פסק דין - התביעה היא לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע בעקבות נזילה שהייתה בצנרת ביתו. לטענת התובע, הנזק החל בחודש אפריל 2019, אך נמשך לאורך מספר חודשים, תוך החמרת הנזק והכל כתוצאה מטיפול בלתי יעיל ובלתי מקצועי מצד הנתבעות.
- התובע טוען בתביעתו, כי מעבר לנזקים שגרמה הנזילה עצמה, נגרמו לו נזקים רבים ונוספים גם בשל התנהלותן של הנתבעות ורשלנותן בכל הנוגע לאופן שבו טיפלו באיתור מקור הנזק ותיקונו.
- הנתבעת 1 (להלן – "שירביט"), היא חברת הביטוח שביטחה את בית התובע במועדים הרלוונטיים לתביעה. הנתבעת 2 (להלן – "נץ"), היא חברת ניהול תביעות, שלטענת התובע מונתה על ידי שירביט ושלחה לביתו את הגורמים השונים שהגיעו לאתר את הנזק ולטפל בו.
- לטענת התובע, בעקבות פנייתו לשירביט, כבר ביום 15.4.2019 הגיעו נציגים לביתו, בניסיון ראשון לטפל ברטיבות (סעיף 6 לכתב התביעה). למרות זאת, לטענתו, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים, הנזילה לא אותרה. לטענת התובע, רק ביום 1.8.2019 – כשלושה וחצי חודשים לאחר הקריאה הראשונה – הוזמנה לראשונה חברת מדיטסט לביצוע איתור ממוקד של מקור הנזילה (סעיף 21 לכתב התביעה).
- לטענת התובע, רק ביום 29.8.2019 נערכה פגישה עם נציגי הנתבעת בבית התובע במסגרתו גובש פתרון לתיקון הנזילה (סעיפים 32-33 לכתב התביעה).
- לטענת התובע, פער זמנים משמעותי זה, בין הקריאה הראשונה לבין הזמנת מדיטסט, שהיא בגדר מומחה ייעודי לאיתור נזילות, מעיד על טיפול רשלני ומתמשך מצד הנתבעות, וטיפול רשלני זה הוא שגרם להתמשכות הנזק ולהחמרתו.
- לטענת התובע, המדובר ברשלנות מתמשכת של הנתבעות: שליחתם של בעלי מקצוע בלתי מתאימים, ליקויים חוזרים באבחון, חוסר תיאום, היעדר פיקוח, ובסופו של יום – טיפול שנכשל פעם אחר פעם, והוביל לנזקים חמורים בנכס. לטענתו, אחת מהפעולות – התקנת "שרוול" – גרמה לסתימת צינור אוויר ולהחמרה במצב הרטיבות.
- שירביט טוענת, שהיא קיימה את חובתה לפי תנאי הפוליסה, לרבות שליחת בעלי מקצוע, תשלום שמאות ואף הצעה לתיקון. לדבריה, אם היו ליקויים בביצוע, הרי שאלו רובצים לפתחה של נץ או של צדדים שלישיים.
- נץ טוענת להגנתה שהיא הייתה אך ורק גורם מתאם – "חברת ניהול" – וכי האחריות לכל תקלה היא של בעלי המקצוע עצמם או של שירביט, שאיתה התקשרו.
- יחד עם כתב ההגנה שהגישה שלחה נץ הודעה לצדדים שלישיים כנגד שירביט, מדיטסט הרוש בע"מ, בני ראובן, שלומי בסון, ר.ר.ש אינסטלציה שיפוצים ושיקום בע"מ ונופר אלקיים (חב' פרודיקטשן). בחלק מהודעות אלה ניתנו פסקי דין כדלקמן:
- בגין ההודעה שהוגשה כנגד שלומי בסון ניתן פסק דין בהעדר הגנה בדיון שהתקיים ביום 22.2.21 (עמ' 2 ש' 10-14).
- ההודעה כנגד בני ראובן וכנגד ר.ר.ש אינסטלציה שיפוצים ושיקום בע"מ נדחתה ללא צו להוצאות בדיון מיום 14.11.24.
- ההודעה כנגד נופר אלקיים נמחקה ללא צו להוצאות לבקשת ב"כ נץ בדיון מיום 14.11.24 (עמ' 40 ש' 22).
- יוצא, שנותר לדון בהודעה לצדדים שלישיים שהוגשה כנגד שירביט וכנגד מדיטסט הרוש בע"מ (להלן - "מדיטסט").
- מדיטסט טוענת, שלא נחתם כל הסכם התקשרות בינה ובין נץ, ובהיעדר יחסים חוזיים ביניהם יש לדחות את ההודעה שנשלחה לה שכן אין בסיס משפטי לחיובה על פי ההודעה.
- מדיטסט גם טוענת שביתו של התובע הוא בית ישן, עם צנרת ישנה מאוד אשר היה קשה לאתר בה את הנזילות (סע' 15). היא גם מפנה לכתב ההגנה של נץ, שבו נטען כי לא כל נזילה היא ברת איתור בקלות וכי אי גילויה של נזילה באופן מיידי אינו בהכרח מהווה רשלנות (סע' 25.4-25.6). לטענתה, די באלה כדי להביא לניתוק הקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים לבין בדיקות האיתור שבוצעו על ידה.
- מדיטסט מוסיפה וטוענת, כי נזקי המים נוצרו בדירה עוד לפני שהיא זומנה לבצע איתור, וכך גם כל הפעולות שביצעו השרברבים לפני ביקורה. לטענתה, האיתור שבוצע על ידה רק סייע בהקטנת הנזקים ובאיתור מקורות דליפה נוספים שלא אותרו.
- מדיטסטס טוענת, כי צירופה להליך נעשה ללא כל עילה שכן היא אינה חברת שרברבים, היא לא גרמה לדליפה, לא פגעה בצינורות, לא התקינה את השרוול שכפי הנטען הוא שגרם לסתימת צינור האוויר וכפועל יוצא להצפת ביתו של התובע, ומשכך לא ניתן לייחס לה כל רשלנות והיא אינה חבה כלפי התובע בתגמולי ביטוח.
