מחקר עומק החושף את הכשלים והפערים בתחום שמאות הרכוש והביטוח בישראל: העדר רגולציה, שליטת חברות הביטוח, והשלכות על הציבור והמערכת המשפטית. כולל השוואה בינלאומית והמלצות לרפורמה חקיקתית. מחקר זה בוחן לעומק את הכשלים המבניים בשוק שמאות הרכוש בישראל, המתנהל ללא חקיקה, פיקוח או קריטריונים מקצועיים מחייבים. הוא חושף כיצד שליטת חברות הביטוח פוגעת בעצמאות השמאות ובזכויות המבוטחים, ומציע רפורמות המבוססות על מודלים רגולטוריים מארה״ב, בריטניה, קנדה וגרמניה.
מחקר זה בוחן לעומק את הכשלים המבניים בשוק שמאות הרכוש בישראל, המתנהל ללא חקיקה, פיקוח או קריטריונים מקצועיים מחייבים. הוא חושף כיצד שליטת חברות הביטוח פוגעת בעצמאות השמאות ובזכויות המבוטחים, ומציע רפורמות המבוססות על מודלים רגולטוריים מארה״ב, בריטניה, קנדה וגרמניה.
תקציר מנהלים
תחום שמאות הרכוש והביטוח בישראל פועל כיום ללא כל הסדרה חוקית או רגולטורית מחייבת, להבדיל משמאות מקרקעין. מצב זה יוצר שורה של ליקויים מבניים חמורים: היעדר קריטריונים מקצועיים מחייבים, תלות מבנית של השמאים בחברות הביטוח, והיעדר שקיפות ואחריותיות לציבור המבוטחים. מחקר זה בוחן את שורש הבעיה, את הכשלים המשפטיים והציבוריים שהיא מייצרת, את ההשוואה למדינות מפותחות אחרות, ומציע רפורמות קריטיות להסדרת התחום.
1. היעדר הסדרה בישראל
1.1 רקע משפטי:
שמאות רכוש בישראל איננה מוסדרת בחוק ייעודי. אין דרישה לרישוי, תעודת הסמכה או פיקוח מקצועי. כל אדם יכול להציג עצמו כשמאי רכוש ולערוך שומות, גם כאשר מדובר בנזקים בסכומים של מיליוני שקלים.
1.2 ניסיונות הסדרה שנכשלו:
במהלך שני העשורים האחרונים עלו מספר יוזמות חקיקה להסדרת התחום – הן בכנסת והן דרך משרד האוצר והממונה על שוק ההון. רובן נבלמו בלחץ של חברות הביטוח וגורמים אינטרסנטיים שראו בכך איום על שליטתן במערך השמאות.
2. שליטת חברות הביטוח בשמאים ובשומות
2.1 מנגנון "הרשימות הסגורות":
חברות ביטוח רבות מחזיקות רשימות שמאים מורשים משלהן, ומבוטחים מופנים לשמאים מתוך רשימות אלה בלבד. בפועל, השמאי "חייב" את נאמנותו לחברה שממנה הוא מקבל עבודה – ולא למבוטח.
2.2 השפעה על שומות:
שמאים תלויים במקור ההכנסה שלהם ולכן נוטים (במובהק, כפי שנמצא בפסקי דין) להעדיף הערכות נמוכות או מגומגמות כאשר יש בכך יתרון לחברת הביטוח.
2.3 שכר טרחה:
השכר משולם לרוב ישירות ע"י המבטחת, ולא לפי תעריף מוסדר או בלתי תלוי. מצב זה יוצר תמריץ שלילי להעצים את תלות השמאי במבטח.
3. כשירות מקצועית בעייתית
3.1 היעדר הכשרה:
אין חובה ללימודים פורמליים או הכשרה מקצועית. חלק מהשמאים מגיעים מהנדסה, חלק ללא כל השכלה רלוונטית. אין בחינות, התמחות או כל מערכת בקרת איכות פורמלית.
3.2 מקרים בולטים:
נמצאו מקרים רבים של שמאים אשר נתנו הערכות לנזקים של מיליוני שקלים מבלי שלמדו שמאות כלל, ולעיתים תוך טעויות מקצועיות גסות שגרמו לפסיקות שיפוטיות כנגד חוות דעתם.
4. השוואה בינלאומית – כיצד זה מוסדר בעולם
4.1 ארה"ב:
- שמאים (Adjusters) חייבים ברישוי במדינות רבות.
- הבחנה בין Public Adjusters (מטעם המבוטח) לבין Company Adjusters (מטעם חברת הביטוח).
- נדרשת השכלה פורמלית, עמידה בבחינות והשתלמויות מתחדשות.
4.2 בריטניה:
- גוף ה־RICS מסמיך שמאי ביטוח כרואי חשבון מקצועיים.
- חובת תעודה, התמחות ופוליסת ביטוח אחריות מקצועית.
4.3 גרמניה:
- קיימת רגולציה ברורה עם דרישות אקדמיות או מקצועיות.
- לעיתים רק בתי משפט רשאים למנות שמאים.
4.4 קנדה:
- כל מחוז מחזיק לשכת שמאים עצמאית.
- חובת רישוי ופיקוח על שכר, אתיקה, ועמידה בדרישות השתלמות.
5. השלכות בישראל
5.1 פגיעה בציבור:
מבוטחים נאלצים להתמודד מול שמאים שאינם אובייקטיביים ולעיתים אינם מקצועיים – מבלי יכולת ממשית לערער על שומתם.
5.2 השלכות משפטיות:
בתי המשפט נאלצים להכריע בין שומות סותרות ללא עוגן מקצועי מחייב – דבר שפוגע בוודאות המשפטית.
5.3 השפעה על הדוחות הכספיים:
בהיעדר רגולציה – הדוחות הכספיים של חברות הביטוח נשענים על שומות שעשויות להיות לא אובייקטיביות, דבר שעלול להשליך על רשות ניירות ערך ובעלי מניות.
6. המלצות מדיניות
- חקיקת חוק שמאות רכוש ונזקים – יצירת מסגרת חוקית מחייבת להכשרה, רישוי ובקרה.
- הקמת לשכה מקצועית עצמאית, עם כללים אתיים, ועדת משמעת ובחינות הסמכה.
- הסדרת מנגנוני תשלום – קביעת תעריפון ממלכתי ובלתי תלוי לשכר טרחת שמאים.
- איסור על כפיפות ישירה למבטחים – מבטחים יפנו למאגר שמאים עצמאי ולא ינהלו "רשימות פרטיות".
- הכרה בשמאות צד שלישי (Public Adjusters) והסדרת זכות המבוטח להביא שמאי מטעמו על חשבון המבטחת.
סיכום
היעדר ההסדרה בשמאות רכוש בישראל הוא כשל מערכתי חמור, המשפיע על אמון הציבור, איכות השמאות, וההגנה על מבוטחים. יש לפעול בדחיפות לקידום רגולציה מקיפה שתבסס את התחום על יסודות של עצמאות, מקצועיות, ואתיקה – בדומה למקובל בעולם המפותח.
