו נעלמים, השומה מפסיקה להיות כלי ביקורת והופכת לחוליה פעילה בשרשרת ניפוח המחירים.

סיכום

השאלה איננה האם מחירי הדירות “חוזרים לעלות”, אלא כמה זמן עוד ניתן יהיה לאשר מציאות מדומה באמצעות מדדים מעוותים ושומות נטולות ניתוח כלכלי – עד לרגע שבו המציאות תכפה את עצמה, באירוע חד וכואב.

Summary (English)

This article exposes a closed inflationary loop in Israel’s housing market. Developers embed financing incentives into contract prices, the CBS records inflated figures without economic adjustment, second-hand prices anchor to distorted indices, and appraisers mechanically apply the comparative approach without isolating financing effects. As a result, the appraisal profession—meant to act as a market gatekeeper—ends up legitimizing manipulation instead of challenging it, sustaining a real-estate bubble detached from economic reality.

הבלוג נשען אך ורק על נתוני סקירת אוקטובר 2025 של אגף הכלכלן הראשי.

💣 סקירת אוקטובר 2025 של משרד האוצר:

הבועה מפסיקה לנשום – והתיקון כבר התחיל

סקירת הנדל"ן של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 היא המסמך החמור ביותר שיצא מרשות רשמית מזה שנים.

היא לא אומרת את זה במפורש אבל המספרים זועקים:

שוק הנדל"ן הישראלי נכנס לשלב מתקדם של קריסה פונקציונלית.

הביקושים קורסים, תזרים הקבלנים מתייבש, מלאי הדירות הלא־מכורות מתנפח לממדים מסוכנים, וההתערבויות המלאכותיות שמחזיקות את השוק בחיים מאבדות כוח.זה כבר לא סימנים.

זה כבר לא תחזיות.

זו מציאות סטטיסטית.

🔍 חלק ראשון: הביקושים מתמוטטים "רצפת העסקאות" נשברת

בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד (כולל סבסוד).

ללא סבסוד 3,639 עסקאות בלבד.

ירידה של 40% מהחודש הקודם.

מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023 חודש אחד אחרי פרוץ המלחמה — וברמה הנמוכה ביותר של חודשי אוקטובר מאז תחילת שנות ה־2000.זה לא שוק ״איטי״.

זה לא ״המתנה״.

זה שוק קפוא.והקיפאון הזה מתרחש בו־זמנית בכל רכיבי השוק:

• דירות חדשות
• יד שנייה
• משקיעים
• משפרי דיור
• דירה ראשונה

כל מנועי הביקוש כולם נבלמו.

🧱 חלק שני: מכירות הקבלנים – מתמוטטות לרמות של משבר

מכירות דירות חדשות בשוק החופשי:

1,038 בלבד ירידה של 40% לעומת השנה שעברה ו־42% לעומת ספטמבר.

באזורים שלמים המצב חמור במיוחד:

באר שבע

ירידה של 53% במכירות.

רחובות

ירידה של 57%.

נתיבות / אופקים

עדיין מחזיקות מעמד בזכות שיעור הטבות מימון גבוה מאוד 47%–64% מהעסקאות.

במילים אחרות:

ללא מבצעי מימון – אין שוק.

📉 חלק שלישי: מלאי הדירות הלא־מכורות – מחסור? זה כבר מצחיק

בחודשים האחרונים האוצר חושף עובדה שמחסלת את המיתוס הגדול ביותר של ענף הנדל"ן:

15,000 דירות לא מכורות בת"א ובבת־ים — גידול של 21% בשנה.
באשקלון – 2,000 דירות חדשות לא מכורות, עם קצב ספיגה של 4 שנים.

זהו לוז השוק:

ישראל לא חווה "מחסור בדירות".

ישראל חווה עודף היצע במחירים שאין להם דורש.

כשמחיר מרוחק מהשווי השוק מפסיק לנשום.

💸 חלק רביעי: תזרים הקבלנים – האיתות המסוכן ביותר

התזרים הפוטנציאלי (מכירות): 3.9 מיליארד ש"ח בלבד — הנמוך ביותר מאז סוף 2023.

התזרים בפועל לאחר תשומות: 410 מיליון ש"ח בלבד.

לשם השוואה:

באותו חודש שנה קודם מעל 2 מיליארד ש"ח.זהו לא נתון טכני.

זהו דגל שחור:

חלק מהקבלנים לא ישרדו את 2026.

מי שממונף גבוה יגיע לחדלות פירעון.

מי שבעצמו החזיק את המחירים מנופחים יגלה שהשוק השתנה מהר יותר ממנו.

🏚️ חלק חמישי: המשקיעים בורחים — ותושבי החוץ מוכרים

רכישות משקיעים: 759 בלבד ירידה של 36%.

רכישות נטו של תושבי חוץ: 65 בלבד.

גרוע מכך:

תושבי החוץ מוכרים יותר ממה שהם קונים גידול של 32% במכירות.הם מבינים:

• התשואות נמוכות,
• הריבית גבוהה,
• והסיכון למפולת מחירים משמעותי.

המשקיע הישראלי מצביע ברגליים.

משקיעי החוץ מצביעים בדולרים.

🏚️ חלק שישי: משפרי הדיור – סיגנל מצוקה חריף

משפרי דיור: 1,018 עסקאות בלבד צניחה של 44%.