- במסגרת ההליכים שהתנהלו בתיק זה מונה מומחה מטעמו של בית המשפט. המומחה, מר מרדכי בס, נתן את חוות דעתו ביום 16.6.21 וביום 11.7.21 השיב לשאלות ההבהרה ששלח התובע. למרבה הצער, לאחר כל אלה הלך המומחה לבית עולמו. הצדדים לא ביקשו לחקור את המומחה על חוות דעתו, כך שלא עלה הצורך בהחלפת מומחה ועל כן חוות דעתו והמענה לשאלות ההבהרה נותרו בתיק כראיה.
- על פי חוות הדעת, עלות תיקון הנזקים שנגרמו לתובע בשל הנזילה נשוא התביעה מגיע לסכום של 71,762.8 ₪ (כולל מע"מ). כאמור, לאחר חוות הדעת הופנו למומחה שאלות הבהרה. לטענת התובע, הסכום הכולל שקבע המומחה, כולל הסכומים שיש להוסיף בעקבות תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה, הוא 80,128 ₪.
- לטענת התובע, בשל מחדלי הנתבעות או מי מהן, נדרשו לא פחות מ- 27 ביקורים בבית עד שהנזק תוקן, ובכל ביקור שהה העובד בביתו כשלוש שעות. לכן, בנוסף לסכום שקבע המומחה, הוא טוען שעל הנתבעות לפצות אותו גם בשל עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לו, ועבור עלות שעות העבודה שהפסיד לנוכח הביקורים המרובים בבית. בגין ראש נזק זה דורש התובע פיצוי בסכום של 35,000 ₪.
- התובע טוען בנוסף, שעל הנתבעות לפצות אותו גם בגין עלות המומחה שהביא, חלקו בעלות שכ"ט מומחה בית המשפט וכמובן לשאת בהוצאות המשפט כולל שכ"ט עו"ד. עוד הוא טוען, שיש להשית על הנתבעות ריבית מיוחדת, לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח.
- בקדם המשפט שהתקיים ביום 24.4.22 הצעתי לצדדים מתווה פשרה, לפיו סכום הפיצוי שקבע מומחה בית המשפט ישולם לתובע והמשך ניהול התובענה ייסוב רק על שאלת חלוקת האחריות בין הנתבעות לבין עצמן ובין נץ למדיטסט. למרבה הצער, לא הייתה הסכמה של כל הצדדים למתווה הזה, ולפיכך נשמעו הראיות, הוגשו סיכומי הצדדים וכעת הגיעה העת למתן פסק הדין.
|
דיון והכרעה: - בניגוד לטענותיה של נץ, שטענה שהיא הייתה רק מתווכת בין השרברבים השונים לבין המבוטח, הסכם ההתקשרות שנחתם בין שירביט לבין נץ (נספח 4 לראיותיה של נץ) מעלה, כי לנץ היה תפקיד משמעותי בטיפול בפניות לקוחותיה של שירביט ובניהול בעלי המקצוע שהוזמנו לבית המבוטחים.
- כך, למשל, נכתב בפתיח להסכם, ב"הואיל" השביעי:
"הואיל וחברת הניהול פנתה למבטח בהצעה לנהל עבורו את התביעות וכן לארגן, לתפעל ולנהל את בעלי המקצוע לרבות השרברבים שבהסדר, אשר יבצעו בפועל את תיקוני נזקי המים ואת כל הליך התביעה של המבוטח כנגד המבטח (לרבות מתן שירותי back office), היערכות טכנולוגית ותשתיות), הכל כמפורט בנספח א' להסכם זה (להלן: "השירותים"); - נספח א' להסכם, אליו מפנה הסעיף שצוטט לעיל, והמכונה: "השירותים הכלולים בהסכם מפרט שירותים ותנאים פרטניים לסוג השרות", קובע כדלקמן:
"2.6 לצורך מתן השירות כאמור, חברת הניהול מתחייבת לגרום לכך שהמבטח יתקשר עם שרברבים לרבות חברות שרברבים, אשר יהיו חלק ממערך השרברבים שבהסדר של המבטח ותסייע בעריכת הסכמים מתאימים לסוג ההתקשרות. התקשרות כאמור תהיה בין המבטח לבין השרברב או חברת השרברבים. חברת הניהול תבחר את השרברבים, תייעץ בדבר אופן ההתקשרות עמם ותנהל את מערך השרברבים שבהסדר. 2.7 חברת הניהול מתחייבת שכל התקשרות עם שרברב שבהסדר, תהיה בהתאם להוראות חוזר השרברבים ותכלול דרישות לעניין איכות חומרי העבודה שבהם משתמש השרברב ושעות העבודה של השרברב וכדומה. לצורך כך חברת הניהול תאתר, תסנן, תראיין, ותעשה ככל שנדרש על מנת לדאוג לכך שטרם יום התחילה יתקשר המבטח בהסכמים מתאימים עם לפחות 12 שרברבים שבהסדר בכל מחוז ובכל עת. מובהר כי המבטח יהיה זכאי לעדכן את רשימת השרברבים על פי שיקול דעתו הבלעדי." (ההדגשות אינן במקור -ה.א.). |
"כל מבוטח יהיה זכאי לקבל מהמבטח באמצעות חברת הניהול את השירותים להם התחייב המבטח בגין אירועים שהתגלו החל ממועד כניסה לתוקף של הפוליסה של אותו מבוטח ועד למועד סיומה ובתקופת האחריות, וזאת בכפוף להסכם זה ולפוליסה." (ההדגשות אינן במקור - ה.א.). - סעיף 2.14 להסכם המוכתר "אחריות לטיב השירותים" קובע:
"חברת הניהול מתחייבת שהשירותים שיינתנו על ידה לפי הסכם זה ונספחיו יהיו מהירים, יעילים ואדיבים, באיכות וברמה מקצועית גבוהה, בהתאם למקובל בשוק, לרבות התחייבויותיה לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו בנספח א' להסכם זה, וכי השירותים יינתנו על ידי אנשי מקצוע מיומנים ובעלי ניסיון. - חברת הניהול תהיה אחראית לכל נזקי רכוש ונזקי גוף שייגרמו על ידה במתכוון ו/או ברשלנות בין במעשה ובין במחדל, ובלבד שאלו נעשו שלא בהתאם להוראות הסכם זה ו/או להוראות הדין." (ההדגשות אינן במקור – ה.א.).
