06Dec

ניתוח מקצועי וחד על תופעת “מלווה המשקיעים” והקורסים שצצים לאחרונה בתחום. כיצד הבועה יצרה מקצועות בעייתיים, מה הסיכונים למשקיעים, ולמה התופעה מסמלת את קריסת השוק.


“מלווה המשקיעים” – תופעה מסוכנת שמסמלת את עומק הבועה ואת עומק הבעיה

איך מקצוע שלא צריך היה להיוולד הפך למוצר מדף – ועכשיו גם לקורס?

1. המבוא: כשהבועה מייצרת מקצועות שלא אמורים להתקיים

בשווקים מתוקנים אין דבר כזה “מלווה משקיעים”. יש יועץ השקעות עם רישיון לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות; יש שמאי מקרקעין שמתמחה בניתוח ערך; יש אנליסט; יש כלכלן; יש עורך דין.

אבל מלווה משקיעים?

זהו יצור כלאיים שנולד מהבועה: מקצוע שנועד להוליך משקיעים על בסיס מניפולציות, מיתוסים ושיווק אגרסיבי ולא על בסיס נתונים, היגיון כלכלי או רגולציה. וכעת, כשהבועה נושמת את נשימותיה האחרונות, מופיע גם קורס ללימוד “המקצוע” הזה. זו כבר לא רק תופעה — זו שיטה. זו מערכת.


**2. מאיפה צומח “מלווה המשקיעים”?

כשהשוק מנופח – נוצרים מתווכים של אשליות**

בעשור האחרון מאות אלפי ישראלים הוכנסו למסלול הרסני: דירות במחיר כפול מערכן, תשואות של 2.5% מול ריבית של 6%–7%, מינוף קיצוני, חוב לכל החיים.

ומי עמד שם כדי “ללוות” אותם? אנשים ללא רישיון, ללא הכשרה פיננסית, ללא הבנה מאקרו־כלכלית אבל עם יכולת שכנוע. הם מכרו נרטיב, לא ניתוח.

הם מכרו חלום, לא מספרים.

הם מכרו “ביטחון”, בשוק שכל יסודותיו רעועים. ולמה?

כי הבועה שימשה קרקע פוריה למי שיודע למכור סיפורים לא למי שיודע לקרוא דוחות.


3. מה באמת עושה “מלווה משקיעים”?

בלי פילטרים:

א. מתווך בין משקיע תמים לבין עסקה גרועה

לרוב בעסקאות שבהן

  • המחיר מנופח,
  • התשואה נמוכה,
  • המימון מסוכן,
  • והסיכון עצום.

ב. מציג עצמו כסמכות מקצועית — בלי שום סמכות

אין רישיון.

אין רגולציה.

אין אחריות מקצועית.

אין ביטוח אחריות מקצועית.

אין מבחני כשירות.

ג. נהנה מאינטרסים גלויים וסמויים

לרוב הוא מקבל:

  • עמלות מהיזם,
  • אחוזים מהעסקה,
  • בונוסים מהשיווק,
  • או “הטבה” אחרת שמוטמעת במחיר.

וזה בדיוק מה שהמשקיע לא יודע.


4. ועכשיו – קורסים למלווים חדשים. כי למה לא להפוך את הבועה למערכת?

כשהשוק מתפרק, כל מי שעשה כסף מהבועה מחפש את הגלגל הבא.

אז אם יש “מלווה משקיעים” – למה שלא יהיו מאות כאלה?

ואם יש כאלה – למה שלא נמכור להם קורס? הרציונל פשוט:

אם אנשים מוכנים עדיין להאמין למיתוסים על “ריבוי טבעי”, “אופק חיובי”, “תמיד עולה”, ו”הנדל״ן יציב” אז הם גם יקנו קורס שילמד אותם למכור את אותם מיתוסים לאחרים. הבועה לא רק יצרה מחירים מנותקים.

היא יצרה אקוסיסטם שלם של בעלי מקצוע: יועצי שיווק, משפיענים, לובי, ועתה גם מכשירי מלווים. זה לא שוק חופשי — זה שוק מנופח, שבו מקצועות נוצרים מהאוויר החם של עצמם.


5. הנזק הציבורי: כשלא מקצועי מתחפש למקצועי

הנזק הוא כפול:

א. למשקיעים

אנשים קונים דירות במחירים שאין להם קשר לכלכלה.

אם “מלווה משקיעים” מכוון אותם לעסקה שמייצרת

  • תשואה נמוכה,
  • מינוף גבוה,
  • סיכון עצום,

אין כאן ליווי יש הובלה לתהום.

ב. לכלכלה כולה

הניפוח נמשך.

הבועה גדלה.

הסיכון המערכתי מתעצם.

והאמון הציבורי במקצועות אמיתיים (שמאי, כלכלן, רגולטור) נשחק.


**6. למה דווקא עכשיו נולדים הקורסים?

כי השוק קורס וצריך למכור משהו חדש**

כאשר

  • המחירים יורדים,
  • העסקאות נעלמות,
  • המשקיעים בורחים לחו"ל,
  • היזמים בצרות,
  • הבנקים בלחץ,
  • והבועה מתפוצצת,

אותם גורמים שפרחו בשיא הבועה מחפשים סכין חדשה, תחום חדש, הכנסה חדשה. וכשאין עסקאות — מוכרים “קורס”.זה לא במקרה קורה דווקא עכשיו.


7. המסקנה: מקצוע שלא צריך היה להתקיים – הופך לפס ייצור

“מלווה המשקיעים” הוא תסמין של שוק שמתנהל כמו כת:

שוק שבו אנשים מחפשים מנהיג, לא מודל.

סמכות, לא נתונים.

תחושת ביטחון, לא אמת כלכלית. יצירת קורסים בתחום הזה היא עדות ברורה לכך שהשוק לא רק עקום הוא גם יוצר שכבה שלמה של תפקידים שלא אמורים להתקיים. במילים אחרות:

כשבועה מייצרת מקצועות – היא כבר מעבר לנקודת האל-חזור.


English Summary Box

Investor coaches have emerged as an unregulated, problematic profession created by the real estate bubble. These individuals often lack any financial licensing, receive hidden incentives from developers, and steer uninformed investors into high-risk, low-yield purchases. The latest trend — “courses” training more such coaches — is a red flag that the bubble has evolved into an industry of misinformation. This analysis explains how the phenomenon was born, why it’s dangerous, and what it reveals about the collapsing market.


מדובר במשפיעני רשת, אבל מסוג מסוכן בהרבה

1. משפיען רשת שמשלב שיווק ומכירת חלומות

הדמות של “מלווה המשקיעים” היא בעצם אב־טיפוס של משפיען רשת פיננסי, שמגלם שלוש תכונות ברורות:

  • כריזמה במקום מקצועיות
  • נוכחות אינטנסיבית ברשתות (סרטונים, טיקטוק, לייבים, קבוצות פייסבוק)
  • מכירת הבטחות וציפיות במקום ניתוחים, נתונים או אחריות מקצועית.

הפעילות מבוססת על בניית סמכות מדומה:

“אני עשיתי X דירות”,

“אני מלווה משקיעים רבים”,

“יש לי שיטה”,

“יש לי נוסחה”. זהו מודל שיווקי טהור עטוף במעטפת של מקצועיות.


2. משפיעני רשת ללא רישיון – אבל עם השפעה על מאות אלפים

בניגוד ליועצי השקעות, יועצי משכנתאות או שמאי מקרקעין שהם מקצועות מוסדרים בחוק משפיען רשת יכול להיות כל אחד.אין רישיון.

אין פיקוח.

אין מבחן אתיקה.

אין ביטוח אחריות מקצועית.

אין כלום.אבל יש השפעה עצומה על התנהגות פיננסית של הציבור.משפיען רשת בתחום האופנה יכול להזיק לארון הבגדים.

משפיען רשת בתחום הדירות יכול להזיק לכל החיים.


3. הדור החדש: “משפיעני נדל”ן” – קו ייצור של אשליות

המאפיינים ברורים:

  • מסרים קבועים: “שוק חזק”, “הזדמנות נדירה”, “תמיד עולה”, “ריבוי טבעי”, “שוק יציב”.
  • טקטיקה חוזרת: ליצור FOMO.
  • הדגשת סיפורי הצלחה (מופרזים).
  • אפס דיון בתשואה אמיתית, DSCR, סיכון, מינוף או התאמה כלכלית.

זה לא ניתוח נדל"ן זו שיטת שכנוע.


4. והרגע שזה הפך לקורס? זה רגע שמסמן מעבר מ’משפיענים’ ל’כת שיווקית’

כשמישהו לא רק מוכר חלום, אלא מלמד אחרים למכור אותו מדובר כבר במודל עסקי מסוג:“הפרטה של אשליות”

או במילים פשוטות:

שכפול של שיטה שמבוססת על מיתוסים ולא על כלכלה.זה רגע שבו הבועה יצרה:

  • משפיענים,
  • מאמנים,
  • “לווים”,
  • מנטורים,
  • וכעת מדריכים שמכשירים דור חדש של משפיעני נדל"ן.

5. סיכום חד:

כן. “מלווה משקיעים” הוא משפיען רשת אבל עם פוטנציאל נזק גבוה משמעותית ממשפיענים רגילים.

משפיען רגיל עובד על אמוציה.

משפיען נדל"ן עובד על חיינו הכלכליים.

ומשפיען נדל"ן שמוכר קורס ללימוד השיטה עובד על כל הציבור. 




העליתי את הבלוג לג'מיני וזו תגובתו:

זהו ניתוח חריף, מנוסח היטב ומעורר מחשבה, שמשקף את החששות הלגיטימיים ביותר בנוגע לכל מגזר שצומח במהירות וללא רגולציה. הבלוג מטיל זרקור על הסכנה המובנית במקצוע לא מוסדר, אך כדי לספק תמונה מלאה ומאוזנת, יש לבחון את טענותיו על רקע הנתונים והמורכבויות שהוצגו במחקר המעמיק שערכנו.הניתוח שלי מתייחס לטענות הראשיות של הבלוג, ומציג את הפער בין המודל העסקי האידיאלי של מלווה המשקיעים לבין הסיכונים הנובעים מהוואקום הרגולטורי שתואר בדו"ח.


ניתוח הבלוג: "מלווה המשקיעים – תופעה מסוכנת"

הבלוג מציג עמדה אנליטית חדה המאגדת את מקצוע מלווה המשקיעים (RIF) יחד עם "בועת הנדל"ן" ותסמיני השוק המנופח.

