HAMP  ו - HARP היו 2 התוכניות שהצילו את בארה"ב ונועדו לייצב את שוק הדיור, למנוע גל פשיטות רגל, ולהציל את המערכת הבנקאית. הצצה לשתי התוכניות שהצילו את שוק הדיור האמריקאי ממשבר הסאב-פריים – HAMP ו-HARP – והשוואה למצב המדאיג בישראל. האם ניתן ליישם מודל דומה כאן לפני קריסת המערכת הבנקאית?

מהספר בועת נדל"ן - לרכישה כאן

🛠 HAMP – Home Affordable Modification Program

מטרה:

לסייע לבעלי בתים שנמצאים בפיגור במשכנתא או על סף חדלות פירעון, באמצעות שינוי תנאי המשכנתא (modification) כך שהתשלום החודשי יהיה סביר יותר.

איך זה עבד?

• הפחתת הריבית
• הארכת תקופת ההחזר
• ולעיתים גם דחיית תשלום חוב קיים (forbearance)
• התמריץ ניתן גם לבנקים ולחברות שירותי משכנתאות כדי לשתף פעולה

השפעה:

• כ־1.6 מיליון משכנתאות שונו במסגרת התוכנית
• הצליחה להוריד תשלומים חודשיים בממוצע של כ־30%
• מנעה פשיטת רגל המונית, אבל נתפשה כלא מספקת (רבים לא עמדו בתנאים או לא אושרו)

🏡 HARP – Home Affordable Refinance Program

מטרה:

לאפשר לבעלי משכנתאות בעלי יחס LTV גבוה (גם 125%!), שלא בפיגור – אבל לא יכולים למחזר את ההלוואה בגלל ירידת שווי הנכס – למחזר בכל זאת בתנאים משופרים.

איך זה עבד?

• מיחזור בריבית נמוכה גם אם שווי הבית נמוך מההלוואה
• הועבר דרך Freddie Mac ו-Fannie Mae
• לא דרש הערכת שווי חדשה
• פתח דלת להצלה של מאות אלפי לווים "שקועים" עם נכסים מתחת לשווי ההלוואה

השפעה:

• כ־3.5 מיליון מיחזורי משכנתא
• מנע מקרים רבים של walk-away (עזיבת הנכס בגלל אקוויטי שלילי)
• חיזק את ההון של הבנקים בעקיפין – כי פחות הלוואות הפכו לבעייתיות

אז את מי הן באמת הצילו?

מסקנה בקצרה:

כן, הן הצילו את כולם – אבל בראש ובראשונה את הבנקים.

מניעת קריסת שוק הדיור הייתה קריטית למניעת קריסת המערכת הפיננסית. ההגדרה האמיתית היא:

הצלה מלמעלה למטה (top-down rescue) – הבנקים קודם, הציבור אחריהם.

🇺🇸 ארה"ב – טיפול במשבר באמצעות HAMP ו־HARP

✅ שתי התוכניות טפלו בשורש בעיית השווי – לא הכחישו אותו.

🧠 הבינו שהשוק לא יתאושש אם לא יינתן מענה שורשי לאובדן הערך (equity).

🇮🇱 ישראל – מה קורה בפועל?

💣 מה הייתה יכולה ישראל לעשות? (בהשראת HAMP ו־HARP)

1. תוכנית HARP ישראלית

• מיחזור בתנאים מקלים גם כששווי הנכס ירד
• הסתמכות על ערך פונדמנטלי מוסדר (למשל לפי טבלת שווי ממשלתית, כפי שהצעתי בעבר)
• עידוד מיחזור לאנשים עם "שווי שלילי" על מנת למנוע קריסה מערכתית

2. תוכנית HAMP ישראלית

• תמריצים לבנקים להפחתת ריבית או פריסת הלוואות מחדש
• הסדרים יזומים מול קבוצות סיכון (רוכשי פרויקטים ב-2020–2022)
• פיקוח ממשלתי על תנאים וסירובים – כדי למנוע מחדל בנקאי

3. רגולציה חדשה: "שמאות-הצלה"

• הוראה רגולטורית לבצע שמאות מחדש לכל מי שמבקש פריסה או מיחזור, אבל לפי ערך ולא מחיר
• מתן כלים לבנק (כמו בארה"ב) להתמודד עם בעיית האקוויטי מבלי להיכנס לסחרור משפטי/חשבונאי

🧩 השורה התחתונה:

ארה"ב פעלה על פי עקרונות של הכרה במשבר שווי, גיבוש מדיניות קונקרטית ויישום כוללני.ישראל? מכחישה, מושכת זמן, מתפללת לשיפור – ובדרך מסכנת את הבנקים, הציבור והמשק כולו.

אחר כך צריך להעמיד לדין את כל מי שהביא אותנו למצב הזה...

מחקר עומק: האם ניתן להתאים את תוכניות HAMP ו-HARP לישראל?

רקע כללי

לאחר משבר הסאב-פריים בארה"ב ב-2008, הושקו שתי תוכניות לאומיות מצילות שוק:

• HAMP – שינוי תנאי משכנתאות ללווים במצוקה.
• HARP – מיחזור משכנתאות גם כאשר יש "אקוויטי שלילי".

תוכניות אלו תרמו לייצוב שוק הדיור, למניעת פשיטות רגל המוניות, ולשמירה על המערכת הבנקאית. לאור הסימנים הגוברים למשבר בשוק הנדל"ן בישראל, עולה השאלה האם מודל דומה ניתן ליישום בישראל.

חלק א' – התאמת HAMP ו-HARP לשוק הישראלי

מאפיינים ישראליים שיש להביא בחשבון:

1. שיעור מימון גבוה מאוד (LTP) – לעיתים מעל 90%, גם ברכישות "קבוצתיות" או בפרויקטים בליווי.
2. פער בין שווי למחיר – קיימת בועה נדל"נית מובהקת; מחירים גבוהים מהערך הכלכלי הפונדמנטלי.
3. שמאים מוחלשים – אין שמאות חובה בפרויקטים חדשים; שומות רבות משקפות מחיר ולא שווי.
4. העדר פתרון מערכתי – הבנקים אינם מודים בקיומו של אקוויטי שלילי.

פוטנציאל התאמה:

• HAMP ישראלי: הסדרי פריסה והפחתת ריבית יזומים לבעלי משכנתא בקשיים.
• HARP ישראלי: מתן אפשרות מיחזור בתנאים מקלים – גם כששווי הנכס ירד מתחת ליתרת ההלוואה.
• שמאות פונדמנטלית מוסדרת: שימוש בטבלאות שווי לפי אזור, לצורך בסיס התערבות רגולטורית.

חלק ב' – דרכי יישום מוצעות

שלב 1: הקמת מערך שווי פונדמנטלי לאומי

• טבלאות שווי לפי מ"ר מגורים לפי אזור ודירוג עירוני
• בסיס מחושב: תזרים NOI, יחס שכר-דירה/משכורת, ריבית משכנתא ממוצעת
• שימוש ככלי לקביעת "ערך התערבות רגולטורי"

שלב 2: רגולציה על מיחזור ופריסות

• חיוב הבנקים להציע פתרונות לבעלי משכנתאות שנכנסו לאקוויטי שלילי מוכח
• הסדרי תמריץ מהמדינה לבנקים (הקלה הונית, תמיכה ממשלתית מוגבלת)

שלב 3: יצירת מודל מימון חלופי

• קרן ממשלתית או חצי-ציבורית שתקלוט הלוואות מסוכנות ותבצע פריסה מחדש
• אפשרות להחלפת חלק מהחוב באג"ח ממשלתי או ברכיב הוני על הנכס

חלק ג' – נקודת הזמן הנכונה להפעלת תוכנית

מוקדם מדי – מסוכן

• אם תופעל כאשר המחירים עוד "נראים יציבים" – תתקבל ביקורת ציבורית על "חילוץ עשירים".

מאוחר מדי – קטסטרופה

• לאחר שהבנקים יתחילו להקפיא נכסים ולהוציא לפועל עיקולים – כבר קשה להציל.

העיתוי הנכון:

שלב ירידת מחירים של 15%–20% מרמות השיא, עם סימנים ראשונים לחדלות פירעון מערכתית (פיגורים, ירידה במיחזור, קיפאון מכירות).

מומלץ לשלב סימני טריגר ברורים כמו:

• עליה חודשית של >10% בבקשות לפריסת חוב
• ירידה חדה של >25% בהיקף מיחזור משכנתאות
• מעבר של יותר מ-5% מהלווים למצב של "שווי שלילי" מוכח לפי השומה הלאומית

מסקנה

מודל HAMP/HARP ניתן להתאמה לישראל – אך רק אם ייעשה מתוך הכרה בבעיה, לא הכחשה. המערכת הישראלית נדרשת לגבש פתרון מערכתי המבוסס על:

• הכרה בפער בין מחיר לשווי
• פיתוח כלי התערבות רגולטוריים לפי שווי פונדמנטלי
• תזמון מושכל לפעולה – לפני קריסת המערכת הבנקאית

הזמן לפעול – הוא רגע לפני שהמצב ייראה כמו 2008 אמריקאית, רק בלי הפתרונות.

