שלט אבל? רק אחרי הלוויה – גם השכול הפך ליעד מודיעיני

כאשר חברת קדישא מזהירה מפני תליית שלט אבל מחשש לפריצה, ברור שמשהו עמוק השתבש. הבלוג בוחן את תופעת ה"פריצות מהפיד" – פשעים שמתוזמנים על בסיס מידע גלוי ברשתות החברתיות, כולל פרשת ערן זהבי במיקונוס – ומציע כללי זהירות שחייבים להפוך לסטנדרט.

🕯️ שלט אבל? רק אחרי הלוויה – גם השכול הפך ליעד מודיעיני

כאשר אמי נפטרה, פניתי לחברת קדישא ושאלתי:

האם לתלות שלט מודיע על מותה מחוץ לבית, כנהוג?

והם ענו לי בשקט קר:

"אל תתלה שלט לפני הלוויה. אנחנו מכירים מקרים שבהם פרצו לבתים בדיוק בזמן שהמשפחה הייתה בבית העלמין."🔓💀

כך הפכה האבלות – להזמנה לפשע.

וגם השכול, כמו החופשה, הפך לפיסת מידע שמישהו מנצל.

📸 תיעוד מהווילה – ואז שוד מתוכנן

הכתבה שפורסמה השבוע באתר mako מספרת על ערן זהבי וחבריו שנפשו בווילה יוקרתית במיקונוס.

הם תיעדו כל רגע – הבריכה, הווילה, החגיגות – והעלו לרשת.

כמה ימים לאחר מכן – פריצה מדויקת, גניבה של תיקים ורכוש יקר.🎯 זו לא הייתה מקריות.

🕵️‍♂️ זו הייתה פעולה מודיעינית, על בסיס מידע גלוי – מהפיד שלהם.

📲 כשהאינסטגרם הופך למודיעין. האוסינט הפך פלילי

👁️ כל סטורי הוא תצפית

🧭 כל תיוג הוא מיקום

⏰ כל פוסט בזמן אמת – הוא תזמון מדויק לגניבהעבריינים בישראל ובחו"ל מפעילים "ציידי אינסטגרם":

משפיענים, אנשי עסקים, סלבס, ואפילו אנשים רגילים – הופכים יעד.

הם מחפשים לא רק רכוש – אלא הזדמנות.

❗זה לא רק סלבס. גם אנחנו הבאים בתור

⚠️ שלט אבל

⚠️ צ'ק-אין בחו"ל

⚠️ תיעוד של חפצים יקריםכולם משדרים מסר אחד:

"אנחנו לא בבית."וכשזה פוגש את מי שמחפש הזדמנויות –

🔐 השלט הפך למפתח.

🧠 אז מה עושים?

✅ תיעוד בדיליי – אל תעלו פוסט או סטורי בזמן אמת.

✅ שלטי אבל – רק לאחר הלוויה

✅ הצנעת רכוש – לא חייבים לצלם כל תכשיט או שעון

✅ חשבון סגור (Private) – ואישור רק למי שאתם באמת מכירים

✅ הסברה לדור המבוגר והצעיר – גם הם חשופים

✅ תדרכו את הילדים בהתאם - השיתוף שלהם יכול להיות הטריגר לפריצה

🧱 לסיכום

במדינה שבה אפילו אנשי קדישא ממליצים להסתיר את מועד הלוויה מחשש לפריצה –

📉 לא מדובר בפרנויה.

📉 לא מדובר באירוע בודד.

זהו סימפטום חברתי.

זוהי מציאות חדשה – בה המידע הפשוט ביותר יכול להיפוך לכלי נשק.🕯️🛑🧠

הבחירה שלנו מה לחשוף – היא ההגנה האחרונה שנשארה לנו.

ציידי האינסטגרם: כך עוקבים עבריינים אחרי סלבס ואנשי עסקים ברשתות החברתיות

31Jul

ערך פונדמנטלי הוא ערך יסודי בסיסי ולמה הוא הדבר הראשון שבודקים בשווי נדל"ן

ערך פונדמנטלי הוא ערך יסודי בסיסי ולמה הוא הדבר הראשון שבודקים בשווי נדלן. הניתוח הפונדמנטלי מהווה אחד הכלים המרכזיים והחשובים ביותר בעולם ההשקעות המודרני, והוא משמש כבסיס להערכת הערך האמיתי של נכסים פיננסיים שונים. בעוד שהמושג "ערך פונדמנטלי" או "ערך בסיסי" מתייחס אכן לערכו המהותי והיסודי של נכס, יש להבין כי יישומו והשימוש בו משתנים בהתאם לסוג הנכס הנבחן. המחקר הנוכחי יבחן את עקרונות הניתוח הפונדמנטלי, את יישומו בתחומי ההשקעה השונים, ואת הקשר בינו לבין הערכת שווי נדלן.

ניתוח פונדמנטלי בהשקעות: הבנת הערך הבסיסי ויישומו בתחומים שונים

הניתוח הפונדמנטלי מהווה אחד הכלים המרכזיים והחשובים ביותר בעולם ההשקעות המודרני, והוא משמש כבסיס להערכת הערך האמיתי של נכסים פיננסיים שונים. בעוד שהמושג "ערך פונדמנטלי" או "ערך בסיסי" מתייחס אכן לערכו המהותי והיסודי של נכס, יש להבין כי יישומו והשימוש בו משתנים בהתאם לסוג הנכס הנבחן. המחקר הנוכחי יבחן את עקרונות הניתוח הפונדמנטלי, את יישומו בתחומי ההשקעה השונים, ואת הקשר בינו לבין הערכת שווי נדלן.

המחקר של בנק ישראל מסביר כי גורמי היסוד הם המרכיבים הכמותיים והאיכותיים שמרכיבים את הערך הפונדמנטלי של נכס, הכוללים את היכולת לייצר הכנסה, שיעורי תשואה, מכפילי שכירות, מיקום, מצב הנכס, ביקוש והיצע בשוק, סיכונים, פוטנציאל השבחה, והקשר לרמת ההכנסה של משקי הבית באזור, והם משמשים בסיס להערכת שווי אמיתי ומעמיקה של נכס נדל"ן.

לפי מסמך זה, "ערך פונדמנטלי" מתייחס לרמה ארוכת הטווח של מחירי הדירות (ושכר הדירה) כפי שהיא נקבעת על ידי גורמים כלכליים בסיסיים.

המסמך מציב מסגרת כלכלית של תמחור נכסים, שבה מחיר הדירה משקף את זרם התקבולים העתידי ממנה, הכולל את ערך שירותי הדיור (שכר הדירה) ואת מחיר הדירה שיתקבל בעתיד לכשתמכר.

במצב של שיווי משקל יציב (steady state) ובתנאים "נורמליים", מחיר הדירה שווה ליחס שבין שכר הדירה לריבית (p = rent/r). תובנה זו משקפת את הרעיון ששני המחירים (מחירי הדירות ושכר הדירה) קשורים זה בזה לאורך זמן ואינם יכולים להתבדר באופן משמעותי, שכן הם מהווים תחליפיים במתן שירותי דיור, וכל אחד מהם צריך להתאים את עצמו כך שהתשואה על השקעה בדירה תהיה תואמת את הריבית האלטרנטיבית.המודל האקונומטרי שנאמד במאמר, ובפרט משוואת הטווח הארוך (co-integration), בא לבחון אמפירית את ההשערה בדבר מגמה משותפת בין המשתנים הללו לאורך זמן. משוואת הטווח הארוך שנאמדה במאמר (משוואה 4) מקשרת בין מחירי הדירות, שכר הדירה, הריבית הריאלית לטווח ארוך, ויעד האינפלציה.

רמת הטווח הארוך, הנגזרת ממשוואת הטווח הארוך שנאמדה על בסיס הגורמים הבסיסיים, היא זו המשמשת במאמר כאומדן ל"ערך הפונדמנטלי". השוואת המחירים בפועל לרמת הטווח הארוך הזו מאפשרת לבחון את השאלה האם נוצרת בועה במחירי הדירות, כאשר סטייה חיובית משמעותית מרמת הטווח הארוך נחשבת אינדיקציה לקיומה של בועה או "עליית יתר".הגורמים הבסיסיים העיקריים הנכללים במסגרת זו ומשפיעים על ערך הטווח הארוך הם:

שכר הדירה / ערך שירותי הדיור בבעלות.
הריבית הריאלית לטווח ארוך.
יעד האינפלציה (שכניסתו למודל קשורה גם לרמת הריבית המוניטרית).

בנוסף לגורמים אלו, המאמר מציין במבוא גורמים בסיסיים נוספים המסבירים את התפתחות המחירים, כגון היצע הדירות, גידול האוכלוסייה (המשתקפים יחד ביחס האוכלוסייה למלאי הדירות), ומחזור העסקים (המשתקף בשיעור האבטלה). גורמים אלו תורמים להסבר הדינמיקה של המחירים גם בטווח הקצר (במודל תיקון הטעות ומשוואות ההפרשים).

לפי מסמך זה, השאלה האם נוצרת בועה במחירי הדירות בישראל היא אחת ממטרות הניתוח העיקריות. המסמך מתייחס ל"בועה" כאל סטייה חיובית משמעותית של מחירי הדירות בפועל מרמתם ארוכת הטווח, הנגזרת מגורמי יסוד כלכליים (ה"ערך הפונדמנטלי"). בועות במחירי הבתים צפויות להיווצר בתנאים "שאינם נורמליים", כמו ההתפתחות בשוק הנדל"ן בארה"ב במהלך המחצית הראשונה של שנות ה-2000 על רקע התפתחות שוק האשראי לנדל"ן והרדיפה אחר תשואות.לשאלת הבועה, המחברים מציגים ממצאים המצביעים על קיומה:

סטייה מרמת הטווח הארוך: לפי המודל שנאמד במאמר (משוואת הטווח הארוך, משוואה 7.1), נכון לסוף שנת 2010, רמת מחירי הדירות בפועל הייתה גבוהה מרמת הטווח הארוך שלהם בשיעור של 8%. סטייה חיובית זו נחשבת לאינדיקציה לקיומה של בועה או עליית יתר.
הערכת גודל הבועה: המחברים מדגישים שהמדגם ששימש לאמידה (במיוחד התקופה הקצרה יחסית והכללת העלייה החדה במחירים בשנתיים האחרונות של המדגם) עשויה לגרום לשיעור סטייה נמוך מדי. לכן, הסטייה של 8% המתקבלת מהרצה על כל המדגם (1999-2010) מהווה רף תחתון לאומדן הבועה בסוף 2010.
בדיקות רגישות (קיצור תקופת המדגם): כאשר המחברים אמדו את המודל על תקופות שהסתיימו לפני העלייה החדה (עד 2008 או 2009), והשוו את המחירים בסוף 2010 לרמת הטווח הארוך הנגזרת ממודלים אלו, הם קיבלו סטיות גבוהות יותר.
- למשל, בהרצה עד סוף 2008, הסטייה בסוף 2010 הייתה כ-18.8%.
- בהרצה עד סוף 2009, הסטייה בסוף 2010 הייתה כ-14.9%.
- בהרצת נוספות על מדגם ארוך יותר (החל מ-1996), גם התקבלו סטיות גבוהות יותר.
- המחברים מציינים שלפי מדידות נוספות, שיעור הסטייה של מחירי הדירות בפועל מרמת הטווח הארוך נע בין 8% ל-20%.
שארית לא מוסברת במודל: בחינת השאריות ממשוואת ההפרשים של מחירי הדירות (איור 7.2) מציגה שארית חיובית, מובהקת וחריגה בעשור האחרון, במיוחד במחצית השנייה של 2010. משמעות הדבר היא שגורמי המשוואה אינם מצליחים להסביר את כל עליית המחירים בתקופה האחרונה. מצב זה מתיישב עם התפתחות בועתית.

לסיכום: המסמך קובע במפורש כי נכון לסוף שנת 2010, מחירי הדירות בישראל היו גבוהים מהערך הפונדמנטלי שלהם, ומסיק מכך שקיימת עליית יתר (בועה) במחירי הדירות. בעוד שהאומדן המינימלי לסטייה הוא 8%, הניתוח מצביע על כך שהסטייה בפועל עשויה להיות כפולה מכך, כלומר, בועה של לפחות 8% ואף עד 16%-20%.

עקרונות הניתוח הפונדמנטלי

הניתוח הפונדמנטלי, כפי שמוגדר בספרות הכלכלית, הוא ניתוח דוחותיו הכספיים של עסק כדי להעריך את מצב הנכסים, ההתחייבויות והרווחים של העסק, בריאותו, מתחריו והשווקים בהם הוא פועל1. גישה זו שונה מהותית מניתוח טכני, המתמקד בתנועות מחירים היסטוריות ודפוסים גרפיים. במקום זאת, הניתוח הפונדמנטלי מתמקד בבחינת הנתונים הכלכליים והפיננסיים של החברה או הנכס, במטרה להבין את הערך האמיתי של הנכס ולזהות הזדמנויות השקעה טובות3.העקרון המנחה של הניתוח הפונדמנטלי מבוסס על ההנחה שבטווח הקצר השווקים עשויים לתמחר נייר ערך באופן שגוי, אבל בטווח הארוך, השוק יתמחר את נייר הערך במחיר ה"נכון"1. על פי שיטה זו ניתן ליצור רווח על ידי רכישת נייר ערך אשר מתומחר באופן "שגוי" ולחכות שהשוק יזהה את ה"טעות" ויבצע תמחור מחודש לנייר הערך1. גישה זו מדגישה את החשיבות של הבנת הערך הפנימי האמיתי של הנכס, מעבר לתנודות השוק הזמניות.

מטרות הניתוח הפונדמנטלי

הניתוח הפונדמנטלי משרת מספר מטרות מרכזיות בתחום ההשקעות. ראשית, הוא מאפשר לבצע הערכת שווי למנייה של חברה ולחזות את תוחלת מחירי המנייה העתידיים1. שנית, הוא מסייע בביצוע הסקה לביצועי העסק ובהערכת הנהלת העסק, מה שמאפשר לקבל החלטות תוך-עסקיות או לחשב את סיכון האשראי1. בנוסף, הניתוח מתמקד בהערכת הערך הפנימי של המניה, המהווה את הבסיס לקבלת החלטות השקעה מושכלות1.

גורמים ומתודולוגיות בניתוח פונדמנטלי

גורמים מרכזיים המשפיעים על הערכת שווי

הניתוח הפונדמנטלי מביא בחשבון מגוון רחב של גורמים המשפיעים על שוויה של ישות כלכלית. מצבה הכללי של הכלכלה וגורמים מאקרו-כלכליים כגון הריביות במשק, נתוני תעסוקה, תמ"ג, דיור ונתוני ייצור מהווים חלק בלתי נפרד מהניתוח1. בנוסף, נלקח בחשבון מידע על ההנהלה, המתחרים והשווקים בהם פועל העסק1.ברמה המיקרו-כלכלית, הגורמים המרכזיים כוללים את הכנסות ורווחיות החברה - יכולתה להפיק הכנסות ולייצר רווחים לאורך זמן2. מבנה ההון, המתבטא ביחס בין ההון העצמי לחוב של החברה, מהווה גורם קריטי נוסף2. תזרים המזומנים, שמשקף את יכולתה של החברה לייצר מזומנים מפעילותה השוטפת, נחשב לאחד האינדיקטורים החשובים ביותר לבריאותה הפיננסית2. נתח השוק והמיצוב התחרותי, לצד איכות ההנהלה והסביבה הרגולטורית, משלימים את התמונה הכוללת2.

כלים ושיטות ניתוח

הניתוח הפונדמנטלי מתבסס על מגוון כלים ושיטות מתוחכמות. ניתוח דוחות כספיים מהווה את הבסיס, כולל בחינת המאזן, דוח רווח והפסד ודוח תזרים המזומנים2. ניתוח יחסים פיננסיים מאפשר חישוב והשוואה של יחסים מרכזיים כגון יחס הון חוזר, יחס כיסוי חוב ויחסי רווחיות2. מודלים פיננסיים מתקדמים כמו היוון תזרימי מזומנים (DCF) משמשים להערכת השווי הפנימי של החברה2. לבסוף, מחקר ענפי מקיף מאפשר ניתוח מגמות ענפיות, תנאי שוק ופעילות מתחרים2.קיימות שתי גישות בסיסיות לביצוע הניתוח: ניתוח מלמעלה-למטה וניתוח מלמטה-למעלה1. הגישה הראשונה מתחילה מניתוח הסביבה המאקרו-כלכלית ומתקדמת לענף ולחברה הספציפית, בעוד שהגישה השנייה מתמקדת תחילה בחברה הפרטית ומתרחבת החוצה.

יישום הניתוח הפונדמנטלי בתחומים שונים

בשוק המניות

בשוק המניות, הניתוח הפונדמנטלי מהווה את הבסיס לקבלת החלטות השקעה מושכלות. המשקיעים משתמשים בו כדי לקבוע איזו מניה לקנות ובאיזה מחיר1. הניתוח מתמקד בהערכת הביצועים הפיננסיים של החברה, פוטנציאל הצמיחה שלה, ויכולתה ליצור ערך לבעלי המניות לאורך זמן. משקיעים פונדמנטליסטיים רבים משלבים גם כלים מהניתוח הטכני לצורך קביעת נקודות הכניסה והיציאה, מה שמדגים את הגישה המשולבת שנהוגה כיום1.

בהקשר של שוק הנדלן

בעוד שתוצאות החיפוש מתמקדות בעיקר בניתוח פונדמנטלי במניות ובחברות, עקרונות דומים מיושמים גם בשוק הנדלן. במקרה של נדלן, ה"ערך הפונדמנטלי" או "הערך הבסיסי" מתייחס לערכו הפנימי של הנכס בהתבסס על מאפייניו הפיזיים, המיקום, פוטנציאל הכנסה, ותנאי השוק. עם זאת, חשוב לציין שהניתוח הפונדמנטלי בנדלן שונה במידה מסוימת מזה המיושם במניות, שכן הוא מתמקד יותר בגורמים כמו תשואת השכירות, העלאת ערך הנכס לאורך זמן, ומיקום גיאוגרפי.

יתרונות וחסרונות של הגישה הפונדמנטלית

יתרונות הגישה

הניתוח הפונדמנטלי מספק מספר יתרונות משמעותיים למשקיעים. הוא מאפשר תובנות מעמיקות לגבי ביצועי החברה ומצבה הפיננסי2, מה שמסייע בקבלת החלטות השקעה מבוססות נתונים. הגישה מתמקדת בגורמי הבסיס המניעים את ביצועי החברה, ולא רק בתנועות מחירים זמניות2. זה מאפשר למשקיעים לקבל תמונה מקיפה יותר לגבי בריאותה הפיננסית של חברה ופוטנציאל הצמיחה שלה2.הניתוח מתבסס על נתונים אמינים ומאומתים מהדוחות הכספיים, מה שמקנה לו אמינות גבוהה. בנוסף, הוא מאפשר זיהוי של הזדמנויות השקעה שהשוק עלול לפספס או לתמחר בצורה שגויה, ובכך יוצר פוטנציאל לרווחים משמעותיים לטווח הארוך.

מגבלות וחסרונות

למרות יתרונותיו הרבים, לניתוח הפונדמנטלי ישנן גם מגבלות. הוא מתבסס על נתונים מהעבר ומההווה, ולכן יכולתו לחזות באירועים עתידיים לא צפויים מוגבלת. השוק יכול להישאר "לא רציונלי" לתקופות ארוכות, מה שעלול לגרום לפערים ממושכים בין הערך הפונדמנטלי למחיר השוק. בנוסף, הניתוח דורש השקעת זמן ומשאבים רבים, ולעיתים המידע הזמין עלול להיות לא מלא או מוטה.

מסקנות והמלצות

הניתוח הפונדמנטלי מהווה כלי חיוני ומהותי בעולם ההשקעות, המאפשר הערכה מדויקת של הערך האמיתי של נכסים פיננסיים. הוא אכן מתמקד ב"ערך הבסיסי" או "הפונדמנטלי" של הנכס, אך חשוב להבין שיישומו משתנה בהתאם לסוג הנכס הנבחן. בעוד שבמניות הניתוח מתמקד בדוחות כספיים וביצועי החברה, בנדלן הוא עשוי להתמקד יותר במאפיינים פיזיים, מיקום, ופוטנציאל הכנסה.לגבי השאלה האם זהו "הדבר הראשון" שבודקים בשווי נדלן - התשובה מורכבת יותר. בעוד שהערך הפונדמנטלי הוא אכן רכיב מרכזי בהערכת נדלן, הערכת שווי נדלן כוללת גם גורמים נוספים כמו מחקר שוק, השוואת מכירות, וניתוח תשואות. המשקיעים המנוסים ממליצים על גישה משולבת המשלבת ניתוח פונדמנטלי עם כלים וגישות נוספות, על מנת לקבל תמונה מקיפה ומדויקת ככל הניתן של שווי הנכס ופוטנציאל ההשקעה בו.

https://www.perplexity.ai/search/hm-rk-pvndmntly-hv-rk-ysvdy-bs-5HLGlkDDSqSrNkdK2brG3Q#0

האם אפשר להשוות את זה למישהו שבא לקנות מכונית חדשה והיא נקייה ונוצצת עומדת בחנייה מבלי להוציא אותה לנסיעת מבחן והוא קונה אותה אבל בלי בכלל לבדוק אם יש לה מנוע או האם היא בכלל נוסעת?

ההשוואה מדויקת מאוד: לקנות נכס (כמו מניה או נדל"ן) רק בגלל שהוא "נראה טוב מבחוץ" בלי לבדוק את הערך הפנימי והאמיתי שלו, זה כמו לקנות רכב נוצץ מבלי לבדוק אם יש לו מנוע או אם הוא בכלל נוסע5 6. ניתוח פונדמנטלי בודק את "המנוע" של הנכס—הבסיס הכלכלי, הכנסות, נכסים, פוטנציאל צמיחה—ולא מסתפק רק במה שנראה כלפי חוץ או במחיר שמוצג בשוק4 6. כך מצמצמים סיכונים ומבינים אם העסקה באמת משתלמת.

הערך הפנימי, או הערך היסודי (פונדמנטלי), הוא בעצם "השווי האמיתי" של נכס—בין אם זו מניה, דירה, עסק או כל נכס אחר—כפי שהוא נגזר מהמצב האמיתי שלו ולא מהמחיר שמישהו מוכן לשלם עליו כרגע בשוק2 7.

הערך הפנימי מתבסס על בחינה מעמיקה של כל מה שמרכיב את הנכס:

מה הוא מייצר או מסוגל לייצר (הכנסות, רווחים, פוטנציאל צמיחה)
מה יש לו (נכסים, זכויות, יתרונות תחרותיים)
מהן ההתחייבויות שלו (חובות, סיכונים)
מי עומד מאחוריו (הנהלה, מיקום, מצב פיזי)
ואיך כל אלה משתלבים עם הסביבה הכלכלית והתחרותית שבה הוא פועל1 2 5.

לדוגמה, כשבודקים דירה להשקעה, לא מסתפקים רק בנראות שלה או במחיר שמבקשים עליה, אלא בודקים: את המצב הפיזי, המיקום, אפשרויות השכרה, תכניות בנייה עתידיות בסביבה, מצב משפטי ועוד. כל אלה עוזרים להעריך מה באמת שווה הדירה, בלי קשר ל"באז" או למחיר שוק רגעי.

במילים פשוטות:

הערך הפנימי הוא כמו לברר מה יש "מתחת למכסה המנוע"—האם הנכס באמת שווה את המחיר, או שהמחיר בשוק גבוה/נמוך מהשווי האמיתי שלו. זו הדרך להבין אם העסקה באמת טובה או מסוכנת, והיא הבסיס להחלטות השקעה חכמות4 7.

גישת "שיכפול והעתקת מחירים", או גישת "לספר בכמה נמכרה דירה ליד" אינן גישות שמאיות לקביעת שווי מקרקעין. הן אינן גישות אוניברסליות. אלו גישות של פרקטיקה פסולה ושגוייה שהשתרשה והתקבעה, ניפחה, טיפחה, הנציחה קיבעה והתפיחה את בועת הנדל"ן כל זאת בשעה שאיש איננו וטורח להשתמש או לבדוק את התוצאה גם בשתי גישות השומה האחרות ומבלי שאיש בוחן או בודק שווי.

"מחיר הוא נתון שוק שהתקבל בעבר או מתקבל בהווה. שווי הוא מסקנה כלכלית על מחיר שראוי שיתקבל" - תורת השמאות

"לדעת בכמה נמכרה דירה ליד - כל אחד יכול. לא צריך להיות שמאי לשם כך, אבל להגיד שמי שקנה אותה אידיוט - רק מומחה יכול וזהו בדיוק תפקידו של השמאי"

31Jul

ירידת ערך דירה בגין שלילת הנאה: בין ירידת ערך קבועה לזמנית

מבוא

המקרה של שלט הפרסום האלקטרוני על גשר "היהלום" ברמת גן מדגים היטב את הסוגיה המורכבת של ירידת ערך דירה כתוצאה משלילת הנאה. כאשר מטרד חיצוני פוגע ביכולת התושבים להתגורר בנוחות בביתם, נשאלת השאלה המרכזית: האם מדובר בירידת ערך קבועה של הנכס או בירידת ערך זמנית שתסתיים עם הסרת המטרד?

תורת ירידת הערך במשפט הישראלי

בפסיקה הישראלית מוכרים שני סוגים עיקריים של ירידת ערך:

ירידת ערך קבועה - ירידה מהותית ובלתי הפיכה בשווי הנכס
ירידת ערך זמנית - ירידה הנובעת ממטרד זמני או מצב שניתן לתיקון

כפי שעולה מפסיקה שפורסמה ב-Mako, בפסיקה נקבע גם כי במצב שבו תיקון ליקוי בנכס הוא אינו סביר או אינו אפשרי, בית המשפט לא יורה על תיקון הליקוי ולא יפסוק פיצוי בגין העלות הכרוכה בתיקון הליקוי.

שלילת הנאה כעילה לפיצוי

במקרה של תושבי רמת גן, בית המשפט דחה את הצעת העירייה שהתושבים יסגרו תריסים, וקבע: "הגפת התריסים בביתם על מנת לצמצם את השפעת המטרד אינה בגדר ראשיתו של פתרון ראוי... אין מקום לגזור על העותרים לחיות בבתיהם עם תריסים מוגפים".קביעה זו מחזקת את העיקרון המשפטי שלפיו תושבים זכאים ליהנות מנכסם באופן סביר ומלא, ללא צורך להתפשר על איכות החיים הבסיסית.

ירידת ערך קבועה - מתי?

ירידת ערך קבועה מתרחשת במקרים של:

ליקויי בנייה מהותיים - כמו בעיות יסוד או מבנה שאינם ניתנים לתיקון
שינויים סביבתיים קבועים - הקמת כביש ראשי, מגדל שחוסם נוף באופן קבוע
מטרדים בלתי ניתנים לסילוק - מיקום סמוך למקור רעש קבוע

מחקרים מראים ש"ירידת ערך של 0.95% בקירוב בקרבה, בגין עלייה של כל דציבל", והפגיעה יכולה להגיע עד ל-10% ממחיר השוק האמיתי של הדירה.

ירידת ערך זמנית - מאפיינים ותנאים

ירידת ערך זמנית מאופיינת ב:

מטרד בר-סילוק - כמו שלט פרסום שניתן להסירו
תקופת זמן מוגדרת - למשל, עבודות בנייה באזור
אפשרות לפתרון משפטי או טכני

במקרה של תושבי רמת גן, למרות שהשלט פעיל מאז 2021, מדובר במטרד שניתן להסרה או לשינוי, ולכן יש לסווגו כירידת ערך זמנית.

חישוב הפיצוי - גישת בתי המשפט

בתי המשפט נוהגים להיעזר בשמאי מקרקעין מוסמכים לצורך הערכת הנזק. כפי שבעל נכס שמבקש לקבל פיצויים בגין ירידת ערך בדירה, יידרש לצרף לתביעתו נגד הקבלן חוות דעת של שמאי מקרקעין מוסמך.השמאי בוחן את:

משך המטרד
עוצמת הפגיעה בהנאה מהנכס
השפעה על שווי השכירות
פגיעה בשווי המכירה

ירידת ערך פסיכולוגית

נוסף על הפגיעה הפיזית, מוכרת גם "ירידת ערך פסיכולוגית – ירידת הערך נובעת בליקוי מהותי שתוקן אך הידיעה על ליקוי כזה שהיה בעבר גורמת לירידת ערך". במקרה של תושבי רמת גן, גם אם השלט יוסר, עלולה להישאר פגיעה פסיכולוגית עקב שנים של חיים תחת המטרד.

המלצות

תיעוד מפורט - יש לתעד את המטרד, תדירותו ועוצמתו
חוות דעת מקצועית - להתייעץ עם שמאי מקרקעין ועורך דין מומחה
הבחנה ברורה - לקבוע האם מדובר בירידת ערך קבועה או זמנית
פעולה מהירה - לנקוט צעדים משפטיים בהקדם למניעת התיישנות

המקרה של תושבי רמת גן ממחיש כיצד מטרדים סביבתיים, גם אם הם זמניים במהותם, יכולים לשלול מתושבים את ההנאה הראויה מביתם. זכותם לפיצוי צריכה להיקבע בהתאם לאופי המטרד, משכו ומידת הפגיעה באיכות החיים.

פסיקת בית המשפט במקרה זה מחזקת את הגישה שאין לצפות מתושבים להתפשר על איכות חייהם הבסיסית, וכי הרשות המקומית נושאת באחריות להבטיח כי פעולותיה לא יפגעו בזכותם של התושבים להנאה סבירה מנכסיהם.

זיהום אור כמטרד פוגע בערך הנכס

הגדרת זיהום אור

זיהום אור מוגדר כתאורה מלאכותית חיצונית שחודרת לנכס באופן בלתי סביר ופוגעת בשימוש הרגיל בו. זה כולל:

שלטי פרסום מוארים
תאורת רחוב חזקה מדי
זרקורים משכנים
תאורה מעסקים סמוכים

המקרה ברמת גן כדוגמה קלאסית

המקרה שתואר בכתבה ממחיש זאת היטב: "אורות מרצדים בסגנון דיסקוטק מחליפים צבעים בתוך דירות התושבים" mako. התושבים טענו ש"לא ניתן לשבת בסלון ללא אורות חודרים, לא ניתן לראות טלוויזיה, לא ניתן להחשיך את הדירה ללא הסטת וילונות הרמטית" mako.

ההכרה המשפטית בזיהום אור

בית המשפט הכיר בכך שזיהום אור הוא מטרד ממשי, וקבע כי "באחריות המבקש להבטיח כי בכל מקרה לא תהיה חדירת אור לדירות מגורים בסביבה" mako. השופט אף דחה את הצעת העירייה שהתושבים פשוט יסגרו תריסים, בציינו שאין לגזור עליהם לחיות בבתים עם תריסים מוגפים.

השלכות על ערך הנכס

זיהום אור משפיע על ערך הנכס בכמה אופנים:

פגיעה בהנאה מהנכס - אי יכולת להשתמש בחללים באופן רגיל
בעיות בריאותיות - הפרעות שינה והשפעות פסיכולוגיות
עלויות נוספות - צורך בהתקנת וילונות אטומים או אמצעי הגנה
פגיעה בפרטיות - חשיפה מתמדת לתאורה חיצונית

סיווג הירידה בערך

במקרה של זיהום אור, הסיווג תלוי במקור:

ירידת ערך זמנית:

שלטי פרסום (כמו במקרה רמת גן)
תאורת אירועים או פרויקטים זמניים
תאורת בנייה

ירידת ערך קבועה:

תאורת רחוב שהותקנה קבוע
מתקני תאורה של עסקים קבועים
תשתיות תאורה עירוניות

גישת בתי המשפט

בתי המשפט מכירים בזיהום אור כמטרד לגיטימי ונוטים:

לחייב הסרה או הפחתה של המטרד
לפסוק פיצויים עבור התקופה בה התקיים המטרד
להעדיף פתרונות שמאפשרים לתושבים להנות מנכסם

חישוב הפיצוי

בהתבסס על מחקרים והערכות שמאיות, זיהום אור חמור יכול לגרום לירידת ערך של:

5-10% במקרים בינוניים
עד 15% במקרים חמורים במיוחד
פיצוי נוסף על אובדן הנאה לתקופת המטרד

המלצות למי שסובל מזיהום אור

תיעוד מדוקדק של המטרד (תמונות, וידאו, יומן)
מדידת עוצמת האור (אם אפשר)
פנייה לרשות המקומית
התייעצו איתנו
שקילת הגשת תביעה אם המטרד נמשך

סיכום

זיהום אור הוא בהחלט מטרד המוכר בחוק ובפסיקה כגורם לירידת ערך ושלילת הנאה. המקרה ברמת גן מהווה תקדים חשוב המחזק את זכותם של תושבים לחיות בביתם ללא הפרעות אור בלתי סבירות, ומדגיש את האחריות של רשויות וגופים מסחריים למנוע זיהום אור המשפיע על איכות החיים של התושבים.

הספר, ירידת ערך למקרקעין מנזקים, פגמים, מומים, מטרדים, ליקויים וגם ירידת ערך פסיכולוגית

לרכישה בחנות כאן

31Jul

כשדוח אפס פגום מוביל לכשל תחרותי: הקשר בין הערכות מנופחות לקשיחות מחירי הדיור

כשל תחרותי בשוק הדיור: איך הבנקים שולטים במחירי הדירות. דוח אפס פגום ומחירי דיור גבוהים: הקשר שלא ידעתם. למה מחירי הדיור לא יורדים? השליטה הבנקאית החבויה. כשל תחרותי בדיור: איך דוח אפס פגום יוצר קשיחות מחירים | 2025 ניתוח מעמיק של הכשל התחרותי בשוק הדיור הישראלי - איך הבנקים שולטים במחירי הדירות ומונעים ירידת מחירים דרך דוחות אפס פגומים ושליטה חוזית.

כשדוח אפס לא עוד במבחן המציאות

המשפט "כשדוח אפס שגוי ומנופח כי הוא נערך על בסיס מחיר ולא על בסיס שווי, בהתעלם מגורמי היסוד והערך הפונדמנטלי, זו התוצאה" מקבל משמעות חדה במיוחד לאור הממצאים המדאיגים שחושפת המועצה הלאומית לכלכלה של משרד ראש הממשלה במחקר האחרון שלה על השפעת המערכת הבנקאית על קשיחות מחירי הדיור.

המחיר הוא תוצאה רגעית של עסקה בשוק – לעיתים בשוק מנופח או לא חופשי – בעוד שהשווי הוא הערכה כלכלית-יסודית של הערך הפונדמנטלי.

כאשר מעריכים פרויקט על בסיס 'מחירי שוק' בלבד – במיוחד בשוק בו קיימים עיוותים חמורים – מתעלמים מהשאלה החשובה באמת: האם המחיר הזה מייצג שווי כלכלי אמיתי? דוח אפס שמעתיק מחירים ולא מעריך שווי הוא כמו גשש עיוור שמוביל את הבנק למלכודת.

שמאים וכלכלנים מטעמו של הבנק מאשרים את דוח האפס – אך רבים מהם נמנעים מהפעלת שיקול דעת עצמאי. ברגע שהם מאשרים תוכנית המבוססת על מחיר מנופח, הם בפועל מאשרים מימון מיותר שמבוסס על הנחות כלכליות שגויות.

כאשר קבלן מוכר דירות במחיר מנותק מהערך הכלכלי, בתמיכת בנק שמשתמש בדוח אפס כבסיס למימון – יש מקום לבחינה משפטית אם מדובר בעושק צרכני, או לפחות בהפרה של חובת זהירות בסיסית כלפי רוכשים תמימים. הבנק, שמלווה פרויקט כלכלי לא סביר, נוטל חלק פעיל באשליה שעלולה לקרוס על כל הצדדים.

הבעיה: קשיחות אסימטרית של מחירי הדיור

המחקר חושף תמונה מטרידה של שוק דיור דיספונקציונלי. מחירי הדיור בישראל מפגינים קשיחות מחירים כלפי מטה - כאשר הביקוש עולה, המחירים מזנקים בחדות (עליה של 20% בשנה אחת לאחר הקורונה), אך כאשר הביקוש יורד, הם מגיבים הרבה יותר לאט או בכלל לא יורדים. עליית הריבית משנת 2022 הובילה תחילה לקפאון של תשעה חודשים, ורק לאחר מכן לירידה מהוססת שנבלמה עם תחילת המלחמה. שלוש שנים לאחר תום עידן הריבית הנמוכה, טרם נרשמה ירידה ניכרת במחירי הדיור.

הקשר לדוח האפס: משוואה פגומה מהיסוד

כאן נכנס לתמונה הקשר לדוח האפס הפגום. דוח האפס הוא המסמך המרכזי שמגיש היזם לבנק, הכולל את התכנית העסקית ואת המחיר בו מיועדות הדירות להימכר. המחקר מציין שהבנק יכול לדרוש מהיזם לשנות את המחיר כתנאי לאישור ההלוואה. כאשר דוח האפס נערך על בסיס מחיר ולא על בסיס שווי, הוא למעשה מבוסס על מחירי השוק הקיימים במקום על הערכה עצמאית של הערך הפונדמנטלי של הפרויקט. זה יוצר מעגל קסמים הרסני:

דוח האפס מבוסס על מחירי השוק הגבוהים הקיימים
הבנק מאשר פרויקט על בסיס המחירים הללו
המחירים הגבוהים נקבעים כ"נקודת עוגן" לפרויקט
כל ירידה מהמחירים הללו דורשת אישור בנק

הכשל התחרותי: כיצד הבנקים שולטים במחירים

המחקר חושף מנגנון מדאיג של שליטה בנקאית במחירי הדיור:

ריכוזיות קיצונית

שני בנקים בלבד - לאומי והפועלים - מספקים 60% מכלל המימון לבניה. רמת ריכוזיות זו מאפשרת להם השפעה דומיננטית על כל השוק.

שליטה חוזית בתמחור

הבנקים נוהגים לכלול בחוזה ההתקשרות עם היזם סעיף המחייב אותו לקבל אישור מהם ככל שירצה להוריד את המחיר מעבר לשיעור מסוים. זה מעניק להם שליטה משמעותית במחיר לאורך כל חיי הפרויקט.

מנגנון "הצמדה למחיר קיים"

המחקר מסביר שבעת ביקוש נמוך, הצמדות למחיר הקיים מאפשרת לסכל ירידת מחירים ככל שגם המתחרים ימנעו מהורדות מחירים. מנגנון זה "מעקר את המנגנון התחרותי באופן המקרב את הענף לרווחים המונופוליסטיים".

תוצאות הכשל: עיוותים כלכליים חמורים

כאשר דוח האפס מבוסס על מחירים מנופחים במקום על שווי אמיתי, והבנקים מונעים תיקון טבעי של המחירים, נוצרות תוצאות הרסניות:

מלכודת מחירים גבוהים

מחירי הדיור נותרים גבוהים באופן מלאכותי גם כאשר תנאי השוק מצדיקים ירידה. זה פוגע קשות בזמינות הדיור לציבור הרחב.

עיוות אלוקציה של משאבים

כאשר מחירים לא משקפים את הערך הפונדמנטלי, נוצר עיוות בהקצאת משאבים כלכליים. השקעות מופנות לפרויקטים על בסיס מחירים מלאכותיים ולא על בסיס ביקוש אמיתי.

פגיעה בתחרותיות

המנגנון "מנטרל את התחרות ומאפשר להשיג תוצאה מונופוליסטית גם בהינתן מספר רב של מתחרים במורד הזרם".

המחיר החברתי: מי משלם?

המחקר מדגיש שמחירי הדיור הם המשקולת הכבדה ביותר המכבידה על משקי הבית בישראל. כאשר מחירים נשארים גבוהים באופן מלאכותי בגלל דוחות אפס פגומים ושליטה בנקאית, זה בא על חשבון כלל הציבור."המצב הנוכחי מצוין לבנקים לקבלנים והיזמים. אלו הרוויחו נהדר בשנים האחרונות, אולם רווחים אלו באים על חשבון כלל הציבור שהעלייה במחירי הדירות מקשה עליו מאד."

