📡 אנטנה סלולרית – ההשבחה השקופה שבדרך כלל מתעלמים ממנה

🧩 פתיחה

בעולם שבו כולם מדברים על “השבחת נכסים” באמצעות שיפוץ חזיתות או התקנת ריצוף חדש, יש דוגמה אחת להשבחה אמיתית, נטולת רגש, מבוססת הכנסה – אנטנה סלולרית על הגג.

זו לא תוספת אסתטית ולא שדרוג תדמיתי – אלא מקור הכנסה חוזר, קבוע, מדיד.

💰 השבחה אמיתית לפי גישת ההכנסה

הנוכחות של אנטנה סלולרית על גג בניין מוסיפה ערך ישיר לנכס משום שהיא מייצרת תזרים מזומנים קבוע לבעלים.

ההשבחה ניתנת למדידה פשוטה:

• גובה דמי השכירות החודשיים/שנתיים שמשלמת חברת הסלולר
• משך ההסכם (לרוב 5–10 שנים)
• רמת הוודאות בהמשך השימוש

זו השבחה פונדמנטלית — יש תועלת כלכלית, יש תשואה, יש ערך.

📊 דוגמה מספרית

אם חברת סלולר משלמת 4,000 ₪ לחודש בעבור שימוש בגג – מדובר בהכנסה שנתית של 48,000 ₪.

בריבית היוון של 8%, מדובר בהשבחה של כ־600,000 ₪ לשווי הנכס.

זהו חישוב שמאי טהור לפי גישת ההכנסה, ללא תלות ב”שוק ההשוואות”.

⚖️ יתרונות נוספים

• הכנסה פסיבית שאינה דורשת תחזוקה.
• השבחה נטו – לא תוספת קוסמטית אלא נכס מניב חדש.
• השפעה חיובית על תשואת הנכס – בפרט בנכסים מסחריים או מעורבים.

⚠️ מגבלות וסיכונים

• ייתכן שמדובר בשטח משותף בבניין – ולכן נדרש הסכמה או הסדרה קניינית.
• יש לבחון השפעה על דיירים: רגישות סביבתית או אסתטית.
• ההסכם חייב להיות כתוב היטב – כולל ביטחונות, עדכוני מדד, ואפשרות חידוש.

🧭 מסקנה מקצועית

אנטנה סלולרית היא לא תוספת יוקרה – היא מנוע הכנסה.
היא מגלמת את עקרון הליבה של שמאות פונדמנטלית:
ערך נוצר רק כשיש תזרים שמישהו מוכן לשלם עליו.

🧱 מבחן שכר הדירה: הדרך האמיתית לזהות השבחה בנדל"ן

בענף הנדל"ן רווחת לעיתים תפיסה שגויה שלפיה כל תוספת, שדרוג או השקעה בדירה משביחים את ערכה.

אבל האמת פשוטה הרבה יותר — ולא פחות חדה:

השבחה אמיתית נמדדת לא לפי ההוצאה, אלא לפי התועלת הכלכלית שהיא מייצרת.

במילים אחרות: כמה שוכר מוכן לשלם עבורה?

🎯 העיקרון המנחה: מבחן השוק האמיתי

הדרך המדויקת ביותר לבחון האם תכונה בנכס אכן משביחה את שוויו היא לבחון את השפעתה על שכר הדירה בשוק החופשי.

זהו מבחן אמפירי, מדיד ונטול השערות — כי בשכירות אין רגשות, יש החלטה כלכלית טהורה.

אם השוכר מוכן לשלם יותר – הנכס השביח. אם לא – אין השבחה, גם אם ההשקעה נראית יוקרתית.

🛡️ ממ"ד – גורם משביח מובהק

האם דירה עם ממ"ד תושכר ביותר מדירה זהה בלעדיו?

כן, כמעט תמיד.הממ"ד מספק גם תחושת ביטחון וגם שימושיות יומיומית – חדר עבודה, שינה או אחסון.

בממוצע, דירות עם ממ"ד נהנות מתוספת של 3%–7% לשכר הדירה, ובאזורים רגישים ביטחונית אף יותר.

זו השבחה פונדמנטלית אמיתית: היא מגדילה תועלת כלכלית ותפיסת ביטחון גם יחד.

⚡ עמדת טעינה לרכב חשמלי – עדיין לא משביחה

למרות העלות הגבוהה והתדמית החדשנית, מרבית השוכרים אינם מוכנים לשלם פרמיה על דירה עם עמדת טעינה פרטית.

היא אולי נוחה, אך אינה נתפסת כצורך בסיסי.

בעתיד, עם חדירת רכבים חשמליים לשוק, ייתכן שהדבר ישתנה – אך נכון ל־2025, זו תוספת אסתטית, לא כלכלית.

🌇 מרפסת – תלוי באיכות, לא בעצם הקיום

מרפסת היא אחת הדוגמאות הקלאסיות לכך שלא כל “יש” הוא “משביח”.

ההשפעה על שכר הדירה תלויה ב־4 פרמטרים עיקריים:

• גודל: 4 מ"ר לא כמו 20 מ"ר
• כיוון: דרומי פתוח ≠ צפוני סגור
• קומה: מרפסת בקומת קרקע ≠ מרפסת בקומה 15
• שימושיות: ישיבה, אירוח, פרטיות

מרפסת גדולה עם נוף פתוח עשויה להוסיף עד 10% לשכר הדירה, בעוד שמרפסת שירות צרה כמעט שאינה משפיעה.

📊 מבחן השכרה לעומת גישת ההשוואה

רבים מהשמאים והמשקיעים נוטים להסתמך על גישת ההשוואה – כלומר על מחירי עסקאות.

אך מחירים לעיתים מושפעים ממניפולציות, מאופוריה או מהתנהגות עדר.

לעומת זאת, שכר דירה הוא אמת קרה ומדויקת:

הוא משקף את הערך הכלכלי שהנכס יודע לייצר, ואת ההעדפות האמיתיות של המשתמשים.

מבחן השכרה הוא אפוא מבחן פונדמנטלי לשווי, הלב של גישת ההכנסה בשמאות.

⚖️ שווי פונדמנטלי – לא כל מה שעולה כסף מעלה ערך

ההבדל בין “שדרוג” ל“השבחה” הוא ההבדל בין הוצאה רגשית להשקעה כלכלית.

רק כאשר ההוצאה מתורגמת להכנסה נוספת — מדובר בהשבחה אמיתית.

כך בוחנים שווי פונדמנטלי, וכך מזהים בועה – כשהמחירים מתנתקים מההכנסה שהם אמורים לייצר.

💡 סיכום ולקח מקצועי

"לא כל מה שעולה כסף מעלה את הערך."

מבחן שכר הדירה הוא הכלי הפשוט והאמין ביותר להבין אם שדרוג באמת משביח.

ממ"ד? ✅ כן.

עמדת טעינה? ⭕ עדיין לא.

מרפסת? ⚠️ תלוי בגודל, כיוון ושימושיות.שוק השכירות מדבר בשפה אחת בלבד – שפת המספרים.

ומי שמקשיב לה, מגלה את האמת על ערך אמיתי.

🌞 למה מרפסת דרומית משביחה?

מרפסת הפונה דרומה נחשבת בישראל (ובכל חצי הכדור הצפוני) למבוקשת יותר, ולכן יש לה השפעה חיובית על שכר הדירה ועל שווי הנכס. הסיבות לכך הן:

1. חשיפה טובה לשמש – הכיוון הדרומי מקבל אור שמש לאורך רוב שעות היום, גם בחורף.
   ✔️ מעניק תחושת חמימות טבעית
   ✔️ חוסך באנרגיה לחימום
   ✔️ מאפשר שימוש נעים במרפסת גם בעונות קרות
2. אוורור ואור טבעי – דירות דרומיות מוארות ומאווררות יותר.
   אור טבעי בשפע הוא אחד הגורמים שמעלים את שביעות הרצון של דיירים ומשפיע ישירות על רמת הביקוש.
3. נוחות שימוש יומיומית – מרפסת דרומית מאפשרת ישיבה, גידול צמחים או אירוח רוב השנה, מבלי לסבול מקור או חוסר שמש.
4. יתרון פסיכולוגי ותדמיתי – “דירה דרומית” נתפסת כחמימה, נעימה ובריאה יותר — הבדל תדמיתי שיכול להעלות גם את ערך השכירות.

⚠️ מתי מרפסת דרומית לא בהכרח משביחה?

• כאשר אין הצללה מספקת – בקיץ, עודף שמש עלול לגרום לחום קיצוני ולצריכת אנרגיה גבוהה למיזוג.
• אם הפנייה הדרומית משקיפה על רחוב סואן או מפגע סביבתי – יתרון הכיוון מתבטל.

💡 סיכום קצר:

במילים אחרות – מרפסת דרומית משביחה משום שהיא מוסיפה תועלת פונדמנטלית אמיתית לדייר, ולא רק ערך אסתטי.

היא מאפשרת שימושיות, נוחות ואור טבעי — גורמים שמעלים את שכר הדירה בפועל, ולכן גם את השווי הכלכלי.

אנטנה סלולרית על הגג היא דוגמה קלאסית להשבחה כלכלית אמיתית, שניתנת למדידה ברורה בגישת ההכנסה.

בישראל של העשור האחרון, ההון העצמי הפך להיות "כרטיס הכניסה" לשוק הדיור. לא עוד השכר החודשי ויכולת ההחזר הם הקובעים, אלא בעיקר – כמה חסכת. במבט ראשון, זה נראה טבעי: ככל שמחירים עולים, נדרשים משקי הבית להביא יותר כסף מהבית. אבל האמת עמוקה ומדאיגה בהרבה – ההון העצמי הפך למנגנון שמסתיר את המחלה האמיתית של השוק: נתק מוחלט בין מחיר לשווי.

איך נוצר העיוות?

בעבר, כאשר מחירי הדירות היו קרובים לשווי הכלכלי – כלומר תשואות השכירות היו תואמות את הריבית והסיכון – די היה בהון עצמי של 20–30% כדי להיכנס לשוק. הבנקים בדקו בעיקר את יחס ההחזר להכנסה. אבל כאשר המחירים נסקו אל מעבר לשווי הפונדמנטלי (פי שניים ויותר), נוצרה מציאות חדשה:

• LTV (Loan to Value) הפך למושג חלול, כי ה"שווי" עליו הוא מתבסס נגזר מהמחיר המנופח.
• למעשה, היחס האמיתי הוא LTP (Loan to Price) – כמה מהמחיר המנופח ממומן.

כדי להגן על עצמם מקריסה, הבנקים העלו את דרישת ההון העצמי. אבל הם עצמם אלה שדחפו את המערכת למחירים לא סבירים באמצעות אשראי זול ושפע הלוואות.

ההון העצמי כקוסמטיקה

כך נוצר מנגנון שבו ההון העצמי לא באמת מגן על הלווה או על המערכת, אלא בעיקר יוצר חסם חברתי:

• משפחות עם מיליון ₪ ומעלה משחקות בליגת היוקרה, ודוחפות מחירים עוד יותר גבוהים.
• משפחות עם 400–800 אלף ₪ מתפשרות על גודל או מיקום, ומעמיסות על עצמן סיכון.
• זוגות צעירים ללא תמיכה הורית נדחקים החוצה או נשארים בשכירות יקרה.

במילים אחרות: ההון העצמי מחלק את החברה למעמדות, אבל הוא לא פותר את הבעיה הכלכלית – להפך, הוא רק מטשטש אותה.

נקודת השבירה

כשהמחירים יורדים, ההון העצמי "נשרף" ראשון. זוגות שהביאו מהבית מאות אלפי שקלים מגלים שהם נמחקו תוך שנה–שנתיים של ירידות. כאן מתברר שההון העצמי לא שימש ככרית ביטחון אלא כ"דמי כניסה" למגרש מסוכן.

מה צריך להשתנות

1. שווי פונדמנטלי כבסיס: החזרת החישוב לשיעורי תשואה, ריבית חסרת סיכון ושיעורי היוון אמיתיים.
2. רגולציה על אשראי: הגבלת מימון לעסקאות במחירים שאינם עומדים במבחן כלכלי (LTP גבוה מדי).
3. שינוי בתקינה השמאית: עצירה של פרקטיקת השכפול (גישת ההשוואה בלבד) וחזרה לבדיקת גורמי יסוד.
4. שקיפות לציבור: הבהרה שההון העצמי אינו הגנה מפני הפסדים, אלא רק סף כניסה לשוק מנופח.

סיכום

ההון העצמי איננו "חזות הכול" – הוא רק סימפטום של שוק חולה שבו מחיר אינו שווי. במקום להמשיך להיאחז בהון העצמי כמנגנון מיון, יש להחזיר את השוק לעקרונות כלכליים בריאים. אחרת, ההון העצמי ימשיך לשמש כתפאורה יפה לקריסה שמתרחשת מתחת לפני השטח.

תמצית יפה של השינוי שעבר השוק: ההון העצמי הפך לחזות מחיר הדירה ותשלומי המשכנתא כחלף שכירות

• הון עצמי כחזות מחיר – במקום שהשווי הכלכלי האמיתי (תשואה, ריבית, שיעור היוון) יקבע את גבולות השוק, ההון העצמי הפך להיות המדד המעשי: מי שיש לו מיליון ש"ח יכול "להגיע לחלון", ומי שאין – נשאר בחוץ. זו לא הגנה כלכלית אלא חסם סוציולוגי.
• משכנתא כתחליף לשכירות – רבים לא מתייחסים למשכנתא כהלוואה שמבוססת על כדאיות העסקה, אלא כתחליף לשכר דירה: "במקום לשלם שכירות אני משלם משכנתא". זה מסוכן, כי כשהמחיר כפול מהשווי, גם אם ההחזר החודשי דומה לשכר דירה, הסיכון של מחיקת ההון העצמי בירידת מחירים הוא עצום.

במילים אחרות:

🔹 ההון העצמי הוא "הסולם הקטן" שמאפשר בכלל להיאחז בשוק, אבל לא מבטיח שהמחיר הגיוני.

🔹 המשכנתא נתפסת כחלופה שכירותית, אבל היא מחייבת התחייבות ארוכת שנים במחירים מנופחים.זו בדיוק הנקודה שבה כדאי להדגיש את מה שאני טוען כבר שנים: ההבחנה בין מחיר לשווי. בשוק בריא – ההון העצמי רק ממלא תפקיד טכני, והמשכנתא נבחנת לפי יכולת החזר מול ערך נכס אמיתי. בשוק חולה – ההון העצמי הופך למסך עשן, והמשכנתא לחוזה שכירות בתחפושת.

🔑 ההון העצמי – הסולם הקטן לשוק מנופח

ההון העצמי הפך בישראל לחזות מחיר הדירה: מי שיש לו סולם גבוה – נכנס לשוק. מי שאין – נשאר בחוץ.

המשכנתא? אצל רבים היא רק תחליף לשכירות – אבל במחיר כפול מהשווי האמיתי, זו שכירות בתחפושת מסוכנת.📉 כשהמחירים יירדו, ההון העצמי יישחק ראשון.

📉 המשכנתא תישאר, גם אם "הדירה כבר לא שווה את זה".בשוק בריא ההון העצמי הוא רק כלי טכני. בשוק חולה – הוא מסך עשן שמסתיר את הקריסה המתקרבת.

Clau

בעולם הכלכלה והמימון, מעטים הם המושגים שנוטים להתבלבל זה עם זה כמו מחיר ושווי. אמנם נדמה כי מדובר בהבדל סמנטי בלבד, אך למעשה זהו הבדל עקרוני ומהותי שהבנתו יכולה לקבוע את ההצלחה או הכישלון של כל משקיע, וודאי של כל מי שעוסק בשוק הנדלן.

הגדרת המושגים הבסיסית

מחיר הוא נתון שוק שהתקבל בהווה או מתקבל בהווה. זהו הסכום שבו נסחרת נכס או שירות ברגע מסוים, תוצאה של מפגש בין היצע וביקוש בזמן אמת. המחיר הוא תוצר של רגשות, ציפיות, לחצי זמן ולעיתים אף ספקולציות.

שווי, לעומת זאת, הוא מסקנה כלכלית על מחיר שראוי שיתקבל. זהו האומד המקצועי והמושכל של הערך האמיתי של הנכס, המבוסס על נתונים כלכליים, פוטנציאל הכנסה, מיקום, מצב השוק לטווח הארוך ועוד גורמים אובייקטיביים.

האופי התזזיתי של המחיר מול יציבות השווי

המחיר הוא ישות תזזיתית ולא יציבה. הוא יכול להשתנות מיום ליום, אף מרגע לרגע, בהשפעת גורמים רגשיים, חדשות שוטפות, שינויים בביקוש או פשוט בגלל שמוכר זקוק למזומן במהירות. במהלך משבר כלכלי, למשל, מחירי הנדלן יכולים לרדת בעשרות אחוזים תוך חודשים ספורים, ובעת בום כלכלי לעלות באותה מהירות.השווי, לעומת זאת, הוא יציב ומתון בשינוייו. הוא מבוסס על נתונים מהותיים כמו הכנסות צפויות מהנכס, איכות המיקום, התפתחות האזור, ביקוש ארוך טווח ועוד. שינויים בשווי הם הדרגתיים ומשקפים תמורות אמיתיות במצב הכלכלי או בפוטנציאל הנכס.

דוגמה מהשוק הישראלי

ניקח למשל דירה בתל אביב שנרכשה בשנת 2019 בשווי אמיתי של 3 מיליון שקל. במהלך התקופה שבין 2020-2021, בעקבות משבר הקורונה והזרמת הנזילות לשוק, המחיר שלה עלה ל-4.2 מיליון שקל. האם השווי האמיתי של הדירה עלה ב-40% בשנתיים? כמובן שלא. המחיר עלה בגלל גורמים זמניים כמו ריבית אפס, הגדלת ביקוש מצד משקיעים, והיצע מצומצם. כיום, עם עליית הריביות והתייצבות השוק, המחיר חזר לסביבות ה-3.3 מיליון שקל, קרוב הרבה יותר לשווי האמיתי של הנכס.

