16Jun

The real estate market in Israel, apartment prices April 2025, decline in real estate prices, new apartments, second-hand apartments, apartment price index, housing market analysis, CBS Real Estate, real estate trends in Israel, price correction, frozen real estate market, decline in apartment values, price comparison by district. The Israeli real estate market is signaling a change in direction - according to the CBS report for April 2025, prices are declining monthly and annually, including a sharp decline in second-hand apartments. In this report you will find professional analysis by district, separation between new and second-hand apartments, and critical insights into price trends and the risk of structural erosion.

2 דוחות התפרסמו אתמול ( 15.6.2025 ) ואם לא יומצאו תרגילים חדשים הכיוון הוא דרומה - ירידות.

בספר בועת נדל"ן בכרך השלישי "המלחמה הגדולה וקריסתה של המערכת הפיננסית" אני מתאר את אובדן השליטה של הבנקים והקבלנים בשוק ואת קריסת הקבלנים וחדלות הפירעון של משקי הבית אשר ימוטטו את המערכת הפיננסית.

הנה ניתוח מעמיק לדו"ח הלמ"ס שפורסם ב-15 ביוני 2025 בנושא עסקאות נדל"ן למגורים בפברואר–אפריל 2025:


⚠️ עיקרי הממצאים והמסר המרכזי:

קריסה שקטה ומתמשכת בשוק הדירות – בכל סוגי העסקאות, בכל המחוזות, ובפרט בדירות חדשות.

הכותרת האמיתית לדו"ח צריכה להיות:

❝הקונים נעלמים, הסחורה נערמת❞

📉 תמונת מצב ארצית:

סך העסקאות – ירידה חדה:

  • 22,430 דירות נמכרו בסה"כ בפברואר–אפריל 2025, ירידה של:
    • 20.2% לעומת נובמבר–ינואר.
    • 13.1% במונחים מנוכי עונתיות.
    • 10.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

דירות חדשות – התרסקות דרמטית:

  • 8,590 דירות חדשות בלבד, שהן רק 38.3% מסך העסקאות.
  • ירידה של:
    • 27.1% לעומת נובמבר–ינואר.
    • 22.7% מנוכה עונתיות לעומת אשתקד.
    • ירידה נוספת של 24.6% באפריל בלבד (לעומת מרץ).

דירות יד שנייה – האטה כללית:

  • 13,840 דירות – ירידה של 9.4% מהחודשים הקודמים.
  • אך לעומת אשתקד – עלייה קלה של 0.8% בלבד.

🗺️ פילוח גאוגרפי – קריסה חוצת מחוזות:

מחוזשינוי בדירות חדשותשינוי בדירות יד שנייה
ירושלים-32.0%-10.2%
צפון-33.3%-16.0%
חיפה-39.2%-7.3%
מרכז-24.2%-7.4%
תל אביב-36.7%-7.9%
דרום-37.2%-11.3%
יו"ש-50.7%-2.7%

📌 בולט במיוחד: התמוטטות המחירים במחוזות המרכזיים – תל אביב, חיפה, ירושלים.


🏙️ יישובים בולטים בירידות חריגות:

יישובשינוי דירות חדשותשינוי דירות יד שנייה
תל אביב-יפו-43.9%-5.6%
ירושלים-35.9%-10.9%
אופקים-36.5%לא מופיע
לוד-46.5%+3.5%
נתיבות-26.9%+14.1%
בת ים-59.3%-3.5%
פתח תקווה-36.1%+4.3%
הרצליה+100%-1.2%

🏗️ מלאי דירות חדשות שנותרו למכירה – סיגנל למשבר עודף היצע:

  • בסוף אפריל: 79,410 דירות חדשות לא נמכרו.
  • עלייה של 20.5% לעומת אפריל 2024.
  • מספר חודשי היצע: 27.8 חודשים – כלומר, ייקח יותר משנתיים למכור את הדירות בקצב הנוכחי.
  • 50% מהמלאי מרוכז בת"א (31.5%) ובמרכז (24.3%) בלבד.

🔎 תובנות וניתוח ביקורתי:

1. הקונים מתרחקים, בעיקר מהשוק הראשוני

הציבור מאותת באותיות קידוש לבנה: לא קונים במחיר הזה – במיוחד בדירות חדשות, שמהוות את שיא ההונאה הפיננסית (LTP במקום LTV).

2. עודף ההיצע מתנפח כמו בועה אחרונה

מלאי מתפוצץ של עשרות אלפי דירות חדשות מעיד על סירוב קולקטיבי של הציבור לממן את שווי הנכסים המנופח.

3. המיתון המתגלגל – בועת שיווי המשקל נשברת

לאורך חודשים נצפתה הקפאה – כעת אנחנו רואים שבירה בפועל בכמות העסקאות. השוק מתפרק, וההדף יכה בקרוב גם במחירים המדווחים.

4. האינדיקציה למעבר לנקודת האל-חזור

שיעור המימושים בירידה חדה, חודשי היצע מטפסים, ומרבית העסקאות הן יד שנייה (61.7%) – שוק ראשוני קורס ראשון.

📌 המלצות:

  1. למשקיעים: להתרחק מהשוק הראשוני – הקריסה כבר בפנים.
  2. לציבור: לחכות. הכוח בידיים שלכם. לא להיכנס לעסקאות במחירים לא רציונליים.
  3. לרגולטור: להכריז על משבר עודף היצע, לשקול סובסידיות מפוקחות רק לפרויקטים במחירי שוק פונדמנטליים.
  4. לשמאים: להפסיק את שיטת השכפול – להעריך כל נכס לפי ערכו הפונדמנטלי בלבד, לא לפי מחירים בהיסטריה.

דוח מסכם על שינוי מחירי הדירות אפריל 2025

מבוסס על פרסום למ"ס 183b/10 של הלמ"ס


מדד ָכללי ( כלל סוגי הדירות )

  • שינוי חודשי (מרץ–אפריל 2025 לעומת פברואר–מרץ): ⬇️ ירידה של 0.1%
  • שינוי שנתי (לעומת שנה קודמה): ⬇️ ירידה של 2.3%
משקפת שחל ירידה בשוק שנפסק עלייות.

דירות חדשות

  • שינוי חודשי: ⬆️ עלייה של 0.4%
  • שינוי שוק חופשי (בלי סובסדיה): ⬆️ עלייה של 0.1%
  • שנתי: ⬇️ ירידה של 2.1%
על פניו, העלייה צנועה ולא מובהקת.

שינוי מחירים לפי מחוזים

מחוזשינוי חודשימגמה
ירושלים⬆️ +1.2%עלייה חדה
מרכז⬆️ +0.3%עלייה קלה
חיפה⬆️ 0.0%קפאון
דרום⬇️ -0.2%ירידה מתונה
תל אביב⬇️ -0.6%ירידה מהותית
צפון⬇️ -1.3%ירידה חדה

דירות יד שנייה ( חישוב )

  • הלמ"ס לא פרסמה מדד נפרד לדירות יד שנייה, אבל על סמך חישוב שניתן:
⬇️ ירידה חודשית משערכת של כ-0.3% במחירים השניים ( השערה באחוז )
  • הירידה השנתית המשערכת: ⬇️ כעשו 2.6%-
שוק היד שנייה הולך ומתרוקן, והסימנים מצביעים על שחיקה אמיתית.

מסקנות

  • השוק נכנס לשחיקה יציבה ואטית, ללא סימני התאוששות.
  • הפער בין מחיר לשווי פונדמנטלי הולך להצטמצם, ולא לעלייה.
  • דירות יד שנייה משקפות לשחקני עצמי על השוק ועל ההצעה של ציפיות.