הנתון החשוב מכולם:

27% מהמשפרים הם "מצמצמי דיור" בעלי דירה שנאלצים לרדת ברמה.זו אינדיקציה של לחץ כלכלי אמיתי במשקי הבית.

זה נדיר.

וזה תמיד מופיע לפני ירידות מחירים משמעותיות.

🎯 חלק שביעי: השוק הממשלתי העוגן האחרון

בסבסוד ממשלתי נמכרו 879 דירות גידול של 75%!

והן מהוות 46% מכלל הדירות החדשות שנמכרו.

המשמעות:

מחצית מהשוק קורס והמחצית השנייה היא שוק ממשלתי מלאכותי.

⚠️ סיכום: השוק בתהליך התכווצות מבנית לא זמנית

אסור לטעות:

זו אינה תנודתיות.

זו אינה "עונתית".

זהו שינוי מבני והמספרים מאשרים זאת:

הסקירה הזו רוצה או לא רוצה מאשרת:

השוק אינו בר־קיימא ברמות המחיר הנוכחיות.

והתיקון כבר החל, פשוט עדיין לא מחלחל למדדים הנומינליים (שמבוססים על מעט עסקאות רצופות עיוות).

⭐ מסר לסיום

2025 הוא השנה שבה הסתיימה באופן רשמי מערכת ההונאה הפיננסית של העשור האחרון.

השוק קורס לא בגלל מלחמה, לא בגלל ריבית אלא בגלל פער ענקי בין המחיר האמיתי (שווי) לבין המחיר המלאכותי (שוק).

והפער הזה תמיד נסגר תמיד.

📦 English Summary Box

Israel Housing Market Review – October 2025

The latest Ministry of Finance report reveals a dramatic freeze in Israel’s housing market. Transactions collapse, developer cashflows shrink to critical levels, unsold inventory reaches multi-year highs, investors exit, and subsidized housing becomes the only active segment. The data indicates a structural market downturn, not a temporary slowdown, and suggests that a significant price correction is already underway.

הפוסט של גלית בן נאים שפורסם הערב, 13.12.2025:

קישור לפוסט: https://www.facebook.com/share/p/1AHXexXm3K/

הפרשנות שלי לפוסט:  להלן ניתוח הגלוי והסמוי בפוסט של גלית בן־נאים – כתיבה שנראית לכאורה אינפורמטיבית־סטטיסטית, אך למעשה עמוסה רמיזות, אזהרות ואמירות חריפות למי שיודע לקרוא בין השורות.

1. הגלוי – מה היא אומרת במפורש (ולא מנסה להסתיר)

א. קריסה במכירות – לא “האטה”

• 1,038 דירות חדשות באוקטובר – שפל מאז אוקטובר 2023.
• ירידה של 42% לעומת אוקטובר אשתקד, למרות יותר ימי עבודה.
• היא חוסמת מראש את תירוץ החגים: “למי שניסו להסביר את השפל בחגי תשרי…”

זו אמירה חדה: אין תירוצים עונתיים – זה כשל שוק.

ב. השוק כולו קפוא – לא רק הקבלנים

• 3,639 עסקאות סה״כ (חדש + יד שנייה).
• ירידה של 21% בשוק החופשי כולו.
• יד שנייה “מרככת” סטטיסטית – אבל לא בגלל בריאות, אלא כי:
  • לא היה שם תמרוץ מימוני אשתקד
  • מוכרים מוכנים כבר לרדת מחיר

זו הודאה רשמית בכך שהירידה אמיתית, רחבה ועמוקה.

ג. תזרים הקבלנים – הנתון המטריד ביותר

• התזרים בפועל (ממע״מ) גבוה מהתזרים התיאורטי.
• ההסבר: גל עסקאות 20/80 מגיע כעת לשלב התשלום הגדול.
• כלומר: זה כסף מהעבר, לא מההווה.

והשורה הקריטית:

התזרים נטו בפועל: 400 מיליון ש״ח בלבד
מחצית מהשנה שעברה.

זה מספר זעום לשוק בהיקף כזה.

2. הסמוי – מה היא באמת אומרת, בלי לומר במפורש

כאן בן־נאים במיטבה.

א. “קפוא? קרה!” – אבל הקיפאון הוא מבני

ההשוואה לסערת “ביירון” איננה קישוט ספרותי:

• סערה חולפת ≠ נזקי הצפה מתמשכים
• השוק אולי “עבר את הסערה”, אבל המלאי, החוב והסיכון נשארו

המסר הסמוי:

זה לא אירוע חד־פעמי – זה מצב מצטבר.

ב. “מאיפה הכסף?” – שאלה רטורית עם תשובה מדאיגה

היא יודעת בדיוק מאיפה:

• לא מביקושים
• לא ממכירות חדשות
• אלא מ־דחיית תשלומים מהעבר

כלומר:

התזרים החיובי של היום הוא העתיד שנשדד אתמול.

זו הגדרה קלאסית של שוק שנשען על אשראי דחוי ולא על ביקוש אמיתי.

ג. “כמה מזה שמרו ל־rainy day?”

זו אולי השורה החדה ביותר בפוסט.בתרגום חופשי:

• אין להם כריות
• אין להם מרווח נשימה
• ואם תגיע סערה נוספת – הם חשופים

והיא לא שואלת סתם.

היא רומזת: התשובה היא – כמעט כלום.

