כשהשוכר עזב, הבנק נשאר
בצל המלחמה וההרס הנרחב של דירות בערים רבות בישראל, מתחדדת שאלה קריטית שהמערכת שותקת לגביה:
מה דינם של משקיעי נדל"ן שהשכירו את דירותיהם שנפגעו — ועתה נותרו עם משכנתא, אך ללא שוכר וללא שכירות?
מדובר בעשרות אלפי משקיעים, רבים מהם מהשכבות המבוססות פחות, שרכשו דירות להשקעה לצורך השלמת הכנסה, ביטחון כלכלי, או סיוע לילדים בעתיד.
כעת, כשהדירה הפכה לבלתי ראויה למגורים — בין אם כתוצאה מפגיעה ישירה או פינוי מונע — השוכר יוצא, שכר הדירה נפסק, אבל החוב לבנק ממשיך כסדרו, ובמלואו.
לרוב, פוליסות הביטוח הסטנדרטיות אינן כוללות כיסוי מלא לאובדן דמי שכירות במצבי מלחמה. גם קרן מס רכוש מכירה רק בהוצאות מוגדרות – ולא תומכת אוטומטית בכל משקיע שאיבד הכנסה שוטפת.כך, משקיעים רבים מוצאים עצמם בואקום:
המכה הכלכלית הזו חמורה במיוחד נוכח העובדה שמשקיעים אלו מלכתחילה רכשו נכסים במחירים מנופחים ובתשואות נמוכות – ועתה, כשהתשואה התאפסה, הם ממשיכים לשלם חוב על נכס שאינו מייצר כל הכנסה.
השלב הבא ברור:
אם לא תקום מיידית תוכנית חילוץ ממוקדת – בדגש על דחיית תשלומים, פיצוי חלקי על אובדן הכנסה, והכרה במס רכוש – ישראל עלולה לחזות במשבר אשראי שמתפתח מהפריפריה למרכז.
המדינה ובנק ישראל אינם יכולים להסתפק בטיפול ב"דיירים המפונים" בלבד.
יש לתת מענה ברור ושקוף גם למשקיעים שנפגעו – אחרת ייפלו, והמשבר יתגלגל.
⛔ האם התעלמות ממשקיעי הנדל"ן שנפגעו אינה מוסרית, ואינה כלכלית? האם מדובר בקבוצת סיכון משמעותית שחייבת להיכנס לתוך מעגל הפיצויים והתמיכות?