המשמעות למשקיע ולמערכת הכלכלית

הבנת ההבדל בין מחיר לשווי היא קריטית מכמה סיבות:

למשקיע הפרטי: יכולת להבחין בין הזדמנות רכישה (מחיר נמוך משווי) לבין בועה (מחיר גבוה משווי) היא הבסיס להשקעה מוצלחת. משקיע שקונה נכס במחיר הנמוך משמעותית משוויו, רוכש "מרווח ביטחון" שיגן עליו מירידות שוק עתידיות.

למערכת הבנקאית: בנקים המעניקים משכנתאות צריכים להבין את השווי האמיתי של הנכס ולא להסתמך רק על המחיר הנוכחי. הערכת שווי נכונה מונעת הלוואות מופרזות שעלולות לגרום למשברי נזילות.

למערכת הכלכלית: בועות נדלן נוצרות כאשר המחירים נתקלים מהשווי האמיתי. זיהוי מוקדם של פערים אלה יכול למנוע משברים כלכליים חמורים.

החשיבות של מקצוע שמאות המקרקעין

כאן נכנס לתמונה מקצוע שמאות המקרקעין. השמאי המקצועי הוא גורם המשמש כגשר בין עולם המחירים התזזיתי לבין עולם השווי היציב. הוא מביא אובייקטיביות למה שלעיתים הוא שוק רגשי ולא רציונלי. השמאי מנתח נתונים כמו:

• מכירות דומות באזור (לאחר התאמה לתקופת המכירה)
• פוטנציאל הכנסה מהנכס
• מצב הנכס והצורך בשיפורים
• התפתחות צפויה של האזור
• גורמי שוק ארוכי טווח

המטרה היא לקבוע שווי שיהיה עמיד בזמן ולא יושפע מתנודות שוק זמניות.

העולם הדיגיטלי והערכות השווי

בעידן הדיגיטלי, כלים טכנולוגיים מתקדמים מאפשרים לשמאים לבצע ניתוחים מדויקים יותר. שימוש בנתוני big data, אלגוריתמים של machine learning וכלי GIS מאפשרים הערכות שווי מדויקות יותר ופחות מושפעות מרעש השוק. עם זאת, השמאי האנושי נשאר חיוני, מכיוון שהוא מביא את הנוגע הביקורתי והניסיון המעשי שאלגוריתם לא יכול להחליף.

לקחים למשקיע

המשקיע החכם צריך תמיד לזכור:

1. מחיר אינו שווי - מחיר גבוה לא אומר בהכרח שהנכס שווה הרבה
2. שווי הוא מושג יחסי - שווי נכס צריך להיבחן ביחס לחלופות השקעה אחרות
3. זמן הוא גורם קריטי - בטווח הקצר המחיר עלול להיות רחוק מהשווי, בטווח הארוך הם נוטים להתכנס
4. ידע מקצועי הוא כוח - התייעצות עם שמאי מקצועי יכולה למנוע טעויות יקרות

סיכום

ההבדל בין מחיר לשווי הוא לא רק שאלה טכנית או הגדרתית. זהו הבדל מהותי שהבנתו קריטית לכל מי שרוצה להצליח בשוק ההון ובפרט בשוק הנדלן. המחיר הוא מה שאנו משלמים, השווי הוא מה שאנו מקבלים. המשקיע החכם הוא זה שלומד להבחין בין השניים ולנצל את הפערים ביניהם לטובתו. בעולם שבו המידע זורם במהירות האור והרגשות משפיעים על החלטות כלכליות, ההבנה הזו הופכת לחיונית יותר מתמיד. שמאי המקרקעין המקצועי משמש כעוגן יציבות בים הסוער של שווקי הנדלן, ומספק את הכלים לקבלת החלטות מושכלות וארוכות טווח.

GPT מחיר מול שווי – מהות ההבדל והשלכותיו

הדיון בין מחיר לשווי אינו משחק סמנטי או שאלה הגדרתית בלבד. מדובר בהבדל עקרוני, שמבין אותו אפשר להבין טוב יותר את מנגנוני השוק ואת חשיבותו של מקצוע שמאות המקרקעין.

מחיר – נתון רגעי ותזזיתי

המחיר הוא התוצאה המיידית של מפגש בין קונה למוכר ברגע נתון. הוא יכול להיות גבוה, נמוך או חריג – תלוי בצרכים, בנסיבות ובמצב הרוח של השוק. המחיר משקף את המציאות הנוכחית, אבל הוא לא בהכרח מייצג ערך כלכלי יציב.

במצבי בועה או פאניקה, מחירים עלולים לסטות בצורה קיצונית מהיסודות הכלכליים, לעלות בחדות או לקרוס במהירות. כלומר, המחיר הוא נקודתי, תזזיתי ולא יציב.

שווי – מסקנה כלכלית יציבה יותר

השווי, לעומת זאת, נבנה על בסיס בחינה כלכלית שיטתית של הנכס: התשואה שהוא מייצר, שיעורי היוון, סיכוני השוק, פוטנציאל השימושים ועוד.

זהו לא מספר שנקבע ברגע אחד, אלא תוצאה של ניתוח עומק: כמה ראוי לשלם על הנכס בהתחשב ביסודות הכלכליים. לכן השווי משתנה בקצב איטי יותר, מתוך הקשר רחב ויציב, ולא בהיסחפות אחרי אירוע רגעי.

מדוע ההבדל חשוב?

1. למערכת הפיננסית – בנקים, משקיעים ומוסדות חייבים להישען על שווי, לא על מחיר. אם המערכת מממנת נכסים לפי מחיר מנופח, היא מגדילה את הסיכון לקריסה בעת ירידת מחירים.
2. למשקיעים – הבנה של ההבדל היא קריטית. מי שמבין את הפער בין מחיר לשווי, יודע להתרחק מהייפ רגעי ולהתמקד בהשקעה כלכלית אמיתית.
3. לשוק כולו – שמירה על הבחנה ברורה בין שני המונחים מאפשרת ביקורת כלפי תמחור לא הגיוני ומסייעת לזהות בועות לפני שהן מתפוצצות.

שמאות מקרקעין – השומרת על השווי

כאן נכנס תפקידו של שמאי המקרקעין. בעוד שהמחיר מתקבל בשוק, השמאי נדרש להעריך את השווי – כלומר את המחיר הראוי שיתקבל. בכך הוא משמש גורם מייצב, המתרגם נתוני שוק רועשים למסקנה כלכלית אחראית.

המשפט:

"מחיר הוא נתון שוק שהתקבל בעבר או מתקבל בהווה. שווי הוא מסקנה כלכלית על מחיר שראוי שיתקבל."
מסכם היטב את ההבחנה הזו – ואת חשיבותה.

סיכום

בעולם שבו מחירים יכולים להיות תנודתיים עד קיצוניים, השווי מהווה עוגן. הוא יציב יותר, מתון יותר, ומאפשר למשקיעים, לבנקים ולמערכת כולה להתנהל באחריות. מי שמבלבל בין השניים עלול למצוא את עצמו נגרר אחרי גלים רגעיים – לעיתים עד כדי סיכון קיומי.

Per מחיר לעומת שווי: ההבדל המהותי שכל משקיע צריך להבין

מה ההבדל בין מחיר לשווי?

מחיר הוא נתון שוק שהתקבל בהווה או מתקבל בהווה. שווי הוא מסקנה כלכלית על מחיר שראוי שיתקבל. ההבדל הזה אינו רק סמנטי או הגדרתי - זהו הבדל מהותי עקרוני המשפיע על כל החלטה פיננסית.apmortgage+1המחיר מייצג את מה שקונים ומוכרים מוכנים לשלם ולקבל ברגע נתון בשוק. זהו נתון נקודתי, תזזיתי ולא יציב, המשתנה במהירות בהתאם לכוחות ההיצע והביקוש. לעומת זאת, שווי הוא אומדן מקצועי ויציב יותר של הערך האמיתי של נכס, המבוסס על ניתוח מעמיק של גורמים כלכליים יסודיים.bpm+3

אופיו התזזיתי של המחיר

המחיר יכול להשתנות באופן קיצוני תוך זמן קצר. בשוק המניות, למשל, נדידות גבוהה יכולה לגרום לשינויים דרמטיים במחירים תוך שעות או ימים. כפי שמצוין במחקרים, "נדידות היא מדד לאי-הוודאות או הסיכון הקשור למגדל השינויים בערכו של נייר ערך".investopedia+1בשוק הנדל"ן הישראלי, תצפיות מעידות על תזוזות מחירים קיצוניות בתקופות של חוסר יציבות שוק. מחירי דירות יכולים לזנק או לצנוח בעשרות אחוזים תוך חודשים בודדים, כפי שראינו במהלך משברים כלכליים שונים.rpltd+1

יציבותו של השווי

בניגוד למחיר, השווי מתאפיין ביציבות רבה יותר. השינויים בשווי הם איטיים ומתונים, מכיוון שהם מבוססים על גורמים כלכליים יסודיים. שמאי מקרקעין מבססים את הערכותיהם על שלושה גישות עיקריות:investopedia+1

גישת השוואה - השוואה לנכסים דומים שנמכרו לאחרונה באזורlevi-ingber

גישת ההכנסה - היוון הכנסות עתידיות צפויות מהנכסlevi-ingber

גישת העלות - עלות הקמת הנכס בהתחשב בפחת ושיפוריםlevi-ingber

חשיבות ההבחנה למערכת הפיננסית

ההבחנה בין מחיר לשווי חיונית ליציבות המערכת הפיננסית. בנקים ומוסדות פיננסיים מסתמכים על הערכות שווי מקצועיות לצורך קבלת החלטות הלוואות. כפי שמציין המחקר: "הערכות מדויקות הן בסיסיות לשלמות ולתפקוד של עסקאות נדל"ן ברחבי הלוח, ומשחקות תפקיד מרכזי לא רק בעסקאות בודדות אלא גם בשמירה על יציבות השוק הרחב".resimpli+2

תפקיד מקצוע שמאות המקרקעין

מכאן עולה החשיבות המכרעת של מקצוע שמאות המקרקעין. שמאים מקצועיים מבצעים ניתוח מעמיק ואובייקטיביקטיבי של שווי הנכס, ללא תלות בתנודות השוק הרגעיות. הם משמשים כמעין "יוצב" המבטיח שהערכות הנכסים יתבססו על נתונים אמינים ועל ניתוח כלכלי מקצועי.freddiemac+1בישראל, מקצוע השמאות מוסדר בחוק שמאי מקרקעין התשס"א-2001, הקובע כי רק שמאי מוסמך רשאי לבצע הערכות נכסים. חוק זה מבטיח שהערכות הנכסים ייעשו ברמה מקצועית גבוהה ובהתאם לסטנדרטים בינלאומיים.levi-ingber

השפעות על החלטות השקעה

המשקיעים החכמים מבינים שהמחיר איננו בהכרח משקף את השווי האמיתי. בנג'מין גרהם, אבי השקעות הערך, הדגיש את חשיבות ההבחנה בין שני המושגים. לדבריו, "השווי הפנימי הוא הערך האמיתי של נכס המבוסס על גורמים יסודיים, בניגוד למחיר שמצורף על ידי השוק".investopedia+2גרהם פיתח את עקרון "מרווח הביטחון" - קניית נכסים במחיר הנמוך משמעותית משוויים הפנימי. גישה זו מאפשרת להשיג תשואות גבוהות ולמזער סיכונים, מכיוון שהיא מבוססת על הערכה אמינה של השווי האמיתי ולא על תנודות השוק.investopedia

יישום בשוק הנדל"ן הישראלי

בשוק הנדל"ן הישראלי, ההבחנה בין מחיר לשווי רלוונטית במיוחד. מחירי הדירות עלו בעשורים האחרונים באופן דרמטי, ולעיתים ההעלאה לא תמיד שיקפה שינויים יסודיים בשווי הנכסים.ys-law+1שמאי מקרקעין בישראל נדרשים להתמודד עם אתגרים ייחודיים, כולל רגולציה מורכבת, שינויי תכנון ובנייה כמו תמ"א 38, ומגמות שוק המושפעות מגורמים גיאופוליטיים. בתנאים אלה, ההסתמכות על הערכות שווי מקצועיות חיונית עוד יותר.gm-app+1

הסיכונים בהתעלמות מההבדל

התעלמות מההבדל בין מחיר לשווי יכולה להוביל לבעיות חמורות במערכת הפיננסית. כפי שמדגיש מחקר של BIS: "יציבות המערכת הפיננסית האירופית קשורה באופן הדוק לשווקי הנדל"ן, כשהלוואות מופרזות והערכת יתר מהווים סיכונים לבנקים".europarl.europa+1משברים פיננסיים רבים, כולל המשבר הפיננסי הגדול של 2008, נבעו בין היתר מהערכת יתר של נכסי נדל"ן ומהסתמכות על מחירי שוק תזזיתיים במקום על הערכות שווי מקצועיות.elibrary.imf+1

מסקנות והמלצות

ההבחנה בין מחיר לשווי היא יסוד המפתח בכל החלטה פיננסית נבונה. מחיר הוא נתון רגעי ותזזיתי, המשקף את מצב הרוח בשוק ברגע נתון. שווי, לעומת זאת, הוא הערכה כלכלית מעמיקה ויציבה של הערך האמיתי של נכס.מקצוע שמאות המקרקעין ממלא תפקיד מכריע במערכת הפיננסית, בכך שהוא מבטיח שהערכת הנכסים תתבסס על ניתוח מקצועי ואמין ולא על תנודות שוק זמניות. הבנת ההבדל הזה והסתמכות על הערכות שווי מקצועיות הם מפתח ליציבות פיננסית אישית ומערכתית.

1. https://www.apmortgage.com/blog/what-you-need-to-know-about-sales-price-vs.-appraised-value
2.   https://corporatefinanceinstitute.com/resources/valuation/intrinsic-value-vs-market-value/
3.   https://www.bpm.com/insights/real-estate-portfolio-valuation/
4.   https://www.superiorschoolnc.com/career-hub/launch/appraised-value-vs-market-value/
5.   https://smartasset.com/investing/intrinsic-value-vs-market-value
6.   https://www.investopedia.com/articles/mortgages-real-estate/11/valuing-real-estate.asp
7.   https://www.investopedia.com/terms/a/appraised_value.asp
8.   https://www.investopedia.com/terms/v/volatility.asp
9.   https://rpltd.co.il/en/property-valuation-in-tel-aviv-1/
10.   https://www.ys-law.co.il/post/howtovaluethepriceofanapartmentinisrael
11.   https://www.investopedia.com/ask/answers/021915/if-intrinsic-value-stock-significantly-lower-market-price-should-you-avoid-purchasing-it-why-or-why.asp
12.   https://www.investopedia.com/terms/i/intrinsicvalue.asp
13.   https://levi-ingber.co.il/language/en/real-estate-appraisal/
14.   https://resimpli.com/blog/real-estate-appraisal/
15.   https://www.younginc.com/blog/the-importance-of-appraisal-reviews-in-protecting-financial-institutions/
16.   https://lowerypa.com/2024/06/21/the-role-of-appraisals-in-commercial-real-estate-financing-decisions/
17.   https://sf.freddiemac.com/articles/insights/qa-with-freddie-macs-sf-chief-appraiser-the-importance-of-market-conditions-analysis-in-all-markets
18.   https://www.investopedia.com/articles/basics/07/grahamprinciples.asp
19.   https://business.columbia.edu/heilbrunn/about/valueinvestinghistory
20.   https://www.nasdaq.com/articles/intrinsic-value-vs-market-value-major-differences
21.   https://gm-app.co.il/en/valuation/
22.   https://www.europarl.europa.eu/RegData/etudes/IDAN/2025/764351/ECTI_IDA(2025)764351_EN.pdf
23.   https://www.bis.org/publ/bppdf/bispap64.pdf
24.   https://www.elibrary.imf.org/display/book/9781589062368/ch03.xml
25.   https://www.esma.europa.eu/sites/default/files/trv_2018_2-monitoring_volatility_in_financial_markets.pdf
26.   https://mercury-training.com/pdfb/index.php?id=1011210
27.   https://yourhomesoldguaranteed-nancykowalikrealtygroup.com/what-is-the-difference-between-property-value-and-price/
28.   https://www.altusgroup.com/insights/major-methods-commercial-real-estate-valuation/
29.   https://www.rocketmortgage.com/learn/appraised-value-vs-market-value
30.   https://analystprep.com/cfa-level-1-exam/equity/distinguishing-market-value-intrinsic-value/
31.   https://ismailandpartners.com/understanding-the-fundamentals-of-property-valuation/
32.   https://www.aussie.com.au/insights/articles/property-appraisals-vs-valuations-difference/
33.   https://en.wikipedia.org/wiki/Intrinsic_value_(finance)
34.   https://fitchlearning.com/course/corporate-finance/real-estate-market-fundamentals/
35.  https://www.reddit.com/r/RealEstate/comments/8grxjr/appraised_value_should_be_the_same_as_the_sales/
36.   https://www.magnanimitas.cz/ADALTA/0101/papers/gottwald.pdf
37.   https://dorrcapital.com/stability-vs-volatility-a-recurring-theme-in-the-stock-markets/
38.   https://appraisalbuzz.com/supporting-market-conditions-adjustments-a-comprehensive-guide-for-appraisers/
39.   https://blockappraisals.com/how-do-market-trends-affect-real-estate-appraisal/
40.   https://realestateinstituteofrhodeisland.com/blog/f/what-is-a-real-estate-appraisal-understanding-property-valuation?blogcategory=Real+Estate+Appraisal
41.   https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0140988323005297
42.   https://www.buyitinisrael.com/podcast/episode/property-valuation-before-purchasing-pre-owned/
43.   https://eujournal.org/index.php/esj/article/view/5376/5175
44.   https://www.fidelity.com.sg/beginners/your-guide-to-stock-investing/understanding-stock-market-volatility-and-how-it-could-help-you
45.   https://ww3.rics.org/uk/en/journals/property-journal/real-estate-valuation-in-israel-.html
46.   https://homebase.com.vn/the-importance-of-professional-property-valuation-before-selling
47.   https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1059056024000546
48.   https://www.superbusinessmanager.com/relationship-of-instrinsic-value-to-market-price/
49.   https://fastercapital.com/content/The-Importance-of-Financing-Appraisal-in-Real-Estate-Investments.html
50.   https://www.investopedia.com/terms/g/graham-number.asp
51.   https://en.wikipedia.org/wiki/Benjamin_Graham_formula
52.   https://www.imf.org/external/pubs/ft/reif/2005/eng/ch4.pdf
53.   https://www.grahamvalue.com/article/understanding-benjamin-graham-formula-correctly
54.   https://www.investopedia.com/ask/answers/011215/what-difference-between-intrinsic-value-and-current-market-value.asp
55.   https://www.nasdaq.com/articles/benjamin-graham-detailed-fundamental-analysis-open-7
56.   https://eg.andersen.com/market-intrinsic-value-2/
57.   https://www.europarl.europa.eu/RegData/etudes/IDAN/2025/764379/ECTI_IDA(2025)764379_EN.pdf
58.   https://www.moomoo.com/sg/learn/detail-learn-value-investing-with-benjamin-graham-55169-220874217

האם תמיד יש הבדל והפרש בין מחיר לשווי?