ד. תרשים המלאי – כתב אישום שקט

הגרף שצורף הוא לא “מידע” – הוא אזהרה:

• תל אביב: 6 שנות מלאי
• רמת גן: דומה
• בת ים: כמעט 12 שנים
• באר יעקב: מכירות נחתכו ב־60%
• רק נתיבות “שורדת” – וגם זה:
  • בזכות הטבות מימון חריגות
  • שתוקפן יפוג בעוד שנה

והשאלה הסופית:

“משהו לבנות עליו?”

זו לא שאלה.

זו אמירה: אין.

3. מה בן־נאים לא אומרת – אבל ברור לגמרי

1. השוק לא מחכה להורדת ריבית

אם הייתה ציפייה כזו – היינו רואים:

• עלייה בעסקאות
• התאוששות תזרים
• ירידת מלאי

לא קורה. להפך.

2. מגבלות בנק ישראל הן “החבל האחרון”

• בלי הטבות מימון – אין שוק
• עם הטבות מימון – יש דחיית קריסה
• והן עומדות לפוג

זה שעון חול רגולטורי, לא פתרון.

3. זה כבר לא משבר ביקוש – זה משבר מלאי + אשראי

והשילוב הזה היסטורית:

• לא נפתר בהמתנה
• לא נפתר בריבית
• נפתר רק בהתאמת מחירים או בקריסה פיננסית

4. השורה התחתונה – המסר האמיתי של הפוסט

גלית בן־נאים לא קוראת לציבור “לברוח”.

היא גם לא צועקת “בועה”.אבל היא עושה דבר מסוכן הרבה יותר למערכת:

היא מניחה את כל הנתונים על השולחן – בלי קישוטים, בלי ספינים, בלי נחמה.ומי שמבין נדל״ן, אשראי ותזרים – מבין היטב:

זה פוסט שמסמן
סוף של מודל,
לא תחילתה של התאוששות.

להלן השוואה ישירה, חדה ולא מתחמקת בין הנרטיב התקשורתי הרווח לבין הנתונים שגלית בן־נאים מציגה בפועל – בלי פרשנות רכה ובלי כחל־וסרק.

נרטיב תקשורתי מול נתוני אמת – טבלת השוואה

הפער הקריטי: איך זה נראה בכותרת – ואיך זה נראה במספרים

כותרת תקשורתית טיפוסית:

“קיפאון זמני בשוק – הציבור ממתין להזדמנויות”

הנתונים של בן־נאים אומרים בפועל:

השוק לא ממתין.
הוא נתקע בין מחירים לא־בר־קיימא, אשראי שנגמר ומלאי שלא זז.

מה גלית בן־נאים עושה כאן (בשקט)

• היא לא משתמשת במילה “בועה”
• היא לא קוראת להורדת מחירים
• היא לא תוקפת את הבנקים

אבל:

• היא מפרקת אחד־אחד את כל עמודי התווך של הנרטיב:
  • ביקוש
  • תזרים
  • מלאי
  • מימון
  • רגולציה

והיא מסיימת בשאלה רטורית:

“משהו לבנות עליו?”

שבתרגום מקצועי־כלכלי פירושו:

לא.

שורה תחתונה – ההשוואה שלא מספרים לציבור

התקשורת מדברת על המתנה

הנתונים מדברים על אי־יכולת התקשורת מדברת על קיפאון זמני

הנתונים מדברים על מודל שנשבר התקשורת מחפשת את “הטריגר שיחזיר את השוק”

הנתונים מראים שאין טריגר – יש התנגשות עם המציאות הכלכלית

“אין בריאות” הוא ניסוח עיתונאי רופף. נחליף אותו במונח מקצועי, מדויק ולא מתחמק.

אז מה כן? למה בדיוק אין “בריאות” בשוק?

כשכלכלן או רגולטור מדבר על שוק בריא, הוא מתכוון לקיום ארבעה תנאים מצטברים. במקרה שלנו – אף אחד מהם לא מתקיים.

1. ביקוש אפקטיבי (Effective Demand) – לא קיים

לא “רצון לקנות”, אלא:

• יכולת רכישה
• שירות חוב סביר
• יחס מחיר־הכנסה הגיוני

הנתון:

ירידה של 42% במכירות קבלנים, 21% בכלל השוק.

המשמעות:

אין ביקוש אפקטיבי.

יש רצון בלי יכולת – וזה לא ביקוש.

2. תמחור בר־קיימא (Sustainable Pricing) – לא קיים

שוק בריא דורש:

• מחיר שניתן לממן לאורך זמן
• תשואה ריאלית חיובית
• התאמה לריבית ולשכר

הנתון:

6–12 שנות מלאי בערים מרכזיות.המשמעות:

אם צריך עשור כדי למכור – המחיר לא כלכלי.

זו לא בעיית שיווק, זו בעיית תמחור.

3. תזרים תפעולי שוטף – לא קיים

שוק בריא מייצר:

• תזרים ממכירות חדשות
• לא מהקדמת תשלומים

הנתון:

תזרים “גבוה” נובע מסגירת עסקאות 20/80 מהעבר.

תזרים נטו: 400 מיליון ש״ח בלבד.המשמעות:

זה לא תזרים שוטף – זה מימוש עתיד שנלקח בהלוואה.

4. מנגנון תיקון טבעי – חסום

בשוק בריא:

• מחירים יורדים → ביקוש חוזר → מלאי נספג

כאן:

• מחירים לא יורדים רשמית
• יש מבצעי מימון במקום הפחתת מחיר
• הרגולטור מגביל
• הציבור קפוא

המשמעות:

השוק לא מתקן את עצמו – הוא נתקע.

