16Oct

נזקי מים בדירות: מה באמת מכסה הביטוח, למה ספקים “בהסדר” לא תמיד מספיקים, וכיצד לפעול נכון מקצועית - איתור, ייבוש מבוקר, החלפת מצעים/ריצוף, וסניטציה בביוב -כדי למנוע נזקים נלווים ופגיעה בשווי הנכס שלך.


נזקי מים בדירות: כיסוי ביטוחי, איכות ספקים, איתור, ייבוש, החלפה וסניטציה

1) כיסוי ביטוחי והאצלת אחריות – מה באמת קורה בשטח

ברוב פוליסות הדירה, טיפול בנזקי מים מאוּצל ל“חברות שירות”/מנהלות תביעות וקבלני משנה. פסק הדין בהרצליה נגד שירביט ונץ ממחיש: בית המשפט קבע התרשלות, קיבל את טענת “בן ערובה” של המבוטח, וחייב בפיצוי משמעותי וריבית מיוחדת; חשוב מכך – הדגיש שהאצלת הטיפול לספק חיצוני אינה פוטרת את המבטח מאחריות לאיכות השירות והתיקון. (ביזפורטל)

זכות בחירה ואחריות המבטח

“חוזר השרברבים” של רשות שוק ההון יצר מסגרת בה המבוטח רשאי לבחור בין שרברב שבהסדר לשרברב פרטי, תוך דירוגי־איכות וזמינות מוגדרים – והבהיר כי האחריות לאיכות השירות נותרת אצל חברת הביטוח. השתמשו בזה. (wesuregroup.com)


2) איכות הספקים: פערי מקצועיות שמגדילים נזק

רמת המיומנות לא אחידה: אינסטלטור טוב עוד לא אומר “משקם נזקי מים” טוב. בנזקי מים מורכבים נדרש גוף שיודע איתור, מיפוי לחות, ייבוש מבוקר, סניטציה ושיקום — ולא רק “החלפת צינור”. כשזה לא קורה בזמן, הנזק “זוחל”: התרחבות תפרים, התנפחות טיח/רצפה, עובשים ונזקים משניים יקרים.


3) איתור נזילה – זו אמנות מקצועית

הבסיס לכל תיקון נכון הוא איתור מדויק:

  • כלים: מצלמה תרמית, קורלטור/אקוסטיקה, מד לחות מגע/גלי, לעיתים קידוחי בדיקה ובדיקות צבע/לחץ.
  • מורכבות: לעיתים כמה מקורות במקביל (מים קרים/חמים/ניקוז/איטום). איתור חלקי מוביל ל“פלסטרים” וחזרת הנזק.


4) פרוטוקול ייבוש מבוקר (Structural Drying)

החלטת “לשמר” או “להרוס” תלויה בזמן תגובה, רוויית חומרים וסוג המים:

  • חלון זמנים: חומר מבני שלא מתייבש לחלוטין בתוך 48–72 שעות ולמתחת ליעד לחות (~<20% בעץ/חומר סיבי) – יש להסיר ולהחליף. נדרש ניטור לחות רציף ויומן ייבוש. (CDC)
  • ציוד: מיבשי־אוויר (LGR/Desiccant), מאווררי לחץ, לעיתים ייבוש תת־רצפתי (הזרקה/יניקה דרך פתחים/פאנלים).
  • ניטור: מדידות יומיות ונקודות ייחוס (חומר “יבש” סמוך), תרשימי פסיכרומטריה, תיעוד תמונות/תרמי.
  • סיום ייבוש: חתימת “Drying Certificate” עם קריטריונים מדידים – לא “לפי העין”.

5) מצעים וריצוף – מתי מייבשים ומתי מפרקים?

במבנה הרצפה הישראלי (ריצוף על מצע/מילוי וצמנט־שומני/שכבת שומשום):

  • חדירת מים לשכבת המצע יוצרת כיסי לחות סגורים וקפילריות. לעיתים ניתן לנסות ייבוש תת־רצפתי, אך אם יש הספגה נרחבת, “הדבקות חלשה”, או ריחות/עובש – עוברים להרמה והחלפת מצע וריצוף באזור הפגוע (לעיתים גם עד קירות היקפיים/פאנלים).
  • שיקולי החלטה: משך הרטבה, סוג האריח/אופן התקנה, תוצאות מיפוי לחות, וסוג המים (ראו סעיף 6).
  • קירות וגבס: חיתוך “Flood Cut” 30–60 ס״מ מעל קו הפגיעה אם לא ניתן לייבש עומק/חללים, כולל בסיסיות/פנלים.


6) נזילות ביוב וזיהום (קטגוריות מים) – לא עוד “רק נזילה”

לפי IICRC S500, מסווגים את המים:

  • קט׳ 1: מי שתייה/מערכת סגורה נקייה.
  • קט׳ 2: “אפרפרים” – זיהום בינוני (דטרגנטים/מים עומדים).
  • קט׳ 3: ביוב/“Black Water” – מזוהמים ביולוגית. במקרה כזה, הסרה של חומרים נקבוביים (מצעים, גבס, פרקט, שטיחים), חיטוי מלא, לעיתים בידוד/תת־לחץ ו-HEPA, ו-PPE מתאים — זו חובה מקצועית, לא “nice to have”. (IICRC)

קט׳ 3 = “מי ביוב/Black Water” לפי התקן IICRC S500.

זו הרמה הגבוהה ביותר של זיהום במים – עם עומס מיקרוביאלי/ביולוגי משמעותי ומזהמים (חיידקים, וירוסים, חומר אורגני). דוגמאות:

  • גלישת אסלה עם צואה/מים שחזרו מקו ביוב.
  • הצפה חיצונית שנכנסה לבית (מי נגר עירוניים שמערבבים ביוב).
  • מים “נקיים” שעמדו זמן רב ו”התדרדרו” (למשל >48–72 שעות בתנאים חמים) או עברו דרך חומרים מזוהמים.

מה זה מחייב בשטח

  1. בידוד האזור (לפעמים תת־לחץ) ו-ציוד מגן אישי לצוות.
  2. פירוק והסרה של חומרים נקבוביים שנרטבו: מצעים תת־רצפתיים, גבס/בידוד, פרקט/שטיחים, MDF וכו’.
  3. סניטציה מלאה (ניקוי/חיטוי תקני) וסינון HEPA לאוויר לפי צורך.
  4. רק לאחר מכן ייבוש מבוקר עם יומן מדידות ויעדי לחות, ואז שיקום וגמרים.
  5. אימות סיום: מדידות לחות תקינות, היעדר ריחות/עובש ותיעוד מלא.

פרקטית מול המבטח/הספק

בכל אירוע שמקורו בניקוז/ביוב או בהצפה חיצונית בקשו בכתב: “סיווג קטגוריית מים 3 (ביוב)”, הסרת חומרים נקבוביים, סניטציה ובמידת הצורך בידוד/HEPA, ואז ייבוש מבוקר ותעודת ייבוש חתומה.

אם הספק מציע “ננקה מכלור וזהו” – זה לא עומד בפרוטוקול של קט׳ 3.

עובש ובריאות הציבור

ה-EPA/CDC ממליצים על ייבוש מהיר, הסרה של חומרים שלא מתייבשים, וחיטוי/ניקוי נכון; “אם עדיין מריחים עובש – העבודה לא הסתיימה”. (EPA)


7) תיקון תשתית – מעבר ל“להחליף קטע צינור”

  • ניקוז/ביוב: טיפול בשקיעות, שיפועים, חיבורים/אטמים, או שינוי תוואי למניעת כשל חוזר.
  • מים קרים/חמים: החלפת מקטעים קורוזיביים, מעקפים, או הטמנה מחודשת עם הגנה.
  • איטום: תיקון שילובי קיר–רצפה/מרפסות/מקלחונים — אחרת הנזק יחזור.
  • שיקום גמר: רק אחרי אישור מדידות לחות עקביות מתחת לספי־יעד.

8) ניהול תביעה נכון – מה לבקש, מה למדוד, מה לתעד

תיעוד הוא הנשק שלך:

  • לפני: צילום וידאו/סטילס, תרמי, מפות לחות, בדיקות לחץ/צבע, מעבדת מזהמים בקט׳ 3.
  • במהלך: יומן ייבוש יומי, פסיכרומטריה, תכולה שנפגעה/חומרים שהוסרו.
  • בסיום: דו״ח ייבוש חתום, ערכי סף, הוכחת סניטציה/ניקוי אוויר (בקט׳ 3 – גם בדיקות ניקיון, לפי צורך).
  • ראשי נזק בתביעה: תיקון תשתית, פירוק/הרכבה (כולל מצעים וריצוף), חיטוי/סניטציה, החלף חומרים נקבוביים, צביעה ושיקום, אובדן שימוש/דיור חלופי, ועוגמת נפש לפי נסיבות (פסק הדין הנ״ל חיזק רכיב זה). (ביזפורטל)

9) טקסט מוכן להתנהלות מול המבטח/ספק

להעתקה והדבקה (התאם פרטים):

“אבקש מיפוי לחות מלא, תוכנית ייבוש מבוקר (כולל יומן מדידות יומי), והבחנה בכתב לגבי קטגוריית המים לפי IICRC S500. אם מדובר בקט׳ 3 (ביוב), אבקש הסרת חומרים נקבוביים, סניטציה תקנית, בידוד ו-HEPA עד להגעה לערכי יעד תקינים. לגבי מצעים וריצוף שהוספגו — אבקש החלטה מנומקת (ייבוש תת־רצפתי לעומת פירוק והחלפה) על בסיס מדידות. אקבל רק סגירת תיק לאחר דו״ח ייבוש חתום ותעוד מלא.”

וכן:

“אני מודע/ת ל‘חוזר השרברבים’ ולזכותי לבחור נותן שירות. האחריות לאיכות התיקון נותרת אצלכם כמבטחים; אבקש ספק בעל מומחיות בשיקום נזקי מים (ולא רק אינסטלציה).” (wesuregroup.com)

10) קווים אדומים (Red Flags)

  • “עשינו תיקון – אין צורך במדידות/ייבוש.” → טעות מקצועית.
  • “אי אפשר להרים רצפה – נייבש ‘על הדרך’.” → בלי מיפוי ולוג ייבוש אין הוכחה לשיקום.
  • “זה רק ביוב קל, נסגור עם כלור.” → בקט׳ 3 מסירים חומרים נקבוביים. (IICRC)

סיכום

נזקי מים הם שילוב של הנדסה, בריאות הציבור וביטוח. כשמטפלים בהם כראוי — איתור נכון, ייבוש מבוקר, החלטה מקצועית על החלפת מצעים/ריצוף, וסניטציה מלאה בביוב — מצמצמים נזק כלכלי ובריאותי ומונעים חזרתיות. משפטית, גם אם המבטח הוציא את האירוע לספק חיצוני — האחריות נשארת אצלו. זה נבחן כבר בפסק דין עדכני. (ביזפורטל)


מקורות מרכזיים

  • פסק הדין שירביט/נץ – ביזפורטל (תקציר). (ביזפורטל)
  • דווח קודם על עמדת שירביט והכרעת בית המשפט – TheMarker. (TheMarker)
  • IICRC S500 – סטנדרט שיקום נזקי מים (קטגוריות/פרוטוקולים). (IICRC)
  • CDC/EPA – הנחיות ייבוש, עובש וסניטציה לאחר הצפה/רטיבות ממושכת. (CDC)
  • “חוזר השרברבים” – רשות שוק ההון: זכות בחירת נותן שירות ואחריות המבטח לאיכות. (wesuregroup.com)

פסיכרומטריה (Psychrometry) = “שפת הייבוש”. זה תחום המדידה והחישוב של מצב האוויר הלח—הקשרים בין טמפרטורה, לחות יחסית (RH), נקודת טל (DP), כמות אדי-המים באוויר (למשל g/kg או GPP – Grains Per Pound), לחץ אדי-מים ואנתלפיה—כדי לנהל ייבוש מבוקר בנזקי מים.

למה זה חשוב בשיקום נזקי מים?

המטרה בייבוש היא ליצור “מנוע אידוי”: הפרש לחצים/תכולת-אדים בין המשטחים הרטובים לבין האוויר בחלל. פסיכרומטריה אומרת לנו אם המייבשים והאיוורור באמת מורידים את תכולת האדים באוויר ואם הייבוש מתקדם.

המדדים העיקריים

  • DBT – טמפרטורת אוויר (°C).
  • RH – לחות יחסית (%).
  • DP – נקודת טל (°C): אם טמפרטורת משטח ≤ DP, תהיה התעבות.
  • Humidity Ratio– כמות אדי-מים ליחידת אוויר יבש:
    • g/kg (גרם לק״ג אוויר יבש) – SI
    • GPP (גריינס לליברה) – מקובל בענף; GPP = 7000 × w, כש-w הוא יחס הלחות (kg/kg).
  • ΔGPP / Δg/kg – ירידה בתכולת האדים בין כניסה/יציאה של מייבש ובין מדידות לאורך הזמן (ככל שהדלתא גדולה יותר – יעילות טובה יותר).
  • VPD/ΔVP – גירעון/הפרש לחץ אדי-מים; “הדלק” של האידוי מהחומר לאוויר.

איך עובדים עם זה בשטח (בפשטות)

  1. מודדים DBT+RH בחלל → מחשבים GPP/g/kg ו-DP (בטבלת/אפליקציית פסיכרומטריה).
  2. מודדים כניסה/יציאה של המייבשים: צריך לראות ירידת GPP ביציאה לעומת הכניסה (דלתא של ~10–30+ GPP לרוב מצביעה על עבודה יעילה).
  3. מבצעים יומן ייבוש יומי: ערכי DBT/RH/GPP בחלל, ערכי כניסה/יציאה, ומדידות לחות-חומר (בגבס, מצע, עץ וכו’).
  4. דואגים שטמפרטורות משטח יישארו מעל נקודת הטל (אחרת מקבלים עיבוי ועובש).
  5. ממשיכים עד שמושגת ירידה יציבה ב-GPP בחלל וגם ערכי לחות-חומר יורדים אל מתחת לסף היעד.

דוגמה מספרית קצרה

  • התחלה: 28°C, RH 75% → ≈ 18 g/kg (≈ 125 GPP).
  • אחרי 24 שעות: 24°C, RH 45% → ≈ 8.3 g/kg (≈ 58 GPP).
  • תוצאה: ירידה של ~67 GPP באוויר – סימן שהמערכת מייבשת. עכשיו בודקים שגם לחות-החומר (קירות/מצעים/רצפה) יורדת בהתאם.

ציוד בסיסי

  • מד טמפ’/לחות (Data-logger מומלץ), פסיכרומטר/אפליקציה, מד לחות-חומר, ולעיתים מדידות כניסה/יציאה למייבשים (LGR/Desiccant).

כללי אצבע שימושיים

  • RH סביב 35–55% במהלך הייבוש לרוב יעיל (עם זרימת אוויר טובה), כל עוד DP נמוך מטמפרטורות המשטחים.
  • אין “סגירת תיק” בלי: יומן פסיכרומטרי, דוח ייבוש חתום ועמידה בקריטריוני יעד (גם באוויר וגם בחומרים).

רוצה שאכין לך דף תבנית ליומן פסיכרומטרי (להדפסה/שיתוף עם הספק) + מחשבון קטן שממיר DBT/RH ל-GPP ו-DP בעברית?



פסק הדין 

ת"א 22674-03-20 אזון ואח' נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'


 

בית משפט השלום בהרצלייה
  
ת"א 22674-03-20 אזון ואח' נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'                                                                      תיק חיצוני:    

   

בפני כבוד השופטת הבכירה הדסה אסיף
 
תובע
 
אהרון  אזון
על ידי בכ' עוה"ד ג'אד נאסר 
    נגד  
נתבעות1שירביט חברה לביטוח בע"מ
על ידי בכ' עוה"ד יאיר לזר
2נץ ניהול תביעות נזקי מים בע"מ
על ידי בכ' עוה"ד גיא אבידן
                                                                           נגד צדדי ג'                                                     1. שירביט חברה לביטוח בע"מ                                                                   2. מדיטסט הרוש בע"מ                                                                   3. בני ראובן (נמחק)                                                                  4. שלומי בסון (נמחק)                                                                  5. ר.ר.ש אינסטלציה שיפוצים ושיקום בע"מ (נמחקה)                                                                  6. נופר אלקיים (חב' פרודיקטשן) (נמחקה)                    
פסק דין 
  • התביעה היא לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע בעקבות נזילה שהייתה בצנרת ביתו. לטענת התובע, הנזק החל בחודש אפריל 2019, אך נמשך לאורך מספר חודשים, תוך החמרת הנזק והכל כתוצאה מטיפול בלתי יעיל ובלתי מקצועי מצד הנתבעות.
  • התובע טוען בתביעתו, כי מעבר לנזקים שגרמה הנזילה עצמה, נגרמו לו נזקים רבים ונוספים גם בשל התנהלותן של הנתבעות ורשלנותן בכל הנוגע לאופן שבו טיפלו באיתור מקור הנזק ותיקונו.

  • הנתבעת 1 (להלן – "שירביט"), היא חברת הביטוח שביטחה את בית התובע במועדים הרלוונטיים לתביעה. הנתבעת 2 (להלן – "נץ"), היא חברת ניהול תביעות, שלטענת התובע מונתה על ידי שירביט ושלחה לביתו את הגורמים השונים שהגיעו לאתר את הנזק ולטפל בו.
  • לטענת התובע, בעקבות פנייתו לשירביט, כבר ביום 15.4.2019 הגיעו נציגים לביתו, בניסיון ראשון לטפל ברטיבות (סעיף 6 לכתב התביעה). למרות זאת, לטענתו, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים, הנזילה לא אותרה. לטענת התובע, רק ביום 1.8.2019 – כשלושה וחצי חודשים לאחר הקריאה הראשונה – הוזמנה לראשונה חברת מדיטסט לביצוע איתור ממוקד של מקור הנזילה (סעיף 21 לכתב התביעה).

  • לטענת התובע,  רק ביום 29.8.2019 נערכה פגישה עם נציגי הנתבעת בבית התובע במסגרתו גובש פתרון לתיקון הנזילה (סעיפים 32-33 לכתב התביעה).

  • לטענת התובע, פער זמנים משמעותי זה, בין הקריאה הראשונה לבין הזמנת מדיטסט, שהיא בגדר מומחה ייעודי לאיתור נזילות, מעיד על טיפול רשלני ומתמשך מצד הנתבעות, וטיפול רשלני זה הוא שגרם להתמשכות הנזק ולהחמרתו.

  • לטענת התובע, המדובר ברשלנות מתמשכת של הנתבעות: שליחתם של בעלי מקצוע בלתי מתאימים, ליקויים חוזרים באבחון, חוסר תיאום, היעדר פיקוח, ובסופו של יום – טיפול שנכשל פעם אחר פעם, והוביל לנזקים חמורים בנכס. לטענתו, אחת מהפעולות – התקנת "שרוול" – גרמה לסתימת צינור אוויר ולהחמרה במצב הרטיבות.


  • שירביט טוענת, שהיא קיימה את חובתה לפי תנאי הפוליסה, לרבות שליחת בעלי מקצוע, תשלום שמאות ואף הצעה לתיקון. לדבריה, אם היו ליקויים בביצוע, הרי שאלו רובצים לפתחה של נץ או של צדדים שלישיים.

  • נץ טוענת להגנתה שהיא הייתה אך ורק גורם מתאם – "חברת ניהול" – וכי האחריות לכל תקלה היא של בעלי המקצוע עצמם או של שירביט, שאיתה התקשרו.

  • יחד עם כתב ההגנה שהגישה שלחה נץ הודעה לצדדים שלישיים כנגד שירביט, מדיטסט הרוש בע"מ, בני ראובן, שלומי בסון, ר.ר.ש אינסטלציה שיפוצים ושיקום בע"מ ונופר אלקיים (חב' פרודיקטשן). בחלק מהודעות אלה ניתנו פסקי דין כדלקמן:

  • בגין ההודעה שהוגשה כנגד שלומי בסון ניתן פסק דין בהעדר הגנה בדיון שהתקיים ביום 22.2.21 (עמ' 2 ש' 10-14).
  • ההודעה כנגד בני ראובן וכנגד ר.ר.ש אינסטלציה שיפוצים ושיקום בע"מ נדחתה ללא צו להוצאות בדיון מיום 14.11.24.
  • ההודעה כנגד נופר אלקיים נמחקה ללא צו להוצאות לבקשת ב"כ נץ בדיון מיום 14.11.24 (עמ' 40 ש' 22).

  • יוצא, שנותר לדון בהודעה לצדדים שלישיים שהוגשה כנגד שירביט וכנגד מדיטסט הרוש בע"מ (להלן - "מדיטסט").

  • מדיטסט טוענת, שלא נחתם כל הסכם התקשרות בינה ובין נץ, ובהיעדר יחסים חוזיים ביניהם יש לדחות את ההודעה שנשלחה לה שכן אין בסיס משפטי לחיובה על פי ההודעה.

  • מדיטסט גם טוענת שביתו של התובע הוא בית ישן, עם צנרת ישנה מאוד אשר היה קשה לאתר בה את הנזילות (סע' 15). היא גם מפנה לכתב ההגנה של נץ, שבו נטען כי לא כל נזילה היא ברת איתור בקלות וכי אי גילויה של נזילה באופן מיידי אינו בהכרח מהווה רשלנות (סע' 25.4-25.6). לטענתה, די באלה כדי להביא לניתוק הקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים לבין בדיקות האיתור שבוצעו על ידה.

  • מדיטסט מוסיפה וטוענת, כי נזקי המים נוצרו בדירה עוד לפני שהיא זומנה לבצע איתור, וכך גם כל  הפעולות שביצעו השרברבים לפני ביקורה. לטענתה, האיתור שבוצע על ידה רק סייע בהקטנת הנזקים ובאיתור מקורות דליפה נוספים שלא אותרו.

  • מדיטסטס טוענת, כי צירופה להליך נעשה ללא כל עילה שכן היא אינה חברת שרברבים, היא לא גרמה לדליפה, לא פגעה בצינורות, לא התקינה את השרוול שכפי הנטען הוא שגרם לסתימת צינור האוויר וכפועל יוצא להצפת ביתו של התובע, ומשכך לא ניתן לייחס לה כל רשלנות והיא אינה חבה כלפי התובע בתגמולי ביטוח.


  • במסגרת ההליכים שהתנהלו בתיק זה מונה מומחה מטעמו של בית המשפט. המומחה, מר מרדכי בס, נתן את חוות דעתו ביום 16.6.21 וביום 11.7.21 השיב לשאלות ההבהרה ששלח התובע. למרבה הצער, לאחר כל אלה הלך המומחה לבית עולמו. הצדדים לא ביקשו לחקור את המומחה על חוות דעתו, כך שלא עלה הצורך בהחלפת מומחה ועל כן חוות דעתו והמענה לשאלות ההבהרה נותרו בתיק כראיה.
  • על פי חוות הדעת, עלות תיקון הנזקים שנגרמו לתובע בשל הנזילה נשוא התביעה מגיע לסכום של 71,762.8 ₪  (כולל מע"מ). כאמור, לאחר חוות הדעת הופנו למומחה שאלות הבהרה. לטענת התובע, הסכום הכולל שקבע המומחה, כולל הסכומים שיש להוסיף בעקבות תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה, הוא 80,128 ₪.