Gpt לא תמיד יש פער בין מחיר לשווי – אבל כמעט תמיד קיים פוטנציאל לפער.

מתי אין הבדל?

• שוק יעיל ושקוף: במצב אידיאלי שבו המידע זורם בחופשיות, אין מניפולציות או עיוותי אשראי, והקונים והמוכרים פועלים באופן רציונלי – המחיר שמתנקז מהשוק קרוב מאוד לשווי הכלכלי.
• עסקה בודדת המשקפת את היסודות: אם מדובר בנכס מניב שבו התשואה ברורה ושיעורי ההיוון יציבים, ייתכן שהמחיר ישקף בדיוק את השווי שחושב.

מתי כן יש פער?

• במצבי בועה או משבר: כשהשוק סוחף את עצמו, מחירים עולים הרבה מעבר ליכולת הכלכלית של הנכסים או להפך – צונחים מתחת לשווי.
• כאשר קיימות מניפולציות או מימון עודף: למשל, כאשר בנקים ממשיכים להעניק אשראי בהיקפים לא רציונליים, המחירים מתרחקים מהשווי.
• במצבי לחץ אישי: מוכר שנאלץ למכור במהירות יכול למכור מתחת לשווי; קונה בלחץ רגשי עלול לשלם הרבה מעל לשווי.

המשמעות

• הפער בין מחיר לשווי אינו קבוע, אלא דינמי – לפעמים קטן מאוד, לפעמים גדול עד קיצוני.
• כאשר הפער זניח – אפשר לומר שהשוק "בריא".
• כאשר הפער משמעותי – זו אינדיקציה לעיוות, ובמקרו־כלכלה לעיתים גם סימן לבועה.

הנה תרשים שממחיש את היחסים בין מחיר לשווי בתרחישים שונים:

• שוק יציב – המחיר כמעט זהה לשווי.
• פער קטן – המחיר מעט גבוה, אך עדיין קרוב לערך הכלכלי.
• פער בינוני – כבר מתחיל עיוות ברור.
• בועה – המחיר מזנק הרבה מעבר לשווי.
• משבר – המחיר נופל עמוק מתחת לשווי.

כך ניתן לראות באופן ויזואלי שהשווי יציב ומתון יחסית, בעוד שהמחירים תנודתיים מאוד.רוצה שאבנה גם טבלה מסכמת עם דוגמאות ליחסי מחיר–שווי בכל אחד מהתרחישים?

Clau לא, לא תמיד יש הבדל בין מחיר לשווי. יש מספר מצבים שבהם הם יכולים להיות זהים או קרובים מאוד:

מתי המחיר משקף את השווי:

1. שווקים יעילים ורציונלייםכאשר השוק פועל ביעילות מלאה - יש מידע שקוף, רבים מקנים ומוכרים מושכלים, ואין לחצי זמן או גורמים רגשיים - המחיר נוטה להשקיף את השווי האמיתי.2. תקופות יציבות כלכליתבתקופות ללא זעזועים כלכליים מיוחדים, כאשר השוק נמצא באיזון יחסי, המחירים נוטים להיות קרובים לשווי האמיתי.3. נכסים סטנדרטיים בשווקים נזיליםדירות טיפוסיות באזורים מבוקשים עם מכירות תכופות - כאן השוק "לומד" את השווי הנכון ומחירי השוק מתכנסים אליו.

אבל ברוב המקרים יש פער משום ש:

• רגשות ולחצים משפיעים על המחיר (מוכר בדחק, קונה רגשי)
• מידע לא מושלם - לא כל הצדדים יודעים הכל על הנכס או השוק
• תזמון - השוק יכול להיות זמנית במצב לא מאוזן
• ספקולציות - ציפיות עתידיות מנפחות או מקטינות מחירים

המסקנה:

ההבדל בין מחיר לשווי הוא כמו הפרש בין צילום רגעי (מחיר) לבין דיוקן מדוקדק (שווי). לפעמים הם דומים, אבל הרוב המכריע של הזמן יש פער - קטן או גדול. התפקיד של המשקיע החכם ושל השמאי המקצועי הוא לזהות את הפערים האלה ולהבין מתי הם משמעותיים.

Per האם תמיד יש הבדל והפרש בין מחיר לשווי? התשובה הקצרה היא לא - לא תמיד קיים הפרש בין מחיר לשווי, אך זה יכול לקרות רק בתנאים מיוחדים מאוד של שוק יעיל לחלוטין.

מתי מחיר יכול להיות שווה לשווי?

לפי תיאוריית השוק היעיל (Efficient Market Hypothesis), בשוק יעיל לחלוטין מחירי הנכסים משקפים במדויק את כל המידע הזמין ואת השווי האמיתי. כאשר שוק מתפקד ביעילות מושלמת, המחיר אמור להיות זהה לשווי הפנימי.investopedia+3התיאוריה קובעת שבשוק יעיל לחלוטין:investopedia

• כל המידע הרלוונטי כבר משולב במחירים
• לא קיימים נכסים שמוערכים מתחת לשוויים או מעל לשוויים
• אין דרך "לנצח את השוק"

למה זה קורה כל כך נדיר?

בפועל, השוק לעולם אינו יעיל לחלוטין. ישנם מספר גורמים המונעים התכנסות מושלמת בין מחיר לשווי:saylordotorg.github+1

חסמים למידע

• מידע לא מתפזר באופן מיידי ושווה בין כל המשתתפיםuhu
• קיימים עלויות עסקה ועלויות חיפושeuropa
• חלק מהמידע נשאר פרטי או לא זמין לכלל הציבורijhssnet

גורמי שוק

• השפעות רגשיות ופסיכולוגיות של המשקיעיםinvestopedia
• תזוזות היצע וביקוש לא מאוזנותmarket.subwiki
• עלויות עסקה שמונעות ארביטראז' מיידיebsco

אי-יעילויות זמניות

המחקר מראה שגם כאשר יש הזדמנויות ארביטראז' (ניצול פערי מחירים), הן בדרך כלל קצרות מועד ונעלמות במהירות כאשר סוחרים מזהים אותן ופועלים בהתאם.kwiq+1

המצב בשוק הנדל"ן הישראלי

בשוק הנדל"ן הישראלי, הפערים בין מחיר לשווי נפוצים במיוחד בשל:sandsofwealth+2

מאפיינים מבניים

• היצע מוגבל של קרקעות ממשלתיות
• רגולציה מורכבת המשפיעה על התמחור
• תנודתיות גיאופוליטית הגורמת לשינויי מחירים חדים

מצב השוק הנוכחי (2025)

בתל אביב, למשל, קיים כרגע פער משמעותי בין ציפיות המוכרים לבין נכונות הקונים לשלם. מחירי דירות יד שנייה בשכונות מבוקשות ירדו ב-15-20% מהשיא, מה שמעיד על תיקון של פערים קודמים בין מחיר לשווי.ynetnews

הכוחות המביאים להתכנסות

למרות האי-יעילויות, קיימים מנגנונים שדוחפים לקירוב בין מחיר לשווי:market.subwiki

ארביטראז'

כאשר נוצר פער בין מחיר לשווי, סוחרים זוהים את ההזדמנות:

• קונים נכסים במחיר נמוך מהשווי הפנימי
• מוכרים נכסים במחיר גבוה מהשווי הפנימי
• הפעילות הזו דוחפת את המחיר לכיוון השווי האמיתיinvestopedia+1

תחרות בשוק

בשווקים תחרותיים, המחירים נדחפים לכיוון השווי הפנימי:kellogg.northwestern+1

• מוכרים מוכרחים להוריד מחירים כדי למכור
• קונים מוכנים לשלם יותר כדי להשיג נכסים איכותיים

מסקנה

ברוב המקרים קיים הפרש בין מחיר לשווי, אך הפרש זה יכול להשתנות בגודלו ובכיוונו. רק בתנאים תיאורטיים של שוק יעיל לחלוטין - שלא קיימים בפועל - המחיר יהיה זהה לשווי.הבנת הפערים הללו ומעקב אחר הכוחות שגורמים להתכנסות או להתרחקות בין מחיר לשווי היא המפתח להשקעה נבונה ולקבלת החלטות פיננסיות מושכלות. זה מה שהופך את מקצוע שמאות המקרקעין למכריע - הם מספקים הערכת שווי עצמאית ומקצועית שיכולה לחשף פערים אלה.

1. https://www.investopedia.com/terms/m/marketefficiency.asp
2. https://insight.kellogg.northwestern.edu/article/the-groucho-marx-theory-of-efficient-markets
3. https://www.investopedia.com/terms/e/efficientmarkethypothesis.asp
4. https://www.cfainstitute.org/insights/professional-learning/refresher-readings/2025/market-efficiency
5.   https://saylordotorg.github.io/text_principles-of-managerial-economics/s06-market-equilibrium-and-the-per.html
6.   http://www.uhu.es/45151/temas/Unit%204_1%20Slides.pdf
7.   https://ec.europa.eu/economy_finance/publications/pages/publication10179_en.pdf
8.   https://www.ijhssnet.com/journals/Vol_2_No_22_Special_Issue_November_2012/23.pdf
9.   https://market.subwiki.org/wiki/Convergence_towards_market_price
10.   https://www.ebsco.com/research-starters/business-and-management/arbitrage
11.   https://kwiq.app/how-to-profit-from-price-discrepancies-in-arbitrage-trading/
12.   https://www.dspim.com/blog/tax-planning/understanding-the-magic-of-arbitrage-a-simple-guide
13.   https://sandsofwealth.com/blogs/news/israeli-property-market-trends
14.   https://sandsofwealth.com/blogs/news/market-outlook-tel-aviv
15.   https://www.ynetnews.com/real-estate/article/s1pqdrsfll
16.   https://www.investopedia.com/terms/a/arbitrage.asp
17.   https://www.kellogg.northwestern.edu/faculty/satterthwaite/research/Dynamic%20Matching.pdf
18.   https://www.kellogg.northwestern.edu/faculty/satterthwaite/Research/2007-0718a%20dda%20exogexit%20final.pdf
19.   https://pwlcapital.com/efficient-capital-markets-explained-at-last/
20.   https://www.rba.gov.au/publications/rdp/2000/2000-01/predictions-of-the-efficient-market-hypothesis.html
21.   https://www.investopedia.com/terms/i/intrinsicvalue.asp
22.   https://groww.in/p/intrinsic-value-of-share
23.   https://www.reddit.com/r/ValueInvesting/comments/12g3por/the_efficient_market_hypothesis/
24.   https://corporatefinanceinstitute.com/resources/valuation/intrinsic-value-vs-market-value/
25.   https://journals.openedition.org/fcs/3821
26.   https://www.investopedia.com/ask/answers/021915/if-intrinsic-value-stock-significantly-lower-market-price-should-you-avoid-purchasing-it-why-or-why.asp
27.   https://www.jstor.org/stable/2325486
28.   https://en.wikipedia.org/wiki/Intrinsic_value_(finance)
29.   https://en.wikipedia.org/wiki/Efficient-market_hypothesis
30.   https://www.merrilledge.com/investment-products/options/options-pricing-valuation
31.   https://www.interactivebrokers.com/campus/trading-lessons/what-is-the-intrinsic-value-of-a-stock/
32.   https://pages.stern.nyu.edu/~adamodar/pdfiles/valn2ed/ch6.pdf
33.   https://www.globalpropertyguide.com/middle-east/israel/price-history
34.   https://www.process.st/relative-value-arbitrage/
35.   https://fass.nus.edu.sg/ecs/wp-content/uploads/sites/4/2020/06/16-03-29.pdf
36.   https://www.statista.com/outlook/fmo/real-estate/israel
37.   https://boi.org.il/media/bhthht0i/chapter-8-english-2023.pdf
38.   https://en.wikipedia.org/wiki/Arbitrage
39.   https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0022053110000323
40.   https://en.globes.co.il/en/article-why-havent-israeli-home-prices-plunged-1001516594

בשוק בריא מחיר ושווי מתלכדים

שמאי מקרקעין איננו "מספר בכמה נמכרה הדירה ליד" ואיננו שעתוק של מחירי עסקאות קודמות.

עבודת השמאות המקצועית מבוססת על בדיקות חיוניות (בד"ח) – ניתוח עומק של גורמי היסוד הכלכליים כדי לבחון את סבירות העסקה, את התכנותה הכלכלית ואת השאלה המרכזית:

האם המחיר ששולם משקף ערך או שמא מדובר במחיר בועתי?דבריה של גלית בן נאים, סגנית בכירה לכלכלן הראשי באוצר – "זה לא בר קיימא" – ממחישים היטב את העיוות. כאשר מחירי הדירות מתנתקים מהיסודות הכלכליים, נוצרת חוסר הלימה המעידה על שוק חולה – בועה.

זהו אולי הקטע הכי חשוב של דבריה של גלית בן נאים, סגנית בכירה לכלכלן הראשי באוצר ועורכת סקירת הנדל"ן. "זה לא בר קיימא" קרי מחירי הדירות אינם עולים בקנה אחד עם גורמי היסוד. יש חוסר הלימה - חוסר התאמה, עדות למשהו מעוות - חולה - בועה. ומה הם גורמי היסוד שהופכים שוק לבר קיימא או לכזה שאיננו בר קיימא - כמו שוק הנדל"ן הבועתי בישראל.

גורמי היסוד הכלכליים לבחינת קיימות שוק הנדל"ן

🧱 רשימת בד"ח של שמאות מקרקעין:

1. שכר ריאלי ממוצע – מדד ישיר ליכולת הרכישה של הציבור.
2. מספר המשכורות לרכישת דירה (Price-to-Income) – אינדיקטור לעומס המימוני.
3. אינפלציה מצטברת – בוחנת את שחיקת הערך הנומינלי מול הערך הריאלי.
4. תשואת שכירות ריאלית – מדד לרווחיות כלכלית של נכס כהשקעה מניבה.
5. מכפיל שכר דירה (Price-to-Rent Multiple) – כמה שנות שכירות דרושות כדי להחזיר את עלות הנכס.
6. ריבית חסרת סיכון (אג"ח ממשלתית ל־10 שנים) – בסיס לחישוב שיעור היוון.
7. ריבית משכנתא ממוצעת – מדד לעלות ההון למשקי בית.
8. הריבית הריאלית נטו – הריבית הנומינלית בניכוי אינפלציה.
9. פער בין תשואת שכירות לריבית משכנתא – אינדיקטור קריטי להיתכנות רכישה.
10. היצע דירות ריאלי בפועל – כולל דירות זמינות, בבנייה פעילה, דירות רפאים ומלאי קפוא.
11. יחס חוב פרטי / תוצר (Debt-to-GDP) – אינדיקטור לעומס המערכת הפיננסית.
12. פער מחירים בין דירה חדשה ליד שנייה – הפרש נורמטיבי של לפחות 15% חייב להתקיים.

המשמעות לשמאות ולציבור

בניתוח עסקאות נדל"ן, השמאי נדרש לבצע את אותן בדיקות חיוניות ולא להסתפק בהשוואת מחירים יבשה.

השוואה ללא בדיקת גורמי היסוד מייצרת שכפול מחירים מנופחים ומקבעת את הבועה.

לעומת זאת, שמאות המבוססת על בד"ח חושפת אם מחיר העסקה משקף את הערך הכלכלי האמיתי – או שמדובר במחיר חסר היגיון כלכלי שמגלם עיוות שוק.

סיכום

הקריאה של בן נאים – "זה לא בר קיימא" – איננה רק הערה אקדמית. היא אזהרת אמת: כאשר מחירי הנדל"ן אינם תואמים את גורמי היסוד, לא מדובר בשוק בריא אלא בשוק בועתי.

החובה המקצועית של השמאי היא לא להיות "מכפיל קופי" למחירים, אלא רופא המאבחן את מצבו של השוק באמצעות בדיקות חיוניות.

"מחיר הוא נתון שוק שהתקבל בעבר או מתקבל בהווה. שווי הוא מקנה כלכלית על מחיר שראוי שיתקבל"

המשפט הזה הוא בעצם ההבחנה המדויקת שאני טוען לה לא מעט זמן – ההפרדה בין מחיר לבין שווי:

• מחיר – הוא נתון שוק. זהו מספר אמפירי, תוצאה של עסקה שהתרחשה בעבר או מתרחשת בהווה. אין לו כשלעצמו ערך נורמטיבי, אלא הוא פשוט עובדה: מישהו שילם סכום מסוים.
• שווי – הוא מסקנה כלכלית. זהו אומדן שמבוסס על גורמי יסוד, על ניתוח הכנסות, על תשואות ועל שיעור היוון. זה מה שראוי שישולם, בהתחשב בכלים כלכליים רציונליים.