-
- הסכמי ההתקשרות שנחתמו בין שירביט לבין השרברבים (המכונים בו "הספק"), אותם צירפה נץ לראיותיה בנסיון לבסס את אחריותה של שירביט לפיצוי התובע בנזק שנגרם לו, דווקא מחזקים את אחריותה של נץ לטיפול בפניות הלקוחות של שירביט.
- כך למשל, סעיף 3 המכונה "שירותים" על תתי סעיפיו, מתווה את גדר סמכויותיה של נץ במסגרת ההסכמים:
- "3.2 מתן השירותים בפועל יבוצע על פי הוראות חברת הניהול, לדרישתה, ובכפוף לאישור חברת הניהול לפני ביצוע כל פעולה ו/או כל תיקון. הספק מחויב לבצע את השירותים לשביעות רצון חברת הניהול ובפיקוחה המלא והוא לא יהיה זכאי לקבלת התמורה בעד שירותיו, אלא אם ביצע את השירות כנדרש ממנו ולשביעות רצונה המלא של חברת הניהול.
- 3.3 הספק מתחייב לעמוד בזמינות מלאה במועדים ובשעות שיוסכמו בינו לבין חברת הניהול בהתאם לצרכי חברות הניהול כפי שיהיו מעת לעת, אשר יכלול אחת לפרק זמן מסוים גם זמינות בשעות הלילה ו/או סוף השבוע, ולא לדחות או לסרב לקרית שירות מטעמים מסחריים דוגמת העדפת לקוחות אחרים וכדומה.
- 3.4 אופן הפנייה של המבוטחים/תקלות אל ספקי השירותים השונים שיעבדו עם החברה (ובכלל זה לספק), ואופן אישור השירותים שיבוצעו אצל מבוטחי החברה, יהיו בהתאם לנהלי העבודה שתקבע חברת הניהול אשר יתבססו בין היתר על ההסכמות הבאות:
- 3.4.1 מוקד התקלות שתנהל חברת הניהול ('מוקד רואה') יעביר לספק קריאות פתוחות לתקלות אינסטלציה ו/או נזקי מים, והספק יבצע ביקור ראשון אצל הלקוח, יאבחן את התקלה ויעביר פירוט מסודר למוקד התקלות על מנת שזה יעמוד ויאשר את היקף העבודות הנדרשות. המוקד והספק יעשו שימוש בטכנולוגיה המאפשרת קבלת תמונת וידאו מהמכשיר הסלולרי של הספק בשטח, כך שיתאפשר לחברת הניהול לתעד את ולפקח על איכות ומקצועיות השירות של הספק.
- 3.4.2 תנאי מוקדם לביצוע השירותים אצל מבוטחי החברה יהיה קבלת אישור בכתב
- ומראש של הממונה במוקד התקלות של חברת הניהול לכל תקלה ותקלה.
- 3.4.3 לחברת הניהול תהא הסמכות הבלעדית בכל הקשור בפיקוח על איכות השירותים
- והעבודות שיבצע הספק, צירוף שמאי לצורך אבחון התקלה, וכיו"ב.
- 3.4.4 אחריות הספק לעניין התיאום וקבלת האישורים לביצוע השירותים מול כל הרשויות
- השונות, ככל שהדבר נדרש.
- 3.4.5 הוראות לעניין קריאות חוזרות וביצוע תיקונים ו/או השלמות לשירותים שהוענקו.
- 3.4.6 חברת הניהול תקבע סטנדרטים, הוראות ונהלים מסודרים המחייבים את הספק
- במסגרת מתן השירותים על ידו, לרבות הוראות לעניין התחייבות למינימום של
- אבזור וציוד, ייצוגיות הספק ועובדיו (לבוש סביר וכיו"ב), לוחות זמנים לטיפול,
- הוראות לעניין ההתקשרות בין הספק לבין מוקד התקלות של חברתה ניהול, קונספט
- שירותי וכיו"ב."
- סעיף 4.4 להסכם המגדיר את התחייבויות הספק (בעל המקצוע) קובע:
- "...הספק מתחייב להעסיק בביצוע השירותים עובדים מקצועיים, מנוסים ואחראים והוא יהא חייב להחליפם מיד לפי דרישת חברת הניהול, באם נמצאו כבלתי מתאימים לעבודה לפי שקול דעתה הבלעדי של חברת הניהול..." (ההדגשות אינן במקור – ה.א.).
-
- הנה כי כן, מההסכמים שנחתמו על ידי נץ ברור כי מעורבותה של נץ רבה מאוד בכל הנוגע לטיפול בלקוחות של שירביט, וכל ניסיונותיה לגמד את מידת אחריותה ולהרחיק עצמה מאחריות (סע' 41 לסיכומיה של נץ) אינם יכולים להתקבל.
- גם מן הראיות הנוספות שהובאו בפני עולה שאין ממש בטענתה של נץ, כאילו כל תפקידה הסתכם במשלוח בעל מקצוע מתוך רשימה. מהעדויות עולה באופן ברור כי נץ לא פעלה רק כמתאמת, אלא שתפקידה כלל גם בדיקה של בעלי המקצוע, פיקוח על פעולותיהם ומתן אישור לביצוע הפעולות שנדרשו לתיקון התקלות. לכן, יש לדחות את טענתה כאילו שמה "שורבב" לתובענה בטעות בהיותה "הטלפנית ולא המונית" (פרוטוקול מיום 24.4.2022, עמ' 11 ש' 23-24), או כאילו יש למחוק את התובענה נגדה בשל היעדר יריבות (סע' 5 לתצהירו של ליאור דור; סע' 42 ו- 58 לסיכומיה).
- השרברב בני ראובן העיד כי כל פעולה שביצע נעשתה לפי הנחיות מוקד נץ או המפקח איפרגן מטעמה (עמ' 84 ש' 28-35, עמ' 85 ש' 1-4).