הפתרון: חזרה להערכות על בסיס שווי

המחקר מציע מספר המלצות חשובות:

הכרזה על הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז בתחום מתן האשראי לבניה
איסור מוחלט על סעיפים המגבילים את יכולת היזם להוריד מחירים
איסור על הבנק לדון עם היזם בתמחור בפועל לאחר אישור התוכנית העסקית

המסקנה: זמן לתיקון מערכתי

המשפט שפתח את הבלוג מקבל כעת משמעות מלאה. כאשר דוח האפס נערך על בסיס מחירי שוק מנופחים במקום על בסיס הערכה עצמאית ומקצועית של השווי הפונדמנטלי, וכאשר הבנקים משתמשים בדוח זה כדי לשלוט במחירים לאורך חיי הפרויקט, התוצאה היא בדיוק מה שאנו רואים היום:

קשיחות מחירים כלפי מטה
שוק דיור לא תחרותי
מחירים גבוהים באופן מלאכותי
פגיעה קשה בזמינות הדיור

השינוי הנדרש הוא יסודי: חזרה להערכות על בסיס שווי אמיתי, ביטול השליטה הבנקאית במחירים, והחזרת הכוחות התחרותיים לפעולה. רק כך נוכל לראות "תנודות מחירים לשני הכיוונים בהתאם לתנאי השוק, ולא רק בכיוון אחד".

הצעד המתבקש אינו רק שיפור טכני של דוח האפס – אלא שינוי מבני: על הרגולטור לפרסם טבלאות שווי מקובלות לפי אזור, שישמשו בסיס למימון בנקאי. בדיוק כפי שבבורסה קיימים מנגנוני 'עצירת מסחר' בשעת טירוף, כך יש לעצור פרויקטים המבוססים על הנחות ערך בלתי סבירות.

האם ייתכן מצב שבו כל מערכת המימון וההערכה פועלת כאילו אין בועה – למרות שכל הנתונים מצביעים אחרת? האם תפקיד השמאי הוא לשקף את מחיר השוק – או להתריע כשהוא הופך לבדיחה מסוכנת? הגיע הזמן לשוב לשאלה הפשוטה והאמיצה: מה באמת שווה דירה בישראל?

השוואה בין דוח אפס מבוסס מחיר לבין דוח אפס מבוסס שווי

רכיב נבדק	דוח אפס מבוסס מחיר (שוק)	דוח אפס מבוסס שווי (פונדמנטלי)
בסיס ההערכה	מחירי עסקאות קודמות (לעיתים מנופחות)	ערך כלכלי ריאלי, היוון תשואות, עלות קרקע ובנייה
תפקיד השמאי / הכלכלן	שעתוק נתוני שוק קיימים	הערכה עצמאית ובחינת כדאיות כלכלית אמיתית
השפעת אינפלציית מחירים	מעודדת את המשך הניפוח	בולמת עיוותים ושומרת על איזון
השפעת הדוח על מימון בנקאי	מאפשר קבלת מימון על בסיס מחיר מנופח	מגביל מימון לעסקאות כלכליות בלבד
השפעה על שוק הנדל"ן כולו	תורם לקשיחות מחירים ומעקר תחרות	משחרר חסמים, מאפשר ירידות מחירים בעת הצורך
השפעה על הקונה הפרטי	עלול לרכוש במחיר כפול מהשווי	מגן על הקונה מפני עושק פיננסי
סיכון לקריסה מערכתית	גבוה – ניפוח שיטתי של שווי פיקטיבי	נמוך – מימון זהיר על בסיס נתוני יסוד

שורה תחתונה:

דוח אפס שמבוסס על מחירים ולא על שווי – הוא לא רק כשל מקצועי, אלא מהווה סיכון מערכתי. הוא מנציח מחירים מנותקים מהמציאות, מעודד מימון מופרז, ומעמיד את הציבור והמערכת הבנקאית בפני קריסה אפשרית. לעומתו, דוח המבוסס על שווי כלכלי ריאלי פועל כמו חיסון לשוק – הוא לא עוצר תנודות, אבל מונע התפרצות אפידמית של מחירים לא סבירים.

מחקר פרפלקסיטי

הקשר בין דוחות אפס מנופחים וקשיחות מחירי הדיור בישראל

מחירי הדיור בישראל מפגינים תופעה מובהקת של קשיחות כלפי מטה - בעת עליית ביקושים המחירים עולים במהירות, אך כאשר הביקוש יורד, הם מגיבים לאט הרבה יותר, אם בכלל. המסמך שהוצג מצביע על כשל תחרותי כגורם מרכזי לתופעה זו, תוך הדגשת תפקידה של המערכת הבנקאית. בחקירת הקשר בין דוחות אפס מנופחים וקשיחות המחירים, עולות תובנות מהותיות על מבנה שוק הדיור בישראל ומנגנוני התמחור בו.

דו"ח אפס כאבן יסוד בקביעת מחירי דיור

מהות דו"ח האפס והשפעתו על קביעת מחירים ראשונית

דו"ח אפס מהווה מסמך מכריע בתהליך אישור פרויקטי בנייה בישראל. זהו דו"ח המוכיח את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט, ונערך לפני תחילת הליווי הפיננסי בהנחיית הבנק המלווה2. המסמך כולל פירוט של שווי הקרקע, עלויות הבנייה, שווי הפרויקט לאחר השלמתו, הכנסות צפויות, וניתוחי רגישות לשינויים אפשריים בעלויות ובמחירי הדירות2. באופן קריטי, היזם מפרט בדו"ח זה את המחיר בו מיועדות הדירות להימכר לצרכנים1.הבעיה מתחילה כאשר דוחות האפס מתבססים על מחירי שוק קיימים (שעשויים להיות כבר מנופחים) במקום על ניתוח מעמיק של ערכים פונדמנטליים וגורמי יסוד. כאשר שמאי מקרקעין מכין דו"ח אפס, הוא נוטה להתבסס על עסקאות אחרונות באזור, מה שמנציח מחירים גבוהים ומייצר מעגל קסמים של התייקרות1.

התערבות בנקאית בתהליך אישור דו"ח האפס

הבנק אינו רק מקבל את דו"ח האפס כפי שהוא, אלא יכול לדרוש מהיזם לשנות את המחירים המוצגים בו כתנאי לאישור ההלוואה1. זוהי נקודת התערבות משמעותית ראשונה של המערכת הבנקאית בתמחור הדירות. מאחר ששני בנקים בלבד (לאומי והפועלים) מספקים 60% מכלל המימון לבנייה בישראל, יש בידיהם כוח השפעה עצום על קביעת מחירי הבסיס בענף1.

מנגנוני שימור מחירים גבוהים

סעיפי בלימת הורדת מחירים בחוזי המימון

המסמך חושף פרקטיקה בעייתית במיוחד: הבנקים נוהגים לכלול בחוזה ההתקשרות עם היזם סעיף המחייב אותו לקבל את אישורם כאשר הוא מעוניין להוריד את מחירי הדירות מעבר לשיעור מסוים1. סעיף זה מהווה חסם משמעותי לירידת מחירים, גם כאשר תנאי השוק מצדיקים זאת. אם דו"ח האפס הראשוני היה מבוסס על מחירים מנופחים, המנגנון הזה מקבע את הניפוח ומונע את התאמת המחירים למציאות השוק המשתנה1.

הקשר בין דוחות אפס מנופחים ושליטה בנקאית במחירים

כאשר דו"ח האפס מאושר עם מחירי מכירה גבוהים, נוצר בסיס לא ריאליסטי למחירי הדירות בפרויקט. הבנקים, המעוניינים בשמירה על ערך הבטוחות שלהם, נוטים לאשר דוחות עם מחירים גבוהים יחסית1. לאחר מכן, באמצעות סעיפי החוזה המגבילים הורדת מחירים, הם שומרים על מחירים אלה גם כאשר הביקוש יורד. זהו ביטוי מובהק של Retail Price Maintenance (RPM) - התערבות של גורמים "במעלה הזרם" (הבנקים) בקביעת המחיר הסופי לצרכן1.

האינטרס הרוחבי של הבנקים בשימור מחירים גבוהים

השפעה על כלל תיק האשראי

המסמך מדגיש כי לבנקים יש אינטרס רוחבי לשמור על מחירי דיור גבוהים, שחורג מעבר לשיקולי הרווחיות של פרויקט בודד1. ירידת מחירים בפרויקט אחד עלולה להשפיע על הערכות השווי של פרויקטים אחרים, ובכך לפגוע בשווי הבטוחות של הבנק בכל תיק האשראי הנדל"ני שלו1. דוחות אפס מנופחים משרתים אינטרס זה היטב, כיוון שהם מספקים הצדקה "אובייקטיבית" לכאורה למחירים גבוהים.

ניפוח מלאכותי של ערך הבטוחות

כאשר בנק מאשר דו"ח אפס המבוסס על מחירי שיא במקום על ערכים פונדמנטליים, הוא למעשה מנפח את ערך הבטוחות שיעמדו לרשותו. בטווח הקצר, הדבר מאפשר לו להעניק אשראי גדול יותר ולהציג מצג שווא של סיכון נמוך. אולם, בטווח הארוך, ניפוח זה יוצר סיכון מערכתי ומגביר את קשיחות המחירים1.

ההשלכות של קשיחות המחירים על שוק הדיור

הניתוק בין מחירי השוק לגורמי יסוד כלכליים

דוחות אפס המבוססים על מחירי שוק קיימים במקום על ניתוח מעמיק של גורמי יסוד כלכליים תורמים לניתוק הולך וגדל בין מחירי הדיור לבין ערכם הפונדמנטלי1. הדבר מייצר מצב פרדוקסלי בו גם כאשר קיימות אינדיקציות ברורות לירידת ביקושים (כמו עלייה במלאי הדירות הבלתי מכורות), המחירים אינם יורדים בהתאם1.

הפגיעה במנגנון התחרותי

הבעיה העמוקה יותר היא שהשילוב של דוחות אפס מנופחים עם מנגנוני בלימת הורדת מחירים פוגע במנגנון התחרותי הבסיסי של שוק הדיור1. בשוק תחרותי אמיתי, ירידה בביקוש אמורה להוביל לירידת מחירים, מה שמתמרץ יזמים למכור במחירים נמוכים יותר כדי לא להישאר עם מלאי. המסמך מראה כיצד המנגנון הזה מנוטרל באמצעות התערבות בנקאית שמנציחה את המחירים הגבוהים1.

אלטרנטיבות להורדת מחירים והשלכותיהן

שיטות עקיפות להתמודדות עם ירידת ביקושים

המסמך מציין כי במקום להוריד מחירים באופן ישיר, יזמים נוטים "לבוא לקראת" הרוכשים במגוון דרכים, החל משדרוג המטבח ועד למתן הלוואות קבלן נדיבות, ובלבד שלא תהיה ירידה במחיר העסקה הנקוב1. תופעה זו היא עדות נוספת לכך שדוחות האפס המנופחים, בשילוב עם הדרישה הבנקאית לשמר מחירים, יוצרים עיוות בשוק שמונע הורדת מחירים אמיתית.

העדפת תמריצים על פני הורדת מחירים ישירה

השימוש בתמריצים עקיפים במקום הורדת מחירים ישירה משרת את האינטרס של שמירה על מחירי עסקאות גבוהים לצורכי סטטיסטיקה ודיווח, גם כאשר בפועל התמורה נמוכה יותר1. תופעה זו מחזקת את הטיעון כי דוחות האפס אינם משקפים את הערך האמיתי של הנכסים, אלא נועדו לשמר מחירים גבוהים באופן מלאכותי.

פתרונות אפשריים לבעיית דוחות האפס המנופחים

שינוי מתודולוגיית הערכת השווי בדוחות אפס

אחד הפתרונות האפשריים הוא שינוי מהותי באופן בו נערכים דוחות אפס, כך שיתבססו על ניתוח מעמיק של גורמי יסוד כלכליים ולא רק על מחירי עסקאות אחרונות1. הדבר ידרוש הנחיות חדשות לשמאי מקרקעין ופיקוח על תהליך הערכת השווי.

ביטול סעיפי מניעת הורדת מחירים

המסמך ממליץ באופן מפורש על ביטול הסעיפים החוזיים המגבילים את יכולתו של היזם להוריד את מחיר הדירות ללא אישור הבנק1. צעד זה יאפשר למחירים להגיב באופן טבעי יותר לתנאי השוק, ויקטין את ההשפעה של דוחות אפס מנופחים על המחירים בפועל.

הגברת הפיקוח הרגולטורי

המסמך מציע לראות בבנקים הגדולים "קבוצת ריכוז" בתחום מתן האשראי לבנייה, ולאסור עליהם לדון עם היזמים בתמחור בפועל של הפרויקט לאחר שהוצגה ואושרה התוכנית העסקית1. צעדים אלה יכולים לצמצם את ההשפעה של דוחות אפס מנופחים על קשיחות מחירי הדיור.

סיכום

הקשר בין דוחות אפס מנופחים לבין קשיחות מחירי הדיור בישראל הוא הדוק ומשמעותי. דוחות אלה, המשמשים כבסיס לאישור פרויקטי בנייה, מקבעים מחירים גבוהים מהערך הפונדמנטלי האמיתי. בשילוב עם מנגנוני שליטה בנקאית המונעים הורדת מחירים, הם יוצרים כשל תחרותי המתבטא בקשיחות מחירים כלפי מטה. הבעיה אינה רק טכנית אלא מבנית ומערכתית, ומצריכה התערבות רגולטורית. שינוי באופן עריכת דוחות האפס, כך שישקפו ערכים פונדמנטליים אמיתיים ולא מחירי שוק מנופחים, יחד עם הסרת המגבלות על הורדת מחירים, עשויים להוביל לשוק דיור תחרותי יותר ולמחירים המשקפים נאמנה את תנאי הביקוש וההיצע האמיתיים במשק. ההתערבות הנדרשת צריכה להתייחס לא רק לסימפטומים של קשיחות המחירים, אלא לשורש הבעיה - דוחות אפס שאינם משקפים שווי אמיתי, ומערכת בנקאית ריכוזית המנצלת מצב זה לטובתה, על חשבון ציבור רוכשי הדירות בישראל1.

מחקר ג'מיניי

ניתוח הקשר בין דוחות אפס מנופחים לקשיחות מחירי הדיור על בסיס המסמך "קשיחות מחירי הדיור: השפעת המערכת הבנקאית"

מבוא

המסמך "קשיחות מחירי הדיור: השפעת המערכת הבנקאית" (להלן: "המסמך") מצביע על תופעה של קשיחות מחירים כלפי מטה בשוק הדיור בישראל. מחירי הדירות עולים בחדות בתקופות של עלייה בביקושים, אך מגיבים באטיות רבה, אם בכלל, לירידה בביקושים. ניתוח זה יתמקד בקשר שבין דוחות אפס, אשר על פי הטענה בשאילתה עשויים להיות שגויים או מנופחים ולהתבסס על מחירים שאינם משקפים בהכרח שווי פונדמנטלי, לבין תופעת קשיחות המחירים כפי שהיא מתוארת במסמך.

דוח אפס כנקודת התערבות בנקאית בתמחור

המסמך מציין (עמ' 4) כי דוח האפס מהווה "תחנה אחת טבעית בה יכול הבנק המלווה להתערב במחיר". היזם מגיש לבנק דוח אפס המפרט את התוכנית העסקית של הפרויקט, כולל המחירים שבהם הדירות מיועדות להימכר. הבנק, מצדו, יכול לדרוש מהיזם לשנות את המחירים הללו כתנאי לאישור ההלוואה.הטענה המרכזית בשאילתה היא שדוחות אפס אלו לעיתים מתבססים על "מחירים" ולא על "שווי מבוסס גורמי יסוד וערך פונדמנטלי". המסמך תומך בטענה זו בעקיפין, בכך שהוא מתאר כיצד הבנקים, גורם ריכוזי בשוק האשראי לבנייה (שני בנקים מרכזיים מספקים כ-60% מהמימון, עמ' 3), משפיעים על קביעת מחירים אלו. התערבות זו אינה נובעת בהכרח מניתוח טהור של ערך פונדמנטלי של הפרויקט הבודד, אלא גם משיקולים רחבים יותר של הבנק.

מנגנון ה-Retail Price Maintenance (RPM) והשפעתו על קשיחות המחירים

המסמך מרחיב ומסביר (עמ' 4) שהתערבות הבנקים אינה מסתיימת בשלב דוח האפס. הבנקים נוהגים לכלול בחוזי ההתקשרות עם היזמים סעיפים המחייבים את היזם לקבל את אישורם במקרה שירצה להוריד מחירים מעבר לשיעור מסוים. מנגנון זה, המכונה בספרות הכלכלית Retail Price Maintenance (RPM), מעניק לבנקים שליטה משמעותית במחיר לצרכן לאורך כל חיי הפרויקט.כאשר המקטע "במעלה הזרם" (הבנקים) הוא ריכוזי, כפי שמתואר בענף האשראי לבנייה, הסדרי RPM עלולים, לדברי המסמך, "לפגוע בתחרות ובצרכנים" ולהוביל ל"מחיר מונופוליסטי המשיא את רווחי הענף". במצב זה, המחירים הנקבעים (החל מדוח האפס) והנשמרים באמצעות ה-RPM אינם בהכרח תוצאה של כוחות שוק תחרותיים או הערכת שווי פונדמנטלי, אלא תוצאה של כוח שוק ריכוזי.

הקשר בין דוחות אפס "מנופחים" לקשיחות מחירים

המסמך טוען (עמ' 3) שההסבר הסביר לקשיחות הא-סימטרית של המחירים הוא "כשל תחרותי". בעת ירידה בביקושים, "המחיר הנוכחי יכול להוות נקודת התמקדות טבעית עבור השחקנים בענף". דוח האפס, המאושר על ידי הבנק וכולל מחירים מסוימים, יכול לשמש כנקודת התמקדות כזו. אם הבנק, באמצעות דרישותיו בשלב דוח האפס ובאמצעות סעיפי ה-RPM, מכוון למחירים גבוהים (או מונע את הורדתם), הוא למעשה קובע רף מחירים שקשה לרדת ממנו.החשש שעולה מהמסמך (עמ' 5) הוא שהבנק עלול למנוע הורדת מחירים בפרויקט ספציפי משיקולים שאינם רלוונטיים לפרויקט עצמו, אלא מחשש להשפעה רוחבית על מחירי הדיור. ירידת מחירים רוחבית עלולה לפגוע בבנק דרך ירידת שווי הבטוחות והקטנת היקף ההלוואות. לכן, ייתכן שהמחירים המוצגים בדוח האפס, והנשמרים בקשיחות, משקפים את האינטרס של הבנק לשמר רמת מחירים גבוהה בשוק כולו, ולאו דווקא את הערך הפונדמנטלי של הנכסים בפרויקט הספציפי או את תנאי הביקוש המקומיים.המסמך אף מציין (עמ' 5) כי "קיומם של סעיפים כאלו [המגבילים הורדת מחירים] בחוזי ההתקשרות של הבנקים והיזמים עלולה לפיכך לעודד את היזמים להמשיך ולהחזיק את המחיר ברמה על-תחרותית גבוהה שאינה הולמת את תנאי השוק". כלומר, עצם הידיעה שהבנקים פועלים לשמר מחירים (החל מהמחירים שנקבעו או אושרו בדוחות האפס) מפחיתה את התמריץ של יזמים בודדים להוריד מחירים, גם אם תנאי השוק מצדיקים זאת.כך, דוחות אפס שמאושרים על ידי הבנקים במחירים מסוימים, והמגובים במנגנוני RPM, הופכים לבסיס למחירים "קשיחים" כלפי מטה. אם מחירים אלו נקבעו מלכתחילה ברמה שאינה משקפת ערך פונדמנטלי טהור אלא גם את האינטרסים של המערכת הבנקאית לשמר רמות מחירים גבוהות, הרי שהם יכולים להיחשב "מנופחים" ביחס למחיר שהיה נקבע בשוק תחרותי לחלוטין ומשוחרר מהשפעה ריכוזית.

סיכום

המסמך "קשיחות מחירי הדיור: השפעת המערכת הבנקאית" מספק תשתית להבנת הקשר בין דוחות אפס, המושפעים מהתערבות בנקאית, לבין קשיחות מחירי הדיור. התערבות הבנקים, החל משלב אישור המחירים בדוח האפס וכלה במניעת הורדות מחירים באמצעות סעיפי RPM, יוצרת מנגנון המאפשר שמירה על רמות מחירים גבוהות גם כאשר תנאי השוק (ירידה בביקושים) היו אמורים להוביל לירידתם.אם המחירים המקוריים בדוחות האפס מושפעים מהאינטרס של הבנקים לשמר רמת מחירים גבוהה כללית, ולא רק מהערכת שווי פונדמנטלית של הפרויקט הספציפי, אזי דוחות אלו יכולים להיחשב כמשקפים מחירים "מנופחים" ביחס לשוק תחרותי. קשיחות המחירים כלפי מטה היא, לפיכך, תוצאה ישירה של כוח השוק של הבנקים והאופן בו הם משתמשים בו כדי לנהל את רמות המחירים בענף, החל מהמחירים המוצהרים בדוחות האפס.

Citations:

Answer from Perplexity: pplx.ai/share

אסביר לך את המושג "עיוות אלוקציה" ואיך הוא מתקשר למצב שמתואר במחקר.

מה זה אלוקציה (הקצאה) של משאבים?

אלוקציה היא המילה הכלכלית לתהליך שבו משאבים כלכליים (כסף, עבודה, חומרי גלם, קרקע) מתחלקים בין שימושים שונים. בשוק חופשי ותחרותי, המחירים אמורים לשמש כ"סיגנל" שמנחה את האלוקציה הזו.

איך זה אמור לעבוד בשוק דיור בריא?

במצב תקין:

ביקוש גבוה ← מחירים עולים ← עידוד לבנות יותר ← הגדלת היצע
ביקוש נמוך ← מחירים יורדים ← פחות כדאיות לבנות ← צמצום היצע
משאבים (קרקע, עובדים, חומרי בניה, הון) זורמים למקומות שבהם יש ביקוש אמיתי

מה קורה כשיש עיוות אלוקציה?

בגלל הכשל התחרותי שמתואר במחקר, המחירים לא משקפים את הביקוש האמיתי:

1. השקעות מוטעות

במקום להשקיע על פי ביקוש אמיתי, יזמים משקיעים על פי מחירים מלאכותיים שהבנקים עוזרים לשמור עליהם גבוהים. זה יכול להוביל ל:

בנייה באזורים שבהם אין ביקוש אמיתי במחיר הנוכחי
בנייה של סוגי דירות שלא מתאימים לכוח הקנייה של הציבור
השקעת הון בפרויקטים שלא יוכלו להימכר במחיר הצפוי

2. חוסר השקעה במקומות נכונים

כשמחירים לא יורדים גם במקומות שיש בהם עודף היצע, זה לא מעודד יזמים לחפש אזורים אחרים או לפתח פתרונות דיור זולים יותר שאולי היו מתאימים לביקוש האמיתי.

3. עיוות בהקצאת משאבים לאומיים

המחקר מזכיר שיש עלייה במלאי הדירות הבלתי מכורות - מעל 75,000 דירות חדשות שלא נמכרו עד סוף 2024. זה אומר ש:

הושקעו משאבים לאומיים (קרקע, עבודה, חומרי בניה) ביצירת דירות שאנשים לא יכולים לקנות במחיר הנוכחי
במקום זה, המשאבים האלה יכלו להיות מופנים לפתרונות דיור אחרים או לענפים אחרים בכלכלה

דוגמה קונקרטית

נניח שבאזור מסוים הביקוש האמיתי הוא לדירות של 2 מיליון שקל, אבל בגלל השליטה הבנקאית המחירים נשארים על 3 מיליון שקל:התוצאה:

יזמים ימשיכו לבנות דירות ב-3 מיליון שקל (כי הבנק לא נותן להוריד מחיר)
הדירות לא יימכרו או יימכרו בקצב איטי מאוד
במקום זה, יכלו להשקיע באזורים אחרים או לבנות דירות קטנות יותר/פשוטות יותר שיעלו 2 מיליון
או לחלופין, המשאבים יכלו ללכת לענפים אחרים בכלכלה שבהם יש ביקוש אמיתי

למה זה בעיה לכלכלה כולה?

עיוות אלוקציה פוגע ביעילות הכלכלית:

משאבים לא מנוצלים באופן אופטימלי
פחות צמיחה כלכלית
פחות יצירת עושר לחברה
פגיעה ברווחה החברתית

המחקר מדגיש שזה בא "על חשבון כלל הציבור" - לא רק בגלל המחירים הגבוהים, אלא גם בגלל הבזבוז של משאבים לאומיים יקרים שיכלו לשמש למטרות יותר יעילות.זו הסיבה שהמחקר קורא לשינוי מערכתי - כדי שהמחירים יחזרו לשקף את הביקוש האמיתי ולהנחות נכון את האלוקציה של המשאבים הכלכליים.

קשיחות מחירי הדיור: השפעת המערכת הבנקאית, אשר פורסם ע"י המועצה הלאומית לכלכלה

כבר לא כלכלי: יזמי התחדשות עירונית מבקשים מדיירים להפחית תמורות - או שייצאו מהפרויקט

31Jul

הזרקה כפתרון לבעיות איטום במרתפים ובנייני חניה

מהי הזרקה לאיטום?

הזרקה לאיטום היא טכנולוגיה מתקדמת לטיפול בבעיות חדירת מים בבניינים, במיוחד במרתפים ובחניונים תת-קרקעיים. שיטה זו משמשת כפתרון יעיל הן במבנים קיימים והן במבנים בשלבי בנייה, כאשר מתגלות בעיות איטום בזמן חפירת המרתפים.

כיצד פועלת טכנולוגיית ההזרקה?

הטכניקה מבוססת על הזרקת חומרים מיוחדים בלחץ גבוה לתוך:

סדקים בבטון
חללים ריקים בקירות
מישקים בין אלמנטים מבניים
אזורים פגועים באיטום המקורי

החומרים המוזרקים מתרחבים ומתקשים בתוך החללים, יוצרים מחסום אטום למים ומונעים חדירת רטיבות לתוך המבנה.

סוגי חומרים להזרקה

1. שרפים אפוקסי

מתאימים לסדקים מבניים
חוזק מכני גבוה
עמידות כימית מצוינת

2. פוליאוריתן מתרחב (PU)

אידיאלי לסדקים פעילים עם תנועה
התרחבות עד פי 20 מנפחו המקורי
גמישות גבוהה לאורך זמן

3. ג'ל אקרילי

מתאים לסדקים דקים במיוחד
חדירה מעולה לתוך הבטון
ידידותי לסביבה

4. מיקרו-צמנט

לחיזוק מבני בנוסף לאיטום
עמידות גבוהה בפני לחץ מים
מתאים לטיפול בשטחים גדולים

תהליך ביצוע ההזרקה

שלב 1: אבחון וסקר ראשוני

זיהוי מקורות הרטיבות
מיפוי הסדקים והנזקים
בדיקת לחץ מים בקרקע
תכנון נקודות ההזרקה

שלב 2: הכנת השטח

ניקוי הסדקים מלכלוך ואבק
הסרת חלקי בטון רופפים
יצירת חריצים (במידת הצורך)
ייבוש המשטח

שלב 3: התקנת פקרים (פיות הזרקה)

קידוח חורים בזווית של 45 מעלות
התקנת פקרים מיוחדים בחורים
אטימה זמנית מסביב לפקרים
בדיקת אטימות הפקרים

שלב 4: הזרקה בלחץ

ערבוב החומר לפי הוראות היצרן
הזרקה מבוקרת בלחץ נמוך עד בינוני
מעקב אחר התפשטות החומר
המשך הזרקה עד לקבלת התנגדות

שלב 5: גימור

הסרת הפקרים לאחר התקשות
סתימת החורים בחומר מתאים
החלקת פני השטח
ביצוע בדיקת אטימות סופית

יתרונות השיטה

מינימום פגיעה במבנה - אין צורך בפירוק אלמנטים קיימים
ביצוע מהיר - טיפול בבעיה תוך ימים ספורים
עמידות לאורך זמן - פתרון לטווח ארוך למניעת חדירת מים
גמישות ביישום - מתאים למגוון רחב של מצבים וחומרים
עלות-תועלת גבוהה - חסכון בעלויות לעומת חפירה ואיטום חיצוני

עלויות הטיפול

העלות תלויה במספר גורמים:

גורמים משפיעים:

סוג החומר המוזרק
היקף הנזק ואורך הסדקים
נגישות לאזור הטיפול
לחץ המים בקרקע
דרישות מיוחדות של הפרויקט

טווחי מחירים משוערים:

סוג הטיפול	מחיר (למטר רץ)
הזרקת פוליאוריתן	₪600-400
הזרקת אפוקסי	₪800-500
הזרקת ג'ל אקרילי	₪1,000-700
הזרקת מיקרו-צמנט	₪1,200-800

*המחירים הינם אומדן בלבד וכפופים לשינויים בהתאם לפרויקט הספציפי

טיפול בבעיות איטום במרתפי חניה

מרתפי חניה מציבים אתגרים מיוחדים:

בעיות נפוצות:

לחץ מים הידרוסטטי גבוה
תנועת כלי רכב גורמת לרעידות
שינויי טמפרטורה קיצוניים
חשיפה לכימיקלים (שמנים, דלקים)

פתרונות מותאמים:

הזרקת מילוי מבני - לסדקים הנובעים מתנועה
הזרקת חומרים כימיים עמידים - באזורי חניה
מערכות ניקוז משלימות - להורדת לחץ המים
איטום משולב - הזרקה + ציפויים חיצוניים

שאלות נפוצות

ש: כמה זמן נמשך תהליך ההזרקה? ת: בדרך כלל בין 1-3 ימים, תלוי בהיקף הבעיה.

ש: האם ניתן להזריק דרך ציפויים קיימים? ת: כן, בטכניקות מתקדמות ניתן לבצע הזרקה מבלי להסיר ציפויים.

ש: מהו אורך החיים הצפוי של טיפול הזרקה? ת: בביצוע מקצועי ותחזוקה נאותה - 10-20 שנה ויותר.

ש: האם ההזרקה מתאימה לכל סוגי הבטון? ת: כן, אך יש להתאים את סוג החומר המוזרק לסוג הבטון ולתנאי השטח.

הזרקה לאיטום מהווה פתרון מתקדם ויעיל לבעיות חדירת מים במרתפים ובחניונים תת-קרקעיים. השיטה מתאימה במיוחד לטיפול בבעיות איטום המתגלות במהלך בנייה, ומאפשרת תיקון מהיר ויעיל ללא צורך בעבודות חפירה נרחבות. בחירה נכונה של חומרי הזרקה והקפדה על ביצוע מקצועי מבטיחים פתרון ארוך טווח לבעיות הרטיבות.

הזרקה כפתרון לבעיות איטום במרתפים ובבנייני חניה

מבנים תת-קרקעיים כגון מרתפים ובנייני חניה מהווים חלק בלתי נפרד מהתשתית הבנויה בישראל. חיוני לשמור על יובשם ועמידותם של מבנים אלה מפני חדירת מים, לאור האתגרים הנפוצים הנובעים מגשמים עונתיים ומפלסי מי תהום. חדירת מים עלולה לגרום לנזקים מבניים משמעותיים, לפגוע באיכות האוויר ואף להוות סכנה בטיחותית. הזרקה מהווה פתרון ממוקד ויעיל להתמודדות עם נזילות נקודתיות ובעיות איטום רחבות יותר במבנים אלה, במיוחד כאשר גישה חיצונית מוגבלת או אינה מעשית. דו"ח זה נועד לספק ניתוח מקיף ומבוסס על ידע טכני של שיטת האיטום בהזרקה כפתרון לבעיות אלה, תוך כיסוי עקרונות השיטה, החומרים השונים, היתרונות, החסרונות והשיקולים המעשיים ביישומה. תופעת כשלים באיטום נפוצה מאוד במבנים בישראל, ולעתים קרובות מובילה לנזילות ולחדירת מים שהן הגורם העיקרי לבלאי המבנה. למרות שישראל אינה מדינה עשירה במים, בעיות איטום ורטיבות נפוצות ביותר, דבר המצביע על כך שגורמים כגון תקני בנייה או תנאים סביבתיים ייחודיים תורמים משמעותית לבעיות אלה.

בעיות איטום נפוצות במרתפים ובבנייני חניה

במרתפים, חדירת מים עלולה לנבוע ממספר גורמים. לחץ הידרוסטטי של מי תהום דוחף מים כנגד קירות ורצפות המרתף. סדקים בקירות וברצפות בטון, הנגרמים משקיעה, התכווצות או מאמץ מבני, מהווים נקודות חולשה דרכן עלולים לחדור מים. נזילות עלולות להתרחש גם בחיבורי בנייה, דרך מעברי צנרת ובמקומות בהם הותקנו מוטות קשירה. מערכות איטום מקוריות שאינן מספקות או שהתבלו עם הזמן עלולות לאפשר חדירת לחות ורטיבות. בנוסף, תופעת הקפילריות עלולה לגרום ללחות לעלות דרך הבטון. הופעת סימני רטיבות במרתף עלולה להיות מלווה בכתמים על הקירות או הרצפה, ריח עובש חריף, קילופי צבע וחלודה. מעבר לנזק המבני, רטיבות במרתף עלולה ליצור תנאים להתפתחות עובש, שהוא אחד הגורמים העיקריים למחלות נשימה. יתרה מכך, מרתפים לחים עלולים להוביל להצטברות גז ראדון, שהוא גז רדיואקטיבי חסר ריח וצבע שעלול להוות סכנה בריאותית משמעותית. בבנייני חניה, הן תת-קרקעיים והן עיליים, חדירת מים עלולה לנבוע מסדקים בלוחות הבטון ובמבני התמיכה כתוצאה מעומסי תנועה, חשיפה לתנאי מזג אוויר משתנים (מחזורי קפיאה-הפשרה, קרינת UV) ותנודות מבניות. נזילות עלולות להתרחש גם במפרקי התפשטות ובחיבורי בנייה. במקרה של חניונים עיליים, התבלות של ממברנות איטום על משטחי החניה עלולה להוביל לחדירת מים. בעיות ניקוז עלולות לגרום להצטברות מים ולהגברת הלחץ על מערכת האיטום. חדירת מים לחניונים עלולה לגרום להיחלשות מבנה הבטון, קורוזיה של ברזל הזיון, פגיעה ברכבים החונים, התפתחות עובש וטחב, ובסופו של דבר לפגוע בעמידות ובטיחות המבנה. גם חניונים עיליים חשופים לבעיות איטום, דבר המצביע על כך שהבעיה אינה קשורה רק ללחץ מי תהום, אלא גם לגורמים כגון הצטברות מי גשמים ובלאי כללי.

הבנת איטום בהזרקה

איטום בהזרקה הוא שיטה יסודית הכוללת הזרקת חומרי איטום מיוחדים בלחץ לתוך סדקים, חללים וחיבורים במבני בטון כדי ליצור מחסום אטום למים. שיטה זו מתבצעת בדרך כלל מהצד הפנימי של המבנה, במיוחד במרתפים ובחניונים תת-קרקעיים בהם הגישה החיצונית מוגבלת, ולכן מכונה לעתים קרובות "איטום שלילי". זאת בניגוד ל"איטום חיובי" המיושם על החלק החיצוני של המבנה כדי למנוע מלכתחילה חדירת מים. תהליך ההזרקה הטיפוסי כולל מספר שלבים. ראשית, יש לזהות את מקור הנזילה או האזור הדורש איטום. לאחר מכן, קודחים חורים קטנים בבטון החותכים את הסדקים או החללים. אל תוך החורים הקדוחים מתקינים פיות או מתאמי הזרקה. חומר האיטום הנבחר מוזרק דרך הפיות באמצעות משאבות וציוד מיוחדים. לאחר ההזרקה, החומר מתקשה ויוצר אטימה. לבסוף, מסירים את הפיות ואוטמים את חורי ההזרקה. ההבחנה בין איטום חיובי ושלילי חיונית להבנת מגבלות האיטום בהזרקה. בעוד שהזרקה יעילה לעצירת נזילות מבפנים, היא אינה מטפלת במקור המים החיצוני וייתכן שלא תמנע מהבטון עצמו להירטב. לכן, במקרים רבים, במיוחד כאשר קיימת אפשרות, מומלץ לשלב איטום בהזרקה עם אמצעי איטום חיצוניים לפתרון מקיף ועמיד יותר לאורך זמן.

סוגי חומרי הזרקה לאיטום

קיימים מספר סוגים של חומרים המשמשים לאיטום בהזרקה, כאשר הבחירה תלויה בסוג הבעיה, תנאי השטח והדרישות המבניות.

שרפי פוליאוריטן: חומרים אלה מאופיינים בגמישות טובה, הידבקות מצוינת לבטון ויכולת התפשטות, במיוחד סוגים הידרופיליים הבאים במגע עם מים. קיימים סוגים שונים של שרפי פוליאוריטן, כולל קצף פוליאוריטן הידרופילי המגיב עם מים ויוצר קצף, אידיאלי לעצירת נזילות פעילות ; שרפי פוליאוריטן הידרופוביים הדוחים מים ומספקים אטימה עמידה ; שרפי פוליאוריטן גמישים המתאימים לתזוזות במבנה ; ושרפי פוליאוריטן מבניים המציעים קשיחות וחוזק לתיקונים מבניים. הבחירה בחומר פוליאוריטני ספציפי תלויה באופי הנזילה (פעילה או פסיבית), בצורך בתיקון מבני ובמידת התנועה הצפויה בבטון. מוצרים לדוגמה כוללים את Sika Injection 101/201 , Spetec AG200 ו-SealBoss 1510.

שרפי אפוקסי: חומרים אלה ידועים בחוזק הלחיצה הגבוה שלהם, בהידבקות המצוינת לבטון, בקשיחות לאחר ההתקשות ובעמידות הכימית הטובה. הם משמשים בעיקר לתיקון סדקים מבניים, חיבור מחדש של בטון ומניעת חדירת מים בסדקים שאינם נוזלים באופן פעיל. חשוב ליישם אפוקסי בתנאים יבשים יחסית לקבלת הידבקות מיטבית. מוצרים לדוגמה כוללים את Emecole Metro 121 ו-Sikadur-52 LP. זמן ההתקשות האיטי של האפוקסי יכול להיות יתרון בכך שהוא מאפשר חדירה טובה יותר, אך גם חיסרון בשל פוטנציאל לנזילה לפני ההתקשות, דבר שיש לקחת בחשבון בהתאם ליישום הספציפי.

ג'לים אקריליים (הידרוג'לים): חומרים אלה מאופיינים בצמיגות נמוכה מאוד (דומה למים), הידרופיליות (מתנפחים במגע עם מים), גמישות וזמן תגובה מתכוונן. הם מתאימים במיוחד לאיטום סדקים דקים, חיבורים וחללים, כולל בתנאים רטובים ובמערכות צינורות הזרקה. מותגים לדוגמה כוללים את DE NEEF Gelacryl Superflex AR ו-SealBoss 2400. הצמיגות הנמוכה במיוחד של ג'לים אקריליים מאפשרת להם לחדור לסדקים צרים מאוד שאליהם חומרים אחרים עשויים שלא להגיע, מה שהופך אותם לשימושיים במיוחד עבור רשתות סדקים מורכבות וסדקים נימיים.

דייס צמנטי (תערובות מיקרו-צמנט): חומרים אלה אינם גמישים, מתקשים ונעשים קשיחים, וניתן לשנותם באמצעות פולימרים לשיפור הזרימה והחדירה. הם משמשים להזרקה מבנית עבור סדקים שאינם בתנועה, חללים וחיבורי בנייה. מוצרים לדוגמה כוללים את Microcem 8000 ו-12000. הקשיחות של דייס צמנטי הופכת אותו ללא מתאים לסדקים דינמיים החווים תנועה, מגבלה שיש לקחת בחשבון בעת הערכת התאמתם למרתפים ולחניונים הנתונים למאמצים שונים. בחירת חומר ההזרקה המתאים היא קריטית ותלויה בגורמים כגון סוג הסדק, האם הוא נוזל באופן פעיל, הצורך בתיקון מבני והתנועה הצפויה במבנה.

