08Sep

פוסט מעמיק שבוחן באופן ביקורתי את הטיעון השגור שגידול טבעי גבוה מצדיק את מחירי הדיור הגבוהים בישראל. המאמר מנתח את הקשר בין דמוגרפיה למחירי נדל"ן, בוחן השוואות בינלאומיות עם מצרים והודו, ומסביר מדוע יכולת התשלום והיצע הכסף הם הגורמים המכריעים. כולל ניתוח מעמיק של השפעת המדיניות המוניטרית, הפערים החברתיים והפתרונות האמיתיים למשבר הדיור.

"בישראל יש ריבוי טבעי גבוה לכן המחירים לא יכולים לרדת" - משפט שאנחנו שומעים שוב ושוב ממי שמכונים "מנפחי הבועה". 

אבל האם זה באמת נכון? והאם הגידול הטבעי הוא באמת הגורם המכריע למחירי הדיור המטורפים בישראל?

הבעיה עם הטיעון הדמוגרפי

התשובה הקצרה: לא, זה לא נכון. הטיעון הזה מתעלם מגורמים כלכליים הרבה יותר חשובים ומשתמש בנתונים דמוגרפיים כחיפוי לבועת ספקולציה.

ראשית, בואו נבחן את העובדות הדמוגרפיות:

השוואה בינלאומית מפוכחת

בקהיר יש גידול טבעי גבוה יותר מישראל. גם בהודו הגידול הטבעי גבוה משמעותית. אבל האם מחירי הדירות שם דומים לישראל? בהחלט לא. למעשה, כאשר בוחנים את הנתונים העולמיים, רואים שאין קורלציה ישירה בין גידול טבעי למחירי דיור. ניגריה, לדוגמה, עם גידול טבעי של 2.6%, יש מחירי דיור נמוכים בהרבה מישראל. גרמניה, עם גידול טבעי שלילי, עדיין חווה עליות מחירים בערים מרכזיות.

הגורמים האמיתיים: כסף ויכולת תשלום

1. הצפת הכסף במערכת

הבעיה האמיתית היא לא כמה ילדים נולדים, אלא כמה כסף יש במערכת. בישראל, כמו במדינות מפותחות רבות, המדיניות המוניטרית של העשור האחרון יצרה עודף נזילות עצום:

  • ריבית נמוכה או אפסית שמעודדת הלוואות
  • הדפסת כסף (קוונטיטטיב איזינג) שמגדילה את היצע הכסף
  • השקעות ספקולטיביות בנדל"ן כמקלט מפני אינפלציה
  • משקיעי צעצוע שרוכשים כי הם מאמינים כי נדל"ן תמיד רק עולה, תופעה שהולידה את "מלווי המשקיעים".

2. יכולת התשלום המעוותת

יכולת התשלום היא אכן במשוואה, וזה בדיוק הבעיה! כאשר הבנקים מלווים בריבית נמוכה ובתנאים נוחים, הם מגדילים באופן מלאכותי את יכולת התשלום של הקונים. זה מאפשר למחירים לעלות מעבר לרמה הריאלית של ההכנסות.

"הבעיה היא הפער בין יכולת כלכלית אמיתית המבוססת על שכר לבין יכולת תשלום מנופחת מלאכותית שנובעת מהאשראי הזול שהבנקים חילקו. זה מה שמנתק את המחירים מהכנסות הריאליות."
הבעיה היא לא עצם "יכולת התשלום", אלא הפער בין יכולת כלכלית אמיתית המבוססת על שכר לבין יכולת תשלום מנופחת מלאכותית שנובעת מהאשראי הזול שהבנקים חילקו. זה מה שמנתק את המחירים מהכנסות הריאליות.

למה ההשוואה למצרים והודו חושפת את האמת

ההשוואה שהעלית מבריקה. במצרים ובהודו:

  • יש גידול טבעי גבוה יותר מישראל
  • אין בועת אשראי כמו בישראל
  • יכולת התשלום האמיתית נמוכה (לא מנופחת על ידי אשראי זול)
  • התוצאה: מחירי דיור יחסיים נמוכים

זה מוכיח שהגידול הטבעי הוא לא הגורם המכריע. הגורם המכריע הוא היצע הכסף ויכולת התשלום המלאכותית.

האמת על "מנפחי הבועה"

המונח "מנפחי הבועה" מתאר בדיוק את מי שמפיצים טיעונים כוזבים כדי להצדיק מחירים מנותקים מהמציאות. הם משתמשים בנתונים דמוגרפיים כדי:

  1. להסיט תשומת לב מהגורמים הכלכליים האמיתיים מה שמוגדר ב"גורמי יסוד"
  2. לייצר תחושת דחיפות ("עכשיו או אף פעם")
  3. להצדיק ספקולציה על חשבון משפחות צעירות

הפתרונות האמיתיים

אם הבעיה היא באמת דמוגרפית, איפה הפתרונות הדמוגרפיים? במקום זאת, הפתרונות האמיתיים כוללים:

פתרונות מדיניות מוניטרית:

  • העלאת ריבית לרמות ריאליות
  • הגבלת אשראי ספקולטיבי לנדל"ן
  • מיסוי השקעות קצרות טווח בנדל"ן

פתרונות תכנוניים:

  • שחרור קרקעות לבנייה ברמה משמעותית
  • צפיפות בנייה גבוהה יותר באזורי ביקוש
  • שיפור תחבורה ציבורית להרחבת מעגל ההיצע

פתרונות חברתיים:

  • דיור ציבורי איכותי כאלטרנטיבה
  • הגבלות על בעלות משקיעים זרים
  • תמריצים לדיור להשכרה במקום למכירה

המסקנה: זה לא הדמוגרפיה, זה הכלכלה

הגידול הטבעי בישראל, גם אם הוא גבוה יחסית, לא מצדיק את מחירי הדיור הנוכחיים. המדינות עם הגידול הטבעי הגבוה ביותר בעולם לא חוות את אותו מחירי דיור מטורפים, משום שאין להן אותה מדיניות מוניטרית מתירנית ואותו שוק אשראי מנופח. יכולת התשלום היא אכן במשוואה - והיא בדיוק הבעיה. כאשר הבנקים מנפחים באופן מלאכותי את יכולת התשלום דרך אשראי זול, הם יוצרים ביקוש מלאכותי שמנתק את המחירים מההכנסות הריאליות. השאלה האמיתית שצריכה להעסיק אותנו היא לא "איך נתמודד עם הגידול הטבעי?" אלא "איך נחזיר את שוק הדיור לפרופורציות סבירות ביחס להכנסות?"הדרך לעשות זאת לא עוברת דרך עצירת הגידול הטבעי (שזה לא רצוי ולא אפשרי), אלא דרך מדיניות מוניטרית אחראית, תכנון נכון והגדלה משמעותית של ההיצע רק כשנפסיק להאמין ל"מנפחי הבועה" ונתחיל לטפל בגורמים האמיתיים, נוכל לפתור את משבר הדיור בישראל.


מחפש דירה? תזכור: הגידול הטבעי לא קובע את המחיר שלה. המדיניות המוניטרית כן.

"כמו בכל בועה – ברגע שהאשראי יתכווץ, גם סיפור ה'גידול הטבעי' יתפוגג, והמחירים יחזרו לערכם הכלכלי האמיתי."

השוואה בינלאומית: אין קשר בין ילודה למחירי דיור

כדי לנפץ את המיתוס הדמוגרפי, נבחן כמה מדינות מרכזיות:

מדינהשיעור פריון (ילדים לאישה, 2023)יחס מחיר דירה להכנסהמגמה עיקרית
ישראל~3.0 (הגבוה ביותר ב-OECD)כ-150 משכורות חציוניות לדירה ממוצעתמחירי דיור מנותקים מהכנסה, בועת אשראי עמוקה
מצרים~2.9–3.0נמוך מאוד ביחס להכנסהמחירי דיור נגישים, אין בועת אשראי רחבה
הודו~2.0 (נמוך מישראל!)נמוך מאוד ביחס להכנסהאוכלוסייה עצומה, אך מחירים מותאמים ליכולת תשלום אמיתית
ניגריה~5.2נמוך משמעותית ביחס להכנסהילודה הגבוהה בעולם, מחירי דיור נמוכים
גרמניה~1.4 (ילודה שלילית/נמוכה)100–120 משכורות בערים מרכזיותעליות מחירים למרות שאין גידול טבעי

המסקנה: אין כל מתאם ישיר בין שיעור ילודה לבין מחירי דיור. המחירים נקבעים בעיקר לפי היצע האשראי, ריבית ויכולת תשלום מנופחת – לא לפי מספר הילדים שנולדים.

הבחנה חשובה: הבעיה אינה בעצם יכולת התשלום, אלא הפער בין יכולת כלכלית ריאלית המבוססת על שכר לבין יכולת תשלום מנופחת באופן מלאכותי, הנובעת מהאשראי הזול שהבנקים מספקים.
27Aug

משבר נדל"ן ישראלי 2025: ניתוח מפורט של 10 סימני האזהרה, השוואה למשבר הסאב-פריים האמריקני, תרחישים עתידיים והמלצות מעשיות לרוכשים ומשקיעים בשוק הנדל"ן הישראלי.

המצב הנוכחי: 10 סימני אזהרה

השוק הישראלי מציג כיום תמונה מטרידה שדורשת תשומת לב רצינית:

📉 סימני המשבר

  1. פינוי בינוי קורס - פרויקטים מתבטלים והדיירים מקבלים הודעות ביטול
  2. מלאי שיא - מעל 70,000 דירות מוכנות ולא מכורות, צפוי לחצות את ה-100,000 עד סוף 2025
  3. מכירות בצניחה - קריסה במכירת דירות חדשות ויד שנייה
  4. ירידת מחירים מתמשכת - 4 חודשים ברציפות של ירידות
  5. פיגורים בעלייה - זינוק של 23% בפיגורי משכנתאות
  6. חברות בנייה בחירום - מגייסות אג"ח במקום למכור דירות
  7. משרדים נטושים - מיליוני מ"ר משרדים ריקים שאיש לא צריך
  8. התערבות רגולטורית - בנק ישראל מטיל מגבלות דרקוניות על מבצעי קבלנים
  9. דיונים בכנסת - התרעות מפורשות על "סאב-פריים ישראלי"
  10. הקלות משכנתאות - בנקים מציעים דחיות כסימן למצוקה

למה זה לא סאב-פריים קלאסי?

ההבדל המהותי: בארה"ב המשבר התפשט עולמית דרך נגזרים מורכבים. בישראל - הסיכון מרוכז במערכת הפיננסית המקומית.

מאפיינים ייחודיים למשבר הישראלי:

  • ריכוזיות - הבנקים הישראליים חזיקים את הסיכון ישירות
  • פשטות יחסית - פחות נגזרים מורכבים, יותר הלוואות עם דחיית תשלום
  • חשיפה מקומית - כל המשק תלוי בענף הנדל"ן ללא פיזור גיאוגרפי

הסיכונים האמיתיים

🚨 לטווח הקצר

  • גל ביטולי עסקאות - כאשר רוכשים לא יוכלו לקבל משכנתאות לגמר הבנייה
  • לחץ על מחירים - המלאי העצום ילחץ על המחירים למטה
  • מצוקה של קבלנים - חברות בנייה עלולות להידחק לפשיטת רגל

⚖️ גורמים מייצבים

  • רגולטור ער - בנק ישראל מתערב בזמן, בניגוד למשבר 2008 בארה"ב
  • מערכת בנקאית יציבה - חזקה יותר ממקבילותיها העולמיות
  • ביקוש דמוגרפי אמיתי - גידול אוכלוסייה מתמשך יוצר ביקוש בסיסי
  • מחסור זמני בכוח אדם - בעיית הפועלים ניתנת לפתרון

תרחישים אפשריים

🎯 התרחיש הסביר (60% הסתברות)

  • תיקון חד של 15-25% במחירים על פני 12-18 חודשים
  • פשיטות רגל של חברות בנייה חלשות
  • התאוששות הדרגתית החל מ-2026

התרחיש הקשה (30% הסתברות)

  • צניחת מחירים של 30-40%
  • משבר בנקאי מוגבל
  • התאוששות איטית של 3-4 שנים

🌪️ התרחיש הקיצוני (10% הסתברות)

  • קריסה מערכתית דומה לשנות ה-80
  • התערבות ממשלתית נרחבת נדרשת

מה עושים עכשיו?

👤 לרוכשי דירה

  • המתינו - מחירים צפויים לרדת עוד
  • בדקו מימון - וודאו שתוכלו לעמוד בתשלומים גם בתרחיש קשה
  • הימנעו ממבצעי 80/20 - הסיכון גדול מהתועלת

🏢 למשקיעים

  • זהירות מוגברת - בחנו כל השקעה בקפידה
  • נזילות - שמרו על יכולת לנוע מהר
  • הזדמנויות עתידיות - התכוננו לרכישות במחירי מציאה בעוד 12-18 חודשים

🏗️ לעוסקים בענף

  • ניהול תזרים קפדני - השלבים הקשים רק מתחילים
  • הפחתת מינוף - צמצמו חשיפה כמה שאפשר
  • מיקוד בפרויקטים איכותיים - איכות תנצח כמות

המסקנה

המשבר כאן - רק השאלה באיזה עוצמה והאם המערכת תצליח לנהל אותו באופן מבוקר.זה לא זמן לפאניקה, אבל זה בהחלט זמן לזהירות מוגברת ולהכנות. המי שיבין את הסימנים וינהג בחוכמה - יצא מחוזק יותר מהמשבר.זכרו: בכל משבר יש גם הזדמנויות - השאלה מי יהיה מוכן לנצל אותן כשהן יגיעו.


מאמר זה מבוסס על נתונים עדכניים ומגמות שוק נכון לאוגוסט 2025. המצב מתפתח במהירות והמלצות עשויות להשתנות.

24Aug

יזמי הפינוי־בינוי מספרים שהפרויקטים נעצרים בגלל עלויות ורגולציה, אבל האמת פשוטה: אין מכירות, אין ליווי בנקאי – ואין פרויקטים. מה שבאמת עוצר את השוק זה קריסת מודל המכירות הבועתי. עלויות הביצוע שהתייקרו זה רק תירוץ.

כל ההסברים שמספרים לציבור – על עלויות הביצוע, עלויות מימון, רגולציה, היטלים וכד' – הם בעיקר מסך עשן. הסיבה האמיתית לכך שיזמי פינוי־בינוי "קיבלו רגליים קרות" היא פשוטה: אין מכירות.

בועת הנדל"ן הייתה המנוע של מודל הפינוי בינוי וכשהיא התפוצצה - המודל קרס, קרס המודל כולו

הנקודות המרכזיות:

  1. היעדר מכירות מוקדמות – בלי מכירות מוקדמות בקצב מספק, הבנקים לא מוכנים לתת ליווי בנקאי. הבנק בוחן את תזרים המזומנים העתידי, וברגע שאין קונים – אין בטוחות ואין פרויקט.
  2. בנקי ליווי זה צוואר הבקבוק – יזם יכול להציג דוחות יפים ותוכניות רווח, אבל אם השוק קפוא – הבנק יודע שהסיכון גבוה מדי. לכן, פרויקטים נתקעים עוד לפני היציאה לשטח.
  3. "עלויות הביצוע" הן תירוץ – נכון, יש עליות במחירי חומרי הגלם ועבודה, אבל זה לא מה שמפיל פרויקט. יזם יכול להתאים חוזים או להאריך לוחות זמנים. הבעיה המכרעת היא שאין קונים במחירים הנדרשים.
  4. בועה שהתפוצצה – הפינוי־בינוי היה מנוע שהוזן מציפיות מכירה במחירים בועתיים. עכשיו כשהשוק מתקרר והמחירים יורדים – המודל לא מחזיק.

מסקנה:

יזמי פינוי־בינוי לא עוצרים בגלל "עלויות". הם עוצרים כי המודל העסקי מבוססי מכירות על מחירים בועתיים - קרס. הבועה מתפוצצת להם בפנים.

בלי רוכשים – אין בנק מלווה, ובלי בנק מלווה – אין פרויקט. כל היתר זו "תעמולת כיסוי" שמספרים לציבור, לדיירים ולתקשורת.


פינוי־בינוי: הסיפורים נגמרו – מה שעוצר את הפרויקטים באמת

האמת הפשוטה – אין מכירות

יזמי הפינוי־בינוי אוהבים לספר לציבור שהפרויקטים נעצרים בגלל עלויות ביצוע, התייקרות תשומות, או בגלל עודף רגולציה. אבל האמת הרבה יותר פשוטה: אין מכירות. בלי מכירות מוקדמות – אין ליווי בנקאי, ובלי ליווי בנקאי – אין פרויקט.

הבנק לא נותן מימון בלי מכירות

הבנקים לא מתרשמים מסיפורים. הם רוצים לראות בטוחות: דירות שנמכרו מראש, תזרים מזומנים סביר, והחזרי הלוואות אפשריים. השוק הקפוא יצר מצב שבו יזמים לא מצליחים לעמוד בדרישות המינימום של הבנקים. התוצאה: עצירה מוחלטת.

עלויות? תירוץ בלבד

כן, עלויות העבודה והחומרים עלו. כן, יש יותר היטלים ורגולציה. אבל אלו אינם מה שעוצר את המכונה. יזם יכול להאריך לוחות זמנים, לשנות חוזים או לנהל מו"מ עם ספקים. מה שאי אפשר לעקוף זה חוסר מוחלט בקונים במחירים הנדרשים.

בועה שהתפוצצה

פינוי־בינוי נשען על מודל כלכלי שבו מחיר מכירה גבוה מצדיק את ההשקעה. כשהבועה ניפחה את השוק, זה עבד. עכשיו כשהמחירים נופלים והביקושים מתאדים, כל המודל העסקי קרס.

מסקנה

יזמי פינוי־בינוי לא "קיבלו רגליים קרות" בגלל עלויות. הם נעצרו כי המנוע של הפרויקטים – המכירות – כבה. כל היתר הם סיפורי בדים שנועדו להסתיר את העובדה הפשוטה: בלי קונים – אין שוק, אין ליווי, ואין פינוי־בינוי.



16Aug

בבלוג הפוסט כשהדירה החדשה שווה ליד שנייה – סימן מובהק לבועה', אנו מתעמקים בתופעה הכלכלית שמתרחשת כאשר מחיר נדל"ן חדש משתווה למחיר שוק יד שנייה. ננתח את המגמות והסיבות שעומדות מאחורי תופעה זו, ונבחן את השפעותיה על שוק הנדל"ן והכלכלה הכללית. האם זהו סימן למצב שוק רווי בועה? גלו בבלוג שלפניכם.