1. על מקצוע שלא צריך היה להיוולד (כשל השוק ורגולציה)

הבלוג טוען כי בשוק מתוקן, היו אמורים לתפוס את מקומו יועצי השקעות מורשים, שמאי מקרקעין ואנליסטים. זוהי הטענה המשמעותית ביותר, והיא מבוססת בחלקה על המציאות הרגולטורית:

  • ההיעדר הרגולטורי – נכון ומסוכן: הבלוג צודק לחלוטין בכך שתחום הליווי בישראל אינו מוסדר על ידי גוף ממלכתי רשמי. היעדר "חותמת כשרות" יוצר סיכון צרכני משמעותי.   
  • הרקע להיווצרות – מורכב יותר:האם המקצוע נולד רק מתוך "מניפולציות" או גם מתוך צורך רציונלי? המחקר שלנו מצא כי המקצוע צמח כתגובה לכשל מערכתי עמוק של המדינה עצמה:
    • כשל בנתונים: מאגר הנתונים הלאומי של הנדל"ן ("קובץ כרמ"ן") הוגדר על ידי מבקר המדינה כ"שדה מוקשים" של מידע שגוי וחסר, כאשר כמחצית מהדירות הרשומות בטאבו אינן מופיעות במאגר רשות המיסים. כשאין נתונים אמינים, המשקיע חייב מומחה פרטי שינווט בתוך הכאוס.   
    • מורכבות פיננסית: שינויים תכופים בחוקי המס (כמו עדכוני ינואר 2024 ) ומגבלות בנק ישראל על מימון  מחייבים ידע מומחה, החורג מהידע הנדרש ממתווך סטנדרטי.   
  • האחריות המוטלת: למרות היעדר רישוי פורמלי, המערכת המשפטית כן מטילה על המלווה חובת זהירות מוגברת. לדוגמה, המלווה עלול לשאת באחריות כספית משמעותית לכשלים בעסקה אם לא הגדיר את גבולות הייעוץ והמליץ לבצע בדיקות נאותות הנדסיות ותכנוניות. כלומר, בית המשפט רואה בהם "נאמנים לא מוסדרים".   

2. על אינטרסים גלויים וסמויים (מודל תגמול)

הבלוג טוען כי מלווה המשקיעים "נהנה מאינטרסים גלויים וסמויים" כגון עמלות מהיזם ואחוזים מהעסקה. טענה זו חיונית, והיא מבליטה את הניגוד בין המודל העסקי המוכרז לבין הסיכון בפועל:

  • המודל האידיאלי – אובייקטיבי: אחד העקרונות הבסיסיים במקצוע זה הוא שמירה על אובייקטיביות מוחלטת אל מול הלקוח, המושגת על ידי גביית סכום קבוע (ולא אחוזים מערך הקנייה). זוהי נקודת ההבדל המרכזית בין RIF מקצועי לבין מתווך.   
  • הסיכון הקיים – ניגוד עניינים: כיוון שהשוק אינו מפוקח, אין מנגנון שמבטיח שכל מלווה יפעל לפי המודל האידיאלי. הרשות לניירות ערך הזהירה מפני גופים לא מפוקחים, שבהם נמצאו בעיות חמורות בגילוי, הצגת נתונים לא מדויקים בנוגע להיקף ההשקעות, וחישוב לא נכון של תשואות עבר. התופעות המתוארות בבלוג (עמלות סמויות) הן בהחלט סיכון אמיתי ומהותי הקיים בשוק הפרוץ.   

3. על הנזק הציבורי והקורסים (מסחור הידע)

הבלוג רואה בקורסים תסמין של קריסת השוק וניסיון "למכור משהו חדש" כשאין עסקאות.

  • מסחור הידע – עובדה: הקמת אקדמיות להכשרה (כפי שמשתקף במודעה [Query Image]) והשקת קורסים על ידי מוסדות מוכרים (כגון האוניברסיטה הפתוחה  והטכניון ) אכן מייצגת את הפיכת הידע המקצועי למוצר מסחרי (Commodity).   
  • הכשרות כהוכחה לרוחב הידע: עם זאת, תכני ההכשרה מעידים על הצורך האמיתי בידע רב-תחומי, הכולל ניתוח פיננסי מעמיק, היבטי מיסוי בעסקאות אקזיט, הערכת שווי דירה, ניתוח משכנתאות וניהול נכסים. הניפוח של הקורסים אינו מבטל את העובדה שהמקצוע, בגרסתו המקצועית, דורש שליטה רחבה בתחומים אלו.   

המסקנה האנליטית

הבלוג מציג תמונה מדאיגה ומחייבת של סיכוני השוק: הוא מתאר את הסכנה שבמלווה משקיעים שאינו הגון, שפועל בתוך הוואקום הרגולטורי. עם זאת, הדו"ח האנליטי שלנו מציג תמונה מורכבת יותר:

  • מלווה המשקיעים המקצועי הוא למעשה תגובה רציונלית של השוק לכשלים מערכתיים חמורים של המדינה עצמה (כשל בנתונים, כשל בפישוט רגולטורי). תפקידו, על פי המודל האידיאלי, הוא לספק אובייקטיביות (באמצעות שכר טרחה קבוע) ורוחב ידע הנדרש לניווט במורכבות הפיננסית והמיסויית של שוק הנדל"ן הישראלי.   
  • הסכנה האמיתית היא בדיוק כפי שהבלוג מתאר – הפער שבין ההיעדר הרגולטורי לבין חובת הזהירות המשפטית. מצב זה מאפשר לשחקנים לא אתיים, כפי שמעידות אזהרות הרשות לניירות ערך, לזרוע הרס.

לכן, הבלוג הוא קריאת השכמה הכרחית הדורשת הסדרה מיידית של המקצוע, כדי לוודא שכל מלווה משקיעים פועל תחת חובות גילוי שקופות ובאחריות מקצועית, ולא מנצל את המינוף הכלכלי ואת הפער המידעי של המשקיע.


זהו המחקר שג'מיני ערך בנושא:

דו"ח אנליטי מומחה: המסחור והאקדמיזציה של מקצוע מלווה המשקיעים בנדל"ן בישראל – תחת צל הבועה והכשל הרגולטורי

פרק א': סיכום מנהלים והקשר הכלכלי

1.1. הצגת התופעה והמעבר מליווי אישי לתעשיית הכשרה

התפתחות מקצוע "מלווה המשקיעים בנדל"ן" (RIF) בישראל היא אירוע כלכלי מכונן, המעיד על ההבשלה של שוק ההשקעות הפרטיות בנדל"ן. המקצוע נולד מתוך צורך הולך וגובר של משקיעים שחיפשו דמות מקצועית ובעלת ניסיון שתקדיש את זמנה לסייע להם למקסם את השקעותיהם בסביבה מורכבת.1 במיוחד משקיעים צעירים, שאינם בקיאים בהיבטים הנדרשים לביצוע השקעה טובה, חיפשו יועץ מקצועי שימנע מהם ביצוע טעויות יקרות של מתחילים.1כפי שמדגימה שאילתת המשתמש ותמונת הפרסום של "Captain Invest Academy" [Query Image], התופעה עברה שינוי מהותי: מכלי שירות נקודתי היא הפכה לתעשיית הכשרה ממוסחרת. גופים אלו מציעים קורסים המבטיחים ללמד כיצד להרוויח מעסקאות נדל"ן ולבנות "קריירה עצמאית" בתחום [Query Image]. מעבר זה מעיד שהידע המקצועי בתחום אינו נחלתם הבלעדית של ותיקי הענף, אלא הפך למוצר שאותו ניתן לרכוש. תופעה זו משקפת ביקושים חזקים לידע מעשי, אך גם מציבה אתגרים משמעותיים של איכות ואתיקה.

1.2. הבועה כמחוללת הצורך: ניתוח מאקרו-כלכלי

משבר הדיור המתמשך בישראל, שהתאפיין בעלייה מצטברת של כ-77.5% במדד מחירי הדירות בעשור האחרון 2, יצר סביבת השקעה קשה. המחירים הגבוהים הורידו את התשואה היחסית משכר דירה והגבירו את הצורך ב"איתור דירות בעלות פוטנציאל גבוה להשיא רווחים יחודיים".1ההידרדרות הכלכלית בסביבת הנדל"ן מחייבת מומחיות ניואנסית. משקיעים זקוקים למישהו שידע לנווט בין שינויי ריבית, מדיניות ממשלתית משתנה וכלים פיננסיים מורכבים.3 המלווה נדרש לספק לא רק איתור נכסים, אלא גם ניתוח מעמיק של מימון עסקאות קניית דירה, הערכת שווי דירה, ובחינת היבטי מיסוי בעסקאות אקזיט.4 הקושי הגובר למצוא עסקאות אטרקטיביות באופן עצמאי הפך את הליווי לאלמנט חיוני, המגובה בצורך גובר באסטרטגיה שתצמצם את הסיכונים הכרוכים בהשקעה ממונפת.

1.3. התרומה למשקיע אל מול הסיכון המערכתי

מקצוע מלווה המשקיעים מציע יתרון מובהק למשקיע בזכות מודל התגמול שלו. אחד העקרונות הבסיסיים במקצוע זה הוא שמירת אובייקטיביות מול הלקוח.1 בניגוד למתווך, המרוויח על פי אחוזים מערך הקנייה (ובכך יש לו ניגוד עניינים פוטנציאלי לגבי מחיר הנכס), מלווה המשקיעים גובה סכום קבוע.1 מבנה זה מאפשר ליועץ להתמקד בטיב העסקה וברווחיותה ללקוח, במקום במקסום מחיר הנכס.מנגד, תעשיית הליווי מתפתחת בתוך ואקום רגולטורי משמעותי.3 היעדר רגולציה מספקת ומקיפה, שלא קובעת סטנדרטים אחידים לפיקוח, מטיל אחריות כבדה על המלווה לבסס את אמינותו באופן עצמאי.3 הדבר יוצר סיכון צרכני, במיוחד בקרב גופים לא מפוקחים, כפי שמזהירה הרשות לניירות ערך, שם נמצאו מקרים של בעיות קשות בגילוי, נתונים לא מדויקים בנוגע להיקף ההשקעות, וחישוב לא נכון של תשואות עבר.6 הסיכון הזה דורש מהמשקיע לבצע בדיקות נאותות מעמיקות הרבה יותר לגבי היועץ שלו.

פרק ב': כשל השוק ואי-הוודאות: הרקע האנליטי לצמיחת הליווי

הצורך במלווי משקיעים אינו תוצאה פשוטה של מחירים עולים, אלא נובע מכשלים מבניים חמורים בבסיס הנתונים וביכולת המדינה לספק מידע שקוף ואמין. כשלים אלו הפכו את תפקידו של המלווה הפרטי לבלתי ניתן להחלפה.