🧨 הבועה נסדקת – והמדינה שותקת

הדוח האחרון של הלמ"ס (מס' 183b/10) לא היה צריך להפתיע אף אחד – אך הוא בכל זאת מרעיש:

מחירי הדירות בישראל יורדים, גם בדירות חדשות וגם ביד שנייה, גם בפריפריה וגם במרכז, גם אצל זוגות צעירים וגם אצל משקיעים.

במילים פשוטות: הבועה סוף-סוף מתחילה להסדק, והפעם זו כבר לא רק תחושת בטן – אלא עובדות יבשות, חתומות וסטטיסטיות.


📉 הנתונים לא משקרים:

  • מחירי הדירות הכלליים ירדו ב־0.6% בחודש אפריל 2025 לבדו – חודש שני ברציפות של ירידות.
  • גם מחירי הדירות החדשות, שעלו לכאורה ב־0.7%, רשמו ירידה של 2.1% בקצב שנתי – כלומר: גם הקבלנים לא מצליחים לעצור את הסחף.
  • מחוזות כמו ירושלים, צפון, חיפה, מרכז ודרום – כולם רשמו ירידות חודשות, ולראשונה אין "מפלט גיאוגרפי".

המספרים לא משאירים מקום לספק: לא מדובר בירידה עונתית, לא ברעש סטטיסטי ולא בפייק ניוז של מתנגדי נדל"ן. מדובר במפולת שמתחילה, איטית אמנם, אך שיטתית.


🧱 הבועה נבנתה על השתקה – וממשיכה להתקיים דרך שתיקה

אם יש דבר מטריד יותר מהירידות עצמן – זו השתיקה של המדינה.

איפה שר האוצר? איפה המפקח על הבנקים? איפה שמאי ממשלתי שיסביר לעם מה קורה?מאות אלפי משפחות שילמו מחירים כפולים על דירות, על בסיס תחושת החמצה, שיווק אגרסיבי, אשראי זול – והשתקה אחת גדולה של הנתונים האמיתיים.גם כעת, כשמתפרסמים נתוני אמת על ירידת מחירים – הכותרות בעיתונים מתמקדות ב"מבצעים של הקבלנים", ב"משכנתא מותאמת" ובפינות שוליים.

מישהו מנסה למנוע מאיתנו להבין את מה שכבר קורה: ערך הדירות נשחק. הבטוחות נשחקות. האקוויטי של הבנקים מדמם.


💣 מה הלאה? סכנה שיטתית

  • המשך ירידת מחירים – בעיקר בדירות יד שנייה – יהפוך את ה־LTV ל־LTP: הבנקים מימנו עסקאות לפי מחיר, לא לפי ערך.
  • הפרויקטים החדשים לא יצליחו לעמוד בדרישות ליווי – מה שיוביל לגל ביטולים, חדלות פירעון, ושרשרת דומינו של קריסות.
  • המשקיעים כבר ברחו – עכשיו גם הרוכשים העצמיים מבינים שהמדרון חלקלק, ושאין להם מה למהר.

🧭 ומה עושה המדינה? כלום.

לא הקפאה יזומה של אשראי מסוכן.

לא רפורמה בתקן 1 השמאותי שמשכפל מחירים.

לא שקיפות אמיתית לציבור.

השתיקה – היא המנגנון המרכזי של שימור הבועה.


🧠 קריאה אחרונה לפני הסערה:

זה לא הזמן להמשיך לפמפם נרטיבים של "אין היצע", "הביקוש קשיח", או "זה זמני".

זה הזמן לומר לציבור את האמת:

הבועה מתרוקנת. השוק משתחרר. המחיר מתקרב לערך – והפוליטיקה שותקת.ומי שישלם על זה את המחיר – זה לא בעלי הקרקע ולא הבנקים, אלא דווקא מי שקנה בשיא.


🧠 הסבר מקצועי – מדוע עליית 0.7% אינה מעידה על התחזקות שוק הדירות החדשות:

1. המדד מבוסס על תמהיל עסקאות – לא בהכרח על מחירי שוק ריאליים:

  • אם החודש נרשמו פחות עסקאות מוזלות (כמו מחיר מטרה) ויותר עסקאות בפרויקטים יוקרתיים בתל אביב או גבעתיים – הממוצע עולה, גם אם המחירים לא עלו.
  • זו עלייה סטטיסטית בלבד, לא בהכרח ריאלית.

2. הדוח עצמו מדווח על ירידה שנתית של 2.1%- בדירות חדשות:

  • זה הנתון היותר מובהק, כי הוא משקף מגמה ולא תנודתיות.
  • כלומר: למרות "עלייה חודשית", המחירים ירדו בפועל לאורך השנה.

3. פער חמור בין מחירים מדווחים למחירים בפועל בשטח:

  • הקבלנים נוהגים לדווח לרשות המסים את המחיר ברוטו (לפני הנחות בפועל, מענקים, שדרוגים וכו') – מה שמנפח את המחיר המדווח.
  • בפועל, מי שנכנס לאתרי הקבלנים רואה מבצעים עמוקים והנחות שקטות.

📊 השוואה בין שני הנתונים מהדוח:

מדדשינוי חודשישינוי שנתיפרשנות
דירות חדשות+0.7%-2.1%חודש חריג, אך המגמה יורדת
כלל הדירות (כולל יד 2)-0.6%-2.3%תואם את הקיפאון ההולך ומעמיק

🧨 מסקנה נחרצת:

הנתון של 0.7% עלייה הוא לא איתות להתאוששות – אלא הסוואה זמנית של מגמה שלילית ברורה.

המדינה – או מי שמבקש להוריד את גובה הלהבות – עלול להתלות דווקא בנתון החודשי הזה כדי לטעון שה"שוק מתייצב", בזמן שהיסודות כבר רועדים.

https://www.gov.il/he/pages/news-housing110525


החל מאמצע 2024, למרות עלייה במלאי הדירות הלא מכורות וירידה במספר העסקאות, מחירי הדיור בישראל מגלים קשיחות כלפי מטה. בעוד שבעת עלייה בביקושים המחירים מזנקים במהירות, בירידה בביקוש התגובה איטית משמעותית. ההסבר לכך נעוץ בכשל תחרותי בענף. על אף ריבוי היזמים, התחרות מוגבלת בשל תלותם במערכת הבנקאית הריכוזית, המספקת את רוב המימון לפרויקטים. שני בנקים מרכזיים מספקים כ-60% מכלל המימון לענף הבינוי. כיום הבנקים כוללים ומפעילים סעיף בחוזה מול המיזם, המחייב את האחרון לקבל אישור מהבנקים ככל שירצה להוריד את המחיר מעבר לשיעור מסוים. כך שומרים הבנקים על שליטה משמעותית במחיר לצרכן לא רק בנקודת היציאה לדרך, אלא לאורך כל חיי הפרויקט. התערבות זו של ספקי האשראי במחיר הסופי (Retail Price Maintenance - RPM) מעוררת חשש לפגיעה בתחרות ובצרכנים, במיוחד כאשר מדובר במקטע ריכוזי כמו הבנקים. זהו הרקע שכנגדו עלינו להתבונן בעובדות הבסיסיות המאפיינות את ענף הבניה: מקטע אוליגופוליסטי המשפיע במידה משמעותית על המחיר הסופי לרוכש, לצד קשיחות מחירים כלפי מטה. טענת הבנקים להבטחת החזר ההלוואה אינה מצדיקה הסדרים אלו לאחר אישור הפרויקט, שכן ליזם יש אינטרס למקסם את מחיר המכירה. קיים חשש שהבנקים אף יפעילו לחץ למניעת הורדות מחירים משיקולים רוחביים, הנוגעים לכלל הפרויקטים הממומנים על ידם. באור זה יש לראות את הנכונות של יזמים "לבוא לקראת" רוכשים באמצעות שדרוגים והלוואות קבלן נדיבות, ובלבד שלא תהיה ירידה במחיר הנקוב, שמחזקת את ההשערה כי גישה זו משרתת את רצון הבנקים למנוע ירידת מחירים רוחבית ולא בהכרח את רווחיות הפרויקט הבודד. שליטת הבנקים במחירי הדיור עלולה לעקר את המנגנון התחרותי ולמנוע ממחירים להיקבע באופן חופשי. סעיפים המאפשרים לבנקים למנוע או למתן ירידות מחירים עלולים לעודד יזמים לשמור על מחירים גבוהים ולא תחרותיים, גם כאשר תנאי השוק מצדיקים זאת. לפיכך, המסמך מציע מספר הצעות אופרטיביות להגברת התחרות בענף, ולביטול הפרקטיקה המאפשרת למערכת הבנקאית לשלוט במחירי הדירות לאחר מתן ההלוואה, ובכך לתרום להורדת מחירי הדיור.