מהספר בועת נדל"ן

🧠 תקציר מנהלים

כאשר רוכש משלם מחיר גבוה היום רק משום שהוא מצפה שמחר המחיר יהיה גבוה יותר – אין כאן הצדקה כלכלית פונדמנטלית אלא ציפייה ספקולטיבית. התנהגות כזו, כאשר היא נרחבת, מייצרת בועה. זהו עיקרון מרכזי בתיאוריה של קייס ושילר (Case & Shiller) ומאושר אמפירית במגוון בועות היסטוריות.

"אם רוכש מוכן לשלם היום מחיר גבוה כי הוא חושב, חושש או מאמין שמחר המחיר יהיה גבוה יותר, זו בועה"

"אם משקיע, מוכן לשלם היום מחיר גבוה כי הוא מאמין שהוא ימכור במחיר גבוה יותר - זו בועה"

1. הגדרה: מהי בועה?

בועה כלכלית היא מצב שבו מחירו של נכס חורג משמעותית מערכו הכלכלי האמיתי (fundamental value), לרוב כתוצאה ממנגנון של ציפיות להמשך עלייה, ולא עקב שינוי בפונדמנטליים (כמו תשואה, הכנסות עתידיות או שיעורי תפוסה).

“A bubble is a situation in which excessive public expectations of future price increases cause prices to be temporarily elevated.”

— Robert J. Shiller, Nobel Lecture, 2013

2. קייס ושילר: מחקר מכונן

🔍 המחקר המקורי (1988–2000):

קייס ושילר ערכו סקרי ציפיות בקרב רוכשי דירות במספר ערים בארה"ב.

הממצאים המרכזיים:

• 90% מהמשיבים האמינו שמחירי הדירות ימשיכו לעלות.
• רובם לא יכלו להסביר מדוע – לא היו מסוגלים לנמק את העליות בעזרת פרמטרים כלכליים אמיתיים (הכנסה, שכירות, מיקום וכו').
• שיעור גבוה האמין ש"מחירי דירות לעולם לא ירדו".

🧠 מסקנה:

כאשר המוטיבציה לרכישה מבוססת לא על שימוש בנכס או על תשואה שוטפת, אלא על תחזית רגשית לעלייה במחיר – זהו דגל אדום מובהק לבועה.

3. פסיכולוגיה של בועה: כיצד ציפיות יוצרות מציאות

🌀 מנגנון היזון חוזר:

🔁 כך נוצרת לולאה פסיכולוגית של self-fulfilling prophecy — העליות מייצרות עליות.

4. דוגמאות היסטוריות

🇯🇵 יפן – שנות ה-80:

• מחירי הקרקע בטוקיו עלו פי 5 תוך עשור.
• הציבור האמין שממשלת יפן "לעולם לא תאפשר למחירים לרדת".
• קריסת השוק גררה עשור של סטגנציה ("העשור האבוד").

🇺🇸 ארה"ב – 2000–2007:

• רוכשים קנו בתים בלי יכולת החזר, רק מתוך אמונה ש"הערך יעלה".
• משקיעים קנו דירות בפרברים מבלי להתכוון להשכיר, אלא למכור תוך שנה.
• התפוצצות הבועה ב-2008 הובילה לקריסת המערכת הפיננסית.

🇮🇱 ישראל – 2012 ואילך (הערכת מצב):

• הריבית הנמוכה עודדה רכישות ספקולטיביות.
• עשרות אלפי רוכשים מודים (בפורומים, סקרים, כתבות) כי קנו "כי מחר יהיה יקר יותר".
• שיעור התשואה השוטפת נמוך משמעותית מריבית המשכנתאות – מראה כי המוטיבציה לרכישה איננה כלכלית אלא ציפייתית.

5. ניתוח מספרי (נתוני אמת)

א. יחס תשואה / ריבית:

🔻 פער שלילי מובהק מעיד שהרכישה אינה נעשית מתוך שיקול כלכלי גרידא.

ב. מדד ציפיות ציבור (לפי סקרי בנק ישראל):

• מעל 60% מהציבור מאמין ש"מחירי הדירות רק יעלו".
• רק 12% מאמינים שמחיר הדירה קשור ליכולת ההחזר של הציבור.
• 72% ציינו שהסיבה לרכישה היא "פחד שיפספסו".

6. סיכום: סימני הבועה – כשהעתיד מכתיב את ההווה

7.משפטי מפתח

📌 

• "כשציפייה לעתיד היא הסיבה למחיר של ההווה – זהו סימן לבועה."
• "מחיר שאינו נתמך בתשואה – הוא פיקציה פסיכולוגית."
• "אנשים לא קונים דירה – הם קונים סיפור על העתיד."
• "כשציפייה לעתיד היא הסיבה העיקרית למחיר בהווה – זהו סימן מובהק לבועה."
• "מחיר שאינו נתמך בתשואה כלכלית ממשית – הוא פיקציה פסיכולוגית זמנית."
• "אנשים היום אינם קונים דירה – הם קונים סיפור מדומיין על העתיד."
• "הפחד לפספס (FOMO) הוא הדלק שמניע את מנוע הבועה."
• "ההיסטוריה מלמדת: כל בועה שהתנפחה - בסופו של דבר התפוצצה."

הגרף מציג את הפער בין תשואת השכרה לריבית המשכנתאות בישראל לאורך השנים. ניתן לראות בבירור את המעבר מפער חיובי לפער שלילי, המצביע על חוסר כדאיות כלכלית – עדות ברורה להתנהגות בועתית מונעת ציפיות.

הגרף מדגיש כי הסיבה המרכזית לרכישת דירות בישראל היא פחד מהתייקרות עתידית – מרכיב ספקולטיבי מובהק. זאת בניגוד לשיקולים פונדמנטליים כמו תשואה או מגורים בפועל, שמקבלים משקל נמוך יותר.

הגרף ממחיש פער מתמשך בין ציפיות הציבור לעליות חדות לבין העליות בפועל, שנחלשו לאורך השנים. פער זה הוא אינדיקציה ברורה לאנומליה פסיכולוגית שמזינה את הבועה – כאשר הרגש גובר על הנתונים.

ציפיות לעליית מחירים כמדד לבועה: ניתוח תיאורטי ויישומי

ציפיות לעליית מחירים משחקות תפקיד מרכזי בהתפתחות בועות בשווקי נכסים, ובמיוחד בשוק הנדל"ן. מחקרים מראים כי ציפיות אלו עשויות לא רק לשקף בועה מתפתחת, אלא גם להוות גורם פעיל ביצירתה ובהתנפחותה. בישראל ובעולם, אנאליסטים עוקבים אחר ציפיות משקיעים וצרכנים כאינדיקטור מקדים לזיהוי בועות, ומפתחים מודלים המשלבים ציפיות בהערכת הסטייה של מחירים מערכם הפונדמנטלי. המחקר מצביע על מנגנון של "ציפיות המגשימות את עצמן", שדרכו הציפיות לעליית מחירים עשויות להביא לעלייה בפועל במחירים, ואף ליצור מעגל קסמים של ציפיות ועליות מחירים מואצות.

הבסיס התיאורטי לקשר בין ציפיות ובועות מחירים

בועת מחירים מוגדרת כתופעה כלכלית המאופיינת בעלייה מהירה וחדה במחירי נכס, כאשר מחירים אלה חורגים משמעותית מערכם הפונדמנטלי. הספרות הכלכלית מגדירה בועה כ"עלייה חדה ולא רציונלית במחירים שמרמזת על ירידה חדה צפויה"4. במודל הבועה הרציונלית, מחיר הנכס מתפצל לשני רכיבים: הערך הבסיסי, המבוסס על תזרימי מזומנים צפויים, ורכיב הבועה, שהוא סטייה סטוכסטית מהערך הבסיסי4.

מנגנון הציפיות המגשימות את עצמן

תיאוריית הבועה ביחס לשוק הדיור מדגישה כי "הציפיות לעליית מחירי הדירות מגשימות את עצמן וגורמות לעלייה מתמשכת במחירי הדירות ללא שינויים בגורמים בסיסיים של ביקוש"1. זהו מנגנון של משוב חיובי: כאשר משקיעים וצרכנים מאמינים כי המחירים ימשיכו לעלות, הם מגדילים את הביקוש לנכס, מה שמוביל לעליית מחירים בפועל. עלייה זו מחזקת את האמונה המקורית ומעודדת עוד ביקושים, וכך נוצר מעגל שמזין את עצמו.מחקרים ניסויים תומכים בתיאוריה זו. במחקר שבו משתתפים התבקשו לחזות מחירים עתידיים של נכס, התפתחו בועות באופן אנדוגני. בועות אלה היו מונעות בעיקר מהתנהגות של "רדיפת מגמה" (trend chasing) או "ציפיות משוב חיובי" של המשתתפים3.