אז איך נכון לומר את זה?

במקום “אין בריאות”, הניסוח המקצועי והמדויק הוא:

השוק אינו מתפקד כשוק חופשי בר־קיימא.

או אם רוצים להיות חדים יותר:

זה שוק עם פעילות חשבונאית – לא פעילות כלכלית.

או הכי מדויק:

הירידה ביד שנייה אינה סימן לבריאות, אלא תוצאה של מוכרים שנשברים ראשונים.

למה זה חשוב?

כי המונח “בריאות”:

• מטשטש אחריות
• מאפשר לתקשורת לומר “יש סימנים מעורבים”
• מרדים את הציבור

ואילו הנתונים של בן־נאים אומרים חד־משמעית:

זה לא שוק חולה שמחלים.
זה שוק שמפסיק לפעול לפי כללי הכלכלה.

שינוי במחירי שוק הדירות - נובמבר-2025

התחלות וגמר בנייה - אוקטובר 2024 - ספטמבר 2025

התחלות / גמר בניה לרבעון השלישי - התחלות בניה נטו - 75.5K  היתרים - 81.6K .

🏚️ פרסום הלמ״ס מול פרסום הכלכלן הראשי: האם הנתונים תואמים - או שמישהו כאן מספר סיפור אחר?

בשבוע שבו פורסמו שני הדוחות החשובים ביותר על מצב שוק הנדל״ן הישראלי - זה של הלמ״ס שפורסם היום 13.11.2025 וזה של הכלכלן הראשי באוצר שפורסם אתמול, 12.11.2025

עולה השאלה המתבקשת:

האם שני הגופים מתארים את אותה המציאות, או שקיימת סתירה עמוקה בין הנתונים?

התשובה מורכבת יותר מ"כן" או "לא".

יש פערים מספריים גדולים, אבל מגמות תואמות באופן מדאיג.

הדוח של הלמ״ס מציג תמונה "עמוסה" של נפח עסקאות.

הדוח של הכלכלן הראשי מציג תמונה "עירומה" של ביקוש אמיתי.

שני הדברים נכונים - אבל הם מתארים עולמות שונים לחלוטין.

📌 חלק 1: מה מודד כל גוף?

✔️ מה עושה הלמ״ס?

הלמ״ס סופר כל עסקה שנרשמה במערכת רשות המסים - ללא פרשנות וללא ניפוי:

• דירות חדשות
• דירות יד שנייה
• עסקאות סבסוד ממשלתי (“דירה בהנחה”)
• עסקאות שלא בהכרח כוללות תזרים מיידי
• עסקאות ממכרזים ישנים
• דירות “על הנייר” (גם ללא היתר מלא)

התוצאה: נפחי עסקאות גבוהים בהרבה.הלמ״ס נותן "כמות".

הוא לא בודק איכות העסקה ולא את המשמעות הכלכלית שלה.

✔️ מה עושה הכלכלן הראשי?

הכלכלן הראשי מתמקד במה שמעניין את האמת הכלכלית:

• עסקאות בשוק החופשי בלבד
• ללא סבסוד
• ללא מנגנוני ממשלה
• ללא עסקאות שאינן מביאות תזרים
• דגש על תזרים קבלנים אחרי תשומות
• ניתוח משקל “על הנייר”
• מדידת ביקוש אמיתי

התוצאה: שוק חלש מאוד שמתקשה לייצר מכירות אמיתיות.

📌 חלק 2: איפה הפערים הגדולים?

1️⃣ נפח עסקאות

הלמ״ס מדווח:

23,330 דירות ברבעון – נשמע מעולה.הכלכלן הראשי מדווח:

6,925 עסקאות בספטמבר, רק 1,794 מהן בשוק החופשי.האם זה סותר?

לא.

הלמ״ס = 3 חודשים, כולל סבסוד, כולל על הנייר.

האוצר = חודש אחד, בודק רק ביקוש אמיתי.

2️⃣ דירות חדשות

הלמ״ס:

8,780 דירות חדשות ברבעון, מתוכן 30.8% מסובסדות.האוצר:

1,794 דירות חדשות בשוק החופשי בספטמבר – רמה נמוכה ביותר מאז 2012.זה לא סותר - זה מחדד:

רוב העסקאות בנתוני הלמ״ס לא משקפות ביקוש אמיתי, אלא מנגנוני ממשלה.

3️⃣ “על הנייר”

הלמ״ס אינו מציין כלל את נושא המסירה באיחור (24–36 חודשים).האוצר חושף:

57% מהדירות שנמכרו - על הנייר.זהו נתון נפיץ - כי הוא מצביע על שוק שמממן קבלנים במקום לרכוש דירות.

4️⃣ מלאי דירות

הלמ״ס:

83,920 דירות חדשות במלאי - שיא היסטורי.האוצר:

מאשר מלאי חריג, ומדגיש שחיקת תזרים.כאן יש התאמה מלאה בין הגופים.

📌 חלק 3: האם יש סתירה בין הדוחות?

❌ אין סתירה מהותית.

יש פערי שיטות, לא פערי מציאות.הלמ״ס רואה "מה הוצהר".

האוצר רואה "מה נמכר".

הלמ״ס רואה "חתימות".

האוצר רואה "כסף".בשורה התחתונה?

שני הגופים מתארים שוק שיצא מאיזון, גם אם מזוויות שונות.