- מר שי הרוש, שהעיד מטעם מדיטסט, אישר כי לא עשה דבר שלא אושר על ידי מפקח נץ (עמ' 78 ש' 1-4, ש' 14-15, ש' 33-35). הוא גם העיד שאצל נץ יושב אדם שרואה את העבודה באמצעות מצלמות, ונותן אישור לביצוע (עמ' 90 ש' 3-13).
- אל מול עדויות חד משמעיות אלה, הביאה נץ עדות אחת ויחידה, של עד שהתקשה להשיב בעדותו גם על השאלות הפשוטות ביותר אודות עבודת השרברבים או מנגנון קבלת ההחלטות (עמ' 48 ש' 1-3, עמ' 50 ש' 13-18). העד, מר ליאור דור, העיד שהוא מנהל הכספים של נץ ולא ידע להסביר מדוע דווקא הוא נשלח להעיד בשמה, ולא, נשלחו כעדים מר ברק לשם מנהלה של נץ, או המפקח מטעמה, מר איפרגן (עמ' 44 ש' 32-34, עמ' 45 ש' 1-3, עמ' 51 ש' 15-20). מר דור אפילו לא ידע להשיב אם מוקדנית של נץ מוסמכת לאשר ביצוע עבודות, והודה כי אינו חי את השטח ביומיום (עמ' 51 שורות 15–20).
- לצד הדברים האלה, מר דור דווקא אישר את דבריו של מר ראובן, אודות חובת השרברב לקבל את הנחיותיה ואישורה של נץ לעבודות (עמ' 49 ש' 23-25, 30-31; עמ' 52 ש' 34-35).
- עוד התברר מעדותו של מר דור, כי נץ היא שהייתה מראיינת את המועמדים לתפקיד שרברב, ורק שמם של אלה שעברו את אישורה הועבר לשירביט (עמ' 58 ש' 6-11), מה שמלמד עוד על חלקה המשמעותי של נץ בקביעת זהות השרברבים שעומדים בסופו של יום לרשות המבוטח. דור גם אישר שנץ היא שמחליטה אם יש צורך לשלוח לבית המבוטח שרברב, או מאתר או בעל מקצוע אחר (עמ' 4 ש' 8-9).
-
- אל כל העדויות האלה, מצטרפת העובדה שנץ נמנעה מלהציג מסמכים חיוניים, כמו תירשומות שנעשו על ידי המפקח בזמן אמת (עמ' 73 שורות 23–25). תירשומות כאלה יכולות היו, לכאורה, לשפוך אור על השאלה מה היו ההנחיות שנתן המפקד לשרברבים השונים ששלחה נץ לביתו של התובע. מחדל זה פועל לחובתה של נץ, וההלכות בעניין זה ידועות.
-
- כל האמור אינו פוטר את שירביט לאחריותה כלפי התובע, שהוא מבוטחה ואשר כלפיו התחייבה שירביט לספק שירותים מתאימים לתיקון תקלות ונזילות.
-
- אין מחלוקת כי בביתו של התובע נעשו ביקורים רבים על מנת לנסות ולאתר את מקור הנזילה. על כך ניתן ללמוד לא רק מעדות התובע שציין כי אנשי מקצוע ביקרו בביתו לאורך חודשים רבים לפחות 27 פעמים (סע' 43 לסיכומיו), אלא גם מנספח 5 שצירפה נץ לראיותיה המכונה "דו"ח השתלשלות הענינים" המתעד את המועדים בהם ביקרו בעלי מקצוע בביתו של התובע.
- התנהלות זו יש בה לא רק הפרה של חובת שירביט על פי הפוליסה, אלא שיש בה גם רשלנות של נץ ושל שירביט כלפי התובע. שירביט – בכך שהפקידה (והפקירה) את מלוא האחריות בידיה של נץ ולא פיקחה על פעולתה; נץ – בכך שניהלה את הטיפול באופן כושל, תוך משלוח מספר רב של בעלי מקצוע ללא שנעשה על ידה פיקוח סדור והולם, ומבלי שזירזה את ביצוע הפעולות הנדרשות לשם איתור מקור הנזילה.
-
- אחריותה של שירביט כלפי התובע מקורה הן בהתנהלות הרשלנית שתוארה לעיל, והן בפוליסה לביטוח הדירה ותכולתה שנחתמה ביניהם אשר הייתה בתוקף בעת שפרצה הנזילה בביתו של התובע (נספח א' לכתב התביעה) והמעניקה כיסוי ביטוחי במקרה של "אובדן או נזק למבנה שהתגלו לראשונה במהלך תקופת הביטוח ושנגרמו לדירה כתוצאה מהמלטות או דליפה של מים, או כל נוזל אחר מתוך התקני האינסטלציה וההסקה של הדירה או של נכס אחר בבית המשותף." (פרק א' לפוליסה).
- בנוסף על כך, אחריותה של שירביט נלמדת מהסיפא של סעיף 2.14 להסכם שנחתם בינה ובין נץ אשר חלקו צוטט לעיל הקובע:
- "אין באחריות והתחייבויות חברת הניהול לפי הסכם זה על נספחיו, בכדי לגרוע מאחריות המבטח לאיכות התיקון והשירות שיינתנו למבוטח על ידי חברת הניהול, לרבות זמינות השירות וסיום התיקון בזמן סביר." (ההדגשות אינן במקור – ה.א.).
-
- אשר לנץ - אמנם נץ לא התקשרה בחוזה ישיר מול התובע, אולם אין בכך כדי לגרוע מאחריותה כלפיו בש התנהלותה הרשלנית.
-
- סעיף 11 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – "פקודת הנזיקין"), שכותרתו " מעוולים יחד" קובע:
- "היה כל אחד משני בני-אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה, יהיו חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד."