מצ״ב הדו״ח המלא.

כשל תחרותי בתחום הדיור. קשיחות מחירי הדיור : השפעת המערכת הבנקאית

14Jun

Has your property been damaged due to hostilities or war? A professional and up-to-date guide from a trusted source explains step-by-step how to receive property tax compensation – including forms, conditions, appraisals, and direct links.

A professional, clear and practical guide for those whose property was damaged as a result of war damage and hostilities, and who wish to exercise their entitlement under the Tax Authority's compensation fund (Property Tax and Compensation Fund Division) , which operates under the Property Tax and Compensation Fund Law, 1961.


13Jun

The Chief Economist's report for April 2025 reveals a crash in the housing market – but the media chose to remain silent, obscure, or divert the focus. Haim Atkin reveals the depth of the distortion in the coverage.

12Jun

Is the Israeli real estate market in 2025 the local version of the subprime crisis? Powerful, data-backed analysis – including a direct comparison to the US 2008. This blog explores how Michael Burry was able to predict the economic market collapse and how his insights may lead us to understand whether similar trends may occur in Israel. We will look at an analysis of his work, current economic data, and analytical insights on the subject.

בועת הנדל"ן בישראל – גרסת הסאב-פריים המקומית?

בשנת 2008, מייקל בורי – רופא עיניים שהפך למשקיע פיננסי – עשה את הבלתי נתפס. כשהמערכת הפיננסית האמריקאית חגגה שיאים, הוא הימר נגד שוק הדיור, והרוויח 100 מיליון דולר. אבל לא הכסף עמד במוקד – אלא היכולת לראות את מה שכולם סירבו לראות: שהשוק מבוסס על שקר פיננסי.

בועת הסאב-פריים האמריקאית: איך זה קרה?

הבנקים העניקו הלוואות משכנתא ללווים חסרי יכולת החזר, בריביות גבוהות (סאב-פריים). את ההלוואות האלה ארזו מחדש באגרות חוב שנמכרו כ"נכסים בטוחים". אף אחד לא שאל: מה הערך האמיתי של הנכס? האם הלווים מסוגלים להחזיר? העיקר שהגלגל ימשיך להסתובב. בורי לא קנה את זה. הוא חקר את הנתונים, הבין שהשוק מנופח, ועמד מול המערכת. במשך שלוש שנים הוא ספג לעג, לחץ משפטי וביקורת חריפה – אבל החזיק בקו. כשהשוק קרס, הוא יצא צודק.

ומה אצלנו? ישראל 2025: בועה – עם כשרות רגולטורית

שוק הנדל"ן הישראלי מציג בעשור האחרון מאפיינים מובהקים של בועה:

  • מחירים שזינקו ביותר מפי 2 מהשווי הכלכלי האמיתי של הדירות.
  • תשואות נמוכות משמעותית מהריבית על המשכנתאות – עסקה הפסדית בהגדרה.
  • רמות מינוף חריגות של משקי בית.
  • מנגנון הלוואות מסוכן: לא סאב-פריים, אלא סאב-היגיון – מימון עסקאות במחירים בלתי סבירים.

מהי "הלוואת סאב-היגיון"?

"הלוואת סאב-היגיון" היא הלוואה לרכישת נכס במחיר שאין לו הצדקה כלכלית – גם אם הלווה עצמו איכותי. לא מדובר בהלוואה מסוכנת בגלל הלווה, אלא בגלל העסקה עצמה: כאשר רוכשים נכס בתשואה שלילית (למשל 2.2%) בעזרת הלוואה בריבית גבוהה יותר (למשל 5.5%), מדובר במימון של עסקה שמראש אינה משתלמת – ולכן מסוכנת לבנק וללווה כאחד.

מאפייןהלוואת סאב-פרייםהלוואת סאב-היגיון
הבעיה המרכזיתאיכות הלווה ירודהאיכות העסקה מופרכת
יכולת החזרנמוכה או לא קיימתתקינה פורמלית, אך לא משתלמת
שווי הנכסלרוב סבירמנופח / כפול מהערך
צורת מימוןלרוב ריבית גבוההריבית רגילה אך על שווי שגוי
מנגנון סיכוןחדלות פירעון של הלווהקריסת ערך הנכס הממומן

אבל יש רגולציה! אז מה?

אומרים לנו ש"הפיקוח בישראל שמרני". בפועל:

  • הבנקים מממנים עסקאות שהתשואה מהן נמוכה מהריבית. זה לא רק לא כלכלי – זו רשלנות.
  • השמאות מבוססת על שכפול מחירים – לא על הערכת שווי.
  • רגולציית ה-LTV מתייחסת ליחס מימון-מחיר – ולא מעניין אותה אם המחיר כפול מהערך.

טבלת השוואה: אמריקה 2008 מול ישראל 2025

מאפייןארה"ב 2008ישראל 2025
סוג ההלוואותסאב-פריים ללווים חלשיםסאב-היגיון לעסקאות מופרכות
תשואת שכירות מול ריביתשליליתשלילית מובהקת
יחס חוב/הכנסהגבוה מאודמהגבוהים ב-OECD
רגולציהפורמלית, אך חלשהמגבילה מסגרות – לא מהות עסקאות
שמאותלעיתים הוזמנה ע"י המוכרמעתיקה ומשכפלת מחירים – לא שווי
תגובת המערכתקריסה מוחלטתהכחשה, שיווק, והזרמת אשראי נוספת
סיכון לקריסת בנקיםהתממשמוחשי, אך מוכחש
התנהגות הציבורעיוורון קולקטיבישכנוע עצמי שמחיר = ערך

למה הציבור שותק?

אותם מנגנונים שעבדו בארה"ב פועלים גם כאן:

  • מדיה שמצנזרת קולות ביקורתיים.
  • קמפיינים שמעודדים לקנות "לפני שהמחירים שוב יעלו".
  • רגולטור שבפועל משרת את המשכנתאות, לא את הציבור.

המסקנה: אנחנו לא צריכים מייקל בורי – אנחנו צריכים אומץ

בורי היה לבד. אתה – לא. היום המידע זמין, הנתונים ברורים, והבועה גלויה לעין כל. השאלה היא רק מתי יתפוצץ – לא אם.

"מחירים שעולים ללא הצדקה כלכלית – סופם לרדת. ככל שמתעלמים מזה – הנפילה כואבת יותר."


11Jun

The Ministry of Finance report for April 2025 reveals a dramatic decline in all areas of the housing market. The bubble is beginning to burst – and the numbers make clear the intensity of the approaching crisis.