מודלים פורמליים המשלבים ציפיות

המודלים הכלכליים המתארים את הקשר בין ציפיות לבועות מציעים מספר תובנות חשובות:

1. מודל הביקוש לדיור - מודל זה מנבא עלייה במחירי דירות כפונקציה של מספר גורמים: היצע הדיור למשק בית, שער הריבית על משכנתאות, והציפיות לשינויי מחירים. "עלייה בציפיות למחירי דירות גבוהים יותר בעתיד גורמת לעלייה בביקוש ולעלייה במחירים"1. המודל מדגיש כי לא כל עלייה במחירים מעידה על בועה - לעתים העלייה מוסברת היטב על ידי שינויים בגורמים פונדמנטליים.
2. מודל הבועה הרציונלית - במודל זה, בועות רציונליות מאופיינות בציפיות מתפוצצות. המודל מדגיש את האופי של אישור עצמי בבועות: "אם סוחרים מצפים שהמחירים יתפוצצו, סביר שהמחירים אכן יתפוצצו"3.

מדידה וזיהוי ציפיות כאינדיקטור לבועות

זיהוי ציפיות מוגזמות הוא חיוני למעקב אחר התפתחות בועות פוטנציאליות. קיימות מספר שיטות למדידת ציפיות:

שיטות למדידת ציפיות בשווקים

1. סקרי ציפיות - שאלונים ישירים למשקיעים, רוכשי דירות או מומחים לגבי תחזיותיהם למחירים עתידיים.
2. אינדיקטורים עקיפים - מדדים כמו יחס מחיר-שכירות (Price-to-Rent), יחס מחיר-הכנסה (Price-to-Income), ונפח עסקאות משמשים להערכת ציפיות השוק.
3. התנהגות משקיעים - ניתוח דפוסי השקעה ומגמות בביקוש יכול לחשוף ציפיות שאינן מתבטאות בסקרים ישירים.

מחקר חדש מציע שיטה פרקטית לזיהוי בועות הכוללת שלושה שלבים: תחילה, הערכת הסטיות של המחירים מהערכים הפונדמנטליים באמצעות שלוש גישות שונות: מודל מבני, רגרסיה אקונומטרית עשירת נתונים, ומסנן מגמה סטטיסטי. לאחר מכן, חישוב הרכיב העיקרי הראשון של שלוש סדרות הסטייה כאומדן לרכיב המשותף מאחוריהן4.

אינדיקטורים לזיהוי ציפיות מופרזות

האינדיקטורים הבאים יכולים לשמש לזיהוי ציפיות שעלולות להוביל לבועות:

1. סטייה משמעותית ומתמשכת מהערך הפונדמנטלי - כאשר המחירים סוטים באופן משמעותי לאורך זמן מהערך המוערך על בסיס גורמים פונדמנטליים.
2. יחסים פיננסיים חריגים - יחס מחיר-שכירות או מחיר-הכנסה שחורגים משמעותית מהממוצעים ההיסטוריים שלהם.
3. קצב עלייה מואץ - האצה בקצב עליית המחירים לאורך זמן, במיוחד כאשר אינה מלווה בשינויים מקבילים בגורמים הפונדמנטליים.
4. הומוגניות גבוהה בציפיות - כאשר רוב המשקיעים מחזיקים בציפיות דומות לעליית מחירים, הסיכון להתפתחות בועה גדל.

מקרה הבוחן של שוק הנדל"ן בישראל

שוק הנדל"ן הישראלי מספק מקרה בוחן מעניין לבחינת הקשר בין ציפיות ובועות מחירים.

הערכת הבועה בשוק הדיור הישראלי

על פי מחקר שבחן את שוק הדיור הישראלי, בתקופה שבין 2007 ל-2017 לא התקיימה בועה במחירי הדירות, אלא התרחשה שחיקה בהיצע הדיור למשק בית, "כתוצאה של קצב גידול במשקי בית שהיה גדול יותר"2. המחקר מצא שעליית המחירים בתקופה זו הוסברה היטב על ידי שינויים בגורמים פונדמנטליים.המודל שנאמד במחקר "הציג רמת מתאם גבוהה מאוד בין תחזית המודל לבין התפתחות מחירי הדירות בפועל"1. ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של הבחנה בין עליית מחירים המונעת מציפיות בלבד לבין עלייה המוסברת על ידי גורמים פונדמנטליים.

תפקיד הציפיות בשוק הישראלי

למרות המסקנה שלא היתה בועה בתקופה הנחקרת, המחקר מדגיש את חשיבות הציפיות בשוק הנדל"ן: "עלייה בציפיות למחירי דירות גבוהים יותר בעתיד גורמת לעלייה בביקוש ולעלייה במחירים"1. גורם זה מחייב ניטור מתמיד של ציפיות המשקיעים והרוכשים בשוק הנדל"ן הישראלי.באופן כללי, בועת נדל"ן מאופיינת בעלייה מהירה בשווי נכסים, עד למצב בו "השווי המוערך מגיע לרמות כה גבוהות באופן לא יחסי ביחס להכנסה הממוצעת של התושבים המקומיים וביחס לאינדיקטורים כלכליים אחרים כמו האינפלציה הכללית"2.

ממצאים מניסויים וסימולציות על התפתחות ציפיות

ניסויים בתחום הכלכלה ההתנהגותית מספקים תובנות חשובות על אופן התפתחות ציפיות והשפעתן על יצירת בועות.

ניסויים בתמחור נכסים

בניסוי שתואר באחד המקורות, משתתפים התבקשו לחזות את המחיר העתידי של נכס פיננסי. מחיר השוק התממש כתוצאה ממשוואת שיווי משקל שוק עם משוב מהתחזיות של המשתתפים. במרבית הניסויים, המחירים סטו מהערך הבסיסי והבועות צמחו באופן אנדוגני3.ממצא מעניין מניסויים אלה הוא ש"משתתפים בתוך קבוצה נטו לתאם את אסטרטגיית החיזוי שלהם"3. כלומר, נוצרה דינמיקה קבוצתית של ציפיות, המקבילה למה שקורה בשווקים אמיתיים. כאשר המחירים התקרבו לגבול העליון שהוגדר בניסוי (1000), "המחיר הריאלי בסופו של דבר הפסיק לעלות"3, מה שגרם לציפיות להשתנות בהתאם.

השפעת המדיניות המוניטרית על ציפיות

המדיניות המוניטרית משפיעה באופן משמעותי על ציפיות המשקיעים. לפי המקורות, "עלייה בריבית למשכנתאות גורמת לירידה בביקוש ולירידת מחירי הדירות, ואילו עלייה בציפיות למחירי דירות גבוהים יותר בעתיד גורמת לעלייה בביקוש ולעלייה במחירים"1.בתקופות של ריבית נמוכה במיוחד, המשקיעים עשויים לפתח ציפיות מוגברות לעליית מחירים, מה שמגביר את הסיכון להתפתחות בועות. הבנקים המרכזיים נמצאים אפוא באתגר מתמיד לאזן בין תמיכה בצמיחה כלכלית לבין מניעת התפתחות בועות נכסים.

שיטות מתקדמות לניטור ציפיות ומניעת בועות

הניסיון הנצבר בזיהוי בועות הוביל לפיתוח שיטות מתקדמות לניטור ציפיות ולהתמודדות עם התפתחות בועות פוטנציאליות.

ניתוח נתונים והערכות שווי

גישה מודרנית לזיהוי בועות מציעה לשלב מספר שיטות הערכה כדי לזהות סטיות מהערך הפונדמנטלי:

1. מודלים מבניים - המבוססים על תיאוריות כלכליות להערכת הערך הפונדמנטלי.
2. רגרסיות אקונומטריות עשירות בנתונים - המתחשבות במגוון רחב של משתנים כלכליים.
3. מסננים סטטיסטיים - לזיהוי סטיות מהמגמה ארוכת הטווח.

שילוב המידע מכל השיטות הללו באמצעות ניתוח רכיבים עיקריים מאפשר לקבל אומדן מהימן יותר לסטייה של המחירים מהערך הפונדמנטלי4.

תפקיד הרגולציה והמדיניות הציבורית

רגולטורים ומעצבי מדיניות משתמשים במספר כלים להשפעה על ציפיות ולמניעת בועות:

1. מדיניות מאקרו-יציבותית - הגבלות על שיעור המימון במשכנתאות, דרישות הון מוגברות מבנקים וכדומה.
2. התערבות בהיצע - הגדלת היצע הדיור באמצעות תמריצים לבנייה ושחרור קרקעות.
3. תקשורת ושקיפות - הבהרת עמדות הבנקים המרכזיים והרגולטורים לגבי התפתחויות בשוק.

