המעבר מבועה למגה־בועה בתקופת הקורונה

הקורונה הייתה אמורה להיות משבר שמאט את הכלכלה ומקרר את שוק הנדל"ן. בפועל, ארבע פעולות מרכזיות שביצעו הממשלה ובנק ישראל הפכו אותה למנוע אדיר של ביקושים – מהלך שהזניק את מחירי הדירות וגרם לבועה הישראלית להתרחב לממדים של מגה־בועה.

בועה מוגדרת כפער של 50–60% בין מחיר לשווי כלכלי, אך בשנים 2021–2022 הפער הכפיל עצמו: מחירי הדירות היו כפולים מהשווי הכלכלי – מצב נדיר שנולד ממדיניות כלכלית חריגה.

הגדלת רכיב הפריים במשכנתאות

במאי 2020 ביטל בנק ישראל את המגבלה על רכיב הפריים במשכנתאות והעלה אותו משליש לשני שלישים.

מאחר שריבית הפריים הייתה אז 0.1% בלבד, המשמעות הייתה מימון זול מאי פעם.

משקי בית יכלו לקחת משכנתאות גדולות בהרבה, והביקוש לדירות זינק בהתאם.

הקטנת מס רכישה

באוגוסט 2020 הפחיתה הממשלה את מס הרכישה למשקיעים מ־8% ל־5%.

המשקיעים חזרו בהמוניהם לשוק, אחרי שנים שבהן המס הגבוה הרתיע אותם.

כך זרם לשוק נדל"ן הון גדול שחיפש אלטרנטיבה להשקעה בתקופה של ריבית אפסית.

הקפאת משכנתאות

הבנקים איפשרו דחייה בהחזרי משכנתאות קיימות. מעל חצי מיליון משקי בית עצרו תשלומים, מה שאִפשר להם לנשום כלכלית ולהימנע ממכירת דירות.

במקום לראות גל פשיטות רגל ודירות זולות שיוצאות לשוק, ההקפאה קפאה את ההיצע וחיזקה את מגמת עליות המחירים.

חלוקת מענקים וחבילות סיוע

הממשלה חילקה עשרות מיליארדים ישירות לחשבונות העו"ש של האזרחים.

הכסף שימש בחלקו לצריכה, אך גם חיזק את ההון העצמי של משפחות רבות שאותת להן שהן יכולות להרשות לעצמן לקפוץ לשוק הדירות.

כך הוזרם עוד דלק למדורה.

ההשפעה המצטברת – מהבועה למגה־בועה

כל ארבעת הצעדים האלו, שכל אחד מהם לבדו היה משמעותי, יצרו ביחד "בום" חסר תקדים.

• מחירי הדירות עלו בכ־13% רק בשנת 2021.
• מספר העסקאות הגיע לשיא של כל הזמנים.
• לפי מדדים שונים, המחירים היו גבוהים ב־50–60% מערכם הכלכלי (בועה), ובחלק מהמקרים אף כמעט כפולים – "מגה־בועה".

טבלה: הצעדים והשפעתם

סיכום

הקורונה לא האטה את השוק אלא הפכה אותו למסוכן מאי פעם.

החלטות ממשלתיות ומוניטריות – הגדלת רכיב הפריים, הפחתת מס רכישה, הקפאת משכנתאות וחלוקת כסף ישיר – יצרו אפקט מצטבר שהעביר את השוק ממצב של בועה רגילה ל"מגה־בועה".במילים אחרות: במקום תיקון טבעי שהמשבר היה אמור להביא, קיבלנו האצה מלאכותית שהרחיקה עוד יותר את מחירי הדירות מהשווי הכלכלי – ויצרה את התנאים למשבר החמור שמתרגש עלינו כיום.

קדחת הדיור הפנדמית - הכינוי העולמי לתופעה שניפחה את מחירי הדירות בכל העולם

Pandemic housing fever - the global name for the phenomenon that has inflated housing prices worldwide

 הביטוי “Pandemic Housing Fever” (או בעברית – קדחת הדיור הפנדמית) הפך לכינוי עולמי לתופעה שהתרחשה בשנים 2020–2022:

מה קרה בעולם? 🌍

במהלך הקורונה נרשמה עלייה חדה במחירי הדיור כמעט בכל המדינות המפותחות:

• בארה"ב מחירי הבתים זינקו בכ־40% בין 2020 ל־2022 – הקצב החד ביותר מאז שנות ה־70.
• בקנדה, ניו זילנד ואוסטרליה דווחו על עליות דו־ספרתיות מדי שנה.
• במדינות אירופה, כולל גרמניה והולנד, מחירים טיפסו בקצב שלא נראה מאז מלחמת העולם השנייה.

הסיבות המרכזיות 🔑

1. ריביות אפסיות והרחבות כמותיות – בנקים מרכזיים הציפו את השווקים בכסף זול.
2. מדיניות ממשלתית תומכת – מענקים, הקלות מס, ותמריצים לרכישת נדל"ן.
3. ביקוש לדיור איכותי בתקופות סגר – משקי בית חיפשו יותר מקום, דירות גדולות ופרברים.
4. היצע קשיח – מגבלות בנייה, שיבושי שרשראות אספקה, ועלויות חומרי גלם.

ישראל בהקשר הגלובלי 🇮🇱

בישראל המגמות היו קיצוניות עוד יותר:

• צעדים ייחודיים כמו הגדלת רכיב הפריים, הקפאת משכנתאות והפחתת מס רכישה, הפכו את "קדחת הדיור הפנדמית" לזרז מקומי שהפך בועה קיימת ל"מגה־בועה".
• בעוד שבמדינות אחרות חלק מהמחירים כבר עברו תיקון, בישראל הפערים בין המחיר לשווי הכלכלי רק הלכו וגדלו.

קדחת הדיור הפנדמית בעולם והמגה־בועה הישראלית

העולם חווה בין 2020 ל־2022 תופעה כלכלית נדירה: קדחת הדיור הפנדמית (Pandemic Housing Fever). במקום שמגפה עולמית תוביל לקיפאון כלכלי ולירידת מחירי נדל"ן, קרה ההפך – מחירי הדירות זינקו כמעט בכל מדינה מפותחת.

בישראל, לעומת זאת, התופעה קיבלה ממדים קיצוניים וייחודיים: ממצב של בועה קיימת, השוק הוסלם ל־מגה־בועה – מצב שבו מחירי הדירות היו כפולים מהשווי הכלכלי האמיתי.

קדחת הדיור בעולם 🌍

במדינות רבות דווחו עליות חריגות במחירי הדירות:

• ארה"ב – עלייה של כ־40% במחירי הבתים בין 2020 ל־2022, הקצב החד ביותר מאז שנות ה־70.
• קנדה וניו זילנד – זינוקים של למעלה מ־30% בשנתיים בלבד, תוך גידול חד בחוב המשכנתאות.
• גרמניה והולנד – מחירים טיפסו בקצב שלא נראה מאז מלחמת העולם השנייה.
• אוסטרליה ובריטניה – ביקושים אדירים למגורים בפרברים ובבתים פרטיים, על רקע סגרי הקורונה ועבודה מהבית.

הסיבות הגלובליות

1. ריביות אפסיות והרחבות כמותיות – כסף זול הוזרם בהיקפים עצומים.
2. מדיניות ממשלתית תומכת – מענקים, סובסידיות והקלות מס.
3. שינויי צריכה – העדפה לדירות גדולות יותר, בתים צמודי קרקע ופרברים.
4. היצע מוגבל – שיבושי בנייה, התייקרות חומרי גלם ועיכובים בשרשראות האספקה.

ישראל – מהמגפה למגה־בועה 🇮🇱

בישראל, בניגוד לרוב העולם, הייתה כבר לפני הקורונה בועת נדל"ן פעילה – עם פער של 50–60% בין מחיר לשווי.

בזמן שהעולם דיבר על "קדחת הדיור הפנדמית", כאן התקבלו צעדים ייחודיים שהעצימו את המגמה והפכו אותה לחריגה בקנה מידה עולמי:

1. הגדלת רכיב הפריים במשכנתאות – מ־1/3 ל־2/3, בריבית 0.1%, יצרה יכולת מימון זולה מאי פעם.
2. הפחתת מס רכישה למשקיעים – החזירה את ההון הספקולטיבי לשוק.
3. הקפאת החזרי משכנתאות – חסמה גלי מכירות כפויות.
4. חלוקת מענקים ישירים – עשרות מיליארדים נכנסו לחשבונות והוזרמו גם לנדל"ן.

התוצאה

• מחירי הדירות זינקו בכ־13% בשנת 2021 בלבד.
• נפח העסקאות הגיע לשיא של כל הזמנים.
• הפער בין המחיר לשווי הכלכלי קפץ מרמה של בועה (50–60%) ל־מגה־בועה (כפול מהשווי).

השוואה: העולם מול ישראל

סיכום

קדחת הדיור הפנדמית הייתה תופעה עולמית, אך בישראל היא קיבלה אופי חריג שהפך אותה ממקרה של בועה ל־מגה־בועה ייחודית.

בעוד שמדינות רבות כבר נכנסו לתהליך תיקון, בישראל ממשיכים המחירים לשקף פער מסוכן בין שווי למחיר – פער שמעמיד את המערכת הפיננסית בסיכון חסר תקדים.

📈🏠 מהבועה למגה־בועה בקורונה

במקום שמשבר הקורונה יקרר את השוק, התקבלו 4 צעדים שהבעירו אותו:

1️⃣ הגדלת רכיב הפריים במשכנתאות – 📉 ריבית זולה = מימון קל.

2️⃣ הקטנת מס רכישה – 💰 משקיעים חזרו בהמוניהם.

3️⃣ הקפאת משכנתאות. 

⏸️ מנעה מכירות כפויות, צמצמה היצע.

4️⃣ מענקים ישירים – 💸 כסף נכנס לחשבונות והוזרם לשוק הדירות.

🔎 התוצאה: מחירי הדירות לא רק זינקו – אלא הכפילו עצמם מול השווי הכלכלי.

מבועה רגילה (פער של 50–60%) עברנו ל־מגה־בועה – מחירים כפולים מהערך האמיתי.⚠️ המשמעות: השוק היום נמצא ברמות סיכון חסרות תקדים.

👉 הגיע הזמן לשאול: האם המערכת הפיננסית והציבור מוכנים ליום שאחרי?

🟠👕 #בועתנדלן #מגהבועה #ישראל

אופוריית החטופים מול המציאות: מי בכלל יכול לעמוד במחירים האלה?

הודעת ההסכם לשחרור החטופים והפסקת האש עוררה תקווה אמיתית בציבור – וגם בבורסה. מדדי הבנייה והנדל"ן זינקו ביום אחד, יזמים חזרו לדבר על “פקק שנחלץ מהבקבוק” ורוכשים “ששבו אל משרדי המכירות”.

אבל כדאי לעצור רגע ולשאול: מי בכלל מסוגל לעמוד במחירים האלה?

האופוריה הפסיכולוגית

האווירה היא גורם חשוב בשוק הנדל"ן. לא פעם ראינו שמצב רוח לאומי – מלחמה, מגפה, או הסכם מדיני – משפיע על רמת הפעילות בענף. כך גם עכשיו: השוק מתלהב מהאופוריה, היזמים אופטימיים, והציבור שומע מסרים על “חזרה למסלול”.

המציאות הכלכלית

אבל המציאות בשטח עקשנית הרבה יותר:

• פערי הכנסה למחירים: בישראל נדרשות 13–14 שנות שכר חציוני של משק בית לרכישת דירה ממוצעת. במדינות מערביות המקבילה היא 4–6 שנים בלבד.
• תשואה מול עלות מימון: תשואת שכר דירה נעה סביב 2.5%–3% ברוטו, בעוד עלות המימון למשכנתאות עומדת על 5%–6% ואף יותר. המשמעות – שליליות כלכלית מובנית.
• עודף היצע: מלאי הדירות החדשות הלא־מכורות חצה את רף 80 אלף, ומעל 200 אלף דירות נוספות נמצאות בבנייה פעילה. גם אם תהיה התאוששות רגעית, היצע כזה לא ייעלם בן־לילה.
• הריבית הגבוהה: בנק ישראל לא הפחית ריבית, והמשכנתאות עדיין מכבידות על כל משק בית. בלי ירידת ריבית דרמטית או ירידת מחירים – החסם המרכזי יישאר.

המלכודת לציבור

הסכמים מדיניים מייצרים אשליה של יציבות. הציבור עלול להאמין ש“עכשיו הזמן לקנות”, בזמן שהמשוואה הכלכלית כלל לא השתנתה. זוהי אופוריית שחרור – פסיכולוגית, אבל לא פיננסית.יזמים ומתווכים מנסים לנצל את הרגע, אבל השאלה האמיתית היא: כמה זוגות צעירים יכולים לעמוד בהחזר חודשי של 8–10 אלף ש״ח לדירה ממוצעת? התשובה ברורה – מעט מאוד.

סיכום

שחרור החטופים והפסקת האש חשובים לכולנו כאזרחים וכבני אדם. אבל בכל הקשור לנדל"ן – מדובר בעיקר בשינוי מצב רוח, לא בשינוי יסודות. המחירים נותרו בלתי נגישים, התשואות שליליות, והמלאי רק גדל.

לכן, לפני שנכנעים לאופוריה, צריך לשאול בקול רם: מי באמת יכול לעמוד במחירים האלה?

אין ניתוק גדול יותר בין שוק הנדל"ן בישראל למציאות הכלכלית שלו

בעולם שבו כלכלה אמורה לשקף מציאות, שוק הנדל"ן הישראלי הפך לדוגמה קלאסית של עיוות מבני.

הוא חי על נייר, על אשראי, על ציפיות – אבל לא על תזרים ריאלי, לא על שכר, ולא על תשואה.

