15Apr

הביקורת המקצועית הזו מתמקדת בעליית מחירי הדירות על פי נתוני הלמ, בוחנת את הסיבות לעלייה, ההשפעות על השוק ודנה בדרכים האפשריות להתמודד עם המציאות המשתנה. בשעה ש"בכירים" בענף הנדל"ן טוענים ש: "כלום לא מזעזע את הנדל'ן, הוא מפגין חוסן יציבות ועוצמה" האמת המקצועית הברורה, המחייבת זעקה, שונה בתכלית והיא: "זו עדות לכך שלא מדובר בשוק חופשי, עדות לעוצמת ועומק המניפולציה ולגודל השליטה ולכוחם של עושי המניפולציה ולפעולות התיאום שמווסתים את השוק"

ביקורת מקצועית: עליית מחירי הדירות לפי הלמ"ס – מראית עין של יציבות בשוק ריכוזי ומווסת

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה כי מחירי הדירות עלו ב-0.9% בחודשים ינואר–פברואר 2025, ובשיעור של 7.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אך עיון ביקורתי ומעמיק בנתונים מעלה סימני שאלה מהותיים לגבי משמעותם הכלכלית, אמינותם כמדד לשוק חופשי, ובעיקר – מידת הרלוונטיות שלהם להבנת מצבו האמיתי של שוק הנדל"ן.


1. העסקאות שנמדדו מייצגות מחיר – לא שווי

  • מדד מחירי הדירות מבוסס על עסקאות שבוצעו בפועל, אך אינו שוקל את הסבירות הכלכלית של העסקאות.
  • במציאות של קיפאון, מחזור עסקאות נמוך מאוד, והיקף מצומצם של שוק פעיל – כל עסקה חריגה, למשל דירת יוקרה בת"א או דירה בקמפיין שיווק אגרסיבי, מעוותת את התמונה הכללית.

2. פילוח גיאוגרפי – עיוותים מובהקים

  • המחוזות עם עליות חדות – צפון (1.8%) ות"א (1.5%) – הם גם אזורים שבהם מספר העסקאות קטן מאוד. המשמעות: סטייה סטטיסטית משמעותית ורגישות גבוהה לעסקאות קצה.
  • מחוז המרכז דווקא רשם ירידה קלה של 0.3%- – עדות לכך שהמגמה אינה אחידה ואינה מציגה תמונה יציבה של "עליות".

3. דירות חדשות – לא באמת יקרות יותר

  • הלמ"ס מדווח על עלייה של 1.0% במחירי הדירות החדשות, אך לא לוקח בחשבון הטבות, הנחות חכמות, מימון יצירתי ועסקאות מול קבלנים שנעשות באופנים לא שקופים. המחיר המדווח הוא רשמי בלבד – לא בהכרח מה ששולם בפועל.
  • השוק הזה סובל מהטיית "מחיר מדומיין", תוצאה של שיווק מניפולטיבי שמנפח את מחיר התג.

4. עלייה שנתית של 7.5% – מנוגדת למציאות הכלכלית

  • הנתונים מתעלמים מגורמים מקרו-כלכליים ברורים: ריבית גבוהה, מיתון במשק, שחיקת ההכנסה הפנויה, ואי ודאות ביטחונית.
  • התשואה הממוצעת על דירה נותרת ברמות נמוכות במיוחד (2.5%-2%) – הרבה מתחת לריבית המשכנתאות (5.5%-6%). זהו מצב של תשואה שלילית ריאלית, שאינו מאפשר הצדקה כלכלית למחירים הנוכחיים.

5. לא שוק חופשי – שוק מווסת ומנוהל

הנתונים הללו אינם מעידים על שוק חופשי שפועל לפי כוחות היצע וביקוש. להפך – הם מעידים על:

  • ויסות מלאכותי ומתואם של המחירים, בעיקר ע"י קבלנים, גופים מממנים, ולעיתים גם כלי התקשורת;
  • שיתוק רגולטורי, המאפשר להציג מצג שווא של שוק בריא;
  • תיאום אינטרסים שמונע ירידת מחירים, גם כשכלכלה בסיסית מחייבת זאת.
המחירים אינם משקפים שוק חזק – אלא שוק שבוי. הנתונים אינם עדות לביקוש אמיתי – אלא תוצאה של שליטה ריכוזית, ויסות מניפולטיבי ומניעת תיקון טבעי של בועה.