A professional and focused analysis of the residential real estate industry review – April 2025 , as it appeared in the report of the Chief Economist's Department at the Ministry of Finance:


Key Trends: Free Real Estate Market in a Crash

  1. Collapse in free market transactions :
    • Only 5,433 transactions in the free market – a 20% decrease compared to April 2024.
    • Contractor sales in the free market fell to 1,543 apartments – a sharp decline of 43% year-on-year (!).
    • The rate of new apartments sold "on paper" fell to 64% - a monthly decrease of 3 percentage points and an indication of growing panic among buyers.
  2. Effect of Bank of Israel restrictions :
    • The decrease is coordinated with the entry into force of the Bank of Israel restrictions at the end of March 2025 (limiting the rate of deferred payment and “balloon” loans).
    • In areas such as Netanya, Be'er Sheva, and Tel Aviv, there was a sharp drop in the frequency of transactions with financing benefits – a decrease of up to 30 percentage points (!).
  3. A puzzling gap between the decline in sales and cash flow :
    • Despite the collapse in sales, contractors' cash flow stood at 6.3 billion NIS , 37% higher than April last year (!).
    • The findings suggest early payments by buyers or manipulations that smell like an attempt at a positive "accounting presentation" just before the quarterly reports.

10Jun

A poignant blog by Haim Atkin on the need for a precise bailout plan on the HAMP/HARP model, just before the banking system collapses. On timing, responsibility, and the command: "Act!"

09Jun

A common image claims that "real estate is a money box that fills itself." But what happens when you buy this box at double its true value? A poignant blog by Haim Atkin on fundamental value, low returns, and the danger of a bubble.

08Jun

Gindi's apartment sale in Sde Dov is no longer a price drop, but a strategic move that violates the Nash equilibrium in the Tel Aviv real estate market.

07Jun

A poignant post by Haim Atkin, exposing the collapse of the real estate market in Israel as a gray rhinoceros rather than a black bear. A chilling comparison to the regulation of bank stocks – 13 years of manipulation, suppression, and a pre-determined collapse. A must-read article for anyone who lives under the illusion that the bubble will burst "suddenly."

06Jun

HAMP and HARP are the programs that saved the US and were designed to stabilize the housing market, prevent a wave of bankruptcies, and save the banking system.

HAMP  ו - HARP היו 2 התוכניות שהצילו את בארה"ב ונועדו לייצב את שוק הדיור, למנוע גל פשיטות רגל, ולהציל את המערכת הבנקאית. הצצה לשתי התוכניות שהצילו את שוק הדיור האמריקאי ממשבר הסאב-פריים – HAMP ו-HARP – והשוואה למצב המדאיג בישראל. האם ניתן ליישם מודל דומה כאן לפני קריסת המערכת הבנקאית?

מהספר בועת נדל"ן - לרכישה כאן

🛠 HAMP – Home Affordable Modification Program

מטרה:

לסייע לבעלי בתים שנמצאים בפיגור במשכנתא או על סף חדלות פירעון, באמצעות שינוי תנאי המשכנתא (modification) כך שהתשלום החודשי יהיה סביר יותר.

איך זה עבד?

  • הפחתת הריבית
  • הארכת תקופת ההחזר
  • ולעיתים גם דחיית תשלום חוב קיים (forbearance)
  • התמריץ ניתן גם לבנקים ולחברות שירותי משכנתאות כדי לשתף פעולה

השפעה:

  • כ־1.6 מיליון משכנתאות שונו במסגרת התוכנית
  • הצליחה להוריד תשלומים חודשיים בממוצע של כ־30%
  • מנעה פשיטת רגל המונית, אבל נתפשה כלא מספקת (רבים לא עמדו בתנאים או לא אושרו)

🏡 HARP – Home Affordable Refinance Program

מטרה:

לאפשר לבעלי משכנתאות בעלי יחס LTV גבוה (גם 125%!), שלא בפיגור – אבל לא יכולים למחזר את ההלוואה בגלל ירידת שווי הנכס – למחזר בכל זאת בתנאים משופרים.

איך זה עבד?

  • מיחזור בריבית נמוכה גם אם שווי הבית נמוך מההלוואה
  • הועבר דרך Freddie Mac ו-Fannie Mae
  • לא דרש הערכת שווי חדשה
  • פתח דלת להצלה של מאות אלפי לווים "שקועים" עם נכסים מתחת לשווי ההלוואה

השפעה:

  • כ־3.5 מיליון מיחזורי משכנתא
  • מנע מקרים רבים של walk-away (עזיבת הנכס בגלל אקוויטי שלילי)
  • חיזק את ההון של הבנקים בעקיפין – כי פחות הלוואות הפכו לבעייתיות

אז את מי הן באמת הצילו?

גורםHAMPHARPהערות
🏦 הבנקים✅✅חיזוק מאזן, מניעת הפסדים
🏘 משקי בית✅✅הורדת תשלומים / ריבית, מניעת חדלות פירעון
📉 הכלכלהשמירה על יציבות שוק הדיור וצריכה

מסקנה בקצרה:

כן, הן הצילו את כולם – אבל בראש ובראשונה את הבנקים.

מניעת קריסת שוק הדיור הייתה קריטית למניעת קריסת המערכת הפיננסית. ההגדרה האמיתית היא:

הצלה מלמעלה למטה (top-down rescue) – הבנקים קודם, הציבור אחריהם.

🇺🇸 ארה"ב – טיפול במשבר באמצעות HAMP ו־HARP

פרמטרHAMPHARP
יעדלווים שנמצאים בקשייםלווים תקינים אך עם אקוויטי שלילי
גישהשינוי תנאי משכנתא קיימתמיחזור משכנתא גם כשאין שווי מספיק
עיקרוןהקלה תזרימית כדי למנוע חדלות פירעוןתיקון עיוות ביחס הלוואה-שווי
אפקטהאטת גל פשיטות רגלמניעת גל של abandonments והפסדים לבנקים

שתי התוכניות טפלו בשורש בעיית השווי – לא הכחישו אותו.

🧠 הבינו שהשוק לא יתאושש אם לא יינתן מענה שורשי לאובדן הערך (equity).


🇮🇱 ישראל – מה קורה בפועל?

נושאהמצב כיום
❌ טיפול באקוויטי שליליאין – הבנקים לא מודים שהוא קיים
❌ שמאות עצמאיתכמעט ולא קיימת בפרויקטים חדשים (דירות חדשות נמכרות בלי הערכת שווי ממשית)
❌ מיחזור בתנאים מקליםנעשה רק למי ששומר על ערך הדירה. בפועל – המערכת ממיינת לפי "נראות" בטוחה
❌ גישה מונעתאין מדיניות מערכתית לבלום קריסת ערך – רק ניסיונות עידוד קנייה

💣 מה הייתה יכולה ישראל לעשות? (בהשראת HAMP ו־HARP)

1. תוכנית HARP ישראלית

  • מיחזור בתנאים מקלים גם כששווי הנכס ירד
  • הסתמכות על ערך פונדמנטלי מוסדר (למשל לפי טבלת שווי ממשלתית, כפי שהצעתי בעבר)
  • עידוד מיחזור לאנשים עם "שווי שלילי" על מנת למנוע קריסה מערכתית

2. תוכנית HAMP ישראלית

  • תמריצים לבנקים להפחתת ריבית או פריסת הלוואות מחדש
  • הסדרים יזומים מול קבוצות סיכון (רוכשי פרויקטים ב-2020–2022)
  • פיקוח ממשלתי על תנאים וסירובים – כדי למנוע מחדל בנקאי

3. רגולציה חדשה: "שמאות-הצלה"

  • הוראה רגולטורית לבצע שמאות מחדש לכל מי שמבקש פריסה או מיחזור, אבל לפי ערך ולא מחיר
  • מתן כלים לבנק (כמו בארה"ב) להתמודד עם בעיית האקוויטי מבלי להיכנס לסחרור משפטי/חשבונאי

🧩 השורה התחתונה:

ארה"ב פעלה על פי עקרונות של הכרה במשבר שווי, גיבוש מדיניות קונקרטית ויישום כוללני.ישראל? מכחישה, מושכת זמן, מתפללת לשיפור – ובדרך מסכנת את הבנקים, הציבור והמשק כולו.