📉 ניתוק מוחלט מגורמי היסוד

• מחירי הדירות גבוהים פי שניים מהערך הכלכלי הנגזר מגורמי היסוד.
• התשואות על דירות נמוכות משמעותית מריבית המשכנתאות – מצב בלתי סביר כלכלית.
• הון עצמי נשחק, הריבית קפצה, וההחזר הפך לבלתי אפשרי עבור רוב משקי הבית.
• הבנקים, במקום לבלום – ממשיכים להזרים אשראי לעסקאות חסרות היגיון.

במונחי כלכלה ריאלית – זהו שוק לא־בר־קיימא.

במונחי שמאות – זהו שוק שבו מחיר כבר מזמן אינו שווי.

🧭 ניתוק בין שלוש שכבות

1. גורמי היסוד – מצביעים על שוק שמזמן עבר את גבול הרציונל.
2. המציאות הכלכלית – משקי הבית קורסים תחת נטל ההלוואות.
3. ההתנהגות הציבורית – עדיין שבויה באשליית “המחירים תמיד יעלו”.

שלוש שכבות – שלוש שפות – אך כולן מצביעות על אותה בעיה: שוק שאיבד את הקשר למציאות.

⚠️ כשהמחיר מתנתק מהיכולת

כאשר מחיר הדירה כבר איננו פונקציה של ההכנסה, אלא של הנכונות ליטול סיכון בלתי סביר –

השוק הופך למערכת מסוכנת: כזו שנראית יציבה רק כל עוד הכסף ממשיך לזרום.

הפסקת הזרם – בין אם על ידי האטה באשראי, קריסת חברות, או אירוע ביטחוני – תגרום לקריסה שרבים עוד לא הפנימו את עוצמתה.

כשאדם מן השורה שומע שהנדל"ן בישראל “מנותק מהמציאות הכלכלית”, הוא מבין אינטואיטיבית דבר פשוט:

השכר לא מאפשר לקנות דירה, המחירים עולים בלי פרופורציה, והמערכת כולה נראית כאילו איבדה קשר עם הקרקע.

זהו ביטוי של תחושה ציבורית, של הבטן – אך לא של הניתוח הכלכלי עצמו.

מהי בעצם "המציאות הכלכלית"?

המציאות הכלכלית היא האופן שבו הציבור חווה את הנתונים: רמות השכר, מחירי הדירות, יוקר המחיה והריבית.

כאשר אדם רואה שהכנסתו החודשית אינה מספיקה אפילו להחזר המשכנתא, הוא אומר שהשוק “מנותק מהמציאות”.

זהו ביטוי עממי, לא שגוי – אך שטחי. הוא מתאר תוצאה, לא סיבה.

ומהם "גורמי היסוד"?

המונח גורמי יסוד (Fundamentals) שייך לשפה המקצועית של כלכלנים ושמאי מקרקעין.

הוא מתייחס למערכת המלאה של המשתנים הכלכליים שמעצבים את הערך האמיתי של נכסים:

• הכנסה חציונית ורמת שכר ריאלי
• ריבית משכנתאות ועלות המימון
• תשואת שכירות מול תשואת אג"ח ממשלתית
• שיעור אבטלה ותעסוקה
• מדיניות אשראי והיקף החוב
• יחס חוב לתוצר
• הון עצמי ממוצע של משקי בית
• מדיניות מיסוי ממשלתית
• ציפיות אינפלציה
• קצב גידול אוכלוסייה
• היצע דירות ומלאי קיים
• עלויות בנייה וקרקע

אלו הם גורמי היסוד – 12 פרמטרים שמרכיבים את הערך הכלכלי של שוק הנדל"ן.

כאשר מחיר השוק סוטה מהם לאורך זמן, נוצר נתק מבני בין המחיר לבין הערך, והשוק חדל להיות בר־קיימא.

שני צדדים של אותה מראה

אפשר לומר כך:

“המציאות הכלכלית” מתארת את הסימפטום;
“גורמי היסוד” מתארים את המחלה.

כאשר הציבור מרגיש שמשהו “לא הגיוני” – הוא למעשה מזהה, גם אם לא במודע, סטייה מגורמי היסוד.

אבל רק ניתוח מקצועי, מבוסס נתונים, מסוגל להוכיח זאת אמפירית – דרך חישובי תשואות, יחס מחיר להכנסה, מכפיל שכר דירה, ושיעורי היוון.

כאשר השוק מתנתק מהיסודות

ברגע שהמחירים עולים הרבה מעבר ליכולת הציבור ולערך הכלכלי של הנכסים,

השוק מפסיק לשקף את כוחות ההיצע והביקוש האמיתיים, ומתחיל להתבסס על אשראי, ציפיות ומניפולציות.

במונחי מאקרו – זהו שוק שאיבד את עוגניו.

ובמונחי שמאות – זהו שוק שבו “שווי” ו“מחיר” כבר אינם מונחים זהים.

סיכום

המונח “מציאות כלכלית” הוא הדרך שבה הציבור מרגיש את הבעיה;

המונח “גורמי יסוד” הוא הדרך שבה כלכלנים ושמאים מוכיחים אותה.

כאשר שני המונחים מתכנסים – יש שוק בריא.

כאשר הם מתנתקים – נולדת בועה.

🧱 רשימת גורמי היסוד הכלכליים: 

1. שכר ריאלי ממוצע – מדד ליכולת הרכישה של הציבור.
2. מספר המשכורות הדרושות לרכישת דירה – אינדיקטור לעומס המימוני.(Price-to-Income)
3. אינפלציה מצטברת – מדד לשחיקת הערך הנומינלי של מחירי הנדל"ן.
4. תשואת שכירות ריאלית – מדד לרווחיות הכלכלית של הנכס כהשקעה מניבה.
5. מכפיל שכר דירה (Price-to-Rent Multiple) –  מספר שנות שכירות שיידרשו להחזר עלות רכישת הנכס.
6. ריבית חסרת סיכון (אג"ח ממשלתית ל־10 שנים) – בסיס לחישוב שיעור היוון.
7. ריבית משכנתא ממוצעת בפועל – מדד לעלות ההון למשקי בית.
8. הריבית הריאלית נטו – ריבית נומינלית בניכוי אינפלציה.
9. פער בין תשואת שכירות לריבית משכנתא – אינדיקטור כלכלי להיתכנות רכישה.
10. היצע דירות ריאלי בפועל – דירות זמינות למכירה או בבנייה פעילה, כולל דירות רפאים ומלאים קפואים.
11. יחס חוב פרטי / תוצר ( Debt-to-GDP) – אינדיקטור לעומס המערכת הפיננסית והסיכון המקרו-מערכתי.
12. הפרש בין חדשה ליד שניה – צריך שיתקיים הפרש של לא פחות מ-15% בין דירה חדשה, שיקרה יותר, מדירת יד שנייה.

יכולת כלכלית = מציאות כלכלית = גורמי יסוד

בבסיסו של כל שוק בריא עומד עיקרון פשוט: היכולת הכלכלית של הציבור היא המציאות הכלכלית – והיא עצמה נגזרת מגורמי היסוד.

שלושתם הם ביטויים שונים לאותו מושג ליבה: הגבול שבין מה שהשוק רוצה לשלם לבין מה שהוא יכול לשלם.

1. יכולת כלכלית – הביטוי הריאלי

יכולת כלכלית משקפת את גבולות הכיס של משקי הבית:

רמות השכר, ההון העצמי, עלויות המימון, וההחזר החודשי האפשרי.

כאשר מחירי הנדל"ן חוצים את גבול היכולת הזו – השוק מפסיק להיות נגיש, והביקוש הופך מדומה.

2. מציאות כלכלית – הביטוי הציבורי

המציאות הכלכלית היא הדרך שבה הציבור חווה את אותה מגבלה:

תחושת “המחירים התנתקו מהמציאות” אינה אלא ביטוי אינטואיטיבי לכך שהיכולת הכלכלית נשחקה.

זהו השלב שבו זוגות צעירים מוותרים על רכישה, הביקוש הממשי מתכווץ, והעסקאות נבנות על אשראי מאולץ ולא על הכנסה אמיתית.

3. גורמי יסוד – הביטוי המקצועי

במישור המקצועי, אותם פרמטרים נקראים גורמי יסוד (Fundamentals).

הם כוללים את כל משתני הבסיס שמרכיבים את הערך הפונדמנטלי של שוק: הכנסה, ריבית, תשואות, אבטלה, יחס חוב לתוצר, מדיניות אשראי, ועוד.

כאשר מחיר הנכסים חורג בעקביות מערכים אלו – נוצר פער מבני בין המחיר לשווי, בין השוק למציאות, ובין התקווה ליכולת.

4. שורה תחתונה

יכולת כלכלית = מציאות כלכלית = גורמי יסוד.
שלוש דרכים שונות לתאר את אותה תופעה אחת: גבול הכדאיות הכלכלית של השוק.

ברגע שהמחיר חוצה את גבול זה – כל השאר הוא אשליה זמנית של אשראי, סובסידיות וציפיות.

והאשליות, כמו בועות, נוטות להתפוצץ.

💰 יכולת כלכלית = מציאות כלכלית = גורמי יסוד

📊 שלוש דרכים לומר את אותה אמת:

הגבול שבין מה שהשוק רוצה לשלם לבין מה שהוא יכול לשלם.

🏦 יכולת כלכלית

הכנסה, הון עצמי, ריבית והחזר חודשי.

כשהמחיר חוצה את היכולת – הביקוש כבר לא אמיתי.

זהו רגע המעבר מ"שוק קונים" ל"שוק ממומן באשליה".

🧭 מציאות כלכלית

זו התחושה הציבורית: “המחירים התנתקו מהמציאות”.

אבל זו לא רק תחושה – זו אינדיקציה לכך שהשוק חי מעבר לאמצעיו.

במילים אחרות: הציבור צודק, גם אם הוא לא יודע להסביר למה.

⚙️ גורמי יסוד

המונח המקצועי לאותה תופעה.

12 פרמטרים שמרכיבים את הערך האמיתי של השוק:

ריבית, תשואות, שכר, אשראי, אבטלה, מיסוי, חוב-תוצר ועוד.

כאשר המחירים חורגים מהם – השוק מפסיק להיות בר־קיימא.

📉 השורה התחתונה

“יכולת כלכלית, מציאות כלכלית וגורמי יסוד — שלוש שמות לאותה נקודת שבר.”

ברגע שהמחיר עובר את גבול היכולת – כל השאר הוא בועה של אשראי וציפיות.

אין ניתוק גדול יותר בין שוק הנדל"ן בישראל למציאות הכלכלית שלו

בעולם שבו כלכלה אמורה לשקף מציאות, שוק הנדל"ן הישראלי הפך לדוגמה קלאסית של עיוות מבני.

הוא חי על נייר, על אשראי, על ציפיות – אבל לא על תזרים ריאלי, לא על שכר, ולא על תשואה.

📉 ניתוק מוחלט מגורמי היסוד

• מחירי הדירות גבוהים פי שניים מהערך הכלכלי הנגזר מגורמי היסוד.
• התשואות על דירות נמוכות משמעותית מריבית המשכנתאות – מצב בלתי סביר כלכלית.
• הון עצמי נשחק, הריבית קפצה, וההחזר הפך לבלתי אפשרי עבור רוב משקי הבית.
• הבנקים, במקום לבלום – ממשיכים להזרים אשראי לעסקאות חסרות היגיון.

במונחי כלכלה ריאלית – זהו שוק לא־בר־קיימא.

במונחי שמאות – זהו שוק שבו מחיר כבר מזמן אינו שווי.

🧭 ניתוק בין שלוש שכבות

1. גורמי היסוד – מצביעים על שוק שמזמן עבר את גבול הרציונל.
2. המציאות הכלכלית – משקי הבית קורסים תחת נטל ההלוואות.
3. ההתנהגות הציבורית – עדיין שבויה באשליית “המחירים תמיד יעלו”.

שלוש שכבות – שלוש שפות – אך כולן מצביעות על אותה בעיה: שוק שאיבד את הקשר למציאות.

⚠️ כשהמחיר מתנתק מהיכולת

כאשר מחיר הדירה כבר איננו פונקציה של ההכנסה, אלא של הנכונות ליטול סיכון בלתי סביר –

השוק הופך למערכת מסוכנת: כזו שנראית יציבה רק כל עוד הכסף ממשיך לזרום.

הפסקת הזרם – בין אם על ידי האטה באשראי, קריסת חברות, או אירוע ביטחוני – תגרום לקריסה שרבים עוד לא הפנימו את עוצמתה.

בישראל של העשור האחרון, ההון העצמי הפך להיות "כרטיס הכניסה" לשוק הדיור. לא עוד השכר החודשי ויכולת ההחזר הם הקובעים, אלא בעיקר – כמה חסכת. במבט ראשון, זה נראה טבעי: ככל שמחירים עולים, נדרשים משקי הבית להביא יותר כסף מהבית. אבל האמת עמוקה ומדאיגה בהרבה – ההון העצמי הפך למנגנון שמסתיר את המחלה האמיתית של השוק: נתק מוחלט בין מחיר לשווי.

איך נוצר העיוות?

בעבר, כאשר מחירי הדירות היו קרובים לשווי הכלכלי – כלומר תשואות השכירות היו תואמות את הריבית והסיכון – די היה בהון עצמי של 20–30% כדי להיכנס לשוק. הבנקים בדקו בעיקר את יחס ההחזר להכנסה. אבל כאשר המחירים נסקו אל מעבר לשווי הפונדמנטלי (פי שניים ויותר), נוצרה מציאות חדשה:

• LTV (Loan to Value) הפך למושג חלול, כי ה"שווי" עליו הוא מתבסס נגזר מהמחיר המנופח.
• למעשה, היחס האמיתי הוא LTP (Loan to Price) – כמה מהמחיר המנופח ממומן.