2.1. משבר האמינות בנתוני המדינה (The Crisis of State Data Integrity)

היכולת לבצע ניתוח שוק מהימן תלויה באיכות הנתונים הציבוריים. דוחות מבקר המדינה חושפים כי בתחום זה קיים כשל מערכתי חמור. מאגר הנתונים המרכזי של ישראל בתחום הנדל"ן ("קובץ כרמ"ן") הוגדר כ"שדה מוקשים" של מידע שגוי וחסר.2הליקויים באיכות הנתונים הם דרמטיים ומערכתיים:

  • יותר מ-900 אלף דירות — כמחצית מהדירות הרשומות בטאבו — אינן מופיעות כלל במאגר הנדל"ן של רשות המיסים.7
  • כ-450,000 עסקאות דווחו עם שנת בנייה אפס. במקרים מסוימים, לאותו בניין דווחו 21 שנות בנייה שונות.2
  • בכ-35% מהעסקאות בבתים משותפים דווח על "אפס קומות".2

כאשר נתוני הבסיס הממשלתיים, עליהם נסמכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לצורך חישוב מדד מחירי הדיור, אינם אמינים, המשקיע הפרטי או המוסדי אינו יכול לבצע בדיקות נאותות (Due Diligence) עצמאיות.7 הדבר מוביל לדה-לגיטימציה של הנתון הציבורי. כשל זה מעניק ערך אדיר למומחיות ה-RIF. המלווה הופך לגורם המקשר בין מידע גולמי ומפוקפק לבין קבלת החלטה פיננסית מבוססת, והמקצוע מתעצם ככל שהמדינה כושלת יותר בניהול נתונים חיוניים אלה.2

2.2. המורכבות הפיננסית והרגולטורית

הסביבה הרגולטורית והפיננסית של הנדל"ן בישראל מורכבת ומשתנה תדיר, מה שדורש ידע מומחה. מלווה המשקיעים נדרש להיות מעודכן בשינויים בחוקי המס, כמו אלו שנכנסו לתוקף בינואר 2024, ולהבין כיצד שיקול המס הצפוי מכריע את כדאיות העסקה.8יתר על כן, הפסיקה המשפטית מוסיפה רובד נוסף של מורכבות. לדוגמה, נושא מיסוי עסקאות מחייב הבנה עמוקה של "המהות הכלכלית האמיתית של העסקה ולא את צורתה הפורמאלית".9 בית המשפט העליון קבע שיש למסות את השווי הכלכלי של זכות השימוש במתקנים, ולראות בה כחלק אינטגרלי מהזכות במקרקעין.9 ידע משפטי ופיננסי זה חיוני לניתוח נכון של עלות הרכישה.בנוסף, רגולציה מטעם בנק ישראל, המטילה מגבלות על מכירות דירה בדחיית תשלום ועל מימון הלוואות בולט/בלון 10, מחייבת את המלווה לבנות תוכנית מימון יצירתית אך חוקית. כל אלו מדגישים את הצורך במומחה שיכול לספק "ליווי פיננסי, אסטרטגי ואישי".3

פרק ג': מודל מלווה המשקיעים: יתרון האובייקטיביות והשירות הכולל

3.1. הגדרת המקצוע ויתרון המודל העסקי

מלווה משקיעי נדל"ן הוא יועץ שעיסוקו בליווי משקיעים לאיתור דירות בעלות פוטנציאל גבוה להשיא רווחים יחודיים.1 המלווה אחראי לניתוח שוק, איתור עסקאות כדאיות ויצירת קשרים עם מוכרים פוטנציאליים.1הייחוד במודל העסקי של מלווה המשקיעים, בניגוד למתווך, הוא שהוא גובה סכום קבוע מהלקוח.1 מודל זה מונע ניגוד עניינים, משום ששכר הטרחה שלו אינו תלוי במחיר הסופי של העסקה, אלא במתן שירות מקצועי שמטרתו למקסם את ההשקעה.1 הקשר עם המלווה הוא לרוב הדוק יותר ונמשך שנים, כאשר המלווה אמון על האינטרסים של המשקיע כאילו הוא רוכש את הנכס בעצמו.11

3.2. שרשרת הערך והשירותים הנדרשים

תפקידו של מלווה המשקיעים הוא רב-שלבי וכולל מעטפת מלאה לאורך כל חיי ההשקעה:

  1. שלב ההכנה והאסטרטגיה: מתחיל בשיחת היכרות והבנת הצרכים והמטרות של המשקיע – בין אם מדובר בתשואה חודשית, עליית ערך לטווח ארוך או השקעה ראשונה.12
  2. ניתוח פיננסי מעמיק: המלווה מבצע ניתוח עלות-תועלת המבוסס על תזרים מזומנים צפוי משכר דירה, עלייה צפויה בערך הנכס, הטבות מס זמינות, וניתוח כדאיות המשכנתא.13 המלווה גם מציג אזורי השקעה פוטנציאליים.4
  3. שלב הרכישה והליווי המשפטי: תהליך זה כולל ליווי במשא ומתן, בדיקות שמאות, בחינה מוקדמת של סעיפי החוזה על ידי עורך דין מקצועי, והטמעת תיקונים ושינויים לפי צורך.12
  4. ליווי לאחר רכישה: עבור נכסים מניבים, הליווי ממשיך במציאת שוכרים מתאימים, קביעת תנאי התקשרות וגיבוי בחוזה חוקי.14

היקף השירותים הנדרש מדגים כי מדובר במקצוע אינטגרטיבי המחייב שליטה בפיננסים, משפט, מיסוי וניהול נכסים.להלן השוואה בין מודל ליווי המשקיעים לבין המודל המסורתי של מתווך הנדל"ן, המדגישה את ההבדלים המהותיים במבנה האינטרסים:מודל תגמול והיקף שירותים בנדל"ן

מאפייןמלווה משקיעים (RIF)מתווך נדל"ן (מסורתי)
שכר טרחהלרוב קבוע ואינו תלוי במחיר העסקה הסופי 1אחוזים מערך העסקה 1
ניגוד עניינים פוטנציאלימופחת - האינטרס הוא בטיב העסקה ורווחיות המשקיע 1גבוה - אינטרס בהעלאת מחיר הנכס
היקף שירותליווי פיננסי, מיסוי, בדיקות נאותות ואסטרטגיה לטווח ארוך 13איתור נכסים, תצוגה וגישור על פערי מחיר (עד לחתימה) 11
רגולציה ישירהלא מוסדר (למעט חובת זהירות כללית) 3מוסדר תחת חוק המתווכים (רישוי רשמי)

פרק ד': הפער הרגולטורי: אחריות משפטית, סיכוני צרכן ואזהרות הרשויות

התפתחות תחום הליווי ללא מסגרת רגולטורית רשמית היא גורם סיכון מערכתי וצרכני משמעותי, המטיל משקל כבד על המוניטין והאתיקה של המלווים עצמם.3

4.1. ואקום רגולטורי ואחריות עצמית מוגברת

תחום ליווי משקיעי הנדל"ן בישראל אינו מוסדר על ידי גוף ממלכתי רשמי.3 היעדר "חותמת כשרות" או סטנדרטים אחידים לפיקוח, מחייב את המלווים לבסס את אמינותם באמצעות שקיפות, הצגת המלצות מוכחות, ותיעוד הצלחות.3 המותג האישי של המלווה הופך, אפוא, לקריטי להצלחתו המסחרית.3ההיעדר הרשמי של פיקוח מאפשר כניסה קלה יחסית לשוק, מה שמעורר חששות לגבי יועצים שאינם בעלי הידע, הניסיון וההכשרות המתאימים 13, אך משווקים את עצמם כמומחים.

4.2. החרב הפיפיות המשפטית: חובת הזהירות המוגברת

למרות שהמקצוע אינו מוסדר באופן פורמלי, המערכת המשפטית מכירה באחריותו של מלווה המשקיעים ומטילה עליו חובת זהירות מוגברת. הדבר הופך את המלווה למעין "נאמן לא מוסדר". כלומר, אף שהמדינה אינה מחייבת רישוי, בית המשפט דורש סטנדרט מקצועי גבוה.בפסק דין לדוגמה, נדרש בית המשפט להכריע בתביעה של משקיע נגד מלווה עקב רכישת נכס פגום בחו"ל.15 המלווה טען כי תפקידו הסתכם באיתור הנכס ובחיבור הלקוח למומחים מקומיים. אולם, בית המשפט בחן את אחריותו של המלווה כמי שלא ערך בדיקות נאותות לנכס.15המסקנה המשפטית ברורה: על המלווה להגדיר במפורש את גבולות אחריות הייעוץ שלו. המלווה חייב להמליץ למשקיע לבצע בדיקות תכנוניות והנדסיות.15 כאשר אין הגבלת אחריות מפורשת בהסכם, המלווה עלול לשאת באחריות כספית משמעותית לכשלים בעסקה.15 מצב זה מעביר את הסיכון הכלכלי ישירות לכיס המלווה (בצורה של אחריות משפטית) ולכיס המשקיע (בצורה של חוסר ודאות).

4.3. אזהרות הרשות לניירות ערך (ISA)

הרשות לניירות ערך (ISA) מפרסמת אזהרות חמורות בנוגע לגופים שאינם מפוקחים, במיוחד כאשר מדובר בהשקעות לא מוסדרות בנדל"ן ובגיוסי הון. הרשות מציינת כי הסיכון אינו מוגבל רק להונאה, אלא גם לבעיות קשות בגילוי המידע.6הרשות נתקלה במקרים שבהם חברות לא מפוקחות:

  • הציגו נתונים לא מדויקים: כולל "ניפוח" היקף ההשקעות שהחברה מנהלת.
  • הציגו תשואות עבר כוזבות: לרבות חישוב לא נכון של תשואות או הצגתן על בסיס נתונים חלקיים או תיאורטיים בלבד.
  • ליקויים בתנאי ההשקעה: דיווח לא נכון על משך זמן ההשקעה או על עמלות נסתרות.6

כלומר, המשקיע חייב לוודא שהשקעתו מתבצעת בגוף המפוקח, אם קיים כזה, ולקבל גילוי מלא ושקוף בנוגע לסיכונים הכרוכים בהשקעה.6

פרק ה': הכלכלה הפדגוגית: המסחור והאקדמיזציה של הליווי

הביקוש למומחיות בתוך בועת הנדל"ן הגביר את הצורך בגורמים שיספקו ליווי, ובעקבות זאת, נוצר שוק הכשרה שהפך את הידע המקצועי למוצר ניתן למסחור (commodification of knowledge).