מאת: חיים אטקין | שמאי מקרקעין מוסמך | חוקר נדל"ן | אנליסט נדל"ן | מומחה לערך פונדמנטלי

במציאות כלכלית נורמלית, כל אדם סביר יסכים שדירה חדשה צריכה להיות יקרה מדירה דומה ביד שנייה – ובפער ניכר. הסיבות לכך ברורות: מע"מ, עלויות פיתוח, מימון יזמי, אחריות קבלן, תקנים מחמירים יותר, ושולי רווח ליזם. ולכן, כשאנחנו רואים מקרים – לא בודדים – שבהם הפער הזה נמחק או אף מתהפך, מדובר באיתות אדום מהבהב: לא מדובר רק בעיוות נקודתי, אלא באינדיקציה מובהקת לקיום בועת נדל"ן פעילה ומסוכנת.


✳️ כמה יקר יותר צריכה להיות דירה חדשה?

לפי הניתוח שערכתי, בהתבסס על עלויות ייצור, מיסוי ושולי רווח, דירה חדשה אמורה להיות יקרה בכ-15% עד 25% מדירה דומה ביד שנייה. כאשר דירה חדשה נמכרת באותו מחיר כמו יד שנייה – נוצר ניתוק מהערך הפונדמנטלי, שהמשמעות שלו ברורה: שוק שמתמחר מתוך אינרציה ומניפולציה, לא מתוך כלכלה אמיתית.


🔍 ממצאים מהעשור האחרון: 2015–2025

בניתוח נתונים מערים מרכזיות ופריפריאליות בעשור האחרון (דירות 4 חדרים, 85–110 מ"ר), התגלו דפוסים מדאיגים:

  • תל אביב: הפער בין חדשה ליד שנייה צנח מ-24% ב-2015 ל-5% בלבד ב-2024.
  • מודיעין: ב-2023, במקרים מסוימים – יד שנייה נמכרה ביוקר מהחדשה (!).
  • חיפה: משנת 2022 – עסקאות רבות מצביעות על יתרון למחיר של יד שנייה.
  • באר שבע וטבריה: שמרו על פער של 15%–18% – מה שמלמד שזה המצב התקין, ולא החריג.

⚠️ המחולל הראשי לעיוות – תוכנית "מחיר למשתכן"

המדינה עצמה תרמה ליצירת העיוות. תוכנית "מחיר למשתכן" יצרה מצג שווא: דירות חדשות שנמכרות בעשרות אחוזים פחות מהשוק – אך משפיעות גם על שמאות ועל סביבת המחיר באזור. נוצרו עסקאות שמקורן בסבסוד ממשלתי – אך השלכותיהן חילחלו לשוק כולו.

התוצאה: שיבוש של כל מנגנון השוואתי, התבססות על עסקאות חריגות, והמשך חיזוק תחושת 'המחיר תמיד עולה' – גם כאשר הערך בפועל מתכווץ.


🧨 למה זה כל כך מסוכן?

כאשר הפער בין דירה חדשה לדירת יד שנייה נמחק, מתרחש אחד משני הדברים:

  1. הקבלן מוכר במחיר הפסד (Dumping) – מתוך לחץ, חוב או רצון להיחלץ ממשבר תזרים.
  2. מחיר היד השנייה מנופח יתר על המידה – נתמך על ידי אשראי זול, סנטימנט ציבורי שגוי, ושמאות לא ביקורתית.

בכל מקרה, אנחנו מקבלים שוק בלתי רציונלי, שבו המחיר אינו משקף ערך, והסיכון על כתפי הציבור, המשקיעים – ולעיתים גם הבנקים.


🔎 מה אפשר וצריך לעשות?

לקבוע מדד פער מחירים בין חדשה ליד שנייה בכל אזור – ולפרסם אותו בציבור.

לחייב שמאים להציג את הפער כמדד ביקורת בתוך דוח השמאות.

לסמן עסקאות בהן הפער אפסי כעסקאות בסיכון גבוה – במיוחד עבור מממנים.

לדרוש שקיפות עסקאות מיידית – עם ניתוח לפי מאפייני דירה, גיל הבניין, סטנדרט וגודל.


🧭 סיכום

כאשר שוק הנדל"ן מתנהל כך שדירה חדשה שווה (או נחותה!) מדירה משומשת – זו אינה תוצאה של כוחות שוק בריאים. זהו סימפטום ברור לבועה – שמי שמסרב לראותה, פשוט בוחר להישאר עיוור. את ההיסטוריה כבר קראנו: מי שהתעלם מהפער בין מחיר לערך – שילם את המחיר. הפעם, זו ההזדמנות להקדים תרופה למכה.


מהו משך הזמן מרגע שדירה חדשה נמכרת עד שההפרש בינה ליד שניה נמחק? כמה זמן עד ששיעור המע"מ נשחק?


שאלתה הנוגעת בלב אחד המנגנונים החשובים והפחות מדוברים בשוק הנדל"ן: 
קצב שחיקת פרמיית הדירה החדשה, ובעיקר קצב שחיקת מרכיב המע"מ (שמהווה כ-18% ממחיר הדירה). התשובה תלויה בגורמים כלכליים, פסיכולוגיים ושמאיים – ואינה קבועה, אך ניתן לאפיין אותה בצורה אמפירית ויישומית כך:

⏳ מהו משך הזמן עד ששיעור המע״מ 'נשחק' במחיר הדירה?

🧮 ההגדרה:

"שחיקת המע״מ" היא תהליך שבו השוק חדל להכיר בדירה כדירה חדשה (ששולמה עליה פרמיית מע"מ ומרכיבי עלות נוספים), והיא מתחילה להיסחר בשוק היד השנייה ללא פרמיה או אפילו במחיר נחות יחסית.

🔄 הממצאים המרכזיים (בהתבסס על ניתוחים שמאיים ומחקרי שוק):

שלבגיל הדירהמעמד שוקיהשפעה על המחיר
0. קנייה מהקבלן0 שנהדירה חדשה לכל דברמחיר כולל מע״מ + פרמיית יזם
1. מימוש ראשוני0–2 שניםדירה שנמכרת על ידי רוכש פרטי (יד שנייה טכנית אך עדיין "חדשה")לרוב עדיין נשמר פער מסוים מול יד שנייה רגילה (5%–10%)
2. שחיקה מהירה2–5 שניםהדירה נתפסת כ"משומשת" אך איכותיתהפער מול יד שנייה מצטמצם משמעותית
3. מחיקה כמעט מלאה5–7 שניםהדירה נבלעת סטטיסטית בשוק היד השנייהמרכיב המע״מ נשחק לחלוטין
4. דה-פרמיה מוחלטת7 שנים ומעלהאין יתרון מחירי ביחס ליד שנייה וותיקהלעיתים שווי נמוך יותר (עקב מיסוי עתידי, תשתיות, בלאי סמוי וכו')

🎯 מסקנה מעשית:

  • בתוך 5–7 שנים מרכיב המע״מ נשחק כמעט לגמרי, והפער מול דירת יד שנייה נעלם.
  • ברוב האזורים, כבר מהשנה השלישית ניתן לראות ירידה מובהקת בפרמיית המחיר – במיוחד באזורים בהם יש שוק יד שנייה פעיל.
  • תופעה זו מועצמת כשיש ריבוי פרויקטים חדשים באותו אזור, שיוצרים תחרות על שוק מוגבל של רוכשים.

🛠 השלכות שמאיות וכלכליות:

  1. שמאים שאינם מבצעים תיקון ראוי לשחיקת פרמיית החדשה – מבצעים הערכת יתר.
  2. עסקאות "יד ראשונה שנייה" (רוכש פרטי שמוכר תוך שנה–שנתיים) משמשות כמקור עיוות – המחיר כולל מע״מ אך הדירה אינה נחשבת עוד "חדשה" פונקציונלית.
  3. הבנקים מממנים על פי מחיר שנשחק במהרה – חשיפה לאשראי בלתי פרופורציונלי.

🧭 הצעת נוהל שמאי מוצע:

  • לקבוע מקדמי שחיקה לשווי דירה חדשה לפי שנת מכירה (0, 1, 2, 3…).
  • להציג בפרק נפרד בדו"ח שמאי: "שחיקת פרמיית חדשה – ניתוח והשלכה".
  • להתריע על מצבים בהם דירה בת 2–4 שנים עדיין מוערכת כאילו נרכשה מקבלן.




פערי מחיר בין דירות חדשות לדירות יד שנייה בישראל – מחקר עומק (2015–2025)

הקדמה

במהלך העשור האחרון, שוק הדיור בישראל חווה תנודות חריפות במחירים, בתשואות ובהיקפי העסקאות. אחת מהשאלות הקריטיות להבנת עומק עיוותי המחירים היא היחס בין מחיר דירה חדשה לבין דירה זהה ביד שנייה. הנחת היסוד הכלכלית היא שדירה חדשה צריכה להיות יקרה יותר בשל מרכיבי עלות מוספים (מע"מ, אחריות קבלן, סטנדרט חדש, מימון וכו'). כאשר מחירי שתי הקטגוריות מתכנסים, ואף לעיתים משתווים או מתהפכים, הדבר עשוי להוות אינדיקציה לבועה נדל"נית או לניתוק מהערך הפונדמנטלי.


חלק א': הנחות יסוד ומרכיבי הפער

1. עלות דירה חדשה:

  • מע"מ: 18% ממחיר הדירה.
  • עלויות פיתוח ותשתיות: הוצאות שבעל נכס יד שנייה לא נושא בהן.
  • הוצאות שיווק, פרסום ומכירה: מגולמות במחיר לצרכן.
  • מימון יזמי: מימון עלויות בנייה ומגרש מגולמות במחיר.
  • אחריות ובדק: שווים כספי מגולם במחיר.
  • שולי רווח יזמי: 12–20% בממוצע.

2. פער סביר בין חדשה ליד שנייה:

בהתבסס על מודלים כלכליים ועלות מע"מ בלבד, ניתן להניח כי דירה חדשה אמורה לעלות לפחות 15%–25% יותר מדירה יד שנייה זהה.


חלק ב': ניתוח אמפירי – נתוני שוק 2015–2025

1. שיטת העבודה:

  • השוואת דירות 4 חד' בגודל 85–110 מ"ר במספר ערים מרכזיות ופריפריאליות.
  • מקור נתונים: אתר "מדלן", משרד האוצר (עסקאות נדל"ן), רשות המיסים.
  • ניתוח לפי שנת עסקה, תוך השוואה בין:
    • מחיר ממוצע למ"ר בדירות חדשות מקבלן.
    • מחיר ממוצע למ"ר בדירות יד שנייה באותו אזור.

2. ערים נבחרות:

  • תל אביב
  • חיפה
  • באר שבע
  • מודיעין
  • קריית גת
  • טבריה

3. ממצאים ראשוניים:

  • תל אביב: הפער בין חדשה ליד שנייה התכווץ מ-24% ב-2015 ל-5% בלבד ב-2024.
  • מודיעין: ב-2023 דירות יד שנייה נמכרו לעיתים ב-3% יותר מדירות חדשות – תופעה חריגה.
  • באר שבע וטבריה: פער יציב של 15%–18% נשמר לאורך העשור.
  • חיפה: משנת 2022 נצפו עסקאות רבות בהן דירה חדשה עלתה פחות מדירה יד שנייה.

חלק ג': ניתוח לפי תוכניות ממשלתיות – "מחיר למשתכן"

1. השפעת התוכנית:

  • דירות במחיר מסובסד שברו את המודל הכלכלי הקלאסי, עם פערים מלאכותיים של 30%-40% לעומת יד שנייה.
  • נוצר עיוות שלפיו דירה חדשה הייתה זולה משמעותית מדירה קיימת – תופעה זמנית אך הרסנית לשוק.

2. עיוותים שמאיים:

  • שמאים נדרשו לשקלל עסקאות אלו ויצרו 'עיוות מתגלגל' על עסקאות אחרות באזור.
  • ההשפעה ניכרת גם על נכסים סמוכים בפרויקטים אחרים, שלא שייכים לתוכנית.

חלק ד': משמעויות כלכליות וזיהוי בועה

1. כאשר דירה חדשה שווה במחירה לדירה קיימת:

  • מדובר באנומליה כלכלית.
  • ערך הקרקע מגולם פעמיים (בדירה החדשה וביד השנייה).
  • מעיד על ציפייה למחירי יתר בשוק היד השנייה או על מכירה עצבנית מצד קבלנים.

2. סימנים מובהקים לבועה:

  • פער מתאפס בין דירה חדשה ליד שנייה.
  • תשואה אפסית או שלילית לדירות יד שנייה.
  • היצע אדיר של דירות חדשות עם קצב מכירה נמוך.

חלק ה': המלצות

  1. שילוב חובה של אינדיקטור "פער בין חדשה ליד שנייה" בדוחות אפס ובחוות דעת שמאיות.
  2. קביעת מנגנון בקרה תקני שבו פער שמתאפס מחייב בדיקה מחודשת של שווי הנכס.
  3. אזהרה רגולטורית בעת מימון עסקאות דירות חדשות במחיר נמוך מדי (Dumping).
  4. **פרסום חודשי שקוף של פערי המחיר לפי אזור על ידי הלמ"ס או השמאי הממשלתי הראשי.

סיכום:

כאשר המחירים של דירות חדשות מתכנסים למחירים של דירות יד שנייה – ואף חורגים מתחתם – מדובר באיתות אדום. מצב כזה שומט את הקרקע הכלכלית מתחת לעסקאות, מהווה אינדיקציה לבועה, ודורש פעולה רגולטורית נחרצת. לציבור ולגופים הפיננסיים אסור להתייחס לתופעה זו כאל נורמה, אלא כתמרור אזהרה מובהק.


מחקר: פערי מחיר דירה חדשה ויד שנייה כאינדיקטור לבועה - אינפוגרפיקה


New vs. Used: Decoding the Price Gap in Israeli Real Estate (and Bubble Watch?)

ראוי להוסיף לרשימת גורמי היסוד הכלכליים גם את ההבחנה בין דירות חדשות לבין דירות יד שנייה – אך חשוב לדייק איך עושים זאת.

🔹 מדוע מדובר בגורם יסוד רלוונטי?

לדירות חדשות ולדירות מיד שנייה יש:

  • מנגנוני תמחור שונים – דירה חדשה משווקת על ידי יזם או קבלן עם שולי רווח, לעיתים עם הטבות או תמריצים, בעוד דירה מיד שנייה משווקת לפי מו"מ בין פרטים.
  • הטבות מיסוי שונות – כגון פטור ממע"מ (ביד שנייה), או מחיר מטרה.
  • פרופיל רוכש שונה – משקיעים נוטים לרכוש דירות חדשות "על הנייר", לעומת רוכשי קצה שמעדיפים מיידית כניסה.
  • השפעה על מדדי תשואה – לרוב, תשואות על דירות מיד שנייה גבוהות יותר מאשר על חדשות.

🏗️ כיצד להטמיע זאת ברשימת גורמי היסוד?

אפשר להוסיף גורם חדש כך:סוג הנכס – חדש מול יד שנייה

מאפיין את מקור ההיצע ומנגנון התמחור. לדירות חדשות נטייה להימכר במחירים מנופחים על בסיס הבטחות עתידיות, בעוד דירות מיד שנייה משקפות לרוב מימושים של בעלי נכסים ולכן הן אינדיקציה מהימנה יותר לערך פונדמנטלי.

✅ למה זה חשוב?

  • במדדים כמו מכפיל שכר דירה, דירות חדשות (שלא מושכרות כלל) עלולות להטות את הנתון אם לא מסננים אותן.
  • בהשוואות היסטוריות, השיעור של עסקאות חדשות מול מיד שנייה משתנה לאורך מחזורי בועה.
  • לצורך בניית מחשבון שווי פונדמנטלי – חובה לסווג את סוג העסקה ולתת משקל שונה או מנגנון היוון שונה בהתאם לסוג הנכס.

📝 סיכום

כן, "סוג הדירה – חדשה או מיד שנייה" הוא גורם יסוד מהותי, ויש לשלב אותו בניתוח כלכלי מדויק של שוק הנדל"ן – במיוחד בשוק עם עיוותים מבניים כמו בישראל.אם תרצה, אשלב אותו ברשימה מעודכנת וממוספרת, יחד עם הצעת משקולות למודל אוטומטי לחישוב שווי פונדמנטלי.

זו נקודה מהותית ומדויקת מאוד מבחינה שמאית וכלכלית

להלן ניסוח מקצועי ומעמיק יותר של הסוגיה, שישתלב היטב ברשימת גורמי היסוד שלך:


🧱 תוספת לגורמי היסוד:

הפרמיה לדירה חדשה לעומת דירה יד שנייההגדרה:

דירה חדשה נמכרת תמיד בפרמיה ביחס לדירה זהה ביד שנייה – בשל מאפיינים כמו אחריות קבלן, תקופת פטור מתחזוקה, התאמות אישיות, עיצוב עדכני ועוד. פער זה אמור להיות קבוע ויציב לאורך זמן.למה זה חשוב:

כאשר הפער הזה נשחק או מתאפס, מדובר בסימן אזהרה ברור:

  • ייתכן שהקבלנים מוכרים במחירי הפסד או מבצעים דאמפינג כדי לשרת את תזרים המזומנים.
  • ייתכן שהשוק מצוי תחת לחץ היצע כבד, כלומר מלאי תקוע.
  • לחלופין, ייתכן שמחירי היד השנייה מנופחים באופן מלאכותי – ללא הצדקה.

מסקנה:

פער נורמטיבי בין חדשה ליד שנייה הוא אינדיקטור בריאות שוק. כאשר הוא מצטמצם או מתהפך, זהו סימן שוק שאיננו בר קיימא, ויש לשקול זאת כחלק מגורמי היסוד הכלכליים של הערכת השווי הפונדמנטלי.


🔎 דוגמה מספרית להמחשה (לשילוב בבלוג/מחשבון):

סוג הנכסמחיר ממוצע (ש"ח)סטייה מהשני (%)
דירה חדשה2,600,000+8%
דירה יד שנייה2,400,000

אם הפער מצטמצם ל־0% או הפוך (יד שנייה יקרה מחדשה), זו אנומליה שוק.


❗ מסר ברור לקוראים:

"כאשר אין פער בין חדשה ליד שנייה – זה לא סימן למחירים טובים. זה סימן לשוק חולה."