כדי להגן על עצמם מקריסה, הבנקים העלו את דרישת ההון העצמי. אבל הם עצמם אלה שדחפו את המערכת למחירים לא סבירים באמצעות אשראי זול ושפע הלוואות.

ההון העצמי כקוסמטיקה

כך נוצר מנגנון שבו ההון העצמי לא באמת מגן על הלווה או על המערכת, אלא בעיקר יוצר חסם חברתי:

• משפחות עם מיליון ₪ ומעלה משחקות בליגת היוקרה, ודוחפות מחירים עוד יותר גבוהים.
• משפחות עם 400–800 אלף ₪ מתפשרות על גודל או מיקום, ומעמיסות על עצמן סיכון.
• זוגות צעירים ללא תמיכה הורית נדחקים החוצה או נשארים בשכירות יקרה.

במילים אחרות: ההון העצמי מחלק את החברה למעמדות, אבל הוא לא פותר את הבעיה הכלכלית – להפך, הוא רק מטשטש אותה.

נקודת השבירה

כשהמחירים יורדים, ההון העצמי "נשרף" ראשון. זוגות שהביאו מהבית מאות אלפי שקלים מגלים שהם נמחקו תוך שנה–שנתיים של ירידות. כאן מתברר שההון העצמי לא שימש ככרית ביטחון אלא כ"דמי כניסה" למגרש מסוכן.

מה צריך להשתנות

1. שווי פונדמנטלי כבסיס: החזרת החישוב לשיעורי תשואה, ריבית חסרת סיכון ושיעורי היוון אמיתיים.
2. רגולציה על אשראי: הגבלת מימון לעסקאות במחירים שאינם עומדים במבחן כלכלי (LTP גבוה מדי).
3. שינוי בתקינה השמאית: עצירה של פרקטיקת השכפול (גישת ההשוואה בלבד) וחזרה לבדיקת גורמי יסוד.
4. שקיפות לציבור: הבהרה שההון העצמי אינו הגנה מפני הפסדים, אלא רק סף כניסה לשוק מנופח.

סיכום

ההון העצמי איננו "חזות הכול" – הוא רק סימפטום של שוק חולה שבו מחיר אינו שווי. במקום להמשיך להיאחז בהון העצמי כמנגנון מיון, יש להחזיר את השוק לעקרונות כלכליים בריאים. אחרת, ההון העצמי ימשיך לשמש כתפאורה יפה לקריסה שמתרחשת מתחת לפני השטח.

תמצית יפה של השינוי שעבר השוק: ההון העצמי הפך לחזות מחיר הדירה ותשלומי המשכנתא כחלף שכירות

• הון עצמי כחזות מחיר – במקום שהשווי הכלכלי האמיתי (תשואה, ריבית, שיעור היוון) יקבע את גבולות השוק, ההון העצמי הפך להיות המדד המעשי: מי שיש לו מיליון ש"ח יכול "להגיע לחלון", ומי שאין – נשאר בחוץ. זו לא הגנה כלכלית אלא חסם סוציולוגי.
• משכנתא כתחליף לשכירות – רבים לא מתייחסים למשכנתא כהלוואה שמבוססת על כדאיות העסקה, אלא כתחליף לשכר דירה: "במקום לשלם שכירות אני משלם משכנתא". זה מסוכן, כי כשהמחיר כפול מהשווי, גם אם ההחזר החודשי דומה לשכר דירה, הסיכון של מחיקת ההון העצמי בירידת מחירים הוא עצום.

במילים אחרות:

🔹 ההון העצמי הוא "הסולם הקטן" שמאפשר בכלל להיאחז בשוק, אבל לא מבטיח שהמחיר הגיוני.

🔹 המשכנתא נתפסת כחלופה שכירותית, אבל היא מחייבת התחייבות ארוכת שנים במחירים מנופחים.זו בדיוק הנקודה שבה כדאי להדגיש את מה שאני טוען כבר שנים: ההבחנה בין מחיר לשווי. בשוק בריא – ההון העצמי רק ממלא תפקיד טכני, והמשכנתא נבחנת לפי יכולת החזר מול ערך נכס אמיתי. בשוק חולה – ההון העצמי הופך למסך עשן, והמשכנתא לחוזה שכירות בתחפושת.

🔑 ההון העצמי – הסולם הקטן לשוק מנופח

ההון העצמי הפך בישראל לחזות מחיר הדירה: מי שיש לו סולם גבוה – נכנס לשוק. מי שאין – נשאר בחוץ.

המשכנתא? אצל רבים היא רק תחליף לשכירות – אבל במחיר כפול מהשווי האמיתי, זו שכירות בתחפושת מסוכנת.📉 כשהמחירים יירדו, ההון העצמי יישחק ראשון.

📉 המשכנתא תישאר, גם אם "הדירה כבר לא שווה את זה".בשוק בריא ההון העצמי הוא רק כלי טכני. בשוק חולה – הוא מסך עשן שמסתיר את הקריסה המתקרבת.

Clau

בעולם הכלכלה והמימון, מעטים הם המושגים שנוטים להתבלבל זה עם זה כמו מחיר ושווי. אמנם נדמה כי מדובר בהבדל סמנטי בלבד, אך למעשה זהו הבדל עקרוני ומהותי שהבנתו יכולה לקבוע את ההצלחה או הכישלון של כל משקיע, וודאי של כל מי שעוסק בשוק הנדלן.

הגדרת המושגים הבסיסית

מחיר הוא נתון שוק שהתקבל בהווה או מתקבל בהווה. זהו הסכום שבו נסחרת נכס או שירות ברגע מסוים, תוצאה של מפגש בין היצע וביקוש בזמן אמת. המחיר הוא תוצר של רגשות, ציפיות, לחצי זמן ולעיתים אף ספקולציות.

שווי, לעומת זאת, הוא מסקנה כלכלית על מחיר שראוי שיתקבל. זהו האומד המקצועי והמושכל של הערך האמיתי של הנכס, המבוסס על נתונים כלכליים, פוטנציאל הכנסה, מיקום, מצב השוק לטווח הארוך ועוד גורמים אובייקטיביים.

האופי התזזיתי של המחיר מול יציבות השווי

המחיר הוא ישות תזזיתית ולא יציבה. הוא יכול להשתנות מיום ליום, אף מרגע לרגע, בהשפעת גורמים רגשיים, חדשות שוטפות, שינויים בביקוש או פשוט בגלל שמוכר זקוק למזומן במהירות. במהלך משבר כלכלי, למשל, מחירי הנדלן יכולים לרדת בעשרות אחוזים תוך חודשים ספורים, ובעת בום כלכלי לעלות באותה מהירות.השווי, לעומת זאת, הוא יציב ומתון בשינוייו. הוא מבוסס על נתונים מהותיים כמו הכנסות צפויות מהנכס, איכות המיקום, התפתחות האזור, ביקוש ארוך טווח ועוד. שינויים בשווי הם הדרגתיים ומשקפים תמורות אמיתיות במצב הכלכלי או בפוטנציאל הנכס.

דוגמה מהשוק הישראלי

ניקח למשל דירה בתל אביב שנרכשה בשנת 2019 בשווי אמיתי של 3 מיליון שקל. במהלך התקופה שבין 2020-2021, בעקבות משבר הקורונה והזרמת הנזילות לשוק, המחיר שלה עלה ל-4.2 מיליון שקל. האם השווי האמיתי של הדירה עלה ב-40% בשנתיים? כמובן שלא. המחיר עלה בגלל גורמים זמניים כמו ריבית אפס, הגדלת ביקוש מצד משקיעים, והיצע מצומצם. כיום, עם עליית הריביות והתייצבות השוק, המחיר חזר לסביבות ה-3.3 מיליון שקל, קרוב הרבה יותר לשווי האמיתי של הנכס.

המשמעות למשקיע ולמערכת הכלכלית

הבנת ההבדל בין מחיר לשווי היא קריטית מכמה סיבות:

למשקיע הפרטי: יכולת להבחין בין הזדמנות רכישה (מחיר נמוך משווי) לבין בועה (מחיר גבוה משווי) היא הבסיס להשקעה מוצלחת. משקיע שקונה נכס במחיר הנמוך משמעותית משוויו, רוכש "מרווח ביטחון" שיגן עליו מירידות שוק עתידיות.

למערכת הבנקאית: בנקים המעניקים משכנתאות צריכים להבין את השווי האמיתי של הנכס ולא להסתמך רק על המחיר הנוכחי. הערכת שווי נכונה מונעת הלוואות מופרזות שעלולות לגרום למשברי נזילות.

למערכת הכלכלית: בועות נדלן נוצרות כאשר המחירים נתקלים מהשווי האמיתי. זיהוי מוקדם של פערים אלה יכול למנוע משברים כלכליים חמורים.

החשיבות של מקצוע שמאות המקרקעין

כאן נכנס לתמונה מקצוע שמאות המקרקעין. השמאי המקצועי הוא גורם המשמש כגשר בין עולם המחירים התזזיתי לבין עולם השווי היציב. הוא מביא אובייקטיביות למה שלעיתים הוא שוק רגשי ולא רציונלי. השמאי מנתח נתונים כמו:

• מכירות דומות באזור (לאחר התאמה לתקופת המכירה)
• פוטנציאל הכנסה מהנכס
• מצב הנכס והצורך בשיפורים
• התפתחות צפויה של האזור
• גורמי שוק ארוכי טווח

המטרה היא לקבוע שווי שיהיה עמיד בזמן ולא יושפע מתנודות שוק זמניות.

העולם הדיגיטלי והערכות השווי

בעידן הדיגיטלי, כלים טכנולוגיים מתקדמים מאפשרים לשמאים לבצע ניתוחים מדויקים יותר. שימוש בנתוני big data, אלגוריתמים של machine learning וכלי GIS מאפשרים הערכות שווי מדויקות יותר ופחות מושפעות מרעש השוק. עם זאת, השמאי האנושי נשאר חיוני, מכיוון שהוא מביא את הנוגע הביקורתי והניסיון המעשי שאלגוריתם לא יכול להחליף.

לקחים למשקיע

המשקיע החכם צריך תמיד לזכור:

1. מחיר אינו שווי - מחיר גבוה לא אומר בהכרח שהנכס שווה הרבה
2. שווי הוא מושג יחסי - שווי נכס צריך להיבחן ביחס לחלופות השקעה אחרות
3. זמן הוא גורם קריטי - בטווח הקצר המחיר עלול להיות רחוק מהשווי, בטווח הארוך הם נוטים להתכנס
4. ידע מקצועי הוא כוח - התייעצות עם שמאי מקצועי יכולה למנוע טעויות יקרות

סיכום

ההבדל בין מחיר לשווי הוא לא רק שאלה טכנית או הגדרתית. זהו הבדל מהותי שהבנתו קריטית לכל מי שרוצה להצליח בשוק ההון ובפרט בשוק הנדלן. המחיר הוא מה שאנו משלמים, השווי הוא מה שאנו מקבלים. המשקיע החכם הוא זה שלומד להבחין בין השניים ולנצל את הפערים ביניהם לטובתו. בעולם שבו המידע זורם במהירות האור והרגשות משפיעים על החלטות כלכליות, ההבנה הזו הופכת לחיונית יותר מתמיד. שמאי המקרקעין המקצועי משמש כעוגן יציבות בים הסוער של שווקי הנדלן, ומספק את הכלים לקבלת החלטות מושכלות וארוכות טווח.

GPT מחיר מול שווי – מהות ההבדל והשלכותיו

הדיון בין מחיר לשווי אינו משחק סמנטי או שאלה הגדרתית בלבד. מדובר בהבדל עקרוני, שמבין אותו אפשר להבין טוב יותר את מנגנוני השוק ואת חשיבותו של מקצוע שמאות המקרקעין.

מחיר – נתון רגעי ותזזיתי

המחיר הוא התוצאה המיידית של מפגש בין קונה למוכר ברגע נתון. הוא יכול להיות גבוה, נמוך או חריג – תלוי בצרכים, בנסיבות ובמצב הרוח של השוק. המחיר משקף את המציאות הנוכחית, אבל הוא לא בהכרח מייצג ערך כלכלי יציב.

במצבי בועה או פאניקה, מחירים עלולים לסטות בצורה קיצונית מהיסודות הכלכליים, לעלות בחדות או לקרוס במהירות. כלומר, המחיר הוא נקודתי, תזזיתי ולא יציב.

שווי – מסקנה כלכלית יציבה יותר

השווי, לעומת זאת, נבנה על בסיס בחינה כלכלית שיטתית של הנכס: התשואה שהוא מייצר, שיעורי היוון, סיכוני השוק, פוטנציאל השימושים ועוד.

זהו לא מספר שנקבע ברגע אחד, אלא תוצאה של ניתוח עומק: כמה ראוי לשלם על הנכס בהתחשב ביסודות הכלכליים. לכן השווי משתנה בקצב איטי יותר, מתוך הקשר רחב ויציב, ולא בהיסחפות אחרי אירוע רגעי.

מדוע ההבדל חשוב?

1. למערכת הפיננסית – בנקים, משקיעים ומוסדות חייבים להישען על שווי, לא על מחיר. אם המערכת מממנת נכסים לפי מחיר מנופח, היא מגדילה את הסיכון לקריסה בעת ירידת מחירים.
2. למשקיעים – הבנה של ההבדל היא קריטית. מי שמבין את הפער בין מחיר לשווי, יודע להתרחק מהייפ רגעי ולהתמקד בהשקעה כלכלית אמיתית.
3. לשוק כולו – שמירה על הבחנה ברורה בין שני המונחים מאפשרת ביקורת כלפי תמחור לא הגיוני ומסייעת לזהות בועות לפני שהן מתפוצצות.