5.1. המבנה האקדמי ורמות הלגיטימציה

שוק ההכשרה למלווי משקיעים מפוצל בין אקדמיות פרטיות לבין שיתופי פעולה אקדמיים מוכרים, דבר המעיד על הלגיטימציה ההולכת וגוברת של המקצוע.

  • מוסדות אקדמיים מוכרים: הטכניון 16 והאוניברסיטה הפתוחה 17 מציעים קורסים ולימודי תעודה בתחום, לעיתים בשיתוף חברות ייעוץ מובילות.17 שיתוף פעולה אקדמי זה ממצב את המקצוע כתחום דעת הדורש השכלה רצינית.17
  • אקדמיות פרטיות וממוסחרות: גופים כמו "Captain Invest Academy" [Query Image], נדל"ן פרו, ו-YZM 16, מציעים קורסים מעשיים ופרקטיים. רבים מהקורסים הללו מיועדים גם למי שאינם בעלי הון עצמי גדול, ומבטיחים לספק כלים להשקעה גם ללא הון זה.16

המסחור של הידע באמצעות קורסים, כפי שמשתקף במודעת "קפטן אקדמי" [Query Image], מוכיח כי המודל העסקי המשתלם ביותר בתקופה זו הוא מכירת המתודולוגיה וההבטחה להצלחה כלכלית, ולאו דווקא הרווח מליווי העסקה הבודדת. פרסומים על "סיפורי הצלחה מטאוריים" 18 מחזקים את המגמה הזו ומעידים על הפיננסיזציה של הרישיון המקצועי.

5.2. ניתוח תכני ההכשרה (Curriculum Analysis)

תכני הקורסים משקפים את רוחב הידע הרב-תחומי הנדרש ממלווה מקצועי. הלימודים אינם מתמקדים רק באיתור נכסים, אלא מקיפים את כל הצדדים הפיננסיים, המיסויים והמשפטיים המורכבים:

  • מיסוי ורגולציה: נלמדים היבטי מיסוי בעסקאות אקזיט 4, סוגי עסקאות בנדל"ן, והוצאות נלוות ברכישת דירה.4 מומחיות זו הכרחית לאור השינויים התכופים בחוקי המס.8
  • ניתוח פיננסי מעשי: הקורסים מקנים כלים להערכת שווי דירה, ניתוח כדאיות של השקעות, והבנת תזרים מזומנים צפוי.4
  • פרקטיקה וליווי מלא: ההכשרה כוללת לרוב זיהוי אזורי השקעה פוטנציאליים 4, ליווי במשא ומתן, והיכולת לסייע לאחר הרכישה בהשכרת הנכס ובקביעת תנאי התקשרות.14

תחומי לימוד מרכזיים בקורסי הכשרה למלווי משקיעים

נושא ההכשרהדוגמאות לכלים הנרכשים
מיסוי ורגולציההיבטי מיסוי בעסקאות אקזיט, עלויות נלוות, עדכוני חוק 4
ניתוח עסקאות ואיתורהערכת שווי דירה, בחינת השקעה בעסקת אקזיט, ניתוח תשואות 4
מימון ומשכנתאותמימון עסקת קניית דירה, ניתוח עלות-תועלת של המשכנתא 4
פרקטיקה וליווי שוטףניהול משא ומתן, ליווי משפטי, איתור שוכרים וניהול נכסים 12

הפיכת הידע הזה לתוכנית לימודים פורמלית מאפשרת לאותם מוסדות לגבות דמי לימוד גבוהים, תוך מינוף הבטחת הרווח הכלכלי, והסטת הרווחיות מהשקעות הנדל"ן הישירות, שהפכו קשות יותר לביצוע, אל מכירת המתודולוגיה להשקעה.

פרק ו': השלכות כלכליות, חברתיות והמלצות

6.1. אתגרי הצפת השוק ואיכות השירות

הכניסה הקלה יחסית למקצוע, דרך קורסים ממוסחרים המבטיחים הצלחה מהירה, מעלה חשש משמעותי ל"הצפת" השוק במלווים שחסרים את הניסיון המעשי ואת הבקיאות הדרושה כדי לנווט במורכבות השוק.הצלחה בתחום זה נשענת על בניית מוניטין ואמון עמוק ובר-קיימא עם לקוחות.3 מלווים חדשים, גם אם סיימו קורס מעשי, עלולים להתקשות לבסס אמון זה, הדורש אסטרטגיה שיווקית והתמדה לטווח ארוך.3 הצפת השוק ביועצים פחות מנוסים עלולה להוביל לטעויות יקרות שיפגעו במשקיעים ובמוניטין של הענף כולו, ובכך תחזק את הקריאה לרגולציה.

6.2. המלצות מדיניות להסדרה ואתיקה

לאור הסיכונים הצרכניים והעובדה כי המלווה משמש בפועל כנאמן עבור המשקיע, נדרשת פעולת מדיניות דחופה:

  1. הסדרת המקצוע ודרישת רישוי: יש לבחון הסדרה מקיפה, שתכלול דרישות סף לידע (כגון הכשרה פורמלית ורקע רלוונטי), רישוי חובה ופיקוח מתאים.5 הסדרה כזו תספק לציבור המשקיעים "חותמת כשרות" חיונית.
  2. הבהרת גבולות האחריות החוקיים: על המחוקק לאמץ את עקרונות הפסיקה המשפטית ולחייב מלווים להגדיר בבירור את גבולות אחריותם המקצועית בהסכם כתוב.15 חקיקה זו צריכה לחייב גילוי מלא ושקוף, ולכלול דרישה לכיסוי ביטוחי מקצועי.
  3. שיפור דרמטי בתשתיות המידע: נדרש טיפול דחוף ומערכתי בליקויים של מאגר נתוני הנדל"ן הלאומי (כרמ"ן).2 אספקת נתונים אמינים ושלמים היא תנאי בסיסי ליכולת המשקיעים והרשויות לבצע ניתוח שוק נכון.

6.3. קריטריונים קריטיים לבחירת מלווה (Due Diligence על היועץ)

בשל היעדר הרגולציה הרשמית, המשקיע חייב לבצע בדיקה נאותות מקיפה לפני התקשרות עם מלווה 19:

  • רקע מקצועי והכשרות: חובה לבדוק את הניסיון, הידע וההכשרות של המלווה, כולל השתתפות בקורסים ממוסדות אקדמיים מוכרים, אם רלוונטי.13
  • מודל התגמול ואובייקטיביות: יש לוודא כי המלווה גובה שכר טרחה קבוע 1, כדי להבטיח אובייקטיביות מרבית ומניעת ניגוד עניינים.
  • הסכם ואחריות: נדרש הסכם ברור המפרט את השירותים הניתנים, את אזור הפעילות של המלווה 13, ואת גבולות אחריותו, תוך דרישה ברורה להמלצות לבדיקות נאותות הנדסיות ותכנוניות לפני רכישה.15 יש לשים דגש על הקשבה לצרכי המשקיע ומטרותיו לטווח קצר וארוך.11

פרק ז': מסקנות אסטרטגיות

בועת הנדל"ן יצרה סביבת השקעה הדורשת לא רק הון, אלא בעיקר ידע מתוחכם ויכולת ניווט פיננסית ומשפטית מורכבת. מקצוע מלווה המשקיעים הוא תגובה שוקית רציונלית וחיובית לצורך זה, המציע מודל אובייקטיבי יותר מזה של המתווכים המסורתיים.1המסחור של הידע והקמת אקדמיות להכשרה (כפי שמעידה מודעת Captain Invest Academy) מבטאים את הפיכת המומחיות למוצר רווחי, שבו הרווחיות מועתקת מביצוע עסקאות קשות ומסוכנות אל מכירת המתודולוגיה עצמה. אולם, ההתפתחות המהירה של תעשיית ההכשרה הזו, בשילוב הכשלים המבניים בנתוני המדינה ובהיעדר רגולציה, מייצרת סיכון חמור.הסיכון המערכתי כיום נובע מכך שתעשיית הליווי פועלת תחת חובת זהירות משפטית גבוהה (כנאמן לא מוסדר), אך ללא מנגנוני פיקוח או דרישות סף אחידות. כדי למנוע את הפיכת "בועת הנדל"ן" ל"בועת ההכשרות" שתותיר אחריה משקיעים פגועים ויועצים חשופים לתביעות, נדרשת הסדרה מיידית של המקצוע, תוך הבטחת שקיפות מלאה וסטנדרטים אתיים ומקצועיים מחייבים.

פרפלקסטי כתב זאת:

תופעת מלווה המשקיעים בענף הנדל"ן

1. האם זו תולדה של בועת הנדל"ן?

הקשר בין בועות הנדל"ן לעלייה בתופעת מלווי המשקיעים הוא משמעותי אך אינו קיבועי. תופעת מלווה המשקיעים המקצוע מתה לפחות שנתיים לפני כמה בועות גדולות בנדל"ן, וגם לא פסקה לאחר עלייתן וקריסתן.freedommentor+2עם זאת, קיים קשר לא-ישיר אך חשוב. בועות הנדל"ן יוצרות סביבה חיובית לתעשיית ההדרכה והקואצ'ינג לשתי סיבות:

ראשית, שוק מתרחב: בתקופות של בוקום בנדל"ן, יותר אנשים רוצים להיות משקיעים וחיפשים הנחיה. בתקופות כמו 2005-2007 או שנות 2020 עם עלייה במחירי הנכסים, הביקוש למנטורים גבר.freedommentor שנית, זהו מודל עסקי עם הרווחיות גבוהה: בתעשיית הקואצ'ינג העסקי בכללותה, הביקוש צמח ב-60% בין 2019 ל-2022, כלומר כפול. תעשיית הקואצ'ינג בארצות הברית בלבד מעריכה בהערכה של $20 מיליארד בשנת 2025, בגדילה של 4.5% בשנה. תופעה זו פוגעת בכל תעשיות הקואצ'ינג, לא רק בנדל"ן.ibisworld+1

לסיכום: מלווי המשקיעים אינם תולדה ישירה של בועות, אלא קיימת תלות עקיפה בתנאי בשוק. בתקופות בוקום, הביקוש גבוה יותר.

2. מה ההבדל בין מלווה משקיעים למתווך מקצועי?

זהו הבדל מהותי מכיוון שעוסקים בתפקידים שונים לחלוטין.