השימוש הנרחב במונח "שווי שוק" כדי לתאר מחיר שהתקבל בפועל, כפי שעושים רבים במקצוע ובתקינה השמאית, מבלבל בין השניים ומוחק את האפשרות לביקורת. אם "שווי" מוגדר מראש כ"מחיר", לא ניתן עוד להבחין בין עסקה שמגלמת ערך כלכלי לבין עסקה בועתית – וכך למעשה שמאות מקרקעין הופכת להעתקה ושכפול מחירים. במובן הזה, המשפט שלך יכול לשמש משפט מפתח לכל בלוג או מאמר על הנושא:

"מחיר הוא נתון שוק שהתקבל בעבר או מתקבל בהווה. שווי הוא מסקנה כלכלית על מחיר שראוי שיתקבל."

 על בד"ח – בדיקות חיוניות והקשר שלהן לגורמים הפונדמנטליים:

הרחבה: בד"ח – יותר מהשוואה, פחות מאוטומטיות

שמאי מקרקעין איננו טכנאי שמזין מחירים לטבלה, אלא כלכלן של שוק הנדל"ן.

המשמעות היא שבכל בדיקה, מעבר לנתוני העסקאות, עליו לבצע סדרת בדיקות חיוניות – בד"ח – שמטרתן לזהות אם המחיר הנצפה משקף את השווי הכלכלי, או שמדובר באנומליה.בדיקות אלו אינן רשות, אלא חובה מקצועית:

• הן מהוות את ההבדל בין הצדקה כלכלית לעסקה לבין שכפול מחירים חסר ביקורת.
• הן הכלים היחידים שמאפשרים לשמאי להתריע בפני לקוח, בנק או בית משפט על כך שעסקה מסוימת איננה בר קיימא.

גורמים פונדמנטליים – ליבה של השמאות

גורמי היסוד (ה"פונדמנטליים") הם בעצם ה־DNA של השוק. דרכם אפשר לבדוק האם מחיר משקף את הערך הכלכלי או לא.

🔹 שכר ריאלי ומספר המשכורות לרכישת דירה – זהו קנה מידה ישיר לכושר הקנייה של הציבור. אם דרושות 150 משכורות לרכישת דירה (כפי שקורה בישראל כיום) – זה איתות אדום לבועה.

🔹 תשואות שכירות לעומת ריבית משכנתא – זהו לב ליבו של ניתוח התכנות כלכלית. אם התשואה משכירות היא 2.5% והריבית על משכנתא 6% – העסקה שלילית מהיסוד. כל שמאי מקצועי חייב לציין זאת.

🔹 ריבית חסרת סיכון והיוון – כל נכס מניב נבחן מול האלטרנטיבה הבטוחה – אג"ח ממשלתי. כאשר תשואת השכירות נמוכה מהריבית חסרת הסיכון – ברור שמדובר במחיר לא רציונלי.

🔹 פערי מחיר בין חדש לישן – כאשר השוק בריא, קיימת פרמיה של 15–20% לטובת דירה חדשה. אם הפער נעלם, סימן שהמחירים אינם נובעים מתועלות ריאליות אלא ממניפולציה.

🔹 יחס חוב פרטי לתוצר – זהו מדד מקרו־מערכתי ליציבות. בישראל יחס החוב גדל באופן מתמשך, והמשמעות היא פגיעות מערכתית: ככל שהחוב גדול ביחס לתוצר, כך גם זעזוע קטן עלול להצית קריסה.

🔹 היצע דירות אמיתי – כאן מתבטלת טענת ה"מחסור". ברגע שמסתכלים על הנתונים – מלאי קבלנים, דירות בבנייה פעילה, דירות רפאים – מגלים שההיצע גדול מהביקוש, בניגוד לנרטיב המקובל.

למה זה חשוב?

1. לשמאי עצמו – הבד"ח הם המגן המקצועי והמשפטי שלו. אם לא יבצע אותן, הוא עלול למצוא עצמו כמי שאישר עסקה חסרת סבירות כלכלית.
2. לבנקים – ללא בדיקות אלו, הבנק מלווה כסף על נכס שערכו האמיתי נמוך בהרבה מהמחיר ששולם, כלומר מגדיל את הסיכון לקריסת אשראי.
3. לציבור – הציבור צריך להבין שהמחיר שמפורסם בעסקה אינו בהכרח משקף ערך. שמאי מקצועי הוא זה שאמור להתריע על כך.

השורה התחתונה

הבד"ח אינם "רשימת מכולת" טכנית – הם מהות השמאות.

בדיוק כפי שרופא לא מאבחן על סמך מראה בלבד אלא מבצע בדיקות חיוניות (לחץ דם, דופק, בדיקות דם), כך שמאי מקרקעין מחויב לבדוק את גורמי היסוד.מחיר הוא נתון.

שווי הוא מסקנה כלכלית.

והבד"ח הם הדרך היחידה לגשר בין השניים.

טבלה מסכמת שמציגה כל גורם יסוד, הערך הנורמטיבי ("שוק בריא") מול הערך בפועל בישראל כיום ("שוק בועתי").

טבלה: גורמי יסוד – שוק בריא לעומת ישראל כיום

סיכום

הטבלה ממחישה שהפער בין הנורמטיבי למציאות בישראל עצום. כמעט בכל אינדיקטור, השוק המקומי מציג סטייה חריפה מהתנהגות "בריאה".

זה מה שגלית בן נאים הגדירה במילים פשוטות: "זה לא בר קיימא" – והנתונים מראים מדוע.

חשיבות הבד"ח נעוצה ביכולתם לאבחן את מצב השוק: האם מדובר בשוק יציב ובריא או בשוק חולה ובועתי. שמאי המקרקעין הוא ה"רופא" של שוק הנדל"ן, ומכאן מומחיותו ואחריותו לשמש כשומר סף ליציבות המערכת הפיננסית.

1. שמאי המקרקעין הוא הרופא של שוק הנדל"ן – הבד"ח הם האבחון, היציבות היא החיים.
2. בד"ח שמאי: אבחון חובה לשאלה – שוק בריא או שוק חולה?
3. שוק יציב מתחיל בשמאי מקצועי – שומר הסף של המערכת הפיננסית.
4. בלי בד"ח – אין אבחון; בלי אבחון – שוק הנדל"ן חולה.
5. שמאי אמיתי לא משכפל מחירים – הוא מאבחן את בריאות השוק.

מחקר עומק ממוקד, מבוסס מקורות, על שומות טרום-רכישה ע״י שמאי “בנק”: מבנה התמריצים, היבטי ניגוד עניינים, השפעה פוטנציאלית על מחירים, והמלצות מעשיות לשינוי מדיניות.

תקציר מנהלים

• כן – בפועל שומת טרום-רכישה עלולה לשמש “פרה-רולינג”: כשהמתווך מפנה לרוכש שמאי מרשימת הבנק, נוצר ציפוי לשומה “מאשרת עסקה” שמקלה על אישור האשראי. מנגנון ההפניה + ציפיות הצדדים מייצר הטיה לכיוון מחיר החוזה (confirmation-to-contract). הספרות הבינלאומית תיעדה זאת היטב. (Fannie Mae, Federal Reserve Bank of Philadelphia, SpringerLink)
• המשטר הישראלי כיום: הוראה 451 של הפיקוח על הבנקים מחייבת את השמאי לפעול “באופן בלתי תלוי” ומאפשרת לבנק לקבל שומה שנעשתה לבקשת בנק אחר בתוך 90 יום; היא מחייבת את הבנק למסור ללקוח רשימת שמאים (פאנל). אין בה איסור מפורש על שמאי פאנל לבצע שומות טרום-רכישה ללקוח או על קשרי מתווך-שמאי; הנושא מוסדר בעיקר דרך כללי האתיקה ונורמות אי-תלות.
• הקשר מתווך-שמאי: לפי כללי האתיקה לשמאי יש חובת אי-תלות ואיסור על תשלום/טובת הנאה לגורם שאינו שמאי לשם השגת עבודה; מנגד, תקנות האתיקה למתווכים מחייבות גילוי על טובות הנאה מקבלני משנה. בפועל, הפניה “לא פורמלית” של מתווך לשמאי אינה אסורה כשלעצמה, אך היא רגישה ויכולה לעוות תמריצים. (Wikisource)
• שכר טרחה גבוה לשומת טרום-רכישה כשלעצמו אינו פסול, אך כשהוא משולב בציפייה ל“אישור עסקה” הוא יוצר סיכון להטיה. שכר מותנה תוצאה מוגבל בדין ורק בהליכים מסוימים (לא רלוונטיים למשכנתאות/רכישה), מה שמחדד את האיסור על “הבטחת תוצאה”. (Government of Israel)
• השפעה על מחירים: הראיות מארה״ב מראות שרוב השומות המאשרות מימון מתיישרות למחיר החוזה (90%+), ושהפרדת שרשרת האיתור (HVCC/AIR) הפחיתה חלק מההטיות. בישראל אין מחקר אמפירי פומבי עדכני ספציפי לנושא; סביר שמנגנון דומה פועל גם כאן. (SpringerLink, Fannie Mae, ScienceDirect)
• עמדה נורמטיבית: מומלץ לאסור על שמאי מרשימות הבנק לבצע ישירות שומות טרום-רכישה ללקוח אם יש סבירות שהשומה תשמש מיידית לאשראי באותו בנק; לחלופין – לאפשר רק דרך מנגנון הקצאה עיוור ע״י הבנק/גוף חיצוני.

1) המסגרת הנורמטיבית בישראל (תמצית)

הוראת נב״ת 451 – “נהלים למתן הלוואות לדיור”

• הבנק חייב לתת ללקוח הפניה לביצוע שמאות כולל רשימת השמאים עימם הוא עובד.
• אם הלקוח מציג שומה שנערכה לבקשת בנק אחר (ובתוך 90 יום), הבנק “לא יסרב סירוב בלתי סביר” להשתמש בה (מותר לבנק לדרוש פנייה ישירה ע״י השמאי ולעשות התאמות).
• הערכת הנכס תיערך ע״י שמאי מוסמך באופן בלתי תלוי, עם ביקור פיזי וכד’.

חוק שמאי מקרקעין ותקנות האתיקה

• איסור ניגוד עניינים וחובת אי-תלות; איסור על “שידול לקוחות” ושילומים/טובות הנאה לגורם שאינו שמאי לצורך השגת עבודה. (Wikisource)
• תיקון 2022: הותר שכר מותנה תוצאה רק בהליכים מסוימים (השבחה/197/רמ״י/הפקעות), לא בשומות משכנתה/רכישה – ולכן “הבטחת תוצאה” לרוכש/מתווך נוגדת את רוח הדין. (Government of Israel)

אתיקה למתווכים

• חובה לגלות בכתב כל טובת הנאה מגורם שלישי בקשר לעסקה – רלוונטית להפניות לשמאים. (Wikisource)

השורה התחתונה נורמטיבית: הדין הישראלי כבר מכיר בעקרון העצמאות ומקטין את כדאיות “שומת לקוח” בכך שהוא מעניק קדימות לשומות שהוזמנו ע״י בנק; אך אין איסור מפורש על שמאי פאנל לבצע גם שומת טרום-רכישה ללקוח – פער מדיניות שמייצר סיכון הטיה.

2) מבנה התמריצים: למה נוצרת “שומת פרה-רולינג”

• המתווך מקבל עמלה רק אם העסקה נסגרת ⇒ תמריץ לשמור על השומה “בקו” עם מחיר החוזה.
• הרוכש לעיתים מחפש שקט נפשי ואישור אשראי ⇒ יעדיף שמאי “שיתקשר טוב עם הבנק”.
• השמאי מקבל שכר מלא על טרום-רכישה (לעיתים גבוה משומת בנק), ונהנה מגידול עתידי בהפניות אם “מאשרים עסקאות” ⇒ סיכון להטיית-אישור.
• הבנק שואף לניהול סיכון אשראי אך תחרותית גם רוצה לא לאבד לקוח; כשהשומה “נוחה”, ה-LTV נראה תואם.

בשווקים אחרים נמצא שרוב השומות מתכנסות למחיר החוזה (contract-price confirmation bias). (Fannie Mae, Federal Reserve Bank of Philadelphia)

3) ספרות אמפירית (בינלאומית) – מה למדנו?

• Fannie Mae (2016): ניתוח שומות חוזרות ב-8,533 נכסי עיקול הצביע על הטיה שיטתית לכיוון מחיר החוזה. (Fannie Mae)
• Philadelphia Fed (2018): הטיה כלפי מעלה קיימת ומחייבת תגובת בנקים בתמחור/חיתום; כשהשפעת צדדים אחרים (מתווכים) גדולה – הסיכון גדל. (Federal Reserve Bank of Philadelphia)
• Bogin et al. (2020): מעל 90% מהשומות מאשרות או עולות על מחיר החוזה – עדות ל-confirmation bias. (SpringerLink)
• השפעת רגולציה מפרידה (HVCC/AIR): הפרדה בין “ייצור אשראי” לשמאות שיפרה עצמאות והפחיתה הטיות. המסגרת האמריקאית (AIR) אוסרת השפעה/לחץ ומחייבת “חיץ ארגוני”. (Fannie Mae, ScienceDirect)

היקש לישראל: אין פרסום אמפירי פומבי עדכני מקומי המודד שיעור “התיישרות למחיר החוזה” בשומות טרום-רכישה; אך מבנה התמריצים דומה, ולכן מתבקש פיילוט מדידה (ראו סעיף 6).

4) שאלת שכר הטרחה

• גבוה יותר ≠ פסול: שומת טרום-רכישה רצינית כוללת לעיתים בדיקות עומק/סיכונים ולכן עשויה לעלות יותר.
• הקצה המסוכן: כששכר טרחה מותנה תוצאה (מפורש או מרומז) – זה נוגד את רוח הדין (מותר רק בסוגי הליכים אחרים). יש להיזהר גם ממבני תמריץ לא כתובים (“אם תאשר – נקדם אותך/נפנה אליך”). (Government of Israel)

5) האם נכון שהבנקים יאסרו על שמאי הפאנל לבצע שומות טרום-רכישה?

בעד איסור (מלא/חלקי):

• מפחית ניגוד עניינים ותדמית “פרה-רולינג”.
• יוצר חיץ תפקודי בדומה ל-AIR: השמאי שמאשר אשראי ממונה רק דרך הקצאה עיוורת. (Fannie Mae)

נגד איסור גורף:

• עלול לפגוע בהגנת הצרכן: רוכש ירצה שמאות מוקדמת שתיחשב אחר-כך בבנק כדי לא לשלם פעמיים.
• צמצום תחרות/נגישות: באזורים דלים בשמאים, איסור גורף עלול לעכב עסקאות.

פשרה עדיפה (מומלצת):

• הקצאה עיוורת דרך הבנק/פלטפורמה חיצונית גם לשומת טרום-רכישה (למשל “pre-order” רשמי), כך שהרוכש יוזם – אבל הבנק הוא הממַנה באופן אקראי מרשימה אזורית, בלי מתווך/לווה שבוחרים את האדם.
• אי-קבילות שומת טרום-רכישה שנעשתה מחוץ למנגנון ההקצאה – אלא אם הוזמנה מלכתחילה ע״י בנק אחר בהתאם ל-451(9)(ה).

6) תכנית מחקר אמפירית מוצעת לישראל (ישימה)

1. מדגם שומות
   • לאסוף (בעילום שם) שומות טרום-רכישה של רוכשים מול שומות בנק לאותו נכס/עיסקה (כשהיו כפילויות).
   • לקטלג: מי הממונה (בנק דרך הקצאה / רוכש / מתווך), האם השמאי שייך לפאנל הבנק, גובה שכר טרחה, זמן השומה ביחס לחוזה.
2. מדדי תוצאה
   • התיישרות למחיר: שיעור שומות = מחיר חוזה; סטיית שומה מהחוזה; שיעור חריגות של ±2/5/10%.
   • שיעור קבילות בנקאית: האם השומה שימשה בפועל לחיתום.
   • השפעה על LTV: הבדל LTV מחושב (קלט: שווי שמאי מול מחיר חוזה).
3. אמידה
   • מודל לוגיט/פרוביט להסתברות “שוות-לחוזה” כפונקציה של סוג המזמין/קשר מתווך/פאנל/שכר טרחה/מאפייני נכס.
   • בחינת שינוי לפני/אחרי יישום מנגנון הקצאה עיוורת (אם יונהג כפיילוט).
4. השוואה בינלאומית
   • בידול התוצאות מול בנצ׳מרק מארה״ב/בריטניה. (Fannie Mae, Federal Reserve Bank of Philadelphia)

7) הערכת תרומת התופעה לניפוח מחירים

• מנגנון: כששומות טרום-רכישה מתיישרות למחיר חוזה, תפקיד הבלימה של השמאות נשחק ⇒ מימוני-יתר (LTV אפקטיבי עולה) ⇒ תמיכה במחיר עסקה גבוה.
• עדות ישירה לישראל – חסרה, אך בהתחשב במבנה השוק ו-451 (שמכשיר שימוש בשומה בנקאית אחרת), סביר שהשפעת “pre-ruling” קיימת לפחות בשוליים. מסקנה: תרומה לא זניחה לייצוב/שימור מחירים גבוהים, במיוחד בשוק מתוח תחרותית על אשראי.

8) קוד אתי ומדיניות מומלצים (יישומי)

(א) לשמאים

• להוסיף לעמוד הראשון של כל שומת טרום-רכישה:
  • תצהיר אי-תלות והיעדר טובת הנאה מכל גורם בעסקה (כולל מתווך);
  • הצהרה מפורשת: השומה אינה מותנית תוצאה ולא נועדה “לאשר עסקה”, אלא לקבוע שווי כלכלי לפי תקן.
  • גילוי: המזמין, זהות מי שהפנה (אם היה), ושכר הטרחה.
• לאמץ איסור קבלת הפניות מתוגמלות ומדיניות “no gifts/no referral fees” – חזרה על לשון התקנות. (Wikisource)

(ב) לבנקים / רגולטור (בנק ישראל)

• עדכון הוראה 451:
  1. הקצאה עיוורת לכל השומות שצפויות לשמש אשראי – גם טרום-רכישה.
  2. אי-קבילות שומה שאינה מוזמנת ע״י בנק (למעט כמפורט ב-451(9)(ה) – שומה מבנק אחר עד 90 יום).
  3. הפרדת חטיבת האשראי מהקשר לשמאים (חיץ ארגוני, בדומה ל-AIR). (Fannie Mae)
  4. דגימות ביקורת: ניתוח שיעור “שווה-לחוזה” לפי סוג מזמין/אזור/שמאי; מדדי חריגה מחוזה.
  5. תקרת עלות שקופה לשומות בנקאיות, כדי לצמצם תמריצי “pre-ruling” דרך שכר חריג.