-
-
- סעיף 84 לפקודת הנזיקין, שכותרתו "שיפוי בין מעוולים" קובע:
"(א) כל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע דמי השתתפות מכל מעוול אחר החב, או שאילו נתבע היה חב, על אותו נזק, אם כמעוול יחד ואם באופן אחר, אלא ששום אדם לא יהא זכאי להיפרע דמי השתתפות לפי סעיף קטן זה ממי שזכאי לשיפוי ממנו בשל החבות שבגללה נתבעת ההשתתפות. (ב) בהליכים על השתתפות לפי סעיף זה יהיו דמי ההשתתפות בסכום שיקבע בית המשפט על פי הצדק והיושר בהתחשב עם מידת אחריותו של האדם לנזק; בית המשפט מוסמך לפטור אדם מחובת השתתפות או להורות שהשתתפותו של אדם תהא כדי שיפוי מלא." מעוולים במשותף הוגדרו בפסיקה כדלקמן: "המקרים הנזיקיים בהם שותף יותר ממעוול אחד, סווגו בפסיקה לשלוש קטגוריות: מעוולים במשותף; מעוולים בנפרד שגרמו נזק אחד בלתי ניתן לחלוקה; ומעוולים בנפרד שגרמו נזקים נפרדים. המעוולים משני הסוגים הראשונים יחויבו בפיצויים על מלוא הנזק, ביחד ולחוד; ואילו המעוולים מהסוג השלישי יחויבו בנזק שגרם כל אחד מהם בנפרד (ד"נ 15/88 מלך נ' קורהויזר, פ"ד מד(2) 89, 97 (1990) (להלן: מלך); ע"א 8133/03 עודד יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ, פ"ד נט(3) 66, 82 (2004)). משקיים קושי בחלוקת הנזק בין הנתבעים, הנטל להוכיח כי הנזק שנגרם ניתן לחלוקה מוטל עליהם ואם לא יעמדו בו תהא חבותם ביחד ולחוד, לכל הנזק שנגרם (ע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ([פורסם בנבו], 25.5.2006)). 81. מעוולים במשותף הוגדרו כדלקמן ((דברי השופט (כתוארו אז) שמגר בע"א 22/75, כפי שהובאו בפרשת מלך, עמ' 98)): "א. מזיקים המבצעים את העוולה במסגרת פעולתם המשותפת והמתואמת, היינו מספר מעוולים הפועלים בצוותא חדא למען מטרה אחת. ב. שניים או יותר החבים בחובה אחת משותפת כלפי הניזוק ואשר גורמים למעשה העוולה, על ידי הפרתה של החובה האמורה. ג. המעוול ומי שנושא באחריות שלוחית לעוולתו של המעוול ומי שאחראי למעשהו של המעוול כמסייע, כמייעץ או כיוצא בזה"." ע"א 878/06 דב טרויהפט נ' דוד עטיה (נבו 4.1.2009), פסקאות 80-81 לפסק הדין. - חלוקת האחריות בין מעוולים במשותף תיעשה על פי מידת תרומתו של כל צד לקרות הנזק:
"חלוקת האחריות בין מעוולים משותפים על פי מידת האשם הרובצת לפתחו של כל אחד מהם לא קלה היא. מטבע הדברים, המדובר בהערכה של משקלם היחסי של התנהגויות ושל גורמים שונים ומגוונים, ואין הדברים ניתנים לקביעה מדויקת." ע"א 971/90 חרושת ברזל פתח תקוה בע"מ נ' יוסף סמרי, פד"י מו(4) 421 (1992), פסקה 4 לפסק הדין. - עוד נקבע, כי חלוקת האחריות תיעשה בהתאם לכללי הצדק והיושר ובהתאם למידת האשם של כל אחד מהמעוולים.
"אשר לחלוקה הפנימית בין המעוולים, הלכה היא כי החלוקה בין מעוולים במשותף, כאמור בסעיף 84(ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תעשה לפי מידת האשם המוסרי שיש לייחס לכל אחד מהם." ת"א (מחוזי ת"א) 61607-12-13 ט. ג נ' פורמולה קארטינג אילת בע"מ (נבו, 30.1.2025), פסקה 61 לפסק הדין. - במקרה שלפניי, שתי הנתבעות הן בגדר מעוולים במשותף, והן חייבות לכן כלפי התובע יחד ולחוד.
- ביחסים שבין הנתבעות לבין עצמן אני קובעת את חלוקת האחריות לנוכח כל האמור לעיל, באופן הבא:
שירביט (נתבעת 1): 40%. נץ (נתבעת 2): 60%. ההודעה לצד ג' - כאמור, נץ שלחה למדיטסט ולשירביט הודעה לצד ג'. ככל שהדברים נוגעים לשירביט, כבר דנתי בהם לעיל. אשר למדיטסט - נץ טענה בהודעה שמדיטסט נושאת באחריות לנזק משום שלא הצליחה לאתר את הנזילה כבר בביקור הראשון אלא רק בביקור השני. לטענת נץ, מדיטסט, שזוהי מומחיותה, כשלה באיתור מוקד הנזילה מיד עם הגיעה לביתו של התובע (סע' 14.5 להודעה לצד ג', סע' 56 לסיכומיה של נץ).
-
- לטענת נץ, מר שי הרוש, שהעיד מטעם מדיטסט, לא הצליח להסביר את הסיבה לטעות באבחון הראשון של האיזור הרטוב בביתו של התובע, מה שהוביל לשבירת קיר בביתו של התובע באיזור שהתגלה בדיעבד כאיזור יבש לחלוטין, ומכאן הודאתו ברשלנותו (סע' 57 לסיכומיה של נץ).
-
- לאחר שמיעת הראיות, אני מחליטה לדחות את ההודעה.
-
- כפי שהובא לעיל, הנזקים בביתו של התבע החלו להתהוות כבר בחודש דצמבר 2018 (סעיף השתלשלות האירוע בעמוד 4 לחוות דעתו של מומחה התובע מר קרבצ'יק). בחודש אפריל 2019 הבחין התובע בהתנפחות של הקיר המצוי בחדר המזווה וסימנים של טפטוף מים. התובע פנה אל שירביט אשר הפנתה אותו אל נץ. נץ שלחה נציגים לביתו של התובע כבר ביום 15.4.19. מאז, נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לאתר את מקור הנזילה ולתקנה אלא שבעלי המקצוע השונים שהוזמנו לביתו של התובע לא הצליחו לאתר את מקור הנזילה. בנסיון להפסיק את הנזילה, נעשו מספר פעולות כולל התקנת שרוול לצינור, פעולה שבוצעה ביום 19.6.19 וביום 3.7.19 (סעיפים 5-14 לכתב התביעה).