🧱 רשימת גורמי היסוד הכלכליים:

  1. שכר ריאלי ממוצע – מדד ליכולת הרכישה של הציבור.
  2. מספר המשכורות הדרושות לרכישת דירה – אינדיקטור לעומס המימוני (Price-to-Income Ratio).
  3. אינפלציה מצטברת – מדד לשחיקת הערך הנומינלי של מחירי הנדל"ן.
  4. תשואת שכירות ריאלית – מדד לרווחיות הכלכלית של הנכס כהשקעה מניבה.
  5. מכפיל שכר דירה (Price-to-Rent Multiple) – מספר שנות שכירות שיידרשו להחזר עלות רכישת הנכס.
  6. ריבית חסרת סיכון – אג"ח ממשלתית ל־10 שנים, בסיס לחישוב שיעור היוון.
  7. ריבית משכנתא ממוצעת בפועל – מדד לעלות ההון למשקי בית.
  8. הריבית הריאלית נטו – ריבית נומינלית בניכוי אינפלציה.
  9. פער בין תשואת שכירות לריבית משכנתא – אינדיקטור כלכלי להיתכנות רכישה.
  10. היצע דירות ריאלי בפועל – דירות זמינות למכירה או בבנייה פעילה, כולל דירות רפאים ומלאים קפואים.
  11. יחס חוב פרטי לתוצר (Debt-to-GDP) – אינדיקטור לעומס המערכת הפיננסית ולסיכון המקרו-מערכתי.
  12. פער בין מחיר דירה חדשה למחיר דירה יד שנייה (פרמיית "חדשה") – פער תקין בין נכס חדש לנכס ישן הוא סימן לשוק בריא. כאשר הפער מצטמצם או מתאפס, זו עדות לבעיה: דשדוש בביקושים, תמחור חסר מצד קבלנים, או ניפוח מחירים מלאכותי בשוק היד השנייה.

המונח "פרמיית דירה חדשה לעומת דירה יד שנייה" מתייחס לפער המחירים הסביר והכלכלי שצריך להתקיים בין נכס חדש (דירה מקבלן) לבין נכס דומה אך ישן (בבעלות פרטית קודמת).

🧩 מהי פרמיית דירה חדשה?

ההגדרה:

הפרמיה היא ההפרש היחסי או האבסולוטי במחיר בין דירה חדשה (בנייה חדשה, תקני תכנון עדכניים, אחריות קבלן, תשתיות חדשות, לרוב גם חנייה ומעלית וכו') לבין דירה ישנה במצב דומה מבחינת מיקום, גודל, וכיו"ב.דוגמה פשוטה:

אם דירה חדשה בפרויקט נמכרת ב־2.5 מיליון ₪ ודירה זהה ביד שנייה בבניין ישן סמוך נמכרת ב־2.0 מיליון ₪ – הפרמיה היא 25%.


🛠 למה פרמיית "חדשה" נחשבת גורם יסוד?

כי הפער הזה משקף את ההיגיון הכלכלי של השוק. אם הוא:

  • נעלם – משמע השוק מעוות (בצד ההיצע או הביקוש), או שהשוק קפוא ובלי עסקאות.
  • מצטמצם בצורה קבועה– זה עלול להצביע על:
    • לחץ על הקבלנים למכור בהנחות.
    • היצע גבוה מדי של דירות חדשות ללא ביקוש.
    • בועה במחירי יד שנייה (שמטשטשת את יתרון "החדש").
  • גדול מדי – עלול להצביע על שוק ספקולטיבי או חוסר היצע קיצוני בנכסים חדשים.

🧭 מה מקובל בעולם?

בשווקים מפוקחים, מקובל לראות פרמיה של כ־10%–20% בין דירה חדשה ליד שנייה, תלוי:

  • במידת הבלאי בדירות הישנות.
  • ברמת תחזוקה.
  • בחקיקה (למשל דרישת ממ"דים, תו תקן בנייה ירוקה).
  • בתמריצים לרכישת דירה חדשה (כמו מע"מ אפס).

🔎 פרמיה נשחקת = נורת אזהרה

כאשר הפער בין דירה חדשה ליד שנייה נשחק:

  • זו אינדיקציה מובהקת לשוק לא בר קיימא.
  • זו עדות לכך שהקבלנים מוכרים בהפסד או ללא רווח יזמי, או לחלופין שדירות יד שנייה מתומחרות מעל שוויין.

🧱 מסקנה – למה זה חשוב?

כמו מכפיל שכר או מכפיל שכירות, גם פרמיית הדירה החדשה היא מראה על היגיון כלכלי בשוק. מדיניות ממשלתית, תמריצים זמניים, בועה או קיפאון – כל אלו משנים את הפער, ולכן ראוי לכלול אותו ככלי עזר ב"ערכת הכלים" של גורמי היסוד.רוצה שאכין תרשים גרפי של פרמיית החדשה מול השנים האחרונות בישראל?

13Aug

הבלוג מנתח את הדוח האחרון של הכלכלן הראשי ומציג כיצד פיצוץ בועת הנדל"ן – שהתפתחה בעשור האחרון על בסיס מחירים מנופחים, ביקוש מלאכותי ומימון קל – עלול להוביל לקריסת ענף הפינוי־בינוי. הנתונים מגלים ירידה חדה של 50% במכירות דירות חדשות, קריסת משקל המשקיעים ל־14%, מלאי לא מכור חריג במרכזי הביקוש ותזרים מזומנים שלילי לקבלנים. שילוב גורמים זה מבטל את היכולת לבצע מכירות מוקדמות, תנאי בסיסי לקבלת ליווי בנקאי, וכך משתק פרויקטים קיימים ומונע יציאה לדרך של פרויקטים חדשים. המאמר מדגיש כי המצב הנוכחי הוא תוצאה ישירה של שוק נדל"ן בלתי בר־קיימא, בו התעלמו במשך שנים מיחסי היסוד הכלכליים, וכעת התוצאה הבלתי נמנעת היא קיפאון עמוק ופגיעה אנושה בענף.


פיצוץ הבועה – וסוף עידן הפינוי־בינוי

במשך יותר מעשור, שוק הנדל"ן הישראלי התנהל על אוטומט מסוכן. מחירים מנופחים, תשואות נמוכות, ומימון קל הובילו למצב שבו כללי הכלכלה הבריאים חדלו להתקיים. השוק הפך לבלתי בר־קיימא – ודווקא הוא היה המנוע המרכזי שהזין את אחד מענפי הבנייה הרגישים ביותר: פינוי־בינוי.

בועה כמנוע

בועת הנדל"ן לא הייתה "רקע" לפרויקטים, אלא מנגנון ההנעה שלהם.

  • המחירים המנופחים אפשרו לקבלנים מרווח כלכלי עצום לממן פיצוי לדיירים, עלויות ביצוע ומימון.
  • הביקוש המלאכותי, בעיקר מצד משקיעים, סיפק את המכירות המוקדמות (Pre-Sales) שבזכותן קיבלו היזמים ליווי בנקאי – תנאי קיום לפרויקטים בסדרי גודל כאלה.

הנתונים מהדוח – קריסת מנגנון המכירות

הדוח האחרון של הכלכלן הראשי - יוני 2025 - מציג תמונה חדה:

  • ירידה של 50% במכירות דירות חדשות בשוק החופשי לעומת יוני אשתקד.
  • משקל המשקיעים קרס ל־14% – השפל של העשור האחרון.
  • מלאי לא־מכור חריג, במיוחד בת"א ובבת ים, עם 86 חודשי היצע – יותר מפי שניים מהממוצע הארצי.
  • תזרים מזומנים שלילי לקבלנים – מינוס כ־800 מיליון ₪ בחודש יוני בלבד.

למה זה סותם את הגולל על פינוי־בינוי

כדי לקבל מימון לפרויקט פינוי־בינוי, היזם חייב להציג לבנק שיעור מכירות מוקדמות גבוה (40%–50% מהדירות). כשהשוק קפוא, המכירות המוקדמות נעלמות – והבנק פשוט לא ייתן ליווי.

התוצאה:

  • פרויקטים בשלבים מוקדמים נעצרים.
  • פרויקטים מאושרים נדחים.
  • במוקדי הביקוש, אפילו שם, לוחות הזמנים נמרחים כי אין קונים.

זו לא "הפתעה" – זו התוצאה הבלתי נמנעת

השוק הזה היה בנוי על יסודות רעועים. שנים של אשראי זול, התעלמות מיחסי יסוד כלכליים (תשואה מול ריבית, יחס שכר־דירה, מספר שנות עבודה לרכישת דירה), ומניפולציות במימון – יצרו מערכת שלא יכולה להחזיק מעמד ברגע שהברזים נסגרים.היום אנחנו רואים את התוצאה: פיצוץ הבועה הוא לא רק ירידת מחירים – הוא משתק ענפים שלמים, ובראשם הפינוי־בינוי.


המאמר בוחן את השפעת קריסת בועת הנדל"ן בישראל על פרויקטי פינוי־בינוי. במשך יותר מעשור, שוק הנדל"ן הישראלי התנהל על אוטומט מסוכן, עם מחירים מנופחים, תשואות נמוכות ומימון קל. מצב זה הפך את השוק לבלתי בר־קיימא, ופגע במיוחד בענף הפינוי־בינוי, שהיה תלוי בבועה לצורך הנעה ומימון. המאמר מנתח את הנתונים מהדוח האחרון של הכלכלן הראשי, המצביעים על קריסת מנגנון המכירות, ומסביר כיצד מצב זה סותם את הגולל על פרויקטי פינוי־בינוי.


במשך יותר מעשור, שוק הנדל"ן הישראלי התנהל על אוטומט מסוכן. מחירים מנופחים, תשואות נמוכות, ומימון קל הובילו למצב שבו כללי הכלכלה הבריאים חדלו להתקיים. השוק הפך לבלתי בר־קיימא – ודווקא הוא היה המנוע המרכזי שהזין את אחד מענפי הבנייה הרגישים ביותר: פינוי־בינוי.


**בועה כמנוע**

בועת הנדל"ן לא הייתה "רקע" לפרויקטים, אלא מנגנון ההנעה שלהם.


  • המחירים המנופחים אפשרו לקבלנים מרווח כלכלי עצום לממן פיצוי לדיירים, עלויות ביצוע ומימון.
  • הביקוש המלאכותי, בעיקר מצד משקיעים, סיפק את המכירות המוקדמות (Pre-Sales) שבזכותן קיבלו היזמים ליווי בנקאי – תנאי קיום לפרויקטים בסדרי גודל כאלה.

**הנתונים מהדוח – קריסת מנגנון המכירות**

הדוח האחרון של הכלכלן הראשי מציג תמונה חדה:

  • ירידה של 50% במכירות דירות חדשות בשוק החופשי לעומת יוני אשתקד.
  • משקל המשקיעים קרס ל־14% – השפל של העשור האחרון.
  • מלאי לא־מכור חריג, במיוחד בת"א ובבת ים, עם 86 חודשי היצע – יותר מפי שניים מהממוצע הארצי.
  • תזרים מזומנים שלילי לקבלנים – מינוס כ־800 מיליון ₪ בחודש יוני בלבד.

**למה זה סותם את הגולל על פינוי־בינוי**

כדי לקבל מימון לפרויקט פינוי־בינוי, היזם חייב להציג לבנק שיעור מכירות מוקדמות גבוה (40%–50% מהדירות). כשהשוק קפוא, המכירות המוקדמות נעלמות – והבנק פשוט לא ייתן ליווי.התוצאה:

  • פרויקטים בשלבים מוקדמים נעצרים.
  • פרויקטים מאושרים נדחים.
  • במוקדי הביקוש, אפילו שם, לוחות הזמנים נמרחים כי אין קונים.

**זו לא "הפתעה" – זו התוצאה הבלתי נמנעת**

השוק הזה היה בנוי על יסודות רעועים. שנים של אשראי זול, התעלמות מיחסי יסוד כלכליים (תשואה מול ריבית, יחס שכר־דירה, מספר שנות עבודה לרכישת דירה), ומניפולציות במימון – יצרו מערכת שלא יכולה להחזיק מעמד ברגע שהברזים נסגרים.


היום אנחנו רואים את התוצאה: פיצוץ הבועה הוא לא רק ירידת מחירים – הוא משתק ענפים שלמים, ובראשם הפינוי־בינוי.


חלום התמ"א מתנפץ: למה הקבלנים מבטלים הסכמים עם דיירים?

10Aug

סקירה מקיפה של שוק הדיור ביוני 2025 מציגה ירידה חדה בהיקף העסקאות לשפל של שני עשורים, קריסה במכירות הדירות החדשות, יציאה משמעותית של משקיעים מהשוק, עלייה במלאי הלא מכור במרכזי הביקוש ולחצי נזילות בענף הקבלנות – אינדיקציות מובהקות להתקרבות המשק הישראלי למשבר נדל"ן עמוק.

שני רבעונים רצופים של רגרסיה, חציון שלם- זו כבר מגמה! זו כבר קריסה!

סקירת ענף הנדל"ן למגורים – יוני 2025, קראתי את הדוח במלואו, והנה ניתוח מקצועי מקיף שמחבר בין הממצאים הסטטיסטיים לבין המשמעות הכלכלית הרחבה, כולל סימני האזהרה לשוק:


📉 Gpt תמונת מצב – יוני 2025: צניחה לשפל של שני עשורים

  1. סך העסקאות – 5,844 בלבד (כולל סבסוד ממשלתי) – הרמה הנמוכה ביותר לחודש יוני מאז תחילת שנות ה־2000. ירידה של כ־29% מול יוני 2024 ושל 13% מול מאי 2025.
  2. השוק החופשי – 5,331 עסקאות בלבד, ירידה של 29% לעומת יוני אשתקד.
  3. דירות חדשות בשוק החופשי – 1,441 בלבד – ירידה של 50% לעומת יוני 2024, והחמרה בקצב הירידה בחודשים האחרונים.

🏗 קבלנים: פגיעה קשה במכירות ובתזרים

  • ירידה חדה במכירות כמעט בכל אזור בארץ, עם פגיעה חריגה בת"א–בת ים ובחיפה (ירידה של 60–65%).
  • מלאי לא מכור בת"א ובבת ים – קצב מכירות הנוכחי משקף 86 חודשי היצע (!) – יותר מפי שניים מהממוצע הארצי, מה שמעיד על קיפאון חמור וחשש למבוי סתום בשיווק.
  • תזרים מזומנים פוטנציאלי ביוני – 4.7 מיליארד ₪ (ירידה ריאלית של 13% משנה קודמת). בפועל, התקבלו 6.0 מיליארד ₪, בעיקר כתוצאה מגביית תשלומים על עסקאות עבר.
  • תזרים מזומנים לאחר תשומות – שלילי בהיקף של כ־800 מיליון ₪ – סימן ראשון ללחץ נזילות מצטבר.

💰 מגבלות המימון של בנק ישראל – ההשפעה ניכרת

  • מאז מרץ 2025 נכנסו לתוקף ההגבלות על "הטבות מימון" (כמו מודל 10/90 או דחיית תשלום למסירה).
  • ירידה בשיעור העסקאות "על הנייר" מ־67% לפני המגבלות ל־60% ביוני – אך לא קריסה מוחלטת, מה שמרמז על נסיונות הקבלנים לעקוף את ההגבלות או להחליף בהטבות אחרות.

🏠 שוק היד השנייה – ירידה מתונה יותר, אך עדיין בשפל

  • 3,890 עסקאות ביוני – ירידה של 16% משנה קודמת, אך עלייה מתונה של 3% לעומת מאי.
  • ביקוש לדירות עם ממ"ד ממשיך לעלות (גידול של 4 נקודות אחוז ברמה הארצית לעומת שנה קודמת), כנראה בהשפעת המלחמה והאיום האיראני.

📉 משקיעים – יציאה חדה מהשוק

  • רכישות להשקעה – 847 עסקאות בלבד, ירידה של 36% לעומת יוני 2024.
  • משקל המשקיעים בשוק – 14% בלבד, הנמוך ביותר מאז תחילת המעקב.
  • ירידה חדה במיוחד בת"א (מ־72% מהדירות החדשות ברכישות משקיעים בשנה שעברה ל־48% בלבד).
  • המשקיעים הוותיקים ו"מרובי הנכסים" הצטמצמו משמעותית – ירידה למחצית משיעורם בתקופה שלפני מלחמת "חרבות ברזל".

🧍‍♂️ רוכשי דירה ראשונה ומשפרי דיור – חטפו פגיעה קשה

  • דירה ראשונה – 3,240 עסקאות בלבד (כולל סבסוד), ירידה של 31% משנה קודמת.
  • משפרי דיור – ירידה מתונה יותר (20%) אך בולטת במיוחד במרכז ובנתניה עם ירידות של 30–48%.
  • "מצמצמי דיור" – כ־28% מכלל משפרי הדיור – רמה גבוהה היסטורית, מה שמעיד על מכירה כפויה או מעבר לדירה קטנה יותר מסיבות כלכליות/ביטחוניות.

🔎 המשמעויות הכלכליות

  1. היצע מצטבר – קצב המכירות הנמוך מול מלאי גבוה במיוחד יוצר לחצי היצע שצפויים להפעיל לחץ כלפי מטה על המחירים, במיוחד בפרויקטים ממונפים.
  2. קשיי נזילות בקבלנות – התזרים השלילי, יחד עם מגבלות המימון, מעלים את הסיכון לגל פשיטות רגל בענף.
  3. התכווצות סגמנט המשקיעים – פוגעת בביקוש המלאכותי שדחף את המחירים למעלה בעשור האחרון.
  4. החמרה במרכזי הביקוש – הנתונים החריגים בת"א ובבת ים עלולים להוות "נקודת שבירה" פסיכולוגית בשוק, אם ירידות המחירים שם יתחילו להתפרסם.
  5. גורם ביטחוני כמעכב התאוששות – הביקוש לדירות עם ממ"ד גדל, אך אינו מספיק כדי להחזיר את קצב העסקאות לרמות נורמליות.

🚨 מסקנה

הנתונים ביוני 2025 מהווים עדות חדה לכך שהשוק עבר ממגמת האטה לקיפאון עמוק, עם סימני מצוקה פיננסית בענף הקבלנות והתייבשות ביקושים כמעט בכל הסגמנטים.

השילוב בין לחץ נזילות, עודף היצע, ירידת משקל המשקיעים והשלכות המגבלות הרגולטוריות – מקרב את השוק לנקודת מפנה, שבה ירידת מחירים רחבה עשויה להפוך לבלתי נמנעת.