שמאות מקרקעין – השומרת על השווי

כאן נכנס תפקידו של שמאי המקרקעין. בעוד שהמחיר מתקבל בשוק, השמאי נדרש להעריך את השווי – כלומר את המחיר הראוי שיתקבל. בכך הוא משמש גורם מייצב, המתרגם נתוני שוק רועשים למסקנה כלכלית אחראית.

המשפט:

"מחיר הוא נתון שוק שהתקבל בעבר או מתקבל בהווה. שווי הוא מסקנה כלכלית על מחיר שראוי שיתקבל."
מסכם היטב את ההבחנה הזו – ואת חשיבותה.

סיכום

בעולם שבו מחירים יכולים להיות תנודתיים עד קיצוניים, השווי מהווה עוגן. הוא יציב יותר, מתון יותר, ומאפשר למשקיעים, לבנקים ולמערכת כולה להתנהל באחריות. מי שמבלבל בין השניים עלול למצוא את עצמו נגרר אחרי גלים רגעיים – לעיתים עד כדי סיכון קיומי.

Per מחיר לעומת שווי: ההבדל המהותי שכל משקיע צריך להבין

מה ההבדל בין מחיר לשווי?

מחיר הוא נתון שוק שהתקבל בהווה או מתקבל בהווה. שווי הוא מסקנה כלכלית על מחיר שראוי שיתקבל. ההבדל הזה אינו רק סמנטי או הגדרתי - זהו הבדל מהותי עקרוני המשפיע על כל החלטה פיננסית.apmortgage+1המחיר מייצג את מה שקונים ומוכרים מוכנים לשלם ולקבל ברגע נתון בשוק. זהו נתון נקודתי, תזזיתי ולא יציב, המשתנה במהירות בהתאם לכוחות ההיצע והביקוש. לעומת זאת, שווי הוא אומדן מקצועי ויציב יותר של הערך האמיתי של נכס, המבוסס על ניתוח מעמיק של גורמים כלכליים יסודיים.bpm+3

אופיו התזזיתי של המחיר

המחיר יכול להשתנות באופן קיצוני תוך זמן קצר. בשוק המניות, למשל, נדידות גבוהה יכולה לגרום לשינויים דרמטיים במחירים תוך שעות או ימים. כפי שמצוין במחקרים, "נדידות היא מדד לאי-הוודאות או הסיכון הקשור למגדל השינויים בערכו של נייר ערך".investopedia+1בשוק הנדל"ן הישראלי, תצפיות מעידות על תזוזות מחירים קיצוניות בתקופות של חוסר יציבות שוק. מחירי דירות יכולים לזנק או לצנוח בעשרות אחוזים תוך חודשים בודדים, כפי שראינו במהלך משברים כלכליים שונים.rpltd+1

יציבותו של השווי

בניגוד למחיר, השווי מתאפיין ביציבות רבה יותר. השינויים בשווי הם איטיים ומתונים, מכיוון שהם מבוססים על גורמים כלכליים יסודיים. שמאי מקרקעין מבססים את הערכותיהם על שלושה גישות עיקריות:investopedia+1

גישת השוואה - השוואה לנכסים דומים שנמכרו לאחרונה באזורlevi-ingber

גישת ההכנסה - היוון הכנסות עתידיות צפויות מהנכסlevi-ingber

גישת העלות - עלות הקמת הנכס בהתחשב בפחת ושיפוריםlevi-ingber

חשיבות ההבחנה למערכת הפיננסית

ההבחנה בין מחיר לשווי חיונית ליציבות המערכת הפיננסית. בנקים ומוסדות פיננסיים מסתמכים על הערכות שווי מקצועיות לצורך קבלת החלטות הלוואות. כפי שמציין המחקר: "הערכות מדויקות הן בסיסיות לשלמות ולתפקוד של עסקאות נדל"ן ברחבי הלוח, ומשחקות תפקיד מרכזי לא רק בעסקאות בודדות אלא גם בשמירה על יציבות השוק הרחב".resimpli+2

תפקיד מקצוע שמאות המקרקעין

מכאן עולה החשיבות המכרעת של מקצוע שמאות המקרקעין. שמאים מקצועיים מבצעים ניתוח מעמיק ואובייקטיביקטיבי של שווי הנכס, ללא תלות בתנודות השוק הרגעיות. הם משמשים כמעין "יוצב" המבטיח שהערכות הנכסים יתבססו על נתונים אמינים ועל ניתוח כלכלי מקצועי.freddiemac+1בישראל, מקצוע השמאות מוסדר בחוק שמאי מקרקעין התשס"א-2001, הקובע כי רק שמאי מוסמך רשאי לבצע הערכות נכסים. חוק זה מבטיח שהערכות הנכסים ייעשו ברמה מקצועית גבוהה ובהתאם לסטנדרטים בינלאומיים.levi-ingber

השפעות על החלטות השקעה

המשקיעים החכמים מבינים שהמחיר איננו בהכרח משקף את השווי האמיתי. בנג'מין גרהם, אבי השקעות הערך, הדגיש את חשיבות ההבחנה בין שני המושגים. לדבריו, "השווי הפנימי הוא הערך האמיתי של נכס המבוסס על גורמים יסודיים, בניגוד למחיר שמצורף על ידי השוק".investopedia+2גרהם פיתח את עקרון "מרווח הביטחון" - קניית נכסים במחיר הנמוך משמעותית משוויים הפנימי. גישה זו מאפשרת להשיג תשואות גבוהות ולמזער סיכונים, מכיוון שהיא מבוססת על הערכה אמינה של השווי האמיתי ולא על תנודות השוק.investopedia

יישום בשוק הנדל"ן הישראלי

בשוק הנדל"ן הישראלי, ההבחנה בין מחיר לשווי רלוונטית במיוחד. מחירי הדירות עלו בעשורים האחרונים באופן דרמטי, ולעיתים ההעלאה לא תמיד שיקפה שינויים יסודיים בשווי הנכסים.ys-law+1שמאי מקרקעין בישראל נדרשים להתמודד עם אתגרים ייחודיים, כולל רגולציה מורכבת, שינויי תכנון ובנייה כמו תמ"א 38, ומגמות שוק המושפעות מגורמים גיאופוליטיים. בתנאים אלה, ההסתמכות על הערכות שווי מקצועיות חיונית עוד יותר.gm-app+1

הסיכונים בהתעלמות מההבדל

התעלמות מההבדל בין מחיר לשווי יכולה להוביל לבעיות חמורות במערכת הפיננסית. כפי שמדגיש מחקר של BIS: "יציבות המערכת הפיננסית האירופית קשורה באופן הדוק לשווקי הנדל"ן, כשהלוואות מופרזות והערכת יתר מהווים סיכונים לבנקים".europarl.europa+1משברים פיננסיים רבים, כולל המשבר הפיננסי הגדול של 2008, נבעו בין היתר מהערכת יתר של נכסי נדל"ן ומהסתמכות על מחירי שוק תזזיתיים במקום על הערכות שווי מקצועיות.elibrary.imf+1

מסקנות והמלצות

ההבחנה בין מחיר לשווי היא יסוד המפתח בכל החלטה פיננסית נבונה. מחיר הוא נתון רגעי ותזזיתי, המשקף את מצב הרוח בשוק ברגע נתון. שווי, לעומת זאת, הוא הערכה כלכלית מעמיקה ויציבה של הערך האמיתי של נכס.מקצוע שמאות המקרקעין ממלא תפקיד מכריע במערכת הפיננסית, בכך שהוא מבטיח שהערכת הנכסים תתבסס על ניתוח מקצועי ואמין ולא על תנודות שוק זמניות. הבנת ההבדל הזה והסתמכות על הערכות שווי מקצועיות הם מפתח ליציבות פיננסית אישית ומערכתית.

1. https://www.apmortgage.com/blog/what-you-need-to-know-about-sales-price-vs.-appraised-value
2.   https://corporatefinanceinstitute.com/resources/valuation/intrinsic-value-vs-market-value/
3.   https://www.bpm.com/insights/real-estate-portfolio-valuation/
4.   https://www.superiorschoolnc.com/career-hub/launch/appraised-value-vs-market-value/
5.   https://smartasset.com/investing/intrinsic-value-vs-market-value
6.   https://www.investopedia.com/articles/mortgages-real-estate/11/valuing-real-estate.asp
7.   https://www.investopedia.com/terms/a/appraised_value.asp
8.   https://www.investopedia.com/terms/v/volatility.asp
9.   https://rpltd.co.il/en/property-valuation-in-tel-aviv-1/
10.   https://www.ys-law.co.il/post/howtovaluethepriceofanapartmentinisrael
11.   https://www.investopedia.com/ask/answers/021915/if-intrinsic-value-stock-significantly-lower-market-price-should-you-avoid-purchasing-it-why-or-why.asp
12.   https://www.investopedia.com/terms/i/intrinsicvalue.asp
13.   https://levi-ingber.co.il/language/en/real-estate-appraisal/
14.   https://resimpli.com/blog/real-estate-appraisal/
15.   https://www.younginc.com/blog/the-importance-of-appraisal-reviews-in-protecting-financial-institutions/
16.   https://lowerypa.com/2024/06/21/the-role-of-appraisals-in-commercial-real-estate-financing-decisions/
17.   https://sf.freddiemac.com/articles/insights/qa-with-freddie-macs-sf-chief-appraiser-the-importance-of-market-conditions-analysis-in-all-markets
18.   https://www.investopedia.com/articles/basics/07/grahamprinciples.asp
19.   https://business.columbia.edu/heilbrunn/about/valueinvestinghistory
20.   https://www.nasdaq.com/articles/intrinsic-value-vs-market-value-major-differences
21.   https://gm-app.co.il/en/valuation/
22.   https://www.europarl.europa.eu/RegData/etudes/IDAN/2025/764351/ECTI_IDA(2025)764351_EN.pdf
23.   https://www.bis.org/publ/bppdf/bispap64.pdf
24.   https://www.elibrary.imf.org/display/book/9781589062368/ch03.xml
25.   https://www.esma.europa.eu/sites/default/files/trv_2018_2-monitoring_volatility_in_financial_markets.pdf
26.   https://mercury-training.com/pdfb/index.php?id=1011210
27.   https://yourhomesoldguaranteed-nancykowalikrealtygroup.com/what-is-the-difference-between-property-value-and-price/
28.   https://www.altusgroup.com/insights/major-methods-commercial-real-estate-valuation/
29.   https://www.rocketmortgage.com/learn/appraised-value-vs-market-value
30.   https://analystprep.com/cfa-level-1-exam/equity/distinguishing-market-value-intrinsic-value/
31.   https://ismailandpartners.com/understanding-the-fundamentals-of-property-valuation/
32.   https://www.aussie.com.au/insights/articles/property-appraisals-vs-valuations-difference/
33.   https://en.wikipedia.org/wiki/Intrinsic_value_(finance)
34.   https://fitchlearning.com/course/corporate-finance/real-estate-market-fundamentals/
35.  https://www.reddit.com/r/RealEstate/comments/8grxjr/appraised_value_should_be_the_same_as_the_sales/
36.   https://www.magnanimitas.cz/ADALTA/0101/papers/gottwald.pdf
37.   https://dorrcapital.com/stability-vs-volatility-a-recurring-theme-in-the-stock-markets/
38.   https://appraisalbuzz.com/supporting-market-conditions-adjustments-a-comprehensive-guide-for-appraisers/
39.   https://blockappraisals.com/how-do-market-trends-affect-real-estate-appraisal/
40.   https://realestateinstituteofrhodeisland.com/blog/f/what-is-a-real-estate-appraisal-understanding-property-valuation?blogcategory=Real+Estate+Appraisal
41.   https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0140988323005297
42.   https://www.buyitinisrael.com/podcast/episode/property-valuation-before-purchasing-pre-owned/
43.   https://eujournal.org/index.php/esj/article/view/5376/5175
44.   https://www.fidelity.com.sg/beginners/your-guide-to-stock-investing/understanding-stock-market-volatility-and-how-it-could-help-you
45.   https://ww3.rics.org/uk/en/journals/property-journal/real-estate-valuation-in-israel-.html
46.   https://homebase.com.vn/the-importance-of-professional-property-valuation-before-selling
47.   https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1059056024000546
48.   https://www.superbusinessmanager.com/relationship-of-instrinsic-value-to-market-price/
49.   https://fastercapital.com/content/The-Importance-of-Financing-Appraisal-in-Real-Estate-Investments.html
50.   https://www.investopedia.com/terms/g/graham-number.asp
51.   https://en.wikipedia.org/wiki/Benjamin_Graham_formula
52.   https://www.imf.org/external/pubs/ft/reif/2005/eng/ch4.pdf
53.   https://www.grahamvalue.com/article/understanding-benjamin-graham-formula-correctly
54.   https://www.investopedia.com/ask/answers/011215/what-difference-between-intrinsic-value-and-current-market-value.asp
55.   https://www.nasdaq.com/articles/benjamin-graham-detailed-fundamental-analysis-open-7
56.   https://eg.andersen.com/market-intrinsic-value-2/
57.   https://www.europarl.europa.eu/RegData/etudes/IDAN/2025/764379/ECTI_IDA(2025)764379_EN.pdf
58.   https://www.moomoo.com/sg/learn/detail-learn-value-investing-with-benjamin-graham-55169-220874217

האם תמיד יש הבדל והפרש בין מחיר לשווי?

Gpt לא תמיד יש פער בין מחיר לשווי – אבל כמעט תמיד קיים פוטנציאל לפער.

מתי אין הבדל?

• שוק יעיל ושקוף: במצב אידיאלי שבו המידע זורם בחופשיות, אין מניפולציות או עיוותי אשראי, והקונים והמוכרים פועלים באופן רציונלי – המחיר שמתנקז מהשוק קרוב מאוד לשווי הכלכלי.
• עסקה בודדת המשקפת את היסודות: אם מדובר בנכס מניב שבו התשואה ברורה ושיעורי ההיוון יציבים, ייתכן שהמחיר ישקף בדיוק את השווי שחושב.