- רק ביום 30.7.19, שלושה חודשים לאחר הביקור הראשון בביתו של התובע זימנה נץ את מדיטסט להגיע לבית התובע (סעיף 22.3 לכתב ההגנה מטעמה). נציג של מדיטסט הגיע לבית התובע כבר למחרת, ביום 1.8.19 והגיע פעם נוספת גם ביום 5.8.19 (סעיפים 21 ו- 23 לכתב התביעה).
-
- בנסיבות האלה לא מצאתי שהייתה התרשלות מטעמה של מדיטסט בכל הקשור למועד שבו הגיע נציג מטעמה לבית התובע.
-
- אשר לטענה שלפיה מדיטסט התרשלה בכך שלא איתרה את הנזילה בביקורה הראשון – גם כאן אני דוחה את טענותיה של נץ. לא הוכח שמדובר בהתרשלות. מקובלת עלי עדותו של שי הרוש, שהעיד שמדובר בבדיקה שנעשית על דרך השלילה (עמ' 75 ש' 30-36) ולכן ייתכנו מקרים שבהם לא תאותר הנזילה כבר בנסיון הראשון (עמ' 79 ש' 28-36). העד ציין, כי שיטת הבדיקה מבוססת על שלילה ועל אינדיקציות, וכי ייתכנו טעויות באיתור. טעויות כאלה, אינן בהכרח רשלנות. כידוע, טעות בשיקול דעת, ואי הצלחה כתוצאה מטעות כזו, אינם בהכרח בגדר רשלנות.
-
- כך, למשל, בנוגע לשאלה אם רופא התרשל נקבעו אמות המידה הבאות:
- "כבר נקבע, כי המבחן אשר על בית המשפט לבחון בו מעשה או מחדל פלוני של רופא תוך כדי טיפולו המקצועי, אם יש בו או אם אין בו משום רשלנות, איננו מבחן של "חכמים לאחר מעשה", אלא של הרופא "הממוצע" בשעת מעשה. לשון אחר; רופא בשר ודם עשוי לטעות וברי, כי לא כל טעות מהווה רשלנות. לא כל שכן, כאשר זהו מצב שלא מדובר בטעות טיפולית אלא בבחירת אחת האופציות האפשריות שהרפואה יודעת. אמת המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת והכול "בהתאם לנורמות המקובלות אותה עת בעולם הרפואה" (ראו ע"א 323/89 דלעיל, בעמ' 172)."
- ע"א 916/05 שרון כדר נ' פרופסור יובל הרישנו (נבו 28.11.2007), עמוד 14 לפסק הדין.
- ועוד נפסק:
- "ההלכה לענין מבחני הרשלנות של רופא בטיפולו בחולה הינה, מזה שנים רבות, זו: המבחן איננו מבחן של חכמים לאחר מעשה אלא של הרופא הממוצע. בשעת מעשה של רופא עשוי לטעות אך לא כל טעות מהווה רשלנות... גם טעות באבחנה אין בה בהכרח ראיה בדבר קיומה של רשלנות".
- (דנ"א 1833/91 פכרי קוהרי נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (נבו, 5.6.91), פסקה 6 להחלטה.
-
- אמנם הדברים נאמרו ביחס לשאלות של רשלנות רפואית, ואולם דומה שניתן לגזור מהם גזירה שווה גם למקרה שבפני ולקבוע כי לא כל טעות בשיקול דעת או אבחנה שגויה משמעם שהייתה התרשלות. במקרה שלפניי נץ לא הוכיחה שמדיטסט התרשלה בביצוע הבדיקה או כי נקטה בבדיקה שאינה מקובלת, ולפיכך לא שוכנעתי כי מדיטסט התרשלה בנסיבות העניין. לכך מתווספת העובדה שמקובלת עלי טענתו של מר שי הרוש, שאיתור נזילות אינו מדע מדויק ומבוסס על דרך השלילה (עמ' 75 ש' 35). ואכן, במקרה דומה, שבו נדונה השאלה האם לייחס רשלנות לחברה לאיתור נזילות, נקבע:
"אכן איתור נזילות אינו מדע מדויק ונכונה אני לקבל כי האיתור עלול להימשך יותר מביקור אחד ולעתים אף יותר משניים ומשלשה." ת"ק (תביעות קטנות אשד') 12833-07-22 אלי אביטן נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (נבו, 25.7.2023), פסקה 13 לפסק הדין. - אם לא די בכך, גם לא עלה בידי מי מהנתבעות להראות כי הנזק, כולו או חלקו, נובע ממעשיה או מחדליה של מדיטסט, שכאמור נציג מטעמה זומן להגיע לבית לראשונה רק ביום 1.8.19. חלק לא מבוטל מהנזק נשוא התביעה יוחס על ידי מומחה בית המשפט לאותו "שרוול" שבוצע בצינור. מדובר ב"פיתרון" שנעשה לאחר פגישה של נציגי הנתבעות ביום 26.8.19, ואשר מומחה בית המשפט קובע שהיה בלתי מקצועי ואף מזיק, שכן גרם לסתימת צינור אוויר נוסף. מדיטסט לא הייתה אחראית לבחירת שיטת התיקון, לא התקינה את השרוול ולא קיבלה החלטות בשטח.
- סיכומו של דבר שלא הוכחה רשלנות מצידה של מדיטסט, וגם לא הוכח קשר סיבתי בין פעולותיה לבין הנזק, ולכן אני דוחה את ההודעה שנשלחה לה.
הנזק: - מומחה בית המשפט קבע את נזקי התובע בסך של 71,763 ₪ כולל מע"מ. עוד קובע המומחה כי על סכום זה מתווספים הסכומים ששילם התובע בגין בדיקות שביצע בביתו ובגין עלות חוות דעת המהנדס מטעמו אך מנגד יש להפחית תשלומים ששירביט כבר שילמה לתובע (סעיף יד' לחוות הדעת).