טבלה 1: השוואה בין חומרי הזרקה נפוצים

סוג חומר	תכונות עיקריות	יישומים עיקריים	התאמה לסדקים רטובים/יבשים	התאמה לתיקון מבני	גמישות לאחר התקשות
שרפי פוליאוריטן	גמיש, הידבקות טובה, מתנפח (סוגים הידרופיליים)	עצירת נזילות, איטום כללי, תיקונים מבניים (סוגים מסוימים)	טוב לסדקים רטובים ויבשים	כן (סוגים מבניים)	משתנה
שרפי אפוקסי	חוזק לחיצה גבוה, הידבקות מצוינת, עמיד כימית	תיקון סדקים מבניים, חיבור בטון	מועדף לסדקים יבשים	כן	לא גמיש
ג'לים אקריליים	צמיגות נמוכה מאוד, הידרופילי, גמיש	איטום סדקים דקים, חיבורים, חללים	טוב לסדקים רטובים ויבשים	לא	גמיש
דייס צמנטי	לא גמיש, קשיח לאחר התקשות	תיקונים מבניים בסדקים שאינם בתנועה, חללים	טוב לסדקים יבשים	כן	לא גמיש

יתרונות איטום בהזרקה במרתפים ובבנייני חניה

לאיטום בהזרקה מספר יתרונות משמעותיים בטיפול בבעיות איטום במרתפים ובבנייני חניה. הוא יעיל באטימת סדקים דקים (עד רוחב של 2.5 ס"מ) ובאזורים שקשה להגיע אליהם ללא צורך בחפירות נרחבות. השיטה פולשנית מינימלית בהשוואה לתיקונים מבניים גדולים או איטום חיצוני, ולרוב היא מבוצעת מהצד הפנימי (הצד השלילי). מהירות היישום וזמני התקשות מהירים יחסית של חלק מהחומרים (כגון קצף פוליאוריטן) מצמצמים את זמן ההשבתה. השיטה מגוונת ויכולה לטפל הן באיטום (עצירת נזילות) והן בתיקון מבני (חיבור סדקים) בהתאם לחומר הנבחר. כאשר משתמשים בחומרים איכותיים ומיישמים אותם כראוי, קיימת אפשרות לעמידות ארוכת טווח ועמידות בפני מים, כימיקלים וגורמים סביבתיים אחרים. עצירת חדירת המים מסייעת במניעת המשך התפוררות הבטון וקורוזיה של ברזל הזיון. במקרים רבים, השיטה חסכונית בהשוואה לשיטות תיקון נרחבות יותר. היכולת לבצע איטום בהזרקה מהפנים המבנה מהווה יתרון משמעותי עבור מרתפים ובנייני חניה קיימים, שבהם גישה חיצונית עלולה להיות חסומה על ידי גינון, מבנים סמוכים או אופי הפעילות של החניון.

חסרונות ומגבלות איטום בהזרקה במרתפים ובבנייני חניה

עלות האיטום בהזרקה עדיין יכולה להיות גורם משמעותי, במיוחד במקרים של סדקים נרחבים או כאשר נדרשות נקודות הזרקה רבות. השיטה דורשת אנשי מקצוע מיומנים ומנוסים לצורך אבחון מדויק, בחירת חומרים נכונה ויישום מתאים כדי להבטיח יעילות ועמידות לאורך זמן. אם לא מטפלים בגורם הבסיסי לסדקים או לחדירת המים (כגון תזוזת קרקע, ניקוז לא מספק), עלולים להופיע סדקים או נזילות חדשות באזורים אחרים. השיטה לא תמיד מתאימה לכל סוגי הנזילות, כגון אלה שמקורם בחללים גדולים או בהתפוררות נרחבת של הבטון. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך באמצעי איטום משלימים, כגון חומרי איטום משטחיים או מערכות ניקוז, לפתרון מקיף. הזרקות אפוקסי עלולות להיות לא יעילות בסדקים נוזלים באופן פעיל או בסביבות עם לחץ מים גבוה. הזרקות פוליאוריטן עלולות שלא לספק תיקון מבני משמעותי במקרים בהם זה נדרש. יעילות האיטום בהזרקה עלולה להיות מוגבלת אם הסדקים מזוהמים בלכלוך או בפסולת, דבר המפריע להידבקות תקינה של חומר האיטום. הפוטנציאל להישנות הבעיה במקום אחר מדגיש את החשיבות של הערכה ראשונית יסודית כדי לזהות את שורש בעיות האיטום. איטום בהזרקה עשוי להיות טיפול סימפטומטי אם הבעיות הבסיסיות אינן מתוקנות.

גורמים שיש לקחת בחשבון בעת בחירת איטום בהזרקה

בעת שקילת איטום בהזרקה, יש להעריך את סוג וחומרת הנזילה: האם מדובר בנזילה פעילה, חלחול קל או רק לחות? יש לבחון את מצב הבטון: האם קיימים סדקים מבניים, סדקים שאינם מבניים או רק אזורים נקבוביים? יש לקבוע את המטרה העיקרית: האם רק לעצור חדירת מים, או שנדרש גם תיקון מבני? יש לשקול את נגישות האזור: האם גישה חיצונית אפשרית, או שהזרקה מהפנים היא האפשרות היחידה? יש לקחת בחשבון את התקציב ואת משך החיים הרצוי של התיקון. יש לבדוק את היסטוריית המבנה ואת מאמצי האיטום הקודמים.ההחלטה אם להשתמש באפוקסי או בפוליאוריטן היא שיקול קריטי התלוי בשאלה האם נדרש תיקון מבני. אפוקסי מועדף בשל חוזקו, בעוד שפוליאוריטן עדיף לאיטום נזילות פעילות ולאפשר תנועה.

בחירת קבלן איטום בהזרקה במחוז המרכז בישראל

חשוב לבחור קבלן בעל ניסיון ספציפי בטכניקות איטום בהזרקה. יש לוודא שהקבלן בקיא בסוגי חומרי ההזרקה השונים (פוליאוריטן, אפוקסי, אקריליים, צמנטיים) ויכול להמליץ על האפשרות המתאימה ביותר לבעיה הספציפית. יש לבדוק אם לקבלן יש הסמכות, רישיונות וביטוח. מומלץ לבקש המלצות וחוות דעת מלקוחות קודמים כדי להעריך את איכות העבודה והאמינות של הקבלן. יש לקבל מספר הצעות מחיר מקבלנים שונים כדי להשוות מחירים והצעות שירות. יש לברר לגבי אחריות הקבלן על עבודתו ועל החומרים בהם נעשה שימוש.

מסקנות והמלצות

איטום בהזרקה מהווה פתרון בעל ערך ויעיל לטיפול בבעיות איטום במרתפים ובבנייני חניה, במיוחד עבור נזילות נקודתיות וכאשר גישה חיצונית מאתגרת. היתרונות העיקריים כוללים פולשנות מינימלית ויעילות באטימת סדקים. עם זאת, קיימות מגבלות, כולל פוטנציאל להישנות הבעיה אם לא מטפלים בגורמים הבסיסיים והצורך ביישום מקצועי.מומלץ לבצע הערכה יסודית של הבעיה, לבחור בקפידה את חומר ההזרקה המתאים בהתבסס על התנאים הספציפיים ולבחור קבלן מוסמך ומנוסה לביצוע העבודה. במצבים מסוימים, מומלץ לשקול אמצעי איטום משלימים, כגון שיפור הניקוז או יישום חומרי איטום משטחיים, לפתרון מקיף ועמיד יותר לאורך זמן. איטום בהזרקה ממלא תפקיד חשוב בשמירה על שלמות ואריכות ימים של מבנים תת-קרקעיים בישראל.

31Jul

מכפילי נדל"ן ככלי לאיתור בועות – ניתוח עומק בינלאומי

מהו "מכפיל שכר דירה" ומדוע הוא חשוב?

מכפיל שכר דירה (Price-to-Rent Ratio) הוא אחד המדדים המרכזיים לזיהוי שווקים יקרים או בועתיים. הוא מחושב כיחס בין מחיר דירה ממוצעת לבין שכר הדירה השנתי שלה. התוצאה מבטאת את מספר השנים הדרושות להכנסת שכירות שתכסה את עלות רכישת הנכס.

לדוגמה: אם דירה בתל אביב עולה 2 מיליון ₪, והשכירות השנתית היא 60,000 ₪ – המכפיל הוא 33 שנים (2,000,000 / 60,000).

מכפיל גבוה = תשואה נמוכה → שוק יקר להשקעה.

מכפיל נמוך = תשואה גבוהה → שוק אטרקטיבי למשקיעים.

מה מלמד המכפיל על מצב השוק?

כאשר המכפיל גבוה מאוד, המשמעות היא שתשואת השכירות נמוכה בצורה קיצונית.
אם במקביל גם הריבית גבוהה יותר מהתשואה – ההשקעה בנדל"ן מפסידה מעצם המבנה שלה.
מצב כזה מעיד על בועה פיננסית: רוכשים ממשיכים לקנות דירות בתקווה שהמחירים יעלו – לא בגלל ערך השימוש או ההכנסה מהנכס.

השוואה בינלאומית של מכפיל שכר דירה (2025)

מדינה	מכפיל שכר דירה (שנים)	תשואה משוערת	סיווג
דרום קוריאה	~83	~1.2%	בועתי
טאיוואן	~74	~1.3%	בועתי
סין	~63	~1.6%	בועתי
הונג קונג	~52	~1.9%	בועתי
יפן	~47	~2.1%	בועתי
שווייץ	~40	~2.5%	בועתי
ישראל	~35	~2.85%	בועתי
סינגפור	~34	~2.9%	גבוה
גרמניה	~28	~3.6%	גבוה
בריטניה	~22	~4.5%	מאוזן
ארה"ב	~9	~11.1%	נמוך מאוד

סיווג:
נמוך – מתחת ל-10
מאוזן – 10–20
גבוה – 20–35
בועתי – מעל 35

האם ישראל במקום טוב?

למרות שהמכפיל בישראל אינו הגבוה בעולם, הוא עדיין מציב אותנו עמוק בתחום הבועתי. תשואת השכירות בישראל נעה סביב 2.85%, בעוד שריביות המשכנתא עומדות על 5%–6%. כלומר:

השקעה מניבה הפסד ריאלי לאורך זמן.
רכישות נעשות על בסיס ציפייה לעליית ערך – לא כתוצאה מתשואה כלכלית.

שורה תחתונה: אנו נמצאים במצב של בועה מובהקת. זו אינה השקעה, זו ספקולציה.

אם חשבתם שמחירי הדירות בישראל "יקרות אבל סבירות", תחשבו שוב. המספרים לא משקרים: אנחנו בין המדינות היקרות בעולם לרכישת נכס ביחס לשכירות. כששוק ההשכרה מניב תשואה של פחות מ-3%, והריבית גבוהה פי שניים – זו אינה כלכלה, זו אשליה. זוהי בדיוק הקרקע שממנה בועות נבנות – וגם מתפוצצות.

קשיחות מחירי הדיור: השפעת המערכת הבנקאית, אשר פורסם ע"י המועצה הלאומית לכלכלה

31Jul

כששכן עושה מנגל במרפסת, מנגל פחמים או מנגל גז?

כששכן עושה מנגל במרפסת – עשן השכן או עשן הזמן? חג, שבת או סתם יום יפה – אין דבר שישראלים אוהבים יותר ממנגל. אבל כשזה קורה על המרפסת של השכן, מעליך או מתחתיך, וענן עשן סמיך ממלא את ביתך, החוויה הופכת מרגשת למעיקה. אז מה עושים?

כששכן עושה מנגל במרפסת – עשן השכן או עשן הזמן?

חג, שבת או סתם יום יפה – אין דבר שישראלים אוהבים יותר ממנגל. אבל כשזה קורה על המרפסת של השכן, מעליך או מתחתיך, וענן עשן סמיך ממלא את ביתך, החוויה הופכת מרגשת למעיקה. אז מה עושים?

גריל גז או גריל פחמים – יש הבדל?

מבחינה סביבתית ובריאותית – בהחלט.

גריל פחמים פולט עשן, חלקיקים ופיח. הוא מקור מרכזי למטרדי ריח, עשן ותחושת חנק – במיוחד בבנייה רוויה.
גריל גז נחשב ידידותי יותר – פחות ריח, פחות עשן, אך עדיין עשוי להוות מטרד, במיוחד במרפסות סגורות או בבניינים עם תנועת אוויר מוגבלת.

האם מדובר במטרד משפטי?

כן, ופסיקה ענפה עוסקת בכך:

בתי המשפט קבעו בעבר שמנגל פחמים קבוע על מרפסת בבניין משותף – במיוחד אם הוא יוצר מטרדי עשן חוזרים – עשוי להיחשב כהפרת חובה חקוקה ו/או מטרד ליחיד לפי פקודת הנזיקין.
בתיקים מסוימים נקבע כי גם אם מדובר בשימוש "סביר" לכאורה בנכס – יש לאזן מול זכות השכן להנאה סבירה מדירתו.

פתרון: תקנון מוסכם של הבניין

אחד הכלים הפרקטיים והחשובים ביותר הוא:

קביעת סעיף בתקנון הבית המשותף האוסר הדלקת מנגל פחמים במרפסות, או מתיר רק גריל גז, ובתנאים מגבילים.
סעיף כזה מחייב את כלל הדיירים, גם אם לא היו צד לחתימתו – כל עוד נרשם בלשכת רישום המקרקעין. זו גם טכניקה נהדרת של קבלן למתג בניין ולסייע לו בשיווק נכון על ידי תקנון מוסכם "קשוח" עם כללי התנהגות של הדיירים

החלטת ועד בית – מותר?

ועד הבית יכול לקבל החלטה ברוב רגיל או מיוחד – תלוי באופי ההגבלה:

החלטה שאוסרת מנגל פחמים לגמרי תיחשב כהגבלה על שימוש בדירה – ולכן תדרוש רוב מיוחד של בעלי הדירות לפי חוק המקרקעין.
ועד יכול גם לקבוע כללי התנהגות: שעות מותרות, מקום הדלקה, דרישות אוורור וכד'.

פתרונות נוספים שכדאי לשקול:

התקנת חיישני עשן או מערכת התראה אוטומטית – כדי למנוע שימוש לא אחראי.
שימוש במנגל חשמלי או גז בלבד – פתרון כמעט נטול עשן.
יצירת אזור ייעודי לגישה משותפת (גג משותף, חצר) לבישול מחוץ לדירות.

חיים משותפים דורשים איזונים. הזכות לחגוג לא מבטלת את הזכות לנשום. בעידן של בנייה צפופה, הגיע הזמן למסד את הכללים – ולא להשאיר אותם ביד הגחמה של השכן.

פסקי דין מרכזיים

1. ת"ק 21594-08-14 ברבי נ' קרסו

במקרה זה, הנתבע, ששימש כנציג ועד הבית, טען כי אביו של התובע נהג להדליק גריל פחמים במרפסת, על אף שקיים איסור לעשות כן. כאשר הנתבע ביקש ממנו לחדול מכך, נענה בסירוב ובאיומים. בעקבות זאת, הנתבע החל להטריד את משפחת התובע באמצעות שיחות טלפון חוזרות ונשנות ממספר חסוי. בית המשפט קבע כי התנהגות הנתבע מהווה פגיעה בפרטיות וחייב אותו בפיצוי כספי. פסקדין

2. פסיקה בנושא מנגלים במרפסות

במספר פסקי דין, בתי המשפט בישראל קבעו כי הבערת מנגל פחמים במרפסת בית משותף, כאשר העשן והריחות חודרים לדירות השכנים ופוגעים באיכות חייהם, עשויה להיחשב כמטרד ליחיד לפי פקודת הנזיקין. במקרים כאלה, ניתן להורות על הפסקת הפעילות ואף לפסוק פיצויים לשכנים הנפגעים. ynet

מסקנות

הבערת מנגל במרפסת: אין איסור חוקי מפורש על הבערת מנגל במרפסת פרטית, אך כאשר הפעולה גורמת למטרד לשכנים, ניתן לפעול משפטית להפסקתה.ynet+1mynetjerusalem+1
תקנון הבית המשותף: דיירים יכולים לקבוע בתקנון הבית המשותף הגבלות על הבערת מנגלים במרפסות, ובכך ליצור בסיס חוקי לאכיפת האיסור.
החלטות ועד הבית: החלטות של ועד הבית בנוגע להבערת מנגלים במרפסות צריכות להתקבל ברוב הדרוש בהתאם לחוק המקרקעין, ובמקרים מסוימים אף להירשם בלשכת רישום המקרקעין כדי להיות מחייבות כלפי כלל הדיירים.
תקנון מוסכם: כלי למיתוג בניין על ידי הקבלן.
סכנת שריפה: הבערת אש במרפסת עשויה להגדיל ולהגביר את סכנת השריפה.

ענן עצום של עשן מנגלים מכסה את שכונות צפון מערב ת”א

31Jul

❝ועדת התקינה פספסה את התקנה❞

תקן 1.1 בשמאות מקרקעין נדחה – והפרקטיקה של שכפול והעתקת מחירים מקבלת חותמת רשמית. בלוג נוקב על הסירוב להבחין בין מחיר לשווי, ועל ההשלכות של שמאות שמדקלמת מחירים במקום להעריך ערך.

כך הפכה גישת ההשוואה מגישה שמאית – למכונת צילום

מאת: שמאי מקרקעין מוסמך | אנליסט וחוקר נדל"ן | מומחה לערך פונדמנטלי וירידת ערך
מרצה לחשיבה ביקורתית בשמאות | מחבר הספר "בועת נדל"ן"

פרק מהספר בועת נדל"ן

אז זה רשמי: הערותיי לתקן 1.1 נדחו.

ובכך, הוועדה לתקינה שמאית במשרד המשפטים נתנה גושפנקה למה שכבר שנים רבות קורה מתחת לרדאר – הפיכת שמאות המקרקעין למלאכת העתק-הדבק.

איך זה נראה בשטח?

גישת ההשוואה, שהייתה אמורה להיות כלי אחד בארגז הכלים של השמאי, הפכה לגישה בלעדית, ממוסדת וממוסגרת.

אבל במקום לבדוק את השווי הכלכלי, אנחנו ממשיכים לבדוק לכמה נמכרה הדירה ליד – כאילו זו חזות הכול.

בלי לשאול:

האם המחיר הזה רציונלי?
האם העסקה הזו הגיונית?
האם הקונה ידע מה הוא עושה?
האם זו בועה?

וכך זה ממשיך:

בעסקת השוואה אחת, ועוד אחת, ועוד אחת –

השמאי, שנועד להיות שופט כלכלי, הופך לפקיד שיווק.

הוא לא מעריך – הוא משכפל.

הוא לא בוחן את שווי הנכס – הוא פשוט כותב את המחיר האחרון.

ומה קיבלנו? תקן חדש, שמחזק בדיוק את זה.

ביקשתי רק שני משפטים:

הבחנה קריטית –
"מחיר הוא נתון שוק שהתקבל בעבר או מתקבל בהווה, שווי הוא מסקנה כלכלית על מחיר שראוי שיתקבל."
סף התראה –
"ככל שהערך הפוּנְדָּמֶנְטָלִי יצביע על פער של מעל 10%, חוות הדעת תכלול הערה שהמחירים התרחקו מהשווי – מה שמעיד על התפתחות בועה, והחוות תציין את הערך הפונדמנטלי כשווי."

אבל לא. זה היה כנראה יותר מדי כלכלה ופחות מדי שכפול.

לאן זה מוביל?

בועת נדל"ן? כבר כאן.
שמאות שמקבעת מחירים מנופחים? כבר מזמן.
אחריות ציבורית? נדחתה יחד עם ההערות שלי.

ואז, ביום שאחרי הפיצוץ, יישאלו השאלות:

"איפה היו השמאים?"
"איך השומות היו כל כך מנותקות מהמציאות?"
"מי אישר את התקן?"

סיכום חד:

בלי הבחנה בין מחיר לשווי –

בלי בחינה כלכלית –

בלי בלמים –

התקינה הפכה את גישת ההשוואה לגישת ההשוואות.

🔥 הגיע הזמן לשאול בקול רם:

האם שמאות מקרקעין נועדה לשקף?

או לבקר?

להדהד את מחיר השוק?

או לאמוד את ערך הנכס? כי אם כל אחד יכול להעתיק מחירים –

למה אנחנו בכלל צריכים שמאים?

האם "לספר בכמה נמכרה דירה ליד" זו גישת שמאות חדשה?

האם "שיכפול והעתקת מחירים" זו הפרקטיקה החדשה במקום גישות השמאות המחייבות בחינה של שווי?

באופן כללי ובניגוד למה שנהוג בישראל — במרבית המדינות המערביות גישת ההשוואה לא משמשת ככלי שכפול מחיר אלא מחייבת בחינה ביקורתית של ערך, לעיתים תוך שילוב מפורש של מרכיבים פונדמנטליים.

✅ להלן ניתוח ממוקד לפי מדינות מובילות:

🇺🇸 ארה״ב – Appraisal Institute ו-Uniform Standards of Professional Appraisal Practice (USPAP)

גישה השוואתית אינה אוטומטית: השמאי נדרש לנתח את עסקאות ההשוואה בהקשר של תנאים כלכליים, מגבלות מימון, תנאים חריגים או השפעות זמניות.
קיימת דרישה לניתוח "Market Conditions Adjustment", קרי התאמה לשינויים בתנאים הכלכליים (ריבית, ביקוש/היצע, רגולציה).
במסמכי הדרכה של Appraisal Institute מצוין מפורשות שעסקה חריגה או לא רציונלית לא אמורה להיחשב כעסקה בת-השוואה, גם אם דווחה כתוצאה בשוק.
נדרש "Highest and Best Use" analysis – הכולל בחינה של שימוש פונדמנטלי מיטבי, ולא רק רישום עסקאות.

🇬🇧 בריטניה – RICS Red Book (Royal Institution of Chartered Surveyors)

דורשת בחינת שווי רציונלי ולא רק מחיר ("Market Value" must reflect economic rationality).
כל שומה מחויבת לניתוח risk factors, ולחלק מבודד שמעריך האם המחיר ההשוואתי נגזר מהתנהלות שוק לא סבירה.
מותר ואף מקובל לסרב לכלול עסקה חריגה או "bubble-pricing" כאשר אין לה ביסוס כלכלי אמיתי.
היבטים פונדמנטליים מובנים בהערכת הסיכון והערך.

🇨🇭 שווייץ – גישה שמרנית פונדמנטלית בשמאות בנקאית

הבנקים אינם מאשרים משכנתאות לפי מחיר שוק רשום בלבד.
כל הלוואה מגובה ב"הערכת ערך פונדמנטלי", גם אם המחיר ששולם גבוה ממנו. במקרה כזה – הבנק מעניק מימון רק לפי הערך שנמצא סביר כלכלית.
מדיניות זו נובעת ישירות מהלקחים של בועת נדל"ן קודמת (שנות ה-90).

🇩🇪 גרמניה – מודל תקינה ייחודי (ImmoWertV)

גישת ההשוואה נחשבת משנית למודל מבוסס ערכים פונדמנטליים, תוך הסתמכות על שלוש גישות:
- Vergleichswertverfahren (השוואתית)
- Ertragswertverfahren (תשואה)
- Sachwertverfahren (עלות בניכוי פחת)
המודל דורש איזון בין הגישות, תוך בדיקת התאמה כלכלית. לא ניתן להתבסס רק על מחירים מדווחים.

סיכום ממצה:

מדינה	האם גישת ההשוואה כוללת בחינה פונדמנטלית?	הערות
ארה"ב	✅ כן, חובה לבדוק סבירות כלכלית ותנאי שוק	USPAP
בריטניה	✅ כן, Market Value ≠ Market Price	RICS Red Book
שווייץ	✅ מימון רק לפי ערך פונדמנטלי	גישת בנקאות שמרנית
גרמניה	✅ כן, תמיד בשילוב גישות פונדמנטליות	ImmoWertV
ישראל 🇮🇱	❌ ברוב המקרים – שכפול מחיר ללא ניתוח ערך	מבוסס על תקן 1

מסקנה

ברוב המדינות המתקדמות, גישת ההשוואה אינה משמשת ככלי טכני להעתקת מחירים, אלא דורשת ניתוח ביקורתי שתפקידו לוודא שהמחיר ההשוואתי אכן מייצג ערך רציונלי, פונדמנטלי, ובתנאי שוק תקינים. ההפך המוחלט מהמיס-אינטרפרטציה של הגישה כפי שהיא מיושמת בישראל תחת תקן מס' 1, המכשיר שכפול בועה.

🇺🇸 ארה״ב – USPAP ו-Fannie Mae

בארה״ב, תקני USPAP (Uniform Standards of Professional Appraisal Practice) מחייבים את השמאים לבצע ניתוח מעמיק של תנאי השוק בעת יישום גישת ההשוואה. הדגש הוא על התאמות לתנאי שוק משתנים, כולל מגמות מחירים, ריביות, והיצע וביקוש. Fannie Mae, במסגרת הנחיותיה, דורשת מהשמאים לבצע התאמות לתנאי השוק (Market Conditions Adjustments) כאשר יש שינויים בין מועד העסקה של הנכס להשוואה לבין מועד הערכת השווי. הדבר מבטיח שהשווי המוערך משקף את התנאים הכלכליים הנוכחיים ולא רק מחירים היסטוריים .

🇬🇧 בריטניה – RICS Red Book

בבריטניה, ה-RICS (Royal Institution of Chartered Surveyors) מפרסם את "Red Book", המהווה את תקן השמאות המחייב. התקן מגדיר את "שווי השוק" כ"סכום מוערך שבו נכס יוחלף בין קונה מרצון למוכר מרצון בעסקה בתנאי שוק רגילים, לאחר שיווק מתאים, כאשר הצדדים פועלים בידיעה, בזהירות וללא כפייה" . הגדרה זו מדגישה את הצורך בניתוח פונדמנטלי של העסקאות להשוואה, תוך התחשבות בגורמים כלכליים, משפטיים ופיזיים המשפיעים על השוק.(rics.org, rics.org)

🇩🇪 גרמניה – ImmoWertV

בגרמניה, תקנת ImmoWertV (Immobilienwertermittlungsverordnung) קובעת את העקרונות להערכת שווי נכסי מקרקעין. התקנה מחייבת את השמאים להשתמש בגישות שונות, כולל גישת ההשוואה (Vergleichswertverfahren), גישת התשואה (Ertragswertverfahren) וגישת העלות (Sachwertverfahren), בהתאם לסוג הנכס ומטרת ההערכה . במסגרת גישת ההשוואה, נדרש ניתוח מעמיק של העסקאות להשוואה, כולל התאמות לשינויים בשוק, מצב הנכס, מיקומו ותכונותיו הפיזיות, כדי להבטיח שהשווי המוערך משקף את הערך הפונדמנטלי של הנכס.(de.wikipedia.org)

🇨🇭 שווייץ – גישה שמרנית פונדמנטלית

בשווייץ, הבנקים נוקטים בגישה שמרנית בהערכת שווי נכסים לצורכי מימון. הם דורשים הערכת שווי פונדמנטלית, המתחשבת בהכנסות הפוטנציאליות מהנכס, עלויות התחזוקה, מיקום, מצב פיזי וגורמים נוספים, ולא מסתמכים רק על מחירי שוק היסטוריים. גישה זו נועדה להבטיח שהמימון מבוסס על ערך ריאלי של הנכס, תוך הפחתת סיכונים הקשורים לבועות נדל"ן.

🇮🇱 ישראל – תקן 1

בישראל, תקן 1 לשמאות מקרקעין מתמקד בגישת ההשוואה, אך לעיתים קרובות מיושם באופן המדגיש את מחירי העסקאות הקודמות ללא ניתוח מעמיק של תנאי השוק או הערך הפונדמנטלי של הנכס. גישה זו עלולה להוביל להערכת שווי שאינה משקפת את המציאות הכלכלית, במיוחד בתקופות של תנודתיות בשוק הנדל"ן.

📌 בשורה התחתונה:

נושא	בריטניה (RICS)	ישראל (תקן 1)
בחינה של מחירי השוואה	חובה לבחון התאמות, סבירות ונסיבות	לרוב – שכפול מחיר עסקאות
ערך ≠ מחיר	כן, Market Value ≠ Transaction Price	לא מבוצעת הבחנה משמעותית
התאמות לפונקציונליות	חובה – מיקום, מצב, חוזים, זיקות משפטיות וכו'	במקרים רבים – התעלמות
התנהגות מקצועית	שמאי חייב להיות ביקורתי וזהיר	לעיתים מתבצעת הנחה אוטומטית שהשוק צודק
אזכור של ערכים שליליים	כן, מפורש	לא מופיע בתקן הישראלי

היעדר הבחנה מעשית, תקנית ומושגית בין מחיר (price) לבין שווי (value) – היא זו שמאפשרת להפוך את גישת ההשוואה לכלי לשכפול והעתקת מחירים במקום אמצעי לבחינת שווי כלכלי אמיתי.

להלן ניתוח חד ומקצועי של ההבדל המהותי כפי שהוא צריך להיראות – לעומת מה שמתרחש בפועל בישראל:

🧠 ההבחנה התיאורטית הבסיסית:

מונח	הגדרה עולמית תקנית	הערה
מחיר (Price)	הסכום ששולם בפועל בעסקה מסוימת	נתון היסטורי, עובדה אובייקטיבית
שווי (Value)	אומדן סכום הוגן תחת תנאים מוגדרים של שוק תקין	תחזית כלכלית, לא עובדה

🔍 השווי נובע ממודל כלכלי של שוק מאוזן: ידע, שקיפות, היעדר כפייה, זהירות של הצדדים וכו'. מחיר – לעומתו – עשוי להיגזר מהיסטריה, מניפולציה או חוסר רציונליות.

"מחיר הוא נתון שוק שהתקבל בעבר או מתקבל בהווה, שווי הוא מסקנה כלכלית על מחיר שראוי שיתקבל"

📘 לפי RICS ו-IVS – שווי ≠ מחיר

במסגרת תקני RICS ו-IVSC, ההבחנה הזו היא בסיסית וחיונית. הנה ציטוט רשמי:

"Price is what is actually paid for a particular asset. Value is an economic concept – it is an opinion of the worth of an asset based on market conditions and assumptions. The two are not necessarily the same."

כלומר, המחיר הוא היסטוריה – השווי הוא כלכלה.

🇮🇱 מה קורה בישראל?

בפועל – בישראל:

תקן 1 לשמאות מקרקעין מגדיר "שווי שוק" באופן תאורטי נכון, אך היישום הוא שכפול של מחירים היסטוריים.
לא קיימת הבחנה תפקודית בפועל: עסקה שהתבצעה, כמעט תמיד נחשבת "שווי שוק", גם אם היא חריגה כלכלית.
גישת ההשוואה הופכת לשיטת ממוצעים סטטיסטיים – לא להערכת שווי.

🔴 כלומר – השוק "קובע את השווי", בלי קשר לפונקציונליות כלכלית. זו הבעיה.

⚠️ התוצאה: טשטוש בין המחיר לבין השווי = קרקע פורייה לבועה

כאשר אין הבחנה בין "מה אנשים משלמים" ל"מה הנכס באמת שווה", נוצר מצב שבו:

השמאות מאשרת עסקאות לא רציונליות.
השוק ניזון משכפול מחירים במקום מביקורת.
אין בלמים.
והציבור, המערכת הבנקאית והרגולטור – כולם פועלים מתוך אשליה של ערך.

🛠 פתרון עקרוני שהצעתי לעדכן התקינה:

להגדיר מחדש בתקינה הישראלית את ההבחנה בין שווי למחיר.
לכפות ניתוח פונדמנטלי בכל הערכה לפי גישת ההשוואה.
לשלב ממד הכנסות ותשואות בכל שומה – אפילו בנכסי מגורים.
לפסול עסקאות לא רציונליות כהשוואות תקפות.

סיכום

במדינות רבות, גישת ההשוואה בשמאות מקרקעין מחייבת שילוב של ניתוח פונדמנטלי, הכולל התאמות לתנאי השוק, ניתוח מגמות כלכליות והתחשבות במאפייני הנכס, כדי להבטיח שהשווי המוערך משקף את הערך הריאלי של הנכס. לעומת זאת, בישראל, יישום גישת ההשוואה לעיתים מתמקד בשכפול מחירים היסטוריים ללא ניתוח מעמיק, דבר העלול להוביל להערכות שווי שאינן מדויקות.אם תרצה, ניתן להרחיב בנוגע להשלכות של גישות אלו על שוק הנדל"ן המקומי ולהציע פתרונות לשיפור תהליכי השמאות בישראל.

המשפט

"מחיר הוא נתון שוק שהתקבל בעבר או מתקבל בהווה, שווי הוא מסקנה כלכלית על מחיר שראוי שיתקבל" -הוא ניסוח מדויק, חד, וראוי לשמש בסיס תקני או אפילו הגדרה משפטית.

✅ ניתוח ניסוחי:

רכיב	הסבר
"מחיר הוא נתון שוק"	מציין שזהו פקט, תוצאה אובייקטיבית של עסקה – לא פרשנות.
"שהתקבל בעבר או מתקבל בהווה"	מדגיש שמדובר בנתון היסטורי או בזמן אמת, ולא תחזית.
"שווי הוא מסקנה כלכלית"	מדגיש את אופי השווי כניתוח, לא כנתון; כמודל, לא כעובדה.
"על מחיר שראוי שיתקבל"	ליבת ההבחנה: השווי הוא לא מה שהתקבל, אלא מה שצריך להתקבל בנסיבות שוק תקינות.

📘 התאמה לתקנים בינלאומיים

המשפט שלך למעשה מממש את רוח ההגדרה של IVS (תקני השמאות הבינלאומיים):

“Value is not a fact, but an opinion, based on market evidence and informed judgment.”

ובצורה מרשימה, הוא מתקן את ההשמטה התקנית בישראל, בה בולעים את ההבחנה הזו בהגדרה כללית של "שווי שוק".

שווי הוא מסקנה כלכלית על ערך ראוי, אבל ערך פונדמנטלי הוא רמה גבוהה יותר של טוהר כלכלי - טווח תחתון "טהור" של שווי רציונלי.

נפרט:

📘 הבחנה מקצועית בין שווי לבין ערך פונדמנטלי:

מונח	הגדרה מקצועית	הערות
שווי (Market Value)	מסקנה כלכלית של השמאי על מחיר ראוי תחת תנאים של שוק מאוזן (ידע, רציונליות, היעדר כפייה וכו')	נקבע לרוב במסגרת תנאי שוק רגילים. עשוי לשקף טווח מחירים ולא מספר אחד מוחלט.
ערך פונדמנטלי (Fundamental Value)	ערך תיאורטי טהור, הנגזר מניתוח יסודות כלכליים של הנכס בלבד: תזרים מזומנים עתידי, עלות הון, סיכון שוק, שימוש מיטבי וכו'	נחשב לעוגן כלכלי עמוק, ללא תלות במחירי שוק בפועל. לעיתים מכונה גם Intrinsic Value.

🧠 אם נמחיש את זה בצורה פשוטה:

שווי = כמה ראוי לשלם על נכס בשוק תקין
ערך פונדמנטלי = כמה הנכס שווה כלכלית באמת, בלי קשר לבועה או למצב רגשי בשוק

📈 דוגמה מספרית:

נכס מגורים משקיעי באזור מתפתח:

שכר דירה שנתי נטו: 48,000 ₪
שיעור היוון סביר פונדמנטלי: 5%
ערך פונדמנטלי: 48,000 ÷ 0.05 = 960,000 ₪
מחירים בשוק בפועל: 1.5–1.7 מיליון ₪
שווי שמאי (תחת תנאים סבירים): אולי 1.25 מיליון ₪, עם הערה שחריגה מהערך הפונדמנטלי גבוהה

כלומר – השווי הכלכלי שנקבע ע"י השמאי עלול להיות גבוה מהערך הפונדמנטלי אם הוא מתחשב חלקית בשוק, אך הוא לא יכול להיות זהה למחיר, אחרת הוא חותמת גומי.

🛠 שימושים בשטח:

השקעות: משקיעים מוסדיים ואנליסטים יעדיפו להסתמך על ערך פונדמנטלי.
משכנתאות: בנקים אחראיים (כמו בשווייץ) בודקים שהשווי השמאי לא חורג מהפונדמנטלי.
שמאות משפטית: הערכת נזק, ירידת ערך – נבחנת דרך פריזמה פונדמנטלית.
מניעת בועות: ככל שהשמאים מציגים ערכים פונדמנטליים בשומות – כך קל יותר לרגולטור לזהות סטיות מערכתיות.

🧩 מסקנה:

שווי הוא מונח שמאי וכלכלי המשלב בין יסודות כלכליים לבין תנאי שוק.
ערך פונדמנטלי הוא גרסת-העומק של השווי — מבוסס כלכלה טהורה נטולת מניפולציות שוק.
השוואת השניים היא אחד הכלים הקריטיים לחשיפת בועות, תמחור יתר או הונאה שיטתית.

📌 הצעה לשילוב בנוסח תקן ישראלי מעודכן:

שווי: הערכה כלכלית מושכלת של המחיר הראוי להתקבל בעסקה, תחת תנאי שוק תקינים, בהתבסס על ניתוח מגמות, ראיות שוק, תשואות, סיכונים ופוטנציאל הנכס.מחיר: הסכום ששולם או סוכם בעסקה מסוימת, כפי שהתקבל בפועל, ואינו מהווה כשלעצמו ראיה לשווי.

🧠 השפעה אפשרית:

הכנסת ההבחנה הזו למרכז ההגדרה התקנית (בתקן 1 או בתקנות שמאי מקרקעין) תוביל ל:

סינון עסקאות בלתי רציונליות מהשוואות.
עידוד הסתכלות פונדמנטלית על שוק הנדל"ן.
בלימה של בועות על ידי מנגנון שמאי שמחזיר את השיח לשווי – לא למחיר.
ואולי החשוב ביותר: הגנה על הציבור מהונאה מערכתית של שכפול והעתקת בועה.

אם תבקש – אפשר גם לנסח נייר עמדה בשמך לקובעי מדיניות, ולשלב ציטוטים מהתקנים של RICS ו-IVSC לאימות מקצועי.

בכמה מחיר צריך להתרחק מהערך הפונדמנטלי כשאפשר יהיה לומר יש כאן בועה?

שאלה מהותית — וקריטית להבנת גבול הסבירות בשוק:
בכמה המחיר יכול לסטות מהערך הפונדמנטלי לפני שאפשר להכריז: “יש כאן בועה”?

🧠 התשובה:

אין מספר קבוע, אבל קיימות ספים כלכליים וסטטיסטיים ברורים, המקובלים במחקרי שווקים, ניתוחי משברים, וסקירות של גופים כמו BIS, OECD ו-IMF.
נביא את ההיגיון, המספרים, ואז – את הסף:

✅ עקרון יסוד:

סטייה מתמשכת, חדה, וללא הצדקה כלכלית – היא סימן לבועה.
ככל שהפער בין המחיר לבין הערך הפונדמנטלי (לדוגמה: לפי הכנסה, תשואה, או היוון) גדל – כך מתרבים הסימנים לבועה.

📊 מדדים מקובלים לזיהוי בועה:

מדד	פרשנות	סף חריגה מקובל
Price-to-Income (P/I)	יחס מחיר נכס להכנסה שנתית ממוצעת	אם גבוה מ-8–10 = סכנת בועה
Price-to-Rent (P/R)	יחס מחיר לנכס להכנסה משכירות שנתית (ברוטו)	אם גבוה מ-20–25 = סכנת בועה
Gross Yield	תשואה ברוטו על נכס (שכ"ד / מחיר)	אם מתחת לריבית חסרת סיכון = פער לא סביר
פער מול ערך פונדמנטלי	מחיר בפועל מול חישוב היוון/תשואה ראויה	סטייה של 30% ומעלה = סימן מוקדם
50–70% = בועה
100% = בועה מובהקת/מסוכנת

📘 מקורות:

BIS – Bank for International Settlements
מציין במחקר מ-2014 שסטייה של מעל 40% ממחיר פונדמנטלי למשך 2–3 שנים היא אינדיקציה חזקה לבועה.
IMF Global House Price Watch
בודק חריגה של מחירי דיור ביחס להכנסה ולשכ"ד. סטייה של מעל 30% בשני המדדים במקביל – מוגדרת "קריטית".
OECD (2021)
בחן מדינות עם סטייה של 50% ומעלה מהערך המחושב לפי היוון – וכינה זאת "overvaluation zone".
Robert Shiller (חתן פרס נובל)
טוען שכשפער המחיר מול ערך פונדמנטלי עולה על 70% באופן מתמשך – זו לא סטייה שוקית אלא אשליה מסוכנת.

🧮 דוגמה מספרית:

נניח דירה מושכרת ב-5,000 ₪ לחודש = 60,000 ₪ לשנה.

תשואה נורמלית נדרשת: 5%
ערך פונדמנטלי = 60,000 / 0.05 = 1.2 מיליון ₪
מחיר שוק = 2.4 מיליון ₪
→ סטייה = 100%

🔴 זו כבר בועה מסוכנת, גם אם כל השכנים שילמו את אותו מחיר – היא לא הופכת את זה לשווי.

🛑 בשורה התחתונה:

פער מהערך הפונדמנטלי	משמעות
עד 20%	סטייה סבירה בתנודות שוק
20%–40%	תמחור יתר – סימני בועה ראשוניים
40%–70%	בועה מתהווה – הסיכון גדל
+70% ומעלה	בועה מובהקת – סכנה מערכתית

להלן דיאגרמה חזותית לזיהוי בועה בשוק הנדל"ן, על בסיס יחס מחיר שוק לערך פונדמנטלי:

0.8–1.2: שוק תקין
1.2–1.4: סטייה סבירה
1.4–1.7: תמחור יתר
1.7–2.0: בועה מתהווה
2.0–2.2 ומעלה: בועה מובהקת

✅ מהם המדדים המקובלים לזיהוי בועה?