סיכום

מדדי הלמ"ס אינם מתארים את שווי הדירות אלא את מחירן ברגע נתון, כפי שנקבע בעסקאות בודדות – חלקן חריגות. הם אינם מנותחים דרך עדשה כלכלית סבירה, ולכן מספקים תמונה מעוותת לציבור ולמקבלי החלטות. השוק אינו עולה – הוא מחזיק מעמד באופן מלאכותי, רגע לפני התפרקות צפויה.

קישור לדוח - כאן

"כשהשוק חולה – הנתונים משקרים"

שוק נדל"ן חולה ממשיך להזרים נתונים – אך הם כבר אינם משקפים מציאות כלכלית בריאה.

הוא מספק גרפים, טבלאות וסטטיסטיקות – אך רבים מהם מנותקים מהמציאות, ולא עומדים בשום מבחן הגיוני או כלכלי:

  • המחירים עולים, גם כשההיצע גדל והביקושים נחלשים.
  • תשואות על נכסים יורדות – ועדיין העסקאות נמשכות.
  • ריביות מטפסות – אבל שיעורי ההיוון בשמאויות נותרו נמוכים כאילו כלום לא קרה.
  • והמשקיעים? מתנהגים כאילו הבועה היא "נורמה".

כאשר הנתונים עצמם סותרים את ההיגיון – זהו סימן ברור שהשוק מוּנָע לא על ידי כלכלה חופשית, אלא על ידי מניפולציה, ויסות, והכחשה.

סותרים את ההיגיון – זהו סימן ברור שהשוק מוּנָע לא על ידי כלכלה חופשית, אלא על ידי מניפולציה, ויסות, והכחשה.

18Mar

המשמעות הכלכלית והמשפטית על רגע ההכרה בבועת הנדל"ן בישראל, על כך שגורמים רשמיים יכריזו על כך שבמדינת ישראל יש בועת נדל"ן

מבוא

במשך עשורים, שוק הנדל"ן בישראל היה במוקד תשומת הלב הכלכלית, החברתית והפוליטית. דוחות על עליות מחירים חדות, ביקוש עז, ורמות שיא של מינוף משפחות ויזמים מצביעים על סימנים רבים של בועת נדל"ן. עם זאת, המונח "בועת נדל"ן" לא זכה להכרה רשמית מגורמים מוסמכים במדינה. רגע ההכרזה הרשמית על קיומה של בועת נדל"ן הוא רגע מכונן מבחינה כלכלית, משפטית, חברתית ופוליטית, אשר יטלטל את מבנה המשק ואת אמון הציבור במוסדות הכלכליים.

מהי בועת נדל"ן?

בועת נדל"ן היא מצב שבו מחירי הנכסים עולים משמעותית מעבר לערכם הכלכלי האמיתי, על רקע ציפיות שוק מנופחות, היצע אשראי זול, ומערכת פיננסית שמעודדת מינוף יתר. בישראל, רבים טוענים כי מחירי הנדל"ן גבוהים באופן משמעותי ביחס לתשואות הכלכליות על הנכסים, דבר שמוביל לאי-שוויון ולסיכון למשק.

ההשלכות הכלכליות של ההכרה בבועה

1. זעזוע בשוק ההון והנדל"ן

הכרזה רשמית על בועת נדל"ן תוביל לירידה דרמטית באמון בשוק. משקיעים יתחילו למכור נכסים מתוך חשש מירידת מחירים חדה, דבר שיוביל להאטה משמעותית בפעילות הכלכלית, קריסת חברות נדל"ן, ולחץ על הבנקים המלווים.

  • מינוף יתר: ישראל מתאפיינת במינוף גבוה של משקי בית וחברות נדל"ן, כך שירידות מחירים חדות עשויות להוביל לגל פשיטות רגל.
  • סיכון לבנקים: הבנקים, שהעניקו הלוואות המבוססות על שווי נכסים מנופח, עלולים להתמודד עם גל של חדלות פירעון וירידת ערך בטוחות, מה שיערער את יציבותם.

2. משבר אמון ציבורי

הרגע שבו יוכרז כי קיימת בועת נדל"ן יערער את אמון הציבור במוסדות המדינה, בבנקים, וברשויות האחראיות על רגולציה. הציבור ידרוש תשובות לשאלות כגון:

  • מדוע לא זוהתה הבועה מוקדם יותר?
  • כיצד אושרה מדיניות שהובילה להתנפחות השוק?
  • מדוע לא נעשו צעדים למנוע את המשבר?