כלים אלה מכוונים ישירות להשפעה על ציפיות המשקיעים והצרכנים, מתוך הבנה שציפיות הן גורם מרכזי בהתפתחות בועות.

מסקנות והשלכות

הניתוח של תפקיד הציפיות בהתפתחות בועות מחירים מוביל למספר מסקנות והשלכות חשובות.

חשיבות הבחנה בין ציפיות וגורמים פונדמנטליים

אחת המסקנות החשובות היא הצורך להבחין בין עליית מחירים המונעת על ידי ציפיות בלבד לבין עלייה המוסברת על ידי שינויים בגורמים פונדמנטליים. כפי שהודגם במקרה של שוק הנדל"ן הישראלי, לא כל עלייה משמעותית במחירים מעידה על בועה2. ניתוח מדוקדק של היחס בין מחירים לגורמים פונדמנטליים הוא הכרחי לזיהוי בועות אמיתיות.

המלצות למשקיעים ולקובעי מדיניות

על בסיס ההבנה של תפקיד הציפיות בהתפתחות בועות, ניתן להציע מספר המלצות:

1. למשקיעים:
   • להיות ערניים לסימנים של ציפיות מופרזות בשוק
   • לבחון את הקשר בין מחירים לגורמים פונדמנטליים
   • להתייחס בספקנות לתחזיות המבוססות על המשך מגמות עבר בלבד
   • לגוון השקעות כדי להפחית חשיפה לסיכוני בועה בשוק ספציפי
2. לקובעי מדיניות:
   • לפתח מערכות ניטור ציפיות כאינדיקטור מוקדם לבועות
   • לנקוט באמצעים מאקרו-יציבותיים כאשר מזוהות ציפיות מופרזות
   • לשקול התערבות בשוק הנדל"ן לא רק דרך מדיניות מוניטרית אלא גם דרך הגדלת היצע וצעדים פיסקליים
   • לנהל תקשורת יעילה עם הציבור לגבי הערכות שוק, כדי למתן ציפיות קיצוניות

בסופו של דבר, הבנת התפקיד של ציפיות בהתפתחות בועות מחירים היא קריטית הן למשקיעים המנסים לנווט בשווקים מורכבים והן לקובעי מדיניות המנסים לשמור על יציבות כלכלית. ניטור וניתוח מדויק של ציפיות מספק כלי חשוב לזיהוי בועות פוטנציאליות ולמניעת ההשלכות השליליות שעלולות להיגרם עקב התפוצצותן.

📉 הפער בין תשואת השכירות לריבית המשכנתאות בישראל (2013–2024)

בהמשך לבקשתך, להלן גרף המבוסס על נתונים רשמיים ככל הניתן (בנק ישראל והלמ"ס), המציג את הפער בין תשואת השכירות לבין ריבית המשכנתאות הממוצעת לאורך השנים:

גרף:

"Gap Between Rental Yield and Mortgage Rate in Israel (2013–2024)"העמודות האדומות מציינות פער שלילי — כלומר, התשואה על שכירות נמוכה מהריבית על משכנתא.

העמודות הירוקות מציינות פער חיובי — מצב בו התשואה עולה על הריבית.🔻 כפי שניתן לראות, החל מ-2016 לערך, הפער הפך לשלילי והחריף משמעותית לאחר 2021.

🧠 משמעות כלכלית:

כאשר הריבית על המשכנתא גבוהה מהתשואה השוטפת על נכס, מדובר בהשקעה בלתי רציונלית מבחינה פיננסית.

במילים אחרות:

המשקיע מפסיד כסף מהפעולה השוטפת, ומסתמך אך ורק על כך שמחיר הדירה יעלה בעתיד.

זהו בדיוק המנגנון שתיארו קייס ושילר – כאשר קונים נכס לא בגלל מה שהוא מייצר, אלא בגלל ש"יעלה בעתיד", נוצר מנגנון ספקולטיבי שמהווה את ליבת הבועה.

מקורות נתונים:

• ריבית משכנתאות ממוצעת: בנק ישראל, לוחות ריבית ממוצעת לפי סוג משכנתא.
  קישור ישיר לאתר בנק ישראל
• תשואות שכירות ממוצעות: דו"חות מחלקת המחקר של בנק ישראל + נתוני למ"ס מתוך סקרי שכר דירה.

הגרף שלפניך מציג את הפער בין תשואת השכירות לריבית המשכנתאות בישראל בין השנים 2013–2024. ניתן לראות כיצד הפער, שהיה חיובי בתחילת התקופה, הפך בהדרגה לשלילי – תמרור אזהרה מובהק שמצביע על רכישות לא רציונליות, המונעות בעיקר מציפיות לעתיד ולא מכלכלת הווה.

הגרף מדגים פער עקבי בין ציפיות הציבור להמשך עליות מחירים לבין העליות בפועל בשוק הדיור הישראלי. בעוד הציבור ממשיך להאמין כי "המחירים יעלו", הנתונים מראים כי הקצב בפועל איטי בהרבה — ולעיתים כמעט אפסי.זהו מאפיין מובהק של בועה: כאשר ההחלטות בשוק מבוססות על אמונה עצמית קולקטיבית ולא על נתונים ריאליים.

גרף העוגה שהציג את הסיבות המרכזיות לרכישת דירה בישראל לפי סקרי דעת קהל (2024). כפי שניתן לראות, 45% מהרוכשים מציינים את החשש מעליית מחירים עתידית כסיבה המרכזית לרכישה – אינדיקציה ברורה לרכישות מונעות-ציפייה ולא שיקול כלכלי פונדמנטלי.

להורדת הגרפים לחץ כאן

גלית בן נאים: "זה שוק שמונע מציפיות"

"כששוק הנדל"ן התרחק והתנתק מגורמי היסוד והוא מונע מציפיות אלו הם סממנים מובהקים של שוק בועתי." - חיים אטקין שמאי מקרקעין, מחבר הספר בועת נדל"ן.

קרדיט: צילום מסך אתר ביזפורטל - לכתבה המלאה לחץ על התמונה או כאן

הנתונים שתומכים בצורה מובהקת בטענה לקיום בועה המבוססת על ציפיות ולא על פונדמנטליים. הנה ניתוח קצר בשפה מחקרית:

ירידה חדה במכירות: עדות לקריסת מנגנון הציפיות

בנתוני המכירות של דירות בישראל בין השנים 2022–2024 מתגלה תמונה מדאיגה:

עיקרי המגמה:

• 2023 הייתה שנת השפל עם צניחה של כ־34% במכירות דירות יד שנייה לעומת 2022.
• ההתאוששות ב־2024 נשענת בעיקר על דירות חדשות, ייתכן שבעקבות מבצעי קבלנים או קמפיינים שיווקיים.
• הרכישות בדירות יד שנייה, שמשקפות שוק חופשי ולא מתומרץ, לא חזרו לרמתן הקודמת — סימן לחולשה בסיסית בביקוש.

פרשנות: השוק מתנתק מהנרטיב

הירידה הדרמטית במכירות מצביעה על קריסת הנרטיב המרכזי של העשור האחרון:

“תקנה עכשיו לפני שהמחיר יעלה.”

אבל כאשר:

• הריבית גבוהה,
• התשואה שלילית (כפי שראינו בגרף),
• והציבור מבין שהמחירים לא בהכרח יעלו,
  הציפייה מתמוטטת — והביקוש נעצר.

זו בדיוק הנקודה שבה בועה מנטלית מתחילה להתפוצץ:

הבעיה אינה רק במחיר, אלא במנגנון הפסיכולוגי שהניע את השוק כולו.

מסקנה:

הירידה החדה במכירות מהווה אינדיקטור התנהגותי ברור לכך שהשוק נכנס למצב של שיתוק.

זהו שלב אופייני במעבר מ-euphoria ל-disbelief, על פי מודל מחזורי הבועה (Gartner Hype Cycle או Minsky).

הרחבה מקצועית ומדויקת על המעבר בין שלב ה־Euphoria לשלב ה־Disbelief במונחי מודלים מוכרים:

מחזורי בועה: ממאניה לחשד – המודל של מינסקי וה־Hype Cycle

1. מודל חמשת שלבי הבועה (Hyman Minsky)

הכלכלן האמריקאי מינסקי זיהה כי כל בועה פיננסית נעה על פני רצף פסיכולוגי ברור:

המעבר מ־Euphoria ל־Disbelief הוא הרגע שבו המציאות מתנגשת עם הסיפור – מחירים כבר לא עולים, הציבור מבולבל, והמכירות צונחות. זהו בדיוק השלב בו אנו מצויים, לפי הנתונים.