  • לטענת התובע, בשל מחדלי הנתבעות או מי מהן, נדרשו לא פחות מ- 27 ביקורים בבית עד שהנזק תוקן, ובכל ביקור שהה העובד בביתו כשלוש שעות. לכן, בנוסף לסכום שקבע המומחה, הוא טוען שעל הנתבעות לפצות אותו גם בשל עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לו, ועבור עלות שעות העבודה שהפסיד לנוכח הביקורים המרובים בבית. בגין ראש נזק זה דורש התובע פיצוי בסכום של 35,000 ₪.

  • התובע טוען בנוסף, שעל הנתבעות לפצות אותו גם בגין עלות המומחה שהביא, חלקו בעלות שכ"ט מומחה בית המשפט וכמובן לשאת בהוצאות המשפט כולל שכ"ט עו"ד. עוד הוא טוען, שיש להשית על הנתבעות ריבית מיוחדת, לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח.

  • בקדם המשפט שהתקיים ביום 24.4.22 הצעתי לצדדים מתווה פשרה, לפיו סכום הפיצוי שקבע מומחה בית המשפט ישולם לתובע והמשך ניהול התובענה ייסוב רק על שאלת חלוקת האחריות בין הנתבעות לבין עצמן ובין נץ למדיטסט. למרבה הצער, לא הייתה הסכמה של כל הצדדים למתווה הזה, ולפיכך נשמעו הראיות, הוגשו סיכומי הצדדים וכעת הגיעה העת למתן פסק הדין.
דיון והכרעה: 
  • בניגוד לטענותיה של נץ, שטענה שהיא הייתה רק מתווכת בין השרברבים השונים לבין המבוטח, הסכם ההתקשרות שנחתם בין שירביט לבין נץ (נספח 4 לראיותיה של נץ) מעלה, כי לנץ היה תפקיד משמעותי בטיפול בפניות לקוחותיה של שירביט ובניהול בעלי המקצוע שהוזמנו לבית המבוטחים.

  • כך, למשל, נכתב בפתיח להסכם, ב"הואיל" השביעי:
"הואיל וחברת הניהול פנתה למבטח בהצעה לנהל עבורו את התביעות וכן לארגן, לתפעל ולנהל את בעלי המקצוע לרבות השרברבים שבהסדר, אשר יבצעו בפועל את תיקוני נזקי המים ואת כל הליך התביעה של המבוטח כנגד המבטח (לרבות מתן שירותי back office), היערכות טכנולוגית ותשתיות), הכל כמפורט בנספח א' להסכם זה (להלן: "השירותים"); 
  • נספח א' להסכם, אליו מפנה הסעיף שצוטט לעיל, והמכונה: "השירותים הכלולים בהסכם מפרט שירותים ותנאים פרטניים לסוג השרות", קובע כדלקמן:
 "2.6 לצורך מתן השירות כאמור, חברת הניהול מתחייבת לגרום לכך שהמבטח יתקשר עם שרברבים לרבות חברות שרברבים, אשר יהיו חלק ממערך השרברבים שבהסדר של המבטח ותסייע בעריכת הסכמים מתאימים לסוג ההתקשרות. התקשרות כאמור תהיה בין המבטח לבין השרברב או חברת השרברבים. חברת הניהול תבחר את השרברבים, תייעץ בדבר אופן ההתקשרות עמם ותנהל את מערך השרברבים שבהסדר. 2.7 חברת הניהול מתחייבת שכל התקשרות עם שרברב שבהסדר, תהיה בהתאם להוראות חוזר השרברבים ותכלול דרישות לעניין איכות חומרי העבודה שבהם משתמש השרברב ושעות העבודה של השרברב וכדומה. לצורך כך חברת הניהול תאתר, תסנן, תראיין, ותעשה ככל שנדרש על מנת לדאוג לכך שטרם יום התחילה יתקשר המבטח בהסכמים מתאימים עם לפחות 12 שרברבים שבהסדר בכל מחוז ובכל עת. מובהר כי המבטח יהיה זכאי לעדכן את רשימת השרברבים על פי שיקול דעתו הבלעדי." (ההדגשות אינן במקור -ה.א.). 
  •   סעיף 2.4 להסכם:
 "כל מבוטח יהיה זכאי לקבל מהמבטח באמצעות חברת הניהול את השירותים להם  התחייב המבטח בגין אירועים שהתגלו החל ממועד כניסה לתוקף של הפוליסה של אותו מבוטח ועד למועד סיומה ובתקופת האחריות, וזאת בכפוף להסכם זה ולפוליסה." (ההדגשות אינן במקור - ה.א.). 
  •     סעיף 2.14 להסכם המוכתר "אחריות לטיב השירותים" קובע:
 "חברת הניהול מתחייבת שהשירותים שיינתנו על ידה לפי הסכם זה ונספחיו יהיו מהירים, יעילים ואדיבים, באיכות וברמה מקצועית גבוהה, בהתאם למקובל בשוק, לרבות התחייבויותיה לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו בנספח א' להסכם זה, וכי השירותים יינתנו על ידי אנשי מקצוע מיומנים ובעלי ניסיון.  
  • חברת הניהול תהיה אחראית לכל נזקי רכוש ונזקי גוף שייגרמו על ידה במתכוון ו/או ברשלנות בין במעשה ובין במחדל, ובלבד שאלו נעשו שלא בהתאם להוראות הסכם זה ו/או להוראות הדין." (ההדגשות אינן במקור – ה.א.).
  •  
  • הסכמי ההתקשרות שנחתמו בין שירביט לבין השרברבים (המכונים בו "הספק"), אותם צירפה נץ לראיותיה בנסיון לבסס את אחריותה של שירביט לפיצוי התובע בנזק שנגרם לו, דווקא מחזקים את אחריותה של נץ לטיפול בפניות הלקוחות של שירביט. 

  • כך למשל, סעיף 3 המכונה "שירותים" על תתי סעיפיו, מתווה את גדר סמכויותיה של נץ במסגרת ההסכמים:
  • "3.2 מתן השירותים בפועל יבוצע על פי הוראות חברת הניהול, לדרישתה, ובכפוף לאישור חברת הניהול לפני ביצוע כל פעולה ו/או כל תיקון. הספק מחויב לבצע את השירותים לשביעות רצון חברת הניהול ובפיקוחה המלא והוא לא יהיה זכאי לקבלת התמורה בעד שירותיו, אלא אם ביצע את השירות כנדרש ממנו ולשביעות רצונה המלא של חברת הניהול.
  • 3.3 הספק מתחייב לעמוד בזמינות מלאה במועדים ובשעות שיוסכמו בינו לבין חברת הניהול בהתאם לצרכי חברות הניהול כפי שיהיו מעת לעת, אשר יכלול אחת לפרק זמן מסוים גם זמינות בשעות הלילה ו/או סוף השבוע, ולא לדחות או לסרב לקרית שירות מטעמים מסחריים דוגמת העדפת לקוחות אחרים וכדומה.
  • 3.4 אופן הפנייה של המבוטחים/תקלות אל ספקי השירותים השונים שיעבדו עם החברה (ובכלל זה לספק), ואופן אישור השירותים שיבוצעו אצל מבוטחי החברה, יהיו בהתאם לנהלי העבודה שתקבע חברת הניהול אשר יתבססו בין היתר על ההסכמות הבאות:
  • 3.4.1  מוקד התקלות שתנהל חברת הניהול ('מוקד רואה') יעביר לספק קריאות פתוחות לתקלות אינסטלציה ו/או נזקי מים, והספק יבצע ביקור ראשון אצל הלקוח, יאבחן את התקלה ויעביר פירוט מסודר למוקד התקלות על מנת שזה יעמוד ויאשר את היקף העבודות הנדרשות. המוקד והספק יעשו שימוש בטכנולוגיה המאפשרת קבלת תמונת וידאו מהמכשיר הסלולרי של הספק בשטח, כך שיתאפשר לחברת הניהול לתעד את ולפקח על איכות ומקצועיות השירות של הספק.
  • 3.4.2  תנאי מוקדם לביצוע השירותים אצל מבוטחי החברה יהיה קבלת אישור בכתב
  •                 ומראש של הממונה במוקד התקלות של חברת הניהול לכל תקלה ותקלה.
  • 3.4.3  לחברת הניהול תהא הסמכות הבלעדית בכל הקשור בפיקוח על איכות השירותים
  •              והעבודות שיבצע הספק, צירוף שמאי לצורך אבחון התקלה, וכיו"ב. 
  • 3.4.4  אחריות הספק לעניין התיאום וקבלת האישורים לביצוע השירותים מול כל הרשויות
  •              השונות, ככל שהדבר נדרש.
  • 3.4.5    הוראות לעניין קריאות חוזרות וביצוע תיקונים ו/או השלמות לשירותים שהוענקו.
  • 3.4.6    חברת הניהול תקבע סטנדרטים, הוראות ונהלים מסודרים המחייבים את הספק
  •                במסגרת מתן השירותים על ידו, לרבות הוראות לעניין התחייבות למינימום של 
  •                אבזור וציוד, ייצוגיות הספק ועובדיו (לבוש סביר וכיו"ב), לוחות זמנים לטיפול, 
  •                הוראות לעניין ההתקשרות בין הספק לבין מוקד התקלות של חברתה ניהול, קונספט 
  •                שירותי וכיו"ב." 

  • סעיף 4.4 להסכם המגדיר את התחייבויות הספק (בעל המקצוע) קובע:
  • "...הספק מתחייב להעסיק בביצוע השירותים עובדים מקצועיים, מנוסים ואחראים והוא יהא חייב להחליפם מיד לפי דרישת חברת הניהול, באם נמצאו כבלתי מתאימים לעבודה לפי שקול דעתה הבלעדי של חברת הניהול..." (ההדגשות אינן במקור – ה.א.). 
  •  
  • הנה כי כן, מההסכמים שנחתמו על ידי נץ ברור כי מעורבותה של נץ רבה מאוד בכל הנוגע לטיפול בלקוחות של שירביט, וכל ניסיונותיה לגמד את מידת אחריותה ולהרחיק עצמה מאחריות (סע' 41 לסיכומיה של נץ) אינם יכולים להתקבל.

  • גם מן הראיות הנוספות שהובאו בפני עולה שאין ממש בטענתה של נץ, כאילו כל תפקידה הסתכם במשלוח בעל מקצוע מתוך רשימה. מהעדויות עולה באופן ברור כי נץ לא פעלה רק כמתאמת, אלא שתפקידה כלל גם בדיקה של בעלי המקצוע, פיקוח על פעולותיהם ומתן אישור לביצוע הפעולות שנדרשו לתיקון התקלות. לכן, יש לדחות את טענתה כאילו שמה "שורבב" לתובענה בטעות בהיותה "הטלפנית ולא המונית" (פרוטוקול מיום 24.4.2022, עמ' 11 ש' 23-24), או כאילו יש למחוק את התובענה נגדה בשל היעדר יריבות (סע' 5 לתצהירו של ליאור דור; סע' 42 ו- 58 לסיכומיה).

  • השרברב בני ראובן העיד כי כל פעולה שביצע נעשתה לפי הנחיות מוקד נץ או המפקח איפרגן מטעמה (עמ' 84 ש' 28-35, עמ' 85 ש' 1-4). 

  • מר שי הרוש, שהעיד מטעם מדיטסט, אישר כי לא עשה דבר שלא אושר על ידי מפקח נץ (עמ' 78 ש' 1-4, ש' 14-15, ש' 33-35). הוא גם העיד שאצל נץ יושב אדם שרואה את העבודה באמצעות מצלמות, ונותן אישור לביצוע (עמ' 90 ש' 3-13).

  • אל מול עדויות חד משמעיות אלה, הביאה נץ עדות אחת ויחידה, של עד שהתקשה להשיב בעדותו גם על השאלות הפשוטות ביותר אודות עבודת השרברבים או מנגנון קבלת ההחלטות (עמ' 48 ש' 1-3, עמ' 50 ש' 13-18). העד, מר ליאור דור, העיד שהוא מנהל הכספים של נץ ולא ידע להסביר מדוע דווקא הוא נשלח להעיד בשמה, ולא, נשלחו כעדים מר ברק לשם מנהלה של נץ, או המפקח מטעמה, מר איפרגן (עמ' 44 ש' 32-34, עמ' 45 ש' 1-3, עמ' 51 ש' 15-20). מר דור אפילו לא ידע להשיב אם מוקדנית של נץ מוסמכת לאשר ביצוע עבודות, והודה כי אינו חי את השטח ביומיום (עמ' 51 שורות 15–20). 


  • לצד הדברים האלה, מר דור דווקא אישר את דבריו של מר ראובן, אודות חובת השרברב לקבל  את הנחיותיה ואישורה של נץ לעבודות (עמ' 49 ש' 23-25, 30-31; עמ' 52 ש' 34-35). 

  • עוד התברר מעדותו של מר דור, כי נץ היא שהייתה מראיינת את המועמדים לתפקיד שרברב, ורק שמם של אלה שעברו את אישורה הועבר לשירביט (עמ' 58 ש' 6-11), מה שמלמד עוד על חלקה המשמעותי של נץ בקביעת זהות השרברבים שעומדים בסופו של יום לרשות המבוטח. דור גם אישר שנץ היא שמחליטה אם יש צורך לשלוח לבית המבוטח שרברב, או מאתר או בעל מקצוע אחר (עמ' 4 ש' 8-9).
  •  
  • אל כל העדויות האלה, מצטרפת העובדה שנץ נמנעה מלהציג מסמכים חיוניים, כמו תירשומות שנעשו על ידי המפקח בזמן אמת (עמ' 73 שורות 23–25). תירשומות כאלה יכולות היו, לכאורה, לשפוך אור על השאלה מה היו ההנחיות שנתן המפקד לשרברבים השונים ששלחה נץ לביתו של התובע. מחדל זה פועל לחובתה של נץ, וההלכות בעניין זה ידועות.
  •  
  • כל האמור אינו פוטר את שירביט לאחריותה כלפי התובע, שהוא מבוטחה ואשר כלפיו התחייבה שירביט לספק שירותים מתאימים לתיקון תקלות ונזילות.
  •  
  • אין מחלוקת כי בביתו של התובע נעשו ביקורים רבים על מנת לנסות ולאתר את מקור הנזילה. על כך ניתן ללמוד לא רק מעדות התובע שציין כי אנשי מקצוע ביקרו בביתו לאורך חודשים רבים לפחות 27 פעמים (סע' 43 לסיכומיו), אלא גם מנספח 5 שצירפה נץ לראיותיה המכונה "דו"ח השתלשלות הענינים" המתעד את המועדים בהם ביקרו בעלי מקצוע בביתו של התובע. 

  • התנהלות זו יש בה לא רק הפרה של חובת שירביט על פי הפוליסה, אלא שיש בה גם רשלנות של נץ ושל שירביט כלפי התובע. שירביט – בכך שהפקידה (והפקירה) את מלוא האחריות בידיה של נץ ולא פיקחה על פעולתה; נץ – בכך שניהלה את הטיפול באופן כושל, תוך משלוח מספר רב של בעלי מקצוע ללא שנעשה על ידה פיקוח סדור והולם, ומבלי שזירזה את ביצוע הפעולות הנדרשות לשם איתור מקור הנזילה.
  •  
  • אחריותה של שירביט כלפי התובע מקורה הן בהתנהלות הרשלנית שתוארה לעיל, והן בפוליסה לביטוח הדירה ותכולתה שנחתמה ביניהם אשר הייתה בתוקף בעת שפרצה הנזילה בביתו של התובע (נספח א' לכתב התביעה) והמעניקה כיסוי ביטוחי במקרה של "אובדן או נזק למבנה שהתגלו לראשונה במהלך תקופת הביטוח ושנגרמו לדירה כתוצאה מהמלטות או דליפה של מים, או כל נוזל אחר מתוך התקני האינסטלציה וההסקה של הדירה או של נכס אחר בבית המשותף." (פרק א' לפוליסה).


  • בנוסף על כך, אחריותה של שירביט נלמדת מהסיפא של סעיף 2.14 להסכם שנחתם בינה ובין נץ אשר חלקו צוטט לעיל הקובע:
  • "אין באחריות והתחייבויות חברת הניהול לפי הסכם זה על נספחיו, בכדי לגרוע מאחריות המבטח לאיכות התיקון והשירות שיינתנו למבוטח על ידי חברת הניהול, לרבות זמינות השירות וסיום התיקון בזמן סביר." (ההדגשות אינן במקור – ה.א.).
  •  
  • אשר לנץ - אמנם נץ לא התקשרה בחוזה ישיר מול התובע, אולם אין בכך כדי לגרוע מאחריותה כלפיו בש התנהלותה הרשלנית.  
  •  
  •  סעיף 11 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – "פקודת הנזיקין"), שכותרתו " מעוולים יחד" קובע:
  • "היה כל אחד משני בני-אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה, יהיו חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד."
  •  
  •  
  • סעיף 84 לפקודת הנזיקין, שכותרתו "שיפוי בין מעוולים" קובע:
 "(א) כל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע דמי השתתפות מכל מעוול אחר החב, או שאילו נתבע היה חב, על אותו נזק, אם כמעוול יחד ואם באופן אחר, אלא ששום אדם לא יהא זכאי להיפרע דמי השתתפות לפי סעיף קטן זה ממי שזכאי לשיפוי ממנו בשל החבות שבגללה נתבעת ההשתתפות.  (ב) בהליכים על השתתפות לפי סעיף זה יהיו דמי ההשתתפות בסכום שיקבע בית המשפט על פי הצדק והיושר בהתחשב עם מידת אחריותו של האדם לנזק; בית המשפט מוסמך לפטור אדם מחובת השתתפות או להורות שהשתתפותו של אדם תהא כדי שיפוי מלא." מעוולים במשותף הוגדרו בפסיקה כדלקמן: "המקרים הנזיקיים בהם שותף יותר ממעוול אחד, סווגו בפסיקה לשלוש קטגוריות: מעוולים במשותף; מעוולים בנפרד שגרמו נזק אחד בלתי ניתן לחלוקה; ומעוולים בנפרד שגרמו נזקים נפרדים. המעוולים משני הסוגים הראשונים יחויבו בפיצויים על מלוא הנזק, ביחד ולחוד; ואילו המעוולים מהסוג השלישי יחויבו בנזק שגרם כל אחד מהם בנפרד (ד"נ 15/88 מלך נ' קורהויזר, פ"ד מד(2) 89, 97 (1990) (להלן: מלך); ע"א 8133/03 עודד יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ, פ"ד נט(3) 66, 82 (2004)). משקיים קושי בחלוקת הנזק בין הנתבעים, הנטל להוכיח כי הנזק שנגרם ניתן לחלוקה מוטל עליהם ואם לא יעמדו בו תהא חבותם ביחד ולחוד, לכל הנזק שנגרם (ע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ([פורסם בנבו], 25.5.2006)). 81. מעוולים במשותף הוגדרו כדלקמן ((דברי השופט (כתוארו אז) שמגר בע"א 22/75, כפי שהובאו בפרשת מלך, עמ' 98)): "א. מזיקים המבצעים את העוולה במסגרת פעולתם המשותפת והמתואמת, היינו מספר מעוולים הפועלים בצוותא חדא למען מטרה אחת. ב. שניים או יותר החבים בחובה אחת משותפת כלפי הניזוק ואשר גורמים למעשה העוולה, על ידי הפרתה של החובה האמורה. ג. המעוול ומי שנושא באחריות שלוחית לעוולתו של המעוול ומי שאחראי למעשהו של המעוול כמסייע, כמייעץ או כיוצא בזה"."              ע"א 878/06 דב טרויהפט נ' דוד עטיה (נבו 4.1.2009)‏‏, פסקאות 80-81 לפסק הדין. 
  • חלוקת האחריות בין מעוולים במשותף תיעשה על פי מידת תרומתו של כל צד לקרות הנזק:
 "חלוקת האחריות בין מעוולים משותפים על פי מידת האשם הרובצת לפתחו של כל אחד מהם לא קלה היא. מטבע הדברים, המדובר בהערכה של משקלם היחסי של התנהגויות ושל גורמים שונים ומגוונים, ואין הדברים ניתנים לקביעה מדויקת."  ע"א 971/90 חרושת ברזל פתח תקוה בע"מ נ' יוסף סמרי, פד"י מו(4) 421 (1992)‏‏, פסקה 4 לפסק הדין. ‏ 
  • עוד נקבע, כי חלוקת האחריות תיעשה בהתאם לכללי הצדק והיושר ובהתאם למידת האשם של כל אחד מהמעוולים.
 "אשר לחלוקה הפנימית בין המעוולים, הלכה היא כי החלוקה בין מעוולים במשותף, כאמור בסעיף 84(ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תעשה לפי מידת האשם המוסרי שיש לייחס לכל אחד מהם." ת"א (מחוזי ת"א) 61607-12-13 ט. ג נ' פורמולה קארטינג אילת בע"מ (נבו, 30.1.2025)‏, פסקה 61 לפסק הדין. 
  • במקרה שלפניי, שתי הנתבעות הן בגדר מעוולים במשותף, והן חייבות לכן כלפי התובע יחד ולחוד.
  • ביחסים שבין הנתבעות לבין עצמן אני קובעת את חלוקת האחריות לנוכח כל האמור לעיל, באופן הבא:
 שירביט (נתבעת 1): 40%. נץ (נתבעת 2): 60%.   ההודעה לצד ג' 
  • כאמור, נץ שלחה למדיטסט ולשירביט הודעה לצד ג'. ככל שהדברים נוגעים לשירביט, כבר דנתי בהם לעיל. אשר למדיטסט - נץ טענה בהודעה שמדיטסט נושאת באחריות לנזק משום שלא  הצליחה לאתר את הנזילה כבר בביקור הראשון אלא רק בביקור השני. לטענת נץ, מדיטסט, שזוהי מומחיותה, כשלה באיתור מוקד הנזילה מיד עם הגיעה לביתו של התובע (סע' 14.5 להודעה לצד ג', סע' 56 לסיכומיה של נץ). 
  •  
  • לטענת נץ, מר שי הרוש, שהעיד מטעם מדיטסט, לא הצליח להסביר את הסיבה לטעות באבחון הראשון של האיזור הרטוב בביתו של התובע, מה שהוביל לשבירת קיר בביתו של התובע באיזור שהתגלה בדיעבד כאיזור יבש לחלוטין, ומכאן הודאתו ברשלנותו (סע' 57 לסיכומיה של נץ). 
  •  
  • לאחר שמיעת הראיות, אני מחליטה לדחות את ההודעה.
  •  
  • כפי שהובא לעיל, הנזקים בביתו של התבע החלו להתהוות כבר בחודש דצמבר 2018 (סעיף השתלשלות האירוע בעמוד 4 לחוות דעתו של מומחה התובע מר קרבצ'יק). בחודש אפריל 2019 הבחין התובע בהתנפחות של הקיר המצוי בחדר המזווה וסימנים של טפטוף מים. התובע פנה אל שירביט אשר הפנתה אותו אל נץ. נץ שלחה נציגים לביתו של התובע כבר ביום 15.4.19. מאז, נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לאתר את מקור הנזילה ולתקנה אלא שבעלי המקצוע השונים שהוזמנו לביתו של התובע לא הצליחו לאתר את מקור הנזילה. בנסיון להפסיק את הנזילה, נעשו מספר פעולות כולל התקנת שרוול לצינור, פעולה שבוצעה ביום 19.6.19 וביום 3.7.19 (סעיפים 5-14 לכתב התביעה).