מתי כן יש פער?

• במצבי בועה או משבר: כשהשוק סוחף את עצמו, מחירים עולים הרבה מעבר ליכולת הכלכלית של הנכסים או להפך – צונחים מתחת לשווי.
• כאשר קיימות מניפולציות או מימון עודף: למשל, כאשר בנקים ממשיכים להעניק אשראי בהיקפים לא רציונליים, המחירים מתרחקים מהשווי.
• במצבי לחץ אישי: מוכר שנאלץ למכור במהירות יכול למכור מתחת לשווי; קונה בלחץ רגשי עלול לשלם הרבה מעל לשווי.

המשמעות

• הפער בין מחיר לשווי אינו קבוע, אלא דינמי – לפעמים קטן מאוד, לפעמים גדול עד קיצוני.
• כאשר הפער זניח – אפשר לומר שהשוק "בריא".
• כאשר הפער משמעותי – זו אינדיקציה לעיוות, ובמקרו־כלכלה לעיתים גם סימן לבועה.

הנה תרשים שממחיש את היחסים בין מחיר לשווי בתרחישים שונים:

• שוק יציב – המחיר כמעט זהה לשווי.
• פער קטן – המחיר מעט גבוה, אך עדיין קרוב לערך הכלכלי.
• פער בינוני – כבר מתחיל עיוות ברור.
• בועה – המחיר מזנק הרבה מעבר לשווי.
• משבר – המחיר נופל עמוק מתחת לשווי.

כך ניתן לראות באופן ויזואלי שהשווי יציב ומתון יחסית, בעוד שהמחירים תנודתיים מאוד.רוצה שאבנה גם טבלה מסכמת עם דוגמאות ליחסי מחיר–שווי בכל אחד מהתרחישים?

Clau לא, לא תמיד יש הבדל בין מחיר לשווי. יש מספר מצבים שבהם הם יכולים להיות זהים או קרובים מאוד:

מתי המחיר משקף את השווי:

1. שווקים יעילים ורציונלייםכאשר השוק פועל ביעילות מלאה - יש מידע שקוף, רבים מקנים ומוכרים מושכלים, ואין לחצי זמן או גורמים רגשיים - המחיר נוטה להשקיף את השווי האמיתי.2. תקופות יציבות כלכליתבתקופות ללא זעזועים כלכליים מיוחדים, כאשר השוק נמצא באיזון יחסי, המחירים נוטים להיות קרובים לשווי האמיתי.3. נכסים סטנדרטיים בשווקים נזיליםדירות טיפוסיות באזורים מבוקשים עם מכירות תכופות - כאן השוק "לומד" את השווי הנכון ומחירי השוק מתכנסים אליו.

אבל ברוב המקרים יש פער משום ש:

• רגשות ולחצים משפיעים על המחיר (מוכר בדחק, קונה רגשי)
• מידע לא מושלם - לא כל הצדדים יודעים הכל על הנכס או השוק
• תזמון - השוק יכול להיות זמנית במצב לא מאוזן
• ספקולציות - ציפיות עתידיות מנפחות או מקטינות מחירים

המסקנה:

ההבדל בין מחיר לשווי הוא כמו הפרש בין צילום רגעי (מחיר) לבין דיוקן מדוקדק (שווי). לפעמים הם דומים, אבל הרוב המכריע של הזמן יש פער - קטן או גדול. התפקיד של המשקיע החכם ושל השמאי המקצועי הוא לזהות את הפערים האלה ולהבין מתי הם משמעותיים.

Per האם תמיד יש הבדל והפרש בין מחיר לשווי? התשובה הקצרה היא לא - לא תמיד קיים הפרש בין מחיר לשווי, אך זה יכול לקרות רק בתנאים מיוחדים מאוד של שוק יעיל לחלוטין.

מתי מחיר יכול להיות שווה לשווי?

לפי תיאוריית השוק היעיל (Efficient Market Hypothesis), בשוק יעיל לחלוטין מחירי הנכסים משקפים במדויק את כל המידע הזמין ואת השווי האמיתי. כאשר שוק מתפקד ביעילות מושלמת, המחיר אמור להיות זהה לשווי הפנימי.investopedia+3התיאוריה קובעת שבשוק יעיל לחלוטין:investopedia

• כל המידע הרלוונטי כבר משולב במחירים
• לא קיימים נכסים שמוערכים מתחת לשוויים או מעל לשוויים
• אין דרך "לנצח את השוק"

למה זה קורה כל כך נדיר?

בפועל, השוק לעולם אינו יעיל לחלוטין. ישנם מספר גורמים המונעים התכנסות מושלמת בין מחיר לשווי:saylordotorg.github+1

חסמים למידע

• מידע לא מתפזר באופן מיידי ושווה בין כל המשתתפיםuhu
• קיימים עלויות עסקה ועלויות חיפושeuropa
• חלק מהמידע נשאר פרטי או לא זמין לכלל הציבורijhssnet

גורמי שוק

• השפעות רגשיות ופסיכולוגיות של המשקיעיםinvestopedia
• תזוזות היצע וביקוש לא מאוזנותmarket.subwiki
• עלויות עסקה שמונעות ארביטראז' מיידיebsco

אי-יעילויות זמניות

המחקר מראה שגם כאשר יש הזדמנויות ארביטראז' (ניצול פערי מחירים), הן בדרך כלל קצרות מועד ונעלמות במהירות כאשר סוחרים מזהים אותן ופועלים בהתאם.kwiq+1

המצב בשוק הנדל"ן הישראלי

בשוק הנדל"ן הישראלי, הפערים בין מחיר לשווי נפוצים במיוחד בשל:sandsofwealth+2

מאפיינים מבניים

• היצע מוגבל של קרקעות ממשלתיות
• רגולציה מורכבת המשפיעה על התמחור
• תנודתיות גיאופוליטית הגורמת לשינויי מחירים חדים

מצב השוק הנוכחי (2025)

בתל אביב, למשל, קיים כרגע פער משמעותי בין ציפיות המוכרים לבין נכונות הקונים לשלם. מחירי דירות יד שנייה בשכונות מבוקשות ירדו ב-15-20% מהשיא, מה שמעיד על תיקון של פערים קודמים בין מחיר לשווי.ynetnews

הכוחות המביאים להתכנסות

למרות האי-יעילויות, קיימים מנגנונים שדוחפים לקירוב בין מחיר לשווי:market.subwiki

ארביטראז'

כאשר נוצר פער בין מחיר לשווי, סוחרים זוהים את ההזדמנות:

• קונים נכסים במחיר נמוך מהשווי הפנימי
• מוכרים נכסים במחיר גבוה מהשווי הפנימי
• הפעילות הזו דוחפת את המחיר לכיוון השווי האמיתיinvestopedia+1

תחרות בשוק

בשווקים תחרותיים, המחירים נדחפים לכיוון השווי הפנימי:kellogg.northwestern+1

• מוכרים מוכרחים להוריד מחירים כדי למכור
• קונים מוכנים לשלם יותר כדי להשיג נכסים איכותיים

מסקנה

ברוב המקרים קיים הפרש בין מחיר לשווי, אך הפרש זה יכול להשתנות בגודלו ובכיוונו. רק בתנאים תיאורטיים של שוק יעיל לחלוטין - שלא קיימים בפועל - המחיר יהיה זהה לשווי.הבנת הפערים הללו ומעקב אחר הכוחות שגורמים להתכנסות או להתרחקות בין מחיר לשווי היא המפתח להשקעה נבונה ולקבלת החלטות פיננסיות מושכלות. זה מה שהופך את מקצוע שמאות המקרקעין למכריע - הם מספקים הערכת שווי עצמאית ומקצועית שיכולה לחשף פערים אלה.

1. https://www.investopedia.com/terms/m/marketefficiency.asp
2. https://insight.kellogg.northwestern.edu/article/the-groucho-marx-theory-of-efficient-markets
3. https://www.investopedia.com/terms/e/efficientmarkethypothesis.asp
4. https://www.cfainstitute.org/insights/professional-learning/refresher-readings/2025/market-efficiency
5.   https://saylordotorg.github.io/text_principles-of-managerial-economics/s06-market-equilibrium-and-the-per.html
6.   http://www.uhu.es/45151/temas/Unit%204_1%20Slides.pdf
7.   https://ec.europa.eu/economy_finance/publications/pages/publication10179_en.pdf
8.   https://www.ijhssnet.com/journals/Vol_2_No_22_Special_Issue_November_2012/23.pdf
9.   https://market.subwiki.org/wiki/Convergence_towards_market_price
10.   https://www.ebsco.com/research-starters/business-and-management/arbitrage
11.   https://kwiq.app/how-to-profit-from-price-discrepancies-in-arbitrage-trading/
12.   https://www.dspim.com/blog/tax-planning/understanding-the-magic-of-arbitrage-a-simple-guide
13.   https://sandsofwealth.com/blogs/news/israeli-property-market-trends
14.   https://sandsofwealth.com/blogs/news/market-outlook-tel-aviv
15.   https://www.ynetnews.com/real-estate/article/s1pqdrsfll
16.   https://www.investopedia.com/terms/a/arbitrage.asp
17.   https://www.kellogg.northwestern.edu/faculty/satterthwaite/research/Dynamic%20Matching.pdf
18.   https://www.kellogg.northwestern.edu/faculty/satterthwaite/Research/2007-0718a%20dda%20exogexit%20final.pdf
19.   https://pwlcapital.com/efficient-capital-markets-explained-at-last/
20.   https://www.rba.gov.au/publications/rdp/2000/2000-01/predictions-of-the-efficient-market-hypothesis.html
21.   https://www.investopedia.com/terms/i/intrinsicvalue.asp
22.   https://groww.in/p/intrinsic-value-of-share
23.   https://www.reddit.com/r/ValueInvesting/comments/12g3por/the_efficient_market_hypothesis/
24.   https://corporatefinanceinstitute.com/resources/valuation/intrinsic-value-vs-market-value/
25.   https://journals.openedition.org/fcs/3821
26.   https://www.investopedia.com/ask/answers/021915/if-intrinsic-value-stock-significantly-lower-market-price-should-you-avoid-purchasing-it-why-or-why.asp
27.   https://www.jstor.org/stable/2325486
28.   https://en.wikipedia.org/wiki/Intrinsic_value_(finance)
29.   https://en.wikipedia.org/wiki/Efficient-market_hypothesis
30.   https://www.merrilledge.com/investment-products/options/options-pricing-valuation
31.   https://www.interactivebrokers.com/campus/trading-lessons/what-is-the-intrinsic-value-of-a-stock/
32.   https://pages.stern.nyu.edu/~adamodar/pdfiles/valn2ed/ch6.pdf
33.   https://www.globalpropertyguide.com/middle-east/israel/price-history
34.   https://www.process.st/relative-value-arbitrage/
35.   https://fass.nus.edu.sg/ecs/wp-content/uploads/sites/4/2020/06/16-03-29.pdf
36.   https://www.statista.com/outlook/fmo/real-estate/israel
37.   https://boi.org.il/media/bhthht0i/chapter-8-english-2023.pdf
38.   https://en.wikipedia.org/wiki/Arbitrage
39.   https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0022053110000323
40.   https://en.globes.co.il/en/article-why-havent-israeli-home-prices-plunged-1001516594

בשוק בריא מחיר ושווי מתלכדים

אשליית מגע הזהב

במשך עשור ויותר, כל מי שנכנס לשוק הנדל"ן יצא בתחושה שיש לו "מגע זהב". כל רכישה הניבה רווח, כל עסקה נראתה כהצלחה אישית מזהירה. המשקיעים הצעירים והמלווים שלהם השתכנעו שהם גילו נוסחה סודית – שיטה שמביסה את הכלכלה.אבל האמת פשוטה בהרבה: בשוק עולה, בועתי, מווסת ומנוהל באמצעות מניפולציות – לא צריך להיות גאון כדי להרוויח. צריך רק להיות בפנים בזמן שהקרקס עובד.

ילדי הבועה – דור שלא הכיר ירידות

דור שלם של "ילדי הבועה" גדל בשנים בהן נדל"ן רק עולה. הם מעולם לא נתקלו בשוק יורד ולכן לא פיתחו חוסן או זהירות. הם התחילו להאמין לנרטיבים שנטחנו שוב ושוב:

• "יש מחסור חמור בדירות"
• "הריבוי הטבעי דוחף את המחירים למעלה"
• "גלי העלייה מציפים את הביקוש"
• "רמ"י מספסרת בקרקעות"

נרטיבים אלו שימשו כתחמושת שיווקית לבנקים, לקבלנים ולמתווכים – והפכו למעין "אמת מקובלת" בציבור.

לא הנדל"ן – הם המוצר

מה שהם לא הבינו – זה לא הנדל"ן שהיה המוצר. הם עצמם היו המוצר.

כל משקיע שנכנס לשוק סיפק חמצן נוסף לבועה. הכסף שלהם, ההלוואות שלהם והאמון שלהם במערכת – הם אלו שאפשרו להמשיך את הפונזי.

הסוף המתבקש

כמו בכל בועה, ברגע שהקרקס ייעצר והמוזיקה תיפסק, יוותרו רבים עם אשליה מנופצת, דירות יקרות מדי ותשואות שליליות. האמונה במגע זהב תהפוך לזיכרון כואב – והדור הזה יבין שהוא לא היה המשקיע החכם, אלא הלקוח השבוי.

1. איך עובד פונזי

בפונזי, אין יצירת ערך אמיתית. "הרווחים" של המשקיעים הוותיקים ממומנים ישירות מכספם של המשקיעים החדשים. כדי שהמערכת תמשיך לעבוד, צריך כל הזמן להזרים דם חדש – משקיעים חדשים שמאמינים בסיפור.