(ג) למתווכים

• לדרוש גילוי כתוב לכל הפניה לשמאי + הצהרה שאין טובת הנאה. יישום אכיפתי של תקנות 2024. (Wikisource)

9) תשובות נקודתיות לשאלותיך

• האם שומת טרום-רכישה ע״י שמאי “בנק” היא “פרה-רולינג”?
  עלולה להיות כך – במיוחד כשיש הפניה ע״י מתווך וציפייה לאשראי. אין איסור מפורש בדין, אך זה מצב רווי-תמריצים שמזמין הטיה. הפתרון הוא הקצאה עיוורת וחיץ ארגוני. (Wikisource, Fannie Mae)
• האם הקשר מתווך-שמאי בעייתי?
  כן, כשקיימת תלות כלכלית/זרם הפניות/טובת הנאה. האתיקה לשמאים אוסרת שידול/טובות הנאה; האתיקה למתווכים מחייבת גילוי מלא. (Wikisource)
• האם שכר טרחה גבוה לטרום-רכישה הוא גורם מעודד?
  כשלעצמו – לא. אך הוא עלול להעצים תמריץ עקיף “לא לאכזב” את המפנה/הרוכש. שכר מותנה תוצאה אסור בהקשר זה. (Government of Israel)
• האם נכון שהבנקים יאסרו על שמאיהם לבצע טרום-רכישה?
  עדיף מודל פשרה: לאסור הזמנה ישירה ע״י הלקוח/מתווך; לאפשר טרום-רכישה רק דרך הקצאה עיוורת של הבנק (או גוף ניטרלי). זה שומר על עצמאות ומגן על הצרכן (שומה אחת תשרת גם את האשראי). (Fannie Mae)
• האם התופעה ניפחה מחירים?
  ההיגיון הכלכלי + ממצאים בינלאומיים תומכים בכך שהיא תרמה לשימור מחירים גבוהים דרך שחיקת בלם השמאות. בישראל נדרש מחקר אמפירי ממוקד כדי לאמוד את גודל האפקט. (Fannie Mae, SpringerLink)

נספח: ציטוטי מפתח מהוראה 451 (לקיצור דרך)

• רשימת שמאים והפניה לשמאות – הבנק חייב לכלול באישור העקרוני “הפניה לביצוע שמאות… ורשימת השמאים עימם עובד התאגיד” (ס׳ 4ג(ג)(2)).
• קבילות שומה מבנק אחר עד 90 יום – “לא יסרב סירוב בלתי סביר…” (ס׳ 9(ה)).
• עצמאות השמאי – “השומה תיערך… באופן בלתי תלוי…” (ס׳ 10(א)).

סיכום נורמטיבי קצר

• הבעיה: חפיפה בין “שומת לקוח” לבין “שומת בנק” דרך אותם אנשי מקצוע + הפניות ע״י מתווכים ⇒ סיכון להטיה מוּדַרכת-עסקה.
• הפתרון: הקצאה עיוורת + חיץ ארגוני + גילוי וחובת אי-תלות מחוזקים.
• הישימות: שינוי נקודתי להוראה 451, נהלי עבודה בבנקים, וטופסי הצהרה בשוק הפרטי – ללא חקיקה ראשית.

רקע המקרה

חלקת קרקע ברחוב אליפלט בתל־אביב יועדה לייעוד "דרך" עוד בשנת 1975 בתכנית תא/1367.

לאורך השנים הופקעו ממנה שטחים, עד שבוצעה הפקעה נוספת במסגרת הרחבת ציר שלבים–אליפלט.

• בעלי הקרקע ("הנפקעים") טענו לפיצוי גבוה, תוך הישענות על ציפייה להיכלל בעתיד בתכנית איחוד וחלוקה (כגון תכנית שניצלר).
• הוועדה המקומית העריכה את הפיצוי בכ־1.9 מ' ₪ בלבד, בהסתמך על ערך קרקע לייעוד "דרך".
• השמאי המכריע, ארז כהן, קבע פיצוי של כ־9.4 מ' ₪ – פי חמישה – בהתבסס על "ציפייה" עתידית, מקדם 0.8 מערך קרקע סחירה, בתוספת פיצוי על שימוש ביניים והוצאות.

שני הצדדים ערערו לוועדת הערר המחוזית – וזו החליטה שלא להתערב בשומה המכרעת.

ליבת המחלוקת

1. מהו המועד הקובע?
   – פרסום הודעת ההפקעה (1992/2019) או מועד השומה (2019).
2. כיצד מתייחסים לייעוד הקרקע כ"דרך"?
   – לפי ההלכה הפסוקה, ערכה זניח (0–10%).
   – השמאי המכריע נתן ערך של 80% משווי קרקע סחירה.
3. תורת הפיצוי הדו־שלבי
   – בעל הקרקע זכאי לפיצוי ירידת ערך (ס' 197) עם שינוי הייעוד, ולאחר מכן לפיצוי ההפקעה עם נטילת החזקה.
   – גלום "ציפייה" בעת ההפקעה מהווה עקיפה של המנגנון החוקי וכפל פיצוי.
4. שימוש ביניים והוצאות
   – השמאי העניק פיצוי נוסף על דמי שכירות עתידיים והוסיף 15% הוצאות נלוות.

הפסיקה בבית המשפט העליון – מה באמת נקבע?

• חממי (ע"א 474/83): הפיצוי בגין שינוי ייעוד שייך לשלב סעיף 197, לא לשלב ההפקעה.
• דלי דליה (ע"א 6407/14): פוטנציאל תכנוני מחייב תכנית מופקדת או דבר מה נוסף. ציפייה בלבד אינה בסיס לפיצוי.
• רפי יהודה (ע"א 8622/07): בעל קרקע שלא תבע בזמן לפי סעיף 197 לא יכול "להחיות" את הטענה במסגרת פיצויי ההפקעה.

כלומר – ההלכה שוללת בדיוק את מה שעשה השמאי המכריע.

החלטת ועדת הערר

• הוועדה הדגישה שהיקף ההתערבות בשומה מכרעת מצומצם מאוד – רק בטעות מהותית.
• נקבע כי השיטה בה הסתמך השמאי על תכניות סמוכות (שבהן קרקע לייעוד "דרך" קיבלה לבסוף זכויות) היא "שיטה שמאית מקובלת".
• לכן, העררים נדחו הדדית, והפיצוי נותר על כ־9.4 מ' ₪.

האם מדובר בטעות מהותית?

לטעמי – כן בהחלט:

1. סתירה ישירה להלכות העליון.
2. יצירת כפל פיצוי האסור על פי דין.
3. הסתמכות על תכנית שממנה החלקה הוצאה בפועל – טעות עובדתית מהותית.

מדובר לא במחלוקת מקצועית לגיטימית, אלא בסטייה משפטית מהותית.

המשמעות הציבורית

• אם תיוותר ההכרעה, כל קרקע בייעוד "דרך" תוכל לדרוש פיצוי מנופח על בסיס "ציפיות" בלבד.
• החשיפה התקציבית לעיריית תל־אביב (ולשלטון המקומי בכלל) – מאות מיליוני שקלים.
• זהו מדרון חלקלק שיוצר "פיצויים וירטואליים" על חשבון הציבור.

מה צריכה העירייה לעשות?

האפשרויות:

1. לקבל את ההכרעה – לחסוך זמן, אך לשלם פי 5 מהערכתה ולפתוח פתח לתביעות דומות.
2. להגיש ערעור לעליון – סיכוי גבוה להפוך את ההחלטה על בסיס פסיקה מחייבת.

ההמלצה:

על העירייה לערער לבית המשפט העליון.

• יש לה עוגנים משפטיים ברורים (חממי, דלי דליה, רפי יהודה).
• אינטרס ציבורי כבד משקל: שמירה על כספי הציבור ומניעת יצירת תקדים מסוכן.
• עדיף "לסגור חשבון" בפסק דין עקרוני, מאשר לשלם שוב ושוב בעתיד.

השורה התחתונה

פיצויי ההפקעה נועדו לפצות את בעל הקרקע על מה שנלקח ממנו – לא על מה שאולי יקרה בעתיד.

גלום "ציפיות" שאינן מגובות בתכנית קונקרטית הוא טעות מהותית, הסותרת את ההלכה הפסוקה.

אם עיריית תל־אביב לא תערער, הציבור עלול לשלם את המחיר – תרתי משמע.

ההשלכה הצפויה על תביעות תוכנית המטרו

הדמוקרטיזציה של ציפייה תכנונית: מאליפלט למטרו גוש דן

חלקת קרקע ברחוב אליפלט בתל־אביב (ציר שלבים–אליפלט, דרום תל־אביב), שהופקעה לייעוד דרך.

בתוך התמונה הרחבה של פיצויי הפקעה בישראל, פרשת העלאת הפיצוי בקרקע ייעודה ל"דרך" אינה ייחודית. כיום, סביב תוכנית המטרו (קו M1) בגוש דן, מוצאים עצמם בעלי קרקעות חקלאיות במתחמים כמו הדיפו בראשון לציון מתמודדים מול מציאות דומה — ונוהגים לפי אותו מטבע: ציפייה שכלול עתידי בתכנון שגיבש את הפיצוי.

• נת"ע מציעה פיצוי סמליים – כ-80 ₪ למ"ר בלבד, כקרקע חקלאית נטו.
• בעלי הקרקעות דורשים 3,700 ₪ למ"ר, לפי חוות דעת שמאית שמבוססת על עסקאות במתחמים מסביב, ובהתחשב בתמ"מ 3/21 שייעדה למגורים. 

התוצאות כבר מצטברות: עשרות תביעות בהיקף של מئات מיליוני שקלים, במסגרת וריאציה של אותו קונפליקט משפטי־שמאי שראינו באליפלט. בנוסף, המדינה נאלצה להאריך את מועד הגשת התביעות עד ל־3 באוגוסט 2025, מזכה את בעלי הזכויות בזמן רב יותר על רקע המורכבות המשפטית והבירוקרטית.

ההקבלה החשובה: ציפייה פוגשת מציאות – והבלימה המשפטית חסרה

גם כאן — כמו באליפלט — התביעה נשענת על ציפייה תכנונית (מגורים במקום חקלאות), אך עדיין אין תכנית מגובשת שמחייבת זאת, ולהיכללות בקרקע יש סממנים של ספקולציה. הפסיקה העליונה (חממי, דלי דליה, רפי יהודה) כבר הבהירה כי פוטנציאל תכנוני מסוג זה אינו מהווה בסיס לפיצוי, אם לא גיבש תכנית מותנית או מאושרת.בתנאים אלה, נראה כי המצב בצומת ייעוד: קרקע חקלאית שמוחזקת כקרקע למגורים רק על סמך תכניות לא מחייבות — הוא תרחיש מסוכן ודינמי. אם גם כאן יתקבל ערך-বסיס גבוה על בסיס "ציפייה", הדבר יפתח פתח לגל תביעות פיצויים מנופחות שמשקפות זכויות פוטנציאליות בלבד, ולא מציאות תכנונית.

מסקנה

הקו שמבליט את פרשת אליפלט – נגד העיקרון של פיצוי על "ציפייה" בלבד — לא רק שלא סומן כפסיעה חד-פעמית. הוא עתה מתגבר ומתעצם בתביעות המטרו, ובכלל התכנון הלאומי. מדובר בקריאת אזעקה לתמרור עצירה ישיר:

בלי תכנית מגובשת – אין פיצוי. שתיקה משפטית כיום עלולה להוביל לפיצויים ציבוריים בלתי נשלטים מחר.

פיצויי הפקעה באליפלט ובמטרו: ציפייה תכנונית או טעות מהותית?

רקע – פרשת אליפלט

חלקת קרקע ברחוב אליפלט בתל־אביב יועדה לייעוד "דרך" כבר בשנת 1975.

בעקבות הפקעה נוספת לצורך הרחבת ציר שלבים–אליפלט, התגלעה מחלוקת חריפה על גובה הפיצוי:

• העירייה העריכה את הפיצוי בכ־1.9 מ' ₪ בלבד, כערכה של קרקע לייעוד "דרך".
• השמאי המכריע, ארז כהן, פסק כ־9.4 מ' ₪ – על בסיס ציפייה עתידית להיכלל בתכנית איחוד וחלוקה, בתוספת פיצוי על שימוש ביניים והוצאות.
• ועדת הערר קבעה שלא תתערב, בנימוק שמדובר בשיטה שמאית מקובלת, והשאירה את השומה על כנה.

המחלוקת המשפטית – תורת הפיצוי הדו־שלבי

הפסיקה העליונה בישראל יצרה מסגרת ברורה:

• הלכת חממי (1983): פיצוי על ירידת ערך ניתן בשלב שינוי הייעוד (ס' 197), לא בהפקעה עצמה.
• הלכת דלי דליה (2018): פיצוי בגין פוטנציאל תכנוני יינתן רק אם קיימת תכנית מופקדת או מאושרת.
• הלכת רפי יהודה (2012): אי־אפשר להחיות טענת ירידת ערך במועד ההפקעה אם לא הוגשה תביעה בזמן.

במקרה אליפלט – השמאי גלם ציפייה בלבד, ללא תכנית מאושרת או מופקדת, ובכך יצר בפועל כפל פיצוי אסור.

למה זו טעות מהותית?

1. סתירה להלכות העליון – ציפייה גרידא אינה בסיס לפיצוי.
2. כפל פיצוי – שילוב בין ירידת ערך (ס' 197) לבין פיצוי הפקעה.
3. טעות עובדתית – החלקה הוצאה מתכנית שניצלר, אך השומה התייחסה כאילו תיכלל.

מדובר לא במחלוקת מקצועית, אלא בסטייה נורמטיבית היורדת לשורש הדין.

המשמעות התקציבית

אם ההכרעה תיוותר על כנה – כל קרקע בייעוד "דרך" תוכל לדרוש פיצוי כמעט מלא, על בסיס "ציפיות".

לעיריית תל־אביב החשיפה הישירה היא עשרות מיליוני שקלים, וברמה הארצית – מאות מיליונים.

ההקבלה למטרו – קרקעות חקלאיות ותביעות ענק

גם בפרויקט המטרו, מתעוררת אותה בעיה:

• נת"ע מציעה פיצוי של כ־80 ₪ למ"ר עבור קרקע חקלאית שיועדה להפקעה (למשל במתחם הדיפו בראשון לציון).
• בעלי הקרקעות דורשים אלפי שקלים למ"ר (כ־3,700 ₪) בהתבסס על "ציפייה" לשינוי ייעוד עתידי למגורים.
• הוגשו כבר עשרות תביעות פיצוי במאות מיליוני ₪, ובעלי הקרקעות מסתמכים על עסקאות במתחמים סמוכים ותכניות אב לא מחייבות.
• המדינה נאלצה להאריך את המועד להגשת התביעות עד אוגוסט 2025.

הדמיון לאליפלט בולט: הציפייה הופכת לבסיס לשומות מנופחות, גם כשאין תכנית מחייבת.

סיכום – קריאת אזהרה כפולה

• בפרשת אליפלט – הוועדה אישרה פיצוי מופרז המבוסס על ציפייה בלבד.
• בתביעות המטרו – בעלי קרקעות דורשים פיצויים עצומים על בסיס ציפייה לשינוי ייעוד חקלאי.

הפסיקה בעליון כבר הבהירה:

בלי תכנית מגובשת – אין פיצוי.

אם מגמה זו לא תיבלם, הציבור עלול לשלם פיצויים פיקטיביים בהיקפים של מיליארדים.

המלצה עקרונית

על עיריית תל־אביב – וגם על המדינה מול נת"ע – להגיש ערעורים ולהציב גבול ברור:

פיצוי ישולם על בסיס ייעוד קיים או תכנית מחייבת, לא על בסיס חלומות וציפיות עתידיות.

פתיחה: משחק שנשלט על ידי מעטים

דמיינו לרגע משחק כדורגל. המגרש הירוק, הקהל נרגש ביציעים, השחקנים מתחממים. אבל במשחק הזה יש בעיה – שתי קבוצות חזקות במיוחד משחקות לפי חוקים שהן עצמן קבעו, בעוד אנחנו, השמאים, עומדים בצד כשופטים עם משרוקית שקולה לא תמיד נשמע. זוהי תמונת המצב בשוק הנדל"ן הישראלי. שוק שאיננו חופשי באמת, אלא זירה מווסתת ומנוהלת, שבה שחקנים דומיננטיים – הבנקים מצד אחד והקבלנים מצד שני – מכתיבים את קצב המשחק, את כיוונו, ובמידה רבה גם את תוצאותיו. אני, כשמאי נדל"ן ותיק, מביט במשחק הזה מדי יום. אני רואה כיצד החוקים נפרצים, כיצד מניפולציות מופעלות, וכיצד הציבור – הרוכשים, המשקיעים הקטנים, הזוגות הצעירים – הם אלו שבסופו של יום משלמים את המחיר. בואו נפרק את האלגוריה הזו ונבחן מה היא אומרת על המציאות בשוק הנדל"ן.