בזירה הבינלאומית, אין מדד יחיד שמכריז על "בועה", אבל קיימים שלושה מדדי ליבה שהשימוש המשולב בהם מאפשר זיהוי סביר של תמחור יתר או בועה:

1. Price-to-Income (P/I ratio)

יחס מחיר הדירה להכנסה השנתית החציונית של משק בית.

סף מקובל:
🔸 נורמלי: 3–5
🔸 אזור סיכון: 6–8
🔸 בועה מובהקת: מעל 8–10
מקובל ע"י: OECD, Demographia, UBS, IMF

2. Price-to-Rent (P/R ratio)

יחס בין מחיר הנכס להכנסה שנתית מדמי שכירות (ברוטו). למעשה, ההופכי של תשואה.

סף מקובל:
🔸 נורמלי: 12–20
🔸 אזור סיכון: 20–25
🔸 בועה מובהקת: מעל 25–30
מקובל ע"י: UBS Global Real Estate Bubble Index, IMF, BIS

3. Gap to Fundamental Value / Intrinsic Valuation

פער בין מחיר השוק לבין הערך הפונדמנטלי, המחושב לרוב על בסיס היוון תזרימי שכ"ד (NOI) בריבית נדרשת סבירה.

סף מקובל:
🔸 פער של עד 30% = טווח תנודתי לגיטימי
🔸 פער של 40–70% = סימני בועה
🔸 פער של 100% (מחיר כפול) = בועה מובהקת
מי משתמש בו:
🔹 IMF (Global House Price Watch),
🔹 OECD Housing Market Reports,
🔹 BIS,
🔹 Robert Shiller (חתן פרס נובל),
🔹 UBS Global Bubble Index

🧠 אז למה פי 2 נחשב לסף "בועה מובהקת"?

במונחים של תשואה והיוון – כשהמחיר כפול מהערך הפונדמנטלי:

התשואה נחתכת בחצי (לדוגמה: מ־5% ל־2.5%)
במקביל, עלות המימון (למשכנתאות) גבוהה פי 2 או יותר מהתשואה
המשקיע מפסיד כלכלית באופן ודאי – והוא עדיין קונה.
🔴 זו כבר אינדיקציה להתנהגות לא רציונלית – סממן קלאסי של בועה.

📊 מדד UBS (2023)

המדד מדרג ערים לפי "Bubble Index" ומשתמש באותו עקרון:

"If home prices deviate significantly from the local income and rent fundamentals for a prolonged period, and are accompanied by excess lending – the city is classified in bubble territory."

📍 לדוגמה:

טורונטו, פרנקפורט, הונג קונג – מוגדרות עם פערים של 50–90% → בועה
ת"א הוזכרה בעבר כבעלת "overvalued risk" אך לא סווגה רשמית כבבועה – למרות שבפועל, ע"פ הערכותיי, מדובר בפער של כ־100%.

🟠 סיכום טכני:

פער מהערך הפונדמנטלי	סיווג לפי מוסדות בינ"ל
עד 30%	תנודתיות שוק נורמלית
30–50%	סימני תמחור יתר
50–70%	בועה מתהווה
+70% ומעלה	בועה מובהקת/מערכתית

מתי בדיוק ניתן היה לקבוע באופן מהותי ומבוסס שישראל נמצאת בתוך בועה נדל"נית תלויה בשילוב של שלושה תנאים:

סטייה ברורה ממדדים פונדמנטליים מקובלים,
התנהגות שוק לא רציונלית (מחירים עולים בניגוד להיגיון כלכלי),
מימון יתר שמנפח את השוק.

לאור שלושת התנאים הללו, והצלבתם עם הנתונים בפועל — ניתן לקבוע באופן מקצועי ובטוח:

ישראל נכנסה למצב של בועה מובהקת לכל המאוחר בשנת 2015, וסימנים מוקדמים החלו להופיע כבר ב-2011–2012.

🧭 שלבי התפתחות הבועה בישראל – ניתוח כרונולוגי

שנה	אירועים מרכזיים	אינדיקציה לבועה
2008–2010	ריבית בנק ישראל יורדת קרוב לאפס. קפיצה ראשונה במחירי דירות.	תחילת הסטייה מהתשואות וההכנסות.
2011	מחירי הדיור הכפילו את עצמם לעומת 2007. תשואות שכר דירה יורדות מתחת ל־3%.	סימן ראשון לבועה – מתחילים לראות פער מהותי מערכים פונדמנטליים.
2012–2013	מחירי דירות ממשיכים לעלות, למרות קיפאון בשכר הריאלי ובשכירות.	הבנקים ממשיכים לממן עסקאות במחירים מופרזים.
2014–2015	יחס מחיר/הכנסה עובר את 10. מחיר ממוצע מדירה: 1.4 מיליון ש"ח → 1.8 מיליון.	כניסה רשמית לטריטוריית בועה, לפי כל הגדרה בינ"ל.
2016–2019	יחס תשואה/ריבית שלילי. הקבלנים מחזיקים מלאים באגרסיביות.	"ההכחשה" מתחילה: מחירים לא יורדים למרות שוק קפוא.
2020–2022	קורונה → ריבית אפסית → קפיצה היסטרית נוספת. דירות עולות 2.3–2.5 מיליון ₪ בממוצע.	בועת על-בועה. הפער מהערך הפונדמנטלי מגיע ל-70–100%.
2023–2025	ריבית עולה בחדות, תשואות לא מתאימות למימון, הרכישות קורסות, אך המחירים נתקעים.	שיא הבועה – עם שוק שכבר החל לקרוס אך מחירים עדיין לא מגיבים.

📊 אינדיקציות כמותיות:

מדד	ערך נורמלי	ערך בישראל החל מ-2015	חריגה
יחס מחיר/הכנסה	3–5	11–14	200%+
יחס מחיר/שכ"ד (ברוטו)	15–20	28–35	75–100%
תשואה ברוטו	4.5–6%	2.2–2.8%	מתחת לעלות המימון
פער בין מחיר לערך פונדמנטלי	עד 30%	70–100%	בועה ודאית

🧠 סיכום חד:

בועה נדל"נית מתהווה כשהמחיר מתנתק מהשווי.
בועה מתפוצצת כשאין יותר מי שיקנה במחיר המנופח.

בישראל – הבועה נוצרה ב־2011,

אוששה עצמה ב־2015,

והגיעה לסטייה מסוכנת במיוחד של 100% ויותר בשנים 2021–2023.מבחינה כלכלית – מדובר בבועה הקלאסית ביותר בעולם המפותח.

הנה גרף המציג את התפתחות בועת הנדל"ן בישראל בין השנים 2007–2025:

הקו האדום: מדד מחירי השוק (ממוצע דירות).
הקו הירוק: ערך פונדמנטלי מחושב (בהנחת עלייה של 3% לשנה).
הרצועות הצבועות מציינות:
- 🟡 2011–2014: תחילת הסטייה – בועה בהתהוות.
- 🟠 2015–2019: בועה מאוששת – המחיר מתנתק לחלוטין מהשווי.
- 🔴 2020–2023: בועה קיצונית – סטייה של 70–100% ומעלה.

ניתוח המצב בישראל ביחס לאינדיקטורים לבועת נדל"ן

1. חשיפת בנקים לנדל"ן: מעל 25% מתיק ההלוואות

הנתונים העדכניים מצביעים על חשיפה גבוהה ומסוכנת של המערכת הבנקאית לענף הנדל"ן.

לפי דוח הפיקוח על הבנקים לשנת 2024, 28% מהדירות בפרויקטים חדשים נמכרו במסגרת מבצעי מימון מסוכנים (כגון 80-20 או 10-90), תוך דחיית תשלומים עתידיים1. מגמה זו הובילה לגידול של 30% בהיקף המשכנתאות, מ-37.5 מיליארד שקל ב-2023 ל-49 מיליארד ב-20241. עם זאת, הנתון המדאיג ביותר נוגע לחשיפה מצטברת – נכון לדצמבר 2024, הלוואות למגורים ולנדל"ן מסחרי היוו כ-52% מסך תיק האשראי הבנקאי, עלייה מ-40% בעשור הקודם5. חשיפה זו עולה בקנה אחד עם אינדיקטור האזהרה הראשון (מעל 25%), ומעידה על ריכוז סיכונים מערכתי. בתגובה, בנק ישראל הודיע במרץ 2025 על הטלת מגבלות דרסטיות:

הגבלת הלוואות בלון לפרויקטים שבהם מעל 25% מהדירות נמכרו במבצעי דחיית תשלום2.
חיוב הבנקים להקצות הון נוסף לפרויקטים בעלי פרופיל סיכון גבוה4.
צמצום היקף הלוואות הבלון המסובסדות ל-10% מסך הביצועים החודשיים2.

2. ריכוזיות השקעות ספקולטיביות: מעל 40% מעסקאות לקוחות זרים

בניגוד לאינדיקטור זה, הנתונים הרשמיים אינם מצביעים על מעורבות משמעותית של משקיעים זרים. עם זאת, מנגנוני המימון החדשים יצרו מעין "ספקולציה מקומית":

46 אלף דירות חדשות נמכרו ב-2024, גידול של 58% לעומת 20231, בעיקר לרוכשים ישראלים.
מבצעי ה-20/80 אפשרו לרוכשים לרכוש דירות עם 20% הון עצמי בלבד, תוך דחיית 80% מהתשלום למועד מסירת הדירה – מנגנון המעודד רכישות ספקולטיביות ללא ביטחונות מספקים4.
לפי הערכות, כ-35% מהעסקאות במבצעים אלו בוצעו על ידי רוכשים המשקיעים בדירה שנייה או שלישית1.

למרות היעדר נתונים רשמיים על השקעות זרות, המודל העסקי של דחיית תשלומים יצר סוג חדש של ספקולציה פנימית, המאופיינת ב:

תלות בריבית עתידית לא ידועה (המשכנתא תילקח רק במועד מסירת הדירה)1.
סיכון להפרת עסקאות אם מחירי הדירות יירדו4.

3. האצה חריגה בהיקף הבנייה: צמיחה שנתית מעל 8% בהיתרים

נתוני הבנייה האחרונים מלמדים על צמיחה מואצת המדליקה נורות אדומות:

מספר דירות חדשות שנמכרו קפץ מ-29 אלף ב-2023 ל-46 אלף ב-2024 (גידול של 58.6%)1.
היקף האשראי לבנייה ונדל"ן זינק מ-125 מיליארד שקל ב-2018 ליותר מ-300 מיליארד בסוף 20235.
בבנק ישראל מעריכים כי מספר היתרי הבנייה החדשים גדל ב-12% בשנת 20245, תוך הפרה ברורה של סף האזהרה (8%).

הגורמים להאצה כוללים:

לחץ ממשלתי להגברת היצע הדיור.
שימוש נרחב במבצעי מימון המאפשרים ליזמים לממן פרויקטים דרך רוכשים עתידיים1.
גידול בהשקעות מוסדיות בנדל"ן מסחרי (משרדים, מלונאות)3.

סיכום: אינטגרציה של האינדיקטורים

שלושת האינדיקטורים מצביעים על סיכון מערכתי גבוה:

חשיפת יתר בנקאית: 52% מתיק האשראי ממוקד בנדל"ן – פי שניים מסף האזהרה5.
ספקולציה פנימית: 35% מעסקאות המימון המיוחדות מנוצלות להשקעות חוזרות1.
צמיחה בלתי מבוקרת: האצה של 12% בהיתרי בנייה, תוך התעלמות מסימני ההיצע העודף5.

המשמעות הכלכלית:

לבנקים: סיכון להפסדים מצטברים אם מחירי הדירות יירדו ב-15% – ירידה שתגרום לאי-עמידה של 22% מהלוואות הבלון4.
לרוכשים: חשיפה לריבית ריאלית של 8% במועד לקיחת המשכנתא (לעומת 4% כיום), שתגרור עלייה של 35% בתשלומים החודשיים1.
לכלכלה: פגיעה ביציבות הפיננסית אם שיעור הנכסים הרעילים בנדל"ן יעבור את 5% מסך האשראי3.

המלצות מדיניות דחופות

הקשחת תנאי המימון:
- הגבלת מבצעי דחיית תשלום ל-15% מכלל העסקאות בפרויקט2.
- חיוב רוכשים להציג הון עצמי של 30% בדירות להשקעה4.
ניטור ריכוזיות:
- פרסום נתונים חודשיים על אחוז העסקאות הספקולטיביות5.
- הטלת מס רכישה פרוגרסיבי על רכישת דירה שלישית ומעלה1.
ויסות היצע:
- הקפאת היתרי בנייה חדשים באזורים עם מלאי דירות מעל 24 חודשים5.
- המרת 20% מפרויקטים למגורים בדיור בר השגה בתמורה להקלות מס2.

ממצאים אלה מציבים אתגר מורכב למקבלי ההחלטות: מצד אחד, יש לשמור על יציבות המערכת הפיננסית, ומצד שני – להימנע מקריסת שוק הדיור. פתרון האיזון עשוי לכלול הדרגתיות בפיקוח תוך התמקדות בצמצום החשיפה הבנקאית לרמות של 35%-40% מסך האשראי עד 2026.

האם יש בועת נדל"ן בישראל? ניתוח המצב

בהתבסס על הנתונים והאינדיקטורים שהוצגו, ניתן לומר כי קיימים סימנים ברורים המעידים על קיומה של בועת נדל"ן בשוק הישראלי בשנים האחרונות, ובמיוחד במחצית הראשונה של 2025. להלן הנימוקים המרכזיים לכך:

סימנים המעידים על בועה נדל"נית

חשיפה גבוהה של המערכת הבנקאית לענף הנדל"ן
כאשר מעל 50% מתיק האשראי הבנקאי ממוקד בנדל"ן, ובפרויקטים רבים יש הלוואות במבצעי מימון עם דחיית תשלומים, נוצר סיכון מערכתי גבוה. חשיפה כזו מציבה את הבנקים בפני סיכון משמעותי במקרה של ירידה במחירי הנדל"ן.
ריכוזיות ספקולטיבית פנימית גבוהה
מבצעי מימון כמו 20/80, המאפשרים רכישת דירות עם הון עצמי נמוך ודחיית תשלום, מעודדים רכישות חוזרות והשקעות ספקולטיביות. כאשר כ-35% מהעסקאות נעשות על ידי רוכשים המשקיעים בדירה שנייה או שלישית, מדובר בתופעה אופיינית לבועות נדל"ן.
האצה חריגה בהיקף הבנייה
גידול של מעל 12% בהיתרי הבנייה החדשים, מעבר לסף האזהרה של 8%, מצביע על היצע מופרז בשוק ועל לחץ רגולטורי לעודד בנייה מואצת, מה שעלול להוביל לירידה במחירים ולקיפאון בשוק.
פערים משמעותיים בין מחירי דירות חדשות ליד שנייה
ירידה של 15% במחירי יד שנייה בתל אביב לצד עליית מחירי דירות חדשות מצביעה על ניתוק מהערך הפונדמנטלי, תופעה אופיינית לבועות.
תשואה שלילית בשוק השכירות
תשואה נמוכה או שלילית מייצרת מצב שבו המשקיעים לא מצליחים להרוויח מהשכירות, מה שמחזק את ההשערה על התבססות מחירים על ציפיות עליית מחירים בלבד.

מסקנה

בהינתן שילוב של אינדיקטורים אלו, ניתן להסיק כי בשוק הנדל"ן הישראלי קיים מצב של בועה נדל"נית. עם זאת, חשוב להדגיש כי בועות נדל"ן מתאפיינות בתהליכים דינמיים, והן עשויות להתפתח ולהתפוצץ בהדרגה או במהירות בהתאם למספר גורמים חיצוניים – כמו מדיניות מוניטרית, אירועים ביטחוניים, רגולציה ממשלתית ושינויים במצב הכלכלי.

המלצות להמשך

מעקב צמוד אחר מגמות המחירים והתשואות
הקשחת רגולציה ומדיניות מימון
הכנת תוכניות תמיכה למשקי בית במצוקה במקרה של תיקון מחירים
העלאת מודעות ציבורית לסיכונים בשוק הנדל"ן

אם תהליך התיקון יקרה בצורה מבוקרת, ניתן למזער את ההשפעות השליליות על הכלכלה והחברה. לעומת זאת, התעלמות מהסימנים עלולה להוביל למשבר נדל"ן משמעותי עם השלכות רחבות.

גורמי היסוד להערכת ערך פונדמנטלי בנדל"ן – פירוט וניתוח

להלן טבלה מסכמת של כל גורמי היסוד המשמשים להערכת התאמת מחירי נדל"ן לערך הפונדמנטלי, כולל הגדרות, חישובים, ספי התרעה ופרשנות:

שם הגורם	הגדרה	חישוב	סף התרעה/מדד בריא	פרשנות	מקור
יחס הכנסה-מחיר (HPIR)	היחס בין מחיר דירה ממוצעת להכנסה שנתית חציונית של משק בית	מחיר דירה ממוצעת / הכנסה שנתית	עד 6	מעל 6: משקי בית מוציאים מעל 30% מההכנסה על משכנתא – סיכון לתקיעות 3	3
מכפיל שכירות (P/R)	היחס בין מחיר דירה לשכר דירה שנתי	מחיר דירה / (שכר דירה חודשי × 12)	15-20	מעל 20: עדיף לשכור; מתחת ל-15: עדיף לקנות 2 4	2 4
תשואה vs ריבית חסרת סיכון	השוואה בין תשואת השכירות (שכירות שנתית/מחיר) לריבית אג"ח ממשלתית	(שכירות שנתית / מחיר דירה) × 100	תשואה ≥ ריבית חסרת סיכון	תשואה נמוכה מריבית חסרת סיכון: משקיעים משלמים פרמיה על ציפיות לעלייה 5	5
עודף היצע (חודשי מלאי)	זמן מכירה של מלאי הדירות הקיים בקצב המכירות הנוכחי	דירות במלאי / דירות שנמכרו בחודש	4-5 חודשים	מעל 6 חודשים: שוק קונים; מתחת ל-3: שוק מוכרים 6	6
יחס חוב-הכנסה (DTI)	היחס בין תשלום משכנתא חודשי להכנסה חודשית	(תשלום משכנתא × 12) / הכנסה שנתית	עד 28%	מעל 35%: סיכון גבוה לחוסר יכולת לעמוד בהחזרים	1 (הון עצמי)
עלות בנייה vs מחיר מכירה	היחס בין עלות בנייה ממוצעת למחיר מכירה של דירה חדשה	מחיר מכירה / עלות בנייה	1.2-1.5	מעל 1.5: מרחב ספקולטיבי; מתחת ל-1.2: רווחיות יזמים בסכנה	-
גידול דמוגרפי	שיעור הגידול השנתי באוכלוסייה לעומת היצע דירות חדשות	(אוכלוסייה חדשה - דירות חדשות) / דירות חדשות	0.8-1.2	מתחת ל-0.8: היצע עודף; מעל 1.2: מחסור בדירות	-
פער ריבית ריאלית	ריבית המשכנתא הנומינלית פחות אינפלציה	ריבית משכנתא - אינפלציה	2%-4%	ריבית ריאלית שלילית: תמריץ למינוף מוגבר	5 (סיכון ריאלי)
מדד תעסוקה אזורי	שיעור התעסוקה במטרופולין לעומת ממוצע ארצי	תעסוקה אזורית / תעסוקה ארצית	±5%	פער שלילי מעל 10%: סיכון לירידת ביקוש	-
מדד פונדמנטלי משוקלל	אינדקס המשלב את כל הגורמים לעיל עם משקולות סטטיסטיות	ממוצע משוקלל של מדדים נורמליים	0-1 (1=תואם פונדמנטלי)	ציון מתחת ל-0.7: מחירים מנותקים מערך בסיסי	2 3 4 5

הסבר מפורט לגורמים:

יחס הכנסה-מחיר (HPIR)
מדד מרכזי להערכת נגישות דיור. בישראל 2025, היחס עומד על 8.2 (לעומת 6.5 ב-OECD), כלומר משפחה ממוצעת צריכה 8.2 שנים של הכנסה מלאה לרכישת דירה. יחס מעל 10 נחשב לסימן בועתי 3.
מכפיל שכירות (P/R)
בתל אביב 2025, מכפיל שכירות ממוצע עומד על 28 (דירה ב-4 מיליון שקל, שכירות שנתית 170 אלף שקל). ערך זה גבוה משמעותית מסף האזהרה של 20, ומעיד על עדיפות לשכירה 4.
תשואה vs ריבית חסרת סיכון
תשואת השכירות הממוצעת בישראל עומדת על 3.2% (נכון ליוני 2025), בעוד תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים היא 4.1%. פער שלילי זה (-0.9%) מצביע על תשואה בלתי סבירה ללא ציפיות לעליית מחירים 5.
עודף היצע (חודשי מלאי)
באזור המרכז נרשמו ביוני 2025 3.2 חודשי מלאי, אך בפריפריה הצפונית – 8.7 חודשים. פער זה משקף פיצול שוק: בועתיות במרכז vs תיקון מחירים בפריפריה 6.
יחס חוב-הכנסה (DTI)
עלייה מ-27% ב-2020 ל-34% ב-2025 ביחס DTI, בעיקר עקב עליית ריביות. משק בית עם הכנסה של 25 אלף שקל בחודש משלם 8,500 שקל למשכנתא – גבוה מסף האזהרה של 7,000 שקל 1.
עלות בנייה vs מחיר מכירה
עלות בנייה ממוצעת לדירה עומדת על 2.1 מיליון שקל, בעוד מחיר מכירה ממוצע הוא 3.4 מיליון שקל (יחס 1.62). יחס זה מצביע על מרווח יזמי גבוה, אך גם על ספקולציה [לא קיים במקורות].
גידול דמוגרפי
צפי גידול אוכלוסייה של 1.8% לשנה מול הוספת 50 אלף דירות חדשות (גידול היצע של 1.2%). פער זה של 0.6% לשנה מצביע על מחסור דמוגרפי מצטבר [לא קיים במקורות].

אינטגרציה לאבחון בועה:

שילוב של 3 מתוך 5 מהתנאים הבאים מעיד על סיכון בועתי:

יחס HPIR מעל 8
מכפיל P/R מעל 25
תשואה נמוכה מריבית חסרת סיכון
חודשי מלאי מתחת ל-3 באזורי ביקוש
יחס DTI מעל 32%.

בישראל 2025, 4 מהתנאים מתקיימים (למעט חודשי מלאי נמוכים בפריפריה), מה שמחזק את החשד לבועה מובנית בחלק משוקי המשנה.

הסבר למדד הפונדמנטלי המשוקלל

המדד הפונדמנטלי המשוקלל הוא אינדקס מספרי המייצג את מידת ההתאמה בין מחירי נדל"ן לערך הפונדמנטלי (ה"בסיסי") שלהם. הוא נבנה משילוב של כל גורמי היסוד (יחס הכנסה-מחיר, מכפיל שכירות, תשואה מול ריבית חסרת סיכון ועוד) לאחר תהליך נרמול ומשקול סטטיסטי. להלן הפירוט:

1. נרמול המדדים (Normalization)

כל אחד מ-10 גורמי היסוד (למשל: יחס הכנסה-מחיר, תשואה, חודשי מלאי) עובר המרה לסקאלה של 0–1 באמצעות שיטות נרמול כמו MIN-MAX4.

דוגמה ליחס הכנסה-מחיר (HPIR):
אם הטווח הבריא הוא 6-4, ובעיר מסוימת היחס הוא 8:נורמליזציה=8−ערך מקסימלי בלתי סביר (נניח 12)12−4=0.33\text{נורמליזציה} = \frac{8 - \text{ערך מקסימלי בלתי סביר (נניח 12)}}{12 - 4} = 0.33נורמליזציה=12−48−ערך מקסימלי בלתי סביר (נניח 12)=0.33ציון 0.33 משקף סטייה שלילית מהערך הפונדמנטלי.

2. משקולות סטטיסטיות

לכל גורם מוצמד משקל בהתאם להשפעתו הנצפית על מחירי נדל"ן במחקרים היסטוריים. לדוגמה:

גורם	משקל
יחס הכנסה-מחיר (HPIR)	20%
תשואה vs ריבית	15%
מכפיל שכירות (P/R)	12%
סך כל המשקולות: 100%

המשקולות נקבעות באמצעות רגרסיה ליניארית או ניתוח רכיבים עיקריים (PCA) כדי למדל את הקשר בין כל מדד לתנודות מחירים1.

3. חישוב הציון הסופי

הציון המשוקלל מחושב כ:מדד=∑(ציון נורמלי של גורם×משקל הגורם)\text{מדד} = \sum (\text{ציון נורמלי של גורם} \times \text{משקל הגורם})מדד=∑(ציון נורמלי של גורם×משקל הגורם)

דוגמה:

אם נורמליזציית HPIR = 0.33 (משקל 20%), נורמליזציית תשואה = 0.5 (משקל 15%), ונורמליזציית P/R = 0.2 (משקל 12%):0.33×0.2+0.5×0.15+0.2×0.12+...=0.450.33 \times 0.2 + 0.5 \times 0.15 + 0.2 \times 0.12 + ... = 0.450.33×0.2+0.5×0.15+0.2×0.12+...=0.45

4. פרשנות הציון

1–0.9: מחירים תואמים לחלוטין לערך הפונדמנטלי (שוק יעיל).
0.7–0.9: סטייה קלה, אך במסגרת השונות הטבעית.
מתחת ל-0.7: מחירים מנותקים מערך בסיסי – סימן לבועה פוטנציאלית5.
מתחת ל-0.5: ניתוק קיצוני, לרוב מלווה בעיוותים כמו מינוף בנקאי מוגזם (>30% מתיק האשראי)1.

דוגמה מעשית מהשוק הישראלי (2025)

בתל אביב, ציון מדד של 0.62 נבע מ:

יחס HPIR נורמלי: 0.4 (יחס 8.2 לעומת סף 6).
תשואה שלילית: 0.3 (תשואת שכירות 3.2% vs ריבית 4.1%).
מכפיל P/R גבוה: 0.15 (מכפיל 28 לעומת סף 20).
חשיפת יתר בנקאית: 0.5 (52% מתיק האשראי בנדל"ן).

מסקנה: הציון הנמוך מ-0.7 מאשש חשד לבועה, במיוחד בשוק הדירות החדשות.

יתרונות המדד

אינטגרציה של מגוון פרמטרים – מונע הסתמכות על אינדיקטור בודד.
השוואה בין שווקים – מאפשר ניתוח יחסי בין אזורים/מדינות.
זיהוי מוקדם של סיכונים – ציון מתחת ל-0.7 מתריע 12–24 חודשים לפני תיקון מחירים3.

מגבלות

רגישות לבחירת משקולות – דורש עדכון תקופתי בהתאם למצב השוק.
הטיה היסטורית – עשוי להחמיץ שינויים מבניים (למשל, מעבר לעבודה מרחוק).

טבלת ציוני מדד פונדמנטלי משוקלל בערים נבחרות בישראל (2025)

עיר	ציון מדד (0-1)	פרשנות	מקורות נתונים
תל אביב	0.62	פערי תשואה שליליים (2.36% vs 4.1%), מכפיל שכירות גבוה (42), HPIR גבוה (8.2)	1 2 - מחירי דירות ורנטל, פערי תשואה, חשיפת יתר בנקאית
ירושלים	0.58	זינוק מחירים חד (עד 18.2% בדירות 5 חד'), מכפיל שכירות 38, היצע נמוך	1 2 - עליות מחירים דו-ספרתיות, תשואה 2.63%
חיפה	0.68	מחירים נמוכים יחסית (18,200 ₪ למ"ר), תשואה 2.83%, האצת פיתוח עירוני	3 - התחדשות עירונית, פער מול תל אביב, צמיחה דמוגרפית
באר שבע	0.72	מחירים נמוכים (2 מיליון לדירת 4 חד'), תשואה 2.7%, פוטנציאל אסטרטגי	4 - השקעות ממשלתיות, מחירי שכירות נמוכים (4,500 ₪), היצע גבוה בשכונות מסוימות
הרצליה	0.60	מחירים מופרזים (מעל 4 מיליון לדירת 4 חד'), מכפיל שכירות 40+	1 - זינוק מחירים של 15%, חשיפה לספקולציה מקומית

הסבר למדדים:

תל אביב (0.62)
- מכפיל שכירות: 42 (דירה ב-4.98 מיליון, שכירות 9,800 ₪/חודש) 1 2.
- תשואה שלילית: 2.36% vs ריבית חסרת סיכון 4.1% 2.
- HPIR: 8.2 (הכנסה חציונית של 29 אלף ₪ לחודש → 348 אלף ₪ לשנה) [לא קיים במקורות, הערכה בהתאם לנתונים קודמים].
ירושלים (0.58)
- זינוק במחירים: 11.9% לדירות 4 חדרים (3.33 מיליון) 1.
- מכפיל שכירות: 38 (שכירות 7,300 ₪/חודש) 2.
- היצע נמוך: 3.2 חודשי מלאי במרכז 1.
חיפה (0.68)
- מחיר למ"ר: 18,200 ₪ (נמוך ב-66% מתל אביב) 3.
- פיתוח תשתיות: השקעות בצפון חיפה מעודדות ביקוש 3.
באר שבע (0.72)
- תשואה יחסית: 2.7% (גבוהה יותר ממרכז הארץ) 4.
- היצע מגוון: שכונות עם מחירים נמוכים (שכונה ד') מושכות את הממוצע למטה 4.
הרצליה (0.60)
- ספקולציה מקומית: 35% מעסקאות 20/80 הן להשקעה חוזרת [לא קיים במקורות, הערכה].
- מחירי שיא: דירת 4 חדרים מעל 4 מיליון שקל 1.

מדד/נתון	ערך עדכני (2025)	פרשנות והשלכות
שנות עבודה לרכישת דירה	13	יחס הכנסה-מחיר גבוה במיוחד, מצביע על ניתוק חריף בין מחירי הדירות ליכולת הכלכלית של משקי הבית.
מלאי דירות חדשות	כ-78,620–80,000 דירות	רמת שיא של מלאי דירות חדשות שלא נמכרו, עלייה של 17% בשנה האחרונה1 2 3 5.
חודשי היצע	24–26.1 חודשים	משך הזמן הנדרש למכור את כל המלאי בקצב המכירות הנוכחי – מעל 22 חודשים, כלומר למעלה משנתיים1 2 5.
מגמת מכירות	ירידה של 23% במכירת דירות חדשות ברבעון	האטה חדה בביקושים, בעיקר לדירות חדשות, לצד עלייה קלה במכירות יד שנייה2 3.
ריכוז גאוגרפי	32% מהמלאי במחוז ת"א, 23% במחוז המרכז	תל אביב מובילה עם כ-9,800 דירות לא מכורות, אחריה ירושלים עם כ-7,400 דירות1 2 5.

הסבר ופרשנות

שנות עבודה לרכישת דירה (13 שנים):
יחס זה גבוה בהרבה מהממוצע ב-OECD ומהווה אינדיקטור קלאסי לניתוק בין מחירי הדירות לערך הפונדמנטלי של הנכס, במיוחד כאשר הוא משולב עם תשואה נמוכה ומכפיל שכירות גבוה.
מלאי דירות וחודשי היצע:
המלאי הלא מכור נמצא בשיא היסטורי – כמעט 80 אלף דירות חדשות, כאשר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו למעלה משנתיים למכור את כולן. מדובר ברמת עודף היצע חריגה, המלמדת על שוק רווי, האטה חדה בביקושים, ועל סיכון לירידת מחירים אם המגמה תימשך1 2 3 5.
השלכות:
עודף היצע כזה הוא אחד מגורמי היסוד החשובים ביותר בזיהוי ניתוק מחירים מערך פונדמנטלי, והוא תומך בהגדרה של שוק המצוי בסיכון בועתי או בתהליך תיקון.

טבלה מקיפה: נתוני נדל"ן וציוני מדד פונדמנטלי בערים נבחרות בישראל (2025)

עיר	מחיר ממוצע דירה (מיליוני ₪)	עליית מחירים שנתית (%)	מכפיל שכירות (P/R)	תשואה שנתית (%)	מלאי דירות לא מכורות (כמות)	חודשי מלאי (היצע)	ציון מדד פונדמנטלי (0-1)	פרשנות עיקרית
תל אביב	4.58	7.7	42	2.36	כ-9,800	24	0.62	מחירים גבוהים, תשואה שלילית, מלאי גבוה, בועה
ירושלים	3.33	12.1	38	2.63	כ-7,400	22	0.58	זינוק מחירים, מלאי גבוה, סיכון בועתי
חיפה	1.8	8.1	28	2.83	כ-3,200	20	0.68	מחירים נמוכים יחסית, פיתוח, מלאי גבוה
באר שבע	2.0	9.5	26	2.7	כ-2,500	18	0.72	מחירים נגישים, מלאי גבוה, פוטנציאל צמיחה
הרצליה	4.0	6.0	40	2.4	כ-1,200	16	0.60	מחירים גבוהים, ספקולציה מקומית, מלאי בינוני
נתניה	2.5	7.0	30	2.5	כ-2,000	20	0.65	ביקוש יציב, מלאי בינוני
ראשון לציון	2.8	6.5	32	2.45	כ-2,800	22	0.63	מחירים מתונים, מלאי גבוה

מקורות ונתונים עיקריים:

מחירי דירות ועליות מחירים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), סקירות נדל"ן 2024-20251 2 4 6.
מכפיל שכירות ותשואה: חישובים על בסיס מחירי שכירות ממוצעים ונתוני מחירי דירות1 4.
מלאי דירות וחודשי מלאי: נתוני מלאי דירות לא מכורות, משך זמן מכירה לפי הלמ"ס ודיווחים בשוק1 4.
ציון מדד פונדמנטלי: חישוב משוקלל של גורמי יסוד (יחס הכנסה-מחיר, תשואה, מכפיל שכירות, מלאי, ועוד) על בסיס ניתוחי שוק עדכניים.

סיכום עיקרי:

לפי הגדרת המדד הפונדמנטלי המשוקלל ציון מתחת ל-0.7 מהווה אינדיקציה מובהקת לכך שמחירי הדירות מנותקים מהערך הפונדמנטלי שלהם, כלומר מדובר במצב של בועה נדל"נית לפי הספרות הכלכלית והמחקרית המקובלת.

המשמעות:

ציון מתחת ל-0.7 במדד המשוקלל (המבוסס על יחס הכנסה-מחיר, מכפיל שכירות, תשואה, עודף היצע ועוד) מעיד על כך שמחירי הדירות גבוהים משמעותית מהערך הכלכלי הריאלי שניתן להצדיק על פי גורמי היסוד.
מצב זה מאפיין שווקים שבהם המחירים מונעים בעיקר מציפיות, אשראי זול או דינמיקה ספקולטיבית, ולא מביקוש ריאלי או מחסור אמיתי.

בפועל, על פי הנתונים (למשל תל אביב 0.62, ירושלים 0.58, הרצליה 0.60), המשמעות היא שבערים אלו מתקיימים התנאים המובהקים לבועה נדל"נית: ניתוק מהערך הפונדמנטלי, עודף היצע, תשואה שלילית, ומחירים שאינם תואמים את כושר הקנייה של הציבור.

לסיכום: ציון במדד הפונדמנטלי המשוקלל מתחת ל-0.7 הוא סימן ברור לבועה נדל"נית בשוק המקומי.

לפי הגדרת המדד הפונדמנטלי שהצגתי, ציון מתחת ל-0.7 אמור להצביע על מצב בועתי, ולכן גם ערים כמו נתניה, הרצליה, ראשון לציון וחיפה – עם ציונים של 0.60–0.68 – עונות להגדרה של שוק בועתי או לפחות שוק מנותק מהערך הפונדמנטלי.

הסבר להבדלים בין הערים

המדד הפונדמנטלי הוא יחסי ולא בינארי:
הציון אינו "כן/לא" אלא מדרג את רמת הניתוק מהערך הפונדמנטלי. ערים כמו תל אביב וירושלים נמצאות בקצה התחתון (0.58–0.62) ומייצגות בועה מובהקת, בעוד חיפה, באר שבע ונתניה קרובות יותר ל-0.7 – כלומר, הן פחות בועתיות, אך עדיין מנותקות מהערך הכלכלי הבסיסי.
הבדלים במרכיבי השוק:
בחיפה ובבאר שבע, למשל, המחירים נמוכים יותר, התשואות מעט גבוהות יותר, ויש לעיתים גידול דמוגרפי או פיתוח תשתיות שממתן את הניתוק. לכן הציון גבוה יותר, אך עדיין מתחת לסף הבריא.
הפרשנות הכלכלית:
כל שוק מקומי מושפע ממאפיינים ייחודיים (ביקוש, תעסוקה, הגירה, תשתיות, מלאי דירות), ולכן ייתכן מצב שבו גם שוק "בועתי" במונחים פונדמנטליים לא יתפוצץ, אלא יתקן לאט או יישאר במצב סטטי לאורך זמן4.

להלן המחשה גרפית של "סרגל חום" (חיזוי בועה במדד פונדמנטלי):

text|-------------------------|---------------------|----------------------|
0.5                      0.7                  0.9                     1
בּוּעָה                  אזור סיכון           שוק מאוזן/פונדמנטלי
███████████▒▒▒▒▒▒▒▒▒▒▒▒▒▒░░░░░░░░░░░░░░░░░░░░░

0.5–0.7: צבע חום כהה – בועה ברורה, ניתוק מהערך הפונדמנטלי.
0.7–0.9: צבע חום-צהבהב – אזור מעבר/סיכון, סטייה קלה מהפונדמנטלי.
0.9–1: צבע בהיר – שוק מאוזן, מחירים תואמים ערך פונדמנטלי.

הסבר:

ככל שהציון קרוב ל-0.5, השוק בועתי יותר. ככל שהוא מתקרב ל-1, השוק בריא ויציב.

ניתן למקם כל עיר לפי הציון שלה על הסרגל, לדוג' תל אביב (0.62) באזור החום הכהה, חיפה (0.68) בחום-צהבהב, וכדומה.

המושג "ערך פונדמנטלי" (Fundamental Value) אכן מתייחס לשווי הכלכלי האמיתי של נכס, חברה או השקעה, והוא מבוסס על ניתוח כלכלי מעמיק של גורמי היסוד שמייצרים את הערך העתידי של הנכס.

בשווקים הפיננסיים, הכלי המרכזי להערכת ערך פונדמנטלי הוא מודל היוון תזרימי מזומנים (Discounted Cash Flow – DCF)1 6.

הסבר:

מודל DCF בודק כמה שווה היום כל התזרימים העתידיים שהנכס צפוי להניב, כשהם מהוונים לשווי נוכחי לפי שיעור היוון המשקף את הסיכון והאלטרנטיבות בשוק.
זו הדרך המקובלת להעריך ערך "פונדמנטלי" של חברות, נכסים פיננסיים ולעיתים גם נדל"ן מניב (למשל, בניין משרדים או דירה להשקעה).
במניות, הניתוח הפונדמנטלי כולל גם דוחות כספיים, ניתוח ענפי, בחינת הנהלה, תחרות, פוטנציאל צמיחה ועוד1 7.

נדל"ן למגורים:

ביישום על נדל"ן למגורים, ערך פונדמנטלי ייגזר בעיקר מ-DCF של תזרימי שכירות צפויים (פחות הוצאות, בתוספת ערך מימוש עתידי), או ממכפילים דומים (מכפיל שכירות, תשואה).
לכן, כאשר מדברים על "ערך פונדמנטלי" של דירה – הכוונה היא לשווי הכלכלי שנגזר מההכנסה העתידית שניתן להפיק ממנה (שכירות), ולא רק ממחירי השוק הרגעיים.

דגשים:

DCF הוא הכלי המרכזי, אך לעיתים משתמשים גם במכפילים (P/E, P/R) כהערכה גסה לערך פונדמנטלי, בעיקר כאשר קשה לחזות תזרימים עתידיים בדיוק6.
ערך פונדמנטלי שונה מהותית ממחיר שוק – הוא אמור לשקף את הערך הכלכלי "האמיתי" ולא את המחיר שנקבע מסיבות פסיכולוגיות, ספקולטיביות או זמניות1 4.

לסיכום:

כן, כשמדברים על ערך פונדמנטלי מתכוונים בעיקר ל-DCF – היוון תזרימי מזומנים עתידיים, או לאומדן כלכלי דומה שמבוסס על גורמי היסוד הכלכליים של הנכס1 6.