מאפייןמלווה משקיעים (Mentor/Coach)מתווך מקצועי (Broker)
תפקיד בסיסימספק הדרכה, חינוך וייעוץ אסטרטגי לטווח ארוךpedraמתווך בין קונה למוכר; נוצר עסקה וממסור עסקהclvgroup+1
משך הקשרקשר רציף וארוך טווח, מתמקד בהתפתחות גדלה של הלקוחpedraקשר טרנזקציוני ומוגבל בזמן לעסקה ספציפיתusrealtytraining
דגשחינוך כולל, אסטרטגיה אישית, ניהול סיכוניםpedraביצוע עסקה ספציפית: קניה, מכירה, השכרהsell
רישיוןלא בהכרח רישיון רשמי בחלק מהמדינותchicagorealtor+1דורש רישיון מקצועי רשמי וממשלתיsell
שלמות הכליםכלים מתמחויים כמו: ניתוח שוק, הערכת נכסים, אסטרטגיה פיננסית, פיתוח רשת קשריםpedraידע בשוק, עזרה בניווט החוקים, סידור התיעודfleskeholding+1
הכנסה עיקריתדמי הדרכה, שכ"ד על שעות קואצ'ינג, קורסים, תוכניות קבוצתיותentrepreneurshqעמלות (commissions) על עסקות שהשלימוclvgroup
ערך מוסףניהול סיכונים, קשרים, חינוך - למשקיעים לא רק לעסקהpedraמיקום נכסים, משא ומתן בעסקה אחת, ביצוע תיעודfleskeholding

דוגמה כקריאה: מתווך יעזור לך לקנות נכס בעסקה ספציפית; מלווה משקיעים ילמד אותך לזהות שוקים תרגילים בנדל"ן, איך למעשות עסקאות, כיצד למנוע שגיאות, ואיך לבנות תיק השקעות מתוזמן.

3. הפיתוח של תופעה של הכשרת מלווי משקיעים

זו תופעה מתפתחת אמיתית וחזקה עם כמה ממדים חשובים:

גודל התופעה: תעשיית הקואצ'ינג בכללותה גדלה ב-60% בין 2019 ל-2022, וצפויה להגיע ל-$27 מיליארד עד 2033. בנדל"ן בעיקר, קיימות עשרות תוכניות מאומתות להכשרה כמנטור:entrepreneurshq+6

  • Fortune Builders Mastery Program - תוכנית כוללת של 3 ימים בעצימות ואחריה 12 חודשי מנטורינג אישיashbygraffcareers
  • REI Accelerator - קואצ'ינג השקעות מקצועות עם מנטורים עם שנים של ניסיוןreiaccel
  • Elite Property Accelerator - פרוגרמה קבוצתית וקוונית עם שיוך יוקרתיelitepropertyaccelerator
  • Max Profit Rentals של Dr. Ryan Chaw - תוכנית הכשרה לביצוע קניית נכס ראשון תוך 60 ימיםnewbierealestateinvesting
  • Build My Real Estate Business - תוכנית 33 שעות עם סדנאות ודיווחים כמו הציבוריותbuildmyrebusiness
  • REALTOR® ELITE Mentorship Program - תוכנית רשמית של איגוד הרילטורים בשיקגו עם מנטורים המלומדים של 5+ שניםchicagorealtor

מאפייני התופעה:

  1. הדגש על קבלת סמכות כמנטור: כמו בעבר בתוכניות קורסים ה-MBA כללי, עכשיו קיימות "תעודות מנטור בנדל"ן" ו"אישורים מקצועיים" שנעשו בתלבטות ומערכות פורמליות.chicagorealtor+2
  2. הבדל בין "להיות משקיע" ל"להכשיר משקיעים אחרים": זה חילוק חדש במקצוע שנתפש כ-"מקצוע משני" או אפילו עיקרי. משקיע מנוסה יכול להרוויח מלכתחילה מהשקעותיו, אך עכשיו הם יכולים להרוויח מ"הכשרת משקיעים אחרים" כעסק.entrepreneurshq+1
  3. מודל עסקי חדש: הרווחיות גבוהה - חצי מהמנטורים מרוויחים $50,000 ומעלה בשנה מתוך דמי הדרכה בלבד, לעתים עם קורסים דיגיטליים וסדנאות כנוסף.entrepreneurshq
  4. ניתוק מהרישיון: על ניגוד למתווך (Broker) או סוכן נדל"ן, לא דרוש רישיון ממשלתי כדי להיות "מנטור השקעות". זה פתח שער לעסק רחוק יותר ומרחיב מספר אנשים שיכולים להכנס למקצוע.reiaccel+2

4. האם מלווה משקיעים הוא תולדה של בועת נדל"ן?

מלווה משקיעים הוא לא תוצאה ישירה של בועה, אלא של כמה תהליכים: שגשוג בשווקים, נגישות לאשראי, וכניסה של משקיעים קטנים בלי ידע מקצועי. בתקופות של עליות חדות במחירים (או "אווירת בועה") הביקוש למי ש"יחזיק את היד" גדל, ולכן רואים יותר מנטורים, קואוצ'רים ותוכניות ליווי. כלומר: הבועה היא קרקע שמזינה את התופעה, אבל לא המקור היחיד שלה.

5. ההבדל בין מלווה משקיעים למתווך מקצועי

אפשר לנסח את ההבדל כך:

  • מתווך/סוכן נדל"ן:
    • עוסק בעסקה קונקרטית: למצוא נכס, לשדך בין קונה–מוכר, לנהל מו"מ, ולהביא לעסקה חתומה.
    • פועל ברישיון (בישראל וגם ברוב המדינות), תחת חובות רגולטוריות ואתיות.
    • מקבל בדרך־כלל עמלה על עסקה שבוצעה.
  • מלווה משקיעים / מנטור נדל"ן:
    • עוסק בליווי תהליכי: בניית אסטרטגיית השקעה, ניתוח עסקאות, ליווי החלטות, לפעמים גם ליווי רגשי/התנהגותי.
    • לרוב אינו מוסדר ברישיון מקצועי; כל אחד יכול לקרוא לעצמו "מלווה משקיעים", לטוב ולרע.
    • המודל העסקי מבוסס על שכר טרחה, קורסים, תוכניות ליווי, קבוצות מאסטרמיינד וכדומה – לא על עמלה על עסקה דווקא.

במילים אחרות: המתווך הוא "איש עסקה"; מלווה המשקיעים הוא "איש תהליך". מתווך טוב יכול להיות חלק ממערך הליווי, אבל זו לא זהות מקצועית.

6. תופעת ההכשרה של מלווי משקיעים

כאן יש בעצם שכבה נוספת: לא רק "ללוות משקיעים", אלא "ללמד אנשים להיות מלווים". זה מאפיין של שוק שמבשיל וגם מתמסחר:

  • נוצר מוצר חדש: לא רק קורס למשקיע, אלא קורס למי שרוצה למכור שירותי ליווי למשקיעים.
  • המיקוד זז: מהשקעה עצמה, למודל העסקי של הליווי – איך לאתר לקוחות, איך "למתג מומחיות", איך לבנות סדנאות ותוכניות פרימיום.
  • הסיכון: ככל שהשוק פחות מפוקח, קל יותר למכור חלום של "תהיה מלווה משקיעים ותכניס X בחודש" בלי בקרה על הרמה המקצועית ובלי יחס מספק לסיכונים.

אם מצמצמים הכול למשפט אחד:

מלווה משקיעים צמח על קרקע של שוק נדל"ן חם ותרבות קואוצ'ינג מתרחבת; מתווך מטפל בעסקאות, מלווה משקיעים מטפל בתהליך ההשקעה; והיום צומחת שכבה מסחרית נוספת שמוכרת לאנשים לא רק השקעות, אלא גם את החלום להיות "מנטור השקעות" בעצמם.


05Dec

פוסט סטירי וחד על כת הנדל״ן בישראל ועל הדור הצעיר שנשבה לתוך אמונות כלכליות שגויות מאז ילדותו. ניתוח חכם, נוקב ומצחיק־מריר על המנגנונים הפסיכולוגיים, האינטרסים והמיתוסים שמזינים את בועת הנדל״ן הגדולה בתולדות המדינה — ועל היום שבו המציאות תפרק את הכת.

יש תופעות חברתיות־כלכליות שחוזרות על עצמן בכל בועה היסטורית: כשהמציאות כבר לא מסתדרת עם הנתונים, אבל האמונה נשארת חזקה זה כבר לא שוק, זו דת. ובישראל סביב נדל"ן נוצרה כת אמיתית, עם כל המרכיבים: דוגמות, נביאים, טקסים, שפה פנימית, אלוהי־שווא, ושומרי־סף שמגנים בחירוף נפש על ההזיה.אתה לא מגזים. זו תופעה סוציו־פסיכולוגית מתועדת היטב בכל בועה גדולה, מטוליפים, דרך דוט-קום ועד סאב־פריים. וכשאתה מחבר את זה לתעמולה מתמשכת של בנקים, תקשורת, יזמים ורגולטורים, מתקבלת כת ממוסדת עם מערך הפצה משומן.



“כת הנדל״ן” – המבנה, האמונות, והנזק הציבורי

1. אמונות ליבה שאסור לגעת בהן

אלה לא טיעונים; אלה אמונות שלא משנה כמה עובדות תציג הן נשארות:

דוגמה 1: “ריבוי טבעי גבוה → מחירי דיור חייבים לעלות”

טענה שקרית אמפירית.

מדינות עם ריבוי גבוה בהרבה (מצרים, הודו) לא חוות פערי מחיר של פי 2 מהערך.

דוגמה 2: “אין קרקעות בישראל”

עובדתית קיימות מאות אלפי דונמים זמינים לא מתוכננים, אלפי דונמים מתים במרכז, ועתודות עתק ב־RMI.

אבל “כתות” לא אוהבות נתונים הן אוהבות עלילות.

דוגמה 3: “רמ"י מספסרת בקרקע ולכן המחירים עולים”

זו חצי אמת שמשרתת את הכת:

המחירים עולים לא בגלל רמ"י אלא בגלל עודף כסף כתוצאה מהזרמה בנקאית חסרת רסן ו־LTV רעיל בעסקאות שמראש לא כלכליות.

דוגמה 4: “מחירי הדירות תמיד עולים”

זוהי אידיאולוגיה, לא כלכלה.זו בדיוק האמונה שהובילה לקריסה ב־2008: "Real estate always goes up".


2. המנגנון הפסיכולוגי – מדוע זה מתנהג כמו כת?

עיוורון אישוש (Confirmation Bias)

אנשים מאמינים למה שמחזק את הבחירות הכלכליות שעשו, גם אם זה אבסורד.

קוגניציה של השקעת־יתר (Sunk Cost Fallacy)

כשמשפחה קנתה דירה ב־3 מיליון שהיא שווה 1.5 יותר קל להאמין שזה "יעלה בחזרה" מאשר להודות בטעות.