אחר כך צריך להעמיד לדין את כל מי שהביא אותנו למצב הזה...



מחקר עומק: האם ניתן להתאים את תוכניות HAMP ו-HARP לישראל?


רקע כללי

לאחר משבר הסאב-פריים בארה"ב ב-2008, הושקו שתי תוכניות לאומיות מצילות שוק:

  • HAMP – שינוי תנאי משכנתאות ללווים במצוקה.
  • HARP – מיחזור משכנתאות גם כאשר יש "אקוויטי שלילי".

תוכניות אלו תרמו לייצוב שוק הדיור, למניעת פשיטות רגל המוניות, ולשמירה על המערכת הבנקאית. לאור הסימנים הגוברים למשבר בשוק הנדל"ן בישראל, עולה השאלה האם מודל דומה ניתן ליישום בישראל.


חלק א' – התאמת HAMP ו-HARP לשוק הישראלי

מאפיינים ישראליים שיש להביא בחשבון:

  1. שיעור מימון גבוה מאוד (LTP) – לעיתים מעל 90%, גם ברכישות "קבוצתיות" או בפרויקטים בליווי.
  2. פער בין שווי למחיר – קיימת בועה נדל"נית מובהקת; מחירים גבוהים מהערך הכלכלי הפונדמנטלי.
  3. שמאים מוחלשים – אין שמאות חובה בפרויקטים חדשים; שומות רבות משקפות מחיר ולא שווי.
  4. העדר פתרון מערכתי – הבנקים אינם מודים בקיומו של אקוויטי שלילי.

פוטנציאל התאמה:

  • HAMP ישראלי: הסדרי פריסה והפחתת ריבית יזומים לבעלי משכנתא בקשיים.
  • HARP ישראלי: מתן אפשרות מיחזור בתנאים מקלים – גם כששווי הנכס ירד מתחת ליתרת ההלוואה.
  • שמאות פונדמנטלית מוסדרת: שימוש בטבלאות שווי לפי אזור, לצורך בסיס התערבות רגולטורית.

חלק ב' – דרכי יישום מוצעות

שלב 1: הקמת מערך שווי פונדמנטלי לאומי

  • טבלאות שווי לפי מ"ר מגורים לפי אזור ודירוג עירוני
  • בסיס מחושב: תזרים NOI, יחס שכר-דירה/משכורת, ריבית משכנתא ממוצעת
  • שימוש ככלי לקביעת "ערך התערבות רגולטורי"

שלב 2: רגולציה על מיחזור ופריסות

  • חיוב הבנקים להציע פתרונות לבעלי משכנתאות שנכנסו לאקוויטי שלילי מוכח
  • הסדרי תמריץ מהמדינה לבנקים (הקלה הונית, תמיכה ממשלתית מוגבלת)

שלב 3: יצירת מודל מימון חלופי

  • קרן ממשלתית או חצי-ציבורית שתקלוט הלוואות מסוכנות ותבצע פריסה מחדש
  • אפשרות להחלפת חלק מהחוב באג"ח ממשלתי או ברכיב הוני על הנכס

חלק ג' – נקודת הזמן הנכונה להפעלת תוכנית

מוקדם מדי – מסוכן

  • אם תופעל כאשר המחירים עוד "נראים יציבים" – תתקבל ביקורת ציבורית על "חילוץ עשירים".

מאוחר מדי – קטסטרופה

  • לאחר שהבנקים יתחילו להקפיא נכסים ולהוציא לפועל עיקולים – כבר קשה להציל.

העיתוי הנכון:

שלב ירידת מחירים של 15%–20% מרמות השיא, עם סימנים ראשונים לחדלות פירעון מערכתית (פיגורים, ירידה במיחזור, קיפאון מכירות).

מומלץ לשלב סימני טריגר ברורים כמו:

  • עליה חודשית של >10% בבקשות לפריסת חוב
  • ירידה חדה של >25% בהיקף מיחזור משכנתאות
  • מעבר של יותר מ-5% מהלווים למצב של "שווי שלילי" מוכח לפי השומה הלאומית

מסקנה

מודל HAMP/HARP ניתן להתאמה לישראל – אך רק אם ייעשה מתוך הכרה בבעיה, לא הכחשה. המערכת הישראלית נדרשת לגבש פתרון מערכתי המבוסס על:

  • הכרה בפער בין מחיר לשווי
  • פיתוח כלי התערבות רגולטוריים לפי שווי פונדמנטלי
  • תזמון מושכל לפעולה – לפני קריסת המערכת הבנקאית

הזמן לפעול – הוא רגע לפני שהמצב ייראה כמו 2008 אמריקאית, רק בלי הפתרונות.



05Jun

How the banks provided 100% financing, thereby causing a surge in land and apartment prices.

מהספר בועת נדל"ן, לרכישה בחנות שלנו כאן, הספר המלא או המקוצר

משחק מסוכן בשוק הנדל"ן

בשנים האחרונות, אנו עדים למחזה מרתק ומטריד כאחד בשוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, מחירי הדירות מרקיעים שחקים, ומצד שני, קבלנים וחברות בנייה מוצאים את עצמם לכודים במלכודת פיננסית שנטמנה להם. במרכז התמונה עומדים הבנקים, שמנהלים את המשחק בשני כובעים: כמממנים של הקבלנים וכמנפיקי משכנתאות לרוכשים.

"זה נהנה וזה לא חסר" - המודל שקרס

בתחילת הדרך, נראה היה שנוצר מודל מנצח: הבנקים העניקו לקבלנים הלוואות נדיבות לרכישת קרקעות במחירים גבוהים, ובמקביל הבטיחו להם שיעניקו משכנתאות לרוכשי הדירות "בכל מחיר". לכאורה, כולם מרוויחים - הבנקים גובים ריבית משני הצדדים, הקבלנים מוכרים בתמחור גבוה, והרוכשים מקבלים מימון לדירות שחלמו עליהן. אך מה שנראה כפתרון קסם התברר כמלכודת מתוחכמת.

הנתונים מדברים: מימון של 100% לקרקעות

במרץ 2022, ד"ר יוסי סעדון מבנק ישראל הציג נתונים מדהימים בוועידת הנדל"ן של גלובס. בשקף שזכה לתשומת לב מועטה מדי, נחשפה האמת המטרידה: הבנקים העניקו לחברות הנדל"ן הציבוריות מימון של כמעט 100% לרכישת קרקעות - 99% באזור דן ו-101% בפריפריה. משמעות הדבר? הקבלנים רכשו קרקעות יקרות מבלי להשקיע כמעט הון עצמי, בעידוד הבנקים, ובכך הפכו לתלויים לחלוטין במערכת הבנקאית ובהצלחת הפרויקטים העתידיים.

מקרה המבחן: חנן מור ושדה חוב

אחת הדוגמאות הבולטות לתופעה זו ניתן לראות במקרה של חברת "חנן מור". החברה רכשה קרקעות במחירים גבוהים, בהסתמך על מימון בנקאי נדיב. אך כאשר התנאים השתנו - שיעורי הריבית עלו והביקוש לדירות התמתן - מצאה עצמה החברה בקשיים. הקרקעות היקרות הפכו ל"שדה חוב", והחברה נאלצה להתמודד עם אתגרים פיננסיים משמעותיים.