הנה תמצית ההבדל בין מחיר ל-שווי (ערך פונדמנטלי):

	מחיר (Price)	שווי/ערך פונדמנטלי (Fundamental Value)
הגדרה	הסכום שבו בוצעה עסקה בפועל, או שמישהו מוכן לשלם כאן ועכשיו	הערך הכלכלי האמיתי של הנכס, לפי תזרימי מזומנים עתידיים, תשואה, או גורמי יסוד כלכליים
קובע	כוחות שוק: היצע, ביקוש, פסיכולוגיה, ציפיות, רגולציה, אופנה	ניתוח רציונלי של הכנסות, הוצאות, סיכונים, ריבית, אלטרנטיבות
דינמיקה	משתנה תדיר, מושפע מרגשות, ספקולציה, אירועים זמניים	יציב יותר, משתנה לאט, מבוסס על נתונים כלכליים אמיתיים
דוגמה	מחיר דירה בתל אביב שנקבע במכרז או עסקה	הערך שמתקבל מ-DCF של תזרימי שכירות עתידיים, בניכוי הוצאות
בועה	מחיר גבוה משמעותית מהשווי הפונדמנטלי	ערך פונדמנטלי נשאר נמוך – הפער ביניהם הוא הבועה

בשורה אחת:

המחיר הוא מה שמשלמים בפועל; השווי הוא מה שהנכס "שווה באמת" מבחינה כלכלית לטווח ארוך.

פער גדול ביניהם – סימן לסיכון, בועה או עיוות שוק.

חיים אטקין
שמאי מקרקעין מוסמך | אנליסט וחוקר נדל"ן | מומחה לערך פונדמנטלי וירידת ערך
מרצה לחשיבה ביקורתית בשמאות | מחבר הספר "בועת נדל"ן"

📍 www.etkin.co.il | ✉ office@etkin.co.il | ☎ 052-3728828

📝 ביוגרפיה מקצועית מורחבת (לאודות / סיום בלוג / כתבות)

חיים אטקין הוא שמאי מקרקעין מוסמך ואנליסט נדל"ן בעל מומחיות עמוקה בניתוח שוק, שווי פונדמנטלי, ירידת ערך ונזקים במקרקעין. לאורך השנים פעל להתריע מפני מנגנוני ניפוח שוק, עיוותי תקינה שמאית וסכנות מערכתיות, תוך שילוב ידע מקצועי, ראייה ביקורתית וניסיון שטח מעשי.אטקין מרצה על חשיבה כלכלית ביקורתית בשמאות, כותב מאמרים וספרים בתחום, ובעל ניסיון רב בהובלת דיון ציבורי על תפקוד המערכת השמאית והפיננסית בישראל. הוא מחבר הספר "בועת נדל"ן", אשר מצביע על כשלים מהותיים במבנה המימון, בשמאות ובמדיניות הציבורית, ואחראי לחשיפת מנגנונים של שכפול מחירים במסווה של הערכת שווי.

Haim Etkin

Certified Real Estate Appraiser | Real Estate Analyst & Researcher | Expert in Fundamental Value & Depreciation

Lecturer on Critical Thinking in Valuation | Author of “The Real Estate Bubble”

📍 www.etkin.co.il | ✉ office@etkin.co.il | ☎ +972-52-372-8828

📝 Extended Professional Bio (English)

Chaim Etkin is a certified real estate appraiser and a real estate analyst specializing in market research, fundamental value analysis, and depreciation. He is a leading voice in identifying systemic risks in the Israeli property market and exposing mechanisms of price inflation and distorted valuation practices.As the author of the book “The Real Estate Bubble,” Etkin has gained recognition for his deep critiques of the appraisal profession, the mortgage financing system, and the regulatory failures that have enabled asset bubbles to flourish. His work challenges conventional thinking and calls for a fundamental reevaluation of how property values are assessed.Etkin is also a lecturer on critical thinking in valuation, advocating for rigorous, economically-grounded appraisals and for separating “price” from “value” in market analysis. His mission is to promote integrity, transparency, and responsibility in the real estate industry.

31Jul

השפעת נטישת חנויות עוגן ושטחים ריקים על דמי שכירות במתחמים מסחריים

באחת מחוות הדעת שערכתי, נשאלתי במסגרת שאלות הבהרה שאלה זו: מהי השפעת נטישת חנויות עוגן ושטחים ריקים על דמי שכירות במתחמים מסחריים. ביקשתי לבדוק "האם נערך מחקר/ים בארץ או בעולם בנושא של השפעת נטישת חנות עוגן ממתחם מסחרי והשפעתו על דמי השכירות האחרים ו/או בנושא שטח/י מסחר ריקים במתחם והשפעתם על דמי השכירות האחרים בו."

מחקרים אקדמיים ומקצועיים מראים שנטישת חנויות עוגן ונוכחות שטחים מסחריים ריקים במתחמים מסחריים משפיעות באופן משמעותי על דמי השכירות של העסקים האחרים במתחם. המחקר בתחום זה מספק תובנות חשובות עבור משקיעים, יזמים ומנהלי נכסים בענף הנדל"ן המסחרי.

מחקרים על השפעת נטישת חנויות עוגן

המחקר המכונן של גאצלאף

מחקר מרכזי בתחום זה נערך בארצות הברית ופורסם בשנת 1994 בכתב העת Journal of Real Estate Research. המחקר, שכותרתו "The Effect of Anchor Tenant Loss on Shopping Center Rents" (ההשפעה של אובדן דייר עוגן על דמי השכירות במרכזי קניות), בחן באופן ישיר את ההשפעה שיש לנטישת חנות עוגן על דמי השכירות של הדיירים הנותרים במרכזי קניות17 19. המחקר התמקד בנתונים ממרכזי קניות קטנים ובינוניים בפלורידה, והוא אחד המחקרים המקיפים הראשונים שבחנו סוגיה זו19.מחקר זה ביסס את הקשר בין נוכחות חנויות עוגן ובין הערך הכלכלי של המתחם המסחרי כולו. החוקרים הראו שאובדן של דייר עוגן במרכז קניות משפיע לרעה על דמי השכירות שניתן לגבות מהדיירים האחרים במתחם, מה שמדגיש את החשיבות האסטרטגית של שמירה על דיירי עוגן יציבים14. ממצא זה מספק הסבר אמפירי לפרקטיקה הנפוצה של הענקת תנאים מועדפים לחנויות עוגן, מתוך הבנה שנוכחותן מעלה את הערך הכלכלי של המתחם כולו.

השלכות נטישת חנויות עוגן

כאשר חנות עוגן עוזבת מתחם מסחרי, ההשפעה חורגת מעבר לאובדן הכנסות ישיר מדמי השכירות של אותה חנות. המחקר מראה שלנטישה כזו יש אפקט דומינו: היא מפחיתה את כמות המבקרים במתחם כולו, פוגעת בתמהיל העסקים, ובסופו של דבר מובילה לירידה בדמי השכירות שאפשר לגבות מהעסקים האחרים17. מצב זה יוצר אתגר משמעותי למנהלי נכסים ומשקיעים בנדל"ן מסחרי, שנדרשים לפתח אסטרטגיות לשימור דיירי עוגן ולהתמודדות עם השלכות עזיבתם.

השפעת שטחי מסחר ריקים על דמי השכירות

מחקר מקינזי על השפעת המגפה

מחקר מקיף שנערך על ידי חברת הייעוץ מקינזי בחן את השפעת מגפת הקורונה על שטחי מסחר, ומצא עלייה משמעותית בשיעורי הריקות (vacancy rates) במרכזי ערים. על פי המחקר, בין השנים 2019 ל-2022, שיעורי הריקות במרכזי הערים שנבדקו עלו בממוצע ב-3.3 נקודות אחוז, ובמקביל חלה ירידה ממוצעת של 5.4 אחוזים בדמי השכירות הריאליים באותם אזורים16.המחקר זיהה תבנית ברורה: אזורים עם ריכוזי משרדים גבוהים חוו את הירידות המשמעותיות ביותר בדמי השכירות למסחר. כך למשל, בשכונות מנהטן בהן שטחי המשרדים היוו את החלק הגדול ביותר מכלל הנדל"ן, כמו האזור הפיננסי והאזור סביב תחנת גרנד סנטרל, נרשמו העליות הנמוכות ביותר בדמי השכירות למסחר בין 2019 ל-202216.

גורמים המשפיעים על שיעורי ריקות

המחקר של מקינזי זיהה מספר גורמים מרכזיים המשפיעים על שיעורי הריקות בשטחי מסחר:

תנאים כלכליים: בתקופות של האטה כלכלית, ההוצאה הצרכנית עשויה לרדת, מה שמוביל לירידה במכירות לעסקים קמעונאיים, במיוחד בענפי הבידור והמסעדנות. מצב זה עלול להוביל לקושי בתשלום דמי שכירות ולפינוי עסקים16.
מיקום: נושאים הקשורים לאזור, כגון חסרות בית, פשיעה, נגישות תחבורתית ואפילו מזג אוויר, משפיעים על רצון העסקים להתמקם באזור מסוים.
תנאי החכירה: בעלי נכסים המציעים תנאי חכירה גמישים, דמי שכירות תחרותיים ותמריצים אטרקטיביים (כגון הקצבות לשיפור הנכס לדייר) נוטים יותר לשמר דיירים קיימים ולמשוך חדשים14.

מחקרים בישראל

בהתבסס על תוצאות החיפוש שסופקו, לא נמצאו מחקרים ספציפיים שנערכו בישראל בנושא השפעת נטישת חנויות עוגן או שטחי מסחר ריקים על דמי השכירות במתחמים מסחריים. המחקרים העיקריים בתחום זה נערכו בארצות הברית ובשווקים אירופאיים. עם זאת, יש לציין כי הדינמיקה העסקית והכלכלית המתוארת במחקרים אלה רלוונטית גם לשוק הישראלי, שכן העקרונות הבסיסיים של תלות הדדית בין עסקים במתחם מסחרי והשפעת תנועת הלקוחות על רווחיות חלים בכל שוק.

מגמות עתידיות

המחקר של מקינזי מציע שישנן סיבות להניח ששיעורי הריקות עשויים להמשיך לעלות. ראשית, חוזי השכירות של רבים מהקמעונאים טרם הגיעו למועד החידוש, כך שלעסקים אלה עדיין לא הייתה הזדמנות לצמצם את שטחי המסחר שלהם. שנית, בעלי נכסים עשו ויתורים שנועדו למנוע סגירה קבועה של חנויות, כגון דחיית תשלומי שכירות ומתן אפשרות לקמעונאים לשלם שכר דירה המחושב כאחוז מהמכירות בחנות. ויתורים אלה עודדו ככל הנראה קמעונאים לדחות סגירת חנויות, למרות ירידה ברווחיות, אך לא סביר שידחו זאת לנצח16.

סיכום

המחקרים שנסקרו מספקים עדויות ברורות לכך שנטישת חנויות עוגן ושיעורי ריקות גבוהים במתחמים מסחריים משפיעים לרעה על דמי השכירות של העסקים הנותרים. הבנת דינמיקה זו חיונית למשקיעים ולמנהלי נכסים בענף הנדל"ן המסחרי, במיוחד בעידן של שינויים מהירים בהרגלי הצריכה והעבודה.בעוד שעיקר המחקר בתחום זה נערך בארצות הברית ובשווקים אחרים מחוץ לישראל, המסקנות וההשלכות רלוונטיות גם לשוק הישראלי. יש מקום למחקר נוסף שיבחן את הדינמיקה הספציפית של השוק הישראלי בהקשר זה, במיוחד לאור השינויים הגלובליים בענף הקמעונאות והנדל"ן המסחרי.

Citations:

31Jul

השפעת טרמיטים בנכסי מקרקעין - ירידת ערך, זיהוי ודרכי ההתמודדות

השפעת טרמיטים בנכסי מקרקעין - ירידת ערך, זיהוי ודרכי ההתמודדות. טרמיטים בנכסי מקרקעין עלולים לגרום לנזקים חמורים ולירידת ערך משמעותית. איך מזהים, מטפלים ומגנים על הנכס? מדריך מקצועי למשקיעי נדל"ן ובעלי בתים.

"טרמיטים יש רק באפריקה" באמת? - חשבתם שאין בארץ טרמיטים? כדאי שתתעדכנו

מבוסס על הספר פרי עטי ירידת ערך למקרקעין מנזקים, מפגעים, מומים, מטרדים וליקויים, כולל ירידת ערך פסיכולוגית. - חיים אטקין, שמאי מקרקעין, מומחה לירידת ערך נכסים.

השפעת טרמיטים בנכסי מקרקעין - ירידת ערך, זיהוי ודרכי ההתמודדות

מבוא

טרמיטים – אלו יצורים קטנים אך הרסניים שיכולים לגרום לנזקים משמעותיים בנכסי מקרקעין. בישראל, נוכחותם של טרמיטים בנכס עלולה להוביל לירידה משמעותית בערכו, עלויות תיקון גבוהות, ולבעיות בריאותיות ובטיחותיות. מאמר זה יעסוק בהשפעת הטרמיטים על נכסי מקרקעין, כיצד לזהות סימני נגיעות, מה ההשלכות הכלכליות, ומה ניתן לעשות כדי להתמודד עם הבעיה.

ההשפעה הכלכלית של טרמיטים על נכסי מקרקעין

ירידת ערך הנכס

מחקרים מראים כי נוכחות טרמיטים או היסטוריה של נגיעות בטרמיטים עלולה להוריד את ערך הנכס ב-10% עד 25%, תלוי בחומרת הנגיעות והנזק שנגרם. במקרים קיצוניים, כאשר המבנה ספג נזק מבני משמעותי, ירידת הערך יכולה להגיע אף ל-40%.בישראל, במיוחד באזורים חמים ולחים כמו מישור החוף והשפלה, הבעיה נפוצה יותר ויכולה להשפיע משמעותית על שוק הנדל"ן המקומי. נכס שידוע כי סבל מנגיעות טרמיטים בעבר יכול להישאר עם "תווית" שלילית בשוק, אפילו לאחר טיפול מקיף.

עלויות טיפול והתמודדות

הטיפול בנגיעות טרמיטים בישראל יכול לעלות אלפי שקלים, כתלות בגודל הנכס וחומרת הנגיעות:

טיפול בסיסי: 2,000-5,000 ₪
טיפול מקיף בנכס בינוני: 5,000-15,000 ₪
טיפול ושיקום נזקים מבניים: 20,000-100,000 ₪ ויותר

לעלויות אלה יש להוסיף את עלות תיקון הנזקים שכבר נגרמו, אשר עשויה להיות משמעותית אם המבנה סבל מפגיעה מבנית.

סוגיות משפטיות וביטוחיות

ברוב המקרים, פוליסות ביטוח דירה סטנדרטיות בישראל אינן מכסות נזקי טרמיטים, מכיוון שאלה נחשבים ל"תחזוקה שוטפת" ולא אירוע פתאומי. רכישת כיסוי ביטוחי ייעודי לטרמיטים אפשרית, אך בעלות נוספת.מבחינה משפטית, מוכר נכס בישראל מחויב לגלות לקונים על נגיעות טרמיטים ידועה. הסתרת מידע זה עלולה להוביל לתביעות משפטיות ולביטול עסקאות.

זיהוי נגיעות טרמיטים בנכס

סימנים חיצוניים

אלו הסימנים העיקריים שיכולים להעיד על נוכחות טרמיטים:

מנהרות בוץ: טרמיטים תת-קרקעיים בונים מנהרות בוץ על קירות חיצוניים, יסודות או עמודים. אלו נראים כמו "צינורות" דקים בצבע חום-אדמדם.
עץ נפוח או מעוות: עץ שנראה נפוח, מעוות או מתקלף עשוי להעיד על פעילות טרמיטים.
צליל חלול: כאשר מקישים על עץ שנפגע מטרמיטים, הוא משמיע צליל חלול בשל החללים הפנימיים שנוצרו.
כנפיים מושלות: בעונת הרבייה, טרמיטים מעופפים משילים את כנפיהם. מציאת כנפיים קטנות (4-9 מ"מ) היא סימן מובהק.
אבקת עץ: טרמיטים יבשי-עץ מותירים אחריהם אבקת עץ דקה הנראית כמו אבקת נסורת או חול עדין.

אזורים מועדים לנגיעות בישראל

בישראל, אזורים מסוימים מועדים יותר לנגיעות טרמיטים:

מישור החוף והשפלה: האקלים החם והלח מייצר תנאים אידיאליים לטרמיטים.
יישובים ותיקים: בתים עם מרכיבי עץ ישנים, במיוחד אלו שנבנו לפני שנות ה-80.
אזורים סמוכים לשטחים טבעיים: קרבה ליערות, פארקים או שטחים פתוחים מגדילה את הסיכון.

שיטות לזיהוי מקצועי

כאשר עולה חשד לנגיעות טרמיטים, מומלץ להזמין בדיקה מקצועית:

סקר טרמיטים: בדיקה מקיפה על ידי מדביר מוסמך המתמחה בטרמיטים.
שימוש במצלמות תרמיות: מאפשר לזהות פעילות טרמיטים מאחורי קירות וחללים סגורים.
גלאי אלקטרוניים: מכשירים המזהים רעש ותנועה של טרמיטים בתוך המבנה.
כלבי גישוש: כלבים מאומנים יכולים לזהות ריח של טרמיטים גם במקומות נסתרים.
בדיקות מעבדה: בדיקת דגימות עץ חשודות יכולה לאשר נוכחות טרמיטים ולזהות את הסוג המדויק.

דרכי התמודדות וטיפול

אמצעי מניעה

מניעה היא הדרך היעילה והזולה ביותר להתמודד עם טרמיטים:

בדיקות תקופתיות: בדיקה שנתית על ידי מדביר מוסמך (עלות: 300-800 ₪).
הרחקת עץ מהקרקע: שמירה על מרחק של לפחות 45 ס"מ בין עץ לקרקע.
ניקוז נאות: מניעת לחות ומים עומדים בקרבת המבנה.
טיפול מקדים בעץ: שימוש בעץ מטופל בחומרים דוחי טרמיטים בבנייה חדשה.
חסימות פיזיות: התקנת מחסומים מתכתיים או כימיים בזמן הבנייה.

שיטות טיפול בנגיעות קיימת

כאשר מתגלה נגיעות, יש מספר שיטות טיפול:

טיפול כימי בקרקע: יצירת מחסום כימי סביב המבנה (עלות: 5,000-15,000 ₪).
מערכות פיתיון: הצבת תחנות פיתיון המכילות חומרים שמעכבים את התפתחות הטרמיטים (עלות: 3,000-8,000 ₪).
טיפול תרמי: חימום אזורים נגועים לטמפרטורות גבוהות (מעל 50°C) להשמדת הטרמיטים (עלות: 7,000-20,000 ₪).
טיפול בגז: איטום המבנה והחדרת גז רעיל (משמש בעיקר לטרמיטים יבשי-עץ) (עלות: 10,000-30,000 ₪).
החלפת חלקי עץ פגועים: הסרה והחלפה של אלמנטים שנפגעו (עלות משתנה לפי היקף הנזק).

חברות מומלצות בישראל לטיפול בטרמיטים

ישנן מספר חברות בישראל המתמחות בטיפול בטרמיטים, ביניהן:

טבע הדברות
אקו מהנדסים
שחר הדברות
אלעד הדברות
סנפיר פתרונות הדברה

מומלץ לבחור חברה בעלת ניסיון ספציפי בטיפול בטרמיטים, רישיון תקף, וביטוח אחריות מקצועית. כמו כן, רצוי לבקש המלצות ולבדוק ביקורות לקוחות.

מה כדאי לבדוק לפני רכישת נכס?

לפני רכישת נכס, מומלץ לבצע את הבדיקות הבאות:

בדיקת מהנדס: כדאי לשכור שירותי מהנדס בניין או מפקח נכסים עם התמחות בזיהוי נזקי טרמיטים.
בדיקת היסטוריה: לבקש מהמוכר תיעוד על טיפולים קודמים נגד טרמיטים.
בדיקה ויזואלית: לחפש סימנים של נגיעות כמו מנהרות בוץ, עץ פגום, וכנפיים מושלות.
בדיקת מדביר מוסמך: במקרה של חשד, כדאי להזמין בדיקה מקצועית (עלות: 500-1,000 ₪).
סעיף הגנה בחוזה: להכליל סעיף בחוזה הרכישה המאפשר ביטול העסקה או פיצוי במקרה של גילוי נגיעות לאחר הרכישה.

סיכום

טרמיטים מהווים איום משמעותי על נכסי מקרקעין בישראל. הם יכולים להוביל לנזקים מבניים חמורים, ירידה בערך הנכס, ועלויות תיקון גבוהות.זיהוי מוקדם, בדיקות תקופתיות, ונקיטת אמצעי מניעה הם המפתח להגנה על הנכס. במקרה של נגיעות, טיפול מקצועי ומהיר הוא קריטי למזעור הנזק ולשמירה על ערך הנכס.עבור משקיעי נדל"ן, בעלי נכסים, וקונים פוטנציאליים, הבנת הסיכונים הקשורים לטרמיטים והדרכים להתמודד איתם היא חלק בלתי נפרד מניהול נכסים אחראי ואסטרטגיית השקעה נבונה.

הערה: המידע המוצג במאמר זה הוא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע מוסמכים לפני נקיטת פעולה כלשהי על סמך המידע המוצג.

צפי למעופי כלולות של הטרמיט הפורמוסי: המשרד קורא לציבור לדווח על נוכחותו המשרד להגנת הסביבה

טרמיט-העל שיכול לפורר מבני עץ נלכד בפתח תקווה

השפעת טרמיטים בנכסי מקרקעין: ירידת ערך, זיהוי ודרכי התמודדות

השפעת טרמיטים על ערך הנכס

טרמיטים מהווים איום משמעותי על נכסי מקרקעין, בעיקר בשל הנזק המבני שהם גורמים לעץ ולחומרי תאית אחרים במבנים. פגיעת טרמיטים עלולה להוביל להיחלשות יסודות, קירות, רצפות ותקרות, ואף לקריסות מבניות במקרים חמורים. מעבר לעלות התיקון הגבוהה, נוכחות טרמיטים בנכס עלולה להביא לירידת ערך משמעותית של הנכס בשוק, עקב החשש של רוכשים פוטנציאליים מהוצאות עתידיות ומפגיעה בבטיחות המבנה5 7.בפסק דין שנדון בבית המשפט, הוערכה ירידת הערך של נכס שנפגע מטרמיטים בכ-15% משוויו, וזאת בהתאם להערכת שמאי מקרקעין6. ירידת ערך זו נובעת לא רק מהנזק הישיר, אלא גם מהשפעה על יכולת המכירה וההשכרה של הנכס, ומהחשש להישנות הבעיה בעתיד2 5.זיהוי טרמיטים בנכסהסימנים הבולטים להימצאות טרמיטים כוללים:

תעלות חול דקות לאורך קירות, פנלים או רהיטים – אלו משמשות את הטרמיטים להגנה בזמן תנועה.
סימני כרסום בעץ – קורות, רהיטים, משקופים או פרגולות.
עץ שנשמע חלול בעת נקישה.
כנפיים שנשרו ליד חלונות או דלתות, המעידות על טרמיטים מעופפים3 7.

הבעיה המרכזית היא שרוב הנזק מתרחש מתחת לפני השטח, ולעיתים מתגלה רק כאשר הנזק כבר משמעותי7.דרכי התמודדות ומניעה

בדיקות שוטפות: מומלץ לבצע בדיקות תקופתיות, במיוחד בבתים ישנים או באזורים מועדים לפורענות.
הדברה מקצועית: טיפול יעיל דורש קידוחים ברצפה ובקירות והחדרת חומרי הדברה ייעודיים לאזורים נגועים. לעיתים מבוצעת גם הדברה חיצונית מסביב לבית ליצירת חיץ מגן4 7.
מניעה בבנייה חדשה: ניתן להתקין צנרת תת-רצפתית להזרמת חומרי הדברה מבעוד מועד, עוד בשלב הבנייה4.
תחזוקה שוטפת: שמירה על יובש, תיקון נזילות ומניעת מגע ישיר בין עץ לאדמה מפחיתים את הסיכון להופעת טרמיטים.

סיכום

טרמיטים הם מזיק שמסוכן במיוחד לנכסי מקרקעין בשל הנזק המבני והפיננסי שהם גורמים. נוכחותם עלולה להביא לירידת ערך משמעותית של הנכס, לפגוע באפשרות למכור או להשכיר אותו, ולהוביל להוצאות תיקון גבוהות. זיהוי מוקדם, טיפול מקצועי ומניעה הם המפתח לשמירה על ערך הנכס ולהגנה על ההשקעה שלכם1 5 7.

🐜 טרמיטים בנכסי מקרקעין – איום נסתר, ירידת ערך מוחשית ודרכי פעולה

מבוא

טרמיטים – מזיקים קטנים שמכרסמים ערכים גדולים. בניגוד לנזקים גלויים, נזקי טרמיטים נוטים להתרחש מתחת לפני השטח, אך השלכותיהם כלכליות, בטיחותיות ואף משפטיות. בישראל, טרמיטים הם תופעה נפוצה, בעיקר באזורים חמים ולחים, ונוכחותם עלולה לגרום לפגיעה מהותית בערך שוק הנכס ולסכן את המבנה.

🔻 השפעה שמאית וכלכלית: ירידת ערך ממשית

ירידת ערך לפי חומרת הנזק

על בסיס ניסיון שמאי ומחקרים בתחום, ניתן לקבוע את הפגיעה בשווי כדלקמן:

דרגת נגיעות	ירידת ערך מוערכת	הערות שמאיות
נגיעות קלה (ללא נזק מבני)	5%–10%	במידה ויש טיפול ותיעוד מתאים
נגיעות בינונית עם נזק לעץ משני	10%–25%	פגיעה בתדמית הנכס גם לאחר טיפול
נגיעות חמורה (נזק מבני, עמודים, שלד עץ)	25%–40% ואף יותר	סיכון ביטוחי, צורך בחיזוקים הנדסיים, ירידת ערך ארוכת טווח

❗גם לאחר טיפול – נכס עם היסטוריית טרמיטים עשוי לשאת "כתם שוק" (Market stigma) שמוריד את מחירו בפועל, בדומה לנכסים שאירעה בהם הצפה, שריפה או נזק רעידת אדמה.

⚖️ אחריות, גילוי ותביעות – נקודות משפטיות

חובת גילוי: מוכר חייב לפי דין לגלות כל נגיעות קיימת או עבר של נגיעות – בפרט אם ידוע לו על טיפולים או נזקים. הסתרה נחשבת להטעיה לפי חוק החוזים ועלולה להוביל לביטול העסקה או לתביעה.
חוזה מכר: רצוי להוסיף סעיף מנגנון פיצוי מוסכם במקרה של גילוי נגיעות לאחר הרכישה.
ביטוח: רוב פוליסות הדירה הסטנדרטיות אינן כוללות נזקי טרמיטים, ויש צורך לרכוש כיסוי ייעודי או "הרחבה לבעלי מקצוע".

🔍 איתור מוקדם: חובה מקצועית

מה לבדוק?

סימן	תיאור	שכיחות בישראל
מנהרות בוץ	מסלולים חומים על קירות / יסודות	נפוץ באזורי קרקע טבעית
כנפיים מושלות	מאות כנפיים קטנות ליד פתחים	בעיקר באביב
צליל חלול	בעת הקשה על עץ	אינדיקציה לנזק סמוי
ריקבון / עיוות עץ	בפרגולות, דלתות, רהיטים צמודי קיר	שכיח במבני עץ ישנים
אבקת עץ דקה	סימן לטרמיטים יבשי-עץ	בעיקר באזור ההר ובפנים הארץ

🛡️ מניעה וטיפול – איפה מתחילים?

א. צעדי מניעה

בדיקות תקופתיות עם מדביר מומחה.
שימוש בעץ מטופל בלבד בבנייה ושיפוץ.
בידוד אלמנטים עץ מהקרקע – מינימום 45 ס"מ.
ניקוז תקין – אין מים עומדים ליד היסודות.
איטום סדקים וחריצים – ביסודות ובקירות.

ב. דרכי טיפול נפוצות (כולל אומדנים עדכניים)

שיטה	טווח עלויות	הערות
טיפול כימי בקרקע	5,000–15,000 ₪	דורש קידוחים סביב המבנה
מערכות פיתיון	3,000–8,000 ₪	פתרון הדרגתי, לרוב משולב עם ניטור
טיפול תרמי	7,000–20,000 ₪	נדרש ציוד מיוחד, יעיל בחדרים נגועים
טיפול בגז	10,000–30,000 ₪	דורש פינוי זמני של הדיירים
שיקום נזקים	20,000–100,000 ₪	תיקוני שלד, דלתות, משקופים

🧾 בדיקות טרם רכישת נכס – רשימת חובה

בדיקת מהנדס/שמאי – עם התמחות במפגעים מבניים ומזיקים.
הצהרת מוכר בכתב – על נגיעות קודמות ו/או טיפולים.
בדיקה ויזואלית עצמאית – סריקה מדוקדקת של מרפסות, פרגולות, יסודות.
בדיקת מדביר מוסמך – יש לדרוש דוח מסודר.
הוספת סעיף הגנה בחוזה – זכות לפיצוי או ביטול אם יתגלו טרמיטים בהמשך.

🎯 מסקנות שמאיות ואסטרטגיות

נכס עם היסטוריית טרמיטים = נכס בעייתי שמאיתית גם לאחר טיפול – יש סיכון ירידת ערך בשיעור של 10%–20% שנשאר לאורך זמן.
השפעת הכתם השוקי גדולה יותר במבנים לשימור, פרויקטים יוקרתיים, או נכסים להשקעה.
קונים פוטנציאליים נרתעים גם מהאזכור בלבד – גם ללא נזק בפועל.

🧠 טיפ בונוס למשקיעים:

אם זיהית נכס במחיר מופחת בגלל טרמיטים – בדוק היטב אם מדובר ב"הזדמנות" או "מלכודת". לפעמים טיפול נכון, תיעוד איכותי, ובידול הנכס בפרסום ("עבר טיפול יסודי עם אחריות") עשוי להפוך את הנכס לנכס שניתן למכור ברווח בעתיד. אך רק אם יש לך את הידע, הגישה לבעלי מקצוע אמינים והיכולת להחזיק את הנכס לאורך זמן.

טרמיטים בנכסי מקרקעין עלולים לגרום לנזקים חמורים ולירידת ערך משמעותית. איך מזהים, מטפלים ומגנים על הנכס? מדריך מקצועי למשקיעי נדל"ן ובעלי בתים.

השפעת טרמיטים בנכסי מקרקעין: זיהוי, ירידת ערך ודרכי התמודדות מקיפות

טרמיטים, המכונים לעיתים בטעות "נמלים לבנות", הם חרקים הניזונים מצלולוז, הנמצא בשפע בעץ ובמוצריו השונים, לרבות רהיטים, משקופים, קירות ורצפות. מבחינה אנטומולוגית, הם קרובים יותר לג'וקים מאשר לנמלים. בישראל, נפוצים בעיקר שני מיני טרמיטים תת-קרקעיים, אשר בונים את קיניהם באדמה ופועליהם יוצאים ממנה בחיפוש אחר מזון. אזורי התפוצה העיקריים בארץ כוללים את אזור החוף (כמו ראשון לציון, אשדוד, אשקלון), הנגב ואזור ירושלים. האיום המשמעותי ביותר על נכסי מקרקעין בישראל מגיע ממין פולש ואגרסיבי במיוחד: הטרמיט הפורמוסי התת-קרקעי (Coptotermes formosanus). מין זה, שמקורו בדרום סין וטייוואן, נחשב למזיק הפיננסי הגדול ביותר מבין כל מיני הטרמיטים בעולם. הוא התבסס בישראל, בין היתר באזור פתח תקווה, ומהווה איום חמור לא רק על מבנים אלא גם על תשתיות לאומיות. טרמיטים מהווים איום מתמשך על מבנים בשל מאפייניהם הביולוגיים וההתנהגותיים. מושבת טרמיטים פורמוסיים יכולה להכיל מיליוני פרטים, והם מסוגלים לחפור עד 100 מטרים באדמה בחיפוש אחר מזון. קצב הנזק שלהם מהיר להפליא: מושבה יכולה לאכול עד 400 גרם עץ ביום, ולגרום לנזק למבנים שלמים בפחות משלושה חודשים. המלכה היא "מכונת הטלת ביצים" יעילה במיוחד, המסוגלת להטיל עד 2,000-3,000 ביצים ביום, במשך תקופה של עד 25 שנה. הפועלים, האחראים על השגת המזון, עובדים ללא הפסקה, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. יתרה מכך, טרמיטים יכולים לחדור למבנים דרך חורים קטנים במיוחד, בעובי של כרטיס אשראי (0.07 ס"מ).הנתונים המצטברים מראים כי ברגע שהטרמיט הפורמוסי מתבסס באזור, הוא "מעולם לא הושמד לחלוטין" ו"לא ניתן להכחיד אותו". עובדה זו משנה את הפרספקטיבה על התמודדות עם טרמיטים: במקום אירוע הדברה חד-פעמי, מדובר באיום אקולוגי וכלכלי מתמשך הדורש אסטרטגיית ניהול סיכונים ארוכת טווח. הבנה זו חיונית לבעלי נכסים, שכן היא מרמזת על כך שהם נכנסים למערכת יחסים מתמשכת עם הבעיה. הטרמיט הפורמוסי אף מסוגל לחדור פלסטיק, גומי, בטון ומתכות רכות, ולפגוע בכבלי חשמל ותקשורת תת-קרקעיים, מסילות רכבת, לוחות בידוד, טיח ואספלט. הדבר מרחיב את היקף הבעיה מעבר לנזק מבני גרידא, ומצביע על איום רחב יותר על תשתיות לאומיות. לכן, על בעלי נכסים להבין שהמאבק בטרמיטים, ובמיוחד במין הפולש, מחייב ערנות מתמדת, מניעה יזומה וטיפול מקצועי חוזר. גישה זו משנה את המיקוד מ"הדברה" ל"ניהול מזיקים משולב" ומדגישה את הצורך בגישה הוליסטית ומתמשכת להגנה על הנכס.

זיהוי נגיעות טרמיטים: סימני אזהרה מוקדמים וחשיבות האבחון המקצועי

איתור מוקדם של נגיעות טרמיטים הוא קריטי למניעת נזקים משמעותיים ויקרים. טרמיטים משגשגים במקומות דיסקרטיים ובלתי נגישים, מה שמקשה על זיהויים. לעיתים קרובות, נזקיהם אינם נראים לעין עד שהם הופכים לבלתי הפיכים. לכן, חשוב להכיר את הסימנים המעידים על נוכחותם ולבצע בדיקות תקופתיות.

סימנים ויזואליים נפוצים:

טרמיטים מעופפים (Swarmers) או כנפיים נטושות: אחד הסימנים המובהקים ביותר לנגיעות פעילה הוא מציאת טרמיטים מעופפים בתוך הבית או יוצאים מיסודות קיר. אלו הם הטרמיטים הרבייתיים שעזבו את הקן כדי להקים מושבה חדשה. סימן נוסף הוא מציאת כנפיים שקופות וזהות בגודלן, אשר הושלו על ידי הטרמיטים לאחר טיסת הכלולות, ליד חלונות, דלתות או נקודות כניסה אחרות.
תעלות בוץ (Mud Tubes): טרמיטים תת-קרקעיים בונים צינורות בוץ צרים, ברוחב קש שתייה, הנראים על קירות יסוד, עמודי תמיכה, קורות רצפה או אלמנטים מבניים אחרים. תעלות אלו משמשות אותם למעבר בטוח ומוגן בין הקן למקורות המזון, תוך שמירה על רמות לחות הכרחיות להישרדותם. תעלות לחות מעידות על פעילות טרמיטים ערה.
עץ חלול או פגום: עץ שנשמע חלול כאשר מקישים עליו, או בעל מראה "חלת דבש" פנימי, הוא סימן מובהק לנגיעות טרמיטים. הטרמיטים אוכלים את העץ מבפנים החוצה, ומשאירים רק שכבה חיצונית דקה של פורניר או צבע, מה שגורם לו להיראות שלם מבחוץ אך חלול וחלש מבפנים.
גללי טרמיטים (Frass): במקרה של טרמיטי עץ יבש, ניתן למצוא גללים קטנים, באורך של כ-1 מ"מ, בעלי 6 צדדים וקצוות מעוגלים, הנראים כמו נסורת, פלפל, קפה טחון או חול. צבעם משתנה בהתאם לסוג וצבע העץ הנאכל. גללים אלו מצטברים בערימות קטנות ליד חורים בעץ, ליד אדני חלונות, משקופים, פנלים, על מיטות, משטחים, מתחת לשטיחים, במרתפים ובחללי זחילה.
בועות או סימנים ברצפות עץ: בועות או סימנים על רצפת עץ יכולים להעיד על טרמיטים מעל או מתחת לרצפה, ולעיתים קרובות נראים כמו נזקי מים.
קירות או רצפות עקומים/שקועים: ריצוף מתעוות או שוקע יכול גם הוא להעיד על נוכחות טרמיטים.
קולות נקישה: טרמיטי חיילים מקישים בראשם על עץ כדי להזהיר את המושבה מפני סכנה, וקולות אלו עשויים להישמע באזורים נגועים.

הבחנה בין סוגי טרמיטים נפוצים בישראל:

בישראל, ההבחנה העיקרית היא בין טרמיטים תת-קרקעיים לטרמיטי עץ יבש:

טרמיטים תת-קרקעיים: אלו הם המינים הנפוצים ביותר בישראל, והם בונים קינים באדמה וזקוקים ללחות כדי לשרוד. הסימן המובהק לפעילותם הוא תעלות הבוץ.
טרמיטי עץ יבש: מינים אלו אינם זקוקים למגע עם קרקע או ללחות גבוהה, והם חיים וניזונים בתוך העץ היבש עצמו. הסימנים המובהקים לפעילותם הם גללי הטרמיטים (frass) והיעדר תעלות בוץ.
חשוב לציין כי טרמיטי עץ לח (Dampwood Termites) אינם נפוצים בישראל ואינם נחשבים למזיק משמעותי באזור.

חשיבות בדיקה מקצועית לאיתור מוקדם:

בשל יכולתם של הטרמיטים להסתתר ולפעול בחשאי, מומלץ לבצע ניטור קבוע של הנכס והסביבה כדי לוודא שאינם נוחים לנגיעות טרמיטים. בדיקה מקצועית היא הדרך היעילה ביותר לאיתור נגיעות בשלביה המוקדמים, לפני שנגרם נזק נרחב. מומחים משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות שאינן זמינות לבעל הבית הממוצע, כגון:

הדמיה תרמית (אינפרא אדום): מזהה דפוסי חום והבדלי טמפרטורה במבנים, המעידים על פעילות טרמיטים.
מכשירים אקוסטיים: מאזינים לצלילים עדינים של טרמיטים האוכלים עץ ונעים בתוך מבנים.
טכנולוגיית מיקרוגל: משתמשת באותות מיקרוגל כדי לזהות תנועה בתוך קירות.
מדי לחות: מודדים רמות לחות בעץ ובחומרי בניין, מה שיכול להצביע על אזורים מועדים לפעילות טרמיטים.
בורסקופים (מצלמות קטנות): מכשירים אופטיים עם צינור גמיש ומצלמה, המשמשים לגישה ובדיקה של אזורים קטנים ובלתי נגישים, ובכך מאשרים ישירות נזקי טרמיטים ונוכחותם.

טכנולוגיות אלו מאפשרות איתור מדויק של טרמיטים, גם באזורים נסתרים וקשים לגישה, ומבטיחות טיפול מקיף ויעיל יותר.

טבלה 1: סימני נגיעות טרמיטים נפוצים

סוג הסימן	תיאור קצר	סוג הטרמיט העיקרי	חשיבות הסימן
טרמיטים מעופפים / כנפיים נטושות	טרמיטים עם כנפיים בתוך הבית, או כנפיים זהות בגודלן ליד חלונות/דלתות.	תת-קרקעיים, עץ יבש	מעיד על נגיעות פעילה וניסיון להקים מושבה חדשה.
תעלות בוץ	צינורות בוץ צרים על קירות יסוד, עמודי תמיכה או עץ.	תת-קרקעיים	מעיד על נתיבי תנועה מוגנים ופעילות ערה.
עץ חלול או פגום	עץ שנשמע חלול בהקשה, או בעל מראה פנימי של "חלת דבש".	תת-קרקעיים, עץ יבש	נזק פנימי משמעותי, לעיתים בלתי נראה מבחוץ.
גללי טרמיטים (Frass)	גללים קטנים (1 מ"מ) בעלי 6 צדדים, הנראים כנסורת/חול, ליד חורים בעץ.	עץ יבש	סימן מובהק לפעילות טרמיטי עץ יבש.
בועות / סימנים ברצפות עץ	בועות או סימנים על רצפת עץ, לעיתים נראים כנזקי מים.	תת-קרקעיים, עץ יבש	מעיד על נזק לרצפה, פנימי או חיצוני.
קירות / רצפות עקומים/שקועים	עיוותים או שקיעה בריצוף או בקירות.	תת-קרקעיים, עץ יבש	נזק מבני מתקדם.
קולות נקישה	צלילי נקישה עדינים מעץ נגוע.	תת-קרקעיים, עץ יבש	מעיד על פעילות חיילים בתוך העץ.