פחד מערעור זהות

הרבה אנשים הפכו “מומחי נדל"ן” בשיחות סלון.

לערער להם את המיתוס זה כמו לקחת מהם חלק מהאגו.

סביבה תקשורתית מגויסת

כת אמיתית צריכה דוברות כאן זו התקשורת הכלכלית.

אותם פרשנים שמטיסים לאילת על חשבון יזמים ומחזרים אחריהם הם אלה שמייצרים את “הצדקת הפולחן”.


3. נביאי הכת – מי שומר על האמונה?

  1. כלכלנים מטעם – מרואיינים קבועים שמפמפמים "ביקושים כלואים" ו"עוצר הבנייה".
  2. בנקים – מעריכים נכסים במחיר מנופח כדי לייצר עוד אשראי.
  3. יזמים – מדקלמים את אותה מנטרה: “אין מספיק דירות”.
  4. שרלטנים ברשתות – “גורואי נדל"ן” שמוכרים קורסים של שטויות.

4. הדיסאינפורמציה – איך הכת בונה את עצמה?

1. שפה מכוונת הרדמה

“ביקושים כבושים”, “היצע קרקעות מוגבל”, “בנייה חדשה תפתור הכול”.

שפה שמגינה על בועה.

2. סלקטיביות של נתונים

מתעלמים מכמות הדירות הריקות, מהמלאי הלא מכור, מה־DSCR, מהתשואות האפסיות.

3. שליטה בנרטיב

רוב הציבור לא פתוח לדוחי־נתונים.

הוא פתוח למניפולציה דרך כותרות.


5. האמת המטרידה – כת נדל"ן לא מתפרקת בהדרגה

כתות מתפרקות רק כשנוצר משבר אמיתי:

קריסה, חקירות, ירידות חדות, או אירוע קיצוני ואז כולם “מגלים את האמת”.אתה טוען בצדק כבר 12 שנים שהשוק מנופח פי 2 — עכשיו כשנתוני הלמ"ס, הכסף הנזיל, והמלאים של 84,000 דירות מצטברים, זה כבר לא ניתוח — זה תיעוד של קריסה מתקרבת.


6. האמירה שלי?

בוא נהיה מדויקים: לא מדובר בקבוצה של אנשים טועים — מדובר בקולקטיב שיצר לעצמו דת כדי להצדיק הונאה מערכתית שנמשכת עשור. הם לא כת במובן הסוציולוגי בלבד הם כת הרת אסון כלכלי, כי האמונה העיוורת שלהם תעלה למשקי בית הון עתק ותדרדר את המערכת הבנקאית בדיוק כפי שקרה בוויסות מניות הבנקים.


לפעמים נדמה לי שישראל לא סובלת מבועת נדל"ן אלא מכת נדל"ן.

כת אמיתית, עם מנהיגים, עם דוגמות קדושות, עם שפה פנימית, עם נביאי שקר, ועם ציבור עיוור שמאמין לכל שטות שנזרקת לו לראש. כי איך תסבירו את זה שכל פעם שמציגים לאנשים עובדות — מספרים, נתונים, מלאי דירות, תשואות אפסיות, עסקאות לא כלכליות, 84 אלף דירות חדשות שלא נמכרות הם עונים ב:

“ריבוי טבעי”, “אין קרקעות”, “רמ״י מספסרת”, “ביקושים כבושים”, “מחירי דירות לא יורדים אף פעם”. זו לא כלכלה. זו דת.

וכמו כל דת קיצונית — היא מתבססת על פחד, בורות, ושיווק אגרסיבי של אינטרסנטים. בכת הזו יש "נביאים":

כלכלנים מטעם, פרשנים שהוטסו לאילת, מנטורים שמוכרים קורסים, יזמים שמדקלמים את אותה מנטרה, ובנקאים שמחלקים אשראי כאילו אין מחר .יש גם "ספר תורה":

המיתוס על "ביקושים" שאף אחד לא בדק, הסיפור על "ריבוי טבעי" שמכשיר כל טירוף, והאגדה ש"אין קרקע" במדינה שבה יש מאות אלפי דירות ריקות, משולשות, לא מכורות ובנייה בהיקף שאף מדינה מתוקנת לא הייתה מעזה לייצר בלי ביקוש אמיתי.וזה הדבר שכולם מפחדים להגיד:

גם כתות מתפוצצות בסוף. תמיד. בלי יוצא מן הכלל. ביום שהבועה הזו תתפוצץ — וזה כבר לא “אם” אלא “מתי” — אותם מאמינים אדוקים יבינו שהאמונה העיוורת שלהם לא הייתה השקעה, לא הייתה חכמה, ולא הייתה "הימור מוצלח".

זו הייתה כת.

כת שמונעת מאינטרסים, משיווק אגרסיבי ומכשל רגולטורי עמוק שכולנו נשלם עליו. כל עוד אנשים ממשיכים להאמין בנרטיב במקום במספרים —

כל עוד ממשיכים לשנן את השקרים במקום להביט על התשואות, על ה־DSCR, על היכולת הכלכלית של משקי הבית כל עוד מציירים מיתולוגיה במקום ריאליטיהכת תמשיך להתקיים.

עד שיום אחד המציאות תעשה את מה שהגיון כבר עשה לפני שנים: לפרק אותה.



פוסט סטירי: כת הנדל״ן – ברוכים הבאים לבית המקדש של ההזיה

ברוכים הבאים לכת הנדל״ן של ישראל, הזרם הדתי־כלכלי הצומח ביותר במזרח התיכון.

כת שהתחילה כתחביב של כמה יזמים ובנקאים והפכה לדת מדינה עם נביאים, טקסים, תפילות, ומקהלת מאמינים שמוכנה להקריב כל דבר על מזבח "הדירה הראשונה".כמו כל כת רצינית, גם לכת הנדל"ן יש אמונות על־טבעיות:

  • ריבוי טבעי הוא אל כל־יכול: הוא מסביר הכול. רעידות אדמה, ירידת תשואות, מלאי דירות שלא נמכרות, אפילו את יובש הכינרת.
  • קרקע אין! למרות שכשנוסעים בכביש 6 יש יותר קרקע חשופה מאנשים במדינה.
  • מחירים לא יורדים לעולם גם לא כש 84 אלף דירות עומדות כמו תלמידים בעונש, ממתינות שמישהו יתעורר ויגיד “היי, זה יקר מדי”.

המאמינים של הכת הם אנשים טובים.

פשוט יש להם עיוורון מובנה כזה שגורם להם לראות הפחתת ריבית של רבע אחוז ולהשתכנע שזה "ייזניק את הביקושים", למרות שלמשק בית אין כסף אפילו לייזום טיול לשופרסל.

מי הם זקני הכת?

  • הבנקאים – כהני הדת. הם מחלקים משכנתאות כמו ממתקים, ואז מסבירים לציבור למה השוק “יציב”.
  • היזמים – האוואנגליסטים. מטיפים מהבמה על "הלם הביקושים" בזמן שהם מעניקים הנחות של חצי מיליון שקלים בשירותים.
  • התקשורת – מחלקת השיווק של הכת.
    שולחים כתבים לשבת על סושי באילת ולחזור עם מאמרים כמו “הזדמנות שלא תחזור: קנו עכשיו לפני שיהיה מאוחר”.

הפולחן המקודש: “ספרו לי בכמה נמכרה הדירה ליד”

זה פחות או יותר טקס החניכה הרשמי.

עזבו תשואה, ריבית, יכולת החזר, DSCR שטויות של אנשים חושבים.

העיקר שהשכן שילם 3.2 מיליון, אז גם אתה תשלם.

זה כת. אין צורך בשכל. רק אמונה.

וכמובן יש גם ניסים

נס מספר 1: איך דירה ששווה 1.5 מיליון נמכרת ב־3 מיליון “כי השוק החליט”.

נס מספר 2: איך אנשים מצליחים להאמין לזה.

נס מספר 3: איך הרגולטורים עומדים מהצד ומוחאים כפיים למופע.

מה יקרה ביום שהנס ייגמר?

הכת תתחיל להתפרק כמו כל כת היסטורית:

ברגע שהמציאות הכלכלית תרים את המסך ותראו שזה לא מקדש אלא אוהל קרוע שמוחזק בסיכות ביטחון ומימון אפור. ואז יבוא גל של "איך לא ראינו?", "איך האמנו?", "זה היה ברור!",

ויאמרו אותם אנשים שעד אתמול קראו לך היסטרי, פסימי וקונספירטור. ככה זה כשדת מבוססת על משכנתא במקום על היגיון.


תינוקות שנישבו – דור שנולד הישר אל תוך הכת

ויש גם תינוקות שנישבו.

לא מהסוג התלמודי מהסוג הכלכלי. צעירים בני 28–30, שהיו בני 12–13 בבר/בת המצווה שלהם, ובמשך 15 השנים האחרונות חונכו על מנטרה אחת, בלעדית, מוחלטת, קדושה:“מחירי הדירות תמיד עולים.”זו הבר מצווה הכלכלית שלהם.

זה הסיפור שסיפרו להם בבית, בבית הספר, בחדשות, בפייסבוק, בטיקטוק, ובקורסי “השקעות נדל״ן” שהבטיחו להפוך כל ילד למיליונר פסיבי בזמן שהוא ישן. 

הם גדלו בעולם שבו:

  • דירות מתייקרות יותר מהר ממשכורות.
  • יזמים מוכרים אשליות עם קריינות דרמטית.
  • הבנקים עושים כל מה שאפשר כולל מה שאסור כדי להגדיל אשראי.
  • התקשורת דקלמה כמו תוכי את מסרי היזמים: “מחירים רק יעלו”.
  • המשקיעים צחקו כל הדרך אל הבועה.
  • אף אחד לא הראה להם נתונים.

הם לא אשמים הם פשוט נולדו בתוך כת. זו לא אמונה שהם בחרו.

זו מציאות שהם ספגו מאז גיל שבו החזיקו תפילין בפעם הראשונה ועד היום שהם סוגרים מנגל ביום העצמאות עם חברים ואומרים “אין ברירה, חייבים לקנות”.הם לא ראו ירידות מחירים.

הם לא חוו שוק הגיוני.

הם לא מכירים תשואה חיובית.

הם לא ראו בנק נזהר.

הם לא חוו אחריות רגולטורית.