2. איפה אנחנו המוצר

• המשקיעים אינם "לקוחות" שקונים מוצר כלשהו – הם עצמם החמצן שמאפשר להונאה להתקיים.
• למעשה, מה שנמכר הוא האמון שלהם: האמונה במנהל ההשקעות, באשליית התשואה, ובשיטה.
• כל משקיע חדש הוא הסחורה – הוא מממן את המשקיעים הקודמים, ובלעדיו המערכת מתפוררת.

3. הדמיון לבועת הנדל"ן

• בדיוק כפי שאני מתאר – בבועה, אנשים בטוחים שהם קונים נדל"ן, אבל בפועל הם "המוצר". כסף חדש שנכנס מחזיק את הקרקס.
• ההבדל היחיד: בפונזי זה מוצהר כבלוף ברגע שנחשף, בעוד שבנדל"ן זה עטוף במנגנוני רגולציה, בנקים, ו"נרטיבים" של מחסור וביקוש.

4. המסקנה

בין אם זה פונזי קלאסי ובין אם זה שוק נדל"ן מנופח – אנחנו לא רוכשים ערך, אנחנו הערך.

מה שמוזרק זה לא מוצר או שירות אמיתי, אלא הכסף והאמון של הציבור.

ההימור המסוכן: כך הבנקים משחזרים את ויסות מניות הבנקים בבועת הנדל"ן

מבוא

ב־18 בספטמבר 2025 פורסם כי בנק הפועלים ולאומי, למרות חשיפה של מאות מיליארדי שקלים לענף הנדל"ן למגורים, ממשיכים להזרים מאות מיליונים כהשקעות הון ישירות בבסר וביוסי אברהמי. לכאורה מדובר ב"מהלך אסטרטגי", בפועל – מהלך זה מזכיר באופן מצמרר את דפוסי ויסות מניות הבנקים בשנות ה־80.

צילום מסך דה מרקר

הדמיון ההיסטורי

• ויסות מניות הבנקים (1983): הבנקים ניפחו את מניותיהם עצמם באמצעות רכישות חוזרות, עד שהבועה התפוצצה והמדינה נאלצה לחלץ אותם.
• 2025 – נדל"ן למגורים: הבנקים, שכבר חשופים בענק ליזמים, לא מסתפקים במתן אשראי – אלא נכנסים כמשקיעים ישירים בחברות שמתקשות לשרוד. במקום להכיר בהפסדי אשראי, הם מזרימים הון חדש ושומרים את החברות בחיים.

ניתוח כלכלי

1. כפל חשיפה: הבנקים לא מפזרים סיכונים אלא מכפילים אותם. כל ירידה נוספת בשוק תפגע בהם פעמיים – גם כמלווים וגם כבעלי מניות.
2. מחירים מנופחים: העסקאות אינן במחירי מצוקה אלא לפי שווי גבוה יחסית, מה שמעיד שלא מדובר בהזדמנות אלא בהימור.
3. הצלה סמויה: ההשקעה בבסר וביוסי אברהמי נראית יותר כמו מנגנון הסוואה להפסדי אשראי – מאשר מהלך עסקי טהור.
4. מסר לציבור: הציבור עלול לחוות déjà-vu – הבנקים שוב מהמרים בכסף שלו, הפעם באמצעות פיקדונות ואשראי לציבור הרחב.

הטיעון של הבנקים

• "מדובר בכסף קטן יחסית לרווחי הבנק" – 100–150 מיליון ₪ לעומת רווח שנתי של 8–10 מיליארד.
• "השקעה ארוכת טווח" – הם מצפים לשיפור ביטחוני ולירידת ריבית.
• "מוניטין היזמים" – קשרים עם יזמים ותיקים נתפסים כבטוחה בפני סיכון.

למה זו אשליה

1. רווחי הבנקים עצמם תלויים בנדל"ן – אם הענף יקרוס, גם רווחי הליבה יימחקו.
2. שיפור ביטחוני וריבית נמוכה אינם תרחיש בטוח – המציאות הגיאו־פוליטית והמדיניות המוניטרית עלולות להישאר שליליות שנים.
3. המוניטין של היזמים לא מהווה בטוחה פיננסית – במיוחד כשמעורבות חקירות פליליות כמו במקרה אברהמי.

ההשלכות

• מערכתיות: אם וכאשר בועת הנדל"ן תתפוצץ, הציבור שוב ימצא את עצמו משלם את המחיר בחילוץ בנקים.
• חברתיות: משקי הבית כבר נאנקים תחת משכנתאות וריביות גבוהות. אם החברות יקרסו – יישארו עם דירות לא גמורות, והבנקים עם חובות רעים.
• ציבוריות: הסיכון שיתפתח משבר אמון במערכת הבנקאית – מה שעלול להוביל ל־Bank Run – הולך וגדל.

מסקנה

המהלך של לאומי והפועלים הוא לא השקעה "חכמה בזמנים קשים", אלא חזרה מדאיגה על דפוסי ההתנהגות שהובילו לקריסת הבנקים בשנות ה־80.

במקום להכיר בהפסדים ולהקטין חשיפה, הם בוחרים להכפיל הימורים ולשמר אשליה.

השאלה האמיתית היא לא אם תתרחש קריסה – אלא מתי, וכמה יעלה לציבור הפעם חילוץ הבנקים.

עוד גיטונים? הבנקים מהמרים על בועת הנדל"ן כמו מהמר כפייתי בקזינו

קזינו על חשבון הציבור

מה שעושים כיום בנק הפועלים ובנק לאומי מזכיר משחק מסוכן בקזינו:

במקום לקום מהשולחן ולהכיר בהפסדים, הם שולפים עוד גיטונים מהכיס – רק שהגיטונים הם לא שלהם, אלא כספי הפיקדונות של הציבור.

"מעלה ומכפיל"

במקום להקטין חשיפה, הם מעלים ומכפילים:

• כל ירידה בשווי החברות רק דוחפת אותם להזרים עוד הון, בתקווה שבעתיד השוק יסתובב והם "יחזירו את כל ההפסדים".
• זוהי אסטרטגיה של מהמר כפייתי – לא של מנהל סיכונים אחראי.
• 

הסכנה

• הסיכון כפול: הבנקים חשופים גם כמלווים וגם כבעלי מניות.
• הציבור הוא המפסיד: במקרה של קריסה, לא מנהלי הבנקים ישלמו את המחיר, אלא הציבור בחסכונות, בפנסיות ובכיסו.
• התסריט מוכר: בדיוק כך קרה ב־1983 בפרשת ויסות מניות הבנקים – משחק "כיסוי" שהתפוצץ והוביל לחילוץ אדיר מכספי המדינה.
• 

מסקנה

כאשר הבנקים מוסיפים עוד ועוד גיטונים לשולחן בועת הנדל"ן, ברור שמשהו עמוק אינו מתנהל לפי כללי האחריות.

זו אינה השקעה ארוכת טווח – זה הימור קזינו מסוכן, שהפעם כולנו שותפים בו בעל כורחנו.

דוגמה אישית או הובלת עדר?

כשבנק לאומי ובנק הפועלים נכנסים להשקעות ריאליות בחברות נדל"ן למגורים, זה לא רק מהלך פיננסי – זה גם מהלך תודעתי. הבנקים מאותתים למוסדיים: “אנחנו בפנים, עכשיו תורכם”. במקום לשמש גורם מצנן ואחראי, הם מושכים אחריהם את קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל לעדר – כולם ביחד קופצים על אותו שולחן רולטה. כך, ההימור הקזינואי הופך להיות הימור מערכתי, שבו כל הציבור הופך לשותף כפוי בסיכון.

“הבנקים מהמרים – המוסדיים מצטרפים – והציבור משלם.”

בנק לאומי והפועלים לא רק משקיעים ישירות בחברות נדל"ן, אלא גם מאותתים למוסדיים להצטרף לעדר. התוצאה: כל כספי הציבור, בפנסיות ובקופות, נגררים להימור קזינו מסוכן על בועת הנדל"ן.

חוסר ההערכה של הממסד

• בתחילת המלחמה כולם – פוליטיקאים, כלכלנים, מנהלי בנקים – העריכו שזו תהיה מלחמה קצרה, של כמה חודשים לכל היותר.
• ההנחות האלה חדרו עמוק לתוך התחזיות הכלכליות: "נחכה שהאבק ישקע, אנשים יחזרו לקנות דירות, ונמשיך כרגיל."
• בפועל, המציאות היא של מלחמה מתמשכת שמטלטלת את הכלכלה, מחלישה את הביקוש, מגדילה סיכונים ומערערת יציבות פיננסית.

ההערכה שלך מול הממסד

• כבר בתחילת הדרך אתה אמרת: 3–5 שנים, ותיקנת ל־5–10 שנים – כלומר הסתכלות מפוכחת על עומק ועוצמת האירוע.
• זה בדיוק מה שחסר בבנקים ובמוסדות הפיננסיים: היכולת להעריך לא רק את הנתון הכלכלי (ריבית, תשואה), אלא את הקונטקסט הגיאופוליטי.

המלחמה כאירוע החיצוני הקיצוני

בפרק שלך "המלחמה הגדולה וקריסתה של המערכת הפיננסית" אתה מתאר את המלחמה כ"trigger" – אירוע חיצוני קיצוני שמסיים את המסיבה:

• כל עוד המערכת האמינה שיש שליטה, יכלו לשמר את הבועה בעזרת אשראי, השקעות מוסדיים, והזרמות הון.
• ברגע שהמלחמה נמשכת שנים, היא שוברת את "הנראטיב המגן": אי אפשר יותר להעמיד פנים שהשוק יתאושש "מיד אחרי".
• זה מה שמסיים את שלב ההדחקה ומפוצץ את הבועה – בדיוק כפי שכתבת.

מסקנה

הבנקים לא העריכו נכון את המלחמה ואת השלכותיה – הם מתנהגים כאילו מדובר באפיזודה קצרה, בעוד שלמעשה זה אירוע מכונן שמגדיר עשור שלם.

במובן הזה, המלחמה היא לא רק סיכון ביטחוני – היא הטריגר הפיננסי שמסיים את עידן הבועה.

המלחמה הארוכה – האירוע החיצוני שמפוצץ את בועת הנדל"ן

כשפרצה המלחמה, בממסד הכלכלי והפיננסי כולם העריכו שמדובר באפיזודה קצרה – שלושה חודשים, אולי חצי שנה. גם ההחלטות של הבנקים והרגולטורים נבנו על ההנחה הזו: “נחכה שהאבק ישקע והחיים יחזרו למסלולם”. אלא שהמציאות שונה בתכלית. המלחמה מתמשכת, וקרוב לוודאי שתימשך שנים ארוכות – בדיוק כפי שהערכתי כבר בתחילתה (5–10 שנים). המלחמה הזו היא האירוע החיצוני הקיצוני – אותו טריגר בלתי צפוי שהופך את הבועה ממצב של "מסיבה ממושכת" לקריסה בלתי נמנעת. היא שוברת את הנראטיב של "תיכף חוזרים לשגרה", מערערת את היכולת של יזמים לעמוד בהתחייבויות, מכבידה על משקי הבית תחת נטל המשכנתאות, וחושפת את עומק הסיכון במערכת הבנקאית. במובן הזה, המלחמה הארוכה היא לא רק משבר ביטחוני – היא הפיצוץ של הבועה הכלכלית. היא זו שסוגרת את עידן ההדחקה, חושפת את הפער בין מחיר לערך, ומסיימת את החגיגה של בועת הנדל"ן הישראלית.

"הם לא יתנו להם ליפול"

זו מנטרה שחוזרת על עצמה בכל בועה פיננסית. הציבור שומע את זה מהבנקים, מהמוסדיים ומהרגולטורים – ובטוח שמדובר ברשת ביטחון אינסופית. בפועל, זה בדיוק מה שהבנקים עצמם מנסים לעשות עכשיו: להזרים עוד הון, להציג "אמון", ולשמש דוגמה אישית כדי לגרור גם את המוסדיים פנימה.

למה זו אשליה?

1. ניסיון לדחות את הקץ – ההשקעות האחרונות של לאומי והפועלים אינן מהלך עסקי טהור, אלא ניסיון להחזיק את החברות בחיים כדי לא להכיר בהפסדים מיידיים.
2. זיכרון היסטורי – כך בדיוק נאמר גם ב־1983 במשבר ויסות מניות הבנקים: “הבנקים לא יפלו, המדינה תציל אותם”. זה לא מנע קריסה מערכתית וחילוץ אדיר מכספי ציבור.
3. שחיקה באמון הציבור – ככל שממשיכים "להרים את הגיטונים" ולדחות את רגע האמת, כך מתעצם הסיכון ל־Bank Run ברגע שהציבור יבין שהסיפור נגמר.

השורה התחתונה

כשאתה שומע היום "הם לא יתנו להם ליפול" – זו לא הבטחה ליציבות, אלא סימן שהמערכת כבר מבינה את גודל הסיכון ומנסה להסתירו. מהלך כזה לא מונע את הקריסה – הוא רק דוחה אותה, ובינתיים מגדיל את המחיר שהציבור ישלם.

"הם לא יתנו להם ליפול – עד שהכול נופל בבת אחת"

"הם לא יתנו להם ליפול" – עד שהכול נופל בבת אחת

בכל בועה פיננסית חוזרת המנטרה המוכרת: "הם לא יתנו להם ליפול". הציבור נרגע, המוסדיים זורמים, והבנקים ממשיכים להזרים הון כאילו קיימת רשת ביטחון אינסופית. בפועל, זה בדיוק מה שקורה היום: הבנקים לאומי והפועלים מנסים "להחזיק" את יזמי הנדל"ן בחיים באמצעות השקעות ישירות – לא כדי לייצר ערך אמיתי, אלא כדי לדחות את רגע ההכרה בהפסדים.אבל האשליה הזו לא יכולה להחזיק לנצח. בדיוק כפי שקרה במשבר ויסות מניות הבנקים ב־1983, גם כאן מגיע רגע שבו הכול נופל בבת אחת. ככל שדוחים את הקריסה ומזרימים עוד "גיטונים", כך גדל המחיר שהציבור ישלם ביום הדין.