3. השלכות על המערכת המוניטרית

ריבית בנק ישראל תעמוד במוקד הביקורת. השנים של ריבית נמוכה שסייעו להרחבת הבועה יעלו לדיון, וייתכן כי יידרשו שינויים במדיניות המוניטרית במטרה למנוע הישנות של מצב זה.

4. השפעה על תקציב המדינה

הכנסות המדינה ממסים הקשורים לנדל"ן, כגון מס רכישה, מס שבח ומע"מ, עשויות לרדת משמעותית. הדבר יכביד על התקציב וידרוש התאמות חדות, כולל קיצוצים או הגדלת חובות.


המשמעות המשפטית של ההכרה בבועה

1. חקירות ובדיקות אחריות אישית ומוסדית

הכרזה על בועה תוביל, ככל הנראה, לדרישות לפתיחת חקירות מצד הכנסת, הציבור והתקשורת. יוקמו ועדות חקירה ממלכתיות שיבחנו את תפקודם של בנק ישראל, משרד האוצר, המפקח על הבנקים, והבנקים המסחריים.

  • תביעות אזרחיות: אזרחים ומשקיעים עשויים להגיש תביעות ייצוגיות נגד בנקים וחברות נדל"ן בטענה להטעיה, ניהול לא אחראי או רשלנות.
  • תביעות פליליות: אם יימצא כי היו מעשים פליליים, כגון שיתוף פעולה להטעיה מכוונת של הציבור, ייתכנו גם כתבי אישום פליליים.

2. שינוי ברגולציה ובפסיקה

רגע ההכרזה ישמש כזרז לרפורמות משפטיות וכלכליות:

  • החמרת הפיקוח על שוק המשכנתאות.
  • שינוי חקיקה במטרה להגן על רוכשי דירות מפני עסקאות לא כלכליות.
  • הגבלת שימוש בשיטות הערכה מנופחות בשמאות מקרקעין.

3. השלכות על חוזים קיימים

אם יוכרז כי עסקאות מסוימות בוצעו על בסיס נתונים לא אמיתיים, ייתכנו דרישות לביטול חוזים או להתאמת תנאי הלוואות. הדבר ייצור עומס כבד על המערכת המשפטית.


ההשלכות החברתיות והפוליטיות

1. משבר חברתי רחב היקף

משקי בית שאיבדו את הונם בעקבות קריסת מחירי הנדל"ן עלולים להיקלע למצוקה כלכלית וחברתית. הדבר יוביל לדרישה לסיוע ממשלתי רחב היקף, כגון מחיקת חובות או סבסוד שכר דירה.

2. עליית תנועות מחאה

התפוצצות הבועה תצית מחאות רחבות נגד המערכת הפיננסית והממשל. תנועות כמו "מחאת האפודים הכתומים", שהוזכרו בספרים ובתחזיות, עשויות להתרחש במציאות.

3. ערעור הממשל הפוליטי

הממשלה שתכהן בזמן המשבר תעמוד בפני ביקורת חריפה, דבר שעלול להוביל לבחירות מוקדמות ולשינוי במאזן הכוחות הפוליטי.


סיכום ומסקנות

ההכרה הרשמית בבועת הנדל"ן בישראל היא אירוע בלתי נמנע, שעלול לייצר שבר כלכלי, חברתי ומשפטי רחב היקף. מדובר לא רק במשבר כלכלי, אלא במשבר אמון עמוק במוסדות המדינה והמערכת הפיננסית. על מנת להיערך לרגע זה, יש לפעול למיתון נזקי המשבר באמצעות שקיפות, תכנון רפורמות מקיפות במערכת הפיננסית, והענקת סיוע חברתי. ככל שההכרזה תידחה, כך יחריף המשבר, וההתמודדות איתו תהיה מורכבת ויקרה יותר.



"The writing is on the wall"

The Economic and Legal Implications of Recognizing the Real Estate Bubble in Israel: The Moment Official Authorities y     Acknowledge the Existence of a Real Estate Bubble

https://open.spotify.com/episode/34uVisuflJZwTEbWepd1Fz?si=b51cde002ff64516



"הקבלנים חוזרים על כך שהמחירים יעלו, אבל הם יורדים"  


קשיחות מחירי הדיור: השפעת המערכת הבנקאית, אשר פורסם ע"י המועצה הלאומית לכלכלה