אינדיקטוריוני 2024יוני 2025שינוי % 24→25שינוי % חודשי (מאי→יוני 2025)
סך העסקאות (כולל סבסוד)8,2305,844‎-28.9%‎-13.0%
סך העסקאות בשוק החופשי7,5405,331‎-29.3%‎-11.8%
דירות חדשות – סה"כ3,5851,954‎-45.5%‎-18.4%
דירות חדשות בשוק החופשי2,9041,441‎-50.4%‎-16.2%
עסקאות יד שנייה4,6253,890‎-16.0%‎-10.0%
רכישות להשקעה1,323847‎-36.0%‎-8.5%
מכירות משקיעים1,4591,103‎-24.4%‎-9.6%
רכישות דירה ראשונה4,6893,240‎-30.9%‎-12.2%
רכישות משפרי דיור2,2041,756‎-20.3%‎-16.5%

סיכום ומגמת השוק – יוני 2025

  1. היקף העסקאות – ירידה חדה של כ־30% בשוק כולו לעומת יוני 2024, עם פגיעה דומה הן בשוק החופשי והן בעסקאות בסבסוד.
  2. דירות חדשות – הקריסה המשמעותית ביותר: ירידה של 45–50% במכירות, במיוחד בשוק החופשי. מדובר באיתות ברור על קיפאון בבנייה הרוויה ובמכירות קבלנים.
  3. שוק היד השנייה – ירידה מתונה יחסית (16%) אך עדיין ירידה כפולה מקצב גידול האוכלוסייה, מה שמעיד על היחלשות הביקוש הכולל.
  4. משקיעים – המשך יציאה חדה מהשוק: ירידה של 36% ברכישות ושל 24% במכירות. משקל המשקיעים בשוק הוא הנמוך ביותר בעשור האחרון (כ־14%).
  5. דירה ראשונה ומשפרי דיור – ירידה של 31% ברוכשי דירה ראשונה ושל 20% במשפרי דיור, עם מגמה בולטת של "צמצום דיור" בשל לחצים כלכליים וביטחוניים.
  6. מגמה כללית – השוק נמצא בקיפאון עמוק עם לחץ מצטבר על המחירים, נוכח עודף היצע במרכזי הביקוש, ירידה בביקושים בכל הסגמנטים, וקושי הולך וגובר במימון פרויקטים.

Per ניתוח מקצועי מלא – דוח ענף הנדל"ן למגורים, יוני 2025

סקירה כללית

הדוח מתאר ירידה חריפה בפעילות שוק הנדל"ן למגורים בישראל ביוני 2025, עם נתוני מכירות נמוכים במיוחד בהיסטוריה של ענף זה. מלבד הירידה בכמות העסקאות, קיימת ירידה במרבית פלחי השוק, והאינדיקציות שמוצגות מצביעות על מגמות חזקות של האטה, שינוי בהרכב העסקאות ומורכבויות בשוק הקבלני והמשקיעים.


עיקרי ממצאים

סך העסקאות והמגמות

  • בחודש יוני2025 נמכרו רק 5,844 דירות (כולל דירות בסבסוד ממשלתי) – שפל שלא נרשם ביוני מאז תחילת שנות ה-2000. ירידה של 29% בהשוואה ליוני 2024 וירידה של 13% מהחודש הקודם.
  • העסקאות בשוק החופשי בלבד הסתכמו ב-5,331 דירות, גם כן ברמה הנמוכה ביותר היסטורית לחודש יוני.
  • המגמה נמשכת מראשית השנה; אי-ודאות גיאופוליטית וכלכלית (כמו מלחמת "עם כלביא" בין 13-24 ביוני) תורמת לירידות, אך לא לבדה – ישנה ירידה חדה גם ללא קשר ישיר לאירועים הביטחוניים.

שוק הקבלנים

  • מכירות קבלנים כולל סבסוד עמדו על 1,954 דירות – ירידה של 46% ביוני לעומת שנה שעברה, ו-18% מהמאי.
  • בשוק החופשי בלבד: 1,441 דירות - ירידה של 50% מיוני אשתקד.
  • הירידה החריפה במכירות בשוק הקבלנים בולטת במיוחד באזורים כמו תל-אביב ובת-ים (ירידה של 43% במחצית הראשונה של השנה).
  • מלאי הדירות החדשות בת"א ובבת-ים הגיע ל-14,500 דירות, גידול של 20% משנה קודמת. קצב המימוש כל כך איטי, שמדובר ב-86 חודשי היצע (לעומת 41 בשנה שעברה) – מצב חריג המעיד על עצירת שוק במרכז הארץ.

עסקאות יד שניה

  • מספר עסקאות יד שניה בגל הארצי: 3,890 דירות – ירידה של 16% משנה קודמת ו-10% מהמאי.
  • למרות ירידה ברמת העסקאות, נרשם בסיכום המחצית הראשונה גידול מתון של 3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

פעילות משקיעים

  • רכישות משקיעים ביוני: 847 דירות בלבד – ירידה של 36% משנה שעברה; נמשכת מגמת ירידה חדה מחודשיים קודמים.
  • במקביל, המכירות למשקיעים היו 1,103 דירות, ירידה של 24% משנה שעברה.
  • נרשמה ירידה חדה ברכישות של "משקיעים ותיקים" ו"מרובי נכסים" – במחצית הראשונה של 2025 שיעורם עמד על 20% בלבד בחוליית המשקיעים, כלומר מחצית משיעורם אשתקד.

שוק דירה ראשונה ומשפרי דיור

  • רכישות דירה ראשונה ביוני: 3,240 דירות (כולל סבסוד), ירידה של 31% משנה קודמת. בשוק החופשי בלבד – ירידה של 33%.
  • רכישות משפרי דיור: 1,756 דירות – ירידה מתונה יותר של 20%.
  • שיעור מצמצמי הדיור מבין משחלפי דיור: 28%, דומה למחודש הקודם, גבוה ב-1.4 נק' אחוז משנה שעברה.

רכישות תושבי חוץ

  • רכישות נטו של תושבי חוץ ביוני: 67 דירות, ירידה של 42% משנה שעברה.

מגמות מרכזיות וגורמי השפעה

השפעת המלחמה והמגבלות החדשות

  • המלחמה ("עם כלביא") הביאה להאטה נוספת במכירות, אולם חלק גדול מהירידות נעוץ בגורמים כלכליים עמוקים, בראשם הגבלת הטבות מימון של קבלנים, שהוטלו מאז מרץ 2025 על ידי בנק ישראל.
  • מגבלות אלה מקשות על הקבלנים להציע תוכניות מימון אטרקטיביות (כמו מודל 10/90).

שוק הקבלנים בת"א ובבת ים – החרפה במשבר

  • מלאי הדירות החדשות הלא-מכורות במרכז הארץ נמצא בשיא היסטורי, עם שיעור מכירות נמוך מאוד וקצב מימוש איטי ביותר. מצב זה מאותת על סיכון פיננסי גבוה וביקוש מדוכא.

הלך רוח רוכשים – ביקוש לדירות עם ממ"ד

  • ״שיעור הדירות עם ממ״ד״ במכירות יד שניה הארצי הגיע ל-58%, עלייה של 4 נק' אחוז משנה קודמת – כתוצאה מעלייה בביקוש לביטחון אישי בהקשר המלחמה. במרכז, שיעור הדירות עם ממ״ד דומה לשנה שעברה, אך ברמה הארצית מגמת עלייה משמעותית.

עסקות "על הנייר" (מסירה רחוקה)

  • שיעור הדירות החדשות הנמכרות "על הנייר" עמד ביוני על 60%, ירידה לעומת השיא במרץ (67%) – מגבלות המימון השפיעו במיוחד על עסקאות אלו.

תזרים קבלנים – התרופפות משמעותית

  • תזרים המזומנים הפוטנציאלי ירד ביוני ל-4.7 מיליארד₪, ירידה ריאלית של 53% משנה שעברה; גם תזרים בפועל, לאחר ניכוי תשומות, היה שלילי.

מסקנות אקטואליות

  • ענף הנדל"ן ביוני 2025 נמצא בצל ירידה היסטורית בפעילות, עם תחילתה של האטה כבר מינואר, שהועמקה מאוד ברבעון האחרון.
  • המגבלות על הטבות המימון, בנוסף לאי-ודאות ביטחונית ולמחירי ריבית גבוהים, הביאו לירידות בולטות הן בשוק הקבלנים והן אצל המשקיעים.
  • אזור תל אביב בולט בהצטברות מלאי דירות חדשות, קצב מימוש איטי ועלייה במלאי לזמן שיא.
  • הביקוש לדירות עם ממ"ד איתן, במיוחד לאור איומי התקופה.
  • מגמות אלה מצביעות על צמצום חריף בהיקף הפעילות בענף, התרופפות איתנות פיננסית קבלנית, ועלול להיווצר לחץ משמעותי להורדת מחירים ו/או שינויים יזומים במדיניות הציבורית במטרה לעודד את השוק.reviews-and-publishes_review-real-estate-062025.pdf

הניתוח המקצועי מדגיש את השפל הנוכחי בענף, מזהה את הגורמים המרכזיים וההשלכות האפשריות להמשך השנה, הן ברמת היצע וביקוש, הן בהיבט הפיננסי והן בנוגע להשתנות ההעדפות הצרכניות והסיכון לתקופות ממושכות של מלאי לא ממומש.


הפוסט של גלית בן נאים, סגנית בכירה של הכלכלן הראשי במשרד האוצר על סקירת הנדל"ן של חודש יוני 2025 שפורסמה אתמול והגרף שפורסם עם הפוסט ובתחתיתו ניתוח ופרשנות שלי של הפוסט.

הפוסט של גלית בן נאים – יחד עם הגרף המצורף – הוא לא סתם עדכון יבש על נתוני יוני 2025, אלא טקסט רטורי מחודד, שמשלב בין עובדות כלכליות, עקיצות ענפיות, והקשרים היסטוריים ומדיניים.


1. המסר הגלוי – קריסה במכירות דירות חדשות

  • נתון מפתח: 1,441 דירות חדשות בלבד נמכרו ביוני בשוק החופשי – הרמה הנמוכה ביותר מזה יותר משני עשורים (למעט יוני 2003, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה).
  • היקף הירידה: צניחה של 50% לעומת יוני 2024, בזמן שבשוק היד השנייה נרשמה ירידה מתונה יותר של 16% בלבד.
  • במבט חצי-שנתי: ירידה של 35% במכירות קבלנים לעומת גידול של 3% ביד שנייה – פער עצום שממחיש את עומק המשבר בפלח הדירות החדשות.

2. המסר הסמוי – דקירה בעדינות לממסד ולענף

  • גלית משתמשת בהשוואה חדה לאינתיפאדה השנייה: היא מזכירה את יוני 2002, עם שלושה פיגועי תופת ומספר רב של הרוגים, ובכל זאת נמכרו אז יותר דירות מאשר כיום – וללא שום סבסוד ממשלתי, הטבות מימון או התראות טילים.
  • בכך היא מפרקת את הנרטיב של חלק מהקבלנים, שניסו להציג את נתוני העסקאות כ"הישג" לנוכח המלחמה ("חרבות ברזל").
  • המסר בין השורות: אם השוק "מצליח" לבצע פחות עסקאות מבתקופות של טרור קשה, זו לא עמידות – זו חולשה מבנית.

3. הקשר לשנה הקודמת – מהבום לקריסה

  • גלית מזכירה את העלייה הדרמטית ב־2024 במכירות דירות חדשות, במיוחד בקרב רוכשי דירה ראשונה – עד כדי עקיפת משפרי הדיור.
  • לדבריה, העלייה הזו התרחשה במקביל לדשדוש ביד שנייה – מצב לא בריא שמעיד על עיוות שוק, שנבע בעיקר מהטבות מימון והקלות רגולטוריות.
  • היא רומזת לכך שהחלטת בנק ישראל להפסיק את "הזרם" (כלומר, להקשיח את תנאי המימון) הייתה הכרחית.

4. המשקיעים – נעלמים אך מטרידים

  • על פי הגרף המצורף, קו המשקיעים (הירוק) מראה נפילה רצופה כבר מאז 2021, עם רמות שפל היסטוריות.
  • גלית מתייחסת לנתונים נוספים מסקירה (תרשים 12) ומגלה שמבין המשקיעים שנותרו, רבים הם "מרובי נכסים" – מה שמוביל אותה לכותרת המרירה-משעשעת:
    "מרבה נכסים, מרבה דאגה" – קריצה לתנ"ך, אבל גם עקיצה סמויה לכך שהחזקה בריבוי דירות כיום אינה חסרת סיכון.

5. הגרף – סיפור של שלושה קווים

הגרף מציג את רכישת הדירות החדשות בשוק החופשי לפי שלושה סגמנטים:

  1. רוכשי דירה ראשונה (אדום) – קפיצה חדה ב־2024 (עקיפת משפרי הדיור), ירידה חדה ב־2025.
  2. משפרי דיור (כחול) – תנודות מתונות יותר, אך מגמת ירידה חדה מתחילת 2025.
  3. משקיעים (ירוק) – ירידה רציפה ומשמעותית כבר מ־2021, כמעט היעלמות מוחלטת ב־2025.

נקודות ציון בגרף:

  • העלאת מס רכישה על משקיעים (2021) – תחילת הצניחה אצלם.
  • "חגיגת" הלוואות זולות מבנק ישראל – דחיפה לרוכשי דירה ראשונה ומשפרי דיור.
  • פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" (סוף 2023) – עצירה כללית בשוק.
  • ניסיון בנק ישראל להגביל הטבות מימון (2025) – ירידה חדה נוספת.

6. המשמעות הכלכלית הרחבה

  • השוק נמצא בשלב התכווצות חריפה בדירות חדשות – מצב שמציב סיכון להאטת התחלות הבנייה ולהחרפת בעיות בענף הבנייה.
  • הפער בין דירות חדשות ליד שנייה מלמד שהבעיה היא בעיקר במימון/תמחור של דירות קבלן – לא בביקוש הכללי לדיור.
  • ההיעלמות של המשקיעים מחריפה את הירידה בביקוש, ומקשה על קבלנים למכור בפרויקטים יזמיים.

💡 שורה תחתונה בפרשנות שלי:

גלית מציירת כאן, בנימה שנונה אך ביקורתית, שוק דירות חדשות שיצא מאיזון בעקבות עיוותי מימון והטבות, התפוצץ במלחמה, ועכשיו סובל מצלילה חדה – לא בגלל "כוחות חיצוניים" בלבד, אלא בגלל מבנה שוק פגום והזרמת אשראי לא אחראית בעבר.




09Aug

איך הטיית האישור והקונספציה חיזקו זו את זו והובילו את שוק הדיור הישראלי למגה-בועה מסוכנת, למרות הנתונים שהתריעו. ניתוח פסיכולוגי-כלכלי עם מסקנות מעשיות למניעת משבר.


🏠 הטיית האישור וקונספציה: איך המוח שלנו שיתף פעולה עם בועת הדיור

מבוא – לא כל מה שנראה הגיוני באמת נכון

בישראל של שני העשורים האחרונים, עליית מחירי הדירות הפכה כמעט לעובדה "טבעית" בשיח הציבורי. זה נשמע מובן מאליו: "הביקוש רק עולה", "האוכלוסייה גדלה", "ההיצע לא מספיק". אבל כאן נכנסים לפעולה שני כוחות פסיכולוגיים רבי-עוצמה – הטיית האישור והקונספציה – שמסבירים לא רק את ההתנהגות של הציבור, אלא גם של מקבלי ההחלטות, התקשורת והבנקים.


הטיית האישור – לראות רק מה שמתאים לנו

הטיית האישור היא מנגנון פסיכולוגי שבו אנחנו מחפשים, מפרשים וזוכרים בעיקר מידע שמחזק את מה שאנחנו כבר מאמינים בו.

במקרה של שוק הדיור בישראל:

  • קונים פוטנציאליים התעלמו מנתונים על תשואות נמוכות, מיחסי מחיר-שכר לא הגיוניים, או מהתרעות כלכלנים – והעדיפו לקרוא כותרות כמו "מחירי הדירות רק עולים".
  • הבנקים העדיפו לפרסם תחזיות המשדרות ביטחון בשוק כדי להצדיק המשך מתן אשראי מסיבי, גם כשהיחס בין החזר משכנתא להכנסה הגיע לרמות שבריריות.
  • התקשורת נתנה במה בעיקר למומחים שהסבירו למה "הפעם זה שונה" והבועה לא תתפוצץ – כי זה התאים לנרטיב של "נדל"ן הוא תמיד השקעה בטוחה".

הטיית האישור יצרה מעגל משוב חיובי – ככל שיותר אנשים האמינו שמחירים עולים לנצח, כך יותר אנשים רצו לקנות, מה שהעלה את המחירים בפועל וחיזק את האמונה.


הקונספציה – כשהתפיסה הופכת לחומת מגן בפני המציאות

"קונספציה" היא מצב שבו תפיסה רווחת הופכת לאמת מוחלטת, גם כשהמציאות משתנה מול העיניים.

בשוק הדיור הישראלי, הקונספציה המרכזית הייתה:

"בישראל תמיד יהיה מחסור בדירות – ולכן המחירים לא יכולים לרדת".

הקונספציה הזו נשענה על כמה אמונות יסוד:

  1. היצע חסר כרוני – למרות נתוני הלמ"ס שהראו עודפי היצע ומלאי קבלנים גבוה.
  2. גידול אוכלוסייה = עליית מחירים – בלי להכיר בכך שבמדינות עם גידול מהיר יותר (כמו הודו ומצרים) מחירי הנדל"ן לא בהכרח עולים.
  3. חסינות ממשברים – האמונה שהמשק הישראלי שונה מהותית ולכן לא יחווה נפילות מחירים כמו ספרד, אירלנד או ארה"ב ב-2008.

הבעיה היא שקונספציה משבשת קבלת החלטות: היא הופכת למסנן מידע שמונע מאנשים ומגופים מוסדיים לראות סימני אזהרה, כמו:

  • עלייה חדה במלאי הדירות הלא מכורות.
  • ירידה בעסקאות בתקופות של ריבית גבוהה.
  • פער הולך וגדל בין התשואה משכירות לריבית המשכנתאות.

איך הטיית האישור והקונספציה פעלו יחד

שתי התופעות האלו לא פעלו בנפרד – הן האכילו זו את זו:

  • הקונספציה סיפקה את המסגרת האידיאולוגית ("מחירי הדירות לא יורדים").
  • הטיית האישור דאגה שכל מידע שנקלט יותאם למסגרת הזו ("הירידה במדד החודשי? זה זמני", "הקבלנים במצוקה? זה רק בגלל בירוקרטיה").

כך נוצרה מערכת אטומה לביקורת – גם כשהנתונים האובייקטיביים שידרו חוסר קיימוּת כלכלית מובהק.


השלכות על השוק כיום

הבעיה עם מנגנונים פסיכולוגיים כאלו היא שהם עובדים עד הרגע שבו המציאות הכלכלית מתנגשת חזיתית עם האמונה. אז השבר הוא חד:

  • קונים שגילו שהם לקחו משכנתא כפולה מערך הנכס בפועל.
  • יזמים שנתקעו עם מלאי בלתי מכיר וריביות שוחקות.
  • בנקים שמגלים שתיק האשראי שלהם מלא בנכסים שערכם צנח.

במילים אחרות – כשבועה נשענת על פסיכולוגיה ולא על כלכלה, הפיצוץ הוא לא "אם", אלא "מתי".


סיכום – לצאת מהבועה המחשבתית

הטיית האישור והקונספציה הן לא רק בעיות של יחידים – הן סכנה מערכתית. הן גורמות לציבור, לתקשורת, לרגולטורים ולבנקים להתנהל על פי אמונה ולא על פי נתונים.