  • רק ביום 30.7.19, שלושה חודשים לאחר הביקור הראשון בביתו של התובע זימנה נץ את מדיטסט להגיע לבית התובע (סעיף 22.3 לכתב ההגנה מטעמה). נציג של מדיטסט הגיע לבית התובע כבר למחרת, ביום 1.8.19 והגיע פעם נוספת גם ביום 5.8.19 (סעיפים 21 ו- 23 לכתב התביעה)
  •  
  • בנסיבות האלה לא מצאתי שהייתה התרשלות מטעמה של מדיטסט בכל הקשור למועד שבו הגיע נציג מטעמה לבית התובע.
  •  
  • אשר לטענה שלפיה מדיטסט התרשלה בכך שלא איתרה את הנזילה בביקורה הראשון – גם כאן אני דוחה את טענותיה של נץ. לא הוכח שמדובר בהתרשלות. מקובלת עלי עדותו של שי הרוש, שהעיד שמדובר בבדיקה שנעשית על דרך השלילה (עמ' 75 ש' 30-36) ולכן ייתכנו מקרים שבהם לא תאותר הנזילה כבר בנסיון הראשון (עמ' 79 ש' 28-36). העד ציין, כי שיטת הבדיקה מבוססת על שלילה ועל אינדיקציות, וכי ייתכנו טעויות באיתור. טעויות כאלה, אינן בהכרח רשלנות. כידוע, טעות בשיקול דעת, ואי הצלחה כתוצאה מטעות כזו, אינם בהכרח בגדר רשלנות.
  •  
  • כך, למשל, בנוגע לשאלה אם רופא התרשל נקבעו אמות המידה הבאות:
  • "כבר נקבע, כי המבחן אשר על בית המשפט לבחון בו מעשה או מחדל פלוני של רופא תוך כדי טיפולו המקצועי, אם יש בו או אם אין בו משום רשלנות, איננו מבחן של "חכמים לאחר מעשה", אלא של הרופא "הממוצע" בשעת מעשה. לשון אחר; רופא בשר ודם עשוי לטעות וברי, כי לא כל טעות מהווה רשלנות. לא כל שכן, כאשר זהו מצב שלא מדובר בטעות טיפולית אלא בבחירת אחת האופציות האפשריות שהרפואה יודעת. אמת המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת והכול "בהתאם לנורמות המקובלות אותה עת בעולם הרפואה" (ראו ע"א 323/89 דלעיל, בעמ' 172)."
  • ע"א 916/05 שרון כדר נ' פרופסור יובל הרישנו (נבו 28.11.2007)‏‏, עמוד 14 לפסק הדין.

  • ועוד נפסק:
  • "ההלכה לענין מבחני הרשלנות של רופא בטיפולו בחולה הינה, מזה שנים רבות, זו: המבחן איננו מבחן של חכמים לאחר מעשה אלא של הרופא הממוצע. בשעת מעשה של רופא עשוי לטעות אך לא כל טעות מהווה רשלנות... גם טעות באבחנה אין בה בהכרח ראיה בדבר קיומה של רשלנות". 
  • (דנ"א 1833/91 פכרי קוהרי נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (נבו, 5.6.91), פסקה 6 להחלטה.
  •  
  • אמנם הדברים נאמרו ביחס לשאלות של רשלנות רפואית, ואולם דומה שניתן לגזור מהם גזירה שווה גם למקרה שבפני ולקבוע כי לא כל טעות בשיקול דעת או אבחנה שגויה משמעם שהייתה התרשלות. במקרה שלפניי נץ לא הוכיחה שמדיטסט התרשלה בביצוע הבדיקה או כי נקטה בבדיקה שאינה מקובלת, ולפיכך לא שוכנעתי כי מדיטסט התרשלה בנסיבות העניין. לכך מתווספת העובדה שמקובלת עלי טענתו של מר שי הרוש, שאיתור נזילות אינו מדע מדויק ומבוסס על דרך השלילה (עמ' 75 ש' 35). ואכן, במקרה דומה, שבו נדונה השאלה האם לייחס רשלנות לחברה לאיתור נזילות, נקבע:
  "אכן איתור נזילות אינו מדע מדויק ונכונה אני לקבל כי האיתור עלול להימשך יותר   מביקור אחד ולעתים אף יותר משניים ומשלשה." ת"ק (תביעות קטנות אשד') 12833-07-22 אלי אביטן נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (נבו, 25.7.2023), פסקה 13 לפסק הדין.‏‏ 
  • אם לא די בכך, גם לא עלה בידי מי מהנתבעות להראות כי הנזק, כולו או חלקו, נובע ממעשיה או מחדליה של מדיטסט, שכאמור נציג מטעמה זומן להגיע לבית לראשונה רק ביום 1.8.19. חלק לא מבוטל מהנזק נשוא התביעה יוחס על ידי מומחה בית המשפט לאותו "שרוול" שבוצע בצינור. מדובר ב"פיתרון" שנעשה לאחר פגישה של נציגי הנתבעות ביום 26.8.19, ואשר מומחה בית המשפט קובע שהיה בלתי מקצועי ואף מזיק, שכן גרם לסתימת צינור אוויר נוסף. מדיטסט לא הייתה אחראית לבחירת שיטת התיקון, לא התקינה את השרוול ולא קיבלה החלטות בשטח.

  • סיכומו של דבר שלא הוכחה רשלנות מצידה של מדיטסט, וגם לא הוכח קשר סיבתי בין פעולותיה לבין הנזק, ולכן אני דוחה את ההודעה שנשלחה לה.
 הנזק: 
  • מומחה בית המשפט קבע את נזקי התובע בסך של 71,763 ₪ כולל מע"מ. עוד קובע המומחה כי על סכום זה מתווספים הסכומים ששילם התובע בגין בדיקות שביצע בביתו ובגין עלות חוות דעת המהנדס מטעמו אך מנגד יש להפחית תשלומים ששירביט כבר שילמה לתובע (סעיף יד' לחוות הדעת).

  • במענה לשאלות ההבהרה ששלח התובע, קבע המומחה (נספח ג' להודעת התובע מיום 14.7.21) שניתן לשקול להוסיף לסכום הפיצוי סך של 2,195 ₪ (2,500 ₪ + מע"מ בניכוי 640 ₪ + מע"מ) בגין משטח עבודה של ארון חדר הרחצה אם יוכח כי הוא אכן נשבר והיה צריך להחליפו. עוד קבע המומחה כי יש להוסיף סך של 2,797 ₪ (2,820 ₪ + מע"מ בניכוי 450 ₪ + מע"מ) אם אכן יוכח שהמקלחון נשבר בעת ביצוע עבודות הפירוק והיה צורך להחליפו. עוד קבע המומחה כי יש להוסיף בגין "בלתי צפוי מראש" פיצוי בשיעור של 5% ע"ס של 2,920 + מע"מ ובסה"כ 3,446 ₪.


  • לפיכך דרש התובע לקבל סך של 218,049 ₪ (סע' 10 לסיכומיו) לפי הפירוט להלן:

    • ראש הנזק
    • הסכום הנתבע
    • נזק עפ"י חוות דעת מומחה בית המשפט + תוספת לאחר שאלות הבהרה
    • 80,128 ₪
    • עוגמת נפש/אובדן הנאה ושימוש מהבית/אובדן ימי ו/או שעות עבודה
    • 35,000 ₪
    • אגרה ראשונה ושניה
    • 4,684 ₪
    • שכ"ט מומחה התובע, מר קרבצ'יק
    • 4,095 ₪
    • עלות ליווי ביקור מומחה בית המשפט למומחה התובע
    • 2,106 ₪
    • חלקו של התובע בשכ"ט מומחה בית המשפט
    • 3,900 ₪
    • (בניכוי הסכום שאינו שנוי במחלוקת)
    • (15,699 ₪)
    • ריבית והצמדה מיום האירוע ועד למועד כתיבת הסיכומים
    • 54,490 ₪
    • שכ"ט עו"ד בגובה 20%
    • 49,345 ₪
    • סה"כ 
    • 218,049 ₪ 

    • לעומת זאת, שירביט טענה בסיכומיה (סע' 25-26) כי סכום הפיצוי שיש לפסוק לתובע הינו כדלקמן:

      • ראש הנזק
      • הסכום הנתבע
      • נזק עפ"י חוות דעת מומחה בית המשפט
      • 71,763 ₪
      • (בניכוי סכום הפיצוי שכבר שולם לתובע )
      • (15,699 ₪)
      • שכ"ט מומחה בית המשפט
      • 3,900 ₪
      • שכ"ט מהנדס התובע
      • 6,201 ₪ אך לטענת שירביט, יש לקבוע שכר ראוי
      • אגרות בית המשפט
      • לא נקבה בסכום
      • שכ"ט עו"ד
      • בהתאם לתקנות הלשכה
      • סה"כ


      • עוד טענה שירביט, כי אם יקבע בית המשפט שעליה לפצות את התובע יש למקד זאת רק לגבי נזקים שנקבעו על ידי המומחה מטעם בית המשפט ויש להטיל כל סכום אחר שייקבע על נץ לאור התנהלותה מול התובע ובמסגרת הההליך שאלמלא התעקשותה היה אמור להסתיים כבר בחודש אפריל 2022. עוד טענה שירביט כי מאחר שנץ הודיעה שהיא מוותרת על ההודעות לצדדים שלישיים, יש לחייבה בהוצאות שנגרמו לשירביט בשל ניהול ההליך המשפטי שלא לצורך החל מחודש אפריל 2022 ואילך, וכן לחייב את נץ בהוצאות שנגרמו לשירביט בעקבות הגשת ההודעה לצד ג' נגדה (סע' 28-29 לסיכומיה).

      • עוד טענה שירביט, כי יש לחייב את נץ בחלק העיקרי של נזקי התובע בהיותה האחראית על ניהול מקרה הביטוח של התובע ובמיוחד לעניין ההוצאות שבהן לא קבע המומחה מטעם בית המשפט שיש לשאת בהן (סע' הסיכום לסיכומיה של שירביט).
      •  
      • נץ בסיכומיה לא התייחסה לסכומי הפיצוי אלא טענה, שיש לדחות את התביעה נגדה ולחייב את התובע בהוצאות ההליך כולו, לרבות הגשת ההודעות לצדדי ג', וככל שתתקבל חלק מהתביעה, יש לקבל את ההודעות לצדדים שלישיים כנגד צדדי ג' 1 ו-2 (סע' 59 לסיכומיה של נץ). לחילופין טענה נץ, שיש לחייב את שירביט בכל נזק שנץ תחויב בו כפיצוי לתובע (סע' 52 ו- 60 לסיכומיה).
      •  
      • לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים לעניין הנזק, אני מחליטה לפסוק לתובע את הסכומים כדלקמן:

      • באשר לפיצוי בגין הנזק שנגרם בביתו של התובע - מאחר שהנתבעות לא העלו כל טענה עניינית כנגד הסכומים שקבע המומחה מטעם בית המשפט הן בחוות דעתו והן במענה לשאלות ההבהרה, מצאתי שיש לפסוק לתובע את מלוא סכום הפיצוי שקבע מומחה בית המשפט, ואני פוסקת לכן לתובע בגין ראש נזק זה סך של 80,128 ₪.

      • שירביט כבר שילמה לתובע סך של 15,699 ₪ (סע' 45 לכתב התביעה), ויש להפחית סכום זה.

      • התובע דרש, בין היתר, פיצוי בגין עוגמת נפש והפסד ימי עבודה. בנסיבות העניין יש ממש בטענתו. העבודות לאיתור הנזק נפרשו על פני חמישה חודשים (!), שבמהלכם ביקרו בעלי מקצוע בביתו של התובע 27 פעמים. טענת התובע, לפיה כל ביקור נמשך בממוצע כ- 3 שעות, לא נסתרה. אני מאמינהה לעודת התובע שטען שכל ביקור של בעל מקצוע פגע בשגרת המשפחה, וגרם לו לעגמת נפש ואף לאובדן שעות עבודה לא מועטות. לא נסתרה גם עדות התובע באשר לכך שהתנהלות הנתבעות הביאה להשבתת חלקים מביתו, לצורך בריקון דליי מים שנצברו במזווה במשך תקופה ממושכת, השבתת חדר האמבטיה ששירת 4 נפשות לרבות תינוקת ואשר כלל את האמבטיה היחידה בבית, קושי להשתמש במכונת הכביסה ובאיזור תליית הכביסה בשל שבירת הרצפה וחציבה בקיר (סע' 41-44 לכתב התביעה), הלכלוך והטרחה שכל ביקור של בעל מקצוע יוצר בבית. התובע כינה את תנאי המגורים בתקופה הזו כ"אתר בנייה" (סע' 7-9 וסע' 43 לסיכומים מטעמו), ועדותו בעניין האופן שבו הושאר הבית לאחר כל ביקור לא נסתרה. לאור האמור, אני פוסקת לתובע סך של 20,000 ₪ בגין ראש נזק זה. 

      • עלות מומחה התובע – התובע דרש סך של 4,095 ₪ בגין הכנת חוות הדעת וסך של 2,106 עבור השתתפות בעת ביקור המומחה מטעם בית המשפט ובסה"כ 6,201 ₪. שירביט טענה שיש להסתפק בשכר ראוי. מדובר בעלות סבירה ולא מצאתי שיש בסכום זה משום חריגה מהשכר הראוי בנסיבות. לפיכך, אני פוסקת לתובע החזר הוצאות בגין המומחה מטעמו בסך כולל של 6,201 ₪.

      • בנוסף, תישאנה הנתבעות 1-2 יחד ולחוד גם בהוצאות התובע בגין התביעה (אגרות, חלקו בשכ"ט מומחה בית המשפט בהכנת חוות הדעת והמענה לשאלות ההבהרה). 


      • התובע דרש לפסוק לו גם ריבית מיוחדת, וזאת בהתאם לסעיף 28 א לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981. סעיף זה קובע כדלקמן:
      • "מבטח בביטוחים אישיים, שלא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדים שבהם היה עליו לשלמם לפי סעיף 27, יחייבו בית המשפט, ולעניין מבטח כאמור בביטוחים שאינם ביטוחים אישיים – רשאי בית המשפט לחייבו, בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי עשרים מן הריבית הצמודה, ולעניין מבטח בביטוח סיעודי – יחייבו כאמור בשיעור שלא יפחת מפי עשרה מאותה ריבית, אלא אם כן החליט בית המשפט לקבוע שיעור נמוך יותר, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הריבית המיוחדת תחושב על תגמולי הביטוח האמורים ועל תוספת הפרשי ההצמדה על תגמולים אלה לפי סעיף 28, מהמועדים בהם היה על המבטח לשלמם עד תשלומם בפועל; הריבית המיוחדת תשולם בנוסף לריבית האמורה בסעיף 28.
      • לענין זה, "ביטוחים אישיים" – ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח מפני מחלות ואשפוז, ביטוח לפי דרישות פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, ביטוח רכב (רכוש), ביטוח דירות ותכולתן, ולמעט ביטוח אחריות." (ההדגשות אינן במקור – ה.א.).
      • הפסיקה קבעה ביחס לפיצוי זה: 
      • "הטלת ריבית מיוחדת מסורה לשיקול-דעתו של השופט היושב בדין, על-פי המסגרת   הקבועה בחוק. סעיף 27 לחוק קובע את חובת התשלום של המבטח בתוך 30 יום מיום שהיה בידי המבטח המידע הדרוש לבירור חבותו או מיום הגשת התביעה, באותם מקרים שאינם שנויים במחלוקת בתום-לב... על מנת להראות, כי המחלוקת הינה בתום לב, מספיק שהמבטח יציג טעם לסרובו לשלם את תגמולי הביטוח. הטעם יכול שיהיה מבוסס על טענה משפטית ויכול שיהיה מבוסס על עובדה..." יודגש: הטעם שתעלה החברה חייב להיות ענייני ואמיתי. בית המשפט לא יעניק מחסה לחברה המבטחת המנסה להתחמק מחובותיה בטענות שעל פניהן אין בהן ממש. אחד האמצעים שבית המשפט יכול להזדקק להם במקרה כמצוין לעיל הוא סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, המקנה לשופט סמכות להגדיל את שיעור הפיצוי באותם מקרים שחברת הביטוח עשתה שימוש בהליך המשפטי כאמצעי לעכב את התשלום ולהתיש את המבוטח."
      • ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מנשה ישר, מט(2) 749 (1995)‏‏, פסקה 20 לפסק הדין.


      • בנסיבות המקרה שבפני אני סבורה כי בכל הנוגע לתקופה שמאז חוות הדעת של מומחה בית המשפט, יש לחייב את שירביט בריבית מיוחדת. שירביט לא חלקה בכל דרך שהיא על קביעותיו של המומחה, לא חלקה על חבותה כלפי התובע, וסירובה לשלם לתובע אחרי חוות הדעת של מומחה בית המשפט, נבע רק מטענתה אודות אחריותה המשותפת של נץ לנזקים הללו. בכך, הותירה שירביט את התובע "בן ערובה" למחלוקות שלה עם נץ וזאת תוך התעלמות מחובותיה כלפיו על פי הפוליסה.
    •    
      • מכל הסיבות האלה, אני סבורה שהמקרה בפניי הוא מאותם מקרים שבהם יש לעשות שימוש בהוראות סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח ולחייב את הנתבעת בריבית מיוחדת, שאותה אני מעמידה על שיעור של פי 2 מהריבית הקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה. ריבית נוספת זו תחול רק על הפיצוי שנקבע לעיל בגין הנזק לבית, ורק על שירביט. ריבית זו תתווסף לסכומים שקבע מומחה בית המשפט (בניכוי הסכומים שכבר שולמו על יד שירביט), וחישובה יחל מ 30 יום ממועד חוות דעתו.

      • לעניין שכ"ט עו"ד - התובע מבקש לפסוק שכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ. התובע לא צירף הסכם שכר טרחה המוכיח מהו שכר הטרחה אותו התחייב לשלם לבאי כוחו. שירביט טענה שיש להעמיד את שכר הטירחה על השיעור המינימלי המומלץ לפי לישכת עורכי הדין. לנוכח הסכומים שנפסקו לטובת התובע אני מעמידה את שכר הטרחה שישולם לתובע ע"ס של 17,700 ₪. סכום זה ישולם יחד ולחוד על ידי שתי הנתבעות, וישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

      • בשל ההודעה לצד ג' שנדחתה, תשלם נץ למדיטסט את הוצאות ההליך. מכיוון שמדיטסט לא הייתה מיוצגת אני מעמידה את הסכום על סך של 6,000 ₪ סכום זה יישא הפרשי צמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

      • בשולי הדברים אציין, כי בתביעה ביקש התובע להתיר לו פיצול סעדים, אך לא חזר על בקשה זו בסיכומיו, ומכאן שזנח אותה.

      •  
    •  המזכירות תעביר עותק פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק. 

 ניתן היום, ט"ו אייר תשפ"ה, 13 מאי 2025, בהעדר הצדדים.                                                                                      


05Oct

מדריך מקיף לסוגיה הביטוחית של שריפות בסוכות: מי משלם כשהסוכה נשרפת? מה מכסה הביטוח? כללי בטיחות חיוניים מהרשות החרדית, תרחישים נפוצים ופתרונות מעשיים למניעה וטיפול בנזקי אש. כל מה שצריך לדעת על ביטוח סוכה לחג בטוח ושקט.

מבוא

כל שנה, עם כניסת חג הסוכות, מתרחשים עשרות אירועי שריפה במרפסות, בחצרות ובשטחים ציבוריים בשל סוכות שמתלקחות. השילוב בין חומרים דליקים (סכך, קישוטים, בדים), מקורות הצתה (נרות, גחלים, מערכות חשמל), ומרחבים מוגבלים הופך את הסוכה לסיכון אש משמעותי.במגזר החרדי, שבו צפיפות הסוכות גבוהה במיוחד, השימוש בנרות נפוץ, והקישוטים מרהיבים ומעוטרים - הסיכון גבוה אף יותר. הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי פועלת כל שנה להעלאת המודעות לבטיחות בסוכה, אך השאלה המרכזית נותרת: כשמשהו כן קורה - מי אחראי? מי משלם? והאם הביטוח מכסה?

של מי הסוכה? זיהוי הבעלות

השאלה "של מי הסוכה?" היא לא תמיד פשוטה:

סוכה במרפסת פרטית

כאשר הסוכה עומדת במרפסת של דירה פרטית, הבעלות והאחריות ברורות - הן של בעל הדירה או השוכר. הסוכה נחשבת לרכוש פרטי וכל נזק הנובע ממנה הוא באחריות הדייר.

סוכה משותפת בחצר בניין

במקרים רבים, דיירים מקימים סוכה משותפת בחצר הבניין. כאן הבעלות משותפת, והאחריות מתחלקת בין כל המשתתפים. חשוב שתהיה הסכמה בכתב על חלוקת האחריות והעלויות.

סוכה במוסד ציבורי או בית כנסת

סוכות בבתי כנסת, בישיבות או במוסדות ציבוריים נמצאות באחריות המוסד. המוסד צריך לוודא שיש ביטוח מתאים והתאמות בטיחות.

סוכת השכן שגרמה נזק

מצב מורכב במיוחד: הסוכה של השכן התלקחה וגרמה נזק לדירה שלך. כאן מתעוררות שאלות משפטיות וביטוחיות מורכבות.

סוגי הנזקים ומיהו הנפגע

נזק לסוכה עצמה

אם הסוכה נשרפה לחלוטין, השאלה היא האם יש ביטוח שמכסה את הסוכה כרכוש. ברוב המקרים, ביטוח תכולה סטנדרטי לא יכסה סוכה זמנית.