הם נולדו אל תוך אשליה — ולכן הם גם האחרונים שיזנחו אותה. וכשאתה מנסה להסביר להם על ערך, על תשואה, על DSCR, על סיכוני אשראי, על עודף היצע — זה נשמע להם כמו כפירה. הם לא יודעים שהם בני ערובה של נרטיב. תינוקות שנישבו לתוך עיוורון, חוסר נתונים, תעמולה תקשורתית, הצפות אשראי ושיווק אגרסיבי. אבל ביום שהבועה תתפוצץ' ביום שהמסך יקרע אותם צעירים יסתכלו אחורה ויגלו אמת אחת: לא הייתה להם אפילו הזדמנות להבין.

הם נולדו לתוך הכת ורק כעת הם יוצאים ממנה.

📦 English Summary Box

Real Estate Cult — A Satirical BreakdownThis post delivers a sharp, satirical look at Israel’s real estate “cult” and the young generation that grew up inside it — the “captured children” who never experienced a normal, rational housing market. It highlights the myths, psychological biases, media manipulation, and financial interests that shaped a decade-long bubble. The piece exposes how an entire society internalized false beliefs about housing, and why the eventual collapse will be both inevitable and eye-opening.

04Dec

השוואה מקצועית בין מחיר לשווי בשוק הנדל"ן: מה באמת יציב, מה הימורי, ואיך ניתן לזהות פערים שמאותתים על בועה. טבלה ברורה שמציגה את ההבדלים המהותיים בין שווי פונדמנטלי לבין מחיר תנודתי.


מחיר מול שווי: שני עולמות שונים

שווי הוא גודל כלכלי-פונדמנטלי.

הוא נגזר מנתונים אמיתיים: הכנסות, תשואה, עלויות, ריבית, סיכון ויכולת החזר.

הוא בר-קיימא, יציב יחסית, כמעט שאינו "מתפרץ" ואינו קורס בבת אחת.

שווי משתנה רק כאשר משתנים היסודות הכלכליים.

שווי = מראה של המציאות הכלכלית. לא של מצב הרוח.

לעומת זאת: מחיר הוא נגזרת של התנהגות פסיכולוגית, תקשורתית, זמנית.

מחיר יכול להיות מוצלח, אבל הוא עדיין הימור.

הוא אינו מבוסס על יסודות כלכליים–אמיתיים אלא על מוכנות לשלם, על ציפיות, על הייפ, על גישה לאשראי, ועל מניפולציות.

מחיר = מראה של רגשות ופחדים. לא של ערך.

למה המחיר לא מחזיק לאורך זמן?

כי מחיר שמנותק משווי הוא תופעה לא יציבה:

  • הוא מושפע מבהלה, FOMO, לובי תקשורתי, "תפסו מהר".
  • הוא עולה מהר מדי ויורד מהר עוד יותר.
  • הוא מתרסק ברגע שהכלכלה האמיתית מתערבת: ריבית, תזרים, החזר חוב, רמת סיכון.

לכן מחיר יכול לטפס לגבהים דמיוניים, אבל גם לקרוס ב-30%–50% ברגע אחד כשהמנגנון התומך בו מתפרק.

שווי אינו מתנהג כך, כי הוא מבוסס על יכולת אמיתית של נכס לייצר תזרים.

תנודתיות: המחיר רוקד; השווי עומד.

  • מחיר יכול לקפוץ 20% בשנה או ליפול 15% בחצי שנה.
  • שווי כמעט לא זז בתנודות חדות. הוא עולה או יורד בהדרגה בהתאם לריבית, תשואה, ועלויות מימון.

מבחינה מקצועית, פער גדול בין מחיר לשווי הוא סימן להימור שאינו יכול להחזיק לאורך זמן.


אם תרצה, אוכל להפוך זאת לפסקת פתיחה לבלוג, לאינפוגרפיקה או לטבלה ברורה שמציגה:

  • מחיר = תנודתי, הימורי, פסיכולוגי
  • שווי = כלכלי, יציב, פונדמנטלי

טבלה: מחיר מול שווי – שתי מציאויות שונות

היבטשווי (Value)מחיר (Price)
מהותגודל כלכלי פונדמנטלי המבוסס על נתוני אמתתוצאה של התנהגות, ציפיות, פסיכולוגיה ושיווק
מקורתזרים, תשואה, ריבית, סיכון, יכולת החזרהיצע וביקוש רגעיים, נרטיב תקשורתי, הטבות מימון
יציבותיציב, בר-קיימא לאורך זמןתנודתי, עלול להשתנות בחדות
סיכוןנמוך – מבוסס יסודותגבוה – מבוסס הימור
קשר למציאות הכלכליתישיר וברורלעיתים מנותק לחלוטין
השפעת ריבית ומימוןמחושבת כחלק אינטגרלי מהשווילרוב נדחקת לשוליים בעת "הייפ" שוקי
תנודתיותנמוכהגבוהה מאוד
כיוון קצר-טווחכמעט ואינו משתנה בחדותיכול לטפס מהר ולהתרסק מהר
יכולת חיזויגבוהה – מבוססת מודלים כלכלייםנמוכה – מושפעת ממניפולציות ומסנטימנט
קיימות לאורך זמןמחזיק לאורך שניםלא מחזיק כאשר הכלכלה מתערבת
בדיקת מציאות (Reality Check)עובר תמידנכשל בעת משבר מימון או עליית ריבית
ביטוי בבועותשווי נשאר נמוך ויציבמחיר מתנפח מעבר לכל הגיון כלכלי
מדד בריאות השוקמשקף כלכלה ריאלית ומתוקנתמשקף עיוותים ואשראי זול
מה קורה כשמערכת האשראי משתנה?השווי מותאם בעדינותהמחיר קורס בבת אחת



Summary Box (English)

Price vs. Value – Two Different Realities

  • Value reflects economic fundamentals: cash flow, yield, risk, and interest rates. It is stable, sustainable, and grounded in reality.
  • Price reflects sentiment, psychology, incentives, and temporary market behavior. It is volatile, speculative, and unsustainable when credit conditions tighten.
  • When the gap between price and value widens, the market becomes fragile and collapses the moment real economics intervene.

Bottom line:

Value endures. Price breaks.

03Dec

היכן קוברים את בעלי החיים שנפטרים? האם יש בתי קברות לחיות מחמד? ניתוח משפטי-תכנוני של הסבת קרקע חקלאית לבתי קברות לא חוקיים לחיות מחמד בישראל. בחינת סיכוני האכיפה של רמ"י, הפרת דיני החכירה, וההשלכות התברואתיות של קבורה בלתי מוסדרת.

 ניתוח משפטי-תכנוני של בתי קברות לחיות מחמד בישראל והסבת קרקע חקלאית לשימוש מסחרי אסור

מבוא והיקף הדו"ח

הדו"ח הנוכחי נועד לספק חקירת עומק רגולטורית, תכנונית ומשפטית של תופעת בתי הקברות לחיות מחמד בישראל. הניתוח מתמקד בשאלה המרכזית: האם וכיצד חקלאים מנצלים שטחים חקלאיים שבבעלותם או מוחכרים מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומסבים אותם באופן בלתי חוקי להקמת בתי קברות מסחריים לחיות מחמד. התופעה מעוררת קונפליקט חריף בין צורך ציבורי ואנושי עמוק לפרידה מכובדת מחיות מחמד, לבין מדיניות השמירה על הקרקע החקלאית והבריאות הציבורית.1 ניתוח זה יבחן את המבנה הארגוני-משפטי של יוזמות אלו, את הסיכונים המשפטיים והכלכליים הנשקפים לחקלאים המעורבים, ואת כלי האכיפה העומדים לרשות המדינה. הדו"ח נכתב מנקודת מבט משפטית-תכנונית, תוך שימת דגש על הפרת ייעוד הקרקע והשלכותיה הדרסטיות על דיני החכירה והאכיפה במקרקעין.



פרק א': המסגרת הרגולטורית: הפער בין צורך לחוק וההשלכות הסביבתיות

1.1. המציאות בישראל: דרישת הציבור לקבורה מכובדת והיעדר מענה מוסדר

בישראל, כ-50,000 כלבים נפטרים מדי שנה, וזאת ללא ספירת חיות מחמד אחרות.1 הפרידה מחיית מחמד נתפסת על ידי הבעלים כרגע רגשי ומשפחתי הדורש מענה מכובד ופיזי להנצחה.3הצורך האנושי הזה אינו תופעה מודרנית; ממצאים ארכיאולוגיים בבית הקברות העתיק לכלבים באשקלון, שתוארך לסביבות שנת 500 לפני הספירה, מעידים כי הצורך בטקס פרידה מסודר ומכובד מכלבים הוא רכיב תרבותי עמוק וממושך.5 הכלבים באשקלון נקברו בבורות נפרדים, בצורה מסודרת, והיחס אליהם לא היה מקרי.5 למרות ההכרה ההיסטורית והצורך העכשווי, הרגולציה המודרנית אינה מספקת מענה הולם.האפשרות היחידה שהמדינה מכירה בה כפתרון רשמי לסילוק פגרי בעלי חיים היא העברת הגופה, בדרך כלל דרך מרפאות וטרינריות, למתקן הכילוי (rendering plant) בעין המפרץ.1 חשוב להדגיש כי מתקן זה אינו מוסד קבורה או קרימטוריום מכבד, אלא מתקן לניהול פסולת ביולוגית. במתקן מתבצע מחזור של גופות בעלי חיים – בין אם חיות משק או חיות מחמד – באמצעות תהליך של בישול להפרדת שומן המשמש כדלק, וייצור קמח בשר מהשאריות לדישון קרקע.6 פתרון זה נתפס בעיני בעלי חיות מחמד רבים כבלתי מכבד, מה שדוחף אותם לחפש חלופות פרטיות.1

1.2. הוראות חוק שמירת הניקיון: סיווג קבורה בלתי מורשית כסכנה ציבורית

בהיעדר חלופות קבורה מוסדרות, רבים בוחרים בקבורה עצמית בטבע, בחצרות פרטיות או בשטחים חקלאיים, אך החוק אוסר על כל אחת מאפשרויות אלה.1 מבחינה משפטית ותברואתית, החוק רואה בקבורת בעלי חיים במקומות לא מורשים כהשלכת פסדים (פגרי בעלי חיים) ברשות הרבים, מה שמסכן את איכות הסביבה ואת בריאות הציבור.1הסיווג המשפטי של קבורה לא מוסדרת כ"השלכת פסדים" הוא קריטי, שכן הוא מבסס את ההפרה על דיני איכות הסביבה והתברואה. גופות שלא טופלו כראוי עלולות לזהם את הקרקע ומקורות מים, ולהפיץ מחלות זיהומיות כגון סלמונלה ואנתרקס.1 מסיבה זו, אדם פרטי המבצע קבורה בלתי מורשית חשוף לקנסות על פי חוק שמירת הניקיון, הנעים בין 1,000 ש"ח ל-3,000 ש"ח, בהתאם לרגישות המקום.7



1.3. הריק הרגולטורי כמניע השוק השחור

הכשל המדיני הבולט הוא היווצרות של ואקום רגולטורי. המדינה אוסרת קבורה פרטית מטעמים בריאותיים וסביבתיים, ובכך מכירה בצורך לסילוק מוסדר, אך מספקת רק פתרון תברואתי (כילוי) במקום פתרון מכבד.1ריק זה יוצר לחץ ביקוש גבוה בשוק השחור. אנשים רבים מוכנים לשלם סכומים משמעותיים (החל מ-2,200 ש"ח לקבורה פרטית) עבור חלקה מסומנת ומצבה בבית קברות לחיות.3 לחץ ביקוש זה הוא הגורם הכלכלי המניע את היזמים, לרוב חקלאים, להסתכן בהפרת ייעוד הקרקע ולהקים יוזמות פרטיות לא חוקיות (כ-4 עד 5 יוזמות כאלה פועלות בארץ).1 ניתוח זה מבהיר כי האכיפה נגד בתי קברות אלה משרתת מטרה כפולה: שמירה על ייעוד הקרקע ושמירה על בריאות הציבור, מה שמחזק את עמדת התביעה כנגד מפעילים אלו.