- במענה לשאלות ההבהרה ששלח התובע, קבע המומחה (נספח ג' להודעת התובע מיום 14.7.21) שניתן לשקול להוסיף לסכום הפיצוי סך של 2,195 ₪ (2,500 ₪ + מע"מ בניכוי 640 ₪ + מע"מ) בגין משטח עבודה של ארון חדר הרחצה אם יוכח כי הוא אכן נשבר והיה צריך להחליפו. עוד קבע המומחה כי יש להוסיף סך של 2,797 ₪ (2,820 ₪ + מע"מ בניכוי 450 ₪ + מע"מ) אם אכן יוכח שהמקלחון נשבר בעת ביצוע עבודות הפירוק והיה צורך להחליפו. עוד קבע המומחה כי יש להוסיף בגין "בלתי צפוי מראש" פיצוי בשיעור של 5% ע"ס של 2,920 + מע"מ ובסה"כ 3,446 ₪.
- לפיכך דרש התובע לקבל סך של 218,049 ₪ (סע' 10 לסיכומיו) לפי הפירוט להלן:
| | - נזק עפ"י חוות דעת מומחה בית המשפט + תוספת לאחר שאלות הבהרה
| | - עוגמת נפש/אובדן הנאה ושימוש מהבית/אובדן ימי ו/או שעות עבודה
| | | | - שכ"ט מומחה התובע, מר קרבצ'יק
| | - עלות ליווי ביקור מומחה בית המשפט למומחה התובע
| | - חלקו של התובע בשכ"ט מומחה בית המשפט
| | - (בניכוי הסכום שאינו שנוי במחלוקת)
| | - ריבית והצמדה מיום האירוע ועד למועד כתיבת הסיכומים
| | | | | |
- לעומת זאת, שירביט טענה בסיכומיה (סע' 25-26) כי סכום הפיצוי שיש לפסוק לתובע הינו כדלקמן:
| | - נזק עפ"י חוות דעת מומחה בית המשפט
| | - (בניכוי סכום הפיצוי שכבר שולם לתובע )
| | | | | - 6,201 ₪ אך לטענת שירביט, יש לקבוע שכר ראוי
| | | | | | |
- עוד טענה שירביט, כי אם יקבע בית המשפט שעליה לפצות את התובע יש למקד זאת רק לגבי נזקים שנקבעו על ידי המומחה מטעם בית המשפט ויש להטיל כל סכום אחר שייקבע על נץ לאור התנהלותה מול התובע ובמסגרת הההליך שאלמלא התעקשותה היה אמור להסתיים כבר בחודש אפריל 2022. עוד טענה שירביט כי מאחר שנץ הודיעה שהיא מוותרת על ההודעות לצדדים שלישיים, יש לחייבה בהוצאות שנגרמו לשירביט בשל ניהול ההליך המשפטי שלא לצורך החל מחודש אפריל 2022 ואילך, וכן לחייב את נץ בהוצאות שנגרמו לשירביט בעקבות הגשת ההודעה לצד ג' נגדה (סע' 28-29 לסיכומיה).
- עוד טענה שירביט, כי יש לחייב את נץ בחלק העיקרי של נזקי התובע בהיותה האחראית על ניהול מקרה הביטוח של התובע ובמיוחד לעניין ההוצאות שבהן לא קבע המומחה מטעם בית המשפט שיש לשאת בהן (סע' הסיכום לסיכומיה של שירביט).
-
- נץ בסיכומיה לא התייחסה לסכומי הפיצוי אלא טענה, שיש לדחות את התביעה נגדה ולחייב את התובע בהוצאות ההליך כולו, לרבות הגשת ההודעות לצדדי ג', וככל שתתקבל חלק מהתביעה, יש לקבל את ההודעות לצדדים שלישיים כנגד צדדי ג' 1 ו-2 (סע' 59 לסיכומיה של נץ). לחילופין טענה נץ, שיש לחייב את שירביט בכל נזק שנץ תחויב בו כפיצוי לתובע (סע' 52 ו- 60 לסיכומיה).
-
- לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים לעניין הנזק, אני מחליטה לפסוק לתובע את הסכומים כדלקמן:
- באשר לפיצוי בגין הנזק שנגרם בביתו של התובע - מאחר שהנתבעות לא העלו כל טענה עניינית כנגד הסכומים שקבע המומחה מטעם בית המשפט הן בחוות דעתו והן במענה לשאלות ההבהרה, מצאתי שיש לפסוק לתובע את מלוא סכום הפיצוי שקבע מומחה בית המשפט, ואני פוסקת לכן לתובע בגין ראש נזק זה סך של 80,128 ₪.
- שירביט כבר שילמה לתובע סך של 15,699 ₪ (סע' 45 לכתב התביעה), ויש להפחית סכום זה.
- התובע דרש, בין היתר, פיצוי בגין עוגמת נפש והפסד ימי עבודה. בנסיבות העניין יש ממש בטענתו. העבודות לאיתור הנזק נפרשו על פני חמישה חודשים (!), שבמהלכם ביקרו בעלי מקצוע בביתו של התובע 27 פעמים. טענת התובע, לפיה כל ביקור נמשך בממוצע כ- 3 שעות, לא נסתרה. אני מאמינהה לעודת התובע שטען שכל ביקור של בעל מקצוע פגע בשגרת המשפחה, וגרם לו לעגמת נפש ואף לאובדן שעות עבודה לא מועטות. לא נסתרה גם עדות התובע באשר לכך שהתנהלות הנתבעות הביאה להשבתת חלקים מביתו, לצורך בריקון דליי מים שנצברו במזווה במשך תקופה ממושכת, השבתת חדר האמבטיה ששירת 4 נפשות לרבות תינוקת ואשר כלל את האמבטיה היחידה בבית, קושי להשתמש במכונת הכביסה ובאיזור תליית הכביסה בשל שבירת הרצפה וחציבה בקיר (סע' 41-44 לכתב התביעה), הלכלוך והטרחה שכל ביקור של בעל מקצוע יוצר בבית. התובע כינה את תנאי המגורים בתקופה הזו כ"אתר בנייה" (סע' 7-9 וסע' 43 לסיכומים מטעמו), ועדותו בעניין האופן שבו הושאר הבית לאחר כל ביקור לא נסתרה. לאור האמור, אני פוסקת לתובע סך של 20,000 ₪ בגין ראש נזק זה.