חלק א': ניתוח האלגוריה – השמאי כשופט בזירה משובשת

1. השמאים כשופטים: כשופט במגרש הכדורגל, השמאי איננו קובע מי ינצח או יפסיד. תפקידו אינו לכבוש שערים או לבלום מהלכים. תפקידו הוא לוודא שהמשחק מתנהל לפי הכללים – חוקים, תקנות, ונהלים מקצועיים שנקבעו על ידי הרגולטורים והמערכת המקצועית. השמאי מביט, מעריך, מתעד, ומדווח. וכאשר יש חריגה מהכללים, הוא אמור "לשרוק" – להתריע, לסמן, להצביע על אי-סדרים. אך האם המשרוקית שלנו חזקה מספיק כדי להישמע בתוך ההמולה של המגרש?2. שוק הנדל"ן כמשחק לא חופשי:האם שוק הנדל"ן הוא באמת שוק חופשי? התשובה המורכבת היא: לא ולא. זהו שוק המנוהל באופן הדוק על ידי גורמים חזקים:

• הבנקים – השופעים את הכסף, מכתיבים את תנאי המימון, ומחליטים מי יוכל לקנות בית ובאילו תנאים. הם קובעים את הריבית, מחליטים מי כשיר למשכנתא, ובאיזה היקף אשראי יינתן לקבלנים. בדיוק כמו בעלי הקבוצות העשירים, הבנקים מכתיבים במידה רבה את חוקי המשחק.
• הקבלנים – למרות עוצמתם מול הרוכשים, הם לעתים קרובות "שבויים" של המערכת הבנקאית. הם תלויים במימון, באישורים, בהיתרים, ובתהליכים בירוקרטיים ארוכים. כך, מה שנדמה כתחרות חופשית בין קבלנים, הוא למעשה משחק מתואם שבו כולם פועלים תחת אותן מגבלות מערכתיות.
• המדינה והרגולטורים – כמו ההתאחדות לכדורגל, הם קובעים חוקים ומנהלים את המגרש, אך לעתים קרובות מושפעים מהשחקנים החזקים.

3. כללים שנפרצו: כשהשופט במגרש לא שורק על עבירות, המשחק משתבש. בשוק הנדל"ן, זה מתבטא בתופעות כמו:

• מחירים מנופחים שאינם משקפים את ערך האמיתי של הנכסים.
• חוסר שקיפות בעסקאות ובמידע רלוונטי לרוכשים.
• יצירת מצג שווא של מחסור כדי להעלות מחירים.
• דחיפת רוכשים למינוף גבוה ומסוכן.
• תיאום מחירים בין קבלנים באזורים מסוימים.

חלק ב': מי השחקנים במשחק הנדל"ן?

בואו נרחיב את האלגוריה ונזהה את כל השחקנים במגרש:

• הבנקים והמוסדות הפיננסיים – בעלי הקבוצות העשירים, שמממנים את המשחק ומכתיבים תנאים.
• הקבלנים והיזמים – השחקנים המרכזיים במגרש, אבל גם הם לפעמים כבולים בחוזים ובמגבלות.
• רוכשי הדירות – הקהל ביציעים, שמשלם כרטיס יקר לצפות במשחק, אך נדחק לפינות צרות והולך ומתרחק מהמגרש עם עליית המחירים.
• המשקיעים – המאמנים והסוכנים, שמביטים על השוק בעיניים עסקיות ומחפשים את הרווח הבא.
• המדינה והרגולטורים – ההתאחדות לכדורגל, שאמורה לקבוע חוקים הוגנים אך לעתים קרובות מתפשרת מול השחקנים החזקים.
• השמאים – השופטים, שאמורים להבטיח משחק הוגן אך לא תמיד יש להם את הכלים או האפשרות לאכוף זאת.

חלק ג': כיצד המשחק משובש? – המניפולציות בשוק הנדל"ן

אילו שריקות היה על השמאי לשרוק בשנים האחרונות? הנה כמה דוגמאות למניפולציות שמשבשות את המשחק:1. "מחסור מתוכנן"

במשחק רגיל, היצע וביקוש אמורים לקבוע את המחיר באופן טבעי. אבל מה קורה כשקבלנים ובעלי קרקעות גדולים מחזיקים מלאי ומשחררים דירות בקצב מדוד כדי לשמור על רמת מחירים גבוהה? האם זו אינה "עבירה" על חוקי השוק החופשי?2. "משחק קבוצתי מתואם"

בכדורגל נקי, כל קבוצה משחקת למען ניצחונה. אבל מה קורה כשקבלנים באזור מסוים מתאמים (גם אם לא באופן רשמי) רמות מחירים דומות? כשכולם משחררים דירות באותו מחיר למ"ר, זו עוד עדות לכך שהמשחק אינו באמת חופשי.3. "שער עצמי מכוון"

כאשר בנקים מעודדים רכישות נדל"ן באמצעות תנאי אשראי נוחים בתקופות מסוימות (ריבית נמוכה, משכנתאות מוגדלות), ואז מצמצמים את האשראי – הם למעשה משחקים במחירי הנדל"ן כלפי מעלה ומטה. זו מניפולציה שמחייבת שריקת שופט חזקה!4. "החלפת שחקנים באמצע משחק"

כמה פעמים קרה שפרויקטים שווקו לזוגות צעירים, אך בפועל נרכשו בכמויות גדולות על ידי משקיעים (לפעמים באמצעות "עסקאות מבעוד מועד")? זו תופעה המשבשת את המטרה החברתית של בנייה למגורים.

חלק ד': מה תפקידו של השופט במגרש משובש?

מהו תפקידו של השמאי במציאות כזו? האם אנחנו רק "שופטי קו" פסיביים, או שיש לנו אחריות גדולה יותר?1. שמירה על אובייקטיביות

למרות הלחצים, תפקידו הראשון של השמאי הוא להישאר אובייקטיבי – להעריך נכסים לפי ערכם האמיתי ולא לפי ציפיות השוק או לחצים חיצוניים. זה דורש אומץ מקצועי.2. התרעה על מניפולציות

כמו שופט טוב, השמאי חייב להיות מוכן "לשרוק" כאשר הוא מזהה מניפולציות – לציין בדו"חות כאשר מחירים נראים מנופחים או כאשר ישנם תנאים חריגים בשוק.3. חינוך הציבור

תפקיד נוסף שאינו פחות חשוב הוא להסביר לציבור – הקהל ביציעים – מה קורה באמת במגרש. להנגיש ידע, להסביר מגמות, ולעזור לרוכשים להבין טוב יותר את ה"משחק" שבו הם משתתפים.4. הצעות לשיפור המשחק

השמאים, כמי שרואים את שוק הנדל"ן מקרוב, יכולים וצריכים להציע הצעות לשיפור – רפורמות, שינויי רגולציה, ודרכים לעשות את המשחק הוגן יותר.

חלק ה': קריאה לפעולה – משחק הוגן יותר

מה צריך לקרות כדי שמשחק הנדל"ן יהיה הוגן יותר? הנה כמה הצעות:1. שקיפות מלאה

כל עסקה, כל מחיר, כל תנאי – צריכים להיות גלויים ונגישים לציבור. בדיוק כמו שתוצאות משחקי הכדורגל גלויות לכולם.2. רגולציה מאוזנת

חוקי משחק ברורים שמגבילים מניפולציות אך לא חונקים את השוק. רגולציה שמגינה על הצרכנים מבלי לפגוע בהתפתחות הענף.3. הגברת התחרות

עידוד שחקנים חדשים להיכנס למגרש – קבלנים קטנים ובינוניים, מודלים אלטרנטיביים למימון, ומתחרים לבנקים המסורתיים.4. חיזוק מעמד השמאים

על השופטים להיות עצמאיים, מוגנים מלחצים, ומצוידים בכלים לאכיפת החוקים. שמאות עצמאית היא נדבך חיוני בשוק בריא.5. חינוך פיננסי

הקהל צריך להבין טוב יותר את חוקי המשחק. חינוך פיננסי נרחב יעזור לרוכשים להתמודד טוב יותר עם השוק.

לסיכום: קריאה אישית

כיצד אתם מרגישים כשאתם צופים במשחק שבו הכללים לא נשמרים? כך מרגישים רבים בשוק הנדל"ן הישראלי – מתוסכלים, חסרי אונים, ולפעמים אף מרומים. האלגוריה של "שמאי הנדל"ן כשופט" אינה רק דימוי ספרותי – היא משקפת אחריות אמיתית. אנחנו, השמאים, ניצבים מול אתגר מקצועי ומוסרי: לשמור על הגינות המשחק גם כאשר הכוחות סביבנו מנסים לכופף את החוקים. הגיע הזמן ל"שריקה" חזקה וברורה. לא רק לסמן עבירות נקודתיות, אלא להתריע בקול רם על המצב הכולל של המשחק. זו האחריות שלנו כלפי הציבור, כלפי המקצוע, וכלפי העתיד של שוק הנדל"ן הישראלי. כי בסופו של יום, כולנו – שמאים, רוכשים, קבלנים, בנקאים ורגולטורים – רוצים לראות משחק הוגן, שכל המשתתפים בו יכולים ליהנות ממנו.

כשהשופט שותק – שוק הנדל"ן כמגרש שבור 

תארו לעצמכם משחק כדורגל. שתי קבוצות מתמודדות על המגרש: האחת בתלבושת בנקאית, השנייה בלבוש קבלני. היציעים מלאים בצופים – רוכשי דירות, זוגות צעירים, משקיעים קטנים. והשופט? הוא עומד במרכז המגרש, משרוקית בפיו – אך עיניו קשורות.המשחק מתנהל. עבירות קשות מתבצעות מול עיניו. יש תיאום מהלכים, התחזויות, הצגות. הכדור לא תמיד נכנס לשער – אבל התוצאה נרשמת בכל זאת. השופט שותק. הוא "רק מדווח".

שמאים כשופטים – מהות התפקיד שנשכחה

בדימוי הזה, השמאים הם השופטים. הם אינם קובעים את מחירי הדירות – אך הם נדרשים לבדוק אם העסקאות נעשות לפי כללים: הגינות, שקיפות, סבירות כלכלית, ועמידה בתקנות. השמאי המקצועי אמור לשרוק כאשר השוק מאבד שליטה – לא רק להעתיק מחירים קודמים ולקרוא לזה "שווי שוק".השתיקה המקצועית – או העצימת עיניים – מאפשרת לשוק להמשיך לדהור מבלי בקרה. תפקידו של השמאי הוא לא רק לתאר את מה שקורה – אלא להתריע כשמשהו לא תקין.

שוק לא חופשי – אלא מבוים

שוק הנדל"ן בישראל אינו פועל על פי חוקי ההיצע והביקוש הטהורים. זהו שוק מנוהל, לעיתים אף מתוזמר.שני שחקנים מרכזיים מכתיבים את מהלך המשחק:

• הבנקים – באמצעות מדיניות אשראי, מגבלות על ליווי פיננסי, דרישות הון עצמי ודוחות אפס – למעשה קובעים את ריצפת המחיר בשוק.
• הקבלנים – שבויים בידי המערכת הבנקאית, נאלצים לשחק לפי כללי המימון, גם כשהם אינם ריאליים.

המחירים אינם נקבעים לפי ערך כלכלי או תשואה, אלא לפי מגבלות האשראי, שיקולי מאזנים והנדסת תדמית. אין כאן שוק חופשי – יש כאן שוק שנשלט מלמעלה.

כשכללי המשחק נשברים

כמו במשחק שבו לא שורקים לעבירה:

• יש מניפולציות – תיאום מחירים בין שחקנים חזקים, הסתרת מלאים, קמפיינים תקשורתיים שיווקיים במסווה של חדשות.
• יש ספסרות – דירות נמכרות על הנייר ומוחזרות מיד לשוק.
• יש פגיעה בציבור – רוכשים שנטלו הלוואות ל-30 שנה במחיר כפול מהשווי הכלכלי של הדירה.

וכל זה קורה – כשהשופט שותק.

הרחבת הדימוי – מי עוד על המגרש?

• הקהל – ציבור הרוכשים, שמקווה למשחק הוגן. מריע כשיש גול, גם אם היה נבדל.
• המאמנים – יועצי משכנתאות, משווקים, מתווכים. מכתיבים אסטרטגיה כלכלית לרוכשים.
• ההתאחדות – המדינה. משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל, בנק ישראל. לעיתים מתערבת במשחק, לעיתים שותקת.
• ה-VAR שלא מופעל – פיקוח ציבורי, ביקורת חיצונית, תקשורת חוקרת, בתי משפט – שמגיבים באיחור או כלל לא.

דוגמאות מהמציאות

• עסקאות בפריפריה במחירים מופרכים שאינם תואמים תשואה או ערך כלכלי.
• קבלנים שקרסו לאחר שנמנע מהם להוריד מחירים – כדי לא לפגוע בליווי הבנקאי.
• רוכשים מאופקים, דימונה, נתיבות, שלא הצליחו לעמוד בהחזר – כי רכשו דירה בשיא, במימון כמעט מלא, בהבטחת שווא של "שוק חם".

אז מי ישרוק?

כדי שהשוק יתנהל כשורה, צריך להחזיר את תפקיד השופט – השמאי – למקומו המקורי:

• לדרוש בדיקת סבירות כלכלית ולא רק השוואת מחירים.
• לשרוק כששוק יוצא מפרופורציה.
• לאשר עסקאות רק כשהן עומדות בתנאים הגיוניים.

כי שוק שמנוהל מבלי אכיפה – הוא לא שוק חופשי. הוא הצגה.

פנייה אישית לסיום

כיצד אתם מרגישים כשאתם צופים במשחק שבו הכללים לא נשמרים? כשיש תוצאה – אבל הדרך אליה רצופה בעבירות, הטעיות ותחושת עוול?

כך מרגישים אלפי ישראלים בשוק הנדל"ן. המשחק נמשך, אבל התחושה – שהמשחק מכור.

קשיחות מחירי הדיור: השפעת המערכת הבנקאית, אשר פורסם ע"י המועצה הלאומית לכלכלה

בלוג זה נערך בהתבסס על מחקר שערכנו - במהלך כתיבת הספר בועת נדל"ן

מה קורה כששלוש שומות לא מסכימות?

כאשר שמאי מקרקעין נדרש לקבוע שווי לנכס, הוא יכול להשתמש בשלוש גישות מרכזיות:

1. גישת ההשוואה – מתבססת על מחירי עסקאות דומות.
2. גישת ההכנסה (היוון) – שווי מבוסס על תזרימי שכירות עתידיים.
3. גישת העלות – הערכת שווי לפי עלות בנייה מחדש + שווי קרקע.

לכאורה, שלוש השיטות אמורות להתכנס לשווי דומה. אך כאשר הפער ביניהן חריג – למשל גישת ההשוואה מניבה שווי גבוה ב-30% מגישת ההכנסה – יש מקום לחשוד שמדובר בשוק מנופח, ואולי אף בבועה של ממש.

האם פערים בין הגישות הם מדד לבועה?

התשובה: בהחלט כן – ובמיוחד כשפערי השומה גדלים ללא הצדקה פונדמנטלית.במצבים של בועת נדל"ן, גישת ההשוואה מתבססת על עסקאות שוק שמנופחות בעצמן. לעומת זאת:

• גישת ההכנסה נשארת נאמנה לעובדות: שכר הדירה לא קופץ בהתאם למחירים.
• גישת העלות חושפת את הפער בין מחיר השוק לעלות הריאלית של הקמה.

כשהפערים בין הגישות נעים סביב 20%–40% ואף יותר – זהו תמרור אזהרה. שווי "השוק" מאבד קשר לערך הכלכלי האמיתי.

מגמות עולמיות: ישראל, ארה"ב, קנדה, גרמניה וסין

🇮🇱 ישראל:

מאז 2010 נצפו פערים הולכים וגדלים בין מחירי השוק (גישת ההשוואה) לבין תשואות בפועל. גישת ההכנסה הצביעה על שווי נמוך בכ-40% לעומת מחירי העסקאות – סימן מובהק לניתוק.

🇺🇸 ארה"ב:

דו"ח הפד מ־2021 מצא שהיחס בין מחירי דירות לשכר דירה חצה את שיאי 2006 – ערב המשבר הגדול. הבועה זוהתה, הפער בין גישת ההשוואה להכנסה עמד על עשרות אחוזים.

🇨🇦 קנדה:

במטרופולינים כמו טורונטו או ונקובר, הפערים בין שומת השוק לשומת ההכנסה גרמו לאזהרות מה־IMF – והיו הרקע להידוק רגולציה.

🇩🇪 גרמניה:

מדד empirica מצא שב־2022 מחירי הדירות בערים הגדולות עמדו על כ־49% מעל רמות השכרה. גישת ההכנסה כמעט שלא תמכה בשומת המחיר.

🇨🇳 סין:

בערים בייג’ינג ושנגחאי נרשמו חריגות קשות בין מחירי השוק להכנסות האמיתיות – הבועה הייתה בעיקר אורבנית ומקומית.

מה יכולים לעשות שמאים ומשקיעים?

1. לבחון את שלוש הגישות תמיד – לא להסתפק בהשוואה.
2. אם הפער בין הגישות גבוה מ־15%–20%, יש לנמק זאת בהרחבה או להתריע על סכנת הערכת יתר.
3. לשלב מדדי יחס: מחיר-שכירות, מחיר-הכנסה, עלות שיחזור.
4. להיזהר מעסקאות שמבוססות על גישת שוק בלבד – אלו עלולות להתברר כהשקעות בתנאים לא כלכליים.

בשורה התחתונה: פערי שומה הם ברומטר לבועה

פערים מובהקים בין גישות השומה, במיוחד כאשר גישת ההשוואה מייצרת שווי מנופח לעומת גישת ההכנסה או העלות, הם לא "רעש סטטיסטי" – אלא סירנה אדומה. במיוחד בישראל, בה שוק הנדל"ן מנופח בהיקף היסטורי, יש לפתח סטנדרט מקצועי שמזהה מבעוד מועד התנהגות שוק שאינה כלכלית.שמאים, משקיעים ורשויות צריכים להתייחס לפערי שומה לא כעניין טכני – אלא כעדות מבנית לאי־סדירות מסוכנת. כי כשהשומות מתפצלות – ייתכן שהבועה כבר כאן.

✅ רוצה לוודא אם הדירה שאתה שוקל לרכוש מוערכת נכון?

אני מזמין אותך להתייעצות מקצועית לאיתור שומת יתר, ניתוח פערים בין גישות, ובדיקת הערך הפונדמנטלי של הנכס.📞 צור קשר דרך האתר >> www.etkin.co.il

חשב לבד כאן  - מחשבון הדגמה בלבד או לחץ על התמונה

המחשבון להדגמה בלבד !