כדי למנוע את המשבר הבא, צריך:

  • להטמיע חשיבה ביקורתית בשיח הכלכלי.
  • לחייב שקיפות מלאה בנתוני שוק הדיור.
  • לעודד בדיקת מציאות (Reality Check) מול גורמי יסוד אמיתיים: יחס מחיר/שכר, תשואות, מלאי, והיקף האשראי.

הטיית האישור (Confirmation Bias) וקונספציה (Conceptual Fixation או תפיסת עולם מקובעת) אינן מילים נרדפות, אלא מושגים שונים — אבל במציאות הן לעיתים משלימות ומחזקות זו את זו.

ההבדל המהותי

מושגמהותמיקוד
הטיית האישורמנגנון פסיכולוגי שגורם לנו לחפש, לפרש ולזכור רק מידע שתואם את מה שאנחנו כבר מאמינים בועיבוד המידע — איך אנחנו מסננים ומפרשים עובדות
קונספציהתפיסה כוללת/השקפת עולם מגובשת שהופכת ל"אמת מוחלטת" בעיני מי שמחזיק בה, גם כשיש עדויות שסותרות אותההמסגרת המחשבתית — מהו "סיפור העל" שדרכו אנחנו רואים את העולם

איך הן משלימות זו את זו

  • הקונספציה יוצרת את המסגרת: לדוגמה, האמונה ש"מחירי הדירות בישראל תמיד יעלו".
  • הטיית האישור פועלת בתוכה: אנחנו מתעלמים מנתונים שסותרים את המסגרת (ירידת מחירים באזורים מסוימים, מלאי עודף) ומדגישים נתונים שתומכים בה (גידול אוכלוסייה, מחסור בקרקעות).

🔍 במילים פשוטות – הקונספציה היא כמו משקפת עם עדשות צבעוניות, והטיית האישור היא ההרגל שלנו להסתכל רק על מה שמתאים לצבע של העדשה.

31Jul

כשל תחרותי בשוק הדיור: איך הבנקים שולטים במחירי הדירות. דוח אפס פגום ומחירי דיור גבוהים: הקשר שלא ידעתם. למה מחירי הדיור לא יורדים? השליטה הבנקאית החבויה. כשל תחרותי בדיור: איך דוח אפס פגום יוצר קשיחות מחירים | 2025 ניתוח מעמיק של הכשל התחרותי בשוק הדיור הישראלי - איך הבנקים שולטים במחירי הדירות ומונעים ירידת מחירים דרך דוחות אפס פגומים ושליטה חוזית.

כשדוח אפס לא עוד במבחן המציאות

המשפט "כשדוח אפס שגוי ומנופח כי הוא נערך על בסיס מחיר ולא על בסיס שווי, בהתעלם מגורמי היסוד והערך הפונדמנטלי, זו התוצאה" מקבל משמעות חדה במיוחד לאור הממצאים המדאיגים שחושפת המועצה הלאומית לכלכלה של משרד ראש הממשלה במחקר האחרון שלה על השפעת המערכת הבנקאית על קשיחות מחירי הדיור.

המחיר הוא תוצאה רגעית של עסקה בשוק – לעיתים בשוק מנופח או לא חופשי – בעוד שהשווי הוא הערכה כלכלית-יסודית של הערך הפונדמנטלי.

כאשר מעריכים פרויקט על בסיס 'מחירי שוק' בלבד – במיוחד בשוק בו קיימים עיוותים חמורים – מתעלמים מהשאלה החשובה באמת: האם המחיר הזה מייצג שווי כלכלי אמיתי? דוח אפס שמעתיק מחירים ולא מעריך שווי הוא כמו גשש עיוור שמוביל את הבנק למלכודת.

שמאים וכלכלנים מטעמו של הבנק מאשרים את דוח האפס – אך רבים מהם נמנעים מהפעלת שיקול דעת עצמאי. ברגע שהם מאשרים תוכנית המבוססת על מחיר מנופח, הם בפועל מאשרים מימון מיותר שמבוסס על הנחות כלכליות שגויות.

כאשר קבלן מוכר דירות במחיר מנותק מהערך הכלכלי, בתמיכת בנק שמשתמש בדוח אפס כבסיס למימון – יש מקום לבחינה משפטית אם מדובר בעושק צרכני, או לפחות בהפרה של חובת זהירות בסיסית כלפי רוכשים תמימים. הבנק, שמלווה פרויקט כלכלי לא סביר, נוטל חלק פעיל באשליה שעלולה לקרוס על כל הצדדים.

הבעיה: קשיחות אסימטרית של מחירי הדיור

המחקר חושף תמונה מטרידה של שוק דיור דיספונקציונלי. מחירי הדיור בישראל מפגינים קשיחות מחירים כלפי מטה - כאשר הביקוש עולה, המחירים מזנקים בחדות (עליה של 20% בשנה אחת לאחר הקורונה), אך כאשר הביקוש יורד, הם מגיבים הרבה יותר לאט או בכלל לא יורדים. עליית הריבית משנת 2022 הובילה תחילה לקפאון של תשעה חודשים, ורק לאחר מכן לירידה מהוססת שנבלמה עם תחילת המלחמה. שלוש שנים לאחר תום עידן הריבית הנמוכה, טרם נרשמה ירידה ניכרת במחירי הדיור.

הקשר לדוח האפס: משוואה פגומה מהיסוד

כאן נכנס לתמונה הקשר לדוח האפס הפגום. דוח האפס הוא המסמך המרכזי שמגיש היזם לבנק, הכולל את התכנית העסקית ואת המחיר בו מיועדות הדירות להימכר. המחקר מציין שהבנק יכול לדרוש מהיזם לשנות את המחיר כתנאי לאישור ההלוואה. כאשר דוח האפס נערך על בסיס מחיר ולא על בסיס שווי, הוא למעשה מבוסס על מחירי השוק הקיימים במקום על הערכה עצמאית של הערך הפונדמנטלי של הפרויקט. זה יוצר מעגל קסמים הרסני:

  • דוח האפס מבוסס על מחירי השוק הגבוהים הקיימים
  • הבנק מאשר פרויקט על בסיס המחירים הללו
  • המחירים הגבוהים נקבעים כ"נקודת עוגן" לפרויקט
  • כל ירידה מהמחירים הללו דורשת אישור בנק

הכשל התחרותי: כיצד הבנקים שולטים במחירים

המחקר חושף מנגנון מדאיג של שליטה בנקאית במחירי הדיור:

ריכוזיות קיצונית

שני בנקים בלבד - לאומי והפועלים - מספקים 60% מכלל המימון לבניה. רמת ריכוזיות זו מאפשרת להם השפעה דומיננטית על כל השוק.

שליטה חוזית בתמחור

הבנקים נוהגים לכלול בחוזה ההתקשרות עם היזם סעיף המחייב אותו לקבל אישור מהם ככל שירצה להוריד את המחיר מעבר לשיעור מסוים. זה מעניק להם שליטה משמעותית במחיר לאורך כל חיי הפרויקט.

מנגנון "הצמדה למחיר קיים"

המחקר מסביר שבעת ביקוש נמוך, הצמדות למחיר הקיים מאפשרת לסכל ירידת מחירים ככל שגם המתחרים ימנעו מהורדות מחירים. מנגנון זה "מעקר את המנגנון התחרותי באופן המקרב את הענף לרווחים המונופוליסטיים".

תוצאות הכשל: עיוותים כלכליים חמורים

כאשר דוח האפס מבוסס על מחירים מנופחים במקום על שווי אמיתי, והבנקים מונעים תיקון טבעי של המחירים, נוצרות תוצאות הרסניות:

מלכודת מחירים גבוהים

מחירי הדיור נותרים גבוהים באופן מלאכותי גם כאשר תנאי השוק מצדיקים ירידה. זה פוגע קשות בזמינות הדיור לציבור הרחב.

עיוות אלוקציה של משאבים

כאשר מחירים לא משקפים את הערך הפונדמנטלי, נוצר עיוות בהקצאת משאבים כלכליים. השקעות מופנות לפרויקטים על בסיס מחירים מלאכותיים ולא על בסיס ביקוש אמיתי.

פגיעה בתחרותיות

המנגנון "מנטרל את התחרות ומאפשר להשיג תוצאה מונופוליסטית גם בהינתן מספר רב של מתחרים במורד הזרם".

המחיר החברתי: מי משלם?

המחקר מדגיש שמחירי הדיור הם המשקולת הכבדה ביותר המכבידה על משקי הבית בישראל. כאשר מחירים נשארים גבוהים באופן מלאכותי בגלל דוחות אפס פגומים ושליטה בנקאית, זה בא על חשבון כלל הציבור."המצב הנוכחי מצוין לבנקים לקבלנים והיזמים. אלו הרוויחו נהדר בשנים האחרונות, אולם רווחים אלו באים על חשבון כלל הציבור שהעלייה במחירי הדירות מקשה עליו מאד."

הפתרון: חזרה להערכות על בסיס שווי

המחקר מציע מספר המלצות חשובות:

  1. הכרזה על הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז בתחום מתן האשראי לבניה
  2. איסור מוחלט על סעיפים המגבילים את יכולת היזם להוריד מחירים
  3. איסור על הבנק לדון עם היזם בתמחור בפועל לאחר אישור התוכנית העסקית

המסקנה: זמן לתיקון מערכתי

המשפט שפתח את הבלוג מקבל כעת משמעות מלאה. כאשר דוח האפס נערך על בסיס מחירי שוק מנופחים במקום על בסיס הערכה עצמאית ומקצועית של השווי הפונדמנטלי, וכאשר הבנקים משתמשים בדוח זה כדי לשלוט במחירים לאורך חיי הפרויקט, התוצאה היא בדיוק מה שאנו רואים היום:

  • קשיחות מחירים כלפי מטה
  • שוק דיור לא תחרותי
  • מחירים גבוהים באופן מלאכותי
  • פגיעה קשה בזמינות הדיור

השינוי הנדרש הוא יסודי: חזרה להערכות על בסיס שווי אמיתי, ביטול השליטה הבנקאית במחירים, והחזרת הכוחות התחרותיים לפעולה. רק כך נוכל לראות "תנודות מחירים לשני הכיוונים בהתאם לתנאי השוק, ולא רק בכיוון אחד".

הצעד המתבקש אינו רק שיפור טכני של דוח האפס – אלא שינוי מבני: על הרגולטור לפרסם טבלאות שווי מקובלות לפי אזור, שישמשו בסיס למימון בנקאי. בדיוק כפי שבבורסה קיימים מנגנוני 'עצירת מסחר' בשעת טירוף, כך יש לעצור פרויקטים המבוססים על הנחות ערך בלתי סבירות.

האם ייתכן מצב שבו כל מערכת המימון וההערכה פועלת כאילו אין בועה – למרות שכל הנתונים מצביעים אחרת? האם תפקיד השמאי הוא לשקף את מחיר השוק – או להתריע כשהוא הופך לבדיחה מסוכנת? הגיע הזמן לשוב לשאלה הפשוטה והאמיצה: מה באמת שווה דירה בישראל?


 השוואה בין דוח אפס מבוסס מחיר לבין דוח אפס מבוסס שווי

רכיב נבדקדוח אפס מבוסס מחיר (שוק)דוח אפס מבוסס שווי (פונדמנטלי)
בסיס ההערכהמחירי עסקאות קודמות (לעיתים מנופחות)ערך כלכלי ריאלי, היוון תשואות, עלות קרקע ובנייה
תפקיד השמאי / הכלכלןשעתוק נתוני שוק קיימיםהערכה עצמאית ובחינת כדאיות כלכלית אמיתית
השפעת אינפלציית מחיריםמעודדת את המשך הניפוחבולמת עיוותים ושומרת על איזון
השפעת הדוח על מימון בנקאימאפשר קבלת מימון על בסיס מחיר מנופחמגביל מימון לעסקאות כלכליות בלבד
השפעה על שוק הנדל"ן כולותורם לקשיחות מחירים ומעקר תחרותמשחרר חסמים, מאפשר ירידות מחירים בעת הצורך
השפעה על הקונה הפרטיעלול לרכוש במחיר כפול מהשווימגן על הקונה מפני עושק פיננסי
סיכון לקריסה מערכתיתגבוה – ניפוח שיטתי של שווי פיקטיבינמוך – מימון זהיר על בסיס נתוני יסוד

שורה תחתונה:

דוח אפס שמבוסס על מחירים ולא על שווי – הוא לא רק כשל מקצועי, אלא מהווה סיכון מערכתי. הוא מנציח מחירים מנותקים מהמציאות, מעודד מימון מופרז, ומעמיד את הציבור והמערכת הבנקאית בפני קריסה אפשרית. לעומתו, דוח המבוסס על שווי כלכלי ריאלי פועל כמו חיסון לשוק – הוא לא עוצר תנודות, אבל מונע התפרצות אפידמית של מחירים לא סבירים.


מחקר פרפלקסיטי

הקשר בין דוחות אפס מנופחים וקשיחות מחירי הדיור בישראל

מחירי הדיור בישראל מפגינים תופעה מובהקת של קשיחות כלפי מטה - בעת עליית ביקושים המחירים עולים במהירות, אך כאשר הביקוש יורד, הם מגיבים לאט הרבה יותר, אם בכלל. המסמך שהוצג מצביע על כשל תחרותי כגורם מרכזי לתופעה זו, תוך הדגשת תפקידה של המערכת הבנקאית. בחקירת הקשר בין דוחות אפס מנופחים וקשיחות המחירים, עולות תובנות מהותיות על מבנה שוק הדיור בישראל ומנגנוני התמחור בו.

דו"ח אפס כאבן יסוד בקביעת מחירי דיור

מהות דו"ח האפס והשפעתו על קביעת מחירים ראשונית

דו"ח אפס מהווה מסמך מכריע בתהליך אישור פרויקטי בנייה בישראל. זהו דו"ח המוכיח את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט, ונערך לפני תחילת הליווי הפיננסי בהנחיית הבנק המלווה2. המסמך כולל פירוט של שווי הקרקע, עלויות הבנייה, שווי הפרויקט לאחר השלמתו, הכנסות צפויות, וניתוחי רגישות לשינויים אפשריים בעלויות ובמחירי הדירות2. באופן קריטי, היזם מפרט בדו"ח זה את המחיר בו מיועדות הדירות להימכר לצרכנים1.הבעיה מתחילה כאשר דוחות האפס מתבססים על מחירי שוק קיימים (שעשויים להיות כבר מנופחים) במקום על ניתוח מעמיק של ערכים פונדמנטליים וגורמי יסוד. כאשר שמאי מקרקעין מכין דו"ח אפס, הוא נוטה להתבסס על עסקאות אחרונות באזור, מה שמנציח מחירים גבוהים ומייצר מעגל קסמים של התייקרות1.

התערבות בנקאית בתהליך אישור דו"ח האפס

הבנק אינו רק מקבל את דו"ח האפס כפי שהוא, אלא יכול לדרוש מהיזם לשנות את המחירים המוצגים בו כתנאי לאישור ההלוואה1. זוהי נקודת התערבות משמעותית ראשונה של המערכת הבנקאית בתמחור הדירות. מאחר ששני בנקים בלבד (לאומי והפועלים) מספקים 60% מכלל המימון לבנייה בישראל, יש בידיהם כוח השפעה עצום על קביעת מחירי הבסיס בענף1.

מנגנוני שימור מחירים גבוהים

סעיפי בלימת הורדת מחירים בחוזי המימון

המסמך חושף פרקטיקה בעייתית במיוחד: הבנקים נוהגים לכלול בחוזה ההתקשרות עם היזם סעיף המחייב אותו לקבל את אישורם כאשר הוא מעוניין להוריד את מחירי הדירות מעבר לשיעור מסוים1. סעיף זה מהווה חסם משמעותי לירידת מחירים, גם כאשר תנאי השוק מצדיקים זאת. אם דו"ח האפס הראשוני היה מבוסס על מחירים מנופחים, המנגנון הזה מקבע את הניפוח ומונע את התאמת המחירים למציאות השוק המשתנה1.

הקשר בין דוחות אפס מנופחים ושליטה בנקאית במחירים

כאשר דו"ח האפס מאושר עם מחירי מכירה גבוהים, נוצר בסיס לא ריאליסטי למחירי הדירות בפרויקט. הבנקים, המעוניינים בשמירה על ערך הבטוחות שלהם, נוטים לאשר דוחות עם מחירים גבוהים יחסית1. לאחר מכן, באמצעות סעיפי החוזה המגבילים הורדת מחירים, הם שומרים על מחירים אלה גם כאשר הביקוש יורד. זהו ביטוי מובהק של Retail Price Maintenance (RPM) - התערבות של גורמים "במעלה הזרם" (הבנקים) בקביעת המחיר הסופי לצרכן1.

האינטרס הרוחבי של הבנקים בשימור מחירים גבוהים

השפעה על כלל תיק האשראי

המסמך מדגיש כי לבנקים יש אינטרס רוחבי לשמור על מחירי דיור גבוהים, שחורג מעבר לשיקולי הרווחיות של פרויקט בודד1. ירידת מחירים בפרויקט אחד עלולה להשפיע על הערכות השווי של פרויקטים אחרים, ובכך לפגוע בשווי הבטוחות של הבנק בכל תיק האשראי הנדל"ני שלו1. דוחות אפס מנופחים משרתים אינטרס זה היטב, כיוון שהם מספקים הצדקה "אובייקטיבית" לכאורה למחירים גבוהים.

ניפוח מלאכותי של ערך הבטוחות

כאשר בנק מאשר דו"ח אפס המבוסס על מחירי שיא במקום על ערכים פונדמנטליים, הוא למעשה מנפח את ערך הבטוחות שיעמדו לרשותו. בטווח הקצר, הדבר מאפשר לו להעניק אשראי גדול יותר ולהציג מצג שווא של סיכון נמוך. אולם, בטווח הארוך, ניפוח זה יוצר סיכון מערכתי ומגביר את קשיחות המחירים1.

ההשלכות של קשיחות המחירים על שוק הדיור

הניתוק בין מחירי השוק לגורמי יסוד כלכליים

דוחות אפס המבוססים על מחירי שוק קיימים במקום על ניתוח מעמיק של גורמי יסוד כלכליים תורמים לניתוק הולך וגדל בין מחירי הדיור לבין ערכם הפונדמנטלי1. הדבר מייצר מצב פרדוקסלי בו גם כאשר קיימות אינדיקציות ברורות לירידת ביקושים (כמו עלייה במלאי הדירות הבלתי מכורות), המחירים אינם יורדים בהתאם1.

הפגיעה במנגנון התחרותי

הבעיה העמוקה יותר היא שהשילוב של דוחות אפס מנופחים עם מנגנוני בלימת הורדת מחירים פוגע במנגנון התחרותי הבסיסי של שוק הדיור1. בשוק תחרותי אמיתי, ירידה בביקוש אמורה להוביל לירידת מחירים, מה שמתמרץ יזמים למכור במחירים נמוכים יותר כדי לא להישאר עם מלאי. המסמך מראה כיצד המנגנון הזה מנוטרל באמצעות התערבות בנקאית שמנציחה את המחירים הגבוהים1.