📌 חלק 4: התמונה האמיתית - עומק המשבר גדול יותר ממה שהלמ״ס מציג

הלמ״ס מדווח על "עלייה בנפח".

אבל:

• שליש מהעסקאות מסובסדות.
• חלקן אינן תזרים אמיתי.
• אין פירוק לפי “על הנייר”.
• אין בדיקה כלכלית של יחס מחיר–תשואה.

האוצר, לעומת זאת, מדווח על:

• שפל בעסקאות בשוק החופשי
• דירות חדשות שלא זזות
• מלאי שחונק את הקבלנים
• תזרים שצונח מרבעון לרבעון
• שחיקה מסוכנת של מודל המימון הבנקאי

כלומר:

הנתונים של הכלכלן הראשי הם “המצפן האמיתי” של הבריאות הכלכלית של השוק.

הלמ״ס מציג את הטכני.

האוצר מציג את המהותי.

למ"ס	האוצר

📌 חלק 5: סיכום חד וברור

שני הדוחות לא סותרים – הם משלימים.

אבל המסקנה המשותפת שלהם חמורה:

🧨 שוק הנדל״ן נמצא בשלב מתקדם של שחיקה מבנית.

גם אם הלמ״ס מראה יותר עסקאות, רובן הן עסקאות שאינן משקפות ביקוש "בחינם" אלא מנגנונים מלאכותיים.

🧨 הביקוש האמיתי – זה שמוציא כסף פרטי מהכיס – קורס.

זה עולה באופן חד מתוך נתוני הכלכלן הראשי.

🧨 המלאי ממשיך לגדול והופך לגורם לחץ מערכתי.

83,920 נכסים חדשים במלאי = רמת סיכון מערכתית.

🧨 תזרים הקבלנים נשחק - וזהו מנגנון הקריסה המרכזי.

כמו שכתבת כבר שנים:

שהתזרים מתייבש – בועה מתפוצצת.

📘 Summary (English)

A comparison between Israel’s Central Bureau of Statistics (CBS) housing report and the Chief Economist’s review shows significant numerical gaps due to different methodologies, but identical market trends. CBS reports high transaction volumes driven by subsidized programs, while the Chief Economist reveals a collapsing real demand, record-high inventory, weakened contractor cash flow, and increasing systemic risk. The two reports don’t contradict each other-they expose the same structural weakness from different angles.

כל זה על רקע הפרסום היום של הלמ"ס מהיום, 14.11.2025  -  שינוי במחירי שוק הדירות - אוקטובר-2025

🏗️ מכור לי ואמכור לך

על הנתק בין מכירת דירות למסחר בקרקעות – ומה הוא מגלה על מצבה האמיתי של הבועה הישראלית

הפוסט שגלית בן נאים פרסמה היום 8.11.2025 והגרף שפרסמה בפוסט גלית בן נאים, סגנית בכירה לכלכלן הראשי במשרד האוצר, חושף תופעה נדירה: שוק נדל״ן שפועל על טייס אוטומטי, ללא קשר בין פעילות לבין ערך אמיתי.

בגרף נראים שני קווים שנפרדו זה מזה באופן שמסביר לבדו את עומק המשבר בענף:

• העמודות הכחולות מייצגות את מכירת הדירות החדשות בשוק החופשי.
• הקו האדום מתאר את היקף המסחר בקרקעות בין קבלנים.

ובין השניים – תהום כלכלית שגדלה מרבעון לרבעון.

📉 הנתונים: כך נראית התנתקות מוחלטת בין שוק אמיתי לשוק פנימי

1. 2022 – תחילת הנפילה:
   גל העלאות הריבית של בנק ישראל שם קץ לאופוריית המחירים. מכירות הדירות (הכחול) צונחות, והציבור נעלם משוק הקנייה.
2. 2024 – התאוששות מדומה:
   הקבלנים מגיבים ב"מבצעי מימון" – דחיית תשלומים, ריביות אפסיות ותמריצים מלאכותיים. הציבור נענה זמנית, אך זו איננה התאוששות אלא הנשמה מלאכותית.
3. 2025 – התרסקות מחודשת:
   עם כניסת מגבלות הפיקוח של בנק ישראל על ההטבות, גם הזריקה האחרונה מאבדת אפקט. המכירות חוזרות לצנוח, אך המסחר בקרקעות – נותר גבוה.
4. האדום נותר יציב:
   בזמן שהביקוש לדירות קורס, היקף המסחר בקרקעות בין קבלנים נותר יציב ואף גבוה. זהו שוק שמתקיים בתוך עצמו – בלי רוכשים אמיתיים ובלי זרימת ערך חדשה.

🧩 מה עומד מאחורי המספרים

1. שוק שמסתובב על עצמו

כאשר הציבור נעלם אך הקבלנים ממשיכים לקנות ולמכור קרקעות בינם לבין עצמם, מדובר בשוק סגור – לא של ביקוש והיצע, אלא של שחקנים פנימיים שמחליפים ידיים כדי לשמור על מראית עין של תנועה.הקרקע הפכה למוצר פיננסי – לא נכס לפיתוח, אלא אמצעי לגיוס מזומן.

2. סימפטום של מצוקה תזרימית

העסקאות בין קבלנים הן ברובן מכירות הישרדות: מכירת קרקע כדי לייצר נזילות, לא כדי ליזום פרויקט.

כך נוצר מעגל סגור שבו קבלן אחד מוכר לשני כדי להחזיר חוב לבנק – שמממן את הרוכש הבא.