- עלות מומחה התובע – התובע דרש סך של 4,095 ₪ בגין הכנת חוות הדעת וסך של 2,106 עבור השתתפות בעת ביקור המומחה מטעם בית המשפט ובסה"כ 6,201 ₪. שירביט טענה שיש להסתפק בשכר ראוי. מדובר בעלות סבירה ולא מצאתי שיש בסכום זה משום חריגה מהשכר הראוי בנסיבות. לפיכך, אני פוסקת לתובע החזר הוצאות בגין המומחה מטעמו בסך כולל של 6,201 ₪.
- בנוסף, תישאנה הנתבעות 1-2 יחד ולחוד גם בהוצאות התובע בגין התביעה (אגרות, חלקו בשכ"ט מומחה בית המשפט בהכנת חוות הדעת והמענה לשאלות ההבהרה).
- התובע דרש לפסוק לו גם ריבית מיוחדת, וזאת בהתאם לסעיף 28 א לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981. סעיף זה קובע כדלקמן:
- "מבטח בביטוחים אישיים, שלא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדים שבהם היה עליו לשלמם לפי סעיף 27, יחייבו בית המשפט, ולעניין מבטח כאמור בביטוחים שאינם ביטוחים אישיים – רשאי בית המשפט לחייבו, בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי עשרים מן הריבית הצמודה, ולעניין מבטח בביטוח סיעודי – יחייבו כאמור בשיעור שלא יפחת מפי עשרה מאותה ריבית, אלא אם כן החליט בית המשפט לקבוע שיעור נמוך יותר, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הריבית המיוחדת תחושב על תגמולי הביטוח האמורים ועל תוספת הפרשי ההצמדה על תגמולים אלה לפי סעיף 28, מהמועדים בהם היה על המבטח לשלמם עד תשלומם בפועל; הריבית המיוחדת תשולם בנוסף לריבית האמורה בסעיף 28.
- לענין זה, "ביטוחים אישיים" – ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח מפני מחלות ואשפוז, ביטוח לפי דרישות פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, ביטוח רכב (רכוש), ביטוח דירות ותכולתן, ולמעט ביטוח אחריות." (ההדגשות אינן במקור – ה.א.).
- הפסיקה קבעה ביחס לפיצוי זה:
- "הטלת ריבית מיוחדת מסורה לשיקול-דעתו של השופט היושב בדין, על-פי המסגרת הקבועה בחוק. סעיף 27 לחוק קובע את חובת התשלום של המבטח בתוך 30 יום מיום שהיה בידי המבטח המידע הדרוש לבירור חבותו או מיום הגשת התביעה, באותם מקרים שאינם שנויים במחלוקת בתום-לב... על מנת להראות, כי המחלוקת הינה בתום לב, מספיק שהמבטח יציג טעם לסרובו לשלם את תגמולי הביטוח. הטעם יכול שיהיה מבוסס על טענה משפטית ויכול שיהיה מבוסס על עובדה..." יודגש: הטעם שתעלה החברה חייב להיות ענייני ואמיתי. בית המשפט לא יעניק מחסה לחברה המבטחת המנסה להתחמק מחובותיה בטענות שעל פניהן אין בהן ממש. אחד האמצעים שבית המשפט יכול להזדקק להם במקרה כמצוין לעיל הוא סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, המקנה לשופט סמכות להגדיל את שיעור הפיצוי באותם מקרים שחברת הביטוח עשתה שימוש בהליך המשפטי כאמצעי לעכב את התשלום ולהתיש את המבוטח."
- ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מנשה ישר, מט(2) 749 (1995), פסקה 20 לפסק הדין.
- בנסיבות המקרה שבפני אני סבורה כי בכל הנוגע לתקופה שמאז חוות הדעת של מומחה בית המשפט, יש לחייב את שירביט בריבית מיוחדת. שירביט לא חלקה בכל דרך שהיא על קביעותיו של המומחה, לא חלקה על חבותה כלפי התובע, וסירובה לשלם לתובע אחרי חוות הדעת של מומחה בית המשפט, נבע רק מטענתה אודות אחריותה המשותפת של נץ לנזקים הללו. בכך, הותירה שירביט את התובע "בן ערובה" למחלוקות שלה עם נץ וזאת תוך התעלמות מחובותיה כלפיו על פי הפוליסה.
-
- מכל הסיבות האלה, אני סבורה שהמקרה בפניי הוא מאותם מקרים שבהם יש לעשות שימוש בהוראות סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח ולחייב את הנתבעת בריבית מיוחדת, שאותה אני מעמידה על שיעור של פי 2 מהריבית הקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה. ריבית נוספת זו תחול רק על הפיצוי שנקבע לעיל בגין הנזק לבית, ורק על שירביט. ריבית זו תתווסף לסכומים שקבע מומחה בית המשפט (בניכוי הסכומים שכבר שולמו על יד שירביט), וחישובה יחל מ 30 יום ממועד חוות דעתו.
- לעניין שכ"ט עו"ד - התובע מבקש לפסוק שכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ. התובע לא צירף הסכם שכר טרחה המוכיח מהו שכר הטרחה אותו התחייב לשלם לבאי כוחו. שירביט טענה שיש להעמיד את שכר הטירחה על השיעור המינימלי המומלץ לפי לישכת עורכי הדין. לנוכח הסכומים שנפסקו לטובת התובע אני מעמידה את שכר הטרחה שישולם לתובע ע"ס של 17,700 ₪. סכום זה ישולם יחד ולחוד על ידי שתי הנתבעות, וישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
- בשל ההודעה לצד ג' שנדחתה, תשלם נץ למדיטסט את הוצאות ההליך. מכיוון שמדיטסט לא הייתה מיוצגת אני מעמידה את הסכום על סך של 6,000 ₪ סכום זה יישא הפרשי צמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
- בשולי הדברים אציין, כי בתביעה ביקש התובע להתיר לו פיצול סעדים, אך לא חזר על בקשה זו בסיכומיו, ומכאן שזנח אותה.
-
- המזכירות תעביר עותק פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
|