מהספר בועת נדל"ן

"ידעתי שזה פונזי מהשנייה הראשונה" – כך אמר הארי מרקופולוס, האנליסט הפיננסי שהתריע במשך שנים על תרמית הענק של ברנרד מיידוף, שנחשפה כמעשה הונאת פונזי הגדולה בהיסטוריה. מרקופולוס פנה שוב ושוב לרשות ניירות ערך האמריקאית, שלח ניתוחים מקצועיים מדויקים, הזהיר מהסכנות – אך נדחה שוב ושוב. כשהכל קרס, הוא צדק. אבל המחיר שולם על ידי מיליונים.

בישראל של ימינו, סיפור דומה נרקם – הפעם בבועת הנדל"ן.

הקריאה שנדחתה – גם כאן

כמו מרקופולוס, גם אני פניתי במשך שנים לכל גוף רגולטורי אפשרי –

• רשות התחרות (מספר פעמים)
• בנק ישראל
• המפקח על הבנקים
• משרד מבקר המדינה
• משרד המשפטים

פניותיי דרשו לתקן את התקינה השמאית המעוותת, שיצרה מצב בו גישת ההשוואה הפכה לכלי עיוור של שכפול והעתקת מחירים, במקום לשקף שווי כלכלי אמיתי. הזהרתי מהסכנות שבהתעלמות מגישות היוון וניתוח פונדמנטלי של ערך נכס. הזהרתי מההשפעה של מדיניות אשראי רשלנית, ממניפולציות בתמחור דירות, ומהשפעת הבנקים על קשיחות המחירים. אך כמו בארה"ב – גם כאן, שתקו. גם כאן, דחו. גם כאן, הציבור עתיד לשלם את המחיר.  ועדת התקינה פספסה את התקנה ובנוסף גם פרסמה "מילון" מונחים שגוי ומטעה. על מי הם מגנים? על מי הם שומרים? לא על מקצוע השמאות ובוודאי שלא על הציבור והמערכת הפיננסית. למה יש שמאים שמפחדים מירידת מחירי הדירות?

ושתיקת התקשורת? שותפה מלאה

בין הגורמים המרכזיים להנעת הבועה בישראל עומדת התקשורת, ובפרט כתבי הנדל"ן. במשך שנים הם שידרו מסרים אחידים, מגמתיים, והעצימו את תחושת הבהילות של "לקנות עכשיו – לפני שיתייקר שוב".לא שאלו שאלות. לא ערכו תחקירים אמיתיים. לא בדקו את יסודות השוק.

מתי שמעתם בפעם האחרונה כתב נדל"ן שואל:

"מהו התשואה הכלכלית של הנכס?"
"האם מימון דירה במחיר כפול מהערך האמיתי הוא מהלך אחראי מצד הבנק?"
"האם יש הצדקה לפער של מאות אחוזים בין מחיר למ"ר לבין שכר הדירה?"

התשובה, כמובן, היא כמעט אף פעם.

לא המצאתי כלום – הנה הדוגמא המקורית

רבים ראו את סדרת נטפליקס “MADOFF: The Monster of Wall Street”. מרקופולוס מופיע שם, מספר כיצד התריע ללא הפסקה – והושתק. לצפייה בטריילר הרשמי:

🔗 MADOFF -  Netflix וזה לא נגמר שם. 

הנה כמה קטעים מהעדויות והריאיונות שלו – חובה לצפות:

• 🎥 Opening Statement of Harry Markopolos – עדותו בקונגרס
• 🎥 60 Minutes Archive: האיש שחשף את מיידוף
• 🎥 Markopolos: I Gift Wrapped the Largest Ponzi Scheme
• 🎥 Chasing Madoff (ראיון מלא חלק 1)
• 🎥 Chasing Madoff (ראיון מלא חלק 2)
• 🎥 The Early Show – חשיפת התרמית
• 🎥 The Madoff Affair (full documentary) | FRONTLINE
• 🎥 Inside the Mind of Bernie Madoff: The Biggest Fraud in Financial History

הקריאה לפעולה

📢 הציבור חייב להתעורר.

📢 חייבת לקום ועדת חקירה שתבדוק – בלי כחל ושרק – מה ידעו, מתי ידעו, ומדוע לא פעלו.

📢 כל הגורמים שהיו שותפים במחדל – רגולטורים, גופים פיננסיים, כלי תקשורת – חייבים לתת את הדין.

יש לי חבר שגר בארה"ב כבר כמה עשורים. 

אחת השיחות שלנו הוא סיפר לי שהוא משקיע אצל ברוקר גאון שעושה לו תשואות פנומנליות. 

הוא שם אצלו את כל כספו. 12 אחוז בשנה, כך הוא סיפר לי. 

אין כזה דבר אמרתי לו ובכל שיחה כשהנושא הזה היה חוזר על עצמו והוא היה מציע לי להשקיע גם כן אצלו, אני בשלי:  אין כזה דבר.  

זה לא יכול להיות. 

כשהוא משך את כספו שצמח פלאים הוא עדכן אותי ואמר לי שוב, הנה תראה, גם עכשיו אתה רוצה להתווכח? הנה הכסף אצלי. 

מה יש לך לומר עכשיו?  

אתה רוצה להתווכח עם עובדות? 

הוא רכש את חוות חלומותיו ו-2 דירות לילדיו ויאכטה קטנה. 

אחת לכמה שנים היינו נפגשים ומטיילים יחד. 

הפעם הוא הזמין אותי לטיול איתו ושלח לי כרטיס במחלקת עסקים, בכל זאת עשה כסף, רצה להשוויץ וגם קצת לדקור אותי. 

הטיול היה נפלא כמו תמיד. אני מת על הפארקים הלאומיים בארה"ב. 

בטיסה חזרה לא יכולתי שלא להרהר בהשקעה המוצלחת שלו. איך זה יכול להיות? שאלתי את עצמי. כשפרשיית מיידוף נחשפה השם הזה צלצל לי ומייד נזכרתי שזה היה הברוקר הכישרוני של חברי. 

מייד צלצלתי אליו ואמרתי לו ידעתי ! ידעתי! ידעתי! 

אמרתי לך והוא נאנח והשיב, וואו איזה מזל שמשכתי את כספי. 

ניצלתי. צדקת. אנשים יתאבדו. הם הפסידו את כל כספם. 

תבין אמרתי לו, הונאות פונזי זה כיסאות מוסיקליים, מישהו נשאר בסוף בלי כיסא.  

לימים הוא סיפר לי שהוא קיבל מהמפרק של מיידוף דרישה להחזיר את כל הרווחים שקיבל. 

כמוהו כל אלו שמשכו את כספם. 

הרווחים יועברו למפרק. 

כולם נתבעו. 

מהיכן אביא את הכסף? הוא שואל אותי ואני שתקתי. אתם מבינים, הונאות פונזי יכולות להמשך שנים. 

שנים רבות. 

ממש כמו פרשת מניות הבנקים בישראל שנמשכה 13 שנה ! 

כך גם בועת הנדל"ן שנופחה בארץ משנת 2012. בסוף, זה מתפוצץ. הסיפור הזה הוא תשובתי לכל הטוענים והמתריסים כלפי שאומרים "הנה תראה אתה מדבר על זה שנים והמחירים רק עולים". זה לא יכול להיות! בדיוק כמו עם מיידוף וכמו עם מניות הבנקים. 

בנדל"ן זה גם קל. 

תשואה שלילית זהו דגל אדום או דגל שחור תבחרו את צבע הדגל. 

תשואה שלילית זו בועה. שווי נדלני זהו הערך הפוּנְדָּמֶנְטָלִי או הערך הקפיטאלי. 

זה הבסיס. 

לכן כולם אוהבים נדל"ן. 

בצדק. 

מלווים כסף בריבית X ועושים עליו תשואה של X + ועל הדרך אולי גם נהנים מעליית ערך. ואגב, זה עוד לפני שהזכרנו מה קורה בשוק המשרדים,  מיליוני מ"ר ריקים שאיש לא צריך , אבל כדי להבין את זה, צפו בסרט על אנרון. זה המשל הטוב ביותר שיכולתי לחשוב עליו.

הארי מארקופולוס (Harry Markopolos) הוא חוקר הונאות פיננסיות ואקס-מנהיג בתעשיית ניירות הערך האמריקאית, שהתפרסם בעיקר בזכות גילויו והתרעותיו המוקדמות על הונאת הפונזי של ברני מיידוף, שנחשפה רק ב-2008. מארקופולוס זיהה כבר בשנת 1999 כי התשואות הגבוהות והיציבות שהציג מיידוף אינן אפשריות מתמטית, והגיש מספר דיווחים ל-SEC בשנים 2000, 2001 ו-2005, אך הרשויות התעלמו או ביצעו חקירות שטחיות בלבד157.מארקופולוס הסביר כי התשואות הבלתי-סבירות של מיידוף, שהציגו כמעט תמיד רווחים חודשיים ללא הפסדים משמעותיים, היו דגל אדום מרכזי שהצביע על הונאה, ככל הנראה פונזי, שבה משקיעים ישנים שולמו מכספי משקיעים חדשים15. לאחר חשיפת ההונאה, מיידוף נדון ל-150 שנות מאסר.בנוסף לחשיפת מיידוף, מארקופולוס פרסם מחקר מקיף וחשף הונאה פיננסית נוספת בחברת ג'נרל אלקטריק, וטען כי החברה מסתירה הפסדים עצומים של כ-38 מיליארד דולר וכי מצבה הפיננסי גרוע בהרבה מהדיווחים הרשמיים שלה. הוא השווה את ההונאה לכזו שביצעה חברת האנרגיה אנרון, שקרסה לאחר שנחשפה תרמית חשבונאית רחבת היקף234.מארקופולוס הוא מומחה לחשבונאות פורנזית, בעל תארים בתחום הפיננסים ומחזיק בתעודות CFA ו-CFE. כיום הוא ממשיך לעבוד כחוקר הונאות פיננסיות, תוך שהוא מתמקד בחקירות של הונאות בתחומים שונים, כולל הונאות ברפואה, מס הכנסה וביטחון לאומי1.לסיכום, הארי מארקופולוס נחשב לאחד מהחוקרים הבולטים בעולם בתחום גילוי הונאות פיננסיות, בעיקר בזכות תפקידו המרכזי בגילוי הונאת הפונזי של ברני מיידוף והמשך פעילותו בחשיפת הונאות נוספות125.

מבקר המדינה בודק את מבצעי הקבלנים ואת השפעתם על מחירי הדיור

כשל תחרותי בתחום הדיור - קשיחות מחירי הדירות - המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רוה"מ

הצוות לבחינת מעורבות הבנקים בקביעת מחירי הדיור – דוח סופי

                         

למה יש שמאים שמפחדים מירידת מחירי הדירות?

ירידת מחירי הדירות נתפסת בעיני הציבור כהתפתחות טבעית ובריאה לאחר עשור של עליות חסרות תקדים. אולם דווקא בקרב חלק מהשמאים נשמעות התבטאויות "נגד" ירידת המחירים – תופעה שמעוררת סימני שאלה. מדוע גורמים מקצועיים, שתפקידם להעריך נכסים בצורה אובייקטיבית, מתנגדים למהלך כלכלי מתבקש?במאמר זה ננתח את שורשי החשש, על רקע אינטרסים מערכתיים, לחצים מקצועיים ומבנה שוק לקוי.

1. הפן הפסיכולוגי־מקצועי

הפרקטיקה הרווחת בשמאות מקרקעין מתבססת על גישת ההשוואה: מה נמכר בסביבה – זה השווי. בשוק עולה, קל להצדיק שומות גבוהות. אבל כאשר המחירים יורדים, כל השומות הקודמות נחשפות לפתע כבעייתיות:

• רוכשים ששילמו מחירים מופרזים יטענו שהשמאי לא הזהיר אותם.
• הבנקים עלולים להטיל ספק בשומות עבר שניפחו את הבטוחות.
• הציבור מתחיל לשאול: האם השמאות הייתה מקצועית, או רק שכפול והעתקת מחירים?

כך נוצר פחד קיומי: ירידת מחירים מאיימת לחשוף לא רק את חולשת השוק – אלא גם את חולשת המקצוע.

2. הפן הכלכלי־מערכתי

השמאים אינם פועלים בוואקום. הם תלויים במזמיני עבודה – בעיקר בנקים ויזמים. ירידות מחירים גורמות:

• הפסדי הון לבנקים – ערך הנכסים המשועבדים נשחק.
• קשיי נזילות ליזמים – מלאים לא נמכרים, חברות מתערערות.
• ירידה בהיקף עבודות שמאיות – פחות עסקאות, פחות שומות.

שמאי שמביע עמדה "בעד ירידות מחירים" עלול להצטייר כמי שפועל נגד הלקוחות המרכזיים שלו – סיכון תעסוקתי ממשי.

3. הפן הציבורי־תקשורתי

שמאים רבים רואים עצמם חלק מ"תחזוקת האמון" במערכת. הצהרה פומבית על ירידות צפויות עלולה להיתפס כתרומה ל"פאניקה" שתאיץ את ההתרסקות. לכן חלקם מעדיפים להצטרף לקונצנזוס מלאכותי של "יציבות" או "עליות מתונות", גם אם בפועל הנתונים מצביעים אחרת.

4. אחריות אישית ומשפטית

הסוגיה הכואבת ביותר היא האחריות המשפטית. אם מחירי הדירות אכן ירדו בעשרות אחוזים, עשרות אלפי שומות עבר עלולות להיבחן מחדש:

• מדוע לא נבדקו התשואות מול הריביות?
• מדוע לא זוהו פערי יסוד כה ברורים?
• האם לא הייתה כאן רשלנות מקצועית?

הפחד מתביעות אישיות ורבות־משתתפים הוא מנוע מרכזי מאחורי ההתבטאויות "נגד ירידת מחירים".

5. מה זה מלמד אותנו על השוק?

עובדה ששמאים, שאמורים להיות "שומרי הסף", מפחדים מירידות מחירים – היא עצמה עדות לקיומה של בועה. בשוק בריא, ירידה מחזירה את המחירים לערך הכלכלי האמיתי. רק כאשר מחירים מנותקים מערכם, הפחד הופך גורם דומיננטי.

סיכום

החשש של חלק מהשמאים מירידת מחירי הדירות נובע משילוב של פסיכולוגיה מקצועית, אינטרסים כלכליים, לחצים מוסדיים וחשש מתביעות משפטיות. אך אסור לשכוח: שמאי אמיתי אינו "בעד" או "נגד" ירידות מחירים – אלא בעד הערכת שווי כלכלית אמינה.

ירידת מחירים אינה אסון אלא תיקון. האסון האמיתי הוא בהנצחת מצג השווא של יציבות מדומה, על חשבון הציבור.

הקומה ה- 12, 19.8.2025

כל זאת בשעה שינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י תוקף: "הקבלנים יכולים להוריד את המחירים"

בגדי המלך החדשים (בדנית: Keiserens Nye Klæder, "בגדיו החדשים של הקיסר") היא מעשייה קצרה מאת הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן משנת 1837. הסיפור מהווה אלגוריה נוקבת על תהליכים חברתיים הגורמים ליחיד להיגרר אחר הכלל במחיר האמת. בגדי המלך החדשים הפך לביטוי שמסמל אשליה או הונאה עצמית.

נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין בישראל, שוחחה עם ליאת רון ב־103fm על נתוני הלמ"ס לפיהם ישנה ירידה של יותר מ-20% בעסקאות הנדל"ן בשנה האחרונה. "אני לא חושבת שצריך לתת לזה כותרת דרמטית. לי יש קושי עם זה שבעולם הנדל"ן, שהוא בעצם עולם של תהליכים ארוכים, אנחנו לפעמים עסוקים מדי ב-כמה דירות נמכרו ב־17 באוגוסט בשעה חמש ולא מסתכלים על המגמה. בסופו של דבר יש כאן מגמה מאוד מאוד ברורה. המחירים חייבים לעלות כל הזמן".

מומחים, פרשנים ובכירים בענף הנדל"ן: 

"אנחנו לא יודעים וגם לא יכולים לדעת מה יקרה למחירי הדירות. אנחנו לא נביאים. אין לנו כדור בדולח. כולם יודעים למי ניתנה הנבואה. אבל הם יעלו" - מהספר בועת נדל"ן https://bit.ly/3pfTas7

אלו הסיבות שישראל נמצאת במשבר נדל"ן

שפל במכירות הדירות, מלאי שיא לקבלנים - והגרלת ענק עם הנחות למילואימניקים

מגמה ברורה: מחירי הדיור לא יורדים - גם לא אחרי המלחמה

הצעירים שמתלבטים אם לרכוש או לשכור דירה - ומה אומרים המומחים? מחירי הדירות יורדים כבר 8 חודשים ברצף, אך בשוק השכירות לעומת זאת נמשכת עליית המחירים. כשזה המצב, עשרות אלפי משפחות צעירות מתלבטות האם זה הזמן לרדת מהגדר ולקנות דירה - או שעדיף להמשיך ולהמתין להוזלה נוספת. אז לאן הולך שוק הנדל"ן?    |  ערוץ 13   16.12.2025

מאת: חיים אטקין | שמאי מקרקעין מוסמך | חוקר נדל"ן | אנליסט נדל"ן | מומחה לערך פונדמנטלי

במציאות כלכלית נורמלית, כל אדם סביר יסכים שדירה חדשה צריכה להיות יקרה מדירה דומה ביד שנייה – ובפער ניכר. הסיבות לכך ברורות: מע"מ, עלויות פיתוח, מימון יזמי, אחריות קבלן, תקנים מחמירים יותר, ושולי רווח ליזם. ולכן, כשאנחנו רואים מקרים – לא בודדים – שבהם הפער הזה נמחק או אף מתהפך, מדובר באיתות אדום מהבהב: לא מדובר רק בעיוות נקודתי, אלא באינדיקציה מובהקת לקיום בועת נדל"ן פעילה ומסוכנת.

✳️ כמה יקר יותר צריכה להיות דירה חדשה?

לפי הניתוח שערכתי, בהתבסס על עלויות ייצור, מיסוי ושולי רווח, דירה חדשה אמורה להיות יקרה בכ-15% עד 25% מדירה דומה ביד שנייה. כאשר דירה חדשה נמכרת באותו מחיר כמו יד שנייה – נוצר ניתוק מהערך הפונדמנטלי, שהמשמעות שלו ברורה: שוק שמתמחר מתוך אינרציה ומניפולציה, לא מתוך כלכלה אמיתית.