אלטרנטיבות להורדת מחירים והשלכותיהן

שיטות עקיפות להתמודדות עם ירידת ביקושים

המסמך מציין כי במקום להוריד מחירים באופן ישיר, יזמים נוטים "לבוא לקראת" הרוכשים במגוון דרכים, החל משדרוג המטבח ועד למתן הלוואות קבלן נדיבות, ובלבד שלא תהיה ירידה במחיר העסקה הנקוב1. תופעה זו היא עדות נוספת לכך שדוחות האפס המנופחים, בשילוב עם הדרישה הבנקאית לשמר מחירים, יוצרים עיוות בשוק שמונע הורדת מחירים אמיתית.

העדפת תמריצים על פני הורדת מחירים ישירה

השימוש בתמריצים עקיפים במקום הורדת מחירים ישירה משרת את האינטרס של שמירה על מחירי עסקאות גבוהים לצורכי סטטיסטיקה ודיווח, גם כאשר בפועל התמורה נמוכה יותר1. תופעה זו מחזקת את הטיעון כי דוחות האפס אינם משקפים את הערך האמיתי של הנכסים, אלא נועדו לשמר מחירים גבוהים באופן מלאכותי.

פתרונות אפשריים לבעיית דוחות האפס המנופחים

שינוי מתודולוגיית הערכת השווי בדוחות אפס

אחד הפתרונות האפשריים הוא שינוי מהותי באופן בו נערכים דוחות אפס, כך שיתבססו על ניתוח מעמיק של גורמי יסוד כלכליים ולא רק על מחירי עסקאות אחרונות1. הדבר ידרוש הנחיות חדשות לשמאי מקרקעין ופיקוח על תהליך הערכת השווי.

ביטול סעיפי מניעת הורדת מחירים

המסמך ממליץ באופן מפורש על ביטול הסעיפים החוזיים המגבילים את יכולתו של היזם להוריד את מחיר הדירות ללא אישור הבנק1. צעד זה יאפשר למחירים להגיב באופן טבעי יותר לתנאי השוק, ויקטין את ההשפעה של דוחות אפס מנופחים על המחירים בפועל.

הגברת הפיקוח הרגולטורי

המסמך מציע לראות בבנקים הגדולים "קבוצת ריכוז" בתחום מתן האשראי לבנייה, ולאסור עליהם לדון עם היזמים בתמחור בפועל של הפרויקט לאחר שהוצגה ואושרה התוכנית העסקית1. צעדים אלה יכולים לצמצם את ההשפעה של דוחות אפס מנופחים על קשיחות מחירי הדיור.

סיכום

הקשר בין דוחות אפס מנופחים לבין קשיחות מחירי הדיור בישראל הוא הדוק ומשמעותי. דוחות אלה, המשמשים כבסיס לאישור פרויקטי בנייה, מקבעים מחירים גבוהים מהערך הפונדמנטלי האמיתי. בשילוב עם מנגנוני שליטה בנקאית המונעים הורדת מחירים, הם יוצרים כשל תחרותי המתבטא בקשיחות מחירים כלפי מטה. הבעיה אינה רק טכנית אלא מבנית ומערכתית, ומצריכה התערבות רגולטורית. שינוי באופן עריכת דוחות האפס, כך שישקפו ערכים פונדמנטליים אמיתיים ולא מחירי שוק מנופחים, יחד עם הסרת המגבלות על הורדת מחירים, עשויים להוביל לשוק דיור תחרותי יותר ולמחירים המשקפים נאמנה את תנאי הביקוש וההיצע האמיתיים במשק. ההתערבות הנדרשת צריכה להתייחס לא רק לסימפטומים של קשיחות המחירים, אלא לשורש הבעיה - דוחות אפס שאינם משקפים שווי אמיתי, ומערכת בנקאית ריכוזית המנצלת מצב זה לטובתה, על חשבון ציבור רוכשי הדירות בישראל1.


מחקר ג'מיניי

ניתוח הקשר בין דוחות אפס מנופחים לקשיחות מחירי הדיור על בסיס המסמך "קשיחות מחירי הדיור: השפעת המערכת הבנקאית"

מבוא

המסמך "קשיחות מחירי הדיור: השפעת המערכת הבנקאית" (להלן: "המסמך") מצביע על תופעה של קשיחות מחירים כלפי מטה בשוק הדיור בישראל. מחירי הדירות עולים בחדות בתקופות של עלייה בביקושים, אך מגיבים באטיות רבה, אם בכלל, לירידה בביקושים. ניתוח זה יתמקד בקשר שבין דוחות אפס, אשר על פי הטענה בשאילתה עשויים להיות שגויים או מנופחים ולהתבסס על מחירים שאינם משקפים בהכרח שווי פונדמנטלי, לבין תופעת קשיחות המחירים כפי שהיא מתוארת במסמך.

דוח אפס כנקודת התערבות בנקאית בתמחור

המסמך מציין (עמ' 4) כי דוח האפס מהווה "תחנה אחת טבעית בה יכול הבנק המלווה להתערב במחיר". היזם מגיש לבנק דוח אפס המפרט את התוכנית העסקית של הפרויקט, כולל המחירים שבהם הדירות מיועדות להימכר. הבנק, מצדו, יכול לדרוש מהיזם לשנות את המחירים הללו כתנאי לאישור ההלוואה.הטענה המרכזית בשאילתה היא שדוחות אפס אלו לעיתים מתבססים על "מחירים" ולא על "שווי מבוסס גורמי יסוד וערך פונדמנטלי". המסמך תומך בטענה זו בעקיפין, בכך שהוא מתאר כיצד הבנקים, גורם ריכוזי בשוק האשראי לבנייה (שני בנקים מרכזיים מספקים כ-60% מהמימון, עמ' 3), משפיעים על קביעת מחירים אלו. התערבות זו אינה נובעת בהכרח מניתוח טהור של ערך פונדמנטלי של הפרויקט הבודד, אלא גם משיקולים רחבים יותר של הבנק.

מנגנון ה-Retail Price Maintenance (RPM) והשפעתו על קשיחות המחירים

המסמך מרחיב ומסביר (עמ' 4) שהתערבות הבנקים אינה מסתיימת בשלב דוח האפס. הבנקים נוהגים לכלול בחוזי ההתקשרות עם היזמים סעיפים המחייבים את היזם לקבל את אישורם במקרה שירצה להוריד מחירים מעבר לשיעור מסוים. מנגנון זה, המכונה בספרות הכלכלית Retail Price Maintenance (RPM), מעניק לבנקים שליטה משמעותית במחיר לצרכן לאורך כל חיי הפרויקט.כאשר המקטע "במעלה הזרם" (הבנקים) הוא ריכוזי, כפי שמתואר בענף האשראי לבנייה, הסדרי RPM עלולים, לדברי המסמך, "לפגוע בתחרות ובצרכנים" ולהוביל ל"מחיר מונופוליסטי המשיא את רווחי הענף". במצב זה, המחירים הנקבעים (החל מדוח האפס) והנשמרים באמצעות ה-RPM אינם בהכרח תוצאה של כוחות שוק תחרותיים או הערכת שווי פונדמנטלי, אלא תוצאה של כוח שוק ריכוזי.

הקשר בין דוחות אפס "מנופחים" לקשיחות מחירים

המסמך טוען (עמ' 3) שההסבר הסביר לקשיחות הא-סימטרית של המחירים הוא "כשל תחרותי". בעת ירידה בביקושים, "המחיר הנוכחי יכול להוות נקודת התמקדות טבעית עבור השחקנים בענף". דוח האפס, המאושר על ידי הבנק וכולל מחירים מסוימים, יכול לשמש כנקודת התמקדות כזו. אם הבנק, באמצעות דרישותיו בשלב דוח האפס ובאמצעות סעיפי ה-RPM, מכוון למחירים גבוהים (או מונע את הורדתם), הוא למעשה קובע רף מחירים שקשה לרדת ממנו.החשש שעולה מהמסמך (עמ' 5) הוא שהבנק עלול למנוע הורדת מחירים בפרויקט ספציפי משיקולים שאינם רלוונטיים לפרויקט עצמו, אלא מחשש להשפעה רוחבית על מחירי הדיור. ירידת מחירים רוחבית עלולה לפגוע בבנק דרך ירידת שווי הבטוחות והקטנת היקף ההלוואות. לכן, ייתכן שהמחירים המוצגים בדוח האפס, והנשמרים בקשיחות, משקפים את האינטרס של הבנק לשמר רמת מחירים גבוהה בשוק כולו, ולאו דווקא את הערך הפונדמנטלי של הנכסים בפרויקט הספציפי או את תנאי הביקוש המקומיים.המסמך אף מציין (עמ' 5) כי "קיומם של סעיפים כאלו [המגבילים הורדת מחירים] בחוזי ההתקשרות של הבנקים והיזמים עלולה לפיכך לעודד את היזמים להמשיך ולהחזיק את המחיר ברמה על-תחרותית גבוהה שאינה הולמת את תנאי השוק". כלומר, עצם הידיעה שהבנקים פועלים לשמר מחירים (החל מהמחירים שנקבעו או אושרו בדוחות האפס) מפחיתה את התמריץ של יזמים בודדים להוריד מחירים, גם אם תנאי השוק מצדיקים זאת.כך, דוחות אפס שמאושרים על ידי הבנקים במחירים מסוימים, והמגובים במנגנוני RPM, הופכים לבסיס למחירים "קשיחים" כלפי מטה. אם מחירים אלו נקבעו מלכתחילה ברמה שאינה משקפת ערך פונדמנטלי טהור אלא גם את האינטרסים של המערכת הבנקאית לשמר רמות מחירים גבוהות, הרי שהם יכולים להיחשב "מנופחים" ביחס למחיר שהיה נקבע בשוק תחרותי לחלוטין ומשוחרר מהשפעה ריכוזית.

סיכום

המסמך "קשיחות מחירי הדיור: השפעת המערכת הבנקאית" מספק תשתית להבנת הקשר בין דוחות אפס, המושפעים מהתערבות בנקאית, לבין קשיחות מחירי הדיור. התערבות הבנקים, החל משלב אישור המחירים בדוח האפס וכלה במניעת הורדות מחירים באמצעות סעיפי RPM, יוצרת מנגנון המאפשר שמירה על רמות מחירים גבוהות גם כאשר תנאי השוק (ירידה בביקושים) היו אמורים להוביל לירידתם.אם המחירים המקוריים בדוחות האפס מושפעים מהאינטרס של הבנקים לשמר רמת מחירים גבוהה כללית, ולא רק מהערכת שווי פונדמנטלית של הפרויקט הספציפי, אזי דוחות אלו יכולים להיחשב כמשקפים מחירים "מנופחים" ביחס לשוק תחרותי. קשיחות המחירים כלפי מטה היא, לפיכך, תוצאה ישירה של כוח השוק של הבנקים והאופן בו הם משתמשים בו כדי לנהל את רמות המחירים בענף, החל מהמחירים המוצהרים בדוחות האפס.


Citations:

  1. https://ppl-ai-file-upload.s3.amazonaws.com/web/direct-files/attachments/39684112/745d4e25-55a0-4474-8d93-d90cdc762b37/qshykhvt-mkhyry-hdyvr.pdf
  2. https://www.nadlancenter.co.il/article/502
  3. https://psagot.org/zero-report/
  4. https://mimun-nadlan.co.il/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%A4%D7%A1-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C/
  5. https://www.teddy.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%A4%D7%A1
  6. https://www.feasibility.pro/mistakes-in-real-estate-feasibility/
  7. https://www.jstage.jst.go.jp/article/jaciii/26/4/26_581/_pdf
  8. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001510106
  9. https://sectech.m.tau.ac.il/sites/sectech.tau.ac.il/files/%D7%90%D7%A4%D7%A7%D7%98%20%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%20%D7%99%D7%A4%D7%94%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8%20%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94.pdf
  10. https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkt4300s1gg
  11. https://sciendo.com/article/10.2478/remav-2023-0020
  12. https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3768224,00.html
  13. https://www.midrag.co.il/Content/Tip/20481
  14. https://www.teddy.co.il/%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%A4%D7%A1-%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%99
  15. https://marsh-partners.com/blog/the-guide-to-a-real-estate-development-feasibility-study
  16. https://magdilim.co.il/150120231149/
  17. https://www.altusgroup.com/featured-insights/property-development-feasibility/part-1-study-fundamentals/
  18. https://www.madlan.co.il/blog/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%A4%D7%A1/
  19. https://aninver.com/blog/feasibility-study-for-real-estate-developments
  20. https://www.ddlaw.net/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%A4%D7%A1-%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%95-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90/
  21. https://nofarmor.co.il/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%A4%D7%A1-%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94/
  22. https://www.nadlancenter.co.il/article/2500
  23. https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3780591,00.html
  24. https://www.ribao.co.uk/lex6/glossary/g_3659.php
  25. https://www.slideteam.net/blog/top-10-real-estate-feasibility-study-templates-with-samples-and-examples
  26. https://misfitsarchitecture.com/2023/02/12/feasibility-study/
  27. https://www.ecb.europa.eu/press/financial-stability-publications/fsr/special/html/ecb.fsrart202311_02~75cf0710b9.en.html
  28. https://recapeg.com/storage/app/uploads/public/640/ed6/f95/640ed6f9569ef341503779.pdf
  29. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC2647095/
  30. https://www.mmbl.co.il/articals/4-%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%A4%D7%A1/
  31. https://www.eliavlaw.co.il/%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%99%D7%9F/%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%A4%D7%A1/
  32. https://www.ey-group.co.il/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%A4%D7%A1-%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA/
  33. https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3835194,00.html
  34. https://lp.ogen.org
  35. https://ogennadlan.co.il
  36. https://www.madlan.co.il/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%92%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C
  37. https://www.oganim-dvir.co.il
  38. https://www.ynet.co.il/economy/article/hjd3xzx9jl
  39. https://www.ogen.org
  40. https://oshiot.co.il/%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%A2-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A9/
  41. https://www.ogen-dgt.com
  42. https://www.shushanlaw.co.il/post/%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%A8-%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%93-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4-%D7%91-2022
  43. https://www.duns100.co.il/articles/%D7%93%D7%95%D7%97_%D7%90%D7%A4%D7%A1__%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%93%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D
  44. https://xn--4dbaol8ej.org.il/index.php/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA/146-9-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%A2-%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99.html
  45. https://afikil.co.il/real-estate-appraisal/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%A4%D7%A1/
  46. https://www.themarker.com/magazine/2019-08-11/ty-article-opinion/.premium/0000017f-f4dc-ddde-abff-fcfd21b20000
  47. https://www.themarker.com/blogs/guy-katz/2018-12-12/ty-article/0000017f-f8ae-ddde-abff-fcef81d20000
  48. https://www.hakolhayehudi.co.il/item/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94/%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA
  49. https://tzvikrinsky.biz/anchor/
  50. https://ark7.com/blog/learn/glossary/price-anchoring-effect/
  51. https://betshy.com/iw/2024/06/02/%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%98%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA/
  52. https://www.ynet.co.il/economy/article/bkre1laeke

Answer from Perplexity: pplx.ai/share



אסביר לך את המושג "עיוות אלוקציה" ואיך הוא מתקשר למצב שמתואר במחקר.

מה זה אלוקציה (הקצאה) של משאבים?

אלוקציה היא המילה הכלכלית לתהליך שבו משאבים כלכליים (כסף, עבודה, חומרי גלם, קרקע) מתחלקים בין שימושים שונים. בשוק חופשי ותחרותי, המחירים אמורים לשמש כ"סיגנל" שמנחה את האלוקציה הזו.

איך זה אמור לעבוד בשוק דיור בריא?

במצב תקין:

  • ביקוש גבוה ← מחירים עולים ← עידוד לבנות יותר ← הגדלת היצע
  • ביקוש נמוך ← מחירים יורדים ← פחות כדאיות לבנות ← צמצום היצע
  • משאבים (קרקע, עובדים, חומרי בניה, הון) זורמים למקומות שבהם יש ביקוש אמיתי

מה קורה כשיש עיוות אלוקציה?

בגלל הכשל התחרותי שמתואר במחקר, המחירים לא משקפים את הביקוש האמיתי:

1. השקעות מוטעות

במקום להשקיע על פי ביקוש אמיתי, יזמים משקיעים על פי מחירים מלאכותיים שהבנקים עוזרים לשמור עליהם גבוהים. זה יכול להוביל ל:

  • בנייה באזורים שבהם אין ביקוש אמיתי במחיר הנוכחי
  • בנייה של סוגי דירות שלא מתאימים לכוח הקנייה של הציבור
  • השקעת הון בפרויקטים שלא יוכלו להימכר במחיר הצפוי

2. חוסר השקעה במקומות נכונים

כשמחירים לא יורדים גם במקומות שיש בהם עודף היצע, זה לא מעודד יזמים לחפש אזורים אחרים או לפתח פתרונות דיור זולים יותר שאולי היו מתאימים לביקוש האמיתי.

3. עיוות בהקצאת משאבים לאומיים

המחקר מזכיר שיש עלייה במלאי הדירות הבלתי מכורות - מעל 75,000 דירות חדשות שלא נמכרו עד סוף 2024. זה אומר ש:

  • הושקעו משאבים לאומיים (קרקע, עבודה, חומרי בניה) ביצירת דירות שאנשים לא יכולים לקנות במחיר הנוכחי
  • במקום זה, המשאבים האלה יכלו להיות מופנים לפתרונות דיור אחרים או לענפים אחרים בכלכלה

דוגמה קונקרטית

נניח שבאזור מסוים הביקוש האמיתי הוא לדירות של 2 מיליון שקל, אבל בגלל השליטה הבנקאית המחירים נשארים על 3 מיליון שקל:התוצאה:

  • יזמים ימשיכו לבנות דירות ב-3 מיליון שקל (כי הבנק לא נותן להוריד מחיר)
  • הדירות לא יימכרו או יימכרו בקצב איטי מאוד
  • במקום זה, יכלו להשקיע באזורים אחרים או לבנות דירות קטנות יותר/פשוטות יותר שיעלו 2 מיליון
  • או לחלופין, המשאבים יכלו ללכת לענפים אחרים בכלכלה שבהם יש ביקוש אמיתי

למה זה בעיה לכלכלה כולה?

עיוות אלוקציה פוגע ביעילות הכלכלית:

  • משאבים לא מנוצלים באופן אופטימלי
  • פחות צמיחה כלכלית
  • פחות יצירת עושר לחברה
  • פגיעה ברווחה החברתית

המחקר מדגיש שזה בא "על חשבון כלל הציבור" - לא רק בגלל המחירים הגבוהים, אלא גם בגלל הבזבוז של משאבים לאומיים יקרים שיכלו לשמש למטרות יותר יעילות.זו הסיבה שהמחקר קורא לשינוי מערכתי - כדי שהמחירים יחזרו לשקף את הביקוש האמיתי ולהנחות נכון את האלוקציה של המשאבים הכלכליים.