מלחמה שלא הייתה אמורה להיות ארוכה, משבר שהיה צפוי מראש

1. פתיחה: השוק מת למרות כל התרגילים

כבר למעלה משנה שהמערכת הפיננסית והקבלנים מפעילים את כל הכלים שברשותם כדי לשמר את אשליית "שוק נדל"ן חי": הלוואות מיוחדות, מבצעי מימון, הנחות מדומות והורדות ריבית נקודתיות. למרות זאת, ברור לכולם שהשוק מת.

במקביל, במישור הביטחוני, הייתה הנחת עבודה שגויה שהמלחמה הנוכחית תהיה קצרה. ההנחות קרסו, המציאות טפחה על הפנים, והקונספציה נחשפה. בדיוק כפי שהתרחש בשוק הנדל"ן – עיוורון רצוני להכיר באמת הכלכלית.

2. כלי הייאוש: כל הטריקים שלא עבדו

במשך עשור נבנתה תלות מוחלטת במינוף ובאשראי. כאשר השוק החל להיחלש, הופעלו "תרגילי החייאה":

• הלוואות קבלן – כדי לדחות תשלומים.
• מבצעי מימון מיוחדים – הנחות שיווקיות במקום פתרון אמיתי.
• הלוואות בלון – הבטחות ריקות שידחו את הקץ.
• תוספות אשראי – חמצן זמני לקבלנים.
• הורדת ריביות משכנתאות – ניסיון נואש להוזיל תשלומים.

אבל כל התרגילים האלו לא נגעו בשורש הבעיה: הציבור פשוט לא יכול לשלם את המחירים המנותקים מהשווי הכלכלי.

3. שלושת סימני ההיכר של השלב הנוכחי

שינוי סנטימנט

האופוריה ש"הנדל"ן תמיד עולה" התחלפה בפחד. אנשים שומעים על ירידות מחירים, רואים מלאי תקוע ומבינים שהבועה נחשפת.

גבול יכולת התשלום

יחס שכר–מחיר הגיע לשיא היסטורי. גם עם ריביות מופחתות, משק בית ממוצע לא מסוגל לעמוד בהחזרי המשכנתא. הפער הכלכלי בלתי ניתן לגישור.

מלאי דירות נערם

נתוני הלמ"ס מגלים עלייה חדה במלאי הדירות הלא-מכורות – עשרות אלפים ש"תקועים" אצל הקבלנים. ההנחה השגויה שהביקוש אינסופי התנגשה במציאות, ועכשיו עודף ההיצע נחשף לכולם.

4. המלחמה הארוכה והשלכותיה

כשהמלחמה פרצה הערכתי שתימשך 3–5 שנים. בתוך חודשים ספורים עדכנתי ל־5–10 שנים, כשהקליימקס עוד לפנינו. מלחמה ארוכה היא לא רק אירוע ביטחוני – היא קובעת את גורל הכלכלה. שוק הנדל"ן אינו מתקיים בוואקום; הוא מגלם חוסר יציבות, ירידה באמון הציבור והעמקה של המשבר הפיננסי.

5. העיוורון של סרמאגו והקונספציה הישראלית

בספרו "העיוורון" מתאר ז'וז'ה סרמאגו עיוורון קולקטיבי – אנשים רואים אך לא מבינים. זה בדיוק המקרה בישראל: הקונספציה הביטחונית והקונספציה הכלכלית הן תוצר של אותה תופעה – חוסר רצון להתמודד עם המציאות. במקום לראות את היסודות הכלכליים והביטחוניים, בחרו להיצמד לנרטיב אופטימי מזויף.

6. שביעי באוקטובר: שיאו של משבר מתמשך

שביעי באוקטובר לא היה "אירוע פתאומי", אלא קליימקס של תהליך התעלמות ארוך שנים. זה נכון גם לביטחון וגם לנדל"ן. שנים של אזהרות התעלמו מסימנים ברורים: עודף מינוף, מחירים מנותקים, ומערכת שלמה שהעדיפה לא לדעת. השוק לא קרס ביום אחד – הוא קרס לאט, מול עינינו, בעיניים פקוחות.

7. ענף המשרדים – הפיל הלבן

בזמן שכולם דיברו על "מחסור בדירות", נבנו בישראל מיליוני מ"ר של משרדים מיותרים. היום, כשהם עומדים ריקים ונטושים, זהו הסמל המובהק ביותר לעיוורון מוסדי. לא היה בהם צורך אז, אין בהם צורך היום, ולא יהיה בהם צורך בעתיד. זהו מוקד המשבר הבא – מפולת שתסחוף את המערכת הפיננסית.

8. הדרך קדימה: לקחים ותחזיות

הלקח המרכזי הוא פשוט: אי אפשר לנצח את גורמי היסוד. אין מבצע מימון או הלוואה יצירתית שיכולים להחליף כלכלה אמיתית.

• למדיניות: יש לקשור מחדש את מימון המשכנתאות לשווי כלכלי ולא למחיר מנופח.
• להתמודדות ציבורית: יש לשים דגש על ניהול סיכונים פיננסיים, פיזור נכסים והפחתת מינוף.
• למערכת הבנקאית: הימנעות ממינוף מופרז ובניית מנגנוני בקרה.

התחזית ברורה: שוק הנדל"ן ימשיך להתכווץ, והמערכת הפיננסית על סף קריסה – אלא אם יתרחש שינוי מהותי בדרך בה מתקבלות ההחלטות.

9. סיכום: מהעיוורון להכרה במציאות

העיוורון הקונספטואלי, הן בביטחון והן בכלכלה, הוביל אותנו אל המשבר הנוכחי. המחיר של ההתעלמות מסימני האזהרה כבד – ציבור מיואש, בנקים חשופים, קבלנים במשבר. עכשיו הזמן לעבור מהכחשה להכרה, מהטמעת קונספציות להתמודדות עם מציאות.

מבוא

נדל״ן נחשב במשך דורות להשקעה הטובה והבטוחה ביותר – נכס מוחשי, שמגן מפני אינפלציה, מייצר הכנסה משכירות, ונוטה לעלות לאורך זמן. אלא שההנחה הזו נכונה רק כאשר המחיר משקף את השווי הכלכלי האמיתי – כלומר את התשואה שהנכס יודע לייצר.מאז 2012, השוק הישראלי התנתק מהשווי הפונדמנטלי: תחילה ב־20% מעל הערך, ובהדרגה עד למצב של כפליים מהשווי האמיתי. כאשר הפער הזה מתרחב, נוצר מצב קלאסי של בועה. ובועות – תמיד מתפוצצות.

מחיר לעומת שווי: ההבחנה הקריטית

• שווי פונדמנטלי: מבוסס על תשואה כלכלית – בעיקר שכר דירה מול ריבית חלופית.
• מחיר שוק: מה שאנשים היו מוכנים לשלם בפועל – לעיתים מתוך אשליה, אופוריה, או היצע אשראי זול.

כאשר המחיר מתנתק מהשווי – כמו שקרה בעשור האחרון – נוצר מצב שבו הנכסים לא מייצרים את ההחזר הכלכלי המצדיק את מחירם.

חוק הכלים השלובים של הכלכלה

כל עוד השוק "ישן", המחירים יכולים להמשיך לנפח את עצמם. אבל ברגע שהשוק מתעורר – עקב ריבית גבוהה, קשיי מימון או ירידה בביקושים – המחירים נאלצים להתכנס בחזרה לשווי. זה לא "אם" אלא "מתי". בדיוק כפי שחוק הכלים השלובים מיישר נוזלים לגובה אחד – כך גם מחירי נדל״ן יירדו עד שיתאימו לתשואה הכלכלית שלהם.

הדוגמה מהשטח

דירה באילת על הנייר נמכרה בעבר ב־3.4 מיליון ₪. היום, אותה דירה שווה כ־3 מיליון ₪ בלבד – ירידה של כ־12%. זהו לא מקרה בודד, אלא ביטוי למגמה רחבה:

• מי שמוכר היום עשוי להוריד 20% ממחיר הרכישה.
• מי שימתין עוד שנה עלול למצוא את עצמו מול ירידה של 50%, אם בכלל יצליח למכור.

"מי שקנה דירה בשנתיים-שלוש האחרונות הפסיד הרבה כסף"

מה צפוי קדימה?

• טווח קצר: ירידות מחירים מדודות – קבלנים ובעלי דירות מתקשים להחזיק מלאי.
• טווח בינוני: ככל שהקשיים הפיננסיים יעמיקו, ירידות יהפכו חדות יותר.
• טווח ארוך: מחירי הדירות יתכנסו לרמה שתואמת את השווי הפונדמנטלי – חצי מהשיאים של השנים האחרונות.

סיכום

13 שנים של ניפוח מלאכותי הסתיימו. אנחנו בעיצומה של התפוצצות בועת הנדל״ן – תהליך שיימשך עד שהמחירים ייפגשו שוב עם הערך הכלכלי.המסר ברור: נדל״ן הוא השקעה טובה רק כשהמחיר משקף את השווי. מי שנסחף אחרי חלום של "מחירים שתמיד עולים" מגלה היום את המציאות – המחיר לא יכול להתרחק מהשווי לנצח.

https://boi.org.il/media/pvdbtjra/surv85_2.pdf

בעמוד זה מתוך דוח בנק ישראל מוצגים הכלים והתיאוריה לאבחון בועת נדל"ן, תוך התמקדות במטריקה הבסיסית להגדרת "בועה", ובשיטות אמפיריות להערכה מספרית שלה.

הגדרה ותיאוריה

בועה בנדל"ן מוגדרת כפער בין המחיר בפועל של דירות לבין מחיר "פונדמנטלי", שבו המחיר המהוון משקף את ערך זרם שירותי הדיור הצפויים – כלומר, היוון של שכר דירה עתידי, תוך התאמה לריבית בשוק, לגורמי ביקוש והיצע. במצב של בועה, עליית מחיר הנכסים מונעת בעיקר מציפיות שמזינות את עצמן ולא מתמיכה אמיתית בגורמי יסוד.

הכלים לאבחון בועה

הדוח בוחן את קיומה של בועה באמצעות שלוש שיטות עיקריות:

• מדידה ישירה: חישוב מחיר פונדמנטלי ע"י היוון של זרם שכר הדירה העתידי, לפי עקום תשואות נוכחי. רכיב הבועה מוגדר כפער בין המחיר בפועל למחיר הפונדמנטלי. ייחוד השיטה: מתבססת על הנחות יעילות-שוק וציפיות רציונליות — כלומר, אם מתקיימת סטייה מתמשכת בין המחיר בפועל לערך המחושב, זו בועת נכסים.
• Kalman Filter: כלי מתמטי שמחשב את המחיר הפונדמנטלי מתוך דינמיקת ציפיות לגבי שכר הדירה העתידי בכל נקודת זמן (לפי נתוני מידע שוקיים), ומניח כי רכיב הבועה מתפתח כמנגנון אוטורגרסיבי בהתאם למשוואת התמחור.
• אמידה אקונומטרית: ניתוח סטטיסטי שמבצע רגרסיה על יחס שכר דירה למחיר דירה — בדרך זו, אפשר לגזור את התשואה הריאלית הדרושה על החזקת דירה בהתאם לריבית ולציפיות הצמיחה. השארית המתקבלת מנוסחה זו מספקת אינדיקציה להימצאות רכיב בועתי.

עקרון מרכזי: השכרה מול בעלות

הדוח מדגיש עקרון קריטי: לא תיתכן בועה בשכר דירה, שכן שכר הדירה מבטא תשלום עבור שירות שימוש (ולא הנאה מעליית ערך), ואין בו ציפיות "רוח הון". לכן, כל ניתוח בועה מתייחס להבדל בין ערך פונדמנטלי למחיר קניה, לא לשוק השכירויות.

הערות למתודולוגיה ואזהרות

המודל המוצג מתבסס על יעילות שוק, אדישות לסיכון, התעלמות מעלויות פחת ותחזוקה, ורכישה ללא מינוף. הדוח מסביר שתוצאות המדידה עלולות להיות מוטות מטה במקרה שמתעלמים ממימון משכנתאי (עלויות גבוהות יותר בפועל). באמידה האקונומטרית נכנס משתנה סיכון יחסי, בעוד שהמדידה הישירה ו-Kalman Filter מניחות אדישות לסיכון.

שימוש בכלים האלו במחקר האמפירי

• תחילה בודקים התפתחויות רב-שנתיות: יחס מחיר דירה לשכר דירה, יחס מחיר דירה להכנסה, השוואה בין-לאומית.
• בשלב שני: מפרידים את המחיר לשני רכיבים — פונדמנטלי (היוון זרם הכנסות) ושארית בועתית (מדידה ישירה, Kalman Filter, אמידה אקונומטרית).

עמוד זה מספק את המסגרת המתודולוגית למחקר והתמקדות בכלים המעשיים המיושמים בהמשך הדוח.

סקירת הכלכלן הראשי ליולי 2025 מיום 14.9.2025 מציירת שוק שמחזיק את עצמו באמצעות מנגנוני אשראי, סבסוד ותזמוני תשלום—פחות באמצעות ביקוש אמיתי. העלייה מול יוני היא בעיקר תיקון משפל זמני; חתכי העומק (ממ״ד, ירושה, הטבות מימון, משקל משקיעים, ותזרים קבלנים) מגלים לחצים בסיסיים כלפי מטה.