נזק לדירה

אש שמתחילה בסוכה עלולה לגרום נזקים למבנה הדירה:

  • נזקי אש למרפסת, חלונות, קירות
  • נזקי עשן לקירות הפנים
  • נזקי כיבוי (מים, חומרי כיבוי)
  • נזק לתכולה (רהיטים, חפצים)

נזק לשכנים

אש שמתחילה בסוכה שלך עלולה להתפשט:

  • לדירה מעליך
  • לדירות הסמוכות
  • לרכב שחונה מתחת
  • לרכוש משותף בבניין

נזק לגוף

במקרים חמורים - פציעות או חלילה גרוע מכך.

הכיסוי הביטוחי: מה מכוסה ומה לא?

ביטוח דירה סטנדרטי

מה ככל הנראה מכוסה:

  • נזק שנגרם לדירה עצמה מאש שהתחילה בסוכה שלך (במסגרת כיסוי הנזקים לדירה)
  • אחריות כלפי צד שלישי - אם הסוכה שלך גרמה נזק לשכן
  • נזק לדירה שלך מסוכה של שכן (במסגרת הכיסוי לדירה שלך)

מה ככל הנראה לא מכוסה:

  • הסוכה עצמה כמבנה זמני
  • קישוטים יקרי ערך בסוכה
  • נזק שנגרם עקב רשלנות חמורה (למשל, השארת נרות דולקים ללא השגחה)
  • נזק במקרה של אי עמידה בתקני בטיחות

ביטוח תכולה

ביטוח תכולה סטנדרטי בדרך כלל לא יכסה את הסוכה עצמה כיוון שהיא:

  1. מבנה זמני
  2. נמצאת מחוץ לדירה
  3. עשויה מחומרים דליקים במיוחד

אבל: נזק לתכולת הדירה עקב אש שהתחילה בסוכה - כן מכוסה.

ביטוח אחריות כלפי צד שלישי

זה הכיסוי הקריטי ביותר במקרה של סוכה שגורמת נזק לאחרים. הפוליסה הסטנדרטית כוללת בדרך כלל כיסוי של מיליון שקל ומעלה.מה מכוסה:

  • נזק שהסוכה שלך גרמה לשכנים
  • נזק לרכב שחנה מתחת
  • פציעות לאנשים
  • הוצאות משפט

תנאים:

  • חשוב שלא הייתה רשלנות חמורה
  • יש לפעול לפי הוראות הבטיחות הסבירות
  • יש לשתף פעולה עם חברת הביטוח

תרחישים נפוצים ופתרונות

תרחיש 1: הסוכה שלי נשרפה ולא גרמה נזק נוסף

הפתרון הביטוחי: ככל הנראה לא תהיה כיסוי לסוכה עצמה. זה הפסד אישי שלא מכוסה.

תרחיש 2: הסוכה שלי נשרפה וגרמה נזק למרפסת שלי

הפתרון הביטוחי: ביטוח הדירה שלך אמור לכסות את הנזק למבנה. תגיש תביעה לחברת הביטוח שלך.

תרחיש 3: הסוכה שלי נשרפה וגרמה נזק לשכן

הפתרון הביטוחי:

  • השכן יגיש תביעה לחברת הביטוח שלו (כיסוי ראשוני)
  • חברת הביטוח של השכן תפנה אליך/לחברת הביטוח שלך בתביעת שיבוב
  • ביטוח האחריות כלפי צד שלישי שלך יכסה את הנזק (אם לא הייתה רשלנות חמורה)

תרחיש 4: הסוכה של השכן נשרפה וגרמה נזק לי

הפתרון הביטוחי:

  • דרך א' (מומלצת): תגיש תביעה לחברת הביטוח שלך, והם יטפלו בשיבוב מול השכן
  • דרך ב': תפנה ישירות לשכן/לחברת הביטוח של השכן עם תביעת נזיקין

תרחיש 5: סוכה משותפת נשרפה וגרמה נזקים

הבעיה: קשה לקבוע מי אחראי כאשר הסוכה משותפת.הפתרון: אם מישהו נפגע, הוא יפנה לביטוח שלו, וחברת הביטוח תחליט אם לפנות למי מבין השותפים בתביעת שיבוב.

המלצות מעשיות

לפני החג

  1. בדוק את הפוליסה שלך:
    • האם יש כיסוי אחריות כלפי צד שלישי?
    • מה גובה הכיסוי? (מומלץ לפחות מיליון שקל)
    • האם יש חריגים ספציפיים?
  2. תעד את הסוכה:
    • צלם תמונות של הסוכה והסביבה לפני החג
    • שמור קבלות על חומרים וקישוטים יקרי ערך
    • תעד התאמות בטיחות שעשית
  3. התייעץ עם סוכן הביטוח:
    • האם יש צורך בהרחבת כיסוי?
    • האם יש דרישות מיוחדות לסוכה?
    • האם יש צורך בדיווח מראש?
  4. בצע התאמות בטיחות:
    • התקן גלאי עשן במרפסת/בסמוך לסוכה
    • הכן מטפה כיבוי זמין
    • ודא שמערכת החשמל תקינה ומאושרת
    • שמור מרחק בטיחות מנרות וגחלים

במהלך החג

  1. אל תשאיר נרות או גחלים ללא השגחה
  2. אל תעשן בסוכה
  3. שמור על מעברים פנויים לפינוי במקרה חירום
  4. אל תעמיס חיבורי חשמל
  5. בדוק את הסוכה מדי יום לסימני סכנה

במקרה של שריפה

  1. פנה מיד למוקד 102
  2. פנה את כל האנשים לבטחון
  3. אל תנסה לכבות שריפה גדולה לבד
  4. תעד את הנזק (תמונות, סרטונים)
  5. דווח לחברת הביטוח תוך 24-48 שעות
  6. אל תזרק דברים או תתחיל בשיפוצים לפני שהשמאי יגיע
  7. אסוף עדויות ועדים

מלכודות נפוצות שכדאי להימנע מהן

מלכודת 1: "זה רק לשבוע, לא צריך ביטוח"

הסוכה אולי זמנית, אבל הנזק שהיא יכולה לגרום הוא קבוע. חובה שיהיה כיסוי אחריות כלפי צד שלישי.

מלכודת 2: "השכן ישלם, אין לי מה לדאוג"

גם אם השכן אשם, התהליך של קבלת פיצוי ממנו יכול להיות ארוך ומסובך. עדיף לפנות לביטוח שלך תחילה.

מלכודת 3: "לא דיווחתי כי חששתי שיבטלו את הפוליסה"

אי דיווח על אירוע יכול להוביל לביטול כיסוי בעתיד. תמיד כדאי לדווח.

מלכודת 4: "ניקיתי הכל לפני שהשמאי הגיע"

זה יכול לפגוע ביכולת להוכיח את הנזק. תמיד תעד לפני שמנקים.

מלכודת 5: "הסכמנו בעל פה על סוכה משותפת"

תמיד כדאי הסכם בכתב שמגדיר אחריות, גם אם זה נראה מוגזם בין שכנים טובים.

סיכום והמלצה מרכזית

שריפת סוכה היא אירוע שיכול להפוך מחגיגת מצווה לסיוט משפטי וכלכלי. המפתח הוא:

  1. הכנה נכונה - ודא שיש לך כיסוי ביטוחי מתאים
  2. בטיחות קפדנית - רוב השריפות ניתנות למניעה
  3. תיעוד מקיף - לפני, במהלך ואחרי
  4. תגובה מהירה - דווח לחברת הביטוח מיד
  5. ייעוץ מקצועי - בעת ספק, התייעץ עם סוכן ביטוח או עורך דין

זכור: הביטוח לא מיועד רק למקרי קיצון. הוא כלי שמאפשר לך לחגוג את החג בראש שקט, בידיעה שאם יקרה משהו, אתה מוגן.

חג שמח ובטוח!


04Oct

בלוג זה מסביר מדוע הכיסוי לאחריות כלפי צד שלישי בפוליסת דירה הוא הרחבה נפרדת, שאינה מושפעת מהחריג של "דירה לא תפוסה". בעוד שהחריג תקף רק לנזקי מים לרכוש, כיסוי צד ג’ נשאר בעינו גם כשהדירה ריקה. בפוליסות משכנתא רבות ההרחבה הזו כלל אינה כלולה – ולכן בעלי דירות רבים חשופים לתביעות כבדות מבלי לדעת זאת.


ביטוח דירה: כיסוי צד שלישי אינו תלוי בתפוסת הדירה

בעלי דירות רבים בטוחים כי פוליסת הביטוח שלהם – במיוחד אם נרכשה דרך הבנק לצורך משכנתא – מספקת להם כיסוי מלא לכל תרחיש. אלא שבפועל, התמונה שונה לחלוטין.אחת הטענות הנפוצות של חברות הביטוח בעת דחיית תביעות היא כי הדירה לא הייתה "תפוסה" מעל 60 יום, ולכן אין כיסוי ביטוחי. אבל חשוב להבין: טענה זו נכונה רק לגבי נזקי רכוש (מבנה ותכולה) – לא לגבי אחריות כלפי צד שלישי.


הפוליסה התקנית – רף מינימום מחייב

הפוליסה התקנית לביטוח דירה ותכולה, שנקבעה בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח, מהווה סטנדרט מחייב בדין.

כל פוליסה חייבת לכלול את הכיסויים והתנאים שנקבעו בתקנות, ולא ניתן לגרוע מהם.

חברת ביטוח רשאית רק להרחיב את ההגנה, אך לא להרע אותה.


חריג “דירה שאינה תפוסה” – היכן הוא באמת חל

בפוליסה התקנית יש התייחסות לסייג "דירה שאינה תפוסה למעלה מ-60 יום רצופים" – אך הוא חל אך ורק על כיסוי נזקי מים ונוזלים אחרים (מבנה/תכולה).

מטרתו: למנוע מצב שבו נזק מתמשך מתרחש מבלי שאיש שם לב אליו, בגלל שהדירה ריקה.לעומת זאת, בפרק אחריות כלפי צד שלישי אין כלל אזכור לסייג הזה.

מדובר בפרק עצמאי, שמטרתו להגן על המבוטח מפני תביעות נזיקיות של צדדים שלישיים, כמו שכנים שניזוקו מהצפה או אורח שנפגע.


כיסוי אחריות כלפי צד שלישי – הרחבה נפרדת

כיסוי צד ג’ בפוליסת דירה הוא הרחבה ולא חלק מהכיסוי הבסיסי.

במילים אחרות: הוא לא ניתן אוטומטית עם רכישת הביטוח, אלא רק אם המבוטח בחר בו והוסיף אותו לפוליסה.

🏦 פוליסות משכנתא – חשיפה גדולה ללא כיסוי

כאשר הבנק מחייב את הלווה לרכוש ביטוח דירה לצורך משכנתא, הדרישה מתייחסת ל־ביטוח מבנה בלבד (כדי להבטיח את הבטוחה של ההלוואה).

בפועל:

  • הרחבות כגון אחריות צד שלישי או ביטוח תכולה לא נדרשות על ידי הבנק.
  • ברוב הפוליסות הסטנדרטיות שנרכשות דרך הבנקים – ההרחבה הזו כלל אינה נכללת.
  • המשמעות: דירה מבוטחת אמנם למבנה, אבל בעליה חשוף לחלוטין לתביעות נזיקיות מצד שכנים או צדדים אחרים.

מיתוס מול מציאות

מיתוס: אם אין כיסוי לנזקי מים כי הדירה לא הייתה מאוישת – גם אין כיסוי לאחריות כלפי צד שלישי.

✔️ מציאות: כיסוי צד ג’ הוא פרק נפרד. החריג "דירה לא תפוסה" חל רק על רכוש. אם הרחבת צד ג’ נרכשה – הכיסוי קיים גם אם הדירה ריקה מעל 60 יום.


השלכות משפטיות

  • תקנה 2 לתקנות הפיקוח אוסרת לגרוע מהתנאים הקבועים בפוליסה התקנית.
  • חריגים תקפים רק אם הם מופיעים בפרק המתאים.
  • בתי המשפט בישראל מפרשים חריגים בצמצום, ובמיוחד כשמדובר בכיסוי אחריות לצד שלישי שנועד להגן גם על ניזוקים חפים מפשע.




הנוסח הרשמי – פרק ב1' מתוך הפוליסה התקנית

לשם שלמות, הנה נוסח הפוליסה התקנית עצמה בפרק ב1 – ביטוח אחריות כלפי צד שלישי:

פרק ב1' – ביטוח אחריות כלפי צד שלישי
פרק זה יחול רק אם צוין במפרט.
8ג. מקרה הביטוח
מקרה הביטוח הוא חבות המבוטח או בני משפחתו, לרבות עובדי משק ביתו, לשלם לצד שלישי על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], בכפוף לגבולות האחריות הנקובים במפרט בשל אירוע תאונתי שהתרחש בשטח מדינת ישראל או ב"אזור" כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007, וגרם ל –
(1) מוות, מחלה, פגיעה, ליקוי גופני, לקוי נפשי או ליקוי שכלי;
(2) נזק או אבדן לרכוש צד שלישי


.8ד. טיפול בתביעות
(א) המבטח רשאי, ולפי דרישת צד שלישי – חייב, לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח כאמור בסעיף קטן (ב), והמבוטח לא התנגד כאמור באותו הסעיף; ואולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי מבוטח תעמוד לו גם כלפי צד שלישי.
(ב) דרש צד שלישי מהמבטח תגמולי ביטוח כאמור בסעיף קטן (א), יודיע המבטח למבוטח בכתב בתוך 7 ימי עסקים מיום הדרישה על הדרישה כאמור וכי אם לא יודיע לו המבוטח על התנגדותו לתשלום הפיצוי בתוך 30 ימים, ישלם המבטח לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהוא חייב למבוטח, אם הוא חייב בתשלומם.
(ג) המבטח רשאי ליטול על עצמו או לנהל בשם המבוטח את ההגנה של כל תביעה והמבוטח ייתן למבטח, לפי בקשתו, עזרה הנחוצה למבטח לצורך יישוב תביעה של צד שלישי.
(ד) במקרה של תביעה או תביעות נגד המבוטח הנובעות ממקרה ביטוח אחד או מסדרת מקרים שאפשר ליחסם למקור אחד או לסיבה אחת, והמכוסים לפי פרק זה של הפוליסה, יהיה המבטח רשאי לשלם למבוטח את מלוא סכום הביטוח לפי פרק זה, ולאחר תשלום כזה יהיה המבטח פטור מניהול התביעה או התביעות האמורות ולא תחול על המבטח שום אחריות נוספת בקשר לכך, חוץ מהוצאות משפט שקבע בית משפט או הוצאות סבירות שהוצאו בקשר לתביעות האמורות.8ה. כיסוי הוצאות משפט
במקרה של תביעה לתשלום תגמולי ביטוח לפי פרק זה, יישא המבטח, בהוצאות משפט סבירות שבהן על המבוטח לשאת בשל חבותו, אף מעבר לגבול האחריות לפי פרק זה.


8ו. חריגים לחבות כלפי צד שלישי
המבטח לא יהיה אחראי לשפות את המבוטח בשל סכום שיושת עליו או שנשא בו אם עילתו נובעת מאחד מאלה:
(1) חבות כלפי מועסקים שיש ביניהם ובין המבוטח יחסי עובד–מעביד;
(2) נזק שנגרם לבני משפחתו של המבוטח או עובד משק ביתו של המבוטח;
(3) חבות של המבוטח כלפי צד שלישי הקשורה באופן ישיר למקצועו או לעיסוקו של המבוטח, אלא אם כן צוין כיסוי לפעילות זו במפורש במפרט;
(4) אחריותו המקצועית של המבוטח או אחריות הנובעת ממוצרים המיוצרים, מטופלים, משווקים או מתוחזקים בידי המבוטח במסגרת פעילות עסקית כלשהי;
(5) רכב כהגדרתו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, מנוף, מכשיר הרמה, כלי טיס, כלי שיט, כלי ממונע המשמש לנסיעה;
(6) שימוש בכלי נשק;
(7) בעלי חיים שאינם חיות מחמד ביתיות, כלב מסוכן או מגזע מסוכן, כהגדרתם בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002;
(8) שימוש בבריכת שחייה הכוללת מערכת סינון, ג'קוזי או סאונה חיצוניים למבנה הדירה, אלא אם כן צוין אחרת במפרט;
(9) ביצוע עבודות בדירה בידי בעל מקצוע ומשך העבודות עולה על שבועיים ימים מיום תחילת העבודה בפועל;
(10) תביעה המוגשת כנגד המבוטח בבית משפט מחוץ לגבולות מדינת ישראל.


8ז. אי-תחולת ביטוח חסר
סעיף 60 לחוק חוזה הביטוח לא יחול על פרק זה.


29Aug

גלה את האמת על רשלנות וביטוח בישראל! מדריך מקיף המסביר מדוע רשלנות יומיומית רגילה מכוסה במלואה על פי חוק חוזה הביטוח (סעיפים 18-25). למד איך להגן על זכויותיך כמבוטח מפני טענות שווא של חברות הביטוח שמנסות לדחות תביעות בטענה לרשלנות. הפוסט מבהיר את ההבדל החוקי בין רשלנות רגילה (שכחת סיר על הגז, עזבת חלון פתוח, איבוד תכשיטים) לבין "מעשה מכוון" שאכן מצדיק דחיית תביעה. קבל כלים מעשיים להתמודדות עם טריק "הרשלנות התורמת" שחברות הביטוח משתמשות בו כדי לקצץ בפיצויים. מידע חיוני לכל מבוטח - דע את זכויותיך ואל תוותר על הפיצוי המגיע לך על פי החוק הישראלי.

"אתה רשלן, לא נשלם לך!"

רבים מאיתנו חיים בפחד שמא חברת הביטוח תדחה את התביעה שלנו בטענה שהיינו רשלנים. "עזבת את החלון פתוח לפני הגשם?", "שכחת את הסיר על הגז?", "איבדת את התכשיט בזמן שחייה?". אבל האמת היא אחרת לגמרי.

הביטוח נוסד על הרשלנות - לא למרותה

כאן טמונה עובדה יסודית שחברות הביטוח מעדיפות שלא נדע: הביטוח קיים בדיוק בגלל הרשלנות שלנו. חברת הביטוח יודעת מראש שאנו בני אדם, ובני אדם עלולים להיות רשלנים. היא מחשבת את הפרמיות שלה בהתאם לסיכון הזה ומרוויחה מכך.

דוגמאות מהחיים:

האמא שיצאה להביא את הילד מהגן ושכחה סיר שמן על הגז, שגרם לשריפה - זו בדיוק הסיטואציה שהביטוח נועד לכסות. חברת הביטוח לא יכולה להגיד: "אה, היית רשלנית, אז אנחנו לא משלמים".השחיין שאיבד תכשיט יקר בים - גם כאן, האובדן הוא תוצאה של רשלנות אנושית רגילה, ובדיוק בשביל זה יש ביטוח.

מה עם נזקי צד שלישי?

העיקרון הזה תקף גם כשאנחנו גורמים נזק לאחרים. נדליק נר בצימר ושכחנו אותו? גרמנו לשריפה? הביטוח צריך לכסות גם את זה. הרי זו בדיוק הסיטואציה שבשבילها רכשנו ביטוח אחריות כלפי צד שלישי.

הטריק של "הרשלנות התורמת"

חברות הביטוח משתמשות לעיתים במונח מתוחכם: "רשלנות תורמת". זה נשמע מאוד מקצועי ומפחיד, אבל לעיתים קרובות זו בעיקר טקטיקה פסיכולוגית. המטרה היא לגרום לנו להרגיש אשמים ולוותר על חלק מהפיצוי המגיע לנו.

איך זה עובד?

החברה תגיד לכם: "נכון, יש לכם כיסוי, אבל בגלל שתרמתם לנזק ברשלנותכם, אנחנו נפחית מהפיצוי". פתאום אתם מרגישים שאתם צריכים להיות אסירי תודה על מה שאתם מקבלים, במקום לדרוש את מה שמגיע לכם על פי הפוליסה.

מה אומר החוק הישראלי?

חוק חוזה הביטוח בישראל (סעיפים 18-25) קובע בדיוק מתי מותר לחברת הביטוח להפחית או לדחות תביעה. החוק מבחין בין:

רשלנות רגילה - מכוסה במלואה ✅

  • שכחת את הסיר על הגז
  • עזבת את החלון פתוח לפני סערה
  • איבדת תכשיט בזמן שחייה
  • שכחת לנעול את הרכב

"מעשה מכוון" או רשלנות קיצונית - לא מכוסה ❌

  • הצתה מכוונת
  • נהיגה בשכרות
  • השארת הבית פתוח במכוון לפני נסיעה ארוכה

החוק ברור: רק במקרים קיצוניים של התנהגות מכוונת או רשלנות חמורה במיוחד, חברת הביטוח יכולה לדחות תביעה.

הלקח המעשי

בפעם הבאה שתגישו תביעת ביטוח ויגידו לכם "אבל זה בגלל הרשלנות שלכם", זכרו:

  1. הביטוח קיים בדיוק בגלל הרשלנות - לא למרותה
  2. החוק הישראלי תומך בכם - סעיפים 18-25 בחוק חוזה הביטוח מגנים על המבוטח
  3. רק "מעשה מכוון" או רשלנות קיצונית מצדיקים דחיית תביעה
  4. רשלנות יומיומית רגילה מכוסה במלואה
  5. אל תיתנו לרגשי אשמה להשפיע על זכויותיכם
  6. דרשו הפניה לסעיפי החוק הרלוונטיים אם חברת הביטוח מנסה לדחות
  7. התייעצו עם מומחה אם מרגישים שמנסים לקצץ לכם בפיצוי שלא כדין

זכרו: שילמתם פרמיה בדיוק בשביל הרגעים האלה. אתם לא מבקשים טובה - אתם דורשים את מה שמגיע לכם.

27Aug

דף הרשימה שקיבלתם מחברת הביטוח הוא רק קצה הקרחון. בחוברת התנאים הכלליים מסתתרים כיסויים חשובים כמו כסף מזומן, תכשיטים, שטיחים והוצאות לינה חלופית – בדיוק מה שיכול להכריע במקרה של תביעה. במדריך זה נציג דוגמאות אמיתיות מתוך פוליסות של חברות גדולות בישראל, נסביר איך להשתמש בחיפוש CTRL+F כדי למצוא את הסעיפים הקריטיים, ונראה למה חשוב להכיר את ההבדלים בין החברות. מדריך חובה לכל מבוטח שרוצה לדעת באמת מה מגיע לו.


רובנו מקבלים את מה שמכונה “דף הרשימה” – עמוד או שניים עם פירוט סכומי הביטוח והכיסויים העיקריים. זה מה שנשלח במייל או בדואר, וזה מה שאנחנו שמים בקלסר. אבל האמת היא שזהו רק קצה הקרחון.מאחורי כל פוליסה קיימת חוברת עבה של עשרות עמודים, הקרויה “התנאים הכלליים”. החוברת הזו היא לב־ליבה של הפוליסה – ושם מסתתרות ההטבות, החריגים והכיסויים המיוחדים שיכולים לעשות הבדל של אלפי שקלים במקרה של תביעה.