מבצעי המימון - המלכודת האחרונה

כעת, כשהקבלנים כבר שקועים עמוק בחובות, מציעים להם הבנקים "פתרון קסם" נוסף: מבצעי מימון והלוואות בלון. הלוואות אלה מאפשרות לקבלנים לדחות את החזר הקרן לתקופה ארוכה, ולשלם בינתיים רק ריבית. לכאורה, זהו חבל הצלה. בפועל - זוהי חרב פיפיות:

  1. הקבלנים צוברים חובות נוספים
  2. הריבית ממשיכה להצטבר
  3. הבעיה האמיתית - רכישת קרקעות במחירים מנופחים - נותרת ללא פתרון

לא רק הרוכשים הם הקורבנות

השיח הציבורי מתמקד לרוב בקושי של רוכשי הדירות ושוכריהן, אך חשוב להבין: גם הקבלנים הם קורבנות של המערכת. רבים מהם נכנסו למשחק בכוונות טובות ונלכדו במערכת שהובילה אותם למלכודת פיננסית. הם מצאו את עצמם בין הפטיש לסדן:

  • מצד אחד, לחץ למכור דירות במחירים גבוהים כדי להחזיר את החובות לבנקים
  • מצד שני, ירידה בביקושים וקושי של רוכשים פוטנציאליים לקבל משכנתאות בהיקפים הנדרשים

הקבלנים כפרוקסי של הבנקים - איבוד העצמאות

הנתון המדהים של מימון בשיעור של כמעט 100% (ואף יותר) לרכישת קרקעות מעלה שאלה מטרידה: האם הקבלנים הם באמת עסקים עצמאיים, או שהפכו למעשה לזרוע ביצועית של הבנקים? כאשר גוף עסקי מקבל מימון כה גבוה, הוא למעשה מאבד את עצמאותו האסטרטגית והכלכלית:

  1. איבוד כוח המיקוח - הקבלנים שקיבלו מימון של 100% אינם יכולים באמת לנהל משא ומתן עם הבנקים, שכן כל פעילותם תלויה בהמשך אישור האשראי.
  2. כבילה לאסטרטגיית הבנקים - קבלנים נאלצים לפעול לפי האסטרטגיה שמכתיבים הבנקים: לבנות במחירים גבוהים ולשווק בתנאים שמייצרים רווחיות מקסימלית למערכת הבנקאית.
  3. העברת הסיכון - הבנקים העבירו את הסיכון לקבלנים, אך שמרו לעצמם את השליטה. הקבלנים הם אלה שיכולים לפשוט רגל אם הפרויקט נכשל, בעוד הבנקים נהנים מביטחונות.
  4. זהות אינטרסים מדומה - נוצרה מראית עין של זהות אינטרסים בין הבנקים לקבלנים, כאשר בפועל הבנקים יכולים להיפרע גם אם הקבלן כושל, באמצעות הקרקע או הנכסים.

במילים פשוטות, הקבלנים הפכו למעין "קבלני ביצוע" או שלוחים (פרוקסי) של מדיניות הבנקים בשוק הנדל"ן, עם תחושת עצמאות מדומה. המימון המלא אפשר לבנקים לשלוט בשוק הנדל"ן מבלי לקחת את הסיכונים הכרוכים בכך.

מה צופן העתיד?

השאלה המעניינת היא מה יקרה ביום שבו הקבלנים יפתחו את הפה ויספרו את הסיפור המלא על מה שהתרחש מאחורי הקלעים. האם נראה עימות בין הקבלנים לבנקים? האם הרגולטורים יתערבו? האם תהיה רפורמה אמיתית בשוק הנדל"ן? כרגע, רבים מהקבלנים שותקים - חלקם מתוך תקווה שהשוק יתאושש, חלקם מחשש לאבד את קו האשראי המצומצם שעוד נותר להם. אך ככל שהמשבר יעמיק, סביר להניח שיותר ויותר קולות יישמעו.

סיכום: משבר או הזדמנות?

המציאות הנוכחית בשוק הנדל"ן היא תוצאה של שנים של מדיניות בעייתית, שבה הבנקים, הקבלנים, הרוכשים, והרגולטורים כולם לקחו חלק. הדרך החוצה מהמשבר תדרוש שינוי מהותי בתפיסה - מעבר ממודל שמעודד הגדלת חובות והאמרת מחירים למודל המעודד בנייה בת-השגה ומימון אחראי. אולי דווקא המשבר הנוכחי הוא הזדמנות לבחון מחדש את יסודות שוק הנדל"ן בישראל ולבנות מודל בריא יותר, שישרת את כל המעורבים - כולל הקבלנים, שכיום מוצגים לעתים קרובות כ"נבלים" בסיפור, בעוד שרבים מהם הם למעשה קורבנות של מערכת גדולה מהם.


הבלוג מבוסס על ניתוח נתונים פומביים, לרבות מצגת של ד"ר יוסי סעדון מבנק ישראל שהוצגה בוועידת הנדל"ן של גלובס ב-27.3.2022.

השקף הזה שהציג בנק ישראל מדבר בעדו.   מצורפת מצגתו של ד"ר יוסי סעדון מבנק ישראל בוועידת הנדל"ן של גלובס מיום 27.3.2022 לשימת הלב השקף בעמוד 10 - 100 אחוזי מימון.  https://bit.ly/37l4IVB

הטבלה מציגה את המקרים הבאים:


ניתוח עומק: מימון 100%, יחסי בנקים-קבלנים והשפעתם על שוק הדירות בישראל

מנגנון המימון המלא ועיוותי השוק

השימוש במימון 100% לרכישת קרקעות על ידי קבלנים יצר מעגל קסמים מסוכן בשוק הנדל"ן הישראלי. לפי נתוני בנק ישראל (46), הבנקים אפשרו ליזמים לרכוש קרקעות באמצעות מימון בנקאי מלא, תוך יצירת אשליה של "הון עצמי" באמצעות הלוואות משנה או מנגנונים חשבונאיים. מצב זה איפשר לקבלנים להגיש הצעות מחיר מופרזות במכרזים, ללא חשש מסיכון פיננסי אישי. התוצאה: ניפוח מלאכותי של מחירי הקרקעות ב-20%-30% בשנים האחרונות, עלייה שהשתלשל ישירות למחירי הדירות (14).

הבנקים כגורם מתווך-סיכון

במודל זה, הבנקים משמשים כפרוקסי לסיכון:

  • הבנקים נהנים מריביות גבוהות על ההלוואות, תוך העברת הסיכון העסקי לקבלנים.
  • הקבלנים נושאים בחוב גבוה (לדוגמה, חוב של 2.7 מיליארד ש"ח בקבוצת חנן מור2), אך זוכים לפוטנציאל רווחי ענק אם הפרויקט מצליח.
  • הצרכנים סופגים את עליית המחירים, כשמחיר הקרקע מהווה 40%-50% ממחיר הדירה הסופי (46).

מקרה הבוחן: קריסת קבוצת חנן מור

הדוגמה הבולטת ביותר היא פרויקט שדה דב בתל אביב:

  • הרכישה ב-2021 בוצעה במימון של 1.3 מיליארד ש"ח מבנקים, ללא הון עצמי משמעותי (26).
  • עם צניחת הביקוש לדירות ב-2023 (עקב משבר פוליטי ומלחמה), החברה נקלעה למחסור בתזרים ונאלצה למכור את הקרקע בהפסד של 500 מיליון ש"ח (6).
  • בנק לאומי, שסיפק חלק מהמימון, נקט צעדי גבייה אגרסיביים שהאיצו את הקריסה (23).