זו אינה כלכלה – זו הנפקת חוב סיבובית שמזכירה מנגנוני פונזי מובהקים.

3. “שורט נדל״ני” – הגדולים יוצאים, הקטנים נכנסים

בן נאים מציינת בצדק: מי שמכרו קרקעות בתחילת 2022 היו דווקא הקבלנים הגדולים – אלה שזיהו את השינוי בשוק לפני כולם.

הקטנים, שפעלו באינרציה, המשיכו לקנות במחירים מנופחים.

כעת, ב־2025, אותם קטנים הם שמממנים את יציאת הגדולים מהפוזיציה.

זהו היפוך קלאסי של שוק בועה: החכמים מוכרים את האוויר, התמימים קונים אותו.

💰 ממה הם חיים בינתיים?

הקבלנים מתקיימים כיום על תזרים מזומנים מלאכותי –

• מכירת קרקעות,
• מחזור הלוואות,
• מבצעי מימון והקלות ריבית.

כל אלה יוצרים אשליה של פעילות בשוק שמבחינה פונדמנטלית מת.

הנתון שממחיש זאת בצורה הברורה ביותר הוא הפער בין שתי העקומות:

ככל שהכחול (מכירת דירות) יורד – כך האדום (מסחר בקרקעות) נשאר יציב.זה לא סימן לבריאות, זה סימן למחלה מתקדמת: שוק שמתקיים על החלפת ניירות במקום על בנייה אמיתית.

⚠️ השלכות מאקרו־כלכליות

1. הבנקים חשופים יותר מאי פעם
   מרבית הקרקעות המשועבדות אינן מגלמות עוד ערך כלכלי ריאלי. כאשר הקרקע נמכרת במחיר כפול מהשווי הפונדמנטלי שלה – הבנק מחזיק למעשה בבטוחה שלילית.
2. המדינה יודעת – ושותקת
   ההצעה לכלול בתקציב 2026 צעדים למניעת "מדגרות קרקע" (כגון חידוש מס רכוש או קנס על קרקעות לא מפותחות) מעידה כי גם באוצר מבינים שהשוק קפוא.
   אך צעדים נקודתיים לא יפתרו בעיה מערכתית שמקורה במימון מופרז ובשימוש שגוי באשראי.
3. הציבור נשאר מחוץ למשחק
   בעוד הקבלנים סוחרים בינם לבין עצמם, הציבור – זה שביקש דירה למגורים – הפך לצופה מהיציע.
   והפער הזה בין השוק הכלכלי לשוק החברתי הוא היסוד המסוכן ביותר של כל בועה.

🧠 מסקנה

הכותרת “מכור לי ואמכור לך” איננה מטפורה – היא תיאור מדויק של מציאות שבה השוק איבד את עקרון היסוד של עסקה אמיתית: קונה אמיתי ומוכר אמיתי.

היום אין קונים – רק מוכרים שמוכרים למוכרים אחרים.שוק כזה יכול להמשיך להתקיים זמן־מה, כל עוד האשראי זורם והבנקים מעלימים עין.

אבל כשגלגל המזומן ייעצר – כל השרשרת תתפרק.

⚙️ תקציר חזותי

🧩 סיכום

הגרף של גלית בן נאים מסביר במבט אחד את מה שדוחות וסקירות שלמות מתקשות להבהיר:

שוק הנדל״ן הישראלי מנותק מהיסודות הכלכליים שמרכיבים שוק אמיתי.

כאשר המסחר בקרקעות נמשך בזמן שמכירת הדירות קורסת –

מדובר לא בהתאוששות אלא בהחייאה מלאכותית של מערכת שבורה.“מכור לי ואמכור לך” איננה בדיחה – זו האסטרטגיה היחידה שנותרה בשלב האחרון של הבועה.

.English Summary Box:

“Sell to me, and I’ll sell to you.”

Galit Ben Naim’s chart reveals a closed real-estate system where developers trade land among themselves while public demand collapses. This is not growth but survival — a self-referential market sustained by liquidity maneuvers and the illusion of value. It marks the final stage of Israel’s real-estate bubble.

מהפוסט של גלית בן נאים

סיפור כלכלי קלאסי הידוע בשמות שונים - "סיפור 100 הדולר" או "סיפור העיירה הקטנה". הסיפור הזה משמש כהמחשה להבנת כיצד כסף זורם בכלכלה ומהו ה-"מכפל המקומי" (Local Multiplier Effect).

תיאור הסיפור

הסיפור מתחיל בעיירה קטנה בטקסס (או כל עיירה קטנה אחרת) שבה הכלכלה סוגדת. כולם חייבים זה לזה וחיים על אשראי. ביום אחד מגיע נוסע עייף לבית מלון בעיירה. הוא שם שטר של 100 דולר על הדלפק ואומר שהוא רוצה לבדוק את החדרים לפני שהוא מחליט להישאר ללילה. כשהנוסע עולה לקומה, בעל הבית מלון לוקח את ה-100 דולר וממהר לחנות הקצב שלצדו כדי לשלם את החוב שלו לקצב. הקצב לוקח את ה-100 דולר וממהר לאיכר תפוחי אדמה כדי לשלם את החוב שלו. האיכר לוקח את ה-100 דולר ומשלם לחנות האספקה (Co-op) את החוב שלו. בעל חנות האספקה משלם את ה-100 דולר לחנות בגדים שהלווה לו בעבר. חנות הבגדים משלם את ה-100 דולר לבעל בית המלון כדי לפרוע חוב שנוצר מלינת יום נישואיו. לבסוף, בעל בית המלון מחזיר את ה-100 דולר לדלפק כדי שהנוסע לא יחשוד בכלום. כאשר הנוסע יורד, הוא מגלה שהחדרים אינם מספיקים, לוקח את ה-100 דולר ויוצא מהעיירה.