למה החוברת חשובה?

  1. כיסויים חבויים – הרבה פעמים תמצאו שם הרחבות שלא הופיעו בדף הרשימה: כיסוי לתכשיטים, שטיחים יוקרתיים, כסף מזומן בבית, הוצאות נוספות אחרי נזק ועוד.
  2. החרגות משמעותיות – למשל: הגבלת סכום לפיצוי על מחשבים ניידים או טלפונים, מגבלה על תכשיטים ללא הצהרה מראש.
  3. הטבות שלא ידעתם עליהן – שירותי חירום, סיוע משפטי, או כיסוי להוצאות לינה במקרה שהדירה נפגעה ואינה ראויה למגורים.

הבעיה – אף אחד לא קורא

האמת? כמעט אף אחד לא מכיר את החוברת הזו. חברות הביטוח מפרסמות אותה באתר שלהן, אבל מי באמת יושב לקרוא עשרות עמודים של “שפה ביטוחית”?


הפתרון – חיפוש ממוקד עם CTRL+F

הטיפ הפשוט ביותר: לא צריך לקרוא את כל החוברת.

  1. הורידו את הקובץ מאתר חברת הביטוח.
  2. פתחו אותו במחשב.
  3. הקישו CTRL+F (או Command+F במק).
  4. חפשו מילות מפתח לפי מה שמעניין אתכם.

דוגמאות:

  • כסף / כסף מזומן – תגלו מה מגבלת הכיסוי.
  • תכשיטים – תדעו אם צריך הצהרה מיוחדת.
  • שטיחים – תבינו אם מדובר בכיסוי נפרד.
  • הוצאות לינה – תגלו מה מגיע לכם במקרה של נזק כבד.

מדריך קצר לשימוש יעיל

  1. הכינו רשימת נושאים: מה חשוב לכם לדעת – תכשיטים, כסף מזומן, ציוד אלקטרוני, חיות מחמד, שכירות חלופית.
  2. בצעו חיפוש מילות מפתח: אל תסתפקו במילה אחת – נסו כמה ניסוחים (כסף / מזומן, תכשיט / זהב, רכב / אופניים חשמליים).
  3. שמרו את ההערות: רשמו בצד את הסעיפים שחשובים לכם – זה יחסוך זמן במקרי תביעה.
  4. בדקו את ההתאמה לדף הרשימה: אם יש פער בין מה שמופיע בחוברת למה שבדף – שאלו את הסוכן שלכם.

לסיכום

דף הרשימה הוא כמו תפריט מקוצר – אבל המנה המלאה נמצאת בחוברת התנאים הכלליים. אל תוותרו על הכרת ההרחבות והכיסויים שמגיעים לכם. זה לא דורש יותר מחמש דקות חיפוש ממוקד, ויכול להיות ההבדל בין פיצוי מלא לבין אכזבה גדולה.


מדריך מעשי עם דוגמאות אמיתיות מתוך פוליסות ביטוח דירה בישראל

1. כסף מזומן

🔹 הפניקס – ביטוח דירה (תנאים כלליים, פרק רכוש ביתי):

"כיסוי עבור אובדן או נזק לכסף מזומן השייך למבוטח, הנמצא בביתו, עד לסכום מירבי של 2,000 ₪."

🔹 מגדל – ביטוח דירה:

"כסף מזומן בבית – עד 1,500 ₪, ובכספת נעולה – עד 5,000 ₪."

💡 מה זה אומר בפועל? אם פרצו לביתכם ונגנב כסף, הפיצוי מוגבל מאוד – אלא אם שמרתם אותו בכספת שעומדת בהגדרה המדויקת של הפוליסה.


2. תכשיטים

🔹 כלל – ביטוח דירה (פרק רכוש):

"תכשיטים שלא הוצהרו מראש – פיצוי מירבי של עד 10% מסכום הביטוח הכולל לרכוש הביתי, ולא יותר מ-20,000 ₪ לאירוע."

🔹 הראל – ביטוח דירה:

"תכשיטים שאינם מבוטחים במפרט – כיסוי עד 2% מסכום הביטוח לרכוש ביתי, ולא יותר מ-10,000 ₪ לאירוע."

💡 המשמעות: מי שלא מצרף רשימת תכשיטים שמאית – יגלה ברגע האמת שהכיסוי מצומצם בהרבה ממה שחשב.


3. שטיחים ופריטי ערך מיוחדים

🔹 מנורה מבטחים – ביטוח דירה:

"שטיחים מזרחיים, עבודת יד, עתיקות, חפצי אמנות – יכוסו עד 5% מסכום הביטוח לרכוש ביתי."

🔹 הפניקס:

"פריטים מיוחדים (שטיחים, אוספים, חפצי אמנות) – פיצוי מירבי עד 7% מסכום הביטוח לרכוש ביתי, אלא אם הוצהרו בנפרד."

💡 המשמעות: מי שמחזיק שטיח פרסי בשווי גבוה – צריך להצהיר עליו בנפרד, אחרת לא יקבל את מלוא ערכו.


4. הוצאות לינה במקרה של נזק

🔹 מגדל:

"במקרה שנכס המגורים ניזוק ואינו ראוי למגורים – תישא החברה בהוצאות לינה חלופית למבוטח ולבני ביתו, עד 36 חודשים, ובסכום כולל שלא יעלה על 10% מסכום הביטוח על המבנה."

🔹 כלל:

"הוצאות מגורים חלופיים עקב נזק מכוסה – עד 24 חודשים, בסכום כולל שלא יעלה על 15% מסכום הביטוח על המבנה."

💡 ההבדלים עצומים – יש פוליסות שמכסות שנתיים, אחרות שלוש שנים.


טיפים אחרונים

  1. חפשו ב־CTRL+F את המילים: “כסף”, “תכשיטים”, “שטיחים”, “הוצאות לינה”.
  2. השוו בין חברות – ההבדלים יכולים להיות עשרות אלפי שקלים.
  3. הצהרה מראש = ביטחון – כל פריט יקר (תכשיט, שטיח, יצירת אמנות) – כדאי להצהיר ולצרף שומה/קבלה.

📌 המסקנה: מי שמכיר רק את דף הרשימה – מפספס חצי מהתמונה. הכוח האמיתי נמצא בחוברת התנאים הכלליים.


27Aug

🔍 מדריך מקיף לניצול מלא של פוליסת הביטוח שלכם! למדו איך להשתמש בחוברת התנאים הכלליים בצורה חכמה עם טכניקת Ctrl+F. גלו זכויות נסתרות, כיסויים נוספים וכסף מזומן שלא ידעתם שמגיע לכם. מילות חיפוש חכמות לביטוח דירה, רכב ובריאות. חסכו זמן יקר ומצאו את כל המידע הרלוונטי תוך דקות במקום לקרוא עשרות עמודים. כל מה שהסוכן לא ספר לכם על הפוליסה שלכם!

מה זה בעצם דף הרשימה וחוברת התנאים?

כשאתם מקבלים פוליסת ביטוח חדשה, אתם בעצם מקבלים שני מסמכים חיוניים:

  1. דף הרשימה/פוליסה - זה המסמך הקצר והאישי שלכם, שכולל את הפרטים הבסיסיים: סכומי ביטוח, דמי ביטוח, השתתפויות עצמיות
  2. חוברת התנאים הכלליים - זהו המסמך הארוך (עשרות עמודים!) שמכיל את כל התנאים המפורטים של הפוליסה

הנקודה החשובה: דף הרשימה תמיד כפוף לחוברת התנאים הכלליים. אם יש סתירה, חוברת התנאים מנצחת.

למה חוברת התנאים כל כך חשובה?

הכסף נמצא בפרטים הקטנים

חוברת התנאים מלאה ב"סוכריות" וזכויות נסתרות שרוב האנשים לא יודעים עליהן:

  • כיסויים נוספים שלא מופיעים בדף הרשימה
  • הרחבות מיוחדות לנסיבות ספציפיות
  • זכות לשירותים נוספים (כמו מומחה שמאי, עורך דין)
  • פרטים על תהליכי התביעה וזכויותיכם
  • חריגים וביטולים שחשוב להכיר

הבעיה: אף אחד לא קורא את זה

  • החוברת ארוכה ומורכבת (20-50 עמודים)
  • כתובה בשפה משפטית מסובכת
  • נראית "משעממת" ובלתי רלוונטית
  • רוב האנשים שמים אותה במגירה ושוכחים

הפתרון הגאוני: טכניקת Ctrl+F

במקום לקרוא הכל - חפשו בחכמה!

שלב 1: הורידו את החוברת

  • היכנסו לאתר של חברת הביטוח שלכם
  • חפשו בקטע "חוברות תנאים כלליים" או "מסמכי פוליסה"
  • הורידו את החוברת המתאימה לסוג הביטוח שלכם

שלב 2: השתמשו בחיפוש החכם

לחצו על Ctrl+F (או Command+F במק) וחפשו את המילים הרלוונטיות:

מילות חיפוש חכמות לביטוח דירה:

  • "כסף מזומן"
  • "תכשיטים"
  • "שטיחים"
  • "אלקטרוניקה"
  • "מחשב"
  • "רהיטים"
  • "ציוד צילום"
  • "כלי נגינה"
  • "יצירות אמנות"
  • "אופניים"

מילות חיפוש לביטוח רכב:

  • "רכב חלופי"
  • "גרירה"
  • "תיקונים"
  • "פנסים"
  • "שמשות"
  • "גלגלים"
  • "חלקי חילוף"

מילות חיפוש לביטוח בריאות:

  • "רופא מומחה"
  • "בדיקות"
  • "ניתוח"
  • "אשפוז"
  • "תרופות"
  • "שיקום"
  • "פיזיותרפיה"

טיפים מתקדמים לחיפוש יעיל

1. השתמשו במילים נרדפות

אם לא מצאתם תוצאות עם מילה אחת, נסו:

  • "כסף" גם "מזומן" וגם "מטבע"
  • "תכשיטים" גם "זהב" וגם "יהלומים"
  • "מחשב" גם "לפטופ" וגם "טאבלט"

2. חפשו מילים כלליות

  • "נזק"
  • "כיסוי"
  • "שיפוי"
  • "החזר"
  • "השתתפות עצמית"

3. חפשו מצבי חירום

  • "אסון טבע"
  • "שיטפון"
  • "רעידת אדמה"
  • "שריפה"
  • "פריצה"
  • "גניבה"

דוגמאות למה שתמצאו (ותתפלאו!)

הפתעות נעימות שאתם עלולים לגלות:

  • כיסוי לכסף מזומן בבית עד 5,000 ש"ח (גם אם לא ידעתם!)
  • זכות למומחה שמאי בתביעות גדולות
  • כיסוי לנזק עקיף (כמו מזון שהתקלקל בגלל הפסקת חשמל)
  • שירותי חירום 24/7 (מסגר, שרברב, חשמלאי)
  • כיסוי לנזקי מים סמויים מהצנרת

דברים שחשוב לדעת מראש:

  • השתתפויות עצמיות מיוחדות לפריטים שונים
  • הגבלות זמן לדיווח על תביעות
  • חריגים ספציפיים שחשוב להכיר
  • דרישות תחזוקה שעלולות לבטל כיסוי

המדריך המעשי: 5 צעדים לניצול מקסימלי

צעד 1: הכינו רשימת חיפוש אישית

רשמו את כל הפריטים היקרים בביתכם ואת המצבים שמעניינים אתכם.

צעד 2: בצעו חיפושים מתודיים

חפשו כל מילה ברשימה שלכם וסמנו את התוצאות הרלוונטיות.

צעד 3: צרו לעצמכם "מאגר זכויות"

כתבו רשימה של כל הכיסויים והזכויות שגיליתם.

צעד 4: שאלו שאלות ממוקדות

אם יש משהו לא ברור, פנו לסוכן הביטוח או לחברה עם שאלות מאוד ספציפיות.

צעד 5: עדכנו במידת הצורך

אם גיליתם שחסרים לכם כיסויים חשובים, שקלו להוסיף אותם לפוליסה.

טעויות נפוצות להימנע מהן

❌ "דף הרשימה זה הכל"

דף הרשימה הוא רק התקציר - החוברת מכילה את המידע המלא.

❌ "זה יותר מידי מסובך"

עם טכניקת החיפוש, אתם מקבלים רק את המידע הרלוונטי לכם.

❌ "הסוכן יגיד לי הכל"

הסוכן אדם, והוא עלול לא לזכור את כל הפרטים הקטנים.

❌ "אני אקרא כשאצטרך"

בזמן תביעה זה מאוחר מידי - כדאי להכיר מראש.

סיכום: הזמן שלכם הוא זהב

במקום להשקיע שעות בקריאת עשרות עמודים, השקיעו 30 דקות בחיפוש חכם. תגלו זכויות שלא ידעתם שיש לכם, ובזמן הצורך תדעו בדיוק איך לנצל אותן.

זכרו: פוליסת הביטוח היא חוזה דו-צדדי. אתם משלמים דמי ביטוח, וחברת הביטוח מתחייבת לכסות אתכם. לכן חשוב שתכירו את כל הזכויות שלכם!


טיפ אחרון: שמרו את החוברת בקובץ דיגיטלי נגיש, עם הרשימה של הזכויות שגיליתם. כך תוכלו לגשת אליה במהירות כשתצטרכו.

21Aug

גלו כיצד ביטוח הדירה שלכם מגן עליכם מפני תביעות פיצויים בכל הארץ דרך כיסוי צד שלישי. מדריך מקיף לכיסוי אחריות ופקודת הנזיקין.

ביטוח דירה וכיסוי צד שלישי: הגנה מפני תביעות פיצויים - הסיפור שעשוי לקרות לכל אחד מאיתנו

הסיפור שיכול לקרות לכל אחד

שריפה, נזילת מים, או אפילו משחק כדורגל תמים – כל אלה עלולים להסתיים בתביעת פיצויים בסכומים אדירים. רבים לא מודעים לכך, אבל ביטוח דירה כולל כיסוי אחריות כלפי צד שלישי, המכסה גם אירועים שקרו מחוץ לדירה עצמה.

בנך החייל חזר לחופשה הביתה ורצה לבלות עם חברתו בצימר רומנטי לסוף השבוע. הם הדליקו נר לאווירה, אך נרדמו ושכחו לכבותו. הנר גרם לשריפה שהשמידה לא רק את הצימר שלהם, אלא את כל המתחם של 5 צימרים. הם הצליחו להימלט ולא נפגעו. חוקר כיבוי האש קבע כי השריפה נגרמה בגלל רשלנות, ועכשיו בעל הצימרים תובע פיצויים כבדים.

האם ידעתם? ביטוח הדירה שלכם מגן עליכם גם מחוץ לבית

רבים אינם מודעים לכך שפוליסת ביטוח הדירה כוללת פרק אחריות כלפי צד שלישי המספק הגנה נרחבת. כיסוי זה חל על בעל הפוליסה ובני משפחתו הגרים איתו באותה דירה דרך קבע והכיסוי הוא בכל מקום בארץ - לא רק בדירה עצמה.

מה כולל כיסוי צד שלישי?

פרק האחריות כלפי צד שלישי מבוסס על פקודת הנזיקין ומכסה:

  • נזקי רכוש שנגרמו לאחרים עקב רשלנות או מעשה בלתי מכוון
  • נזקי גוף שנגרמו לצד שלישי
  • הוצאות משפטיות להגנה מפני תביעות
  • פיצויים שנפסקו בבית משפט או הוסכם עליהם בהסדר

כיסוי צד ג' – הבסיס המשפטי

הכיסוי מבוסס על פקודת הנזיקין [נוסח חדש], ומעניק הגנה מפני אחריות שנובעת מרשלנות.בתי המשפט כבר פסקו פעמים רבות לטובת נפגעים:

  • ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש – פסק דין מכונן שבו בית המשפט העליון קבע את חובת הזהירות המושגית. פסיקה זו מהווה בסיס לכל תביעה נזיקית בישראל.

מתי החל הכיסוי?

הכיסוי חל כאשר מתקיימים התנאים הבאים:

  • הנזק נגרם עקב מעשה או מחדל של המבוטח או בני משפחתו
  • קיימת אחריות חוקית על פי פקודת הנזיקין
  • הנזק אינו מכוסה בהדרות הפוליסה

דוגמאות נוספות לכיסוי:

  • ילד ששבר חלון של השכן במשחק כדורגל.
  • נזילת מים מהדירה שגרמה נזק לשכן מלמטה.
  • נפילת עציץ מהמרפסת שפגע במישהו.
  • נזק שנגרם בעת ביקור אצל חברים או משפחה.
  • הילד במדורת ל"ג בעומר גרם לשריפה.
  • הבת התארחה בדירת חברים ושברה פריט יקר ערך.
  • שיחקת מטקות בחוף הים ופגעת טעות בראשו של עובר אורח.
  • הלכת לדוג בטיילת ובטעות הקרס הוציאה עין לעובר בטיילת.

חשיבות הכיסוי בעידן של תביעות פיצויים גבוהות

בעידן בו סכומי הפיצויים הולכים ועולים, כיסוי צד שלישי הופך להיות קריטי. התביעות יכולות להגיע למאות אלפי שקלים ואף יותר, במיוחד כאשר מדובר בנזקי רכוש משמעותיים או נזקי גוף.

המלצות לבדיקת הפוליסה:

  1. בדקו את גבולות הכיסוי - וודאו שהם מתאימים לסיכונים האפשריים
  2. קראו את ההגדרות - היכרו עם המקרים שאינם מכוסים
  3. עדכנו פרטים - וודאו שכל בני המשפחה רשומים בפוליסה
  4. התייעצו עם מומחה - קבלו הסבר מפורט על היקף הכיסוי

סיכום

ביטוח דירה אינו מגן רק על הרכוש שלכם - הוא מספק הגנה מקיפה מפני תביעות פיצויים שעלולות לפגוע בכם כלכלית. במקרה של הבן החייל, כיסוי צד שלישי עשוי לחסוך ממנו ומהוריו הוצאות כבדות ולהעניק להם שקט נפשי.


מדוע אני מספר לכם את זאת? מכיוון שמציאת "כיס עמוק" הינה מיומנות של שמאי רכוש מקצועי והכיסוי הזה בהחלט מאפשר מציאת כיס עמוק להיפרע ממנו.

אגב, לא תאמינו יש גם חברות ביטוח שמשווקות פוליסות ביטוח דירה עם הרחבת הכיסוי גם לחו"ל. אז ם הבן שלכם הולך ל"טיול אחרי צבא" והוא ישרוף בטעות את הפארק הלאומי כמו השריפה בפאיינה, פוליסת ביטוח של הדירה של ההורים תכסה אותו, במגבלת גבולות האחריות שנרכשו.



שיחקת מטקות בחוף הים ובשוגג פגעת עם המטקה בעוצמה בעובר אורח בראשו והוא נפגע קשות ופונה לבית החולים והוא ותובע אותך או שהכדור פגע בעינו של מי ששכב על החוף ועינו נפגעה והוא תובע אותך, פוליסת ביטוח הדירה שלך מכסה את האירוע והנזקים.




הצטרפו אלינו לקבוצת התוכן של בית שמאי - ארגון השמאים והמומחים בישראל - כאן

או בקישור זה: https://chat.whatsapp.com/Fdywzbu9B5h6iM9q452fyo 

כל מה שמעניין בנושאי שמאות רכוש וחקלאות  - קהילת שמאי הרכוש הגדולה בישראל

לא חבר בבית שמאי? הצטרף כאן


לימודי שמאות רכוש מקוונים - שמאות רכוש, חקלאות וסיקור סיכונים והגנות

18Aug

נזק מים בתקופת הבדק עלול להותיר את הדיירים מול קבלן שגורר רגליים. לפי חוק המכר (דירות), תקופת הבדק לצנרת נמשכת שנתיים, ולאחריה תקופת אחריות של שלוש שנים נוספות. הפתרון היעיל: הפעלת הביטוח, קבלת פיצוי ותיקון מהיר – בעוד שחברת הביטוח תוכל אחר כך לחזור אל הקבלן. בבלוג נחשפת גם הסיבה לכך שחלק מסוכני הביטוח ממליצים שלא להגיש תביעה – שימור רווחיות התיק שלהם מול חברת הביטוח – ולא טובת המבוטח.


נזק מים בתקופת הבדק – לפנות לקבלן או להפעיל ביטוח?

כאשר מתרחש נזק מים בדירת מגורים חדשה – למשל, התבקעות בצנרת – הדיירים מוצאים את עצמם לא אחת במבוי סתום. מצד אחד, הקבלן מחויב לתקן את הליקוי במסגרת אחריותו; מצד שני, בפועל קורה לעיתים קרובות שהקבלן גורר רגליים, מתקשה לאתר את מקור התקלה או פשוט לא מצליח לבצע את התיקון בזמן סביר.


מהי תקופת הבדק לצנרת?

לפי חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, לכל רכיב בדירה נקבעה תקופת בדק שונה:

  • במערכת האינסטלציה והצנרת – תקופת הבדק היא שנתיים מיום מסירת הדירה.
  • לאחר מכן חלה תקופת אחריות כללית של שלוש שנים נוספות, במהלכה הקבלן עדיין אחראי, אלא אם יוכיח שהנזק נגרם באשמת הדייר.

כלומר, במקרה של התבקעות צנרת בשנתיים הראשונות, האחריות הישירה והברורה היא של הקבלן.


האחריות של הקבלן – על הנייר

הקבלן מחויב על פי חוק לתקן את הליקוי. אולם אכיפת חובה זו מחייבת לעיתים פנייה לערכאות – מהלך שעלול להימשך חודשים ואף שנים. בינתיים, הנזק בדירה מתרחב, איכות החיים נפגעת ולעיתים גם שווי הנכס יורד.


הביטוח – הפתרון המיידי

במקרים רבים, הדרך הקצרה והיעילה ביותר היא להפעיל את פוליסת הביטוח (ביטוח דירה או ביטוח מבנה מטעם המשכנתא).

ההיגיון פשוט:

  1. יש ביטוח – שילמתם פרמיה בדיוק בשביל מקרים כאלו.
  2. חברת הביטוח מתגייסת מיד – מתקנת את הצנרת ומשקמת את הנזקים הנלווים (טיח, צבע, ריצוף).
  3. הזכות לחזור אל הקבלן – שמורה לחברת הביטוח, שתוכל להגיש תביעת שיבוב נגד הקבלן ולהחזיר לעצמה את הכספים.

כך הדייר מקבל פתרון מהיר ואפקטיבי, מבלי להיגרר למאבקים משפטיים מתישים.


טעויות נפוצות – ולמה סוכנים לעיתים מעכבים תביעות

לצערי, נתקלתי לא אחת במקרים בהם סוכני ביטוח עצמם מונעים מהמבוטח להגיש תביעה, בטענה כי "האחריות היא של הקבלן". זוהי טעות חמורה.