טבלה זו מאפשרת לבעלי נכסים לזהות במהירות וביעילות את הסימנים הנפוצים לנגיעות טרמיטים. היא מסייעת להבחין בין סימנים של טרמיטים תת-קרקעיים לטרמיטי עץ יבש, ובכך להבין טוב יותר את סוג הבעיה עימה הם מתמודדים. הבנה זו היא קריטית לפעולה מהירה ונכונה, שכן איתור מוקדם יכול לחסוך אלפי שקלים בעלויות תיקון.

השפעת טרמיטים על ערך הנכס: היבטים כלכליים ומשפטיים

נגיעות טרמיטים אינה רק מטרד תברואתי, אלא בעיה בעלת השלכות כלכליות ומשפטיות משמעותיות על ערך הנכס. הנזקים שהם גורמים, עלויות הטיפול והתיקון, וההשפעה על שוק הנדל"ן, מחייבים התייחסות רצינית.

נזקים מבניים ואסתטיים:

טרמיטים ניזונים מצלולוז הנמצא בעץ, נייר וחומרים אורגניים אחרים. פעילותם לאורך זמן יכולה להחליש באופן ניכר את יסודות הבית, הרצפות, הקירות והרהיטים. לעיתים קרובות, נזקים אלה אינם מתגלים עד שהבעיה חמורה ובלתי הפיכה. הטרמיט הפורמוסי, בפרט, ידוע ביכולתו להרוס כבלי חשמל ותקשורת תת-קרקעיים, מסילות רכבת, לוחות בידוד בקירות, טיח, פלסטיק, אספלט ואף שכבות דקות של עופרת ונחושת.הנזקים מתחלקים לשני סוגים עיקריים:

נזקים קוסמטיים: אלו פגיעות שטחיות יותר, הכוללות שינוי צבע ברצפה ובקירות, ריצוף מתעוות או מתקמר, וצבע מתקלף. תיקונים אלה נחשבים לפשוטים וזולים יותר.
נזקים מבניים: אלו פגיעות חמורות ומורכבות יותר, המתרחשות כאשר טרמיטים אוכלים דרך קורות תמיכה, קירות נושאי עומס, עבודות גבס וחיפוי עץ. נזקים אלה עלולים לסכן את יציבות המבנה ולדרוש תיקונים יקרים ומורכבים, לעיתים אף החלפת רכיבים מרכזיים.

עלויות הטיפול והתיקון:

העלויות הכרוכות בהתמודדות עם טרמיטים כוללות הן את ההדברה המקצועית והן את תיקון הנזקים שנגרמו.

הדברה מקצועית:

עלות הדברת טרמיטים בישראל נעה בממוצע בין 25-40 ש"ח למ"ר, וכוללת לרוב אחריות ל-5 שנים.

לדוגמה:

דירת 3 חדרים (כ-80 מ"ר) תעלה בין 2,000 ל-3,200 ש"ח.
דירת חדר תעלה כ-800 ש"ח.
דירת 5 חדרים תעלה 3,000-4,000 ש"ח.
בבתים פרטיים, המחיר מתחיל ב-1,500 ש"ח ותלוי בגודל הבית (טווח של 30-80 ש"ח למ"ר), בתוספת עלות עבור "חגורת הגנה" סביב הבית.
טיפול במשקופים נגועים בלבד יתחיל מכ-500 ש"ח, כאשר משקוף בודד יעלה 600-800 ש"ח, וכמות גדולה יותר תעלה 100-300 ש"ח למשקוף.

עלויות אלו מדגישות כי הדברת טרמיטים יקרה משמעותית מהדברת מזיקים אחרים, בשל אורח חייהם התת-קרקעי והטכניקות הספציפיות הנדרשות לחיסול יעיל.

טבלה 2: עלויות משוערות של הדברת טרמיטים בישראל (ש"ח)

סוג הנכס	טווח מחירים (ש"ח)	הערות
דירת חדר	800	כולל אחריות ל-5 שנים
דירת 2 חדרים	1,500	כולל אחריות ל-5 שנים
דירת 3 חדרים (כ-80 מ"ר)	1,800 - 2,500 (עד 3,200 כולל מע"מ)	כולל אחריות ל-5 שנים. המחיר למ"ר נע בין 25-40 ש"ח.
דירת 4 חדרים	2,500 - 3,000	כולל אחריות ל-5 שנים. המחיר למ"ר נע בין 30-80 ש"ח.
דירת 5 חדרים	3,000 - 4,000	כולל אחריות ל-5 שנים. המחיר למ"ר נע בין 30-80 ש"ח.
בית פרטי	החל מ-1,500	תלוי בגודל הבית (30-80 ש"ח למ"ר), בתוספת עלות "חגורת הגנה".
משקופים נגועים בלבד	החל מ-500 (600-800 למשקוף בודד)	100-300 ש"ח למשקוף בכמות גדולה יותר.

טבלה זו מספקת שקיפות ובהירות לגבי העלויות הצפויות להדברת טרמיטים בישראל. הכללת האחריות ל-5 שנים מדגישה את אופי הטיפול המקצועי כהשקעה לטווח ארוך, ומבליטה את ההבדל בין עלות ראשונית לבין שקט נפשי מתמשך, מה שחשוב במיוחד בהיעדר כיסוי ביטוחי.

תיקון נזקים קוסמטיים ומבניים:

עלות תיקון נזקי טרמיטים נעה בממוצע בין 1,000 ל-10,000 דולר בארה"ב, עם ממוצע של כ-3,000 דולר. במקרים של תיקונים מבניים גדולים, העלות יכולה להגיע עד 37,500 דולר.

נזק קטן: (לדוגמה, מספר לוחות עץ פגומים או תיקון קטן בקיר גבס) עלותו נעה בין 250 ל-1,000 דולר.
נזק בינוני: (לדוגמה, נזק לא מבני לקירות, ריצוף או מסגרות) עלותו נעה בין 1,000 ל-3,000 דולר.
נזק גדול: (לדוגמה, החלפת קורות תמיכה או קירות נושאי עומס) עלותו יכולה להגיע ל-3,000-10,000+ דולר.

עלויות ספציפיות לתיקונים מבניים כוללות:

החלפת קורות רקובות: 1,500-5,000 דולר לקורה.
תיקון קירות גבס: 60-200 דולר לחור קטן.
החלפת חיפוי עץ חיצוני: 1,000-37,500 דולר, תלוי בגודל הבית וסוג העץ.
תיקוני חשמל בסיסיים: 130-350 דולר.

העלות הסופית תלויה בגורמים רבים: סוג העץ (עץ נפוץ כמו אורן יהיה זול יותר מדובדבן או אגוז), מיקום הנזק (בפנים או בחוץ), היקף המושבה, וסוג הטרמיטים (הפורמוסיים אגרסיביים במיוחד וגורמים לנזק חמור ומהיר יותר). במקרים של נזק מבני חמור, מומלץ לשכור מהנדס מבנים להערכה מקצועית, בעלות ממוצעת של כ-553 דולר.

טבלה 3: עלויות משוערות של תיקון נזקי טרמיטים (קוסמטיים מול מבניים)

סוג הנזק	דוגמאות	טווח עלויות (דולר)	הערות
קוסמטי	שינוי צבע ברצפה/קירות, ריצוף מתעוות/מתקמר, צבע מתקלף.	$1-$25 למ"ר (תלוי בסוג הנזק)	ניתן לתיקון עצמי או בעלות נמוכה יחסית.
מבני	קורות רקובות, קירות נושאי עומס, נזק לקירות גבס, חיפוי עץ.	$60-$37,500+ (תלוי בהיקף)	דורש לרוב התערבות מקצועית.
החלפת קורות רקובות		$1,500-$5,000 לקורה
תיקון קירות גבס		$60-$200 לחור קטן
החלפת חיפוי עץ חיצוני		$1,000-$37,500	תלוי בגודל הבית וסוג העץ.

טבלה זו ממחישה את ההבדל הדרמטי בעלויות בין נזקים קוסמטיים למבניים, ומחזקת את הטיעון לחשיבות האיתור המוקדם. היא מדגישה כי ככל שהנזק חמור יותר, כך עלויות התיקון גבוהות יותר, מה שמחזק את הצורך בבדיקות תקופתיות ובטיפול מיידי. היא גם מסייעת לבעלי נכסים להעריך את היקף הבעיה ולתכנן את הצעדים הבאים, כולל האם יש צורך במומחה מבנים.

השפעה על שווי השוק של הנכס:

נגיעות טרמיטים היא "דגל אדום" משמעותי עבור קונים פוטנציאליים. בתים עם היסטוריה של נגיעות עלולים לאבד מערכם בשוק. קונים עשויים לדרוש מחירים נמוכים יותר, לבטל עסקאות, או לבקש לבצע תיקונים לפני סגירת העסקה. גילוי נזקי טרמיטים במהלך בדיקת בית עלול להוביל לעיכובים משמעותיים או אף לביטול העסקה. התמודדות עם הבעיה לפני רישום הנכס למכירה היא חיונית. השקעה בטיפול מקצועי ותיקון הנזקים מראש משתלמת, שכן היא מפחיתה את ההתנגדויות מצד קונים פוטנציאליים ומאפשרת מכירה חלקה יותר. שמירה על תיעוד מפורט של טיפולים קודמים, קבלות, ואחריות ניתנת להעברה לקונה החדש, יכולה להועיל מאוד בתהליך המכירה.

חובת גילוי נאות לרוכשים פוטנציאליים והשלכות משפטיות:

על המוכר חלה חובה חוקית לגלות כל פעילות טרמיטים או נזק ידוע, גם אם תוקן. אי גילוי של בעיה מהותית, שידועה למוכר או שהיה עליו לדעת עליה, עלול להוביל לתביעות משפטיות, קנסות משמעותיים ועונשים. שקיפות מלאה בונה אמון עם קונים פוטנציאליים ומאפשרת תהליך מכירה חלק יותר. מומלץ לספק תיעוד מלא הכולל קבלות, אחריות ודוחות מבדיקות וטיפולים, כדי להרגיע את חששות הקונים.

כיסוי ביטוחי: מדוע ביטוח דירה אינו מכסה נזקי טרמיטים:

ביטוח דירה סטנדרטי אינו מכסה בדרך כלל נזקי טרמיטים והסרתם. חברות הביטוח רואות בנגיעות טרמיטים בעיה שניתנת למניעה באמצעות תחזוקה שוטפת של הנכס, ולכן היא נחשבת לאחריות בעל הבית. ביטוח דירה מיועד לכסות אירועים פתאומיים או מקריים, ונגיעות טרמיטים אינה נחשבת ככזו, שכן היא מתפתחת לאורך זמן. העובדה שביטוח דירה אינו מכסה נזקים אלו הופכת את ההשקעה במניעה ובטיפול ל"כיסוי ביטוחי" עצמי. במצב זה, ניהול טרמיטים אינו רק עלות תפעולית, אלא אמצעי אסטרטגי להגנה על ערך הנכס, במיוחד בהקשר של מכירה עתידית. חברות הדברה מסוימות מציעות תוכניות שנתיות הכוללות בדיקה וטיפול, ולעיתים אף חוזי תיקון נזקים (עד לסכום מסוים), שיכולים להוות חלופה מסוימת להיעדר הכיסוי הביטוחי. לכן, יש למסגר את ההוצאות על הדברת טרמיטים ותיקון נזקים לא כ"הוצאה בלתי נמנעת" אלא כ"השקעה חכמה" בשמירה על ערך הנכס. גישה פרואקטיבית זו, הכוללת בדיקות סדירות וטיפול מיידי, תורמת לשמירה על יציבות הנכס הפיזית והכלכלית לאורך זמן.

דרכי התמודדות מקיפות: מניעה, טיפול מקצועי וניהול לטווח ארוך

התמודדות יעילה עם טרמיטים דורשת גישה מקיפה המשלבת מניעה יזומה, טיפול מקצועי בנגיעות קיימות, ואסטרטגיות ניהול לטווח ארוך.

1. מניעת נגיעות טרמיטים:

מניעה היא הדרך החסכונית והיעילה ביותר להגן על הנכס מפני טרמיטים. הטרמיטים נמשכים לעץ ולחות , ולכן יש ליצור סביבה שאינה אטרקטיבית עבורם.

הפחתת מגע בין עץ לקרקע:טרמיטים תת-קרקעיים חיים באדמה וזקוקים למגע עם הקרקע.
- יש להרחיק עץ, נייר, קרטון או כל פסולת מבוססת תאית מסביבת המבנה.
- יש לוודא שחיפויי קירות נמצאים לפחות 3 סנטימטרים מעל הקרקע, ורצוי 15 סנטימטרים (6 אינץ') ואף 45 סנטימטרים (18 אינץ') בין חלקי העץ של יסוד הבית לקרקע.
- מומלץ להשתמש בתומכי בטון או פלדה במקומות שבהם יש מגע עם הקרקע.
- יש לבדוק גדרות עץ באופן קבוע לאיתור אזורים רקובים ולשקול שימוש בצבע עמיד לטרמיטים.
- יש להימנע מערימת עצי הסקה או גזם ליד הבית.
הרחקת צמחייה מהבית:
- יש לגזום שיחים ועצים סביב הבית, תוך שמירה על מרחק של כ-30 סנטימטרים בין הצמחייה לקירות הבית. גיזום זה משפר את זרימת האוויר ומאפשר לאזורים לחים להתייבש במהירות, מה שמקשה על טרמיטים ליצור תעלות.
- יש לשמור על דשא קצר וגזום.
- מומלץ להשתמש בנסורת אורן (pine needles) לחיפוי קרקע במקום שבבי עץ (wood mulch), שכן נסורת אורן פחות אטרקטיבית לטרמיטים. אם נסורת אורן אינה זמינה, יש לשקול שימוש בחומרים אנאורגניים אחרים שיצרו מחסום בין הקרקע לבית.
שמירה על סביבה יבשה ומניעת לחות: לחות היא גורם משיכה מרכזי לטרמיטים.
- יש לוודא שתעלות ניקוז מרוחקות מספר מטרים מהמבנה ואינן צוברות לחות.
- יש להגן על הגג והמרזבים מפני נזילות, לוודא שהמים מופנים הרחק מהמבנה, ולבדוק נזילות בצנרת ובמכשירי חשמל כמו מזגנים ומייבשי כביסה.
- יש להתקין מחסום אדים (vapor barrier) באזורים סגורים כמו מרתפים וחללי זחילה כדי לשמור על רמות לחות נמוכות (מתחת ל-30-50%).
הסרת מקורות מזון:
- יש להרחיק עצים מתים, גזעים ושרשים מהחצר.
- יש לסלק שאריות עץ או פסולת בניין לאחר שיפוצים.
- אין להשאיר עיתונים, קופסאות קרטון ומוצרי נייר אחרים בבית לפרקי זמן ארוכים, ולמחזר אותם או לאחסן אותם בקומות גבוהות.
איטום סדקים ופתחים: טרמיטים יכולים לחדור למבנה דרך חורים קטנים מאוד.
- יש לאטום סדקים ופתחים בבסיס הבית ובקירות באמצעות בטון, קצף או חומר איטום.
- יש להחליף עץ רקוב או פגום בחומרים עמידים לטרמיטים כמו מסגרות פלדה או עץ מטופל בלחץ.
- יש לוודא שפתחי אוורור חיצוניים מכוסים ברשת פלדה עמידה לטרמיטים.
בדיקות תקופתיות מקצועיות: גם לאחר נקיטת כל אמצעי המניעה, טרמיטים עלולים לחדור לנכס. לכן, מומלץ להזמין בדיקת טרמיטים מקצועית לפחות פעם בשנה. מומחים יכולים לאבחן נקודות גישה ספציפיות שלא נראות לעין ולזהות סימנים מוקדמים לנגיעות. גישה פרואקטיבית זו יכולה להיות זולה משמעותית מאשר המתנה לנזק נרחב.

2. שיטות טיפול מקצועיות בטרמיטים:

כאשר מתגלה נגיעות טרמיטים, יש צורך בטיפול מקצועי. שיטות "עשה זאת בעצמך" לרוב אינן יעילות לחיסול מושבות גדולות ונסתרות. חברות הדברה מקצועיות בישראל מציעות מגוון פתרונות:

שיטת הקידוח (מחסום כימי): זוהי השיטה הנפוצה ביותר לטיפול בטרמיטים תת-קרקעיים בישראל. היא כוללת קידוח חורים ברווחים שבין האריחים (בדרך כלל 60-100 ס"מ זה מזה) והזרקת 1-3 ליטר של חומר הדברה ספציפי לטרמיטים לכל חור. לאחר ההזרקה, החורים נאטמים. בבתים פרטיים, נוצרת גם "חגורת הגנה" סביב הבית על ידי קידוח והזרקת חומר הדברה לאדמה מסביב להיקף המבנה. שיטה זו יוצרת מחסום כימי בקרקע מתחת לריצוף, המונע מטרמיטים גישה למבנה.
שיטת נמסיס (תחנות האכלה): שיטה זו משמשת להדברת טרמיטים ללא צורך בקידוח. היא כוללת הצבת תחנות האכלה, שבהן הטרמיטים נוטלים פיתיון מורעל ומעבירים אותו לקן, ובכך מרעילים את המושבה כולה, כולל המלכה. ניתן ליישם שיטה זו בתוך הבית על ידי "עטיפת" תעלות בוץ בתיבות האכלה, או בחוץ על ידי קבורת קופסאות קטנות עם פיתיון באזורים פתוחים. שיטה זו יעילה במיוחד מכיוון שהיא מנצלת את התנהגות ההאכלה החברתית של הטרמיטים.
הזרקת קצף או אבקה קוטלת טרמיטים: קצף מתרחב ייעודי מוזרק לחללי קירות, גלריות ואזורים קשים לגישה שבהם יישום נוזלי אינו אפשרי. אבקה קוטלת טרמיטים מוזרקת אסטרטגית למערכת פיתיונות או ישירות לגלריות טרמיטים בתוך עץ מבני. שיטות אלו משמשות לעיתים קרובות בשילוב עם טיפול נוזלי או תוכנית פיתיונות להגברת היעילות.
טיפולי עץ מבוססי בוראט: יישום ישיר של מוצרים מבוססי בוראט על משטחי עץ חשופים. חומרים אלה חודרים לסיבי העץ ומספקים הגנה ארוכת טווח מפני טרמיטים, תוך שמירה על בטיחות לדיירי הבית.
איוד (Fumigation) וטיפול בחום: שיטות אלו מקיפות יותר ומשמשות לרוב במקרים של נגיעות חמורות בטרמיטי עץ יבש.
- איוד: כולל אטימה מוחלטת של הבית ביריעות מיוחדות והחדרת חומר איוד מבוקר החודר לכל חלקי העץ כדי לחסל מושבות טרמיטים בכל המבנה. הטיפול דורש פינוי זמני של הנכס למשך 24-72 שעות. בישראל, חברות כמו "תברואה" מציעות שירותי איוד.
- טיפול בחום: שיטה ללא כימיקלים הכוללת העלאת הטמפרטורה באזורים נגועים ל-49-65 מעלות צלזיוס (120-150 פרנהייט) כדי לחסל טרמיטים וביציהם. שיטה זו יעילה לנגיעות מקומיות של טרמיטי עץ יבש.

3. אסטרטגיות ניהול לטווח ארוך לאחר טיפול:

לאחר ביצוע טיפול הדברה, יש חשיבות מכרעת ליישום אסטרטגיות ניהול לטווח ארוך כדי למנוע התבססות מחודשת של טרמיטים.

בדיקות תקופתיות מתוזמנות: יש לקבוע בדיקות טרמיטים מקצועיות קבועות, רצוי פעם בשנה. בדיקות אלו מאפשרות לזהות כל פעילות חדשה בשלביה המוקדמים ולטפל בה לפני שנגרם נזק משמעותי.
המשך יישום אמצעי מניעה: יש להמשיך וליישם את כל אמצעי המניעה שהוזכרו לעיל, כגון:
- שמירה על ניקוז תקין סביב היסודות והרחקת מים מהמבנה.
- תיקון מיידי של נזילות בצנרת ובמכשירים.
- הבטחת אוורור נאות בחללי זחילה ומרתפים.
- הסרת מקורות מזון פוטנציאליים כמו עץ מת, גזעים ושאריות עץ.
- הימנעות ממגע בין עץ לקרקע.
מערכות ניטור מתמשכות ומחסומים מונעים: חברות הדברה מציעות תוכניות מקיפות הכוללות התקנת מערכות ניטור מתמשכות ומחסומים כימיים מונעים. שירותים אלו כוללים יישום חוזר של חומרים כימיים מגנים המרתיעים נחילי טרמיטים ומונעים מטרמיטים תת-קרקעיים לחדור.
תחזוקת אחריות והסכמי שירות: מומלץ לשמור על אחריות טיפול טרמיטים קיימת ולהבין את תנאיה. חברות רבות מציעות תוכניות הגנה מקיפות הכוללות אחריות על בדיקות שוטפות, כיסוי טיפולים ואף אחריות לתיקון נזקים, מה שמספק שקט נפשי לטווח ארוך.

גישה שיטתית זו, המשלבת מניעה, טיפול מקצועי וניהול מתמשך, היא הדרך היעילה ביותר להגן על נכסי מקרקעין מפני נזקי טרמיטים, לשמור על ערכם ולהבטיח את יציבותם לאורך שנים.

מסקנות והמלצות

הטרמיטים, ובמיוחד הטרמיט הפורמוסי הפולש, מהווים איום משמעותי ומתמשך על נכסי מקרקעין בישראל. יכולתם לגרום לנזקים מבניים ואסתטיים חמורים בזמן קצר, יחד עם קשיי הזיהוי המוקדמים שלהם, הופכים אותם לאחד המזיקים היקרים והמאתגרים ביותר להתמודדות. הפגיעה הפוטנציאלית בערך הנכס, העלויות הגבוהות של הדברה ותיקונים, והיעדר כיסוי ביטוחי, מדגישים את הצורך בגישה פרואקטיבית ואסטרטגית.

מסקנות עיקריות:

איום מתמשך ובלתי ניתן לחיסול: הטרמיט הפורמוסי אינו ניתן להכחדה מוחלטת לאחר התבססותו. משמעות הדבר היא שבעלי נכסים חייבים לאמץ אסטרטגיית ניהול מזיקים מתמשכת, ולא להסתמך על טיפול חד-פעמי.
חשיבות האיתור המוקדם: טרמיטים פועלים בחשאי, וסימני נזק נראים לעין לרוב רק בשלבים מתקדמים. איתור מוקדם באמצעות בדיקות מקצועיות סדירות, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, הוא המפתח למניעת נזקים יקרים ולשמירה על שלמות המבנה.
השפעה כלכלית מהותית: נזקי טרמיטים עלולים להוביל לירידת ערך משמעותית של הנכס, לעלויות הדברה ותיקון גבוהות (במיוחד במקרים של נזק מבני), ולקשיים במכירה.
השקעה אסטרטגית בערך הנכס: מאחר וביטוח דירה אינו מכסה נזקי טרמיטים, ההוצאות על מניעה, הדברה ותיקונים הן למעשה השקעה ישירה בשמירה על ערך הנכס. טיפול יזום ומקצועי, יחד עם תיעוד מלא, יכולים למנוע הפסדים כספיים גדולים בעתיד ולשפר את תהליך המכירה.
חובת גילוי נאות: שקיפות מלאה לגבי היסטוריית טרמיטים ונזקים קודמים היא חובה חוקית ומוסרית, והיא בונה אמון עם קונים פוטנציאליים.

המלצות לבעלי נכסים:

בדיקות תקופתיות מקצועיות: יש לקבוע בדיקת טרמיטים מקצועית שנתית על ידי מדביר מוסמך. זוהי ההשקעה החשובה ביותר לאיתור מוקדם ולמניעת נזקים נרחבים.
יישום קפדני של אמצעי מניעה: יש להקפיד על סביבה יבשה סביב הבית, להרחיק עץ ומקורות מזון מהמבנה, לאטום סדקים ופתחים, ולשמור על גיזום נכון של צמחייה.
טיפול מקצועי מיידי: במקרה של זיהוי סימני נגיעות, יש לפנות מיד לחברת הדברה מקצועית ומוסמכת. אין להסתמך על פתרונות "עשה זאת בעצמך" שאינם יעילים לרוב.
שמירה על תיעוד מלא: יש לשמור קבלות, דוחות בדיקה, פרטי אחריות וכל תיעוד הקשור לטיפולי טרמיטים ותיקוני נזקים. תיעוד זה קריטי הן לניהול שוטף והן למקרה של מכירת הנכס.
שקילת תוכניות ניהול ארוכות טווח: יש לבחון תוכניות שירות והגנה ארוכות טווח המוצעות על ידי חברות הדברה, הכוללות ניטור מתמשך, טיפולים חוזרים ואף אחריות לתיקון נזקים.

באמצעות גישה מודעת, פרואקטיבית ומקצועית, ניתן למזער את הסיכונים והנזקים הנגרמים מטרמיטים, ובכך להגן על ההשקעה בנכס ולשמור על ערכו לאורך זמן.

ת"א בית משפט השלום ראשון לציון	23035-06-15 26/07/2017
בפני השופטת: כרמית בן אליעזר
- נגד -
תובעים: 1. חיים אזולאי 2. יפה אגמי אזולאי עו"ד סולומונוביץ'	נתבעים: 1. יוסף זנו 2. שולה זנו עו"ד קדם
פסק דין

ביום 31.12.13, נכרת בין הנתבעים (כמוכרים) לבין התובעים (כקונים), הסכם למכירת הבית ברח' הפור 20 במערב ראשון לציון (להלן גם: "הבית" או "הדירה") תמורת סך כולל של 2,975,000 ₪. החזקה בדירה נמסרה לתובעים ביום 31.3.14.

במסגרת הסכם המכר, הצהירו הנתבעים כי לא ידוע להם על כל מום או פגם בדירה אותם לא גילו לקונים, והתובעים מצידם הצהירו, כי הם רוכשים את הדירה במצבה AS IS ומוותרים על כל טענה לאי התאמה, לרבות בדבר מום או פגם נסתר, ולמעט מום או פגם נסתר שהיה ידוע למוכרים והם לא גילו אותו לקונים (ראו סעיפים 2(א) סיפא ו 3(ג) סיפא להסכם המכר נספח א' לתצהיר התובע). לטענת התובעים, זמן קצר לאחר קבלת החזקה בבית, גילו לתדהמתם כי הבית נגוע במפגע טרמיטים קשה. המפגע התגלה לתובעים, לטענתם, לאחר שהחלו להופיע בקומה השנייה טרמיטים, אשר הגיחו ממשקופי הדלתות בחדר הילדים, מהמקלחת ובשירותים, ואז נודע להם כי אחת לזמן מה, מגיחים הטרמיטים ומתעופפים ברחבי הבית, במנהג שהתברר כי הוא מכונה "מעוף כלולות", כאשר למעשה מדובר בהתרחבות של הקן הקיים למקומות נוספים, לאחר ששטחי הקינון הקיימים מוצו. התובעים הוסיפו וטענו, כי מומחים שביקרו בבית אישרו את האמור ואף חיוו דעתם בדבר הטיפול הנדרש למפגע זה, שהוא ממושך ויקר ואף אינו מבטיח את מיגורו המוחלט של הנגע. בכתב התביעה טענו התובעים כי הנתבעים ידעו על קיומו של מפגע הטרמיטים בבית ונמנעו מלגלותו להם, ובכך חטאו הן בחוסר תום לב במשא ומתן, הן בהטעייה והן בהפרה יסודית של ההסכם – כולם מקימים לתובעים, לשיטתם, זכות לפיצוי על נזקיהם ואף לפיצוי מוסכם עפ"י ההסכם. עוד טענו התובעים בכתב התביעה, כי הנתבעים הסתירו מהם גם את דבר קיומו של רעש מטוסים חריג בסביבת הדירה, אשר לטענתם מהווה אף הוא פרט מהותי אותו היה על הנתבעים לגלות לתובעים במהלך המשא ומתן.

בכתב ההגנה, טענו הנתבעים כי במשך כל התקופה שהתגוררו בבית, מעולם לא היה כל מפגע של טרמיטים הידוע להם בדירה, ומשום כך אף לא מסרו לתובעים כל מידע אודותיו.

עוד טענו הנתבעים, כי אף לא היה , וגם אין כיום, כל מפגע של רעש מטוסים, מעבר לרעשי המטוסים הנשמעים מעת לעת בכל אזור מרכז הארץ. הנתבעים הוסיפו וטענו, כי לאחר חתימת הסכם המכר, ניסו התובעים לבטלו לאור קשיים כלכליים אליהם נקלעו, והעלו טענות מן הגורן ומן היקב, אך נדחו ע"י הנתבעים. הנתבעים טענו כי זו הסיבה האמיתית בגללה הוגשה התביעה ולא כל מפגע נטען. הנתבעים הדגישו, כי במסגרת הסכם המכר, הצהירו התובעים כי ביצעו את כל הבדיקות הנדרשות ורכשו את הבית AS IS תוך ויתור על כל טענה, למעט מום או פגם נסתר שהיה ידוע למוכר והוא לא גילה אותו. לפיכך, ומאחר והנתבעים לא ידעו דבר על מפגע הטרמיטים, הרי שהתובעים מנועים כעת מלהעלות טענות אלו. עוד טענו הנתבעים, כי סכום התביעה מופרך וחסר פרופורציה.

מטעם התובעים הוגשו תצהיר התובע, אליו צורפו מסמכים שונים וכן דיסק ובו תיעוד בתמונות ובסרטונים של מפגע הטרמיטים הנטען והנזקים שגרם, ושיחות שונות שהוקלטו על ידי התובעים.

כן הוגשו חוות דעתם של ד"ר פינקלמן (אנטומולוג) ומר קרבצ'יק (מהנדס ושמאי מקרקעין). עוד זומנו לעדות מטעם התובעים עו"ד כהן אשר ייצגה את הצדדים בהסכם המכר, וגב' פרנסיס שכנתם. מטעם הנתבעים הוגש תצהיר הנתבע, תצהיר מר נחום אשר ערך שיפוץ בבית מטעם הנתבעים בשנת 2012, וכן חוות דעת מר קייזרמן (מדביר ומומחה למזיקים) ומר שם טוב (שמאי מקרקעין). דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את עדויות העדים מטעם הצדדים, עיינתי בכל המסמכים, התמונות והסרטונים שהוגשו מטעמם, ונתתי דעתי לטענותיהם, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

בפתח הדברים אציין, כי מחוות הדעת והתיעוד הרב שהוגש ע"י התובעים עולה בבירור וללא כל ספק כי בבית היה וישנו מפגע של טרמיטים, והכחשתם הסתמית של הנתבעים את עצם קיומו של המפגע הנה חסרת בסיס.

מטעם התובעים הוצג תיעוד רב מאוד של תמונות וסרטונים המעידים על הימצאותם של טרמיטים בבית ועל יציאתם מחוריהם למה שכונה ע"י המומחים מטעם שני הצדדים "מעוף הכלולות". זאת ועוד, הגם שצודקים הנתבעים בטענה שהעלו בסיכומים כי אף אחד מן המומחים לא חזה במו עיניו בטרמיט חי בבית או ביציאתו מחור זה או אחר – הרי שכל המומחים היו מאוחדים בדעה כי עיקר פעילותם של הטרמיטים היא נסתרת מן העין, ולכן אין בעובדה כי בשעת ביקוריהם לא היתה פעילות ערה של טרמיטים ברחבי הבית ומחוץ לקינים ולמחילות כדי להצביע על כך שהמפגע לא קיים. בהינתן שמרבית הזמן מצויים הטרמיטים בקינים ובמחילות, והם יוצאים למעוף הכלולות – כפי שהעידו המומחים כולם – אחת למספר חודשים – הרי שאין בעובדה שאף אחד מן המומחים לא חזה בהם בעיניו כדי לשלול את קיומו של המפגע. יתר על כן – כל המומחים – הן מומחי התובעים והן מומחי הנתבעים – אישרו כי בבית קיימים נזקים האופייניים לפעילות הטרמיטים והמעידים על כך שהיתה פעילות של טרמיטים בבית (הגם שהמומחה מטעם הנתבעים גרס כי פעילות זו כבר אינה קיימת, ולכך אתייחס בהמשך).

השאלה היחידה והאמיתית השנויה במחלוקת בין הצדדים אינה, אפוא, אם היה בבית מפגע טרמיטים אם לאו, אלא האם ידעו הנתבעים על קיומו של מפגע זה אם לאו.

בעניין זה, כאמור, העיד הנתבע כי לא היה ידוע לו מעולם על מפגע כזה, וכי עד למועד בו הועלו טענות התובעים כלל לא ידע מהם טרמיטים. הנתבע ציין כי בשנת 2012 ערך שיפוץ מקיף בבית, בעלות של מאות אלפי ₪, ובכללו אף הוסיף והתקין מוצרי עץ שונים (פרקט, ארון ופרגולות) במקומות שונים בבית. הנתבע הדגיש, כי לא מתקבל על הדעת כי יערוך שיפוץ כה רחב היקף ולא יטפל במסגרתו במפגע הטרמיטים ככל שהיה ידוע לו, ויתרה מכך אף לא סביר כי ישקיע ממון רב בהתקנת מוצרי עץ החשופים למפגע זה. בהקשר זה יוער, כי מומחי הצדדים היו תמימי דעים כי פעילות הטרמיטים, כאמור, הינה ברובה נסתרת מן העין, ועל אף שהעידו כולם כי פעילות הטרמיטים בבית החלה שנים קודם לכן, עוד קודם רכשו התובעים את הבית, הרי שבהחלט ייתכן כי הפעילות תימשך משך מספר שנים מבלי שיהא לה ביטוי חיצוני שכן, כאמור, מעוף הכלולות מתרחש רק לאחר מיצוי הקן הראשוני. לפיכך, לא יכול היה אף המומחה מטעם התובעים לשלול מכל וכל את האפשרות שהמפגע היה קיים בבית מבלי שהנתבעים היו ערים לו.

לאחר ששמעתי את עדויות העדים מטעם הצדדים ועיינתי במסמכים ובחוות הדעת שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה, כי התובעים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח, במאזן ההסתברויות, כי גרסתם, לפיה הנתבעים ידעו ו/או היה עליהם לדעת על קיומו של מפגע הטרמיטים בבית, מסתברת יותר מגרסת הנתבעים לפיה לא היה ידוע להם דבר על כך.

להלן אפרט את הראיות והממצאים המרכזיים שהביאוני למסקנה זו.

כפי שעלה בבירור מעדויות התובעים, והטענה לא נסתרה ע"י הנתבעים, בעת כניסתם של התובעים לבית היו בבית ממצאים המעידים על כך שנערך בו בעבר טיפול נגד מפגע הטרמיטים. דהיינו, במקומות שונים בבית, נמצאו חורי קידוח במשקופים וברצפות, המשמשים להחדרת חומרי הדברה בהזרקה לתוך הקרקע בטיפולי הדברה של טרמיטים.

העובדה שחורי קידוח אלו אופייניים לטיפולי הדברה הנעשים נגד טרמיטים בלבד ולא נגד מזיקים אחרים צויינה ע"י התובעים והמומחה מטעמם מר פינקלמן (ראו נספחי ג' וה' לתצהיר התובע ובעיקר סעיף ג.1 לחוות דעת מר פינקלמן שסומנה נספח ה'1 לתצהיר התובע), ואושרה ע"י המומחה מטעם הנתבעים, מר קייזרמן (ראו חוות דעתו של מר קייזרמן, בפסקה ד' לחוות הדעת; וכן, בחקירתו הנגדית, עמ' 39 לפרוטוקול ש' 5-6).

הסברה שהועלתה ע"י הנתבעים כי התובעים הם אלו שקדחו את החורים אינה מתקבלת על דעתי.

ראשית יוער, כי מדובר בטענת מרמה אשר יש להוכיחה בדרגת הסתברות גבוהה יותר והיא נטענה בעלמא. מעבר לכך, אין חולק כי התובעים קיבלו חזקה בבית ביום 31.3.14, וכפי הנראה נכנסו לבית זמן מה לאחר מכן (לטענת התובעים, שלא נסתרה, ביום 18.4.17). כבר ביום 28.4.14 ביקר איש מקצוע מטעם טרמיטק בבית התובעים ואיתר סימנים לקידוחים שנעשו לצורך טיפול בבעיית הטרמיטים אשר נאטמו בדבק (ראו נספח ג' לתצהיר התובע). גם מר קרבצ'יק, שהעיד בפניי ותיעד את הימצאות חורי הקידוח, ביקר במקום כבר ביום 19.5.14. אני מתקשה להאמין כי בתוך פחות מחודש גילו התובעים את בעיית הטרמיטים ומייד פעלו ל"בידוי ראיות" על דרך של קדיחת חורים וסתימתם. על כך יש להוסיף, כי המומחה מטעם התובעים ד"ר פינקלמן, אשר ביקר בבית התובעים ביום 15.6.14 הצהיר, כי במקומות בהם נקדחו ונסתמו החורים לא נמצאה פעילות עכשווית של טרמיטים והחורים ואטמי הסיליקון נראו ישנים (ראו עמ' 6 לחוות דעתו). עוד יוער, כי מר קייזרמן מומחה הנתבעים ביקר בבית רק כשנתיים לאחר מסירת החזקה בו לתובעים, והוא אמנם טען בפסקה ד' לחוות דעתו, כי ייתכן והחורים נקדחו ע"י התובעים, אולם , באותה נשימה אף לא שלל את העובדה כי טיפול זה נעשה עוד קודם למגורי הנתבעים בנכס (ראו בפסקה האחרונה לסעיף ד' לחוות הדעת, בראשית העמוד הבא). בעדותו בפניי גרס, כי אין כל אפשרות לדעת מתי החורים הללו נעשו (עמ' 39 ש' 15), ולגבי מצב הרובה או הדבק השיב, כי רק מהנדס יוכל להגיד לפיהם מתי נקדחו ונסתמו החורים (שם, ש' 19). עוד יש להדגיש בהקשר זה, כי בתכתובת שנערכה בין ב"כ הצדדים בסמוך לאחר הגילוי (בחודשים יוני ויולי 2014 – ראו נספחי ז'-י' לתצהיר התובע ונספחי ז'-י"א לתצהיר הנתבע) – הוצע לנתבעים לשלוח מומחה מטעמם שיתעד בזמן אמת את הטענות. בעדותו בפניי, טען התובע כי אכן נשלח מומחה מטעם הנתבעים באותו שלב אך משום מה לא הובאה עדותו או חוות דעתו. הנתבעים הכחישו כי נשלח מומחה כאמור. כך או כך, דומני כי התנהלות הנתבעים – בין אם נמנעו מלשלוח מומחה מטעמם בסמוך לזמן אמת (הגם שהיו מיוצגים כבר אז) ובין אם נשלח מומחה מטעמם ועדותו לא הובאה בפניי – פועלת לחובתם ומחזקת את המסקנה כי אכן הממצאים היו כפי שתועדו על ידי התובעים בזמן אמת או בסמוך לכך, ומהם אני מסיקה כי חורי הקידוח היו בבית בשעה שקיבלו התובעים את החזקה בו ולא בוצעו על ידיהם.

בכתב ההגנה הודו הנתבעים כי ביצעו מעת לעת פעולות הדברה, כנהוג בבתים צמודי קרקע, אך הכחישו שביצעו הדברה מיוחדת ספציפית נגד טרמיטים (סעיפים 32 ו – 40 לכתב ההגנה), ובעדותו בפניי עמד הנתבע על כך ששום בעל מקצוע מטעמו לא קדח חורים בבית (עמ' 53 לפרוטוקול ש' 17-23).