מה קרה במספרים בקצרה

• 8,011 עסקאות (כולל סבסוד): -10% YoY, +36% MoM; בשוק החופשי 7,249: -11% YoY, +36% MoM.
• קבלנים בשוק החופשי: 1,964—ארבעה חודשים ברצף מתחת ל-2,000.
• “על הנייר”: 59% (-1 נק’ MoM; -4 נק’ YoY).
• יד שנייה: 5,285 (+3% YoY; +36% MoM); עלייה בממ״ד וב”דירות ירושה” בת״א.
• משקיעים: רכישות 1,194 (-14% YoY), משקל ~15%; חלק הדירות החדשות אצלם ירד ל-37%.
• דירה ראשונה/סבסוד: היקפים משמעותיים אזורית—עדות לחוסר יכולת לקנות במחירי שוק “מלאים”.
• תזרים קבלנים: פוטנציאלי ₪6.4 מיליארד (-35% YoY); בפועל לפני תשומות ₪5.8 מיליארד (-3% YoY); אחרי תשומות ~₪1.0 מיליארד—שיפור שנובע בעיקר מתזמון מסירות וירידה בתשומות, לא מהתאוששות ביקוש.

שלושה אותות עומק

1. הטבות מימון ≠ ביקוש: במרכז שכיחות ההטבות נשארת גבוהה—זו תמיכה מלאכותית במחיר.
2. יד שנייה מול פריימרי: ממ״ד ו”ירושה” מחזקים את כוח ההיצע ליד שנייה במחירים גמישים יותר—מאתגר את הקבלנים.
3. משקיעים נסוגים: ירידה בחלק הדירות החדשות בסל המשקיעים—תשואות אינן מכסות עלות הון/סיכון.

מה זה אומר קדימה

• לחץ מחיר: ככל שההטבות יוגבלו והבנקים יקפידו, יתקשה הפריימרי לשמור “מחיר מדף”—נראה יותר הנחות אפקטיביות, ואז גלוי.
• מיקוח קונים: לרוכשי יד שנייה יש כוח—במיוחד מול עיזבונות ומוכרים לחוצים. דרשו גילוי מלא על תיקון/שדרוגים במקום “הנחות שקטות”.
• סיכון ליקווידיות: יזמים עם פערי תזרים צריכים ניהול סיכונים הדוק (קצב בנייה מול מכירות נטו; חשיפה למדד תשומות; קובננטים בבנק מלווה).
• רגולציה: מגבלות בלון/בולט + הקצאת הון על עסקאות דחויות—ממשיכות לפעול בכיוון של קירור, וכנראה יגברו את שחיקת המחירים האפקטיביים.

שורת תחתונה

הסקירה תומכת בטענה שה”ביקוש” המוצג במסכים הוא בעיקר פונקציה של מימון, סבסוד ותזמון—not fundamentals. כל עוד התשואות אינן מכסות את עלות ההון והסיכון, וכל עוד המכירות בפריימרי חלשות—וקטור המחיר האמיתי כלפי מטה. שימוש מתמשך בטריקים מימוניים אינו מחליף ביקוש בר-קיימא; הוא רק דוחה את רגע ההתכנסות בין מחיר לשווי.

הפוסט של גלית בן נאים על הסקירה והפרשות שלו:

שוק הנדל"ן: המספרים לא משקרים

📉 1,964 דירות חדשות בלבד נמכרו ביולי – ירידה של 35% לעומת יולי 2024, ורצף של ארבעה חודשים שבהם השוק החופשי לא חוצה את רף 2,000 הדירות.

🧮 המספרים מזכירים יותר ציוני מבחנים או מידות נעליים מאשר שוק של מיליוני אזרחים. הנתונים חושפים מציאות שלא ניתן עוד לייפות – הקיפאון עמוק ומתמשך.

הטבות מימון? פלסטר על שבר פתוח

הקבלנים מנסים לעקוף את מגבלות בנק ישראל עם מבצעים "קריאייטיביים", אבל נמנעים ממהלך אחד פשוט וברור: הורדת מחירים.

בנתניה והשרון נמכרו פחות מ־250 דירות ביולי – מציאות שמדברת בעד עצמה.

היד השנייה – היורשים נכנסים למשחק

בעוד מכירות יד שנייה התייצבו, מתברר שדווקא יורשים הם אלו שמחזיקים את המספרים. ביולי נרשמה עלייה של 26% במכירות דירות ירושה, בעיקר במרכז.

כשאין צורך להחזיר משכנתא על הנכס, קל יותר להוריד מחיר – וזה עלול להכתיב את השוק כולו.

האשליה הגדולה

גלית בן נאים מזכירה בצדק: המלחמה שפרצה ב־2023 אינה הסיבה המרכזית. הבעיה היא עליית מחירים ריאלית של 140% מאז 2008, על רקע ריבית אפסית, שהציבה את ישראל בצמרת ה־OECD.

והמומחים?

בעוד כתבי החצר ומומחי הנדל"ן ממשיכים לחפש "סיבות חיצוניות" ו"תקווה ליום שאחרי", המספרים ברורים:

👉 בלי הורדת מחירים, המלאי הלא־מכור יתפח, העסקאות יתכווצו עוד יותר, והבועה תמשיך להתרסק.

❗️הכלכלה לא משקרת. מי שממשיך להכחיש – פשוט דוחה את ההתמודדות עם המציאות.

ונתוני הלמ"ס שפורסמו היום 14.9.2025:

נתוני הלמ״ס – עוד מסמר בארון הבועה

📊 היום פרסם הלמ״ס את נתוני העסקאות למאי–יולי 2025, והם תואמים לחלוטין את מה שכבר הוצג בסקירת הכלכלן הראשי: השוק בהאטה עמוקה.

• סה״כ נמכרו 21,640 דירות – ירידה של 6% לעומת שלושת החודשים הקודמים, ו־19.6% פחות מהתקופה המקבילה אשתקד.
• דירות חדשות: 7,430 בלבד – ירידה חדה של 15.4% לעומת התקופה הקודמת ו־17.9%–37.6% פחות משנה שעברה.
• יד שנייה: 14,210 דירות – יציבות מדומה לעומת התקופה הקודמת, אך ירידה של 9.3% לעומת יולי–מאי 2024.

יולי 2025 – עלייה טכנית, ירידה מהותית

בחודש יולי לבדו נמכרו 8,140 דירות – עלייה של 33.7% לעומת יוני (שבו המכירות התרסקו עקב המלחמה), אך ירידה של 21.8% מול יולי 2024.

גם כאן: המספרים מתארים תיקון זמני בלבד – לא שינוי מגמה.

המלאי הלא־מכור – שיא היסטורי

הנתון המדאיג ביותר: 82,530 דירות חדשות נותרו למכירה, עלייה של 20% משנה שעברה. זה שווה ערך ל־31 חודשי היצע – שיא כל הזמנים.

בתל אביב–יפו לבדה נותרו מעל 10,000 דירות לא־מכורות, ובירושלים מעל 8,000.

השורה התחתונה

סקירת האוצר והלמ״ס מספרות סיפור אחד:

• המכירות בשפל,
• המלאי מתנפח,
• השוק מתכנס לכשל שיווי משקל שבו מחירים אינם משקפים ערך כלכלי.

וכל עוד המחירים לא יורדים – המצב רק יחמיר.

יחס שכר–מחיר דירה והמציאות הכלכלית: תובנות מהסקירה האחרונה של הלמ"ס - 40% מהישראלים היו בשנה האחרונה במצב שבו ההכנסות לא כיסו את הוצאות המחיה.

הנתונים החדשים – תמונת מצב מדאיגה

הלמ"ס פרסמה לפני יומיים את ממצאי הסקר החברתי לשנת 2024, מהם עולה כי 40% מבני 20 ומעלה דיווחו כי הכנסתם לא כיסתה את הוצאות המחיה בשנה האחרונה. מתוך אלו:

• 80% הפחיתו הוצאות חיוניות,
• 47% חרגו ממסגרת האשראי,
• 43% נאלצו לעבוד יותר שעות,
• 41% ביקשו עזרה ממשפחה או חברים,
• 23% לא עמדו בתשלומים שוטפים.

המסר ברור: חלק עצום מהציבור חי באי-הלימה מתמשכת בין הכנסתו להוצאותיו.

קשר ישיר ליחס שכר–מחיר דירה

יחס שכר–מחיר דירה הוא אחד האינדיקטורים הקלאסיים לזיהוי בועה נדל"נית. בישראל היחס הזה נמצא ברמות חריגות כבר יותר מעשור:

• מחיר דירה ממוצעת בישראל = פי 12–14 מהשכר החודשי הממוצע (תלוי חישוב), לעומת 4–6 בעולם המערבי.
• המשמעות: משק בית ישראלי נדרש ל-100–120 משכורות ברוטו כדי לרכוש דירה, בעוד שבמדינות OECD מדובר ב-50–60 משכורות בלבד.

כאשר מצרפים לנתון הזה את תוצאות הסקר – התמונה מתחדדת: אם 40% מהציבור מתקשה לכסות את ההוצאות השוטפות, כיצד ניתן לצפות ממנו לעמוד גם בנטל רכישת דירה שמחירה כפול מערכה הכלכלי הפונדמנטלי?

הפער בין שכר לדיור כגורם מערכתי

הנתונים של הלמ"ס אינם רק עדות למצוקה חברתית, אלא גם איתות לשוק הנדל"ן והמערכת הפיננסית:

• שכר קפוא מול מחירי דיור מנופחים יוצר שחיקה בכושר ההחזר של משקי הבית.
• התוצאה היא עלייה בסיכון האשראי – מה שמתורגם לפיגורים, לעלויות מימון גבוהות יותר, ולבסוף למעגל שלילי שבו עוד ועוד משקי בית נופלים מתחת לקו הסבירות הכלכלית.
• מבחינה פונדמנטלית – מצב שבו תשואות מהשכר אינן מאפשרות לרכוש דירה הוא מצב של שווי שלילי ביחס למחיר – איתות מובהק לבועה.

מסקנה

הסקירה של הלמ"ס מספקת עדות חותכת לכך שהמשק הישראלי נמצא במצב של אי־בר קיימא: הציבור אינו מצליח לממן את המחיה השוטפת, ובמקביל נושא על גבו מחירי דירות שמנותקים מהשכר. יחס שכר–מחיר דירה הפך מגורם מקרו־כלכלי למדד חברתי בוער – כזה שמשליך לא רק על יכולת רכישת דירה, אלא על עצם היכולת לשרוד כלכלית.

40%  מהישראלים היו בשנה האחרונה במצב שבו ההכנסות לא כיסו את הוצאות המחיה. 

כיצד התמודדו עם המצב הזה?

•  80% הפחיתו בהוצאות
•  47% נכנסו לאוברדראפט (חרגו מהמסגרת)
•  43% עבדו יותר
•  41% ביקשו עזרה או הלוואה ממשפחה וחברים
•  28% השתמשו בחיסכון
•  26% לקחו הלוואה מגוף פיננסי 
• 23% לא עמדו בתשלומים
•  9.9% נעזרו במעסיק
•  8.3% פנו לרשויות הרווחה
•  7.6% מכרו פריט בעל ערך

* נתוני הסקר החברתי, מתייחסים לבני 20 ומעלה

הנה הטבלה בפורמט פשוט שאפשר להעתיק ישירות לבלוג או לאקסל:

הטור האחרון (“יחס מחיר/שכר”) מראה בצורה ישירה עד כמה מחירי הדירות התרחקו מהשכר מאז 2005.

שכר הדירה עולה בגלל הריבית: הסבר פשוט לתופעה מורכבת

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה ניכרת בשכר הדירה, והסיבה לכך קשורה קשר הדוק לריבית. כדי להבין את המנגנון, חשוב להסתכל על האופטיקה של המשקיעים:

הקשר בין ריבית, תשואה ושכר דירה

כאשר הריבית במשק עולה, גם עלויות המימון של המשקיעים גדלות. מי שרכשו דירה להשקעה באמצעות משכנתא או הלוואה מוצאים את עצמם עם החזר חודשי גבוה בהרבה מבעבר. במקביל, התשואה המתקבלת מהשכירות – שנמדדת כאחוז משווי הנכס – נראית פתאום נמוכה מדי ביחס לריבית שהבנק גובה.במצב זה, המשקיע מנסה "לגשר על הפער" ולשמור על תשואה חיובית. הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות העלאת שכר הדירה.

האסטרטגיה של המשקיעים

1. התאמת מחיר השכירות לעלות המימון – ככל שהריבית גבוהה יותר, המשקיע מגלגל חלק מהעלות על השוכר.
2. שוק עם ביקוש קשיח – בישראל, הביקוש לשכירות גבוה, בין אם בגלל חוסר יכולת לרכוש דירה ובין אם בגלל ניידות (סטודנטים, צעירים, זוגות בתחילת דרכם). המשקיעים יודעים שהשוק "סופג" במידה מסוימת את ההעלאה.
3. ניסיון לשמר רווחיות – עבור משקיע, נכס שאינו מניב תשואה נחשב השקעה כושלת. לכן, גם במחיר פגיעה ביכולת השוכרים לעמוד בתשלומים, יש נטייה לדחוף את שכר הדירה כלפי מעלה.

התוצאה: מעגל לחצים

המעגל הזה יוצר לחצים כפולים:

• על השוכרים – שמתקשים לעמוד בתשלומי השכירות ומוצאים עצמם נאלצים לצמצם צריכה בתחומים אחרים.
• על המשקיעים – שאינם תמיד מצליחים לגבות את השכירות הגבוהה, במיוחד בשוק שבו ההיצע הולך וגדל והכנסות השוכרים לא עולות באותו קצב.

המסקנה

במילים פשוטות: עליית הריבית דוחפת את המשקיעים להעלות את שכר הדירה, מתוך ניסיון לשמר תשואה. אך בטווח הארוך, כאשר הפער בין יכולת השוכרים לשלם לבין ציפיות המשקיעים מתרחב – השוק נכנס לסחרור שעלול להסתיים בירידת מחירים ואף בקריסת שווי נכסים.