חשוב להבין: לעיתים ההמלצה הזו אינה נובעת מדאגה אמיתית למבוטח, אלא משיקולים של הסוכן עצמו.

כאשר מוגשות תביעות רבות, חברת הביטוח עשויה לראות בתיק הלקוחות של הסוכן תיק "בעייתי", פחות רווחי, דבר שעלול לפגוע במעמדו מול החברה וברווחיותו האישית. כתוצאה מכך, חלק מהסוכנים מעדיפים לדחוף את המבוטח לפתרונות אחרים (כמו הקבלן), גם כשזה פוגע בזכויותיו.

תפקידו של סוכן הביטוח הוא להגן על המבוטח ולפעול למימוש זכויותיו מול חברת הביטוח – ולא אולי לשים בראש סדר העדיפויות את רווחיות התיק שלו מול החברה.


השורה התחתונה

במקרים של נזק מים בתקופת הבדק – הפעלת הביטוח היא הצעד הנכון, הקצר והמיידי.

אל תאפשרו לקבלן למשוך זמן על חשבונכם ואל תוותרו מול סוכן ביטוח שמנסה אולי להתחמק. שילמתם על הביטוח? דרשו לממש אותו. חברת הביטוח תוכל אחר כך לתבוע את הקבלן בתביעת שיבוב (השבה) – זה כבר לא עניינכם.


01Jun

חבות צד שלישי בנזקי מים: האם יש כיסוי גם בלי ביטוח מבנה? "אין לך ביטוח מבנה? אין לך כיסוי!" – האמת על חבות צד שלישי בנזקי מים/ "אין לך ביטוח מבנה, אז אין לך כיסוי לנזקי מים" – זו התשובה הקבועה שחברות הביטוח אוהבות לשלוף כששכן מלמטה דורש פיצוי בעקבות נזילה מהדירה שלך. אבל האמת? זו טענה שגויה ומטעה, ולעיתים – גם חסרת תום לב. במאמר זה נפרק את הטענות, נבהיר את המציאות המשפטית, ונסביר כיצד תוכל להיות מכוסה גם בלי ביטוח מבנה – אם רכשת ביטוח תכולה הכולל סעיף "חבות כלפי צד שלישי".

חבות צד שלישי בנזקי מים: האם יש כיסוי גם בלי ביטוח מבנה?

אם אי פעם חוויתם נזילה מהדירה למטה או גרמתם בטעות לנזק מים לשכן, כנראה שפגשתם את הטענה הקלאסית של חברות הביטוח: "אין לך ביטוח מבנה, גם אין לך כיסוי לנזקי מים וצנרת - אז אין כיסוי לנזק שגרמת לשכן". אבל האמת היא שזו טענה שגויה ומטעה. הבה נבין מדוע.

האמת המשפטית שחברות הביטוח מעדיפות להסתיר

כאשר רכשתם ביטוח תכולה הכולל כיסוי לחבות כלפי צד שלישי, אתם מכוסים בפני תביעות נזיקין מצד השכנים - גם אם אין לכם ביטוח מבנה ובלי קשר לכיסוי נזקי צנרת או מים. המפתח הוא להבין שמדובר בשני מסלולים משפטיים נפרדים לחלוטין.

המסלול הראשון: ביטוח ישיר (פוליסת מבנה/תכולה)

זהו הביטוח שמכסה נזקים לרכושכם שלכם. אם נפגעה הדירה שלכם או התכולה שלכם בגלל נזקי מים, אז אכן צריך לבדוק האם יש כיסוי לנזקי מים וצנרת בפוליסה שלכם.

המסלול השני: חבות כלפי צד שלישי (פקודת הנזיקין)

זהו הביטוח שמכסה נזקים שאתם גורמים לאחרים. כאן המבחן הוא האם גרמתם נזק מרשלנות, והכיסוי הוא תחת פקודת הנזיקין - בלי שום קשר לשאלה האם יש לכם ביטוח מבנה או כיסוי לנזקי מים.

התרחיש הנפוץ: נזילה מהדירה שלך

בואו נדמיין מצב טיפוסי: אתם גרים בדירה בקומה רביעית, יש לכם רק ביטוח תכולה (ללא ביטוח מבנה), והצינור שמחבר את המכונת הכביסה התפוצץ. המים זלגו לדירה למטה וגרמו נזק לתקרה, לריצוף ולרהיטים של השכן. השכן הגיש נגדכם תביעה על 50,000 ₪ לפיצוי הנזק. חברת הביטוח שלכם טוענת: "אין לכם ביטוח מבנה, אין לכם כיסוי לנזקי מים - לכן אין כיסוי".זו טענה שגויה!

למה חברת הביטוח טועה (או מטעה)?

  1. חבות צד שלישי נשענת על פקודת הנזיקין - לא על ביטוח מבנה או כיסוי נזקי מים
  2. המבחן הוא רשלנות - האם פעלתם ברשלנות שגרמה לנזק לאחר
  3. הכיסוי קיים בפוליסת התכולה - אם יש לכם סעיף חבות צד שלישי
  4. אין קשר בין הכיסויים - חבות צד שלישי היא כיסוי נפרד ועצמאי

מה כן צריך לבדוק בפוליסה?

כדי לדעת אם אתם מכוסים, בדקו: האם יש לכם סעיף "חבות כלפי צד שלישי"? אם כן - אתם מכוסים (בהתאם לתנאי הפוליסה וגבולות הכיסוי).מה גובה הכיסוי? בדרך כלל זה בין 250,000 ₪ ל-1,000,000 ₪.

האם יש חריגים רלוונטיים? לפעמים יש חריגים ספציפיים שכדאי לבדוק.

טיפים מעשיים למניעת בעיות

  1. ודאו שיש לכם כיסוי חבות צד שלישי - זה חיוני בחיים בבניין משותף
  2. תעדו את המקרה - צלמו, שמרו קבלות, רשמו פרטים
  3. דווחו מיד לחברת הביטוח - אל תחכו שהשכן יגיש תביעה
  4. אל תודו באשמה - תנו לחברת הביטוח לבדוק את הנסיבות
  5. שמרו על קשר מקצועי עם השכן - לעתים אפשר ליישב בלי תביעות

סיכום: אל תיתנו לחברת הביטוח להטעות אתכם

נזקי מים בין דירות הם מקרה נפוץ מאוד, וחברות הביטוח יודעות זאת. לפעמים הן מנסות להתחמק מכיסוי על ידי ערבוב המושגים בין ביטוח ישיר לחבות צד שלישי.זכרו: אם יש לכם ביטוח תכולה עם כיסוי חבות צד שלישי, אתם מכוסים בפני תביעות השכנים - גם בלי ביטוח מבנה וגם בלי כיסוי ספציפי לנזקי מים. החבות נקבעת לפי פקודת הנזיקין, לא לפי סוג הביטוח שלכם. במקרה של ספק או סירוב לא מוצדק, הקפידו לדרוש הסבר בכתב ושקלו פנייה לייעוץ משפטי מקצועי.


"אין לך ביטוח מבנה, אז אין לך כיסוי לנזקי מים" – זו התשובה הקבועה שחברות הביטוח אוהבות לשלוף כששכן מלמטה דורש פיצוי בעקבות נזילה מהדירה שלך.
אבל האמת? זו טענה שגויה ומטעה, ולעיתים – גם חסרת תום לב.
במאמר זה נפרק את הטענות, נבהיר את המציאות המשפטית, ונסביר כיצד תוכל להיות מכוסה גם בלי ביטוח מבנה – אם רכשת ביטוח תכולה הכולל סעיף "חבות כלפי צד שלישי".

🧾 האמת המשפטית שחברות הביטוח שותקות לגביה

כאשר רכשת ביטוח תכולה הכולל כיסוי לחבות כלפי צד שלישי – אתה כן מכוסה מפני תביעות של שכנים בגין נזק שגרמת להם (כגון נזילת מים), גם אם אין לך ביטוח מבנה וגם אם הפוליסה לא כוללת כיסוי ישיר לנזקי מים.הכיסוי מבוסס על פקודת הנזיקין [נוסח חדש], ולא על תנאי פוליסת רכוש. מדובר בשני מסלולים משפטיים ונזיקיים שונים:


🔀 שני מסלולים, שני סוגי כיסוי

1. ביטוח רכוש (מבנה/תכולה)

זהו כיסוי לטובתך – הוא מפצה אותך על נזקים לרכושך (הדירה או התכולה שלך). כאן חשוב לבדוק אם יש בפוליסה סעיף מפורש לכיסוי נזקי מים וצנרת.

2. חבות כלפי צד שלישי

זהו כיסוי נגדך – הוא מגן עליך מפני תביעות של אחרים (למשל שכן שנפגע מנזילה שמקורה אצלך), בהתאם לעוולת הרשלנות לפי פקודת הנזיקין.

כיסוי זה קיים בפוליסות תכולה רבות – גם כאשר אין ביטוח מבנה.


🧯 התרחיש השכיח: נזילה לדירה מתחת

נניח שאתה גר בקומה 4, ואין לך ביטוח מבנה – רק ביטוח תכולה עם סעיף "חבות צד שלישי". לפתע, צינור שמחובר למכונת הכביסה מתפוצץ, ומים חודרים לדירה בקומה 3. השכן תובע אותך על נזק בסך 50,000 ש"ח לריצוף, קירות ורהיטים.חברת הביטוח שלך אומרת:

"אין לך ביטוח מבנה ואין כיסוי לנזקי מים – לכן אין כיסוי."אבל זו טעות!

🛑 למה חברת הביטוח טועה (ואולי מטעה)?

  1. חבות צד שלישי נשענת על פקודת הנזיקין – לא על ביטוח מבנה או תנאי צנרת.
  2. המבחן הוא רשלנות – האם התרשלת וכתוצאה מכך נגרם נזק לאחר.
  3. כיסוי החבות מצוי בפוליסת התכולה – אם נכלל בה סעיף "חבות צד ג’".
  4. אין קשר בין הכיסויים – חבות לצד ג’ היא ביטוח נפרד ועצמאי.

🧮 השוואה בין סוגי הביטוח

מאפייןביטוח רכוש (מבנה/תכולה)חבות כלפי צד שלישי
מטרת הביטוחלהגן על רכושך שלךלהגן עליך מפני תביעות של אחרים
האם מכסה נזק לדירה של שכן?❌ לא✅ כן
נדרש ביטוח מבנה?✅ כן❌ לא
מקור הכיסוי המשפטיחוזה הביטוחפקודת הנזיקין [נוסח חדש]
מבחן קיום הכיסויתנאי הפוליסהקיומה של רשלנות מוכחת

🧷 מה חשוב לבדוק בפוליסת הביטוח שלך?

  1. האם קיים סעיף "חבות כלפי צד שלישי"?
    • אם כן – ברוב המקרים אתה מכוסה לנזקים לשכנים.
  2. מה גובה הכיסוי?
    • לרוב בין 250,000 ל-1,000,000 ש"ח, לעיתים גם יותר.
  3. האם קיימים חריגים רלוונטיים?
    • כמו "נזילה איטית לאורך זמן", "ללא תחזוקה", וכו'. יש לבדוק כל מקרה לגופו.

🧾 תגובות נפוצות מצד חברות הביטוח – והאמת לגביהן

"אין ביטוח מבנה – אין כיסוי"

❌ שגוי. החבות מבוססת על נזיקין – לא על רכושך.

"אין בפוליסה סעיף לנזקי מים"

❌ רלוונטי רק לנזק לרכושך. לא רלוונטי לתביעה מצד השכן.

"הנזילה נמשכה זמן רב"

✅ ייתכן חריג – אבל רק אם הכיסוי לחבות צד שלישי מחריג זאת במפורש.

🧠 טיפים מעשיים

  1. ודאו שקיים סעיף "חבות כלפי צד שלישי" בפוליסת התכולה
  2. שמרו תיעוד של האירוע – תמונות, קבלות, התכתבויות
  3. דווחו מיידית לחברת הביטוח – גם אם השכן עוד לא תבע
  4. אל תודו באחריות מראש – אפשרו למבטח לחקור את האירוע
  5. שמרו על יחסים תקינים עם השכן – תביעה אינה תמיד הדרך

📝 תבנית מכתב תגובה לחברת ביטוח

לכבוד _______ (שם חברת הביטוח)


הנדון: דרישה להכרה בכיסוי ביטוחי – חבות צד שלישי


בתשובתכם מיום ____, טענתם כי אין כיסוי ביטוחי בשל היעדר ביטוח מבנה או כיסוי לנזקי מים.  

ברצוני להבהיר כי מדובר בתביעה נזיקית מצד שלישי, והפוליסה שלי כוללת כיסוי חבות צד שלישי בהתאם לפקודת הנזיקין.
אבקשכם לשוב ולבחון את עמדתכם בהתאם למסלול החבות הנזיקית ולמסור תשובה מנומקת בכתב.  


בברכה,  ________________ (שם מלא כולל מס' פוליסה ו/או מס' תביעה.

והכי חשוב - אנחנו כאן כדי לסייע לכם!

גם את שכרנו תוכלו לתבוע ולקבל מחברת הביטוח כי יש לזה כיסוי בכל פוליסת ביטוח דירה בישראל

ביהמ"ש: למבוטח זכות לשכור שמאי מטעמו על חשבון חברת הביטוח

הידעת שהוצאות שכר טרחת מומחים ויועצים מטעמך, בכלל זה שמאי מטעמך כלולים בפוליסת הביטוח שלך? להורדת פסק הדין - כאן

זוג שכר שמאי לאחר שנשרפה הדירה; חברת הביטוח: דו"ח השמאות לא היה הכרחי לצורך תיקון הנזקים

26May

פוליסת ביטוח הדירה שלכם מכסה נזקי רכוש משותף! אל תיתנו לחברת הביטוח להתל בכם. למדו על הזכויות שלכם בנזילות צנרת ונזקי מים משותפים.

נזילות ברכוש המשותף: האמת על מה שפוליסת הביטוח שלכם באמת מכסה

מבוא - מה שחברות הביטוח לא רוצות שתדעו

כשמתרחשת נזילה מצינור משותף בבניין, רוב הדיירים שומעים מחברת הביטוח: "זה רכוש משותף, הפוליסה שלכם לא מכסה". הם מהתלים בכם. פוליסת ביטוח דירה סטנדרטית מכסה את חלקכם ברכוש המשותף, וחשוב שתכירו את זכויותיכם.

מה זה רכוש משותף ואיך זה עובד?

הגדרת רכוש משותף

רכוש משותף כולל:

  • צנרת מים וביוב משותפת
  • חדרי מדרגות ולובי
  • מערכות חשמל משותפות
  • קירות חיצוניים
  • גג הבניין
  • מעלית, חדר דיירים, חדר כושר בבניין וכל רכוש משותף אחר שלא הזכרנו, כולל שביל הגישה לבניין בחלקה עליו הוא בנוי.

איך נחלק הרכוש המשותף?

כל דייר בבניין הוא בעלים של חלק יחסי ברכוש המשותף, בהתאם לזכויות הרשומות במקרקעין. זה אומר שאתם לא רק "משתמשים" ברכוש המשותף - אתם בעלים של חלק ממנו.

איך פוליסת הביטוח מכסה נזקי רכוש משותף?

כיסוי לנזקים כלליים ברכוש המשותף

אם קרתה אש בחדר המדרגות, פיצוץ בלובי, או כל נזק אחר לרכוש המשותף:

  • כל דיירי הבניין (או הכניסה) משתתפים בעלות השיקום.
  • כל פוליסת ביטוח דירה משלמת את החלק היחסי של הדייר.
  • זה נכון גם אם הנזק נגרם על ידי דייר אחר (למשל, שריפה שהתחילה באופנוע במחסן).

כיסוי מיוחד לנזקי צנרת משותפת

כשמדובר בצינור מים או ביוב משותף שהתפוצץ או התבקע: 

במקרה הכללי:

  • הפוליסה מכסה את החלק היחסי של כל דייר שנהנה מהצינור.
  • החלוקה נעשית בהתאם לשימוש בצינור.

במקרה הספציפי: אם ניתן לזהות בדיוק איפה התפוצץ הצינור ובאיזו דירה:

  • בעל הדירה הספציפית אחראי לתיקון המלא.
  • פוליסת הביטוח שלו מכסה את כל העלות.
  • זה נחשב כ"חלקו ברכוש המשותף".

מה כלול בכיסוי הביטוח?

שכר טרחה מקצועי מכוסה במלואו

פוליסת הדירה שלכם כוללת גם:

  • שכר טרחה שמאי - לקביעת היקף הנזק והעלות
  • מאתר נזילות מקצועי - לאיתור מקור הבעיה
  • בעלי מקצוע נוספים - כגון אינסטלטורים, חשמלאים וכו'
  • אפילו הוצאות משפטיות.

אל תוותרו על הזכויות שלכם!

חברות הביטוח יודעות שרוב האנשים לא מכירים את זכויותיהם, ולכן מנסות להתחמק מתשלומים מוצדקים. אל תיכנעו!

סימנים שחברת הביטוח מנסה להתחמק

טענות נפוצות שחברות ביטוח משתמשות בהן (ולא נכונות):

  • "זה רכוש משותף, אנחנו לא מכסים"
  • "זה אחריות של ועד הבית"
  • "צריך תביעה נפרדת מכל הדיירים"
  • "הנזק לא מכוסה כי הוא מחוץ לדירה"

האמת היא אחרת לגמרי:

כל אחת מהטענות הללו היא שקר מוחלט. פוליסת ביטוח דירה סטנדרטית מכסה את חלקכם ברכוש המשותף, נקודה.

מה לעשות כשמתרחשת נזילה?

צעדים ראשונים חשובים:

  1. תעדו את הנזק - תמונות ווידאו מכל זווית.
  2. הודיעו מיד לחברת הביטוח - אל תחכו!
  3. שמרו על כל המסמכים - חשבונות, הערכות, התכתבויות.
  4. אל תסכימו לדחיות - הזמן עובד נגדכם.

אל תקבלו "לא" בתור תשובה

אם חברת הביטוח דוחה את התביעה עם טענות כמו אלה שמנינו למעלה - זה הזמן לפנות לייעוץ מקצועי.

למה חשוב להתייעץ עם מומחה?

הניסיון מלמד:

  • רוב הדיירים מוותרים על זכויות בשווי אלפי שקלים.
  • חברות ביטוח מסתמכות על חוסר ידיעה.
  • ייצוג מקצועי מביא לתוצאות טובות יותר.

מה מומחה יכול לעשות עבורכם:

  • לנתח את הפוליסה ולזהות את הזכויות המלאות.
  • לנהל מו"מ מקצועי מול חברת הביטוח.
  • לדאג שתקבלו את מלוא הפיצוי המגיע לכם.
  • לטפל בכל הפרטים הטכניים והמשפטיים.

סיכום - זכרו את החוקים הבסיסיים

עקרונות שחשוב לזכור:

  1. אתם בעלים של חלק ברכוש המשותף - זה לא רק שימוש.
  2. פוליסת הביטוח מכסה את החלק שלכם - בלי תנאים.
  3. שכר טרחה מקצועי כלול - שמאי, מאתר נזילות ועוד.
  4. אל תאמינו למה שחברת הביטוח "מוכרת" לכם - בדקו את הזכויות.

המסר החשוב ביותר:

אל תוותרו על מה שמגיע לכם! חברות הביטוח מסתמכות על כך שלא תכירו את זכויותיכם. עכשיו אתם יודעים.


צריכים התייעצות? אני כאן בשבילכם

אם נתקלתם בנזילה מרכוש משותף ומתלבטים לגבי הזכויות שלכם, או אם חברת הביטוח דחתה את התביעה שלכם - אל תישארו לבד. כשמאי מקצועי עם ניסיון רב בתחום, אני יכול לעזור לכם:

  • לבחון את הפוליסה ולזהות את כל הזכויות המגיעות לכם
  • לנהל מו"מ מקצועי מול חברת הביטוח
  • לדאוג שתקבלו את מלוא הפיצוי הצודק

זכרו: שכר הטרחה שלי ושל בעלי המקצוע האחרים (מאתר נזילות, אינסטלטור וכו') מכוסה על ידי פוליסת הביטוח שלכם! אל תתנו לחברת הביטוח לרמות אתכם. פנו אליי להתייעצות ותגלו מה באמת מגיע לכם על פי החוק.

ביהמ"ש: למבוטח זכות לשכור שמאי מטעמו על חשבון חברת הביטוח

הידעת שהוצאות שכר טרחת מומחים ויועצים מטעמך, בכלל זה שמאי מטעמך כלולים בפוליסת הביטוח שלך? להורדת פסק הדין - כאן

זוג שכר שמאי לאחר שנשרפה הדירה; חברת הביטוח: דו"ח השמאות לא היה הכרחי לצורך תיקון הנזקים

שמעו סיפור - אישי, מקרה שקרה לי:

גם לי "מכרו" וסיפרו את הסיפור הזה. השרברב שעבד בדירתי. דרך חברת הביטוח שלי ביקשתי שמנהל מנותן השירותים שלהם בנושא נזקים מים, עימם הם קשורים יצור עימי קשר. גם הוא טען שאין כיסוי. הסברתי לו שחלקי ברכוש המשותף מבוטח והוא הכחיש. ביקשתי ממנו שמנהל בכיר יותר יצור עימי קשר מה שלא קרה, שוב חזרתי לחברת הביטוח שאמרה לי שעלי ליצור עימם קשר והם נתנו לי את מס' הטל' שלהם, זה כבר קצת הרגיז אותי, הרבה הרגיז אותי והשבתי לנציג חברת הביטוח שאת הביטוח רכשתי דרכם ושאני מבקש שהוא ידאג שהם יצרו עימי קשר. למחרת הם אכן  יצרו עימי קשר והסברתי לנציגה הבכירה בכירה ששוחחה עימי על הנזילה בקו המים המשותף המזין את הבניין. גם היא טענה שאין כיסוי לזה ושהכיסוי מתייחס רק לצנרת הדירה שלי. גם לה הסברתי שהביטוח שלי כולל את חלקי ברכוש המשותף והיא הכחישה, אבל לא ויתרתי והקשיתי והסברתי לה שוב עד שבסוף היא הודתה, נכון. תתקנו וכנגד חשבונית תקבל את חלקך.

אז אל תוותרו - זה מחייב התמדה.


ועוד משהו לסיום, את הצינור שמזין את הדירה שלי, משעון המים הפרטי האישי הדירתי- זה שמזין את המים מעבר לשעון לתוך הדירה, שהיה צינור ברזל, הם החליפו לצינור פלסטי. בבניינים ישנים, ההארקה עוברת דרך החנוכיה - צנרת המים. ניתוק הרצף הזה על ידי קטיעתו בשתל של צינור פלסטי (זה מבוצע כי זה קל ומהיר עשרות מונים מהחלפת הקטע המבוקע בצינור ברזל) מנתק את ההארקה והתוצאה היא ניתוק ההארקה בדירה. ביקשתי שיסדרו את העניין. מה הם לא יודעים זאת לבד? מסתבר...