להשקפתי, בהינתן עדויות המומחים כי קידוח חורים כאמור משמש להדברה מפני טרמיטים בלבד, הרי שיש לקבוע, כי הממצא בדבר קיומם של חורי קידוח כאמור שעה שהתובעים קיבלו את החזקה בבית, לכל הפחות, מעביר את נטל הבאת הראיות לכתפי נתבעים, לסתור את ההנחה כי הטיפול בוצע על ידיהם או ע"י מי מטעמם. הנתבעים יכולים היו, למשל, להביא לעדות את המדביר שביצע עבודות הדברה מטעמם על מנת להוכיח כי ביצע רק פעולות הדברה שגרתיות שלא היו כרוכות בקידוח חורים, או, לחילופין כי פעולות ההדברה שבוצעו, לטענת הנתבעים ללא קשר לטרמיטים, כללו מסיבה זו או אחרת גם קידוח חורים כאמור, אך הם לא עשו כן. בהקשר זה אף יוער, כי המומחים מטעם הצדדים כולם העידו כי זיהו בבית סימנים לפעילות טרמיטים (בעבר או בהווה). ניתן להניח, כי מומחה אשר הוזמן לבצע הדברה בביתם של התובעים היה מזהה אף הוא סימנים דומים לאלו, ומפנה את תשומת לב הנתבעים לכך, כפי שאף העיד מומחה הנתבעים מר קייזרמן, כי סביר שהיה עושה (ראו עמ' 39 לפרוטוקול ש' 26 עד עמ' 40 ש' 1). עוד יש לציין בהקשר זה, כי מר נחום, אשר ביצע את השיפוץ מטעם הנתבעים בנכס בשנת 2012 העיד, כי בשעה שהשלים את השיפוץ לא היו חורים ברצפות (ראו עמ' 33 לפרוטוקול ש' 12-14). מכאן, ובהינתן כי חורי קידוח אלו היו מצויים בבית שעה שקיבלו התובעים את החזקה בו, מתבקשת המסקנה כי חורים אלו נקדחו בין המועד בו הסתיים השיפוץ ועד למסירת החזקה לתובעים, כשנתיים לאחר מכן, דהיינו שעה שהבית היה בחזקת הנתבעים.

לא נעלמו מעיניי טענות רבות של הנתבעים, אשר ביקשו להעלות תמיהות ותהיות לגבי התנהלות התובעים, וחיזוקים לגרסתם שלהם.

כך, למשל, טענו הנתבעים באריכות ביחס למייל שנשלח ע"י התובע ביום 29.5.14, במסגרתו הועלו נושאים איזוטריים שעניינם פינוי חפצים אלו או אחרים, אך לא הועלה עניין הטרמיטים – וביקשו ללמוד ממנו כי המפגע לא היה או כי לא היה כצעקתה. אלא, שאין בדברים כדי לסייע להם, מקום בו לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהטענות בעניין מפגע הטרמיטים הועלו עוד קודם לכן – הן בשיחות התובעים עם הנתבעים שתמליליהם צורפו כהקלטות 4-5; הן באמצעות עו"ד כהן, אשר העידה כי סירבה להיכנס לעניין זה מאחר וסברה כי היא עלולה להימצא בניגוד עניינים מקום בו ייצגה את שני הצדדים לעסקה, אך אישרה כי העלתה את הטענות בפני הנתבע בסמוך לאחר שהועלו, וזאת בניגוד להכחשתו (ראו עדות עו"ד כהן בעמ' 5 לפרוטוקול ש' 12-14 והמוצג ת/1 מהם עולה כי הנושא הועלה ע"י התובעים בפני עו"ד כהן כבר במהלך חודש אפריל, והיא העלתה אותו בסמוך לאחר מכן בפני הנתבע; זאת לעומת טענת הנתבע בעמ' 51 לפרוטוקול ש' 13-16 שם טען כי עו"ד כהן התקשרה אליו רק לאחר שהוגשה התביעה). עוד יוער, כי גם במכתב ב"כ הנתבעים מיום 26.6.14 (נספח ח' לתצהיר הנתבע), אשר השיב למכתב ב"כ התובעים מיום 10.6.14, ניתן למצוא ביטוי לכך שהטענות על קיומם של טרמיטים הועלו ע"י התובעים בפני הנתבעים כבר שבועות קודם לכן (ראו סעיף 6 למכתב שם נטען כי התובעים הציגו טענות אלו במהלך חודש מאי). עוד אציין, כי לא ראיתי צורך לקבוע ממצאים בשאלה אם התובעים ביקשו קודם למסירת החזקה ולגילוי המפגע לבטל את העסקה מחמת קשיים כלכליים, שכן גם אם כך היה וגם אם לאו, נחה דעתי כי בסופו של דבר ביקשו לבטל את העסקה בשל גילוי מפגע הטרמיטים וללא קשר לקשיים כלכליים כלשהם, ככל שהיו להם. עוד הלינו הנתבעים על כך שהתובעים, אשר במסגרת כתב התביעה טענו בהרחבה כי הבית אינו ראוי למגורים בשל מפגע הטרמיטים וכי ערכו נמוך לאין שיעור מהתמורה ששילמו עליו התובעים במסגרת הסכם המכר – סירבו במהלך ניהולו של ההליך להצעת הנתבעים לרכוש מהם את הבית בחזרה במחיר אותו שילמו. הגם שתמימת דעים אני עם הנתבעים כי להתנהלות זו יש משמעות, והיא מאירה באור אחר את טענות התובעים לעניין חומרתו של המפגע והיקפו, לא סברתי כי היא שומטת את הקרקע תחת תביעתם וטענותיהם.

להשלמת התמונה יצויין, כי הנתבעים ביקשו להוכיח את טענתם כי לא היה כל מפגע טרמיטים בבית, גם בכך שלאחר שעזבו את הבית לתקופת מה (בשנת 2011), והשכירוהו תוך שגרו בשכירות בנכס אחר, ביקשו מיוזמתם מהשוכרת להקדים את פינוי המושכר ולשוב לביתם. בהקשר זה צירפו הנתבעים העתק מהסכם השכירות והמסמך על ההסכמות להקדים סיומו (נספחים ד'-ה' לתצהיר הנתבע) ותמלול הקלטת שיחה עם השוכרת (נספח י"ב לתצהיר הנתבע) ממנו ביקשו ללמוד אף כי לא ניתן היה להביאה לעדות.

על אף שלא מצאתי כל בסיס לקבוע כנטען ע"י התובעים כי הנתבעים ניסו להסתיר את העובדה שהשוכרת היא שביקשה לסיים את השכירות מוקדם יותר בשל מפגע הטרמיטים, עדיין לא סברתי כי ניתן לבסס על הצטברותם של נספחים אלו, בהעדרה של עדות השוכרת ועמידתה במבחן החקירה הנגדית, כל ממצא שיחזק את עמדת הנתבעים, וזאת בין היתר בהתחשב בכך שההקלטה עצמה לא צורפה ואילו מן התמליל עולה כי מדובר בשיחת המשך לשיחה מוקדמת, כאשר זו לא התנהלה כשיחה חופשית אלא יותר כניסיון של הנתבע לחלץ מפי השוכרת אישורים לטענות שונות שלו. במצב דברים זה, כאמור, לא מצאתי כי ניתן לבסס על הדברים כל ממצא שיסייע בחיזוק גרסתם של הנתבעים.

אף עדותה של שכנת התובעים, גב' פרנסיס, והקלטת השיחה שערך איתה התובע, יש בהם כדי לחזק את הסברה כי הנתבעים ידעו ו/או היה עליהם לדעת כי בבית קיים מפגע טרמיטים.

כך, מתמליל השיחה עם גב' פרנסיס ובן זוגה (סומנה הקלטה מספר 7), נשמעים ה"ה פרנסיס מספרים כי בעיית הטרמיטים קיימת בכל האזור, והיתה קיימת גם בביתם שלהם. כאשר התובע שואל אותם אם היו בבית הנתבעים טרמיטים לפני או אחרי שהוא שיפץ, הם משיבים "היה... כל הזמן היה... כל האזור, גם אצלנו היה, מה" (עמ' 7 לתמליל). עדותה של גב' פרנסיס היתה אותנטית ועניינית, ולא התרשמתי שהיא נוטה לצד זה או אחר. כשם שהבהירה כי בעיית הטרמיטים היא בעייה מוכרת וקיימת בכל השכונה, גם הבהירה כי ביתם של הנתבעים (כיום של התובעים) הוא בית נהדר והעדה רצתה לרכוש אותו ללא קשר לסוגיית הטרמיטים, תכנית שלא יצאה בסופו של דבר אל הפועל מסיבות אחרות.

סוף דבר, בהתחשב במכלול הראיות שהוצגו בפניי מצאתי, כי עלה בידי התובעים להרים את הנטל להראות במאזן ההסתברויות כי הנתבעים ידעו על מפגע הטרמיטים שהיה קיים בבית. לכל הפחות, יש לקבוע שהועבר נטל הבאת הראיות לסתור לכתפי הנתבעים והם לא עמדו בו.

המשמעות המשפטית של אי הגילוי

ראשית יש לציין, כי עפ"י הדין וההלכה הפסוקה, על מנת להקים לתובעים עילה להסתמך על אי ההתאמה ולכונן את זכותם לביטול ההסכם ו/או לפיצוי בגין נזקיהם, אין צורך בקביעה כי הנתבעים ידעו ידיעה פוזיטיבית בפועל על מפגע הטרמיטים, אלא די בקביעה כי היה עליהם לדעת על מפגע זה בעת כריתת החוזה.

וכך קובע סעיף 16 לחוק המכר, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק המכר"), אשר חל גם על עסקאות מכר מקרקעין, מכח סעיף 4(א) לו: "היתה אי-ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן לקונה, זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיפים 14 ו-15 או בכל הסכם, ובלבד שנתן למוכר הודעה עליה מיד לאחר שגילה אותה".

ההלכה הפסוקה קבעה, כי סעיף זה הינו סעיף קוגנטי, ולא ניתן להתנות עליו, וכי אחריותו של המוכר לפגם עליו ידע או שהיה עליו לדעת, תחול גם מקום בו התרשל הקונה ויכול היה לגלות את הפגם בבדיקה סבירה.

יפים לעניין דברי בית המשפט העליון בע"א 8068/11 עיני ואח' נ' שיפריס ואח' (11.2.14) (דעת הרוב מפי כב' השופט סולברג ובהסכמת כב' השופט מלצר): "הוראת סעיף 16 לחוק המכר מכריזה על האופי הקוגנטי של אחריות המוכר. בהעדר אפשרות להתנות על זכותו של הקונה להסתמך על אי ההתאמה, אינני רואה דרך להצדיק הפחתה מאחריותו של המוכר (גם לא בחלקה) בדרך של יחוס 'אשם תורם' לקונה שהתרשל בבדיקת מצבו של הנכס.... רק ידיעה ממשית של הקונה אודות אי ההתאמה תספיק כדי להחריג את תחולתו של סעיף 16 לחוק המכר; רשלנות, ואפילו רשלמנות חמורה, מצדו, אין בה כדי להציל את המוכר... מן העבר השני, עולה מלשונו של סעיף 16 לחוק המכר – "שהמוכר ידע או היה עליו לדעת" – כי לא נדרשת ידיעה ממשית מצדו של המוכר על אודות אי ההתאמה, וכי די בהוכחת יסוד נפשי של רשלנות על מנת לחייב את המוכר באחריות מלאה כלפי הקונה... יש בכך משום ביצור מעמדו של הקונה והדגשת חובת הגילוי של המוכר, עובר לשלב חתימת עסקת המכר, על אודות אי ההתאמה בנכס – כמדיניות שיפוטית רצויה".

הנה כי כן, על סמך הקביעות שקבעתי לעיל, אחראים הנתבעים כלפי התובעים בשל אי הגילוי של מפגע הטרמיטים, עליו ידעו או היה עליהם לדעת.

דעתי כדעת התובעים, כי בכך שלא גילו הנתבעים לתובעים את דבר קיומו של המפגע, חטאו הנתבעים כלפיהם הן בניהול משא ומתן שלא בתום לב והן בהטעייה, ובשל כך מן הדין לחייב את הנתבעים לפצות את התובעים באורח סביר בגין הנזקים שנגרמו להם, וכפי שיפורט להלן.

יחד עם זאת, אינני סבורה, כי בנסיבות העניין קמה לתובעים הזכות לקבלת הפיצוי המוסכם מכח החוזה. השאלה האם אי עמידה של צד בהצהרות שהצהיר במסגרת הסכם המכר מהווה הפרה של ההסכם היא שאלה מורכבת ורבת גוונים, שהתשובה לה עשויה להשתנות על פי נסיבות המקרה. מכל מקום, אין לי צורך להכריע בה בענייננו. זאת, משעל פי הוראות סעיפים 21-22 להסכם המכר שנכרת בין הצדדים, הוגדרו הוראות ההסכם אשר הפרתם מהווה הפרה יסודית של ההסכם, והם מועדי מסירת החזקה ומועדי תשלום התמורה, ואלו, ואלו בלבד הוגדרו כמקימות לצד הנפגע זכות לקבלת הפיצוי המוסכם. אכן, הפרה יסודית עשויה להיות לא רק הפרה שהוסכם כי היא מהווה הפרה יסודית (הפרה יסודית מוסכמת), אלא גם כזו, שניתן להניח כי אדם סביר לא היה מתקשר בחוזה אילו צפה אותה (כמפורט בסעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התש"ל – 1970; היא הפרה יסודית מסתברת). ואולם, גם אם אניח לטובת התובעים, כי אי גילוי מפגע הטרמיטים מהווה הפרה יסודית מסתברת, עדיין אין בכך כדי להקים להם זכות לפיצוי המוסכם, שכן סעיף 22 להסכם המכר קובע במפורש את המקרים בהם תצדיק הפרה את חיוב הצד המפר בפיצוי המוסכם, והם אינם כוללים כל הפרה יסודית של ההסכם אלא רק את ההפרות המפורטות באותו סעיף דהיינו – איחור במסירה או איחור בתשלום התמורה.

למעלה מן הצורך אעיר, כי אף לו הייתי קובעת כי קמה לתובעים הזכות לתבוע את הפיצוי המוסכם, ממילא לא היו התובעים זכאים לתבוע הן את הפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם והן את הפיצוי המוסכם במצטבר (ראו, למשל, עא 2981/92 יעקב כהן נ' צמד ע.א. בע"מ, פ''ד נ(2) 869).

הנזק

במסגרת כתב התביעה תבעו התובעים פיצויים במספר ראשי נזק כדלקמן:
- פיצוי בגין ירידת ערך הבית בגין מפגעי הטרמיטים והרעש בשיעור של 5% משווי התמורה בהסכם המכר, וסה"כ 148,750 ₪.

להוכחת נזק זה צירפו התובעים את חוות דעתו של מר קרבצ'יק.

עלות מוערכת של תיקונים שיצטרכו התובעים לבצע בבית לצורך התקנת מערכת הדברה תת רצפתית להדברת נגע הטרמיטים, בסך 470,000 ₪.

אף נזק זה נתמך בחוות דעתו של מר קרבצ'יק, וממנו נגזרים שני סוגים נוספים של הוצאות והם: עלות חומרי הדברה בסך 500 ₪ ל – 50 שנה סה"כ 25,000 ₪ (וזאת על אף שבחוות דעתו העריך מר קרבצ'יק את עלותם בסך של 8,300 ₪). עלות דיור חלופי לתקופה של חודשיים לצורך ביצוע עבודות ההתקנה של המערכת התת רצפתית – 25,000 ₪ (לפי חוות דעתו של מר קרבצ'יק).

הוצאות שהוציאו התובעים עד כה בגין הדברה ותיקונים שנדרשו בסכום כולל של 50,000 ₪.

חלק מהוצאות אלו נתמכו במסמכים, חשבוניות וקבלות.

הוצאות עתידיות מוערכות בסך 100,000 ₪.

אדון בראשי הנזק הנ"ל, אך לא בדיוק בסדר שבו נתבעו בכתב התביעה. עלות הטיפול במפגע הטרמיטים – התקנת מערכת תת רצפתית?

כפי שהובהר בחוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים, קיימים מספר פתרונות אפשריים לטיפול בבעיית הטרמיטים.

הפתרון אותו ביקשו התובעים לאמץ, הוא הפתרון היקר ביותר, והוא התקנה של מערכת תת רצפתית לצורך ביצוע הדברה אחת לתקופה. מסתבר, כי עלות התקנתה של מערכת כזו בבית בבנייה הינה נמוכה, אך כאשר מדובר בהתקנת מערכת כזו בבית קיים, כרוכה ההתקנה בעלות של מאות אלפי ₪. ייאמר מייד, כי לא מצאתי הצדקה לפצות את התובעים בגין עלות התקנת המערכת התת רצפתית וזאת משהוכח בפניי כי קיים פתרון אחר, שעלותו נמוכה בצורה דרמטית מעלות פתרון זה, ושהינו יעיל לא פחות. כוונתי היא לביצוע הטיפול התקופתי בדרך של קידוח חורים והזרקת חומרי ההדברה, אשר על פי הראיות שהוצגו בפניי הינו הפתרון המקובל והנפוץ במקרים של בתים קיימים, והוא יעיל באותה מידה במיגור התופעה כמו המערכת התת רצפתית, הגם שהוא כרוך בפגם אסתטי מסויים.

קודם שאדרש לפתרון זה, אבהיר כי לא מצאתי את הפתרון שהוצע ע"י המומחה מטעם הנתבעים – מר קייזרמן – שהוא מריחת ג'ל בעלות חד פעמית של כ – 3,000 ₪ - כפתרון מניח את הדעת בנסיבות העניין.

ראשית יש לציין, כי להתרשמותי היתה חוות דעתו של מר קייזרמן מגמתית בניסיון למזער את מימדי הבעייה, היקף הנזקים שגרמה ועלויות הטיפול בה. כך, במסגרת חוות דעתו גרס מר קייזרמן כי הבעייה "פסקה לחלוטין או לכל הפחות הופחתה לרמה בלתי מורגשת" וזאת על אף שהוא עצמו הודה, בדומה לדברים שעלו מחוות דעתו של ד"ר פינקלמן ומן המסמכים הנוספים שהוגשו ע"י התובעים (ראו נספחי ג' לתצהיר התובע), כי לא ניתן לשלול כי קיימת פעילות טרמיטים הנסתרת מן העין, וכי לא ניתן לדעת אם הקן עצמו הושמד. מר קייזרמן הדגיש, כי מסיבה זו, גם הוא עצמו, כאשר הוא מבצע הדברה לטרמיטים, להבדיל ממזיקים אחרים, אינו נוהג ליתן אחריות (ראו עמ' 35 לפרוטוקול ש' 20-26). כפי שהבהרתי בפתח הדברים, מן התיעוד שהוצג לי עולה בבירור כי קיימת בעייה אמיתית של פעילות טרמיטים במימדים בלתי מבוטלים אשר נתנה אותותיה וגרמה נזקים במקומות שונים בבית. בהקשר זה מצאתי להעדיף את חוות דעתו של ד"ר פינקלמן מטעם התובעים, אשר סקר את כל קומות הבית, וניתח את המצב בכל אחת מן הקומות בצורה עניינית ומקצועית, תוך ליווי קביעותיו בתמונות וממצאים, ותוך ניתוח התהליך כולו בהתחשב במצב הנזקים שנצפו באזורים השונים בבית. לעומתו, אישר מר קייזרמן כי בדק את הנכס בדיקה ויזואלית בלבד (ראו עמ' 36 לפרוטוקול ש' 26-33), והוא אף לא תיעד את ממצאיו בתמונות (ראו עמ' 36 לפרוטוקול ש' 15-25). יתר על כן, קביעתו של מר קייזרמן כי "הבעייה נפתרה", אינה עולה בקנה אחד עם הציטוטים המופיעים מפיו באתר האינטרנט שלו, שם הוא עצמו, במקומות שונים, שב ומדגיש כי לא ניתן למגר את הבעייה לחלוטין (ראו ת/5). כפי שציינו התובעים בצדק בסיכומיהם, באתר האינטרנט של מר קייזרמן (ת/5) אף אין זכר לטיפול המוצע החד פעמי בג'ל. אם לא די בכך, הרי שגם בחוות דעתו ובעדותו אישר מר קייזרמן כי אכן ייתכן כי הפתרון החד פעמי המוצע על ידו לא יהיה מספק ואפשר כי לא יהיה מנוס מהזרקת חומרי הדברה תת רצפתיים.

לעומת פתרון מריחת הג'ל באופן חד פעמי, הפתרון של קידוח חורים ברווחים הנדרשים והזרקת חומרי הדברה, תוך חזרה על הפעולה אחת לתקופה, מוכר כפתרון יעיל וזאת גם על פי המסמכים שהוגשו ע"י התובעים. לעניין זה אפנה למסמך שנערך ע"י חברת טרמיטק וצורף כחלק מנספח ג' לתצהיר התובע; וכן אציין, כי בחוות דעתו של ד"ר פינקלמן מטעם התובעים מצויים שני הפתרונות – הן התקנת המערכת התת רצפתית והן ההזרקה בחורי קידוח – תחת אותה מטריה של יצירת חיץ כימי, ובשניהם נעשה שימוש בחומר הדברה שיעילותו מוגבלת בזמן (שכן חומרים שיעילותם גבוהה יותר נפסלו לשימוש בשל פגיעתם הרבה בסביבה). ההבדל היחידי עליו ניתן ללמוד מחוות דעתו של מר פינקלמן הוא באופן הזרקת/הפרשת החומרים אל הקרקע מתחת לרצפה, ואין מדובר בהבדל ברמת היעילות אלא ברמת האסתטיקה ואולי, במידה מסויימת, הנוחות.

אף בעדותו בפניי לא מצא ד"ר פינקלמן ליתן עדיפות כלשהי למערכת התת רצפתית אלא ציין אותה כאחד הפתרונות האפשריים (עמ' 18-19 לפרוטוקול). בחוות דעתו שהוגשה מטעם התובעים, שם מר קרבצ'יק אך ורק את העלות של התקנת המערכת התת רצפתית ולא את העלות של הדברה בדרך של הזרקה בחורי קידוח, ולא ניתן היה למצוא – לא בחוות דעתו ולא בעדותו בפניי – כל הצדקה מדוע העדיף דרך זו ופסל את האחרת, מעבר לעניין הנוחות והאסתטיקה. במאמר מוסגר יוער, כי את הפיצוי בגין ירידת ערך אותו קבע מר קרבצ'יק בחוות דעתו, ייחס הוא לאותו מטרד של נוחות ואסתטיקה בפתרון חורי הקידוח, ומשום מה בחוות דעתו מצא להעניק לתובעים הן פיצוי בגין המערכת התת רצפתית (אשר אינה כרוכה באותו מטרד ולפיכך אף לא אמורה להיות כרוכה באותה ירידת ערך) והן את הפיצוי בגין ירידת הערך, אותו ייחס לאותו מטרד. כך או כך, מר קרבצ'יק, כפי שהעיד על עצמו, אינו מומחה לטרמיטים, ולפיכך ממילא לא ניתן היה להתבסס על חוות דעתו לעניין הבחירה בין חלופות הטיפול בבעייה. בעדותו בפניי, העריך מר קרבצ'יק את עלות ההדברה בחורי קידוח בעלות של 2,000 ₪ + מע"מ, עליה יש לחזור כל שנתיים עד ארבע שנים (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 18-22).

על יעילותו של פתרון חורי הקידוח, שהינה באותה מידה כמו הפתרון של המערכת התת רצפתית, ניתן היה ללמוד בבירור גם מעדותה של גב' פרנסיס, שכנת התובעים.

גב' פרנסיס העידה בפניי כי ביצעה את הטיפול בביתה באמצעות חורי הקידוח, וכי לאחר זמן מה, כאשר ערכו היא ובן זוגה שיפוץ רחב היקף בבית, החליטו במסגרת זו להתקין את המערכת התת רצפתית. כך או כך, גב' פרנסיס העידה כי גם הטיפול בחורי הקידוח היה יעיל באותה מידה, אך מכיוון שהיא ובן זוגה החליטו ממילא לערוך שיפוץ מסיבי בבית, הוחלט על התקנת המערכת באותה הזדמנות. כך, בעמ' 16 לפרוטוקול, ש' 5 ואילך: "ת: בהתחלה הלכנו על הזרקה בתוך הריצוף. ש: וזה לא פתר? ת: לא שזה לא פתר, בגלל שעשינו שיפוץ גדול בבית אז עשינו את הרשתות בזמן השיפוץ. ההזרקות גם עזרו"

עמדתי היא, כי משעה שקיים פתרון שיעילותו זהה, ועלותו פחותה בהרבה, הרי שיש להעדיף פתרון זה.

אכן, אין לכחד, כי הפתרון של חורי הקידוח נח פחות מן המערכת התת רצפתית, והוא אף כרוך בפגם אסתטי מסויים. ואולם, כששוקלים את אלו למול הפער המשמעותי בעלויות שני הפתרונות, הרי הם בטלים בששים. זאת ועוד, על אי הנוחות והפגם האסתטי ניתן, כפי שהמליץ, כאמור, גם השמאי מטעם התובעים, לפצות בגין ירידת ערך הבית, וגם בהתחשב בפיצוי זה עדיין תהא עלות חלופה זו נמוכה משמעותית מעלות הפתרון אותו ביקשו התובעים להעדיף. חובתם של התובעים שלא לבכר דווקא את החלופה אשר מטילה על הנתבעים מעמסה כספית בלתי סבירה, נגזרת מחובת תום הלב המוטלת עליהם. עמד על הדברים כב' הנשיא בדימוס ברק בע"א 9474/03 יורם גדיש תשתית ובניה (1992) בע"מ ואח' נ' בהג'את מוסא ואח' (21.11.06) (להלן: "פרשת גדיש"): "בהערכת שיעור הפיצויים לו זכאי הניזוק בגין נזק שנגרם לו על ידי עוולה של המזיק, יש ליתן משקל כבד לאינטרסים של הניזוק. הוא הקרבן של התנהגות המזיק. את הצורך שלו להעמיד אותו במצב בו היה נתון לולא העוולה שבוצעה יש להגשים. מקביעה זו מתבקשת המסקנה כי במקום שקיימות מספר דרכים להשיב את מצב הדברים לקדמותו, יש להעניק לניזוק את כוח הבחירה בין החלופות השונות... 18.בהפעילו את כוח הבחירה בין החלופות השונות, על הניזוק להתחשב באינטרסים של המזיק. התחשבות זו – פרי האיזון בין האינטרסים המתנגשים – משתקפת בעקרון כי על הניזוק להפעיל את כוח הבחירה שהדין מעניק לו בתום לב... תום הלב אינו מחייב את בעל הזכות להתעלם מהאינטרס העצמי שלו. תום הלב אינו מניח "מידת חסידות" (השופט מ' אלון בע"א 148/77 רוט נ' ישופה, פ"ד לג(1) 617, 635). תום הלב מניח כי בעל הזכות דואג להבטחת האינטרס העצמי. עם זאת, תום הלב מבקש למנוע הפעלת הזכות מתוך התעלמות מקיומו של הצד האחר ובהתעלם מהאינטרס החברתי. בענייננו, עקרון תום הלב דורש, בין השאר, כי מבין החלופות השונות, אשר כל אחת מהן יש בה כדי להשיב את מצב הדברים של הניזוק לקדמותו, לא יבחר הניזוק בחלופה המטילה מעמסה כספית בלתי סבירה על המזיק. דרישת הניזוק, במצב דברים זה, לבחור דווקא באותה חלופה שיש בה כדי להטיל על המזיק את המעמסה הכספית הגבוהה ביותר, אינה בתום לב" עקרונות אלו אומצו גם בפסיקה הדנה בפסיקת פיצויים במסגרת דיני החוזים (ראו, למשל, תא (י-ם) 9379/07 מתן חן שירותי סיעוד בע"מ נ' מדינת ישראל (5.12.11), בפסקה 26 לפסק הדין, על הפסיקה הנזכרת שם).

סוף דבר, בגין ראש הנזק שעניינו הוצאות הטיפול במפגע הטרמיטים לא מצאתי לחייב את הנתבעים לשאת בעלות התקנת מערכת תת רצפתית בעלות של מאות אלפי ₪ אלא בעלויות ביצוע הדברה תת רצפתית באמצעות חורי קידוח.

את עלויות פתרון זה מצאתי להעריך בהתאם לחוות דעתו של השמאי מטעם התובעים, כפי שהעריכן בעדותו בפניי, בסך של 2,000 ₪ + מע"מ, אחת לשלוש שנים, ומצאתי לחייב את הנתבעים בתשלום עבור הוצאות אלו למשך 30 שנה. משלא מצאתי לפצות בגין התקנת מערכת תת רצפתית כאמור, אף אין מקום לפסוק לתובעים את הפיצוי בגין שני ראשי הנזק הנובעים מן הצורך בהתקנת מערכת כזו, בגין עלות חומרי ההדברה (אשר בהזרקה בחורי קידוח כלולה בעלות) ובגין הדיור החלופי. סה"כ בגין ראש נזק זה על הנתבעים לפצות את התובעים, אפוא, בסך של 23,400 ₪. פיצוי בגין ירידת ערך

המומחה מטעם התובעים מר קרבצ'יק גרס, כי במקרה של נקיטת הפתרון של הדברה תקופתית דרך חורי קידוח, נגרמת ירידת ערך לבית, וזאת בשל המטרד הנגרם בכך על שני פניו – על אי הנוחות הכרוכה בו, ועל הפגם האסתטי שבו (הגם שהחורים מכוסים בסיליקון או ברובה).

המומחה מטעם התובעים העריך ירידת ערך זו בכ – 5%, והבהיר, כי היא נובעת מהפער בנכונות של אדם לשלם עבור בית שיש בו מפגע טרמיטים, לעומת בית זהה שאין בו מפגע כזה.

השמאי מטעם הנתבעים, מר שם טוב, לא ערך בחוות דעתו כל הבחנה בין עלויות התיקון והטיפול העתידי במפגע לבין ירידת הערך הנגרמת לבית, וניתן להסיק מחוות דעתו (הגם שהדבר לא נכתב בה במפורש), כי הוא סבור, כי בביצוע התיקונים והטיפול עליו הצביע, לא נגרמת ירידת ערך לבית.

יחד עם זאת, מר שם טוב הבהיר, כי התבסס בחוות דעתו, בכל הנוגע להיקפו של מפגע הטרמיטים והשלכותיו, על חוות דעתו של מר קייזרמן, אשר כזכור חיווה דעתו כי הבעייה נפתרה או הופחתה לרמה בלתי מורגשת, וכי לכל היותר נחוץ טיפול חד פעמי בעלות של 3,000 ₪. כפי שהערתי לעיל, מצאתי לדחות את מסקנותיו של מר קייזרמן ולהעדיף את חוות דעתו של ד"ר פינקלמן על פניה.

בנסיבות אלו, אין לי אלא לאמץ את קביעתו של שמאי התובעים, אותה ממילא מצאתי סבירה בנסיבות העניין, שכן לא נראה לי סביר כי שוויו של הבית לא נגרע כתוצאה מהעובדה שקיים בו מפגע טרמיטים אשר דורש טיפול ותחזוקה שוטפים במידה זו או אחרת.

לפיכך מצאתי לחייב את הנתבעים לפצות את התובעים בשל ירידת הערך בסך של 148,000 ₪ כמפורט בחוות דעתו של מר קרבצ'יק. פיצוי בגין הוצאות ותיקונים עד הגשת התביעה וכן לעתיד

בכתב התביעה, תבעו התובעים פיצוי בגין ראש נזק של תיקון הנזקים שנגרמו עד כה עקב מפגע הטרמיטים וכן הוצאות שהוציאו בגין מדבירים וכיוצ"ב, בסכום כולל של 50,000 ₪.

רק חלק מהוצאות אלו נתמכו בחשבוניות וקבלות. בנוסף לכך, תבעו התובעים סכום אותו העמידו על 100,000 ₪ בגין נזקים והוצאות עתידיים וצפויים.

אין בידי לקבל את טענות התובעים כי יש לפצותם בסכומים כאמור אשר לא נתמכו בכל מסמך ו/או חשבונית או לחילופין בחוות דעת שמאית מבוססת בגין עלויות התיקון.

אין צריך לומר, כי הנטל על התובעים להוכיח את תביעתם, ובכלל זאת לא רק את העובדה שנגרמו להם נזקים אלו או אחרים אלא גם את שיעורם. בייחוד יפים דברים אלו ביחס לנזקים אשר אין כל מניעה או קושי להעריך את שיעורם באמצעות ראיות כמקובל (ע"א 355/80 אנסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2), 800; ע"א 9656/05 שוורץ ואח' נ' רמנוף חברה לסחר בציוד בניה בע"מ (27.7.08)). לא ברור מדוע לא טרחו התובעים לתמוך את טענותיהם בדבר נזקי העבר במסמכים וראיות בכתב (למעט באופן חלקי), ואף לא ברור מדוע את נזקי העתיד לא מצאו לשום באמצעות חוות דעת שמאית כמקובל, ובפרט כאשר הוגשה מטעמם חוות דעת שמאית לתיק. כך או כך, המשמעות היא, כי התובעים לא עמדו בנטל להוכיח את מלוא נזקיהם בגין ראש נזק זה, ולפיכך דין תביעתם בגינו להידחות למעט לעניין הנזקים שהוכח שיעורם. לפיכך מצאתי לגבי ראש נזק זה לחייב את הנתבעים לפצות את התובעים: בגין נזקי העבר – בפיצוי בסך 26,951 ₪ שבגינם הוגשו קבלות וחשבוניות (לרבות ההוצאות בגין חוות דעת המומחים שהוגשו במסגרת הליך זה - ראו נספח י"ג לתצהיר התובע); בגין נזקים עתידיים – פיצוי בסך 13,000 ₪ שהוא עלויות התיקונים הנדרשים כפי שהוערכו ע"י שמאי הנתבעים מר שם טוב בחוות דעתו. סה"כ מצאתי לחייב את הנתבעים בגין ראש פרק זה בסך של 39,951 ₪.

מטרד רעש המטוסים

כזכור, בשולי כתב התביעה, טענו התובעים כי הנתבעים חטאו כלפיהם גם באי גילוי מטרד של רעש מטוסים הקיים בבית.

ואולם, מעבר לכך שלא הוכח כי קיים מטרד כאמור ולו ברמה המינימלית, לא כל שכן שלא הוכח כי בית זה דווקא סובל ממטרדי רעש מטוסים יותר מבתים אחרים באזור ראשון לציון, הרי שהתובעים לא הוכיחו, ולו בדוחק, איזה נזק נגרם להם לטענתם בגין מטרד זה, והוא אף לא זכה לכל ביטוי בחוות הדעת השמאית שהוגשה מטעם התובעים מבלי שניתן לכך כל הסבר (ראו עמ' 30 לפרוטוקול ש' 20-30 וכן עמ' 14 לפרוטוקול ש' 7-8). בנסיבות אלו מצאתי, כי דין התביעה בגין רכיב זה להידחות. סוף דבר

בהתחשב בכל האמור לעיל, מצאתי לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבעים לשלם לתובעים פיצוי בסכום כולל של 211,351 ₪.

ביחס לשיעור ההוצאות ושכר טרחת עו"ד, צירפו התובעים לסיכומיהם את הסכם שכר הטרחה שנחתם בינם לבין באי כוחם, ממנו עולה כי נשאו בשכר טרחת עו"ד בגין ניהול הליך זה בסכום מצטבר של למעלה מ – 75,000 ₪. ואולם, לאחר שנתתי דעתי לקורות ההליך ולהתנהלות התובעים במסגרתו, לא מצאתי הצדקה לחייב את הנתבעים לשאת בשכר טרחת ב"כ התובעים בשיעור כה גבוה.

יוזכר, כי התובעים הגישו נגד הנתבעים תביעה בסכום של למעלה ממיליון ₪, ובסופו של יום מצאתי לפסוק לטובתם רק כחמישית מן הסכום שנתבע. בשל היקפה ומימדיה של התביעה שהוגשה נגדם, נאלצו הנתבעים לנהל הליך משפטי ארוך ויקר, במסגרתו, על פי המסמכים שהוגשו לי, נשאו בהוצאות ובשכר טרחה בהיקף של למעלה מ – 100,000 ₪. במצב דברים זה, לאחר שנתתי דעתי למכלול נסיבות העניין ובהן גם לאופן בו ניהלו התובעים את ההליך, ומשעיקר ההוצאות שהוציאו התובעים בגין הליך זה (עבור חוות דעת המומחים) כבר מצאו ביטוי באחד מראשי הנזק שפסקתי לטובתם, מצאתי לחייב את הנתבעים לשאת בהוצאות התובעים ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪. ניתן היום, ג' אב תשע"ז, 26 יולי 2017, בהעדר הצדדים.

31Jul

מה זה "גורמי יסוד" בשוק הנדל"ן וכמה שנות עבודה נדרשים לרכישת דירה ?

🧱 מה זה בעצם "גורמי יסוד" בשוק הנדל"ן? ומדוע מספר שנות עבודה לרכישת דירה נכללים ברשימה הזו

"גורמי יסוד" (או באנגלית: fundamentals) הם כמו השורשים שמתחת לאדמה, שמזינים את העץ שנקרא מחירי הדירות.

אם השורשים חזקים ובריאים – המחיר צומח בהיגיון.

אבל אם השורשים חלשים או מנותקים מהמציאות – המחיר יכול לצמוח למעלה… עד שהוא נופל.

🔍 דימוי פשוט:

תחשבו על שוק הנדל"ן כמו בניין.

גורמי היסוד הם הקירות התומכים והיסודות שמתחת.

אם בונים על חול או על קירות רקובים – הבניין יקרוס. כך בדיוק גם עם מחירי הדירות.

🧮 למה הם חשובים?

כי הם קובעים אם מחיר הדירה הגיוני מבחינה כלכלית, או שהוא פשוט מנופח, כמו בלון בלי אוויר בפנים.

אם המחירים עולים הרבה יותר מהשכר, מהתשואה או מהיכולת של הציבור – זו אזהרה אדומה.

🔧 אז מה כוללים גורמי היסוד, ולמה כל אחד מהם חשוב?

🧱 גורם יסוד	📖 למה הוא חשוב?
שכר ריאלי ממוצע	אם השכר לא עולה כמו המחירים – הציבור לא יכול לקנות.
מספר המשכורות לדירה	מדד פשוט: כמה חודשי שכר צריך כדי לקנות דירה? ככל שיותר – כך השוק פחות נגיש.
שנות עבודה לדירה	כמה שנים תצטרך לעבוד ולחסוך הכול כדי לקנות דירה? כשזה מעל 12–15 שנה – זו בועה.
אינפלציה	מחירים צריכים לעלות בקצב דומה ליוקר המחיה. אם הדירות עולות פי כמה – יש ניתוק.
תשואת שכירות	כמה כסף מביא הנכס אם משכירים אותו? אם זה מעט – זו השקעה לא כדאית.
מכפיל שכר דירה	כמה שנות שכירות צריך כדי להחזיר את המחיר? אם צריך יותר מ־25 שנה – זה לא הגיוני.
ריבית משכנתא	כמה עולה המימון? ככל שהריבית עולה – הערך הכלכלי של הדירה יורד.
ריבית חסרת סיכון	הבסיס להערכת כל נכס. משמש לקביעת "היוון" – כלומר כמה שווה משהו בעתיד, כבר היום.
פער בין תשואה לריבית	אם הריבית שאתה משלם גבוהה מהתשואה שאתה מקבל – אתה מפסיד.
היצע בפועל	יש או אין דירות? אם יש עודף – אין סיבה אמיתית למחיר גבוה.
חוב פרטי לעומת התוצר	כמה ממונף הציבור? ככל שהחוב גבוה – המערכת בסיכון לקריסה.

📌 סיכום בשפה הכי פשוטה:

🧠 גורמי יסוד הם הכללים של ההיגיון הכלכלי.
💸 אם דירה לא מתאימה לשכר, לריבית, לתשואה – המחיר שלה מנופח.
📉 וכשיותר מדי זמן מתעלמים מזה – בסוף הבועה מתפוצצת.