תגובת הרגולטור: ניסיונות לבלימת הסיכון

בנק ישראל נקט בשנים האחרונות בצעדים דרסטיים:

  1. הגבלת מימון קבלנים – צמצום ההלוואות הבלוניות (Balloon Loans) ל-10% מסך המשכנתאות (4).
  2. דרישת הון עצמי אמיתי – החובה להציג 20% הון עצמי ממשי לרכישת דירות מקבלן (34).
  3. פיקוח על מכירות מבצע – הגבלת שיווק דירות במודל "10% מקדמה, 90% בכניסה" (4).

השפעות מערכתיות וכלכלת צללים

המודל יצר שתי תופעות מדאיגות:

  • כלכלת חובות מסועפת – קבלנים כמו חנן מור נאלצו ללוות מבנקים נוספים (כגון בנק הפועלים) כדי לשלם ריביות לבנקים קיימים (2).
  • סיכון דיפולט רחב – נכון ל-2025, 15% מההלוואות לבנייה מאוישות בסיכון גבוה לפי נתוני רגולטור הבנקים (4).
  • עיוות תמחור – מחירי הדירות בתל אביב הגיעו ל-14.5 משכורות ממוצעת לדירה, לעומת 8.5 בממוצע OECD (46).

"זה נהנה וזה לא חסר" – פרשנות מודרנית

בעוד ההלכה היהודית מתייחסת להנאה ללא נזק, בשוק הנדל"ן הישראלי נוצר מצב הפוך:

  • הבנקים נהנים מריביות (4%-6% בשנים האחרונות) ללא חשיפה ישירה לסיכוני הבנייה.
  • הקבלנים סופגים נזקים במקרה של משברים (כמו חנן מור), אך הציבור משלם את המחיר בעליית מחירים ובייקוש מלאכותי.
  • המדינה מאבדת – על כל עלייה של 10% במחירי הדירות, נגרמת ירידה של 2.5% בהישגיות צעירים ברכישת דירה (4).

סיכום: מעגל הסיכון והתקווה

השילוב בין מימון בנקאי אגרסיבי, תרבות עסקית של מינוף יתר, והיעדר פיקוח אפקטיבי, הפך את הקבלנים לכלי משחק בידי המערכת הפיננסית. מקרה חנן מור ממחיש כיצד מודל זה יכול לקרוס תוך חודשים ספורים, ולהשאיר אחריו חורבן כלכלי. עם זאת, צעדי הרגולציה האחרונים של בנק ישראל (346) מצביעים על ניסיון אמיתי לשבור את המעגל – אם באמצעות הגבלת המינוף, ואם דרך חובת השקעת הון עצמי אמיתי. השאלה הנותרת היא האם מהלכים אלו יגיעו בזמן כדי למנוע משבר סגמנטלי שיפגע ביציבות השוק כולו.


קרדיט: צילום מסך אתר ביזפורטל. לכתבה המלאה לחץ על התמונה או כאן




המימון הנדיב ליזמי הנדל"ן מעלה את מחירי הדיור





עוד חומר בנושא כולל קישורים מעניינים, בערוץ הלינקדין שלנו כאן

קשיחות מחירי הדיור: השפעת המערכת הבנקאית, אשר פורסם ע"י המועצה הלאומית לכלכלה


יזם זכה בקרקע ביהוד ב-214 מיליון שקל - כמחצית מהערכת רמ"י

01Jun

Third-party liability for water damage: Is there coverage even without building insurance? "You don't have building insurance? You don't have coverage!" – The truth about third-party liability for water damage/ "You don't have building insurance, so you don't have coverage for water damage" – this is the standard answer that insurance companies like to pull out when a downstairs neighbor demands compensation following a leak in your apartment. But the truth? This is a false and misleading claim, and sometimes – also lacking in good faith. In this article, we will break down the claims, clarify the legal reality, and explain how you can be covered even without building insurance – if you have purchased contents insurance that includes a "liability to a third party" clause.

חבות צד שלישי בנזקי מים: האם יש כיסוי גם בלי ביטוח מבנה?

אם אי פעם חוויתם נזילה מהדירה למטה או גרמתם בטעות לנזק מים לשכן, כנראה שפגשתם את הטענה הקלאסית של חברות הביטוח: "אין לך ביטוח מבנה, גם אין לך כיסוי לנזקי מים וצנרת - אז אין כיסוי לנזק שגרמת לשכן". אבל האמת היא שזו טענה שגויה ומטעה. הבה נבין מדוע.

האמת המשפטית שחברות הביטוח מעדיפות להסתיר

כאשר רכשתם ביטוח תכולה הכולל כיסוי לחבות כלפי צד שלישי, אתם מכוסים בפני תביעות נזיקין מצד השכנים - גם אם אין לכם ביטוח מבנה ובלי קשר לכיסוי נזקי צנרת או מים. המפתח הוא להבין שמדובר בשני מסלולים משפטיים נפרדים לחלוטין.

המסלול הראשון: ביטוח ישיר (פוליסת מבנה/תכולה)

זהו הביטוח שמכסה נזקים לרכושכם שלכם. אם נפגעה הדירה שלכם או התכולה שלכם בגלל נזקי מים, אז אכן צריך לבדוק האם יש כיסוי לנזקי מים וצנרת בפוליסה שלכם.

המסלול השני: חבות כלפי צד שלישי (פקודת הנזיקין)

זהו הביטוח שמכסה נזקים שאתם גורמים לאחרים. כאן המבחן הוא האם גרמתם נזק מרשלנות, והכיסוי הוא תחת פקודת הנזיקין - בלי שום קשר לשאלה האם יש לכם ביטוח מבנה או כיסוי לנזקי מים.

התרחיש הנפוץ: נזילה מהדירה שלך

בואו נדמיין מצב טיפוסי: אתם גרים בדירה בקומה רביעית, יש לכם רק ביטוח תכולה (ללא ביטוח מבנה), והצינור שמחבר את המכונת הכביסה התפוצץ. המים זלגו לדירה למטה וגרמו נזק לתקרה, לריצוף ולרהיטים של השכן. השכן הגיש נגדכם תביעה על 50,000 ₪ לפיצוי הנזק. חברת הביטוח שלכם טוענת: "אין לכם ביטוח מבנה, אין לכם כיסוי לנזקי מים - לכן אין כיסוי".זו טענה שגויה!

למה חברת הביטוח טועה (או מטעה)?

  1. חבות צד שלישי נשענת על פקודת הנזיקין - לא על ביטוח מבנה או כיסוי נזקי מים
  2. המבחן הוא רשלנות - האם פעלתם ברשלנות שגרמה לנזק לאחר
  3. הכיסוי קיים בפוליסת התכולה - אם יש לכם סעיף חבות צד שלישי
  4. אין קשר בין הכיסויים - חבות צד שלישי היא כיסוי נפרד ועצמאי

מה כן צריך לבדוק בפוליסה?

כדי לדעת אם אתם מכוסים, בדקו: האם יש לכם סעיף "חבות כלפי צד שלישי"? אם כן - אתם מכוסים (בהתאם לתנאי הפוליסה וגבולות הכיסוי).מה גובה הכיסוי? בדרך כלל זה בין 250,000 ₪ ל-1,000,000 ₪.

האם יש חריגים רלוונטיים? לפעמים יש חריגים ספציפיים שכדאי לבדוק.