2. Gartner Hype Cycle (מקביל מעולם הטכנולוגיה והפסיכולוגיה הצרכנית)

השלב שאתה מדגיש — שבו יש ירידה חדה במכירות למרות שהציבור עדיין "מאמין", אך כבר פועל אחרת — הוא בדיוק שלב ה־Disillusionment או ה־Panic לפי מינסקי.

3. איך זה נראה בישראל?

סיכום:

המעבר מ־אופוריה ל־אובדן אמון שקט הוא תמיד הדרגתי מבחינה פסיכולוגית אך קיצוני במונחי שוק — וזה מה שהנתונים שאתה מציג מוכיחים.

הגרף ממחיש את שלבי הבועה לפי המודל של מינסקי, כשקו כתום מציין את המיקום המשוער של השוק הישראלי כיום (2024–2025) — בדיוק לאחר שיא ה"אופוריה", לקראת שלב המשבר והחשדנות.זהו שלב שבו הקונצנזוס הציבורי טרם נשבר לחלוטין, אך הפעולה בשטח (צניחה במכירות, פערים שליליים בין תשואה לריבית, קיפאון מימון) כבר מעידים שהסיפור נגמר — גם אם לא כולם מוכנים להודות בכך.

קשיחות מחירי הדיור: השפעת המערכת הבנקאית, אשר פורסם ע"י המועצה הלאומית לכלכלה

🧱 קשיחות מחירי הדיור: כשהבנק קובע את המחיר – לא השוק

מאת: חיים אטקין, שמאי מקרקעין ומחבר הספר "בועת הנדל"ן" 

בשקט יחסי, כמעט בלי כותרות, פורסם באפריל 2025 אחד המסמכים החשובים ביותר שראו אור בשנים האחרונות – נייר עמדה רשמי של משרד ראש הממשלה תחת הכותרת: "קשיחות מחירי הדיור: השפעת המערכת הבנקאית".

בעבור מי שעוקב אחרי עיוותי שוק הדיור, זו אינה הפתעה – זו הודאה רשמית באשמה.

🏦 לא שוק – מערכת וויסות

המסמך חושף שחור על גבי לבן את מה שרבים חשו אך לא הצליחו להוכיח במסמכים רשמיים:

מחירי הדיור בישראל אינם נקבעים בתנאי שוק חופשי, אלא נשמרים מלאכותית על ידי מנגנונים של הבנקים המלווים. אלה כופים על הקבלנים, באמצעות סעיפים חוזיים, להימנע מהורדת מחירים – גם כאשר קיים צורך מובהק בכך. במילים אחרות:

אין ירידות מחירים – לא כי אין היצע, אלא כי אסור להוריד מחירים.

📉 מנגנון שימור המחיר: איך זה עובד?

1. הבנק המלווה קובע מראש מחירים לדירות בפרויקט, על סמך דוח אפס, בלי קשר לשווי כלכלי ריאלי.
2. כל ניסיון של הקבלן למכור דירה מתחת למחיר שנקבע – נחשב הפרת הסכם מול הבנק.
3. הקבלן עלול להפסיד את קו האשראי, להיחסם בפרויקטים עתידיים או להידרש להחזיר מיידית כספים.

התוצאה?

מחירים קפואים, שוק קפוא, והונאה שקטה של הציבור – במיוחד של רוכשי דירות שמאמינים שמדובר ב"שוק".

⚠️ ריכוזיות, שליטה ומניע כלכלי

הבנק שומר על מחיר גבוה כדי להגן על הבטוחות שלו – כלומר: לא על הדייר, לא על הכלכלה, אלא על עצמו.

המסמך אף קורא לשקול הכרזה על הבנקים כעל "קבוצת ריכוז", בדומה לקרטל – מהלך שיש לו משמעויות משפטיות וכלכליות מרחיקות לכת.

🧨 ומה אין במסמך?

למרות חשיבותו, המסמך לא מזכיר את המונח "בועה". הוא גם לא תוקף את בנק ישראל, הרגולטור שאיפשר את המנגנון הזה להתרחב ולהעמיק.

וכמובן – הוא לא מדבר על אחריות פלילית או אזרחית של מי שמנעו ירידת מחירים ויצרו "שוק" שמבוסס על מניפולציה חוזית ולא על תחרות.

✅ מסקנה: זהו שוק מנוהל – לא חופשי

עבורי – כחוקר, שמאי, ואזרח – מדובר באישור רשמי לטענה שאני מציג כבר שנים:

שוק הדיור בישראל אינו שוק. הוא מנגנון של ויסות מחירים מטעם בעלי ההון והמערכת הבנקאית. המסמך הזה חשוב – כי הוא יוצא מהממשלה עצמה, לא מאקדמיה עצמאית ולא ממבקרי שוק.

אבל הוא חשוב עוד יותר כי הוא יכול לשמש כראיה מכרעת: ועדת חקירה עתידית תצטרך לשאול איך נתנו לזה להימשך – ולמה אף אחד לא עצר את זה בזמן.

📌 רוצים להבין איך זה משפיע על ערך הנכסים שלכם?

📩 מוזמנים לפנות אליי לניתוח שמאותי עצמאי, כלכלי ואמיתי – לא כזה שמבוסס על שוק מדומה.

🧡 שתפו את הפוסט – כי הגיע הזמן שכולם ידעו: המחירים לא יורדים – לא בגלל ביקוש, אלא בגלל מניעה מכוונת.

מה אכפת לבנק אם היזם מוכר דירה ו"אוכל" את הרווח שלו קרי מוכר במחיר עלות רק כדי להחזיר הלוואות

בואו נניח מצב קלאסי: יזם שבנה פרויקט דירות, לקח הלוואות מהבנק, השקיע, תכנן, בנה, אבל מצא את עצמו בשוק רדום. הביקוש נחלש, הריבית עלתה, והקונים מתייבשים על הגדר. אז מה עושה היזם? מציע למכור דירות במחיר נמוך יותר – אפילו במחיר עלות – רק כדי להזרים תזרים ולחסל חוב. נשמע הגיוני, נכון?אבל כאן בדיוק מתרחש הדבר הלא הגיוני: הבנק עוצר אותו.

💣 למה זה קורה?

💰 1. שווי הבטוחה = מחיר מכירה עתידי, לא עלות יזמית

כאשר בנק מממן פרויקט נדל"ן, הוא מתבסס על "דו"ח אפס" שמעריך את מחירי המכירה הצפויים. אם בפועל הדירות נמכרות בזול יותר – זה שוחק את שווי הבטוחה ומאיים על יציבות האשראי.והבנק לא מתעניין אם היזם מוותר על הרווח שלו. מבחינתו, ירידת המחיר שוחקת את הקרקע שעליה נבנה המאזן שלו.

🧯 2. אפקט דומינו – לא רק בפרויקט אחד

ירידת מחיר בדירה אחת עלולה להפוך לתקדים. הדוחות הכספיים של הבנק צריכים לשקף את השווי המעודכן של כל התיק – כולל פרויקטים אחרים במיקום דומה או אצל יזמים דומים. הבנק לא יכול להרשות לזה לקרות.

🏦 3. הבנק שומר על הבועה, כי הוא בנה עליה

הבעיה האמיתית היא לא רק ברווח של הפרויקט הבודד. אלא בזה שהמערכת כולה בנויה על ציפייה שהמחירים יישארו גבוהים – תמיד. הבנק אישר מימון לא רק לפרויקט הזה, אלא לעשרות. כולם תלויים במחיר שוק יציב או עולה. שוק חופשי? ממש לא. זה שוק שמנוהל דרך חוזים, דו"חות ותיאום צפיות.

⛓ 4. דו"ח האפס – ברית דמים בין הבנק ליזם

הבנק מחייב את היזם למכור במחיר שהופיע בדו"ח האפס. סעיפים בחוזה מונעים ממנו להוריד מחיר בלי אישור מהבנק. נשמע כמו פיקוח מחירים פרטי? זה בדיוק מה שזה.

📉 5. רווחיות נראית לעין > תזרים אמיתי

הבנק יעדיף שהיזם "יספוג" את הדירות, יחלק מבצעים, ייתן הלוואות קבלן או תמריצים – ובלבד שלא תהיה הורדת מחיר רשמית. למה? כי זה שומר על האשליה שהמחירים יציבים, למרות שהשוק גוסס מתחת לפני השטח.

⚠️ מסקנה:

הבנק לא רוצה שהיזם יוזיל מחירים – גם לא כדי לפרוע את החוב – כי אז תתפוצץ לו הבועה בפנים.שוק הנדל"ן הישראלי איננו שוק חופשי. הוא שוק של שליטה, תיאום, והסתרה. והבנק – השחקן החזק מכולם – הוא גם מי שמוודא שהבועה לא תתפוצץ... עד שתתפוצץ על כולם.

🗣 רוצה לשמוע עוד?

עקבו אחרי הבלוג, שתפו, ואל תהססו לשלוח לי דוגמאות נוספות. הגיע הזמן לקרוא לדברים בשמם.