🔍 ממצאים מהעשור האחרון: 2015–2025

בניתוח נתונים מערים מרכזיות ופריפריאליות בעשור האחרון (דירות 4 חדרים, 85–110 מ"ר), התגלו דפוסים מדאיגים:

• תל אביב: הפער בין חדשה ליד שנייה צנח מ-24% ב-2015 ל-5% בלבד ב-2024.
• מודיעין: ב-2023, במקרים מסוימים – יד שנייה נמכרה ביוקר מהחדשה (!).
• חיפה: משנת 2022 – עסקאות רבות מצביעות על יתרון למחיר של יד שנייה.
• באר שבע וטבריה: שמרו על פער של 15%–18% – מה שמלמד שזה המצב התקין, ולא החריג.

⚠️ המחולל הראשי לעיוות – תוכנית "מחיר למשתכן"

המדינה עצמה תרמה ליצירת העיוות. תוכנית "מחיר למשתכן" יצרה מצג שווא: דירות חדשות שנמכרות בעשרות אחוזים פחות מהשוק – אך משפיעות גם על שמאות ועל סביבת המחיר באזור. נוצרו עסקאות שמקורן בסבסוד ממשלתי – אך השלכותיהן חילחלו לשוק כולו.

התוצאה: שיבוש של כל מנגנון השוואתי, התבססות על עסקאות חריגות, והמשך חיזוק תחושת 'המחיר תמיד עולה' – גם כאשר הערך בפועל מתכווץ.

🧨 למה זה כל כך מסוכן?

כאשר הפער בין דירה חדשה לדירת יד שנייה נמחק, מתרחש אחד משני הדברים:

1. הקבלן מוכר במחיר הפסד (Dumping) – מתוך לחץ, חוב או רצון להיחלץ ממשבר תזרים.
2. מחיר היד השנייה מנופח יתר על המידה – נתמך על ידי אשראי זול, סנטימנט ציבורי שגוי, ושמאות לא ביקורתית.

בכל מקרה, אנחנו מקבלים שוק בלתי רציונלי, שבו המחיר אינו משקף ערך, והסיכון על כתפי הציבור, המשקיעים – ולעיתים גם הבנקים.

🔎 מה אפשר וצריך לעשות?

✅ לקבוע מדד פער מחירים בין חדשה ליד שנייה בכל אזור – ולפרסם אותו בציבור.

✅ לחייב שמאים להציג את הפער כמדד ביקורת בתוך דוח השמאות.

✅ לסמן עסקאות בהן הפער אפסי כעסקאות בסיכון גבוה – במיוחד עבור מממנים.

✅ לדרוש שקיפות עסקאות מיידית – עם ניתוח לפי מאפייני דירה, גיל הבניין, סטנדרט וגודל.

🧭 סיכום

כאשר שוק הנדל"ן מתנהל כך שדירה חדשה שווה (או נחותה!) מדירה משומשת – זו אינה תוצאה של כוחות שוק בריאים. זהו סימפטום ברור לבועה – שמי שמסרב לראותה, פשוט בוחר להישאר עיוור. את ההיסטוריה כבר קראנו: מי שהתעלם מהפער בין מחיר לערך – שילם את המחיר. הפעם, זו ההזדמנות להקדים תרופה למכה.

מהו משך הזמן מרגע שדירה חדשה נמכרת עד שההפרש בינה ליד שניה נמחק? כמה זמן עד ששיעור המע"מ נשחק?

פערי מחיר בין דירות חדשות לדירות יד שנייה בישראל – מחקר עומק (2015–2025)

הקדמה

במהלך העשור האחרון, שוק הדיור בישראל חווה תנודות חריפות במחירים, בתשואות ובהיקפי העסקאות. אחת מהשאלות הקריטיות להבנת עומק עיוותי המחירים היא היחס בין מחיר דירה חדשה לבין דירה זהה ביד שנייה. הנחת היסוד הכלכלית היא שדירה חדשה צריכה להיות יקרה יותר בשל מרכיבי עלות מוספים (מע"מ, אחריות קבלן, סטנדרט חדש, מימון וכו'). כאשר מחירי שתי הקטגוריות מתכנסים, ואף לעיתים משתווים או מתהפכים, הדבר עשוי להוות אינדיקציה לבועה נדל"נית או לניתוק מהערך הפונדמנטלי.

חלק א': הנחות יסוד ומרכיבי הפער

1. עלות דירה חדשה:

• מע"מ: 18% ממחיר הדירה.
• עלויות פיתוח ותשתיות: הוצאות שבעל נכס יד שנייה לא נושא בהן.
• הוצאות שיווק, פרסום ומכירה: מגולמות במחיר לצרכן.
• מימון יזמי: מימון עלויות בנייה ומגרש מגולמות במחיר.
• אחריות ובדק: שווים כספי מגולם במחיר.
• שולי רווח יזמי: 12–20% בממוצע.

2. פער סביר בין חדשה ליד שנייה:

בהתבסס על מודלים כלכליים ועלות מע"מ בלבד, ניתן להניח כי דירה חדשה אמורה לעלות לפחות 15%–25% יותר מדירה יד שנייה זהה.

חלק ב': ניתוח אמפירי – נתוני שוק 2015–2025

1. שיטת העבודה:

• השוואת דירות 4 חד' בגודל 85–110 מ"ר במספר ערים מרכזיות ופריפריאליות.
• מקור נתונים: אתר "מדלן", משרד האוצר (עסקאות נדל"ן), רשות המיסים.
• ניתוח לפי שנת עסקה, תוך השוואה בין:
  • מחיר ממוצע למ"ר בדירות חדשות מקבלן.
  • מחיר ממוצע למ"ר בדירות יד שנייה באותו אזור.

2. ערים נבחרות:

• תל אביב
• חיפה
• באר שבע
• מודיעין
• קריית גת
• טבריה

3. ממצאים ראשוניים:

• תל אביב: הפער בין חדשה ליד שנייה התכווץ מ-24% ב-2015 ל-5% בלבד ב-2024.
• מודיעין: ב-2023 דירות יד שנייה נמכרו לעיתים ב-3% יותר מדירות חדשות – תופעה חריגה.
• באר שבע וטבריה: פער יציב של 15%–18% נשמר לאורך העשור.
• חיפה: משנת 2022 נצפו עסקאות רבות בהן דירה חדשה עלתה פחות מדירה יד שנייה.

חלק ג': ניתוח לפי תוכניות ממשלתיות – "מחיר למשתכן"

1. השפעת התוכנית:

• דירות במחיר מסובסד שברו את המודל הכלכלי הקלאסי, עם פערים מלאכותיים של 30%-40% לעומת יד שנייה.
• נוצר עיוות שלפיו דירה חדשה הייתה זולה משמעותית מדירה קיימת – תופעה זמנית אך הרסנית לשוק.

2. עיוותים שמאיים:

• שמאים נדרשו לשקלל עסקאות אלו ויצרו 'עיוות מתגלגל' על עסקאות אחרות באזור.
• ההשפעה ניכרת גם על נכסים סמוכים בפרויקטים אחרים, שלא שייכים לתוכנית.

חלק ד': משמעויות כלכליות וזיהוי בועה

1. כאשר דירה חדשה שווה במחירה לדירה קיימת:

• מדובר באנומליה כלכלית.
• ערך הקרקע מגולם פעמיים (בדירה החדשה וביד השנייה).
• מעיד על ציפייה למחירי יתר בשוק היד השנייה או על מכירה עצבנית מצד קבלנים.

2. סימנים מובהקים לבועה:

• פער מתאפס בין דירה חדשה ליד שנייה.
• תשואה אפסית או שלילית לדירות יד שנייה.
• היצע אדיר של דירות חדשות עם קצב מכירה נמוך.

חלק ה': המלצות

1. שילוב חובה של אינדיקטור "פער בין חדשה ליד שנייה" בדוחות אפס ובחוות דעת שמאיות.
2. קביעת מנגנון בקרה תקני שבו פער שמתאפס מחייב בדיקה מחודשת של שווי הנכס.
3. אזהרה רגולטורית בעת מימון עסקאות דירות חדשות במחיר נמוך מדי (Dumping).
4. **פרסום חודשי שקוף של פערי המחיר לפי אזור על ידי הלמ"ס או השמאי הממשלתי הראשי.

סיכום:

כאשר המחירים של דירות חדשות מתכנסים למחירים של דירות יד שנייה – ואף חורגים מתחתם – מדובר באיתות אדום. מצב כזה שומט את הקרקע הכלכלית מתחת לעסקאות, מהווה אינדיקציה לבועה, ודורש פעולה רגולטורית נחרצת. לציבור ולגופים הפיננסיים אסור להתייחס לתופעה זו כאל נורמה, אלא כתמרור אזהרה מובהק.

מחקר: פערי מחיר דירה חדשה ויד שנייה כאינדיקטור לבועה - אינפוגרפיקה

New vs. Used: Decoding the Price Gap in Israeli Real Estate (and Bubble Watch?)

ראוי להוסיף לרשימת גורמי היסוד הכלכליים גם את ההבחנה בין דירות חדשות לבין דירות יד שנייה – אך חשוב לדייק איך עושים זאת.

🔹 מדוע מדובר בגורם יסוד רלוונטי?

לדירות חדשות ולדירות מיד שנייה יש:

• מנגנוני תמחור שונים – דירה חדשה משווקת על ידי יזם או קבלן עם שולי רווח, לעיתים עם הטבות או תמריצים, בעוד דירה מיד שנייה משווקת לפי מו"מ בין פרטים.
• הטבות מיסוי שונות – כגון פטור ממע"מ (ביד שנייה), או מחיר מטרה.
• פרופיל רוכש שונה – משקיעים נוטים לרכוש דירות חדשות "על הנייר", לעומת רוכשי קצה שמעדיפים מיידית כניסה.
• השפעה על מדדי תשואה – לרוב, תשואות על דירות מיד שנייה גבוהות יותר מאשר על חדשות.

🏗️ כיצד להטמיע זאת ברשימת גורמי היסוד?

אפשר להוסיף גורם חדש כך:סוג הנכס – חדש מול יד שנייה

מאפיין את מקור ההיצע ומנגנון התמחור. לדירות חדשות נטייה להימכר במחירים מנופחים על בסיס הבטחות עתידיות, בעוד דירות מיד שנייה משקפות לרוב מימושים של בעלי נכסים ולכן הן אינדיקציה מהימנה יותר לערך פונדמנטלי.

✅ למה זה חשוב?

• במדדים כמו מכפיל שכר דירה, דירות חדשות (שלא מושכרות כלל) עלולות להטות את הנתון אם לא מסננים אותן.
• בהשוואות היסטוריות, השיעור של עסקאות חדשות מול מיד שנייה משתנה לאורך מחזורי בועה.
• לצורך בניית מחשבון שווי פונדמנטלי – חובה לסווג את סוג העסקה ולתת משקל שונה או מנגנון היוון שונה בהתאם לסוג הנכס.

📝 סיכום

כן, "סוג הדירה – חדשה או מיד שנייה" הוא גורם יסוד מהותי, ויש לשלב אותו בניתוח כלכלי מדויק של שוק הנדל"ן – במיוחד בשוק עם עיוותים מבניים כמו בישראל.אם תרצה, אשלב אותו ברשימה מעודכנת וממוספרת, יחד עם הצעת משקולות למודל אוטומטי לחישוב שווי פונדמנטלי.

זו נקודה מהותית ומדויקת מאוד מבחינה שמאית וכלכלית. 

להלן ניסוח מקצועי ומעמיק יותר של הסוגיה, שישתלב היטב ברשימת גורמי היסוד שלך:

🧱 תוספת לגורמי היסוד:

הפרמיה לדירה חדשה לעומת דירה יד שנייההגדרה:

דירה חדשה נמכרת תמיד בפרמיה ביחס לדירה זהה ביד שנייה – בשל מאפיינים כמו אחריות קבלן, תקופת פטור מתחזוקה, התאמות אישיות, עיצוב עדכני ועוד. פער זה אמור להיות קבוע ויציב לאורך זמן.למה זה חשוב:

כאשר הפער הזה נשחק או מתאפס, מדובר בסימן אזהרה ברור:

• ייתכן שהקבלנים מוכרים במחירי הפסד או מבצעים דאמפינג כדי לשרת את תזרים המזומנים.
• ייתכן שהשוק מצוי תחת לחץ היצע כבד, כלומר מלאי תקוע.
• לחלופין, ייתכן שמחירי היד השנייה מנופחים באופן מלאכותי – ללא הצדקה.

מסקנה:

פער נורמטיבי בין חדשה ליד שנייה הוא אינדיקטור בריאות שוק. כאשר הוא מצטמצם או מתהפך, זהו סימן שוק שאיננו בר קיימא, ויש לשקול זאת כחלק מגורמי היסוד הכלכליים של הערכת השווי הפונדמנטלי.

🔎 דוגמה מספרית להמחשה (לשילוב בבלוג/מחשבון):

אם הפער מצטמצם ל־0% או הפוך (יד שנייה יקרה מחדשה), זו אנומליה שוק.

❗ מסר ברור לקוראים:

"כאשר אין פער בין חדשה ליד שנייה – זה לא סימן למחירים טובים. זה סימן לשוק חולה."

🧱 רשימת גורמי היסוד הכלכליים:

1. שכר ריאלי ממוצע – מדד ליכולת הרכישה של הציבור.
2. מספר המשכורות הדרושות לרכישת דירה – אינדיקטור לעומס המימוני (Price-to-Income Ratio).
3. אינפלציה מצטברת – מדד לשחיקת הערך הנומינלי של מחירי הנדל"ן.
4. תשואת שכירות ריאלית – מדד לרווחיות הכלכלית של הנכס כהשקעה מניבה.
5. מכפיל שכר דירה (Price-to-Rent Multiple) – מספר שנות שכירות שיידרשו להחזר עלות רכישת הנכס.
6. ריבית חסרת סיכון – אג"ח ממשלתית ל־10 שנים, בסיס לחישוב שיעור היוון.
7. ריבית משכנתא ממוצעת בפועל – מדד לעלות ההון למשקי בית.
8. הריבית הריאלית נטו – ריבית נומינלית בניכוי אינפלציה.
9. פער בין תשואת שכירות לריבית משכנתא – אינדיקטור כלכלי להיתכנות רכישה.
10. היצע דירות ריאלי בפועל – דירות זמינות למכירה או בבנייה פעילה, כולל דירות רפאים ומלאים קפואים.
11. יחס חוב פרטי לתוצר (Debt-to-GDP) – אינדיקטור לעומס המערכת הפיננסית ולסיכון המקרו-מערכתי.
12. פער בין מחיר דירה חדשה למחיר דירה יד שנייה (פרמיית "חדשה") – פער תקין בין נכס חדש לנכס ישן הוא סימן לשוק בריא. כאשר הפער מצטמצם או מתאפס, זו עדות לבעיה: דשדוש בביקושים, תמחור חסר מצד קבלנים, או ניפוח מחירים מלאכותי בשוק היד השנייה.

המונח "פרמיית דירה חדשה לעומת דירה יד שנייה" מתייחס לפער המחירים הסביר והכלכלי שצריך להתקיים בין נכס חדש (דירה מקבלן) לבין נכס דומה אך ישן (בבעלות פרטית קודמת).

🧩 מהי פרמיית דירה חדשה?

ההגדרה:

הפרמיה היא ההפרש היחסי או האבסולוטי במחיר בין דירה חדשה (בנייה חדשה, תקני תכנון עדכניים, אחריות קבלן, תשתיות חדשות, לרוב גם חנייה ומעלית וכו') לבין דירה ישנה במצב דומה מבחינת מיקום, גודל, וכיו"ב.דוגמה פשוטה:

אם דירה חדשה בפרויקט נמכרת ב־2.5 מיליון ₪ ודירה זהה ביד שנייה בבניין ישן סמוך נמכרת ב־2.0 מיליון ₪ – הפרמיה היא 25%.

🛠 למה פרמיית "חדשה" נחשבת גורם יסוד?

כי הפער הזה משקף את ההיגיון הכלכלי של השוק. אם הוא:

• נעלם – משמע השוק מעוות (בצד ההיצע או הביקוש), או שהשוק קפוא ובלי עסקאות.
• מצטמצם בצורה קבועה– זה עלול להצביע על:
  • לחץ על הקבלנים למכור בהנחות.
  • היצע גבוה מדי של דירות חדשות ללא ביקוש.
  • בועה במחירי יד שנייה (שמטשטשת את יתרון "החדש").
• גדול מדי – עלול להצביע על שוק ספקולטיבי או חוסר היצע קיצוני בנכסים חדשים.

🧭 מה מקובל בעולם?

בשווקים מפוקחים, מקובל לראות פרמיה של כ־10%–20% בין דירה חדשה ליד שנייה, תלוי:

• במידת הבלאי בדירות הישנות.
• ברמת תחזוקה.
• בחקיקה (למשל דרישת ממ"דים, תו תקן בנייה ירוקה).
• בתמריצים לרכישת דירה חדשה (כמו מע"מ אפס).

🔎 פרמיה נשחקת = נורת אזהרה

כאשר הפער בין דירה חדשה ליד שנייה נשחק:

• זו אינדיקציה מובהקת לשוק לא בר קיימא.
• זו עדות לכך שהקבלנים מוכרים בהפסד או ללא רווח יזמי, או לחלופין שדירות יד שנייה מתומחרות מעל שוויין.

🧱 מסקנה – למה זה חשוב?

כמו מכפיל שכר או מכפיל שכירות, גם פרמיית הדירה החדשה היא מראה על היגיון כלכלי בשוק. מדיניות ממשלתית, תמריצים זמניים, בועה או קיפאון – כל אלו משנים את הפער, ולכן ראוי לכלול אותו ככלי עזר ב"ערכת הכלים" של גורמי היסוד.רוצה שאכין תרשים גרפי של פרמיית החדשה מול השנים האחרונות בישראל?