טיפים מעשיים למניעת בעיות

  1. ודאו שיש לכם כיסוי חבות צד שלישי - זה חיוני בחיים בבניין משותף
  2. תעדו את המקרה - צלמו, שמרו קבלות, רשמו פרטים
  3. דווחו מיד לחברת הביטוח - אל תחכו שהשכן יגיש תביעה
  4. אל תודו באשמה - תנו לחברת הביטוח לבדוק את הנסיבות
  5. שמרו על קשר מקצועי עם השכן - לעתים אפשר ליישב בלי תביעות

סיכום: אל תיתנו לחברת הביטוח להטעות אתכם

נזקי מים בין דירות הם מקרה נפוץ מאוד, וחברות הביטוח יודעות זאת. לפעמים הן מנסות להתחמק מכיסוי על ידי ערבוב המושגים בין ביטוח ישיר לחבות צד שלישי.זכרו: אם יש לכם ביטוח תכולה עם כיסוי חבות צד שלישי, אתם מכוסים בפני תביעות השכנים - גם בלי ביטוח מבנה וגם בלי כיסוי ספציפי לנזקי מים. החבות נקבעת לפי פקודת הנזיקין, לא לפי סוג הביטוח שלכם. במקרה של ספק או סירוב לא מוצדק, הקפידו לדרוש הסבר בכתב ושקלו פנייה לייעוץ משפטי מקצועי.


"אין לך ביטוח מבנה, אז אין לך כיסוי לנזקי מים" – זו התשובה הקבועה שחברות הביטוח אוהבות לשלוף כששכן מלמטה דורש פיצוי בעקבות נזילה מהדירה שלך.
אבל האמת? זו טענה שגויה ומטעה, ולעיתים – גם חסרת תום לב.
במאמר זה נפרק את הטענות, נבהיר את המציאות המשפטית, ונסביר כיצד תוכל להיות מכוסה גם בלי ביטוח מבנה – אם רכשת ביטוח תכולה הכולל סעיף "חבות כלפי צד שלישי".

🧾 האמת המשפטית שחברות הביטוח שותקות לגביה

כאשר רכשת ביטוח תכולה הכולל כיסוי לחבות כלפי צד שלישי – אתה כן מכוסה מפני תביעות של שכנים בגין נזק שגרמת להם (כגון נזילת מים), גם אם אין לך ביטוח מבנה וגם אם הפוליסה לא כוללת כיסוי ישיר לנזקי מים.הכיסוי מבוסס על פקודת הנזיקין [נוסח חדש], ולא על תנאי פוליסת רכוש. מדובר בשני מסלולים משפטיים ונזיקיים שונים:


🔀 שני מסלולים, שני סוגי כיסוי

1. ביטוח רכוש (מבנה/תכולה)

זהו כיסוי לטובתך – הוא מפצה אותך על נזקים לרכושך (הדירה או התכולה שלך). כאן חשוב לבדוק אם יש בפוליסה סעיף מפורש לכיסוי נזקי מים וצנרת.

2. חבות כלפי צד שלישי

זהו כיסוי נגדך – הוא מגן עליך מפני תביעות של אחרים (למשל שכן שנפגע מנזילה שמקורה אצלך), בהתאם לעוולת הרשלנות לפי פקודת הנזיקין.

כיסוי זה קיים בפוליסות תכולה רבות – גם כאשר אין ביטוח מבנה.


🧯 התרחיש השכיח: נזילה לדירה מתחת

נניח שאתה גר בקומה 4, ואין לך ביטוח מבנה – רק ביטוח תכולה עם סעיף "חבות צד שלישי". לפתע, צינור שמחובר למכונת הכביסה מתפוצץ, ומים חודרים לדירה בקומה 3. השכן תובע אותך על נזק בסך 50,000 ש"ח לריצוף, קירות ורהיטים.חברת הביטוח שלך אומרת:

"אין לך ביטוח מבנה ואין כיסוי לנזקי מים – לכן אין כיסוי."אבל זו טעות!

🛑 למה חברת הביטוח טועה (ואולי מטעה)?

  1. חבות צד שלישי נשענת על פקודת הנזיקין – לא על ביטוח מבנה או תנאי צנרת.
  2. המבחן הוא רשלנות – האם התרשלת וכתוצאה מכך נגרם נזק לאחר.
  3. כיסוי החבות מצוי בפוליסת התכולה – אם נכלל בה סעיף "חבות צד ג’".
  4. אין קשר בין הכיסויים – חבות לצד ג’ היא ביטוח נפרד ועצמאי.

🧮 השוואה בין סוגי הביטוח

מאפייןביטוח רכוש (מבנה/תכולה)חבות כלפי צד שלישי
מטרת הביטוחלהגן על רכושך שלךלהגן עליך מפני תביעות של אחרים
האם מכסה נזק לדירה של שכן?❌ לא✅ כן
נדרש ביטוח מבנה?✅ כן❌ לא
מקור הכיסוי המשפטיחוזה הביטוחפקודת הנזיקין [נוסח חדש]
מבחן קיום הכיסויתנאי הפוליסהקיומה של רשלנות מוכחת

🧷 מה חשוב לבדוק בפוליסת הביטוח שלך?

  1. האם קיים סעיף "חבות כלפי צד שלישי"?
    • אם כן – ברוב המקרים אתה מכוסה לנזקים לשכנים.
  2. מה גובה הכיסוי?
    • לרוב בין 250,000 ל-1,000,000 ש"ח, לעיתים גם יותר.
  3. האם קיימים חריגים רלוונטיים?
    • כמו "נזילה איטית לאורך זמן", "ללא תחזוקה", וכו'. יש לבדוק כל מקרה לגופו.

🧾 תגובות נפוצות מצד חברות הביטוח – והאמת לגביהן

"אין ביטוח מבנה – אין כיסוי"

❌ שגוי. החבות מבוססת על נזיקין – לא על רכושך.

"אין בפוליסה סעיף לנזקי מים"

❌ רלוונטי רק לנזק לרכושך. לא רלוונטי לתביעה מצד השכן.

"הנזילה נמשכה זמן רב"

✅ ייתכן חריג – אבל רק אם הכיסוי לחבות צד שלישי מחריג זאת במפורש.

🧠 טיפים מעשיים

  1. ודאו שקיים סעיף "חבות כלפי צד שלישי" בפוליסת התכולה
  2. שמרו תיעוד של האירוע – תמונות, קבלות, התכתבויות
  3. דווחו מיידית לחברת הביטוח – גם אם השכן עוד לא תבע
  4. אל תודו באחריות מראש – אפשרו למבטח לחקור את האירוע
  5. שמרו על יחסים תקינים עם השכן – תביעה אינה תמיד הדרך

📝 תבנית מכתב תגובה לחברת ביטוח

לכבוד _______ (שם חברת הביטוח)


הנדון: דרישה להכרה בכיסוי ביטוחי – חבות צד שלישי


בתשובתכם מיום ____, טענתם כי אין כיסוי ביטוחי בשל היעדר ביטוח מבנה או כיסוי לנזקי מים.  

ברצוני להבהיר כי מדובר בתביעה נזיקית מצד שלישי, והפוליסה שלי כוללת כיסוי חבות צד שלישי בהתאם לפקודת הנזיקין.
אבקשכם לשוב ולבחון את עמדתכם בהתאם למסלול החבות הנזיקית ולמסור תשובה מנומקת בכתב.  


בברכה,  ________________ (שם מלא כולל מס' פוליסה ו/או מס' תביעה.

והכי חשוב - אנחנו כאן כדי לסייע לכם!

גם את שכרנו תוכלו לתבוע ולקבל מחברת הביטוח כי יש לזה כיסוי בכל פוליסת ביטוח דירה בישראל

ביהמ"ש: למבוטח זכות לשכור שמאי מטעמו על חשבון חברת הביטוח

הידעת שהוצאות שכר טרחת מומחים ויועצים מטעמך, בכלל זה שמאי מטעמך כלולים בפוליסת הביטוח שלך? להורדת פסק הדין - כאן

זוג שכר שמאי לאחר שנשרפה הדירה; חברת הביטוח: דו"ח השמאות לא היה הכרחי לצורך תיקון הנזקים