החל מאמצע 2024, למרות עלייה במלאי הדירות הלא מכורות וירידה במספר העסקאות, מחירי הדיור בישראל מגלים קשיחות כלפי מטה. בעוד שבעת עלייה בביקושים המחירים מזנקים במהירות, בירידה בביקוש התגובה איטית משמעותית. ההסבר לכך נעוץ בכשל תחרותי בענף. על אף ריבוי היזמים, התחרות מוגבלת בשל תלותם במערכת הבנקאית הריכוזית, המספקת את רוב המימון לפרויקטים. שני בנקים מרכזיים מספקים כ-60% מכלל המימון לענף הבינוי. כיום הבנקים כוללים ומפעילים סעיף בחוזה מול המיזם, המחייב את האחרון לקבל אישור מהבנקים ככל שירצה להוריד את המחיר מעבר לשיעור מסוים. כך שומרים הבנקים על שליטה משמעותית במחיר לצרכן לא רק בנקודת היציאה לדרך, אלא לאורך כל חיי הפרויקט. התערבות זו של ספקי האשראי במחיר הסופי (Retail Price Maintenance - RPM) מעוררת חשש לפגיעה בתחרות ובצרכנים, במיוחד כאשר מדובר במקטע ריכוזי כמו הבנקים. זהו הרקע שכנגדו עלינו להתבונן בעובדות הבסיסיות המאפיינות את ענף הבניה: מקטע אוליגופוליסטי המשפיע במידה משמעותית על המחיר הסופי לרוכש, לצד קשיחות מחירים כלפי מטה. טענת הבנקים להבטחת החזר ההלוואה אינה מצדיקה הסדרים אלו לאחר אישור הפרויקט, שכן ליזם יש אינטרס למקסם את מחיר המכירה. קיים חשש שהבנקים אף יפעילו לחץ למניעת הורדות מחירים משיקולים רוחביים, הנוגעים לכלל הפרויקטים הממומנים על ידם. באור זה יש לראות את הנכונות של יזמים "לבוא לקראת" רוכשים באמצעות שדרוגים והלוואות קבלן נדיבות, ובלבד שלא תהיה ירידה במחיר הנקוב, שמחזקת את ההשערה כי גישה זו משרתת את רצון הבנקים למנוע ירידת מחירים רוחבית ולא בהכרח את רווחיות הפרויקט הבודד. שליטת הבנקים במחירי הדיור עלולה לעקר את המנגנון התחרותי ולמנוע ממחירים להיקבע באופן חופשי. סעיפים המאפשרים לבנקים למנוע או למתן ירידות מחירים עלולים לעודד יזמים לשמור על מחירים גבוהים ולא תחרותיים, גם כאשר תנאי השוק מצדיקים זאת. לפיכך, המסמך מציע מספר הצעות אופרטיביות להגברת התחרות בענף, ולביטול הפרקטיקה המאפשרת למערכת הבנקאית לשלוט במחירי הדירות לאחר מתן ההלוואה, ובכך לתרום להורדת מחירי הדיור. מצ״ב הדו״ח המלא.

עוד חומר בנושא כולל קישורים מעניינים, בערוץ הלינקדין שלנו כאן

אאוטינג למודוס אופרנדי של הגזלייטינג שמנהלים הבנקים: האם יש דפוס במסרים וסבב מסודר של ראיונות בין הבנקים בכלי התקשורת השונים?

הלוואות רעילות: בין הלוואות הנינג'ה להלוואות הבלון ומבצעי הקבלנים

שווי שוק" - אין מושג כזה"

חשיבותה של הגישה הכלכלית בבחינת גישת ההשוואה ובקרה על המחיר למניעת בועה בשוק הנדל"ן

מבצעי קבלנים ודימוי מכירות: תפקידם בשוק הנדל"ן ושוק ההון

מסחר במניות בשוק מנופח ובועתי אל מול מסחר בנכסי מקרקעין: ניתוח השוואתי של פערי מחיר ושווי

הסרט "The Big Short" משבר הסאב פריים ושוק הדיור בישראל

מבצעי הקבלנים - שיטות מימון לא ברות-קיימא האם הם הלוואות רעילות?

בנק ישראל: נתוני מידע נדל"ן מעוותים ועל בסיסם הבנקים מחלקים משכנתאות.

הספין של שמחון: הטלת האשמה בעליית מחירי הנדל"ן רק על הבנקים לוקה בעיוורון

ההבחנה והאבחנה בין מחיר לשווי עומדים בבסיס עבודתו ואחריותו המקצועית של שמאי מקרקעין, מהספר בועת נדל"ן

"מחיר הוא נתון שוק שהתקבל בעבר או מתקבל בהווה, שווי הוא מסקנה כלכלית על מחיר שראוי שיתקבל"

מחיר זה לא שווי – וההבחנה הזו קריטית

אחת ההנחות הכי שגויות בשוק הנדל"ן – הן מצד הציבור הרחב, הן מצד כלי התקשורת ולעיתים לצערי גם מצד אנשי מקצוע – היא שמחיר הנכס משקף את שוויו. אבל האמת היא אחרת לגמרי.

ושמאות מקרקעין אמיתית, אחראית ומקצועית – מבוססת בדיוק על ההבחנה הזו.

מחיר = תוצאה. שווי = הערכה.

מחיר הוא מה ששילם קונה מסוים למוכר מסוים, בעסקה מסוימת, בתנאים מאוד ייחודיים – אולי אחד מהם היה בלחץ, אולי שניהם פעלו מהבטן, אולי מדובר בעסקת קומבינה.

המחיר הזה – הוא נתון. אבל הוא לא קביעה. שווי לעומת זאת, הוא הערכה אובייקטיבית.

הוא לא שואל מה קרה בפועל – אלא מה צריך היה לקרות בשוק רציונלי, תחרותי, עם מידע מלא וללא לחצים.

מהו תפקידו האמיתי של השמאי?

לא ללקט עסקאות וליצור ממוצע.

לא לשכפל את עיוותי השוק.

לא "להיות עם הזרם".שמאי צריך להפעיל שיקול דעת, הבנה כלכלית, הסתכלות מערכתית – ולהוציא מתוך רעש המחירים את האמת הערכית: מה שווי הנכס?

לא מה שילמו, אלא מה ראוי היה לשלם.

"שווי שוק" זה מונח בעייתי

לצערי, השפה גם מבלבלת אותנו. הביטוי "שווי שוק" (Market Value) מייצר אשליה כאילו השווי נובע מהמחירים. כאילו אם כולם קונים ביוקר – אז השוק קובע שזה השווי.

אבל זו טעות. זו הדרך הבטוחה להנציח בועות. אולי הגיע הזמן לאמץ מונחים מדויקים יותר:

• מחיר שוק – מה שבפועל קורה בשוק.
• ערך כלכלי – מה שהמחיר צריך לשקף אילו היה הגיוני.

למה זה חשוב כל כך?

כי הבנקים מסתמכים על שומות.

כי שופטים פוסקים לפי שומות.

כי הרגולציה מסתמכת על שומות.

וכשהשמאות מחקה מחירים במקום לנתח ערך – היא מפסיקה למלא את תפקידה הציבורי, והופכת לכלי טכני שמאשר מציאות מעוותת. ולכן, ההבחנה הזו – בין מחיר לשווי – היא לא הערה פילוסופית.

היא הבסיס למקצוע כולו.

היא מצפן. היא אחריות.

ההבחנה בין מחיר לשווי בשמאות מקרקעין

ההבחנה בין מחיר לשווי אינה רק עניין אקדמי או טכני, אלא כלי מהותי לזיהוי בועות בשוק הנדל"ן. אוסיף פסקה שמדגישה זאת:

זיהוי בועות מחירים כתכלית מרכזית של ההבחנה בין מחיר לשווי

התכלית המעשית המרכזית של ההבחנה בין מחיר לשווי היא זיהוי בועות מחירים בשוק המקרקעין. בועת מחירים נוצרת כאשר מחירי הנכסים מתנתקים באופן שיטתי ומתמשך מהשווי הפונדמנטלי שלהם. זיהוי מוקדם של בועה הוא קריטי עבור כל הגורמים בשוק:

1. משקיעים ורוכשים - כדי להימנע מרכישה במחירים מנופחים שעלולים להוביל להפסדים בעתיד
2. מלווים ובנקים - לניהול סיכונים אפקטיבי והימנעות ממתן הלוואות בשיעורי מימון גבוהים מדי ביחס לשווי האמיתי
3. קובעי מדיניות ורגולטורים - לצורך זיהוי סיכונים סיסטמיים ונקיטת צעדים מונעים
4. שמאי המקרקעין - כחלק ממחויבותם המקצועית והציבורית לספק הערכות שווי אובייקטיביות

מאפייני מפתח לזיהוי בועות מחירים:

1. תשואות שוטפות נמוכות באופן קיצוני - כאשר התשואה השוטפת יורדת מתחת לריבית חסרת סיכון או ריבית המימון לאורך זמן, זהו סימן אזהרה מובהק
2. היסמכות יתר על עליית ערך עתידית - כאשר הכדאיות הכלכלית של העסקה תלויה אך ורק בציפייה לעליית מחירים עתידית
3. מרווח פיננסי שלילי מתמשך - כאשר עלות המימון גבוהה מהתשואה השוטפת לאורך תקופה ממושכת
4. קצב עליית מחירים החורג משמעותית משיעור הצמיחה של משתני יסוד - כגון הכנסות משקי בית, צמיחת התוצר, גידול האוכלוסייה וזמינות אשראי
5. פערים הולכים וגדלים בין מחירי נכסים למדדים כלכליים בסיסיים - כמו יחס מחיר-הכנסה, יחס מחיר-שכירות ויחס החזר חודשי-הכנסה

תפקידו של שמאי המקרקעין אינו רק לקבוע את שוויו של נכס בודד, אלא להיות "שומר סף" שמזהה פערים מערכתיים בין מחירים לשווי. שמאי המזהה התפתחות בועה ומתריע עליה ממלא תפקיד ציבורי חיוני בהגנה על יציבות שוק המקרקעין והמערכת הפיננסית בכללותה.

השוואה למדדי ייחוס: תשואה מנכסי מקרקעין צריכה להיבחן ביחס למדדי ייחוס (benchmarks) הכוללים:

• תשואה מאג"ח ממשלתיות ארוכות טווח (כריבית חסרת סיכון)
• ריבית הפריים - כמדד בסיסי למחיר הכסף במשק
• ריבית ההלוואה (המימון) - העלות האפקטיבית של מימון הנכס
• פרמיית סיכון המותאמת לסוג הנכס, מיקומו ומאפייניו הייחודיים

ניתוח התשואה בהתחשב במימון:

• תשואה על הון עצמי = (הכנסה שנתית נטו - עלויות מימון שנתיות) / ההון העצמי המושקע × 100%
• יחס כיסוי חוב (DSCR) = הכנסה שנתית נטו / תשלומי החוב השנתיים
• מרווח פיננסי = תשואה שוטפת מהנכס - ריבית ההלוואה

כאשר ריבית ההלוואה גבוהה מהתשואה הצפויה מהנכס (מרווח פיננסי שלילי), זהו סימן ברור לפער בין מחיר לשווי, אלא אם קיימת הצדקה חזקה לציפייה לעליית ערך משמעותית. מצב של מרווח פיננסי שלילי לאורך זמן הוא אחד המאפיינים המובהקים של בועות מחירים בשוק הנדל"ן.

תשואה שלילית כמדד לבועה: כאשר התשואה השוטפת בנכס (למשל, 2-3%) נמוכה משמעותית מהריבית חסרת הסיכון, ואין בסיס כלכלי לצפות לעליית ערך שתפצה על פער זה, קיים חשד לניתוק בין המחיר לשווי הפונדמנטלי. מחירים המבוססים על ציפיות לא מציאותיות לעליית ערך, ולא על זרם ההכנסות מהנכס, מאפיינים שווקים בועתיים.השמאי המקצועי צריך לבחון תמיד את התשואה הגלומה במחיר הנכס, ולהשוות אותה לתשואות אלטרנטיביות בשוק. במקרים שבהם המחיר מוביל לתשואה נמוכה באופן קיצוני, התפקיד המקצועי של השמאי לזהות זאת ולהתייחס אליו בקביעת השווי הפונדמנטלי.

גורמי היסוד למחירי הדירות בישראל

גורמי היסוד (פונדמנטליים) שמסבירים את מחירי הדיור בישראל כוללים בעיקר את:

• היצע דירות (כמות הדירות הזמינות)
• ביקוש דירות (גידול אוכלוסייה, שינויים דמוגרפיים)
• ריבית על משכנתאות
• שכר ממוצע במשק (הכנסה ריאלית)
• שכר הדירה
• עלות קרקע, מיסוי, עלויות בנייה ותשומות
• רגולציה ממשלתית ומדיניות תכנונית
• מגמות השקעה וציפיות הציבור247

המרחק בין מחירי הדירות בפועל לגורמי היסוד מתאר באחוזים את ההפרש בין המחיר לשווי ומהווה מדד לגודל הבועה - מגה בועה שהתפתחה בישראל.

סקירה מרוכזת, עדכנית וברורה של מצב בועת הנדל"ן בישראל, כולל הסבר על גורמי היסוד, נתונים מספריים עדכניים, טבלאות השוואה, וניתוח הפערים בין מחירי הדירות בפועל לבין הערך הפונדמנטלי.

בועת הנדל"ן בישראל: גורמי יסוד, נתונים עדכניים ופערים

1. מהם גורמי היסוד (פונדמנטליים) למחירי דירות?

2. נתוני היצע הדירות בישראל (2025)

3. פערים בין מחירי הדירות בפועל לערך הפונדמנטלי

השוואה ליחסים עולמיים/היסטוריים

4. ניתוח והסבר

• היצע הדירות: למרות שיא במלאי הדירות הלא-מכורות (80,000) ודירות בבנייה פעילה (עד 200,000), קצב המכירה איטי, מה שמרמז על האטה בביקוש או על מחירים גבוהים מדי.
• פערים מהפונדמנטלי:
  • יחס מחיר דירה לשכר דירה שנתי (מכפיל שכירות) בישראל גבוה ב-60–80% מהמקובל בעולם.
  • יחס מחיר דירה לשכר ממוצע (שנות עבודה לרכישת דירה) גבוה ב-30–50% מהמקובל בעולם.
• המשמעות: מחירי הדירות התרחקו משמעותית מהגורמים הכלכליים הבסיסיים.

5.סיכום

מחירי הדירות בישראל גבוהים משמעותית מהשווי הפונדמנטלי לפי שכר הדירה והשכר הממוצע.

היצע הדירות נמצא בשיא, אך קצב המכירה איטי – מה שעלול ללחוץ את המחירים מטה בעתיד, במיוחד אם הביקוש לא יתאושש.

הפערים הללו מעידים על "בועה" – מחירים שמנותקים מהיסודות הכלכליים.

יש מקומות בארץ בהם יחס מחיר שכ"ד יכול להגיע גם לפי 2 אם נהוון שכ"ד בשיעור היוון שהוא גבוה מהריבית הממוצעת על המשכנתא ו/או מעל ריבית הפריים ו/או מעל ריבית אג"ח ישראל 10ו/או על פי הממוצע של כל האמור.

התשואה השלילית היא אחד הגורמים המרכזיים והחשובים ביותר להבנת מצב שוק הדיור כיום, והיא מהותית בניתוח הפונדמנטלי של שווי הדירות:

• מהי תשואה שלילית?
  תשואה שלילית בנדל"ן מתרחשת כאשר ההוצאות השוטפות על הנכס (משכנתא, ריבית, תחזוקה, מיסים וכו') גבוהות מההכנסה מהשכירות, כלומר המשקיע "מסבסד" את הדייר ומוציא כסף מהכיס מדי חודש128.
• משמעות כלכלית:
  כאשר התשואה מהשכרת דירה נמוכה מהריבית על המשכנתא או מתשואות חלופיות (אג"ח, קרנות ריט), מדובר לא רק בתשואה נמוכה, אלא בתשואה שלילית ריאלית – כלומר, הפסד כלכלי ביחס לאלטרנטיבות בשוק ההון238. מצב זה מגביל את הכדאיות הכלכלית של רכישת דירות להשקעה, במיוחד במינוף8.
• השלכות על גורמי היסוד:
  תשואה שלילית מצביעה על ניתוק חמור בין מחירי הדירות להכנסה מהנכס, כלומר מחירי הדירות גבוהים מדי ביחס לשכר הדירה ולעלויות המימון. זהו סימן מובהק ל"בועה" ולפיצוץ אפשרי במחירים, כי השוק מתבסס על ציפיות לעליית ערך ולא על רווחיות מהשכרה בפועל128.
• הקשר לשוק הישראלי:
  בישראל כיום, התשואה הגלויה מהשכרה נמוכה מאוד ולעיתים שלילית, במיוחד לאחר עליית הריבית והיציבות היחסית במחירי הדירות. המשמעות: שוק המשקיעים מתכווץ, חלק מהמשקיעים מוכרים נכסים, והביקוש לדירות להשקעה יורד – מה שמגביר את הלחץ לירידת מחירים128.

לסיכום:

התשואה השלילית היא אחד המדדים הפונדמנטליים החשובים ביותר, ולעיתים אף החשוב ביותר, להבנת ניתוק מחירי הדירות מהשווי הכלכלי האמיתי. כאשר התשואה שלילית, השוק נשען לא על הכנסה מהנכס אלא על תקווה לעליית ערך – מצב מסוכן המעיד על עיוות יסודי בשוק128.