המשמעות הכלכלית

למרות שלא נוצר ערך חדש (אף אחד לא ייצר שום דבר או הרוויח כסף) ואף אחד לא הפסיד, היו בתוצאה שינויים משמעותיים:

• הפחתת חובות: העיירה הצליחה להפחית חובות בסך של 700 דולר (100 דולר × 7 עסקאות), למרות שנשתמש בשטר של 100 דולר בלבד.
• שיפור הנימוס: כולם בעיירה עכשיו חושבים שהם פרעו את חובותיהם ויש אווירה כוזבת של אופטימיזם.
• הדגשת חשיבות הזרימה: הסיפור מדגים שהעוצמה האמיתית של הכסף היא לא בעצם הכסף אלא בזרימה שלו דרך הכלכלה.

החיבור למכפל המקומי

סיפור זה מקביל לתיאוריה של "המכפל המקומי" - כאשר כל דולר המושקע בעסק מקומי וקטן מזרום מחדש בקהילה בממוצע 2-4 פעמים יותר מאשר כסף המושקע בחברות שרשרת גדולות. מחקרים מוכיחים שעבור כל 100 דולר המשולמים בעסק מקומי עצמאי, בערך 53 דולר חוזרים לזרימה המקומית, בהשוואה ל-13.60 דולר בלבד בחברות שרשרת. הסיפור הוא כלי הוראה חזק להסבר לאנשים כיצד כלכלה אמיתית פועלת ומדוע חשוב שכסף יזרום בתוך הקהילה.

הפוסט של גלית בן נאים, הגלוי, החבוי, הנסתר, המרומז והעקיצה שבו.

הפוסט של גלית בן נאים הוא מהחדים והעשירים ביותר שנכתבו לאחרונה על שוק הנדל"ן, כי הוא משלב נתונים, תובנות מבפנים והומור ציני שמסתיר ביקורת מערכתית חריפה.

הפוסט והגרף:

"כיום לא כלכלי לרכוש דירה להשקעה - עלות המימון גבוהה מהתשואה"

🧩 הפרשנות שלי לפוסט של גלית בן נאים

הגלוי – מה נאמר במפורש

גלית מצביעה על שני ממצאים עיקריים:

1. עודף היצע גובר בתל אביב – 10,420 דירות חדשות לא מכורות אינן “דירות דמיוניות”, אלא נכסים אמיתיים עם שלטי פרסום שמתחננים לקונים. כלומר, גם “בירת הביקוש” שקעה במלאי תקוע.
   👉 זהו סימן קלאסי לתחילת תיקון עמוק – כשהשוק החזק ביותר מתחיל לדמם.
2. המבצעים כבר לא עובדים – השימוש במונחים כמו “לעוף על המבצע” הוא אלגוריה צינית. בנאים רומזת שהקמפיינים נואשים, ומי שמנסה “להעיף” את המלאי למעשה מתרסק על הקרקע. הביטוי "לנחות לקרקע המציאות" מסמן את חזרת המחירים לערכם הפונדמנטלי.
3. הירידה החלה הרבה לפני הריבית – זו קביעה קריטית: היא שוללת את הנרטיב של הקבלנים והבנקים כאילו “הריבית אשמה”. בפועל, השוק התחיל להתקרר כבר באפריל 2022 — עוד לפני שריבית בנק ישראל בכלל החלה לטפס באמת.
4. פערי מחירים דרום-מרכז התהפכו – לראשונה זה עשור, הדרום מוכר יותר דירות חדשות מהמרכז. בעבר המרכז הוביל, וכעת הוא נחנק.
   זהו סימן מובהק של שוק לא בר קיימא: כשהאזור היקר מתייבש והזול ממשיך למכור, נוצר היפוך מאזן – תמרור אזהרה מובהק לבועה בשלבי פיצוץ.
5. 140% עליית מחירים ריאלית ב־15 שנה – הנתון הזה מפרק את הטענה שיש “עוד ביקוש”. הוא מזכיר שהמחירים עלו פי 2.4 בזמן שהשכר כמעט ולא זז. זהו פער שאי אפשר לסגור בלי קריסה – או בריבית או במחירים.
6. שאלה רטורית על הקבלנים – “מה יעשו עם הקרקעות במינוף גבוה?”
   זו שאלה שמציפה את מה שאף אחד לא מעז לומר: אין להם לאן לברוח. הם לכודים במינוף, במימון ובריבית, ולכן לא יפסיקו לבנות – גם אם זה לא כלכלי. זה התנהגות של שוק בפאניקה.