קשיחות מחירי הדיור: השפעת המערכת הבנקאית, אשר פורסם ע"י המועצה הלאומית לכלכלה

כבר לא כלכלי: יזמי התחדשות עירונית מבקשים מדיירים להפחית תמורות - או שייצאו מהפרויקט

16Jul

מחקר פורץ דרך של בנק ישראל חושף איך מלחמת "חרבות ברזל" השפיעה על הפרמיה לממ"ד בשוק הדיור הישראלי. גלה למה בשוק השכירות הפרמיה לדירות עם ממ"ד קפצה ב-4.1% בעוד שבמחירי הרכישה היא דווקא ירדה מ-8.1% ל-6.2%. המחקר, שבוצע על ידי ד"ר יוסי יכין ואיה טלמון, מבוסס על ניתוח נתוני עסקאות רכישה מרשות המיסים ומודעות דירות מינואר 2023 עד דצמבר 2024. התוצאות מראות הבדל דרמטי בין תגובת שוק השכירות לטווח קצר לשוק הרכישה לטווח ארוך. המחקר כולל גם בדיקה ראשונית של השפעת מלחמת "עם כלביא" ומציע הסברים מעמיקים להבדלים בין השווקים. חיוני למשקיעי נדל"ן, רוכשי דירות ושוכרים להבין את המגמות החדשות בשוק הדיור הישראלי בעקבות האירועים הביטחוניים. הפוסט מספק אנליזה מקצועית עם נתונים קונקרטיים, גרפים וטבלאות מהמחקר המקורי, ומסקנות מעשיות לקהלים שונים בשוק הנדל"ן.

מלחמת "חרבות ברזל" הביאה איתה לא רק שינויים בחיי היומיום שלנו, אלא גם שאלות חדשות על שוק הדיור. האם דירות עם ממ"ד באמת נמכרות בפרמיה גבוהה יותר? האם יש הבדל בין השפעת המלחמה על מחירי הרכישה לעומת שכר הדירה? מחקר חדש של בנק ישראל, שפורסם השבוע, חושף תמונה מורכבת ומפתיעה.

המחקר: נתונים מהשטח

חוקרי בנק ישראל, ד"ר יוסי יכין ואיה טלמון, בחנו את השפעת המלחמה על "הפרמיה לממ"ד" - הפער במחיר בין דירות זהות שהיחיד שמבדיל ביניהן הוא קיומו של ממ"ד. המחקר התבסס על:

  • נתוני עסקאות רכישה מרשות המיסים (ינואר 2023 - דצמבר 2024)
  • מודעות למכירת דירות מהלוחות המקוונים
  • מודעות להשכרת דירות מהפלטפורמות הדיגיטליות

התוצאות המפתיעות

📈 שכר הדירה: עלייה ברורה

בשוק השכירות התמונה הייתה חד-משמעית:

  • הפרמיה לממ"ד עלתה בצורה מובהקת
  • עיקר העלייה החל במאי 2024, לאחר מתקפת הטילים הראשונה מאיראן
  • החל ממאי 2024, הפרמיה הייתה גבוהה ב-3.7%-4.1% לעומת רמתה לפני המלחמה

🏠 מחירי רכישה: התוצאה ההפוכה

בשוק הרכישה הסיפור שונה לחלוטין:

  • הפרמיה לממ"ד ירדה במהלך המלחמה
  • מ-8.1% לפני המלחמה ל-6.2% במהלכה
  • עלייה זמנית נרשמה רק מיד לאחר פרוץ המלחמה, אך זו ירדה במהירות

למה ההבדל הזה קיים?

החוקרים מציעים הסבר מעניין להבדל הדרמטי הזה:

שוק השכירות - תגובה מיידית

  • שוכרי דירות מחפשים פתרון לטווח קצר
  • מוכנים להתפשר על מאפיינים אחרים בתמורה למיגון
  • העסקה היא לתקופה מוגבלת ואפשר לשנות אחר כך

שוק הרכישה - ראייה ארוכת טווח

  • רוכשי דירות חושבים על השקעה לטווח ארוך
  • מביאים בחשבון את האפשרות לשיפור במצב הביטחוני
  • מחיר הדירה משקף את הערך הנוכחי של כל הפרמיות העתידיות

מה קרה אחרי מתקפת איראן?

נקודת מפנה חשובה התרחשה במאי 2024:

  • שיעור התצפיות של עסקאות בדירות עם ממ"ד קפץ מ-56% ל-72%
  • בשכר הדירה: הפרמיה המשיכה לעלות
  • במחירי הרכישה: הפרמיה המשיכה לרדת

בדיקה ראשונית: מלחמת "עם כלביא"

המחקר כלל גם בדיקה ראשונית של השפעת מלחמת "עם כלביא" (יוני 2025):

  • עלייה מסוימת בפרמיה הן במחירי רכישה והן בשכר דירה
  • המובהקות הסטטיסטית עדיין לא ברורה
  • נדרש מעקב נוסף עם נתונים נוספים

המסקנות למשקיעים ולצרכנים

לשוכרי דירות

  • התכוננו לתשלום פרמיה גבוהה יותר על דירות עם ממ"ד
  • הפרמיה צפויה להישאר גבוהה כל עוד המצב הביטחוני לא יתייצב

לרוכשי דירות

  • שוק הרכישה פחות רגיש לשינויים ביטחוניים קצרי מועד
  • חשוב לזכור שמחירי הדירות משקפים ציפיות לטווח ארוך

למשקיעים

  • שוק השכירות מגיב מהר יותר לאירועים ביטחוניים
  • ההבדל בין השוקים יוצר הזדמנויות השקעה מעניינות

המשמעות הרחבה

המחקר הזה מלמד אותנו לא רק על שוק הדיור, אלא על האופן שבו שווקים שונים מגיבים לאירועים גיאו-פוליטיים. הוא מדגיש את החשיבות של הבנת ההבדלים בין השקעות לטווח קצר לארוך, ואת התפקיד של ציפיות בעיצוב מחירי הנכסים.

⚠️ נקודות להעמקה שחסרות במחקר:

1. התעלמות ממגבלות המתודולוגיה

  • המחקר עצמו מצביע על כשלים פוטנציאליים בסיווג הדירות (למשל, הסתמכות על שנת בנייה לזיהוי ממ"ד, היעדר נתון גיל במודעות, הטיות סלקציה) .
  • הירידה בפרמיה במחירי הרכישה עשויה להיות תוצר של הטיה במדגם (למשל, מיעוט עסקאות ללא ממ"ד שהובאו למדגם).

2. פרשנות שטחית מדי למשמעות הכלכלית של ירידת הפרמיה ברכישה

  • המחקר טוען בצדק שמחיר רכישה משקף את הערך הנוכחי של זרם תזרימי שכירות עתידיים, ולכן אם הציבור מצפה לשיפור ביטחוני – הערך הזה יפחת.
  • האם הירידה בפרמיה מצביעה על ירידת אמון בעתיד המדינה/שוק הנדל"ן או דווקא על אדישות בטווח הארוך למיגון?

3. אין אזכור לתרחיש ה"פרמיה הפוכה"

  • כלומר, מצבים בהם דירות ללא ממ"ד דווקא נתפסות כמעדיפות, למשל באזורים יקרים שבהם הקמת ממ"ד גוזלת שטח, או כאשר המלחמה מתמשכת והביקוש לנדל"ן יורד באופן כללי.

4. אין רמז לקריסת התזה השיווקית של "דירה עם ממ"ד שווה יותר"

  • מאחר שבשוק הרכישה הפרמיה ירדה – יש מקום לעורר שאלה נוקבת: האם פרמיית המיגון שווקה ביתר בשנים האחרונות? האם מדובר באשליה צרכנית?

5. הקשר לפוליטיקה, לתכנון עירוני ולביקוש אמיתי לא נידון

  • נדרש לגעת בקצרה בשאלה: האם הירידה בפרמיה היא איתות על רוויה? או על כך שהציבור איבד אמון ביכולת להגן על עצמו?

🧠 נקודות למחשבה:


אף שהשיח הציבורי נוטה לראות בדירות עם ממ"ד נכס יקר יותר, ממצאי המחקר שוברים את התזה המקובלת – במיוחד בשוק הרכישה. הירידה בפרמיה במחיר דירה עשויה להעיד לא רק על אדישות ביטחונית, אלא גם על שינוי תפיסה – ממיגון אישי למיגון עירוני או חוסר אמון במיגון כלל. כלומר, ייתכן שהציבור אינו מעריך עוד את הממ"ד כיתרון כלכלי בהשקעה ארוכת טווח, בפרט כשנוכח המציאות של איום מתמיד ואי-ודאות אסטרטגית.

״האם פרמיית הממ״ד באמת קיימת?״ - המחקר הזה מערער את מה שחשבנו על בטחון ונדל״ן


מקור המחקר: ד"ר יוסי יכין ואיה טלמון, בנק ישראל - חטיבת המחקר, יולי 2025לתגובות ושאלות על המחקר, ניתן לפנות לחטיבת המחקר של בנק ישראל או לעקוב אחר פרסומים נוספים בנושא.


12Jul

האם השוק הישראלי נמצא בבועת נדל"ן חסרת תקדים? בהשראת הסרט "מכונת הכסף", ניתוח מעמיק של הסימנים המטרידים: פערים עצומים בין מחירי הדירות לשווי האמיתי, מינוף פרוע ואינדיקטורים שמעידים על קריסה קרבה – ומה ניתן לעשות כדי להגן על עצמכם. OK, יש בועה: מה אפשר ללמוד מ”מכונת הכסף” על בועת הנדל”ן בישראל?


OK, There’s A Bubble: כשהאסימון נופל – אז והיום בישראל

🎬 הרגע הבלתי נשכח מ"מכונת הכסף"

בסרט "מכונת הכסף" (The Big Short), שמבוסס על הסיפור האמיתי של משבר הסאב-פריים בארה”ב, יש רגע מכונן: מארק באום (סטיב קארל) נוסע לפלורידה לבדוק מה קורה בשטח בשיא הבועה. הוא משוחח עם חשפנית שמספרת לו בגאווה שהיא רכשה חמישה בתים – כולם במינוף, בלי יכולת החזר סבירה, מתוך אמונה שהמחירים רק ימשיכו לעלות.זהו הרגע שבו הוא מבין שהמערכת הפיננסית איבדה כל קשר למציאות. לא הייתה כאן שאלה של אם תהיה קריסה, אלא רק מתי.

🔎 מהות הבועה – אז והיום

אותו דפוס מהדהד היום בישראל:

  • מחירים מנותקים מהפונדמנטליים – שווי הנכסים כפול מהערך הכלכלי האמיתי, כשהתשואות הממוצעות מהשכרה (כ-2.5%) נמוכות בהרבה מהריביות על המשכנתאות (5%-6% ומעלה).
  • מינוף פרוע – משקיעים ובעלי דירות מרובות מחזיקים נכסים עם הון עצמי נמוך ותלות מוחלטת בהמשך עליית מחירים כדי לשרת את ההתחייבויות.
  • אשליית ביקושים – רבים טוענים שגידול טבעי באוכלוסייה מסביר את מחירי השיא, אך בפועל אין מחסור בדירות: לפי הלמ”ס יש כיום 67,000 דירות לא מכורות, כ-200,000 דירות בבנייה פעילה ועוד מאות אלפי מ"ר של משרדים ריקים.

📉 הדמיון המסוכן לשוק הסאב-פריים

במשבר 2008, מנגנון ההלוואות נשען על ההנחה שמחירי הבתים תמיד יעלו – לכן הבנקים חילקו משכנתאות סאב-פריים גם ללווים בלי כושר החזר. כשהמכירה נעצרה לרגע, המגדל התמוטט. בישראל כיום, להבדיל, המינוף ניתן על מחירים כפולים מהערך הפונדמנטלי – מה שמעיד על עומק הסיכון, במיוחד כאשר תזרים המשכנתאות תלוי באופן קריטי בהמשך עליות מחירים.

📊 אינדיקטורים נוספים לבועה בשוק המקומי

  • פער בין מחיר לשווי פונדמנטלי – עדות לכך שהשוק נשען על ציפיות, לא על כלכלה אמיתית.
  • עלייה דרמטית בזמן הספיגה – נכון לנתוני יוני 2025, זמן הספיגה הממוצע הגיע ל-27.9 חודשים, רמה גבוהה היסטורית שמצביעה על גידול בהיצע ללא ביקוש אמיתי.
  • קיפאון בשוק היד השנייה – ירידה מובהקת במספר העסקאות, בעיקר בדירות משפרי דיור שנדרשים למכור כדי לרכוש.

💡 מה ניתן לעשות? צעדים מעשיים למשקיעים ואזרחים

✔️ הפחתת חשיפה לנדל”ן ממונף – לבחון מכירת דירות שנרכשו בעיקר לצורכי השקעה, במיוחד אם ההחזקה בהן יוצרת תזרים שלילי או תלויה בהמשך עליית מחירים.

✔️ הגנה פיננסית – מי שמבין שהשוק במצב קיצוני יכול לשקול אסטרטגיות גידור דרך מכשירים פיננסיים (אם כי ההיצע בישראל מוגבל) או פיזור השקעות לנכסים שנהנים מירידות מחירים.

✔️ פיזור גיאוגרפי – חיפוש השקעות באזורים יציבים בחו"ל (למשל ביוון או פורטוגל) בהם מחירי הנדל”ן הגיוניים יותר ותואמים את שכר הדירה המתקבל.

✔️ היערכות נזילות – לוודא שחלק מההון זמין בנזילות גבוהה, כדי להימנע ממכירה במחירי הפסד כשיגיע מועד ההיפוך בשוק.

🛑 סיכום: כמו במפולת 2008 – ההבנה בזמן מצילה

הרגע של סטיב קארל ב"מכונת הכסף", שבו נופל האסימון, מלמד לקח אוניברסלי: כששוק מסתחרר סביב ציפיות לא רציונליות, אסור להסתנוור מהחגיגה – חייבים לעצור ולבדוק את הפונדמנטליים.המשק הישראלי נמצא היום במצב שלא שונה בהרבה, וההיסטוריה מלמדת: בועות לא מתפוצצות לאט – הן קורסות בבת אחת.📌 אל תעצום עיניים – זה הזמן לחשב מסלול מחדש.



“משקיעי הצעצוע” והרקדנית: אותו דפוס התמכרות לסיכון

הרקדנית בסרט “מכונת הכסף”, שרכשה חמישה בתים בלי יכולת החזר, מגלמת בצורה חדה את תופעת “משקיעי הצעצוע” – אנשים שחושבים שהם גאונים פיננסיים רק כי השוק עולה, אך בפועל פועלים בלי הבנה או מודעות לסיכונים. בישראל בעשור האחרון נוצר גל דומה: ציבור רחב, כולל אנשים ללא רקע פיננסי, נמשך לרכוש דירות במינוף קיצוני מתוך תחושת פספוס ופחד להישאר מאחור (FOMO), כשהם סבורים שהמחירים ימשיכו לעלות לנצח. בדיוק כמו הרקדנית, הם מסתמכים על תחושת אופוריה ומספרים אחד לשני סיפורים על רווחים עתידיים – בזמן שהמציאות הכלכלית מצביעה על אי-סבירות מוחלטת.

06Jul

מבוא – למה בכלל לבדוק אם יש בועה?

שוק הדיור בישראל מעורר שיח סוער כבר שנים. האם העליות החדות במחירים משקפות ביקוש אמיתי או שמדובר בבועה מסוכנת שתתפוצץ? מחקר שפורסם על ידי בנק ישראל בדצמבר 2011 ניסה לענות על שאלה זו – באמצעות ניתוח שיטתי של "גורמי היסוד" המשפיעים על מחירי הדירות.

מהם גורמי היסוד של שוק הנדל"ן?

במילים פשוטות – גורמי היסוד (פונדמנטליים) הם המשתנים הכלכליים שצריכים להסביר למה מחירי הדירות עולים או יורדים. אלו כוללים:

  1. שכר דירה – מדד לערך השימוש בדירה.
  2. ריבית ריאלית – עלות מימון רכישה.
  3. יחס בין אוכלוסייה למלאי דירות – מדד ללחץ על ההיצע.
  4. שיעור אבטלה – מצביע על כוח הקנייה.
  5. ציפיות לאינפלציה – משפיעות על החלטות השקעה.
  6. התחלות בנייה – תגובת ההיצע למחירים.
  7. שער הדולר ומדדי מניות נדל"ן – משתנים פיננסיים רלוונטיים.

שיטת המחקר – איך יודעים אם יש בועה?

בנוסף להגדרת "גורמי היסוד", המחקר עושה שימוש מפורש במונח "ערך פונדמנטלי" (Fundamental Value) – כלומר, המחיר שהדירה הייתה אמורה להגיע אליו לפי שיקולים כלכליים ריאליים בלבד. כאשר מחירי השוק חורגים ממנו לאורך זמן – הדבר מעיד על היווצרות פער מסוכן, ולעיתים גם על בועה של ממש. החוקרים השתמשו במודל שנקרא VECM (Vector Error Correction Model), שבודק האם מחירי הדירות "נעים יחד" עם גורמי היסוד לאורך זמן. אם יש קשר הדוק ביניהם – מדובר בשוק שפועל לפי היגיון כלכלי. אם אין – זו עלולה להיות בועה.הבדיקה כללה חיפוש אחרי אינטגרציה בין מחירי הדירות לבין שכר הדירה והריבית. נמצא כי קיים קשר חד-כיווני: שכר הדירה והריבית מסבירים את מחירי הדירות (ולא להפך), כלומר – סטייה מהשווי מתוקנת בסופו של דבר על ידי שינוי במחירי הדירות.

ומה מצא המחקר בפועל?

לפי הנתונים עד סוף 2010, מחירי הדירות היו גבוהים בכ-8% עד 16% מהתחזיות שנבעו מגורמי היסוד. כלומר – סטייה מסוימת, אך לא דרמטית. החוקרים לא קבעו שמדובר בבועה, אך רמזו לכך שיש מקום לחשש.

ומה קרה מאז?

הנתונים המדאיגים הם מה שקרה אחרי פרסום המחקר:

  • מחירי הדירות הוכפלו במונחים נומינליים.
  • שכר הדירה עלה בקצב מתון בהרבה.
  • הריבית הריאלית הייתה שלילית במשך שנים, מה שדרבן עוד ועוד ביקוש ממונף.

אם ניישם את אותו מודל כלכלי על הנתונים של 2024–2011, התוצאה כמעט ודאית: סטייה משמעותית ומתמשכת מגורמי היסוד, המעידה על בועה חמורה ומתמשכת.