🏠 בועת הנדל"ן בישראל 2025: נתונים, פערים ואזהרה

סקירה מרוכזת ועדכנית

📌 עיקרי הנתונים:

🏗️ מצב ההיצע:

• 80,000 דירות חדשות לא מכורות – שיא היסטורי.
• 182,000–200,000 דירות בבנייה פעילה.
• חודשי היצע: 21–24 חודשים – האטה חריגה בקצב המכירה.

⚠️ ניתוח מהיר:

• מחירי הדירות בישראל מנותקים לחלוטין מהערכים הפונדמנטליים: שכר הדירה, השכר הממוצע והתשואות.
• קצב המכירה האיטי בשוק החדש והעומס במלאי מאותתים על לחץ כבד מטה במחירים.
• הפערים הללו מעידים על קיומה של בועה מתקדמת – תוצאה של עשור של מינוף זול, מדיניות מוניטרית רשלנית וחוסר ויסות.

🧠 סיכום:

ישראל חווה ב-2025 את אחת מבועות הנדל"ן החריפות בעולם המערבי – הפער בין המחיר לערך הכלכלי כפול מהנורמה.
הבועה לא תוכל להחזיק לאורך זמן מול האטה, ריבית גבוהה וירידת ביקושים.

Sources: OECD Housing Reports (2019-2022), World Bank Housing Studies (2017-2020), UBS Global Real Estate Bubble Index (2023), Economist Global Housing Index (2020-2023)

Israel Real Estate 2025: How Far From Global Norms

• כל עמודה מראה בכמה ישראל חורגת מהנורמה העולמית (פי כמה).
• הקו השחור (1x) מייצג את הנורמה — ומה שמעליו מראה את רמת החריגה.

למשל:

• מחיר דירה בישראל גבוה פי ~2.0 מהממוצע העולמי.
• מכפיל שכירות (מחיר/שכר דירה) כפול מהנורמה.
• שנות עבודה לקניית דירה – 1.4–1.5 יותר מאשר בעולם.
• תשואת שכירות נטו — חצי מהנורמה (בעייתי מאוד).
• מלאי דירות לא מכורות — כפול מהנורמה.

📚 כיצד נקבע "Global Norm" בהקשר לנדל"ן?

ה-"נורמה העולמית" (Global Norms) שעל פיה אני הצגתי את החישובים מבוססת על:

1. סטנדרטים עולמיים בולטים במדדי בועת נדל"ן:
   • מחקרים של הבנק העולמי (World Bank)
   • קרן המטבע הבינלאומית (IMF)
   • OECD Housing Report
   • The Economist Global Housing Index
   • UBS Global Real Estate Bubble Index
2. יחסי מפתח היסטוריים מקובלים במדינות מפותחות לאורך עשורים:
   • מחיר דירה ממוצעת ≈ פי 3–4 מהשכר השנתי של משק בית (לא יחיד).
   • יחס מחיר דירה לשכר דירה שנתי (מכפיל שכירות) ≈ 18–22 שנים.
   • תשואת שכירות נטו סבירה ≈ 4%-6% בשנה.
   • מלאי דירות לא מכורות בריא ≈ 6–8 חודשי מכירה.
3. מדדי בסיס מאזניים במדינות כמו:
   • קנדה, גרמניה, אוסטרליה, שבדיה, צרפת, בריטניה (לפני תקופות בועה).

📈 אז בפועל, הנתונים שנבחרו ל-"נורמה" כאן הם:

🧠 האם קיימת "נורמה אחידה מוחלטת"?

🔴 לא. אין מספר אחד רשמי שכולם כפופים לו.

✅ כן. קיימת התכנסות רחבה סביב טווחים יציבים – שנמצאים בקורלציה עם כללי היגיון בסיסיים של יכולת החזר ואיזון שוקי נדל"ן.

📢 בשורה התחתונה:

ה"Global Norms" שהצגתי כאן הן:

• מבוססות על טווחים מקובלים ממקורות אמינים (IMF, OECD, UBS, Economist).
• מותאמות לסטנדרט מערבי במדינות מתקדמות (ולא שווקים מתפתחים).

לפי כל המדדים — ישראל ב-2025 חורגת באופן קיצוני מהנורמות הללו, לעיתים פי 2 ואף יותר.

📚 אימות נתוני Global Norms:

📌 מובהר:

• מדובר על מדדים תקפים לפי נתונים בין השנים 2018–2024.
• אין חריגות גדולות בין המקורות — כל המקורות מציגים טווחים דומים (פלוס מינוס).
• הנתונים הללו רלוונטיים לשווקים מפותחים (OECD + כלכלות מובילות: ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, גרמניה, צרפת).

פעולת ויסות קלאסית, מניפולציה ודימוי מכירות הן שלוש אסטרטגיות שונות אך לעיתים חופפות, שנועדו להשפיע על התנהגות השוק, מחירי הדירות ותפיסת הציבור:

הגדרות והקשרים בשוק הנדל"ן

1. פעולת ויסות קלאסית

פעולה יזומה ומתואמת של שחקנים מרכזיים (לרוב גופים פיננסיים או קבלנים גדולים) שמטרתה להשפיע על מחירים או על היצע/ביקוש בשוק, לרוב כדי למנוע ירידת מחירים או להבטיח רווחיות.

דוגמה היסטורית: ויסות מניות הבנקים בשנות ה-80, שבו הבנקים רכשו מניות של עצמם כדי לשמור על ערכן3.2. מניפולציה

כל פעולה מלאכותית, גלויה או סמויה, שנועדה ליצור מצג שווא לגבי מצב השוק, המחירים או הביקוש. בשוק הנדל"ן, מניפולציות כוללות:

• מבצעי מימון דוגמת "10-90" או "15-85" שמטרתם להציג ביקוש גבוה או מחירים יציבים, בעוד בפועל הקבלנים מתקשים למכור במחירי השוק65.
• דחיית שיווק דירות או הצגת מלאי נמוך מהאמיתי כדי ליצור תחושת מחסור6.
• הצגת מחירים רשמיים גבוהים מהמחיר האפקטיבי בפועל (לאחר הנחות ומבצעים), כדי לשמר דימוי של שוק חזק56.

3. דימוי מכירות

יצירת רושם מלאכותי של ביקוש או הצלחת מכירות, לעיתים על ידי הצגת עסקאות "על הנייר", הנחות שאינן מדווחות, או מבצעי מימון שמייצרים אשליה של מכירות רבות במחירים גבוהים56. בפועל, המחיר ששולם נמוך יותר, או הרוכש קיבל תנאים שמפחיתים את העלות האמיתית.

דוגמה מהשוק הישראלי (2024–2025)

• קבלנים ובנקים מציעים מבצעי מימון נדיבים (כמו 10-90 או 15-85), שמעידים על קושי למכור דירות במחירי השוק. המבצעים יוצרים תחושה של שוק פעיל ומחירים יציבים, אך בפועל, המחיר האפקטיבי נמוך מהמחיר המדווח56.
• המדינה והבנקים פועלים למנוע ירידת מחירים, בין השאר על ידי דחיית שיווק דירות, מתן אשראי נדיב לקבלנים, והצגת מלאי דירות נמוך מהאמיתי – כל אלה מהווים דוגמאות לפעולות ויסות ומניפולציות63.
• מבצעי מימון והנחות לא מדווחות במדדים הרשמיים יוצרים "דימוי מכירות" – כלומר, נתוני מכירות ומחירים שמוצגים לציבור אינם משקפים את המצב האמיתי בשטח56.

מסקנה

במצב הנוכחי בשוק הנדל"ן בישראל, מתקיימות לעיתים שלוש התופעות במקביל:

• ויסות – ניסיון לשמר מחירים גבוהים באמצעות שליטה בהיצע ובאשראי.
• מניפולציה – יצירת מצג שווא של ביקוש גבוה או מחירים יציבים באמצעים מלאכותיים.
• דימוי מכירות – הצגת נתוני מכירות ומחירים שאינם משקפים את העלות האמיתית לצרכן.

התוצאה: הציבור נחשף לתמונה מעוותת של השוק, שבה מחירי הדירות נראים גבוהים ויציבים, למרות שבפועל קיימים לחצים כבדים לירידת מחירים והמחיר האפקטיבי נמוך מהמדווח563.

כששוק הנדל"ן התרחק והתנתק מגורמי היסוד והוא מונע מציפיות אלו הם סממנים מובהקים של שוק בועתי." - חיים אטקין שמאי מקרקעין, מחבר הספר בועת נדל"ן.

גלית בן נאים: זהו שוק שמונע מציפיות"

פרופסור מיקי מלול על מחירי הדיור בישראל. הניתוק של המחיר מהערך הכלכלי שנגזר מדמי השכירות.