הסמוי – מה שלא נאמר במפורש

כאן מסתתר המסר העמוק של הפוסט, שכדאי להאיר:

1. ביקורת מרומזת על הבנקים – היא מציינת “דבריו של אחד מבכירי הבנקים” ומיד מתרחקת בעדינות.
   מאחורי הניסוח הדיפלומטי מסתתרת ביקורת על כך שהבנקים יצרו את הבועה, נהנו ממנה, וכעת טוענים שהכול תלוי בריבית.
   בפועל – הם מממנים עסקאות במחירים כפולים מהערך הכלכלי, והיום מחזיקים בבטוחות שליליות.
2. הגרף שלה הוא כתב אישום – הוא מציג את קריסת המכירות במרכז לעומת הדרום, ואת הזינוק בריבית בנק ישראל (הקו האדום).
   כשמשווים את זה, ברור: השוק איבד גובה עוד לפני הריבית, והריבית רק חשפה את מה שהיה חולה מלכתחילה.
3. האנלוגיה ההיסטורית לסוף מס רכוש – היא רומזת שהורדת מס רכוש ב־2000 ביטלה את “עלות האי־שימוש בקרקע” ופתחה את הפתח לספסרות קרקע.
   כלומר, השורש של הבועה הוא מדיניות מס רשלנית, לא מחסור בדירות.
4. המסר הסופי – “מה יעשו עם הקרקעות והפרויקטים שכבר פונו?” – זו אינדיקציה למלכודת מערכתית. המערכת לא יכולה לעצור את עצמה, ולכן תתרסק מעצמה.
   זהו ביטוי עקיף לכך שהשוק כבר עבר את נקודת האל־חזור.

תובנה מסכמת – הפרשנות שלי

הפוסט של גלית בן נאים הוא לא עוד עדכון סטטיסטי, אלא הצצה נדירה למחשבה של אחת הבכירות באוצר שאומרת בקול רך את מה שכל השוק מפחד להודות בו בקול רם:
השוק לא “מתקרר” – הוא מתפרק.
הדירות הלא־מכורות הן לא תקלה – הן הסימפטום.
המבצעים לא מעידים על שיווק יצירתי – אלא על בהלה מוסווית.
וזו רק ההתחלה של תהליך התפכחות ארוך שבו המחיר יתיישר סוף־סוף עם הערך הכלכלי האמיתי.

"כיום לא כלכלי לרכוש דירה להשקעה - עלות המימון גבוהה מהתשואה"

דירות בהמתנה – מי ימתין למי? פצצת זמן פיננסית

גלית בן נאים היטיבה להציג את הנתונים: עשרות אלפי "דירות בהמתנה" – דירות של משפרי דיור שכבר רכשו דירה חדשה ועדיין לא הצליחו למכור את הישנה.

במבט ראשון זה עוד סעיף טכני במיסוי מקרקעין. במבט שני – זו פצצת זמן פיננסית.

הבעיה האמיתית

רבים מהבעלים בטוחים שהמשבר זמני, ולכן אינם מוכנים להוריד את המחיר במידה הנדרשת. הורדה בשיעור המס הצפוי (8%) לא מספיקה – הפער בין המחיר לשווי עמוק בהרבה.

התוצאה?

• מי שלא ימכור בזמן ייחשב כמשקיע בעל כורחו וישלם מס רכישה.
• מי שתכנן לממן את הדירה החדשה מכספי המכירה – יגלה שהוא תקוע בלי מקורות.
• מי שכבר לקח הלוואת בלון או שנושאת עליו משכנתא על הדירה הישנה – ייאלץ להעמיס משכנתא נוספת, בדיוק כשיכולת ההחזר נשחקת.

לא כל בעלי הדירות באותו מצב

יש מי שנכנס להרפתקה הזו בלי חוב – והוא ישרוד, גם אם ייאלץ להמתין.

אבל רוב בעלי הדירות זקוקים נואשות לכסף מהמכירה כדי לסגור את העסקה החדשה. עבורם, הזמן פועל לרעתם.

הקשר לשוק הרחב

כשהמלאי הזה מצטבר על עשרות אלפי דירות חדשות שלא נמכרות – השוק נכנס למצב של לחץ כפול.

חקיקה שתחזיר את פרק הזמן ל־24 חודשים אולי תדחה את הבעיה, אבל היא לא תפתור אותה: כל עוד המחירים כפולים מהשווי, המשוואה פשוט לא תיסגר.

בשורה התחתונה

רוב רובם של בעלי ה"דירות בהמתנה" יגלו שהם משלמים מס רכישה ונתקעים עם הדירה הישנה, תוך שהם נאלצים לקחת עוד הלוואות.

במילים אחרות – מה שהתחיל כ"שדרוג" דירה, ייגמר כמלכודת חוב.

👉 השאלה האמיתית היא לא "כמה דירות בהמתנה יש", אלא כמה בעלי דירות יצליחו להמתין לפני שהמערכת הפיננסית תפסיק להמתין להם.

הפוסט של גלית בן נאים מיום 19.9.2025

22,500 דירות בהמתנה.

• מרכז – כ־3,500 דירות, כ־6.5 חודשי היצע.
• חובות – גם סביב 3,500, כ־6 חודשי היצע.
• חיפה – כ־3,200, כ־6 חודשי היצע.
• ב"ש – כ־3,000, כ־5.5 חודשי היצע.
• ירושלים – כ־2,600–2,700, כ־5 חודשי היצע.
• נתניה/שרון – סביב 2,000, כ־4 חודשי היצע.
• ת"א – כ־1,700, כ־4 חודשי היצע.
• חדרה – כ־800, כ־3 חודשי היצע.
• נצרת – כ־600, כ־2 חודשי היצע.
• טבריה – כ־300, כ־1 חודשי היצע.

ביחד – המספר הכולל מתכנס ל־כ־22,500 דירות, בדיוק כפי שגלית כתבה בפוסט.

הפוסט של גלית מיום 27.9.2025