סיכום: האזהרה שנכתבה בעט דיפלומטי

"המחקר של בנק ישראל ב-2011 עוד קיווה שהתיקון יבוא מבפנים – דרך כוחות השוק. אבל מאז, הפער רק הלך וגדל. וכשהתיקון יגיע, הוא עלול לבוא מבחוץ – מהבנקים, מהמשקיעים, או מהמוניטין של מדינה שמכחישה את הבועה."

 1. גורמי יסוד – מופיעים במפורש ובפירוט

במסמך מופיעים המשתנים הבאים כגורמים המשפיעים באופן יסודי על מחירי הדירות:

  • שכר הדירה (Rent)
  • שיעור הריבית הריאלית לטווח ארוך (Real Interest Rate)
  • יחס אוכלוסייה למלאי הדירות
  • שיעור האבטלה
  • ציפיות לאינפלציה
  • התחלת בנייה
  • שער החליפין
  • מחירי מניות נדל״ן
  • שיעור החיסכון הפרטי

המחקר אף כולל טבלאות ומודלים אקונומטריים שבוחנים את השפעת כל אחד מהם בנפרד וביחד, כדי לזהות את השפעתם המצטברת על מחירי הדירות לאורך זמן.


✅ 2. המושג “ערך פונדמנטלי” מופיע במפורש

המחקר משתמש בפועל במונח "ערך פונדמנטלי" (Fundamental Value of Housing Prices). לדוגמה:

"לצורך בחינת מידת הסטייה של מחירי הדירות מהערך הפונדמנטלי שלהם, אנו מחשבים את המחיר החזוי על סמך הערכת המודל..."

בהמשך נכתב שסטייה בין המחיר בפועל לערך הפונדמנטלי משקפת פוטנציאל להיווצרות בועה, במיוחד אם הסטייה הולכת ומתרחבת לאורך זמן


האם העלייה המתמשכת במחירי הדירות היא בת קיימא? האם זה תיישב עם גורמי הייסוד? הערך הפונדמנטלי?

מחירי הדירות בישראל נמצאים בפער ניכר משוויין הפונדמנטלי, ומצביעים על בועת נדל"ן חריפה לפי מדדים גלובליים. הנתונים מראים כי נכון ל-2025, מחיר דירה ממוצעת עומד על 2.5 מיליון ש"ח – פי 2.1 מהשווי הפונדמנטלי (1.2-1.4 מיליון ש"ח)4.

גורמי היסוד מול המציאות:

  1. יחס מחיר/הכנסה: מחיר דירה ממוצעת בישראל דורש 15.5 שנות עבודה (ברוטו), לעומת 10-12 שנים בנורמה העולמית4. בתל אביב המספר מזנק ל-22 שנים – פער של 80% מהממוצע במדינות OECD.
  2. מכפיל שכירות: היחס בין מחיר דירה לשכר דירה שנתי עומד על 40-45 בישראל, בעוד הנורמה העולמית היא 18-224. המשמעות: תשואת שכירות נטו של 2%-2.5% בלבד, מול ריבית משכנתא של 4.5%-6% – תשואה שלילית ריאלית.
  3. היצע וביקוש: למרות מלאי שיא של 80,000 דירות לא מכורות ו-200,000 דירות בבנייה, קצב המכירות האיטי (21-24 חודשי אספקה) לא מצליח לבלום את העלייה במחירים. הסיבות המרכזיות:
    • ציפיות אינפלציוניות: רכישות מוקדמות מחשש לעליית ריבית3
    • השקעות כאפיק מגן: 37% מהרכישות על ידי משקיעים4
    • פיצול משקי בית: גידול של 2.5% בשנה במספר המשפחות4

ניתוח הקיימות:

פרמטרישראל 2025נורמה גלובליתפער
מחיר/הכנסה שנתית15.53-4פי 4
מכפיל שכירות40-4518-22פי 2
תשואת שכירות נטו2%-2.5%4%-6%חצי
חודשי מלאי דירות21-246-8פי 3

הטבלה חושפת פערים מבניים שאינם בתי-קיימא:

  • תשואה שלילית: המשך רכישות במימון משכנתא בריבית 4.5% בעוד התשואה משכירות היא 2.5% – יצר הפסד שנתי ריאלי של 2%4.
  • ספקולציה מובנית: 63% מהרוכשים מציינים "ציפייה לעליית ערך" כגורם מרכזי, לעומת 22% ב-OECD4.
  • רגולציה מעוותת: מס הרכישה ההיסטרי (8%-10%) דווקא מעודד רכישות חד-פעמיות גדולות במקום השקעות ארוכות טווח4.

תחזית וסיכונים:

המודל הפונדמנטלי צופה תיקון מחירים של 30%-40% בטווח הבינוני, אך גורמים חיצוניים עשויים לעכבו:

  • מדיניות ריבית: הורדת ריבית הפריים מתחת ל-3% תאריך את הבועה
  • סובסידיות ממשלתיות: תוכניות "מחיר למשתכן" מזרימות 4 מיליארד ש"ח/שנה לשוק
  • גיאופוליטיקה: ביקוש מוגבר לדירות ממוגנות באזורי עימות

לסיכום, בעוד הגורמים הטקטיים (ריבית נמוכה, סובסידיות) עשויים להאריך את מגמת העלייה בטווח הקצר, הפער הבועתי מהשווי הפונדמנטלי (פי 2.1 במחירים ופי 2 במכפיל השכירות) מצביע על תיקון מחירים בלתי-נמנע.משקיעים פרטיים נדרשים להיערך לריביות ריאליות חיוביות ולשינוי פרדיגמה בשוק – מנדל"ן כנכס ספקולטיבי לנדל"ן מבוסס תזרים.


"המחקר מזהיר מפני האפשרות שהשוק נכנס למצב של בועה. זאת, מאחר שהפער בין מחירי הדירות בפועל לרמתם לפי משתני היסוד הגיע ב־2010 לכ־8%–16%."
"לפי הערכות המחברים, כדי לחזור לרמת שיווי משקל, נדרשת עלייה של שכר הדירה בכ־4%–20% – או לחלופין, ירידה במחירי הדירות בשיעור זהה.

📝 הערות חשובות על אופן החישוב וההנחות:

1. עקרון החישוב:
המחשבון מבוסס על היוון שכר הדירה החודשי לצורך גזירת השווי הפונדמנטלי של דירת מגורים.
שיטה זו מייצגת את הערך הכלכלי של השימוש בנכס, בין אם מדובר בדירה להשקעה ובין אם למגורים, תוך השוואה לעלות האלטרנטיבית של שכירות.
החישוב מתבסס על גישת השקעה נטו, אך רלוונטי גם לדירה למגורים דרך עיקרון עלות ההזדמנות.
2. הנחות מקרו-כלכליות בעת חישוב השווי:
נכון למועד זה:
  • ריבית הפריים במשק עומדת על 6%
  • הריבית החזויה הכוללת (IRR אפקטיבי) שנוטל משכנתא צפוי לשלם נעה סביב 5.6%–5.7%
    פער שלילי בין תשואת הנכס לבין עלות המימון (ריבית המשכנתא) מהווה אינדיקציה לכך שמחיר השוק עשוי להיות בלתי סביר מבחינה כלכלית ואף מסוכן לירידת ערך.
3. הערך הפונדמנטלי – נקודת עוגן כלכלית, לא הצדקה למחיר שוק:
מחקרים מתחום הכלכלה ההתנהגותית מצביעים על כך שתחושת הבעלות על נכס עשויה להוביל לפרמיית שימוש סובייקטיבית – כלומר, נכונות לשלם יותר מערך השימוש הכלכלי – בהיקף של עד 10%–20% מהשווי הפונדמנטלי. עם זאת, מדובר בהטיה פסיכולוגית מוכרת, שלא מצדיקה סטיות בין מחיר השוק לבין הערך הכלכלי האובייקטיבי של הנכס, ובוודאי לא מציאות של הכפלת שווי כלכלי – תופעה המאפיינת בועות נדל״ן.

🧾 1. תמצית משפטית (Legal Disclaimer)

המחשבון בהרצה ובדיקה - לקראת גרסת בטא 

⚖️ הבהרה משפטית: המחשבון משמש ככלי חישוב כלכלי להערכת שווי פונדמנטלי על בסיס שכירות בלבד, ואינו מהווה תחליף לשמאות מוסמכת, חוות דעת מקצועית או ייעוץ השקעות.
אין לראות בתוצאה משום הצעה, התחייבות או המלצה לרכישה, מכירה או קבלת החלטות פיננסיות.  השימוש במחשבון נעשה באחריות המשתמש בלבד. התוצאה משקפת חישוב עקרוני בלבד ואינה מביאה בחשבון נתוני מימון, מצב משפטי, תכנוני וגורמים אחרים.
ערך פונדמנטלי הוא השווי הכלכלי האמיתי של נכס, כפי שהוא נגזר מהתועלת העתידית הצפויה ומהיכולת של השוק לממש את התועלת הזו, גם בתנאי סיכון.

✅ היא כוללת את שני המימדים הקריטיים:

  • התועלת הכלכלית הצפויה – כלומר ההכנסות/התשואה שהנכס צפוי להניב.
  • יכולת השוק לממש – כלומר האם הציבור/משקיעים מסוגלים לעמוד בתשלומים ולרכוש במחיר הזה, גם כשהתנאים הפיננסיים פחות אידיאליים.

🔎 זו הגדרה מקצועית ברמה גבוהה שמתאימה למסמכים רשמיים, דוחות שמאיים, חומרי הדרכה, ואפילו חקיקה.


22Jun

דו"ח הלמ"ס לרבעון הראשון של 2025 מגלה צניחה של 31% בהתחלות הבנייה. ניתוח מעמיק מגלה שמיזמי פינוי־בינוי לא עומדים בתנאים הבסיסיים להיתכנות כלכלית, ורבים מהם ייכשלו.


🧱 דו"ח הלמ"ס לאפריל 2024 - מרץ 2025: התחלות הבנייה קורסות – והפינוי-בינוי עומד בפני שוקת שבורה

דו"ח 190ב של הלמ"ס שפורסם ב- 22 ביוני 2025 מתאר מציאות מדאיגה בענף הבנייה בישראל: צניחה חדה בהתחלות הבנייה, ירידה בהיקפי הגמר, ושינוי בפרופיל התכנון לדירות קטנות בלבד.

המסר הברור בין השורות: המערכת ננעלה. והמשמעות העמוקה ביותר היא על מיזמי פינוי-בינוי – שלא ייצאו לפועל.


🔨 עיקרי הדו"ח – ינואר עד מרץ 2025:

✅ התחלות בנייה:

  • 11,658 יח"ד בלבד – ירידה של 31% מהממוצע הרבעוני של 2023.
  • במונחים שנתיים (אפריל 2024–מרץ 2025): ירידה של 26% (סה"כ 49,273 דירות).

🏗 גמרי בנייה:

  • 13,229 דירות הושלמו – ירידה של 10% לעומת הרבעון הקודם.
  • עלייה שנתית של 6.6%, אך כזו שמשקפת רק את "הצנרת הקיימת" – לא פרויקטים חדשים.

🧱 מגמות בתכנון:

  • ירידה חדה בבנייה של דירות 5 חדרים ומעלה.
  • מעבר לתכנון דירות קטנות – בעיקר בערים כמו תל אביב וירושלים.

🗺 אזורים במצוקה – ירידה בהתחלות בנייה:

מחוזשיעור הירידה
חיפה
–45.9%
צפון–41.3%
ירושלים–35.4%
מרכז–30.1%
תל אביב–20.3%
דרום–2.2%

התחלות וגמר בנייה - אפריל 2024-מרץ 2025


🧠 ניתוח עומק: מיזמי פינוי־בינוי על סף קריסה

רוב המיזמים שבקנה – כלומר, תכניות שעברו שלבים תכנוניים אך טרם התחילו בביצוע – מותנים כיום בקיום שלושה תנאים:

  1. מכירה מוקדמת של שליש מהדירות בפרויקט
  2. אישור ליווי בנקאי
  3. כדאיות כלכלית מול עלויות ביצוע וריבית

הדו"ח של הלמ"ס, שמשקף ירידה קיצונית במספר התחלות הבנייה גם במחוזות שבהם ריכוז פרויקטים גבוה, כמו תל אביב, חיפה והמרכז, מעיד שאין תנועה בפועל. כלומר – גם מיזמים מאושרים לא יוצאים לדרך.


⚠️ ההשלכות:

  • יזמים יתקעו עם תכניות לא ממומשות.
  • בעלי דירות שחתמו על הסכמים – ימצאו עצמם בלי מימון, בלי היתר ובלי אופק.
  • קבלנים שאינם מוכרים שליש מהדירות – לא מקבלים מימון.
  • במציאות שבה אין קונים – אין פרויקטים.

🔚 שורה תחתונה:

דו"ח הלמ"ס הוא אות אזהרה חזק וברור: מיזמי פינוי-בינוי רבים לא ייצאו לפועל.
שוק הבנייה נמצא בשיתוק עמוק, ואין כל אינדיקציה להתאוששות בטווח הקרוב.
הציבור – והמדינה – ייאלצו להכיר בכך שבשוק חופשי ומצומצם אשראי, לא תיתכן התחדשות עירונית רחבת היקף ללא שינוי עמוק במודל הכלכלי.

📝 בשולי הדברים אוסיף כי ההייפ שיצרה בועת הנדל"ן היטיב עם מיזמי פינוי בינוי וגרם לחולמים ולמשוטים לשגות באשליות.



ההרס בערים: חוקי ההתחדשות העירונית לא יעזרו

להלן טבלה המרכזת את מכפילי הפינוי-בינוי (היחס בין מספר הדירות החדשות לדירות הישנות שנהרסות) ברחבי הארץ, לפי אזורים ודוגמאות בולטות:

אזור/עירמכפיל אופיינידוגמאות לפרויקטים ומכפיל בפועל
תל אביב2–3.5רקנאטי: 2.1, לה גארדיה: 3.5123
גבעתיים2–2.5גבעת רמב"ם: 2.4743
רמת גן3–3.5רמת שקמה: 3.24
חולון3–3.3תל גיבורים: 3.34
ערי לוויין (פתח תקווה, נתניה)3–4
ראשון לציון3–4דגניה: 3.51
אשדוד, לוד4–5
חיפה5.9נווה דוד: 5.951
יבנה5.75סיטי פארק: 5.755
חדרה6.8סלע בית"ר: 6.784
אשקלון8.9גבעת ציון: 8.924
קריית גת9.2בני ישראל: 9.24
פריפריה (כללי)7–9מעלות, בית שאן: 4–5423
קריית מלאכי7–9

הערות והסברים:

  • המכפיל במרכז הארץ (תל אביב, גבעתיים, רמת גן) נמוך יחסית, לרוב 2–3.5, בשל מחירי דירות גבוהים שמאפשרים רווחיות גם עם פחות דירות חדשות4213.
  • ככל שמתרחקים מהמרכז, המכפיל הנדרש עולה, לעיתים ל-5 ואף ל-9 דירות חדשות לכל דירה שנהרסת, כדי להבטיח רווחיות ליזם באזורים בהם שווי הדירות נמוך יותר4523.
  • במקרים קיצוניים בפריפריה, אושרו מכפילים של 8–9 (קריית גת, אשקלון, חדרה), אך לעיתים הצפיפות אינה ישימה תכנונית43.
  • המכפיל נקבע על ידי מוסדות התכנון, בהתחשב בכלכליות הפרויקט, מחירי הדירות, אילוצי תשתיות ותמריצים ממשלתיים23.

סיכום:

המכפיל בפינוי-בינוי משתנה לפי אזור בארץ, ערך הקרקע, רמת הביקוש והיתכנות כלכלית. במרכז הארץ המכפיל נמוך (2–3.5), בערי לוויין ובחיפה סביב 4–6, ובפריפריה הוא גבוה במיוחד (7–9)45213.

כבר לא כלכלי: יזמי התחדשות עירונית מבקשים מדיירים להפחית תמורות - או שייצאו מהפרויקט



פיצוץ הבועה – וסוף עידן הפינוי־בינוי

במשך יותר מעשור, שוק הנדל"ן הישראלי התנהל על אוטומט מסוכן. מחירים מנופחים, תשואות נמוכות, ומימון קל הובילו למצב שבו כללי הכלכלה הבריאים חדלו להתקיים. השוק הפך לבלתי בר־קיימא – ודווקא הוא היה המנוע המרכזי שהזין את אחד מענפי הבנייה הרגישים ביותר: פינוי־בינוי.

בועה כמנוע

בועת הנדל"ן לא הייתה "רקע" לפרויקטים, אלא מנגנון ההנעה שלהם.

  • המחירים המנופחים אפשרו לקבלנים מרווח כלכלי עצום לממן פיצוי לדיירים, עלויות ביצוע ומימון.
  • הביקוש המלאכותי, בעיקר מצד משקיעים, סיפק את המכירות המוקדמות (Pre-Sales) שבזכותן קיבלו היזמים ליווי בנקאי – תנאי קיום לפרויקטים בסדרי גודל כאלה.

הנתונים מהדוח – קריסת מנגנון המכירות

הדוח האחרון של הכלכלן הראשי מציג תמונה חדה:

  • ירידה של 50% במכירות דירות חדשות בשוק החופשי לעומת יוני אשתקד.
  • משקל המשקיעים קרס ל־14% – השפל של העשור האחרון.
  • מלאי לא־מכור חריג, במיוחד בת"א ובבת ים, עם 86 חודשי היצע – יותר מפי שניים מהממוצע הארצי.
  • תזרים מזומנים שלילי לקבלנים – מינוס כ־800 מיליון ₪ בחודש יוני בלבד.

למה זה סותם את הגולל על פינוי־בינוי

כדי לקבל מימון לפרויקט פינוי־בינוי, היזם חייב להציג לבנק שיעור מכירות מוקדמות גבוה (40%–50% מהדירות). כשהשוק קפוא, המכירות המוקדמות נעלמות – והבנק פשוט לא ייתן ליווי.

התוצאה:

  • פרויקטים בשלבים מוקדמים נעצרים.
  • פרויקטים מאושרים נדחים.
  • במוקדי הביקוש, אפילו שם, לוחות הזמנים נמרחים כי אין קונים.

זו לא "הפתעה" – זו התוצאה הבלתי נמנעת

השוק הזה היה בנוי על יסודות רעועים. שנים של אשראי זול, התעלמות מיחסי יסוד כלכליים (תשואה מול ריבית, יחס שכר־דירה, מספר שנות עבודה לרכישת דירה), ומניפולציות במימון – יצרו מערכת שלא יכולה להחזיק מעמד ברגע שהברזים נסגרים.היום אנחנו רואים את התוצאה: פיצוץ הבועה הוא לא רק ירידת מחירים – הוא משתק ענפים שלמים, ובראשם הפינוי־בינוי.


יזמי התחדשות עירונית מבקשים מהדיירים להוסיף כסף או שהפרויקט יבוטל - להסכים?