אהה, כמעט שכחתי, עוד משהו: בעת הקריאה הם גובים תשלום ראשוני של 190 ש"ח ואת יתרת ההשתתפות הם אמורים לגבות בתום התיקון. הבוט שלהם התקשר לקבל אישור לגמר התיקון וכשדיווחתי לו על הבעיות שלא הושלמו הבוט השיב שנציג החברה יצור עימי קשר, מה שלא קרה אבל את יתרת ההשתתפות העצמית הם גבו. חוצפה שגובלת בעבירה - זה שיש להם את פרטי האשראי שלי לעסקה אחת לא מאפשר ומאר להם לגבות ממנו עוד כספים.

קיראו את הבלוג שלי בעניין ביטוח חלקכם ברכוש המשותף ואל תוותרו להם!


23May

האם הדירה שלך מכסה גם את העסק שלך? המשמעות הביטוחית של שימוש חלקי למשרד או עסק

📌 הקדמה

המהפכה של העבודה מהבית, שהואצה בעקבות מגפת הקורונה, יצרה מציאות חדשה: מאות אלפי ישראלים מנהלים עסק, משרד או קליניקה מתוך דירת המגורים. אבל האם פוליסת הביטוח שלכם עודכנה בהתאם?

בבלוג זה נסקור את ההשלכות הביטוחיות, המשפטיות והכלכליות של ניהול פעילות עסקית מתוך הדירה – ואת הסיכונים הלא מדוברים שרבים מתעלמים מהם.


❌ ביטוח דירה רגיל – לא מכסה פעילות עסקית

פוליסת ביטוח דירה רגילה מבוססת על הנחה שהנכס משמש אך ורק למגורים. כשחלק מהדירה משמש לעסק (אפילו חדר קטן או פינת עבודה), ייתכנו שלוש בעיות מהותיות:

1. דחיית תביעה בשל "אי גילוי"

אם ייגרם נזק (כמו שריפה), חברת הביטוח עלולה לדחות את התביעה בטענה שלא דווח על השימוש העסקי – גם אם הנזק קרה בחלק הפרטי של הדירה.

2. היעדר כיסוי לציוד עסקי

מחשבים, ציוד צילום, מסמכים רגישים או מכשור – אינם מבוטחים בפוליסת תכולה רגילה אם ייעודם עסקי.

3. היעדר כיסוי לאחריות צד שלישי

אם לקוח או ספק נפצע בדירה – לא יהיה כיסוי. חשוב לזכור: כל ביקור עסקי מעלה את סיכון החבות המשפטית.


🧾 תכולה עסקית – כך נראית חלוקת הכיסויים

סוג התכולהכיסוי בפוליסה רגילה
ציוד לשימוש ביתי בלבד✅ כן (מלא)
ציוד לשימוש משולב (פרטי+עסקי)⚠️ מוגבל, לא כולל גניבה
ציוד עסקי בלבד❌ אין כיסוי

⚠️ אחריות מקצועית – פרצה מסוכנת

אין כיסוי לנזקים מקצועיים במסגרת ביטוח דירה. לדוגמה:

  • רואה חשבון ששגה בחישוב
  • מטפל שגרם להחמרה במצבו של מטופל
  • מתכנן שעשה טעות תכנונית

כל אלו דורשים ביטוח אחריות מקצועית ייעודי, ולעיתים גם פוליסת צד ג' לעסק.


🔧 פתרונות ביטוחיים – מה עושים בפועל?

סוג עסקפתרון ביטוחי מומלץ
פעילות עצמאית קטנה (ללא קבלת קהל)הרחבת ביטוח דירה לפעילות עסקית
יועצים/מטפלים/מתכנניםביטוח אחריות מקצועית
עסק הכולל קבלת קהל / סיכונים גבוהיםפוליסת עסק מלאה – כולל צד ג', תכולה, אחריות מקצועית

שימו לב: הרחבת פוליסה אינה פותרת אתכם מחובת גילוי מלא!


⚖️ היבטים משפטיים ותכנוניים

1. דרישת היתר לשימוש חורג

לפי דיני התכנון והבנייה, שימוש לא-מגורי בדירה מחייב היתר. קבלת קהל – לרוב מהווה קו פרשת מים בנושא זה. שימוש ללא היתר חושף אתכם לסנקציות – ואף עלול לסכן את תוקף הפוליסה.

2. דירת שכירות – חובה ליידע את המשכיר

הפעלת עסק בדירה שכורה עשויה לשלול את הפטור ממס על דמי השכירות ולהעלות את הסיכון המשפטי לבעל הדירה. כל פעילות עסקית צריכה להופיע במפורש בחוזה.


🧠 המלצות מעשיות

  1. דווחו לחברת הביטוח על פעילות עסקית כלשהי – אפילו חלקית.
  2. בדקו אם ניתן לרכוש הרחבה ייעודית לפוליסה הקיימת.
  3. שקלו ביטוח אחריות מקצועית – גם אם אין קבלת קהל.
  4. ודאו קיום היתר לשימוש חורג, לפי הצורך.
  5. התייעצו עם סוכן ביטוח עצמאי – לא רק עם נציג חברת ביטוח.

✍️ לסיכום

ניהול עסק מהבית כבר מזמן לא נחשב חריג – אך הביטוח שלכם צריך להתאים למציאות. בפועל, שילוב בין ביטוח דירה מורחב, ביטוח אחריות מקצועית ולעיתים גם ביטוח עסק ייעודי – הוא לא מותרות, אלא צורך קיומי.

📞 רוצים לבדוק את מצבכם הביטוחי?

ומה עם הסוקר מטעם חברת הביטוח כתב בסקר שיש לי משרד בדירה?

אנחנו כאן לסייע לכם!

מדריך מקיף: ויתור שיבוב ואחריות צולבת בביטוח דירה – יחסים בין שוכר למשכיר בישראל

1. מבוא: הבנת מערכת היחסים הביטוחית בין שוכר למשכיר

השכרת נכס למגורים טומנת בחובה מורכבויות רבות, ובמיוחד בכל הנוגע לאחריות לנזקים פוטנציאליים. אירוע ביטוחי, כגון שריפה, הצפה או נזק לצד שלישי, עלול להוביל במהירות לחיכוכים ועימותים משמעותיים בין המשכיר לשוכר, אשר עלולים להתגלגל לתביעות יקרות וארוכות. מציאות זו מדגישה את הצורך הקריטי בביטוח דירה מקיף, המותאם באופן ספציפי ליחסי שכירות, כדי להבטיח שקט נפשי והגנה על האינטרסים של שני הצדדים המעורבים.   המתח הטבוע ביחסי שוכר-משכיר סביב נושא נזקי רכוש יוצר למעשה תמריץ חזק עבור חברות הביטוח לפתח מוצרים ייעודיים. כאשר סכסוכים אלה מתרחשים, הם מתורגמים לעלויות אדמיניסטרטיביות גבוהות, זמני טיפול ארוכים יותר בתביעות, והוצאות משפטיות מוגברות עבור חברות הביטוח עצמן. כדי למזער עלויות אלו ולשפר את שביעות רצון הלקוחות (הן משכירים והן שוכרים), לחברות הביטוח יש אינטרס מובהק לפשט את תהליך הביטוח לדירות שכורות. פיתוח פוליסות משולבות או סעיפים ספציפיים כמו אחריות צולבת וויתור שיבוב, המטפלים בסיכונים הייחודיים בין הצדדים בהקשר של שכירות, מהווה תגובה ישירה לצורך זה. דוגמה בולטת לכך היא מסלול "AIG Rent", שנועד במפורש "לשים סוף למעגל התביעות ההדדיות בין משכירי דירות לשוכרים", ובכך מדגים כיצד התפתחות מוצרי הביטוח עוסקת לא רק בכיסוי סיכונים, אלא גם באופטימיזציה של יעילות תהליך התביעות והפחתת עלויות משפטיות, לטובת המבטח והמבוטחים כאחד.   

סקירה כללית של אחריות ביטוחית בנכס מושכר

האחריות הביטוחית בנכס מושכר מתחלקת לרוב בין המשכיר לשוכר בהתאם לסוג הנזק ובעלות הרכוש:

  • אחריות על מבנה הדירה: על פי חוק שכירות הוגנת, המשכיר הוא זה שאחראי על רכישת ביטוח מבנה, ואינו יכול להטיל זאת על השוכר. ביטוח זה מכסה נזקים לקירות הבית ולכל חלק המחובר אליו דרך קבע, לרבות מרפסות, שבילי גישה, שערים ושטחים משותפים, במיוחד בדירות בבתים משותפים. במקרים בהם הנכס נפגע עד כדי אי-ראוי למגורים, פוליסת המבנה עשויה לכלול גם כיסוי לאובדן דמי שכירות לתקופה של עד 12 חודשים, המעניק הגנה פיננסית למשכיר מפני אובדן הכנסה.   
  • אחריות על תכולת הדירה: אם תכולת הדירה (כגון רהיטים, מכשירי חשמל, חפצים אישיים) שייכת למשכיר, הוא נוטה לרכוש ביטוח תכולה עבורה. לעומת זאת, אם התכולה שייכת לשוכר, מומלץ לו לרכוש ביטוח תכולה פרטי, שכן זהו עיקר רכושו שעובר איתו מדירה לדירה ודורש הגנה מפני נזקים כמו שריפה, גניבה או הצפה.   
  • אחריות כלפי צד ג' (Third Party Liability): ביטוח צד ג' מכסה מקרים בהם נגרם נזק גוף או רכוש לאדם או ישות שאינם המשכיר או השוכר, כתוצאה מרשלנות של אחד מהם בשטח הדירה או בסביבתה הקרובה. במקרים אלו, מומלץ ששני הצדדים, המשכיר והשוכר, יהיו מוטבים בפוליסת צד ג' כדי להבטיח כיסוי מקיף לאחריות שניהם כלפי צד שלישי.   

חלוקת האחריות לרכיבי ביטוח שונים (מבנה, תכולה, צד ג') בין המשכיר לשוכר יוצרת צורך מובנה במנגנונים ביטוחיים מתקדמים כמו ויתור שיבוב ואחריות צולבת. אם אירוע בודד גורם לנזק המכוסה על ידי אחריות שני הצדדים, או אם רשלנות של צד אחד משפיעה על רכושו של השני, חלוקת אחריות זו עלולה להוביל לתביעות מורכבות וסכסוכים בין הצדדים עצמם, או בין חברות הביטוח שלהם. מנגנונים אלו נועדו למנוע "משחק האשמות" זה ולהבטיח טיפול יעיל וחלק בתביעות, ובכך להבטיח כיסוי חלק במקום שכל צד יזדקק לפוליסות נפרדות שעלולות להתנגש. זה מצביע על ההכרח בפתרונות ביטוחיים מתואמים, המבטיחים הפחתת סיכונים כוללת ושקט נפשי לשני הצדדים.   

2. ויתור שיבוב (Waiver of Subrogation): הגדרה, חשיבות ויישום

מהי זכות השיבוב וכיצד היא פועלת?

זכות השיבוב היא עיקרון יסודי בדיני הביטוח, המעוגן בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981. זכות זו מאפשרת לחברת הביטוח, לאחר ששילמה תגמולי ביטוח למבוטח שלה בגין נזק, "להיכנס לנעליו" של המבוטח ולתבוע את הצד השלישי שגרם לנזק, במטרה להחזיר לעצמה את הסכום ששילמה. לדוגמה, אם שוכר גרם נזק לדירה ברשלנותו, למשל שריפה שהחלה כתוצאה משימוש לא נכון בטוסטר, חברת הביטוח של המשכיר תשלם למשכיר פיצוי על הנזק. לאחר מכן, חברת הביטוח עשויה להגיש תביעת שיבוב נגד השוכר, בדרישה להחזר סכום הפיצוי ששילמה.   "ויתור על זכות השיבוב" הוא הסכמה מפורשת של חברת הביטוח, הכלולה בפוליסה, לפיה היא מוותרת מראש על זכותה לתבוע את מי שגרם נזק למבוטח שלה, גם אם הנזק נגרם באשמתו. במקרה של יחסי שוכר-משכיר, ויתור זה פירושו שחברת הביטוח של המשכיר לא תוכל לתבוע את השוכר בגין נזק שנגרם לדירה, גם אם הנזק נגרם ברשלנותו של השוכר.   קיומה של זכות השיבוב ללא ויתור יוצר ניגוד עניינים פיננסי ישיר בין המבטח, המעוניין להחזיר לעצמו הפסדים, לבין השוכר שגרם לנזק. מצב זה הופך את השוכר, שהוא צד להסכם השכירות ולרוב מצופה להיות מכוסה או מוגן, ל"צד שלישי" עוין מנקודת מבטה של חברת הביטוח. תפיסה זו פוגעת ברוח של יחסי שוכר-משכיר חלקים. ויתור שיבוב מטפל בכך ישירות על ידי הסכמה מראש של המבטח שלא לתבוע את השוכר. מנגנון זה הופך מצב שעלול להיות שנוי במחלוקת למצב שיתופי, שבו המבטח סופג את ההפסד מבלי לדרוש החזר מהשוכר, ובכך מקדם יציבות ומפחית חיכוך משפטי ביחסי השכירות. הוא מעביר את הסיכון מהשוכר חזרה למבטח, כפי שנועד במערך הביטוחי הרחב יותר.   

מדוע ויתור שיבוב קריטי לשוכרים ולמשכירים?

ויתור שיבוב מציע יתרונות משמעותיים לשני הצדדים בחוזה השכירות:

  • עבור השוכר: סעיף זה מספק הגנה קריטית מפני תביעות אפשריות של חברת הביטוח של המשכיר. במקרה של נזק שנגרם לדירה, גם אם ברשלנותו של השוכר, הוא לא ייחשף לתביעה כספית משמעותית מצד חברת הביטוח. הדבר מעניק לו שקט נפשי ומפחית חשיפה לסיכונים כלכליים בלתי צפויים.   
  • עבור המשכיר: הכללת סעיף ויתור שיבוב בפוליסה ובחוזה השכירות מקלה על השכרת הנכס, שכן היא מפחיתה את החששות של שוכרים פוטנציאליים מפני חשיפה לתביעות. יתר על כן, היא מונעת סכסוכים עתידיים עם השוכר, תורמת ליחסי שכירות חלקים יותר ומעודדת שיתוף פעולה במקרה של נזק. חברת הביטוח של המשכיר לא תוכל לתבוע את השוכר, מה שמפשט את תהליך הטיפול בנזק ומפחית את הנטל הבירוקרטי על המשכיר.   

בעוד שויתור שיבוב נראה כמיטיב בעיקר עם השוכר על ידי הגנה עליו מפני תביעות מבטח, הוא מציע גם יתרון אסטרטגי ארוך טווח למשכירים. מניעת סכסוכים פירושה פחות תקופות ללא שוכרים, פחות תחלופת שוכרים, ופוטנציאל להתנהגות טובה יותר של השוכרים, מכיוון שהם מרגישים מוגנים ולכן עשויים להשקיע יותר בתחזוקת הנכס. הפחתת עלויות משפטיות, הכנסה קבועה משכר דירה, ובסיס שוכרים יציב יותר תורמים לערך ולרווחיות לטווח ארוך של נכס ההשכרה. לכן, עבור המשכיר, הכללת ויתור שיבוב אינה רק ויתור לשוכר, אלא החלטה עסקית אסטרטגית המשפרת את האטרקטיביות הכוללת והכדאיות הכלכלית של השקעתם, ומשמשת כ"השקעה לטווח ארוך".   

הבסיס החוקי בישראל: חוק חוזה הביטוח ופסיקות מפתח

זכות השיבוב, כאמור, מעוגנת בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981. בנוסף, סעיף 68 לאותו חוק עוסק במעמדו של הצד השלישי כלפי המבטח, ומסדיר את מערכת היחסים המורכבת בין המבטח, המבוטח והצד השלישי.   פסיקות בית המשפט העליון בישראל קבעו תקדימים חשובים בנושא ויתור שיבוב. בפסק הדין בע"א 3948/97 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית תל אביב-יפו, נקבע כי ניתן להגביל את זכות השיבוב של המבטח באופן חוזי, וכי הדבר אינו נוגד את תקנת הציבור. פסק דין זה מהווה אבן דרך משפטית משמעותית, המאשרת ומחזקת את האפשרות של משכירים לבטל זכות זו לטובת השוכרים. תקדים משפטי זה הוא גורם קריטי לאימוץ נרחב של סעיף זה בהסכמי שכירות. ללא אישור שיפוטי זה, חברות ביטוח עלולות היו להסס להציע ויתורים כאלה, או שתוקפם עלול היה להיות מוטל בספק, ובכך לערער את היציבות והוודאות של הסדרי הביטוח בין שוכרים למשכירים. תפקידה של מערכת המשפט בפרשנות ועיצוב יישום דיני הביטוח מקל ישירות על פתרונות מעשיים כמו ויתור שיבוב, ויוצר מסגרת משפטית גמישה יותר ליחסים מסחריים ופרטיים מורכבים כמו הסכמי שוכר-משכיר.   פסקי דין נוספים חיזקו את החשיבות של הכללת סעיף ביטול שיבוב בהסכמי שכירות. לדוגמה, בפסק דין ת"א (שלום ת"א) 37796-03-13, נקבע כי ביטול זכות השיבוב מנע תביעה נגד שוכר שגרם נזק לדירה בשל רשלנות. לעומת זאת, פסק הדין בע"א 11081/02 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' קדוש הדגיש את הסיכונים לשוכר בהיעדר סעיף כזה, וקבע כי בהיעדר סעיף המבטל את זכות השיבוב, השוכר אחראי לנזקים שגרם ברשלנותו.   

כיצד לוודא שסעיף ויתור שיבוב כלול בפוליסה ובחוזה השכירות

כדי להבטיח הגנה מלאה, יש לוודא שסעיף ויתור השיבוב מצוין במפורש הן בפוליסת הביטוח והן בחוזה השכירות.

  1. בפוליסת הביטוח: יש לוודא שביטול זכות השיבוב מצוין במפורש בפוליסת הביטוח של המשכיר. לעיתים קרובות, המשכיר או השוכר יכולים להתווסף כמוטבים לפוליסה, כאשר "ויתור שיבוב" הוא התנאי להוספה זו, וכך למעשה להתחלק באחריות כלפי הדירה, תכולתה וצד ג'. מומלץ לבקש מסוכן הביטוח עותק מלא של הפוליסה ולוודא שהסעיף מופיע בפרק הרחבות או תוספות, וכי ניסוחו ברור ומפורט.   
  2. בחוזה השכירות: מומלץ בחום לכלול סעיף ביטול זכות שיבוב מפורש בחוזה השכירות עצמו. ניסוח לדוגמה יכול להיות: "פוליסת הביטוח תכלול סעיף ויתור על זכות תחלוף (שיבוב) כלפי השוכר וכל הבא מטעמו". ניתן לבקש להוסיף את סעיף ויתור השיבוב בכל נקודת זמן בתקופת השכירות, ולא רק בעת חתימת החוזה.   

הדגש על ציון מפורש של ויתור השיבוב הן בפוליסת הביטוח והן בהסכם השכירות חושף סינרגיה משפטית ומעשית קריטית. בעוד שהפוליסה קובעת את חובות המבטח, הסכם השכירות מגדיר את היחסים והחבויות בין המשכיר לשוכר. אם הויתור נמצא רק בפוליסה, השוכר עדיין עלול להיות חייב למשכיר על פי הסכם השכירות, והמשכיר עלול להיות מחויב לתבוע את השוכר, גם אם המבטח לא תובע. לעומת זאת, אם זה רק בהסכם השכירות, המבטח אינו כפוף לכך אלא אם הסכים במפורש בפוליסה שלו. אי-התאמה או השמטה באחד המסמכים עלולה לבטל את ההגנה המיועדת, מה שיוביל לחבויות בלתי צפויות. לכן, להגנה מלאה ובהירות, שני המסמכים חייבים להיות מתואמים, ובכך להבטיח שההתחייבויות המשפטיות בין הצדדים והכיסוי הביטוחי נמצאים בהרמוניה מלאה ומונעים פרצות או תביעות סותרות.   

השפעה על עלות הפרמיה

ברוב המקרים, הוספת סעיף ויתור שיבוב לפוליסת ביטוח דירה אינה מייקרת משמעותית את עלות הפרמיה. חברות הביטוח לרוב מסכימות לוותר על זכות השיבוב מבלי שהפוליסה ומחירה יושפעו. חלק מהמקורות אף מציינים כי הוספה כזו אינה כרוכה בתשלום נוסף כלל.   הטענה הכללית שויתור שיבוב אינו מייקר משמעותית את עלויות הפרמיה מצביעה על כך שחברות הביטוח רואות בהפחתת התביעות והמורכבות בטיפול בתביעות כקיזוז לכל עלייה נתפסת בסיכון. זה מעיד על שינוי אסטרטגי של המבטחים לכיוון מוצרי "שקט נפשי" (כמו AIG Rent), המייעלים את פעילותם, במקום להתמקד אך ורק בהערכת סיכונים פרטנית עבור כל סעיף. למרות זאת, תמיד מומלץ לבחון את ההשלכות הכלכליות של ביטול זכות השיבוב הספציפית בפוליסה המוצעת, ולהתייעץ עם עורך דין או סוכן ביטוח מוסמך טרם ביצוע שינויים בפוליסה.   

3. אחריות צולבת (Cross-Liability): הגדרה, יתרונות וחסרונות

מהי אחריות צולבת וכיצד היא מכסה תביעות בין מבוטחים באותה פוליסה?

אחריות צולבת (המכונה לעיתים גם "אחריות משולבת") היא סעיף חשוב בפוליסות ביטוח חבויות, ובפרט בביטוח צד ג', שנועד להסדיר את היחסים בין מבוטחים שונים הרשומים באותה פוליסה. סעיף זה קובע כי כאשר בפוליסה נכללים יותר ממבוטח אחד (למשל, המשכיר והשוכר), הביטוח נחשב כאילו הוצא לכל אחד מיחידי המבוטח בנפרד.   משמעות הדבר היא שהפוליסה מכסה תביעות של מבוטח אחד כנגד מבוטח אחר הרשום באותה פוליסה, כאילו היו צד שלישי אחד כלפי השני. לדוגמה, אם השוכר נפגע כתוצאה מרשלנות המשכיר בדירה (כגון כשל במערכת חימום שגרם נזק גוף), המשכיר יהיה מבוטח בגין הנזק שגרם לשוכר, ועשוי להיתבע על כך על ידי השוכר או חברת הביטוח של השוכר.   אחריות צולבת משנה את תפיסת "אחריות צד שלישי" המסורתית, שבדרך כלל חלה על גורמים חיצוניים, כך שתכלול סכסוכים פנימיים בין יחידים המבוטחים יחד (משכיר ושוכר). ללא סעיף זה, אם רשלנות המשכיר פגעה בשוכר, השוכר היה צריך לתבוע את המשכיר ישירות, וביטוח האחריות הכללית של המשכיר עלול לא לכסות תביעות מצד מבוטח אחר באותה פוליסה. זה היה מוביל לליטיגציה מורכבת ועוינת. אחריות צולבת מונעת זאת על ידי הטלת האחריות על המבטח לתביעות בין המבוטחים המשותפים, ובכך מפנימה את מה שהיה נחשב אחרת לליטיגציה חיצונית. זה מדגים כיצד מוצרי ביטוח מתאימים את עצמם לדינמיקות יחסים ספציפיות כדי לספק כיסוי מקיף המטפל לא רק בסיכונים חיצוניים אלא גם בחבויות פנימיות, ומקדם פתרון הרמוני ויעיל יותר של נזקים.   