🧱 רשימת גורמי היסוד הכלכליים

שכר ריאלי ממוצע
מדד ליכולת הרכישה של הציבור, לאחר ניכוי אינפלציה.
שנות עבודה לרכישת דירה ממוצעת
מדד סוציו-כלכלי לעומס מצטבר. משקף את מספר שנות ההשתכרות שיידרשו (לפני מיסוי וצריכה) לרכישת דירה ממוצעת. רמות של 12–15 שנה מעידות על בועה חמורה.
מספר משכורות חודשיות לרכישת דירה (Price-to-Income Ratio)
מדד נפוץ להשוואה בינלאומית. מקובל לחשוב שעל רמות של 100–120 משכורות מדובר בשוק יקר, ומעל 150 – בשוק בועתי.
אינפלציה מצטברת
שחיקת ערך הכסף לאורך זמן. מאפשר לבדוק האם עליית מחירי הדירות חורגת משחיקת המטבע.
תשואת שכירות ריאלית
הכנסה שנתית נטו מהשכרה (לאחר הוצאות) בניכוי אינפלציה. מודד את הכדאיות הכלכלית של נכס כהשקעה.
מכפיל שכר דירה (Price-to-Rent Multiple)
מספר שנות שכירות הנדרשות להחזר מחיר הנכס. רמות של מעל 25 נחשבות כבלתי סבירות כלכלית.
ריבית חסרת סיכון (אג"ח ממשלתית ל־10 שנים)
משמשת כעוגן להיוון ערכים עתידיים ולהערכת נכסים ארוכי טווח.
ריבית משכנתא ממוצעת בפועל
עלות המימון הממוצעת למשקי הבית. כל עליה בה מקטינה את הערך הנוכחי של תזרים ההחזקה בנכס.
הריבית הריאלית נטו
ריבית נומינלית פחות אינפלציה. משפיעה על כדאיות השקעה ריאלית ומדיניות אשראי.
פער בין תשואת שכירות לריבית משכנתא
אם הפער שלילי – מדובר בהשקעה ממונפת הפסדית, מה שמעיד על היעדר היגיון כלכלי בסיסי.
היצע דירות ריאלי בפועל
כולל דירות גמורות לא מכורות, מלאי בבנייה פעילה ודירות רפאים. מדד לבחינת עודף או מחסור בפועל.
יחס חוב פרטי לתוצר (Debt-to-GDP)
מדד לסיכון מערכתי. יחס גבוה (מעל 90%) משקף מינוף מסוכן של הציבור ורגישות גבוהה לעליית ריבית.

כמה שנות עבודה יידרשו בישראל לרכישת דירה ממוצעת ומה מצבנו ביחס לעולם?

בישראל בשנת 2025, משק בית ממוצע עם שני מפרנסים יצטרך לעבוד כ-20.7 שנים כדי לרכוש דירה ממוצעת במחיר של כמיליון וחצי עד שני מיליון שקלים, הנכון לפי נתוני שכר ומחירי דירות בשוק כיום1 3.

המשמעות היא שלמרות עלייה של כ-20% בשכר במהלך השנים האחרונות, מחירי הדירות עלו בקצב הרבה יותר גבוה (כ-39%), מה שהגדיל את מספר שנות העבודה הנדרשות לקניית דירה בממוצע בכשלוש שנים מאז 20191.

מבחינת מספר משכורות לשם רכישת דירה, בשנת 2025 נדרשות כ-184 משכורות בממוצע, לפי חישוב של מחיר דירה ממוצע השווה לכ-2.3 מיליון שקלים חלקי שכר חודשי ממוצע של כ-12,492 שקלים3.

בהשוואה בין ישראל לעולם, ישראל נמצאת במצב קשה יחסית: הישראלי הממוצע צריך לחסוך כמעט 19 שנות משכורת נטו כדי לקנות דירה, מה שממקם את ישראל במקום ה-75 מתוך 115 מדינות שנבדקו מבחינת נטל המחירים על פי שכר נטו2.

לעומת זאת, במדינות כמו ארה"ב נדרשות כ-4 שנות עבודה בממוצע בלבד, ובבריטניה כ-13 שנים2.

יש מדינות בהן נדרשות פחות מ-10 שנות עבודה כמו קטאר וכוויית, בעוד שבמדינות אחרות עם שכר נמוך במיוחד, כמו פפואה ניו גיניאה, נדרשות מעל 180 שנות עבודה, בעיקר בשל רמת שכר נמוכה מאוד2.

לסיכום:

בישראל היום נדרשות כ-20 עד 21 שנות עבודה ממוצעת (שני מפרנסים) לרכישת דירה ממוצעת1 3.
זה נטל גבוה בהשוואה רבות מהמדינות המפותחות בעולם2.
המחירים עולים מהר יותר מהשכר, מה שמקשה על אפשרות רכישה למעמד הביניים.
לשכירים בתחום ההיי-טק נדרש פחות זמן (כ-9 שנים בממוצע)1.

נתונים אלה מציגים תמונה של קושי משמעותי לרכישת דירה בישראל לעומת רוב העולם, עם מגמה של החרפת הקושי בשנים האחרונות.

השוואה בינלאומית מעודכנת (2023–2024) של ארבעה מגורמי יסוד מרכזיים בשוק הדיור, כפי שמתועד על ידי ה-OECD וגורמים כלכליים מהשורה הראשונה:

🇺🇸🇨🇦🇦🇺🇮🇱 השוואה בינלאומית לפי גורמי יסוד

1. מספר משכורות / שנות עבודה (Price‑to‑Income Ratio)

OECD מודד את היחס בין מחירי הבתים לשכר השנתי הפנוי (per capita). ערך גבוה מסמן חוסר נגישות בשוק.
מדינות כמו קנדה, ספרד, ארצות הברית ופורטוגל חוו עלייה חדה של כ־40–50 נקודות אינדקס משנת 2015, ומצביעות על עומס כלכלי הולך וגובר (CDP Center, Voronoi App).

2. מכפיל שכר דירה (Price‑to‑Rent Ratio)

מדד תזרים שמייצג מספר שנות שכירות להחזיר את מחיר הנכס.
ב־OECD נראה שמדינות כמו אוסטריה, אוסטרליה וקנדה מעידות מכפילים שנעו בין 90 ל־140, כאשר הממוצע עומד על כ־70–90 במרבית המדינות (DBnomics – The world's economic database, fgeerolf.com).

3. נטיית מגמה בשנים האחרונות

על אף ששכר הדירה וההכנסה עלו, מחירי הדירות ברוב מדינות ה-OECD עלו בקצב גבוה יותר – למשל, פורטוגל +53 נקודות, קנדה +40 נקודות, הולנד +29 נקודות מאז 2015 (CDP Center).

4. דוגמה מאלו מדינות עם מצוקה קשה

לפי הדו"חות, ערים באוסטרליה כמו סידני דורשות 13.8 שנות שכר לרכישת דירה ממוצעת – כלומר יחס Price-to-Income של כמעט 14. זה מדד מוגדר כ"impossibly unaffordable" (News.com.au).
בבריטניה – בממוצע בית עולה 8.6 שנות שכר לעומת הכנסה שנתית ממוצעת של £35,000 (2023) (thetimes.co.uk).

🧮 טבלת השוואה מייצגת

מדינה	משכורות / שנות עבודה	מכפיל שכ"ד (Price‑to‑Rent)	מגמה לפי OECD (seit 2015)
ישראל	כ־170 משכורות ≈ 14 שנים¹	אופייני 40–45x יצר/הערכה	עלייה חדה באינדיקטור
אוסטרליה (Sydney)	≈ 13.8 שנות עבודה	RPI ~90–137	עלייה של ≈ 40 נק'
קנדה	מעל 9 שנות עבודה²	RPI ~80–100	אחת העליות הגבוהות OEC D
ארה"ב	מעל 8 שנות עבודה³	מבחינת RPI בטווח בינוני	פערים גוברים בין מחיר להכנסה
גרמניה / פינלנד	≈ 4–6 שנות עבודה	RPI נמוך ~30–50	עלייה מתונה מאז 2015

¹ מחושב לפי מחירי דירה 2.4 מיליון ושכר 14 אלף.

² לפי נתונים מאחרונים של CBC וה-OECD.

³ לפי דו"חות של Resolution Foundation ו-OECD.

✅ מסקנות עיקריות:

ישראל נמצאת תחת עומס מימוני קיצוני, הרבה מעל רף המקובל הבינלאומי (90–120 משכורות).
במדינות כמו קנדה ואוסטרליה הצטבר עומס גבוה, אך עדיין לרוב נמוך מישראל – ולכן מדובר בשוקי בועה אך שונים באופי מהשוק הישראלי.
מכפילי שכר הדירה (Price-to-Rent) הגבוהים בארה"ב, קנדה ואוסטרליה מצביעים על תשואות שכירות נמוכות ביחס לעלות הנכס – תופעה דומה אך פחות קיצונית לעומת ישראל.

סקירה בהירה, מדויקת ומתומצתת של מגמות מרכזיות בגורמי יסוד בשוק הנדל"ן בישראל לצד השוואה למדינות ה‑OECD, עם התמקדות בעיקר ב‑ Price‑to‑Rent (מכפיל שכ"ד) ו‑ Price‑to‑Income (משכורות/שנות עבודה) לאורך השנים, מאז 2000.

📉 מגמה לאורך השנים: Price‑to‑Rent בישראל

ה‑תמונה של המגמה לפי נתוני OECD / Trading Economics:

בשנת 1994 עמד הערך על כ־68x.
עד 2003 ירד לשפל של כ־60x.
מאז 2007 התחיל עלייה חדה.
בשנת 2022 הגיע לשיא של 136.9x – מצב חמור מבחינת החזר שכ"ד.
ב־ממוצע על 1994–2025 עומד על כ־87.9x (Trading Economics, Eulerpool Research Systems).

🧠 המשמעות: המשכורות לא מלוות את הצמיחה במחיר הדירה – והפער ביניהם עומד בשיא.

🧭 מדד Price‑to‑Income (משכורות דירה/שנתיות)

המדד הארצי לפי OECD (2015=100) עלה מ‑ ~70 ב־2000 לכ‑104 בשנת 2016 (או ~114 לפי התקנים המאוחרים) (CEIC Data, webfs.oecd.org).
העלייה מצביעה על עומס מימוני שמצטבר לאורך שני עשורים עד 2020–2021 (ffms.pt).

📊 השוואה בינלאומית קצרה

מדד	ישראל (2025)	OECD ממוצע	הערות
Price‑to‑Rent	כ־133x (שיא 136.9x)	בין 60–100x ברוב המדינות	ישראל בקצה העליון (Trading Economics, Wikipedia)
Price‑to‑Income Index	מעל 110–114 ב‑2020–2023¹	עלייה גדולה (ייחוס)	ישראל הייתה בין המדינות עם הגידול הגבוה ביותר (webfs.oecd.org, ffms.pt)

¹ לפי CEIC/OECD, המדד בגרסה Seasonally Adjusted בשנת 2016 עמד על 114 לפי 2015=100.

🔍 מה זה אומר בפועל?

מכפיל שכר דירה גבוה מאוד (>130x) מצביע על תשואה נמוכה – נכס שמומן בריבית גבוהה לביצוע השקעה ללא תמורה תזרימית.
עלייה במדד משכורות לרכישה (Price‑to‑Income) מראה שאזרחים נדרשים לעבוד יותר שנים כדי להגיע להון הדרוש – אינדיקציה לעומס חברתי וכתוצאה מכך לצורך במינוף אשראי גבוה.
שניהם יחד מהווים דוושת רגל על דוושת הברקס: אין קשר בין המחיר לפוטנציאל הרווח או ליכולת הציבור לשלם.

🟢 סיכום:

רואים מגמה חדה שבה:

מחירי הדירות עלו מהר יותר מהשכר והריבית.
התשואה מהשכרה כמעט לא מעלה בטווחי זמן נורמליים.
השוק הישראלי פועל ברמות של משכורות ודמי שכירות שניתן לראות כלא רציונליות לפי קריטריונים בינ"ל לגיטימיים.

Clau משבר הדיור הישראלי בהקשר העולמי: ניתוח השוואתי 2010-2025

הנתונים החדשים מגלים כי ישראל חווה אחד ממשברי הדיור החמורים בעולם המפותח, כאשר נדרשות כיום 13-14.2 שנות משכורת ממוצעת לרכישת דירה - עלייה דרמטית מ-8-10 שנים בתחילת העשור. למרות זאת, ישראל אינה החמורה ביותר: ערים כמו סיאול (24 שנים), פריז (17 שנים) ולונדון (11 שנים) מציגות מצב קשה עוד יותר. המגמה העולמית מצביעה על החרפה משמעותית ברחבי העולם המפותח מאז 2020.

נתונים היסטוריים: ישראל לעומת העולם

טבלה 1: יחס מחיר דיור לשנות משכורת - השוואה לאומית

מדינה	2010-2012	2015	2019	2022	2024-2025	מגמת שינוי
ישראל	8-10	10-11	11-12	12-13	13-14.2	+40-75%
ארה"ב	4.2	4.6	4.1	5.6	5.8-6.0	+43%
קנדה	5.5*	5.7	6.5	8.2	8.5-9.0	+55%
בריטניה	5.0	6.5	7.2	8.2	8.6	+72%
גרמניה	4.5*	5.2	6.1	7.8	8.2	+82%
צרפת	5.8*	6.2	6.5	7.1	6.8	+17%
אוסטרליה	9.5	11.0	12.5	15.2	14.4-16.4	+53-73%
יפן	6.1	6.8	7.2	7.4	7.6	+25%
דרום קוריאה	6.5*	7.2	8.5	12.1	11.8	+82%

*נתונים משוערים בהתבסס על מגמות אזוריות

טבלה 2: ערים מרכזיות - יחס מחיר לשכר (2024-2025)

עיר	מדינה	שנות משכורת נדרשות	דירוג חומרה
תל אביב	ישראל	22-23	קשה במיוחד
ירושלים	ישראל	18-20	קשה במיוחד
סיאול	דרום קוריאה	24.1	חמור ביותר
פריז	צרפת	16.9	חמור ביותר
טוקיו	יפן	15.1	חמור
סידני	אוסטרליה	13.8-14.4	חמור
ונקובר	קנדה	12.3	חמור
טורונטו	קנדה	12.0	חמור
ברלין	גרמניה	11.2	חמור
לונדון	בריטניה	11.0	חמור
לוס אנג'לס	ארה"ב	10.9	קשה
ניו יורק	ארה"ב	7.1-10.2	קשה
סן פרנסיסקו	ארה"ב	10.4-11.3	חמור

מגמות ההתפתחות ההיסטורית

תקופת המחאה החברתית (2010-2012)

בישראל, תקופה זו התאפיינה במחאת הדיור הגדולה ביולי 2011, כאשר מחירי הדיור עלו ב-13% למרות העלאת הריבית ל-3.25%. בעולם, רוב המדינות היו עדיין בתהליכי התאוששות ממשבר 2008.

עלייה מתמשכת (2012-2017)

ישראל חוותה עלייה של 31.6% במחירי הדיור, בעוד שמדינות אחרות החלו להראות סימני התחממות. גרמניה וקנדה החלו לחוות עליות מחירים משמעותיות בתקופה זו.

תקופת הקורונה (2020-2022)

גל עולמי של החרפת משבר הדיור. ישראל ראתה עלייה של 23% (13% מתואם לאינפלציה), בעוד שהמגמה הייתה דומה עולמית:

ארה"ב: מ-4.1 ל-5.6 (עלייה של 37%)
קנדה: עלייה דרמטית לרמות של 62.8% מההכנסה הנדרשת למשכנתא
אוסטרליה: הגיעה לשיא של 16.4 שנות הכנסה

המצב הנוכחי (2024-2025)

למרות העלאות ריבית מרכזיות עולמיות, משבר הדיור ממשיך. ישראל מתמודדת עם מצב בו דירה ממוצעת עולה 1.974 מיליון שקל, מול שכר חודשי ממוצע של 12,492 שקל.

ניתוח לפי אזורים גיאוגרפיים

צפון אמריקה: שני קטבים

ארה"ב: יחסית מתונה במדדים לאומיים (5.8-6.0), אך ערים מרכזיות סובלות מחוסר נגישות חמור
קנדה: במשבר חמור עם טורונטו וונקובר המובילות את הרשימה העולמית

אירופה: פערים אזוריים חדים

בריטניה: לונדון מציגה יחס של פי 11, בעוד שסקוטלנד ווויילס יחסית נגישות (5.6-5.8)
גרמניה: הרעה משמעותית מאז 2015, עם ברלין המציגה יחס גבוה במיוחד
צרפת: פריז החמורה ביותר באירופה עם 16.9 שנות שכר

אסיה-פסיפיק: המצב החמור ביותר

אוסטרליה: סידני ומלבורן בין הערים הכי לא נגישות בעולם
דרום קוריאה: סיאול מובילה עולמית עם 24 שנות שכר נדרשות
יפן: יציבות יחסית עם טוקיו ב-15 שנות שכר

מיקום ישראל בהקשר הבינלאומי

דירוג עולמי

לפי Numbeo 2025, ישראל מדורגת במקום 38 מתוך 90+ מדינות עם יחס מחיר-להכנסה של 13.7. זה מציב אותה:

מעל רוב מדינות אירופה המערבית
מתחת למדינות כמו אוסטרליה וקנדה
דומה לצ'כיה (13.5) וסלובקיה (14.0)

השוואה למדד OECD

ישראל מובילה במדד יוקר המחיה של OECD (38% מעל הממוצע), מה שמחמיר את בעיית הנגישות למגורים.

מתודולוגיות חישוב

גישות מרכזיות

OECD: מחירי דיור נומינליים ÷ הכנסה פנויה לצריכה לנפש
Demographia: מחיר דיור חציוני ÷ הכנסת משק בית חציונית
בנק ישראל: שימוש בסך הכנסות משק הבית (עבודה ולא עבודה)

מגבלות השוואה

הגדרות הכנסה שונות: ברוטו מול נטו, חציוני מול ממוצע
סוגי דיור: דירות מול בתים צמודי קרקע
היקף גיאוגרפי: לאומי מול אזור מטרופוליני

גורמים מבניים למשבר

בישראל

רשות מקרקעי ישראל: שולטת ב-90% מהקרקע, הכנסותיה עלו ב-700% (2013-2022)
כישלונות תכנון: 35% מהמכרזים הציבוריים נכשלו (2017-2021)
מחסור באספקה: נדרשות 550,000-55,000 יחידות חדשות שנתית

מגמות עולמיות

מדיניות הכלה עירונית: (greenbelts) מגבילה היצע בערים מרכזיות
עיור מתגבר: ריכוז אוכלוסיה באזורים מטרופוליניים
מדיניות נפשית מתרחבת: ריביות נמוכות (2010-2021) עודדו ספקולציות

מסקנות והשלכות מדיניות

המצב הישראלי בהקשר עולמי

ישראל חווה משבר דיור חמור אך לא קיצוני ביחס לעולם המפותח. בעוד שהמצב במדינה דומה לזה שבגרמניה ובריטניה, הוא עדיין משמעותית טוב יותר מזה שבאוסטרליה, קנדה, או ערים אסיאתיות גדולות.

נתיבי פתרון מבוססי ניסיון עולמי

רפורמה בשוק הקרקעות: מתחייבת בהתבסס על הניסיון הבינלאומי
העלאת היה: כמו במדינות סקנדינביות
רגולציה על השקעות זרות: כפי שנעשה בסינגפור ותרונטו

תחזית לטווח קצר

המגמה העולמית מצביעה על התמתנות חלקית ב-2024-2025 בשל העלאות ריבית, אך הרמות נשארות גבוהות מההיסטוריה. ישראל צפויה לחוות המשך של מתח בשוק הדיור, במיוחד לאור אתגרי המלחמה והגירה פנימית.המשבר הישראלי הוא חלק ממשבר עולמי רחב היקף, הדורש פתרונות מבניים עמוקים ולא רק מדיניות מוניטרית או פיסקלית קצרת טווח.

🧱 מה זה "גורמי יסוד" בשוק הדירות – בשפה של כולם:

אנשים מרגישים שמשהו לא הגיוני קורה עם מחירי הדירות. הם צודקים.

אבל מה זה באמת אומר "לא הגיוני"? איך אפשר למדוד את זה?התשובה היא: דרך גורמי היסוד.גורמי יסוד הם הנתונים הבסיסיים – כמו שכר, תשואה, שכירות, ריבית, עלות המימון, שנות עבודה, חוב ציבורי והיצע בפועל – שדרכם אפשר לבדוק אם מחיר דירה באמת סביר או מנותק מהמציאות.

💥 ואם כל המספרים מתנגשים עם ההיגיון?

אם צריך 14 שנות עבודה, לשלם פי שניים מהשכר, להפסיד תשואה לעומת ריבית, או להתמודד עם היצע עודף – אז השוק לא רק "מרגיש לא הגיוני" – הוא באמת לא הגיוני.

זהו שוק שאינו בר-קיימא.

🧠 ולכן:

“כשהמספרים לא מסתדרים עם ההיגיון הכלכלי – מדובר בשוק שהתנתק מגורמי היסוד. וזה בדיוק מה שקורה בישראל.”

השינויים בשכר הדירה בישראל בשנות משבר הדיור 2015-2008

30Jul

היצע דירות שובר שיאים ואין מכירות - הכיצד?

ניתוח מקצועי וביקורתי של דוחות אפס (בדיקות כדאיות כלכלית) בשוק הנדל"ן הישראלי. הבלוג חושף כיצד דוחות אלו הופכים לבעייתיים כשהם מתבססים על מחירי שוק מנופחים ולא בר קיימא. כולל נתונים קונקרטיים על השוק הקפוא, מלאי דירות צובר, ויחסי מחיר-שכירות בעייתיים. המאמר מציע כלים מעשיים לביצוע דוחות אמינים יותר, כולל בדיקות עמידות וניתוח רגישות. מיועד למקצועי נדל"ן, משקיעים, קבלנים ויועצים כלכליים המעוניינים בהערכה ריאלית של פרויקטים.

כשדוחות אפס הופכים לתרגיל בדמיון

בשנים האחרונות הפכו דוחות אפס (בדיקות כדאיות כלכלית) לפרויקטי נדל"ן לכלי מסוכן - לא כי הם לא מקצועיים, אלא כי הם מתבססים על הנחות שהפכו לבעייתיות.

הם התבססו על שוק שאיננו בר קיימא.

"אי אפשר לערוך דוח אפס אמין ומקצועי על בסיס נתוני שוק שאינם ברי קיימא. דוח אפס שנשען על מחירים מנופחים, תשואות לא סבירות או הנחות מימון מנותקות מהמציאות, אינו אלא מסמך פנטזיה.
אבל כדי להבין את זה – צריך קודם כל לזהות שהשוק כולו איננו בר קיימא. זו נקודת העיוורון של רבים: הם לוקחים את מחירי השוק כמובנים מאליהם, בלי לשאול את עצמם אם הם בכלל משקפים ערך כלכלי אמיתי או שמא תוצר של בועה ממושכת, אשר נתמכת באשראי זול, אופטימיות חסרת ביסוס, והתנהלות עדרית."

הבעיה המרכזית: הנחות יסוד מעוותות

דוח אפס איכותי נשען על שלושה עמודים: מחירי שוק, עלויות בנייה ותשואות סבירות. הבעיה היא שבישראל של העשור האחרון, שלושת העמודים האלה רועדים.

נתוני השוק מדברים בעד עצמם

שוק קפוא: ירידה דרמטית בכמות העסקאות - מעל 50% ירידה בפעילות במרכז הארץ ב-2023-2024
מלאי צובר: מעל 60,000 יחידות דיור בלתי מכורות במרכז הארץ, כאשר המלאי הזה רק גדל
יחס מחיר לשכירות: ממוצע של 35-40 בתל אביב מטרופולין, כלומר תשואה שוטפת של 2.5%-2.8% לפני מסים ותחזוקה
שיעור המשכנתא מההכנסה: עלה ל-40%-50% אצל רוכשי דירה ראשונה
יחס חוב פרטי לתוצר: הגיע ל-75% - רמה שנחשבת גבוהה באמות מידה בינלאומיות

השילוב של שוק קפוא עם מלאי צובר הוא הסימן הבולט ביותר לשוק לא בר קיימא - כשהמחירים גבוהים מכדי שיהיה ביקוש, אבל המוכרים מסרבים להוריד מחירים, השוק פשוט נתקע.

מה קורה בפועל בדוחות

כשקבלן מזמין דוח אפס היום, התהליך נראה כך:

השמאי מסתמך על עסקאות השוואה מהחודשים האחרונים - שעצמן מבוססות על המחירים המנופחים.

יועץ הכדאיות מקבל את המחיר הזה כנתון, ובונה עליו תחזית מכירות "שמרנית" של 95% מהמחיר המשוער.

הבנק רואה דוח שמראה רווחיות של 15%-20%, ומאשר מימון. התוצאה? דוח שנראה מקצועי לחלוטין אבל מבוסס על הנחות בעייתיות.

המבחן האמיתי: כשהשוק מתעורר מהאשליה

התשובה מגיעה כבר היום - בשוק הקפוא שאנחנו רואים. כשאין קונים במחירים הנוכחיים:

דירות לא נמכרות במחיר החזוי בדוח
תזרים המזומנים נפגע כבר בשלבי הבנייה
הבנק מתחיל להדק פיקוח על מימון שלבים נוספים
קבלנים נכנסים למצוקת נזילות
פרויקטים נדחים או מבוטלים

הפרדוקס: דוח אפס שנראה מעולה על הנייר הופך לחסר ערך כבר לפני שהפרויקט מסתיים, כי הוא לא צפה את הקיפאון בשוק.

איך עושים זאת נכון

1. בדיקות עמידות מחמירות

במקום להסתמך על "מחיר שוק", צריך לבדוק מה קורה אם המחירים יורדים ב-20%, 30% או אפילו 40%. זה לא פסימיות - זה זהירות.

2. תשואה מינימלית ריאלית

פרויקט נדל"ן צריך להניב תשואה של לפחות 8%-10% מעל האינפלציה כדי להצדיק את הסיכון. דוח שמראה רווחיות של 15% על בסיס מחירים נוכחיים - חשוד.

3. ניתוח רגישות מקיף

כל דוח צריך לכלול ניתוח של מה קורה אם:

מחירי המכירה יורדים ב-10%, 20%, 30%
זמני המכירה מתארכים פי 1.5, פי 2
עלויות הבנייה עולות ב-15%-25%
הריבית עולה ל-6%-7%

4. הערכה עצמאית של שווי שוק

במקום להסתמך על עסקאות השוואה בלבד, צריך לבחון גם את השווי לפי:

תשואה משכירות
יכולת תשלום של משקי בית ממוצעים
השוואה למחירים במדינות דומות

הקו התחתון

דוח אפס הוא כלי חשוב ושימושי, אבל רק אם הוא מבוסס על הנחות ריאליות. בשוק שעבר עיוות של שנים, המקצועיות האמיתית היא לא לחקות את ה"שוק", אלא לשאול את השאלות הקשות. הבעיה היא שכולם - קבלנים, בנקים, שמאים ורוכשים - מעוניינים שהמחירים יישארו גבוהים. אבל האינטרס הזה לא הופך את המחירים לכלכליים. דוח אפס אמיתי בימינו צריך להתחיל במשפט: "בהנחה שמחירי הנדל"ן יחזרו לרמות כלכליות סבירות בעתיד הנראה לעין..."רק כך הוא יהיה כלי לקבלת החלטות - ולא תרגיל בדמיון קולקטיבי.

❄️ שוק קפוא = שוק שאינו בר קיימא

כשהשוק "קופא" – כלומר אין עסקאות, אין נזילות, והמלאי רק הולך ותופח – זהו סימן ברור לכך שהשוק מנותק מהיכולת הכלכלית של הקונים.

קיפאון עסקאות משמעו שהמחיר המבוקש לא פוגש ביקוש אמיתי.
הצטברות מלאי (במיוחד של דירות חדשות שאינן נמכרות חודשים ארוכים) מעידה על כך שהיזמים מתמחרים לפי תקוות עבר, לא לפי יכולת ההווה.
וכשאלו נמשכים לאורך זמן – הדבר היחיד ששומר את המחירים הגבוהים הוא האינרציה, לא הכלכלה.

שוק שבו אין תנועה – איננו "יציב", הוא שוק שמתבשל לקריסה.
ממש כמו קרחון שמתחתיו סדקים – מבחוץ הכול נראה שקט, אבל מבפנים הלחץ מצטבר.

אם תעדיף, אפשר גם לנסח זאת במשפט מפתח עצמאי:

"שוק קפוא – שבו אין עסקאות והמלאי מצטבר – הוא לא סימן ליציבות אלא עדות חותכת לכך שהשוק אינו בר קיימא."

⚖️ כשגורמי היסוד מופרעים – אין קיום יציב לשוק

שוק כלכלי בר קיימא נשען על שמירה על איזונים בין שלושה יסודות:

יכולת התשלום של הציבור
תשואה כלכלית על ההשקעה
התנהגות מימון אחראית מצד המערכת הפיננסית

כאשר אחד או יותר מהיסודות הללו מופר:

כאשר הציבור רוכש דירות במחירים שאינם תואמים את הכנסתו,
כאשר התשואה מהנכס אינה מצדיקה את מחירו או את הריבית המשולמת עליו,
וכאשר הבנקים ממשיכים להעמיד אשראי למימון עסקאות לא רציונליות –

התוצאה היא שוק שאינו יכול להתקיים לאורך זמן.
שוק כזה נשען לא על כלכלה, אלא על תקוות, אשראי, והתכחשות.

❌ דוח אפס בשוק לא בר קיימא הוא מסמך פנטזיה

כשהשוק חי על סטרואידים – אין מקום לדוחות עסקיים שמתיימרים להיות "ריאליים".

דוח אפס, הלוא הוא תוכנית עסקית למימון פרויקט נדל"ן, אמור לשקף כדאיות כלכלית אמיתית. אבל מה קורה כשהשוק שבו נערך הדוח – פשוט לא בר קיימא?

🚨 הטעות הקריטית: להתבסס על "מחירי שוק" כאילו הם משקפים ערך

דוח אפס טוב מתחיל בהנחות יסוד כלכליות סבירות. אבל בישראל של העשור האחרון, רבות מהעסקאות מבוססות על מחירים מנופחים שאינם מגלמים תשואה כלכלית סבירה, אלא מצביעים על עיוות שיטתי שנמשך כבר יותר מעשור.

אז למה דוחות אפס ממשיכים "לעבוד" כאילו כלום לא קרה?התשובה פשוטה – כי כולם עושים העתק-הדבק: שמאים מתבססים על מחירים שנקבעו בעסקאות קודמות, קבלנים בונים לפי "מה שהשוק מוכן לשלם", והבנקים – נגררים. זה יוצר לולאה סגורה של הצדקות הדדיות, שמתעלמות מהשאלה הכי חשובה:

האם יש כאן ערך כלכלי אמיתי – או רק מחיר זמני שמתוח מעבר לגבולות הסביר?

📉 שוק לא בר קיימא – איך מזהים?

שוק לא בר קיימא מתאפיין בנתונים כמו:

מכפיל שכירות של מעל 30–40 (כלומר, התשואה השוטפת נמוכה משמעותית מריבית מימון)
שיעור משכנתא חציונית שמכסה 80–90% ממחיר הרכישה
עשרות אלפי דירות בלתי מכורות לצד עשרות אלפים בבנייה, ועוד מאות אלפים בהמתנה להיתר
צמיחה באשראי הרבה מעבר לצמיחה בהכנסות משקי הבית
רמות חוב פרטיות שמתקרבות או עוברות את 100% מהתמ"ג

אם אלו הנתונים – אין דרך סבירה לבנות עליהם תחזית "עסקית" אמינה. בטח לא לדווח לבנק שהפרויקט "כדאי" או שה"תזרים סביר".

📊 דוח אפס כקריקטורה של ניתוח כלכלי

בפועל, דוח אפס שנשען על שוק מנופח הוא לא יותר ממסמך אופטימי־מדי, שהוסכם עליו בין כל השחקנים שמרוויחים כל עוד הסיפור נמשך:

הקבלן שיגייס מימון
השמאי שייתן הערכה גבוהה
הבנק שיגבה ריבית ונכסים
והרוכש… שיישאר עם דירה שמחירה יתכווץ כשתפוג האשליה

🧨 ומה קורה כשהבועה מתפוצצת?

אז מגיע הרגע שבו "השוק מתקרר", או כפי שנכון יותר לומר – השוק חוזר לרמות הכלכליות שהוא אמור לשהות בהן מלכתחילה. כאן מתחילה שרשרת קריסה:

הדירות לא נמכרות במחיר החזוי בדוח
ההכנסות נמוכות מהצפוי
התזרים מתייבש
הבנק דורש הזרמה
הקבלן קורס
הדירה לא נמסרת
המשקיעים תובעים
ודוח האפס… לא שווה את הנייר שעליו הוא נכתב

🧭 אז מה כן?

להפסיק להסתמך על "שוק" שהוא תוצאה של ריבית זולה ועדריות.
להכניס לדוח אפס בדיקות עמידות ("stress test") למחירים סבירים, תשואה מינימלית וריבית ריאלית.
להעריך את הנכסים לפי שווי פונדמנטלי – לא שווי שמאי שמניח שמחיר השוק הוא חזות הכול.
להגדיר מראש מדיניות מימון שתתחשב לא רק בתוצאה, אלא גם בסיכון המובנה בשוק בלתי סביר.

📌 סיכום

"אי אפשר לערוך דוח אפס אמין על בסיס נתונים שקרסו מכל יסוד רציונלי. לפני שמנתחים – צריך להעז לשאול: האם השוק הזה בכלל ראוי לאמון?" האם הוא בר קיימא? וכדי לבדוק שאת צריך לבחון את גורמי היסוד.

🔍 סימנים לשוק שאינו בר קיימא:

מחירים עולים בקצב גבוה משמעותית מהשכר והאינפלציה.
תשואות משכירות נמוכות משמעותית מריבית המשכנתאות או מהריבית חסרת הסיכון.
זינוק במספר המשכורות הדרושות לרכישת דירה (פי 150–200% מהממוצע ההיסטורי).
גידול באשראי ובמינוף כאמצעי יחיד לשמר פעילות שוק.
פער קיצוני בין מחיר הנכס להכנסה השוטפת ממנו (מכפיל שכר דירה > 30).
ציפיות רווח הוניות בלבד – ללא הצדקה תזרימית.
כניסה המונית של משקיעים ספקולטיביים.
עיוותים רגולטוריים או מניפולציות תקשורתיות לשימור "תחושת יציבות".

🧱 רשימת גורמי היסוד הכלכליים:

שכר ריאלי ממוצע – מדד ליכולת הרכישה של הציבור.
מספר המשכורות הדרושות לרכישת דירה – אינדיקטור לעומס המימוני (Price-to-Income Ratio).
אינפלציה מצטברת – מדד לשחיקת הערך הנומינלי של מחירי הנדל"ן.
תשואת שכירות ריאלית – מדד לרווחיות הכלכלית של הנכס כהשקעה מניבה.
מכפיל שכר דירה (Price-to-Rent Multiple) – מספר שנות שכירות שיידרשו להחזר עלות רכישת הנכס.
ריבית חסרת סיכון (אג"ח ממשלתית ל־10 שנים) – בסיס לחישוב שיעור היוון.
ריבית משכנתא ממוצעת בפועל – מדד לעלות ההון למשקי בית.
הריבית הריאלית נטו – ריבית נומינלית בניכוי אינפלציה.
פער בין תשואת שכירות לריבית משכנתא – אינדיקטור כלכלי להיתכנות רכישה.
היצע דירות ריאלי בפועל – דירות זמינות למכירה או בבנייה פעילה, כולל דירות רפאים ומלאים קפואים.
יחס חוב פרטי / תוצר (Debt-to-GDP) – אינדיקטור לעומס המערכת הפיננסית והסיכון המקרו-מערכתי.

דוח אפס הוא למעשה תוכנית עסקית מפורטת לפרויקט נדל"ן ספציפי - הוא כולל הערכת שוק, תחזית הכנסות והוצאות, לוח זמנים לביצוע, וניתוח רווחיות צפויה.

משפט מסכם "תוכנית עסקית שאינה מתמודדת עם המציאות הכלכלית האמיתית היא לא תוכנית אלא רשימת משאלות - והשוק לא סולח למי שמבלבל בין השניים."

"תוכנית עסקית צריכה לשרוד מפגש עם המציאות, לא רק מפגש עם הבנק."

"תוכנית עסקית אמיתית מתבססת על שווי כלכלי, לא על מחירי שוק זמניים - כי מחיר הוא מה שמישהו מוכן לשלם היום, אבל שווי הוא מה שהנכס באמת מניב לאורך זמן."

"תוכנית עסקית חייבת להתבסס על שווי, לא על מחיר - כי השוק יכול לטעות, אבל הכלכלה לא סולחת."

כשמכינים דוח אפס על בסיס "מחירי שוק" של עסקאות אחרונות, זה לא אומר שזה השווי האמיתי של הנכס. השווי נקבע לפי התשואה הכלכלית שהנכס מייצר, לא לפי מה שמישהו אחר שילם החודש שעבר.

Blog

🕯️ שלט אבל? רק אחרי הלוויה – גם השכול הפך ליעד מודיעיני

📸 תיעוד מהווילה – ואז שוד מתוכנן

📲 כשהאינסטגרם הופך למודיעין. האוסינט הפך פלילי

❗זה לא רק סלבס. גם אנחנו הבאים בתור

🧠 אז מה עושים?

✅ תדרכו את הילדים בהתאם - השיתוף שלהם יכול להיות הטריגר לפריצה

🧱 לסיכום

ניתוח פונדמנטלי בהשקעות: הבנת הערך הבסיסי ויישומו בתחומים שונים

עקרונות הניתוח הפונדמנטלי

מטרות הניתוח הפונדמנטלי

גורמים ומתודולוגיות בניתוח פונדמנטלי

גורמים מרכזיים המשפיעים על הערכת שווי

כלים ושיטות ניתוח

יישום הניתוח הפונדמנטלי בתחומים שונים

בשוק המניות

בהקשר של שוק הנדלן

יתרונות וחסרונות של הגישה הפונדמנטלית

יתרונות הגישה

מגבלות וחסרונות

מסקנות והמלצות

"מחיר הוא נתון שוק שהתקבל בעבר או מתקבל בהווה. שווי הוא מסקנה כלכלית על מחיר שראוי שיתקבל" - תורת השמאות

"לדעת בכמה נמכרה דירה ליד - כל אחד יכול. לא צריך להיות שמאי לשם כך, אבל להגיד שמי שקנה אותה אידיוט - רק מומחה יכול וזהו בדיוק תפקידו של השמאי"

ירידת ערך דירה בגין שלילת הנאה: בין ירידת ערך קבועה לזמנית

מבוא

תורת ירידת הערך במשפט הישראלי

שלילת הנאה כעילה לפיצוי

ירידת ערך קבועה - מתי?

ירידת ערך זמנית - מאפיינים ותנאים

חישוב הפיצוי - גישת בתי המשפט

ירידת ערך פסיכולוגית

המלצות

זיהום אור כמטרד פוגע בערך הנכס

הגדרת זיהום אור

המקרה ברמת גן כדוגמה קלאסית

ההכרה המשפטית בזיהום אור

השלכות על ערך הנכס

סיווג הירידה בערך

גישת בתי המשפט

חישוב הפיצוי

המלצות למי שסובל מזיהום אור

סיכום

כשדוח אפס לא עוד במבחן המציאות

הבעיה: קשיחות אסימטרית של מחירי הדיור

הקשר לדוח האפס: משוואה פגומה מהיסוד

הכשל התחרותי: כיצד הבנקים שולטים במחירים

ריכוזיות קיצונית

שליטה חוזית בתמחור

מנגנון "הצמדה למחיר קיים"

תוצאות הכשל: עיוותים כלכליים חמורים

מלכודת מחירים גבוהים

עיוות אלוקציה של משאבים

פגיעה בתחרותיות

המחיר החברתי: מי משלם?

הפתרון: חזרה להערכות על בסיס שווי

המסקנה: זמן לתיקון מערכתי

השוואה בין דוח אפס מבוסס מחיר לבין דוח אפס מבוסס שווי

מחקר פרפלקסיטי

הקשר בין דוחות אפס מנופחים וקשיחות מחירי הדיור בישראל

דו"ח אפס כאבן יסוד בקביעת מחירי דיור

מהות דו"ח האפס והשפעתו על קביעת מחירים ראשונית

התערבות בנקאית בתהליך אישור דו"ח האפס

מנגנוני שימור מחירים גבוהים

סעיפי בלימת הורדת מחירים בחוזי המימון

הקשר בין דוחות אפס מנופחים ושליטה בנקאית במחירים

האינטרס הרוחבי של הבנקים בשימור מחירים גבוהים

השפעה על כלל תיק האשראי

ניפוח מלאכותי של ערך הבטוחות

ההשלכות של קשיחות המחירים על שוק הדיור

הניתוק בין מחירי השוק לגורמי יסוד כלכליים

הפגיעה במנגנון התחרותי

אלטרנטיבות להורדת מחירים והשלכותיהן

שיטות עקיפות להתמודדות עם ירידת ביקושים

העדפת תמריצים על פני הורדת מחירים ישירה

פתרונות אפשריים לבעיית דוחות האפס המנופחים

שינוי מתודולוגיית הערכת השווי בדוחות אפס

ביטול סעיפי מניעת הורדת מחירים

הגברת הפיקוח הרגולטורי

סיכום

מחקר ג'מיניי