חשיבותה בביטוח דירה שכורה: מניעת חיכוכים ופישוט תביעות

סעיף אחריות צולבת רלוונטי במיוחד למשכירים ושוכרים של דירות, והוא מהווה כלי מהותי להסדרת היחסים ביניהם. הוא נועד למנוע חיכוכים ועימותים משמעותיים במקרה של אירוע ביטוחי, כמו נזקי מים או אש העוברים בין דירות, כאשר דייר אחד עלול לגרום נזק לדירת שכנו.   הסעיף מעניק שקט נפשי למבוטחים, מונע בירוקרטיה מיותרת ובעיקר "גודע את מעגל התביעות" ההדדיות בין שוכרים למשכירים ולהיפך. היכולת של אחריות צולבת "לגדוע את מעגל התביעות" בין משכירים לשוכרים, בעלת השפעה משמעותית, ולעיתים קרובות נשכחת, על היעילות הכוללת של המערכת הביטוחית. על ידי הפחתת נפח התביעות בין הצדדים, היא משחררת משאבים שיפוטיים, מורידה עלויות משפטיות עבור יחידים, ומאפשרת לחברות הביטוח להתמקד בטיפול בתביעות לגיטימיות במקום בניהול מאבקי שיבוב מורכבים. זה תורם לשוק ביטוח יציב וצפוי יותר עבור נכסי השכרה, ומדגים כיצד סעיף ביטוח מעוצב היטב יכול ליצור השפעות חיצוניות חיוביות על המערכת כולה.   

יתרונות מרכזיים לשני הצדדים

  • שקט נפשי: הסעיף מספק וודאות והגנה לשני הצדדים, בידיעה שהם מכוסים גם מתביעות הדדיות.   
  • מניעת בירוקרטיה ועימותים: הוא מפחית את הצורך בהתמודדות משפטית מסובכת ומייתר את הצורך בתביעות יקרות וארוכות בין הצדדים.   
  • פישוט ביטוח דירה שכורה: אחריות צולבת למעשה מגדירה את השוכר והמשכיר כצד ג' אחד כלפי השני, ובכך מפשטת את נושא ביטוח דירה שכורה והופכת אותו לנגיש וברור יותר.   
  • גמישות בטיפול בנזקים: כאשר קיימת אחריות צולבת, כל מבוטח נחשב כישות נפרדת לצורך התביעה, מה שמאפשר גמישות רבה יותר בטיפול בנזקים ובתביעות הדדיות. זה קריטי במיוחד בבתים משותפים עם מערכות משותפות (כמו צנרת או חשמל), כאשר תקלה באחת המערכות עלולה לגרום נזק למספר דירות.   

חסרונות ודגשים: מגבלת גבול האחריות של המבטח

אחד החסרונות המרכזיים של סעיף אחריות צולבת, אשר דורש תשומת לב מיוחדת, הוא שהוא מאפשר למבטחים להגביל את גבול אחריותם הכולל לכל המבוטחים יחד, בהתאם לגבולות האחריות הנקובים בפוליסה. כלומר, סכום הפיצוי המקסימלי (תקרת הביטוח) שתשולם על ידי חברת הביטוח עשוי להיות מוגבל עבור כל המבוטחים יחד, ולא לכל אחד בנפרד.   "הגבלת גבול האחריות" בסעיפי אחריות צולבת מהווה מלכודת פוטנציאלית לבלתי מודעים. בעוד שהסעיף מפשט תביעות בין הצדדים, סך התשלום עבור כל הצדדים המבוטחים יחד עלול להיות מוגבל לתקרת פוליסה אחת, במקום שלכל צד תהיה תקרת אחריות עצמאית. משמעות הדבר היא שבאירוע חמור המשפיע על מספר צדדים, סך התביעות המשולב עלול לחרוג מהכיסוי הכולל, ולהותיר חלק מהצדדים עם פיצוי חסר. לכן, חשוב ביותר לוודא שסכום הביטוח המקסימלי המוגדר בפוליסה מספיק לכיסוי נזקים גדולים יחסית שעלולים להיגרם, ושהוא עונה על הצרכים הספציפיים של הנכס והצדדים המעורבים.   

4. תיאום ביטוחי אופטימלי בין שוכר למשכיר

הצורך בתיאום ביטוחי מקיף

האינטרסים של המשכיר והשוכר נפגשים באופן מהותי בנושא ביטוח הדירה. כל שוכר דירה מעוניין בראש ובראשונה להגן על עצמו במקרה של נזק למבנה ולהימנע מתביעה כנגדו בגין נזק כזה, ושנית, להיות מכוסה ומפוצה במקרה של נזק לרכושו הנמצא בנכס השכור. המשכיר, מאידך, מעוניין לשמור על הנכס ועל ערכו ולדעת שיפוצה במקרה של נזק או אסון למבנה.   החשיבות של גישה הוליסטית לביטוח, החורגת מפוליסות אינדיבידואליות ומכוונת לפתרונות מתואמים, ניכרת במיוחד במערכות יחסים אלו. במרחב מגורים משותף, הסיכונים והחבויות מורכבים ומשתלבים זה בזה. ללא תיאום, ייתכן שיהיו כפילויות בכיסוי או, גרוע מכך, פערי כיסוי משמעותיים שישאירו את אחד הצדדים חשוף. לכן, תיאום ביטוחי מקיף חיוני כדי להבטיח שכל הסיכונים הרלוונטיים מכוסים ביעילות, למנוע סכסוכים פוטנציאליים, ולספק שקט נפשי לכל הצדדים המעורבים.

דרכים לתיאום ביטוחי יעיל

קיימות מספר דרכים מרכזיות להשגת תיאום ביטוחי יעיל בין שוכר למשכיר, המבטיחות כיסוי הולם ומניעת חיכוכים:

  1. פוליסה משותפת: המשכיר והשוכר יכולים לרכוש יחד ביטוח אחד שבו שניהם נרשמים כמבוטחים. כאשר שני צדדים מבוטחים יחד, הדבר מונע מחברת הביטוח לתבוע אחד מהם בגין תביעת ביטוח שהשני הגיש נגדה לפי אותה פוליסה.   
  2. פוליסות נפרדות עם ויתור הדדי: המשכיר והשוכר יכולים לערוך כל אחד ביטוח נפרד, אך להוסיף לכל פוליסה סעיף ויתור הדדי על זכות השיבוב כל אחד כלפי השני.   
  3. סעיף ויתור שיבוב בחוזה השכירות: ניתן לכלול בחוזה השכירות סעיף מפורש שבו שני הצדדים מתחייבים לוויתור הדדי על זכות השיבוב.   
  4. ביטוח צד ג' מורחב עם אחריות צולבת: במקרים בהם הביטוח המשותף כולל ביטוח צד ג', ניתן להוסיף סעיף אחריות צולבת. סעיף זה מרחיב את ביטוח צד ג' בפוליסה המשותפת כך שיחול על שני המבוטחים אחד כלפי השני, כאילו היו להם ביטוחי צד ג' נפרדים. זה מבטיח כיסוי לתביעות צד ג' הכוללות גם תביעות בין המשכיר לשוכר.   

התפתחותם של מוצרי ביטוח ייעודיים, כמו מסלול AIG Rent, משקפת את הדרישה בשוק לפתרונות מקיפים המפשטים את התיאום הביטוחי. מסלולים אלו מציעים סעיפי אחריות צולבת וויתור שיבוב מובנים, שלעיתים אינם כרוכים בתשלום נוסף, ובכך מפחיתים את המורכבות והחיכוך בין הצדדים. פיתוחים אלו מדגימים כיצד חברות הביטוח מגיבות לצורך בפתרונות משולבים המפחיתים את הנטל הבירוקרטי והמשפטי, ובכך תורמים ליעילות רבה יותר בשוק השכירות.   

דוגמאות לסעיפים בחוזה שכירות מומלץ

כדי להבטיח את התיאום הביטוחי, מומלץ לכלול בחוזה השכירות סעיפים מפורטים המבהירים את חלוקת האחריות הביטוחית:

  • סעיף ביטוח מבנה עם ויתור שיבוב (באחריות המשכיר):"בעל הדירה יערוך, יקיים ויישא בעלויות של פוליסת ביטוח לדירה אשר תכלול כיסוי למבנה הבניין וכל מערכותיו וזאת למשך כל תקופת השכירות. פוליסת הביטוח תכלול סעיף ויתור על זכות תחלוף (שיבוב) כלפי השוכר וכל הבא מטעמו".   
  • סעיף אחריות השוכר לביטוח תכולה וצד ג':"האחריות לעריכת ביטוח תכולה וצד ג' תחול על השוכר בלבד ולשיקול דעתו".   
  • דוגמה לסעיף אחריות צולבת בחוזה (במידה ורלוונטי):"ביטוח לכיסוי אחריותה החוקית של המשכירה כלפי הציבור (ביטוח צד שלישי) בגין נזקים לגוף ו/או לרכוש... הביטוח יורחב לכלול את השוכר כמבוטח נוסף בגין אחריותו לנזקים המתרחשים בשטחים הציבוריים ו/או המשותפים בתחום המתחם וסביבתו הקרובה... ולעניין זה ייכלל סעיף אחריות צולבת". סעיף זה מציין לעיתים גם את גבול האחריות, לדוגמה: "גבול האחריות: 5,000,000 ₪ לאירוע ובמצטבר לתקופת הביטוח".   

5. מסקנות והמלצות

מערכת היחסים בין שוכר למשכיר בנכס מושכר טומנת בחובה פוטנציאל לסכסוכים משפטיים וכלכליים משמעותיים במקרה של נזק. הבנה מעמיקה של מושגי ביטוח כמו ויתור שיבוב ואחריות צולבת היא קריטית להבטחת שקט נפשי, מניעת חיכוכים וייעול תהליכי תביעות.ויתור שיבוב מגן על השוכר מפני תביעות חברת הביטוח של המשכיר במקרה של נזק שנגרם ברשלנותו, ובמקביל מקל על המשכיר בהשכרת הנכס ותורם ליחסי שכירות בריאים. היכולת המשפטית לוותר על זכות זו, שאושרה בפסיקות בית המשפט העליון, מספקת וודאות חיונית לשוק.אחריות צולבת מרחיבה את כיסוי ביטוח צד ג' כך שיכלול תביעות הדדיות בין המשכיר לשוכר, כאילו היו צדדים שלישיים זה לזה. סעיף זה מפשט את הטיפול בנזקים פנימיים ומצמצם משמעותית את הצורך בהליכים משפטיים בין הצדדים, ובכך תורם ליעילות מערכתית רחבה יותר. עם זאת, יש לזכור את מגבלת גבול האחריות הכולל בפוליסות אלו, ולוודא שהכיסוי מספק.המלצות מרכזיות:

  • בדיקה יסודית של הפוליסה והחוזה: על שני הצדדים לוודא שסעיפי ויתור שיבוב ואחריות צולבת (ככל שרלוונטי) כלולים במפורש הן בפוליסת הביטוח והן בחוזה השכירות, וכי ניסוחם ברור ומקיף. אי-התאמה בין המסמכים עלולה ליצור פרצות בכיסוי.
  • התייעצות מקצועית: מומלץ בחום להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני מקרקעין וביטוח, וכן עם סוכן ביטוח מוסמך, לפני חתימה על חוזה שכירות או רכישת פוליסת ביטוח דירה. ייעוץ זה יבטיח שההסדרים הביטוחיים מותאמים לצרכים הספציפיים של הצדדים ומספקים הגנה הולמת.
  • מודעות לעלות הפרמיה: על אף שויתור שיבוב ואחריות צולבת לרוב אינם מייקרים משמעותית את הפרמיה, יש לבדוק כל מקרה לגופו ולהבין את ההשלכות הכלכליות.
  • תכנון הוליסטי: יש לאמץ גישה הוליסטית לביטוח, המכירה בכך שביטוח דירה שכורה אינו רק עניין של פוליסות נפרדות, אלא של תיאום ואינטגרציה בין הכיסויים השונים כדי ליצור מטריית הגנה שלמה ויעילה לשני הצדדים.

יישום נכון של עקרונות אלו יאפשר למשכירים ולשוכרים לנהל את יחסיהם בשקט נפשי וביטחון, תוך מזעור הסיכונים והחיכוכים הפוטנציאליים הטמונים בהשכרת נכסים.



ויתור שיבוב ואחריות צולבת בביטוח דירה: מדריך מקיף ליחסים בין שוכר למשכיר

ההבנה של מושגי הביטוח הבסיסיים בתחום השכירות חיונית למניעת מצבים משפטיים ופיננסיים מסובכים. ויתור על זכות השיבוב ואחריות צולבת הם שני כלים מרכזיים בביטוח דירה המאפשרים למנוע מצבים שבהם שוכרים ומשכירים נתבעים זה על ידי זה או על ידי חברות ביטוח. המושגים הללו, על אף היותם טכניים לכאורה, יכולים לחסוך אלפי שקלים ומתח רב בעת קרות אירוע ביטוחי. במקרים רבים, חוסר המודעות לקיומם של מנגנונים אלה מביא לתביעות שיבוב הרסניות כלכלית, במיוחד עבור שוכרים צעירים שנמצאים בתחילת דרכם התעסוקתית.

הבעיה: סיכונים ביחסי שוכר-משכיר

מקרה הבסיס - תביעת שיבוב כלפי שוכרים

יחסי השכירות יוצרים מעגל של סיכונים פוטנציאליים הן עבור השוכר והן עבור בעל הדירה. הסיכון הגדול ביותר נוצר כאשר מתרחש אירוע ביטוחי בדירה השכורה, וחברת הביטוח של בעל הדירה מעוניינת לגבות את הכסף ששילמה מהאחראי לנזק1.מקרה דרמטי שמתאר את הבעיה הוא של בחור שקיבל תביעת שיבוב בסך 400,000 ש"ח לאחר שהדירה השכורה שלו עלתה באש1. לפי חוקר השריפות מטעם חברת הביטוח, מקור השריפה היה במכשיר חשמלי של השוכרים1. חברת הביטוח שילמה לבעלי הדירה המבוטחים תגמולי ביטוח, ולאחר מכן הגישה תביעת שיבוב נגד השוכרים שלדעתה אשמים בשריפה1.השוכרים במקרה זה לא רק איבדו את כל רכושם שהיה בדירה, אלא גם נאלצו להתמודד עם תביעות בסכומי עתק מחברת הביטוח ומהשכנים שנפגעו1. מצב זה יכול היה להיחסם בקלות באמצעות ויתור על זכות השיבוב בפוליסה של בעל הדירה1.

המציאות של שוכרי דירות

חלק גדול משוכרי הדירות הם צעירים בתחילת דרכם התעסוקתית, שלא ממהרים להוציא הוצאות שהם רואים כלא הכרחיות1. גם מי שיודע שיש משהו שנקרא ביטוח דירה, לא ממהר להוציא עליו כסף1. אולם הסיכונים קיימים ומתממשים במציאות1.אירועים ביטוחיים בדירות שכורות עלולים להביא לעימותים משמעותיים, תביעות יקרות וארוכות, ובקיצור לכאב גדול לא קטן2. כאשר מתרחש אירוע ביטוחי שגורם לנזק לדירה עצמה, לרכוש שבתוכה או לדירות של השכנים, הדברים עלולים להתגלגל מהר מאוד לעימותים משמעותיים2.

ויתור על זכות השיבוב

הגדרה ואופן הפעולה

ויתור על זכות השיבוב הוא מנגנון המאפשר למנוע מצבים שבהם חברת ביטוח תובעת את השוכר לאחר ששילמה לבעל הדירה עבור נזק שנגרם1. זכות השיבוב היא זכותה של חברת הביטוח לתבוע מצד שלישי שגרם לנזק את הכסף ששילמה למבוטח שלה.הכנסת ויתור על זכות השיבוב כלפי השוכרים לפוליסה של בעל הדירה מונעת תביעות שיבוב מיותרות נגד אנשים שנמצאים בשלב בחיים שבו קשה עד בלתי אפשרי עבורם לשאת בעלויות ההליך המשפטי ותוצאותיו1.

יתרונות מעשיים

הוספת הויתור על זכות השיבוב לא מייקרת את הפוליסה של בעל הדירה, וניתן לקבלה ללא בעיה1. כל מה שנדרש הוא מודעות אצל שוכר הדירה או סוכן הביטוח המכיר או מעורב בעניין1. בדרך זו ניתן למנוע תביעות שיבוב מיותרות ולשמור על יחסים תקינים בין השוכר לבעל הדירה1.

הדדיות בויתור השיבוב

לעתים, חברת הביטוח שביטחה את הדירה והסכימה לוותר על זכות השיבוב תדרוש הדדיות1. כלומר, שגם בפוליסת התכולה של השוכר יהיה ויתור על זכות השיבוב כלפי בעל הדירה1. אין בכך כל פסול, וכך כל חברת ביטוח תשלם את נזקי המבוטח שלה, והמבוטחים עצמם יוכלו להישאר ביחסים טובים ביניהם ולהימנע מהוצאות מיותרות ומפח נפש1.

אחריות צולבת בביטוח דירה

מהות המושג

אחריות צולבת, שלפעמים נקראת גם אחריות משולבת, היא סעיף בפוליסת ביטוח השנועד להסדיר את היחסים בין המשכיר לשוכר2. מדובר בסעיף שמכסה במקרה שאחד המבוטחים בפוליסה תובע מבוטח אחר הרשום באותה הפוליסה, ואין זה משנה אם התובע הוא השוכר או המשכיר ולהפך2.אחריות צולבת היא למעשה מעין ביטוח צד שלישי בין הצדדים לחוזה השכירות2. לפי סעיף זה, הפוליסה תכסה הן את אחריות המשכיר והן את אחריותו של השוכר זה כלפי זה, כאילו היו צד שלישי אחד כלפי השני2.

אופן הפעולה במעשה

אם השוכר ייפגע מאחר והמשכיר ינהג ברשלנות בדירתו, יהיה המשכיר מבוטח בגין אותו הנזק שגרם עבור השוכר, שבגללו הוא עלול להיתבע2. באופן דומה, אם המשכיר ייפגע עקב רשלנות השוכר, השוכר יהיה מכוסה במסגרת הפוליסה.הסעיף נועד לספק מענה למקרים בהם מתרחש אירוע ביטוחי המשפיע על שני הצדדים, ולהבטיח שלום בית תוך שמירה על האינטרסים של שני הצדדים2. זה מגדוע את מעגל התביעות של השוכרים נגד המשכירים ולהפך2.

יתרונות וחסרונות

מצד אחד, אחריות צולבת מעניקה למבוטחים שקט נפשי ומונעת בירוקרטיה ועימותים2. היא מונעת מצבים שבהם צד אחד צריך לתבוע את הצד השני בעקבות אירוע ביטוחי, ובכך חוסכת זמן, כסף ומתח.עם זאת, לסעיף יש גם חסרונות2. סעיף זה מאפשר למבטחים להגביל את גבול אחריותם לכל המבוטחים יחד עם גבולות האחריות הנקובים בפוליסה2. זה אומר שאם יש מספר נפגעים באירוע, סכום הכיסוי עלול להיות מחולק ביניהם במקום שכל אחד יקבל את מלוא הסכום.

המלצות מעשיות לשוכרים ומשכירים

עבור שוכרי דירות

מומלץ לשוכרי דירות לוודא תחילה שלבעל הדירה יש ביטוח מבנה ושקיים בפוליסה ויתור על זכות השיבוב1. לאחר מכן, מומלץ לערוך ביטוח תכולה הכולל כיסוי לנזקי צד שלישי1.גם אם תכולת הדירה כשלעצמה לא מצדיקה עריכת ביטוח, וגם אם מדובר בספה ישנה ומקרר מסבתא, קיומו של הביטוח חשוב על מנת ליהנות מההגנה של פרק צד שלישי1. במסגרת זה, חברת הביטוח תשלם את נזקי השכנים, וכך השוכר לא יצטרך להתמודד עם תביעות כספיות בסכומים שלעתים הם הרבה מעבר ליכולתו הכלכלית1.

עבור בעלי דירות

בעלי דירות המשכירים את דירותיהם צריכים לוודא שבפוליסת הביטוח שלהם קיים ויתור על זכות השיבוב כלפי השוכרים. זוהי השקעה חכמה הן מבחינה כלכלית והן מבחינת שמירה על יחסים תקינים עם השוכרים.כמו כן, שקול לכלול בפוליסה סעיף אחריות צולבת, אם כי חשוב להבין את המשמעויות של הגבלת גבולות האחריות. יש להתייעץ עם סוכן ביטוח מקצועי על מנת להבין איזה אפשרות מתאימה יותר למצב הספציפי.

תיאום בין הצדדים

החשיבות של תיאום בין שוכר למשכיר בנושא הביטוח אינה ניתנת להערכה. כל מה שנדרש הוא מודעות וקצת תיאום מראש על מנת למנוע מצבים בהם צד אחד נותר ללא הגנה ביטוחית מתאימה.

סיכום והמלצות

ויתור על זכות השיבוב ואחריות צולבת הם כלים חשובים בניהול סיכונים ביחסי שכירות. הבנתם וישומם הנכון יכולים למנוע מצבים כלכליים קשים ולשמור על יחסים תקינים בין הצדדים. ההשקעה בהבנת המושגים הללו והטמעתם בפוליסות הביטוח היא זעירה ביחס לתועלת הפוטנציאלית.חשוב לזכור שכל מקרה הוא ייחודי, ומומלץ להתייעץ עם מומחה ביטוח או עורך דין מתמחה בתחום על מנת להבין את האפשרויות הטובות ביותר למצב הספציפי. המטרה היא ליצור מסגרת ביטוחית שמגינה על כל הצדדים ומונעת עימותים מיותרים בעת קרות אירוע ביטוחי.בסופו של דבר, המודעות והתכנון המוקדם הם המפתח למניעת בעיות. השקעה קטנה בזמן ובכסף היום יכולה לחסוך סכומי עתק ומתח רב בעתיד.