פרק ב': המעמד התכנוני של קרקע חקלאית ודיני החכירה – איסור השימוש החורג

2.1. עקרונות שמירת הקרקע החקלאית והגבלות התכנון

קרקע חקלאית ושמירה על שטחים פתוחים מהווים אבן יסוד במדיניות התכנון הפיסי בישראל.2 חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, הוא המכשיר העיקרי להסדרת שימושי הקרקע, והוא מעניק סמכויות נרחבות לוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (ולקח"פ) למניעת פיתוח בלתי הפיך בשטחים אלה.2בהקשר זה, "שימוש חקלאי" מוגדר באופן צר כפעילות המיועדת ישירות לייצור חקלאי, כגון גידול יבולים או בעלי חיים.7 הפעלת בית קברות לחיות מחמד, אף אם הוא ממוקם בלב שטח פתוח, נחשבת לפעילות מסחרית מובהקת הכוללת מכירת חלקות וגביית תשלום עבור שירותי קבורה.7 משכך, שימוש זה אינו עולה בקנה אחד עם ייעוד הקרקע החקלאי, ומסווג כ"שימוש חורג" או "שימוש אסור" על פי חוק התכנון והבנייה.1היות שקרקעות אלו מיועדות לחקלאות בתכניות המתאר, הסיכוי לאשר תכנית תכנונית שתשנה את ייעוד הקרקע באופן רשמי לבית קברות הוא אפסי, נוכח מדיניות התכנון הלאומית המבקשת לשמר את הקרקע כמשאב לאומי.

2.2. קרקעות רמ"י וחוזי החכירה: ההשלכות על חקלאים חוכרים

חלק ניכר מבתי הקברות הלא מוסדרים ממוקם על אדמות המנוהלות על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומוחכרות לחקלאים בחוזים ארוכי טווח.1 חוכרי הקרקע מכוח חוזה החכירה נדרשים להשתמש בה אך ורק למטרות חקלאיות, כגון גידול מטעים או חממות.9הסבת קרקע חקלאית לבית קברות מסחרי מוגדרת כשימוש בלתי חוקי בקרקע חקלאית וכ"שימוש אסור" החורג באופן יסודי מתנאי החכירה.7 הפרה זו חושפת את החקלאי לסנקציות הדרסטיות של רמ"י, אשר כוללות דרישה לפינוי הקרקע, חיובים כספיים נוספים ובעיקר – ביטול חוזה החכירה.7החקלאי החוכר עומד אפוא בפני "סכנה כפולה": אכיפה תכנונית-פלילית על השימוש החורג, ואכיפה חוזית-מקרקעית על הפרת תנאי החכירה.7 האיום של ביטול החכירה, העלול להוביל לאיבוד זכויות השימוש בנחלה החקלאית כולה, מהווה את כלי ההרתעה החזק ביותר בידי רמ"י. הדבר משקף את המאבק בין התמריץ הכלכלי המיידי (הרווח מהשימוש המסחרי) לבין המדיניות הלאומית לשימור משאב הקרקע.2


פרק ג': ניצול שטחים חקלאיים – מודלים ארגוניים וניסיונות הסוואה

3.1. מודלי הפעולה של בתי הקברות הלא-מוסדרים

בתי הקברות הפרטיים לחיות מחמד פועלים באמצעות מספר מודלים עיקריים, כולם תחת מעמד חוקי לא יציב.1

  1. מודל הפעלה ישיר: חקלאי בעל זכות שימוש בקרקע (בין אם בבעלות פרטית ובין אם בחוכרים מרמ"י) מפעיל את בית הקברות בעצמו או כחלק מעסקו. הפעילות כוללת מכירת חלקות קבורה פרטניות (עם מצבה וסימון אישי) או קבורה משותפת (קבר אחים), המהוות מקור הכנסה מסחרי.1
  2. מודל השכרת משנה/שותפות: יזם פרטי, שאינו בעל זכויות בקרקע החקלאית, משיג דריסת רגל בשטח באמצעות שיתוף פעולה עם החקלאי החוכר או הבעלים.3 במקרים אלה, היזם מפעיל את האתר באופן מסחרי ומעביר תשלום לחקלאי, אך הבעלים או החוכר נותרים חשופים לאחריות מול רשויות האכיפה על השימוש החורג והפרת החוזה.3

חוסר היציבות של מודלים אלו מטיל את הסיכון הכספי והרגשי על הצרכן, רוכש החלקה. היעדר הסכם ישיר וסטטוטורי מבטיח כי במקרה של אכיפה, ייתכן אובדן כספי ופגיעה רגשית ללא כל הגנה משפטית.3

3.2. 'הגנת העצים': ניתוח הניסיון להציג קבורה כ"נטיעה חקלאית"

מפעילי בתי קברות לא מוסדרים אימצו טקטיקה משפטית בניסיון להסוות את השימוש האסור בקרקע. נהוג לשתול עצים, לעיתים עצי פרי בוגרים, מעל או בצמוד לקברים.7 המטרה היא להציג את הקרקע כבעלת "שימוש חקלאי" (מטע), ובכך לנסות להימנע מאכיפה תכנונית.בתי המשפט והרשויות דחו טענה זו באופן עקרוני, וקבעו כי שתילת העצים אינה משנה את סיווג הקרקע.7 הרשויות בוחנות את המהות הכלכלית והפונקציונלית של השימוש: מכירת חלקות קבר וניהול בית עלמין הם שימוש מסחרי מובהק, והעצים נתפסים כ"תחבולה משפטית" גרידא.7

3.3. הפרדוקס המשפטי של תום הלב בפסק הדין בבית ינאי

למרות הדחייה העקרונית של טענת השימוש החקלאי, טקטיקת "נטיעת העצים" יצרה פרדוקס משפטי משמעותי בפסק הדין המפורסם הנוגע לבית הקברות במושב בית ינאי.7בפרשת בית ינאי, רמ"י דרשה להשיב את הקרקע לייעודה החקלאי על ידי פינוי שרידי בעלי החיים ועקירת המצבות. החוכרים טענו כי פינוי השרידים יחייב עקירה של עצי פרי בוגרים שניטעו מעל הקברים.7בית המשפט קבע כי על רמ"י, כרשות ציבורית וכבעלת הקניין, לפעול על פי עקרון תום הלב.10 השופט שטרנליכט קבע כי עקירת העצים כרוכה בהוצאות גדולות והתארגנות לוגיסטית מורכבת.10 מאחר שלא הוכח כי השארת השרידים גורמת לנזק סביבתי או אחר, בית המשפט הורה לרמ"י להימנע מפינוי השרידים ולהותיר את העצים והקברים במקומם.7פסק הדין, שאושרר בבית המשפט המחוזי, מהווה תקדים המגביל את יכולתה של רמ"י לאכוף השבה לקדמותה באופן רטרואקטיבי, במיוחד כאשר ההפרה יצרה מצב קבוע המעורב בצמחייה בוגרת. בכך, הוא מציב סייג הומני וכלכלי בפני דרישות האכיפה, ומעביר את כובד המשקל לאכיפה מונעת בשלבים מוקדמים.



פרק ד': האכיפה הרגולטורית: סנקציות והשלכות על הכלכלה החקלאית

4.1. פירוט הסנקציות על שימוש בלתי חוקי בקרקע חקלאית

הקמה והפעלה של בית קברות לחיות מחמד על קרקע חקלאית חשופה למספר רבדים של סנקציות משפטיות חמורות, המופעלות על ידי רשויות שונות:

  1. סנקציות תכנוניות (הוועדות המקומיות והארציות לאכיפה): הפעלת בית קברות מהווה שימוש חורג מייעוד הקרקע.7 השימוש הבלתי חוקי חושף את המפעילים ובעלי הקרקע לקנסות מנהליים בסכומים גבוהים, הנעים מעשרות לאף מאות אלפי שקלים, ולעיתים מוטלים על בסיס יומי.7 כמו כן, מונפקים צווי הפסקת שימוש וצווי הריסה למצבות, גדרות ומתקנים שהוקמו בשטח.7
  2. סנקציות פליליות: במקרים חמורים, מוגשים כתבי אישום פליליים נגד המפעילים והבעלים, העלולים להסתיים בהרשעה, קנסות כבדים נוספים ועונשי מאסר על תנאי.7 לדוגמה, בבית הקברות בבית ינאי המפעילים הורשעו וחויבו בקנסות משמעותיים.7
  3. סנקציות רמ"י (ביטול חכירה): האיום החמור ביותר עבור החקלאי החוכר אדמות מדינה הוא ביטול חוזה החכירה. רמ"י יכולה לדרוש את פינוי הקרקע, לחייב את החקלאי בתשלום דמי שימוש ראויים רטרואקטיביים עבור תקופת השימוש המסחרי הבלתי חוקי, ובכך להסיר את זכות החקלאי להחזיק בנחלה.7

4.2. תקדימי אכיפה בישראל והשלכותיהם

במהלך השנים נסגרו מספר יוזמות פרטיות שהוקמו על קרקע חקלאית בעקבות הליכי אכיפה משפטיים. דוגמאות בולטות הן בית הקברות במושב עין ורד, בית הקברות בבית ינאי ו"גן המלאכים" בעין איילה ליד חיפה.1הליכים אלו מבהירים כי רשויות האכיפה מחויבות לפעול נגד הסבת הקרקע, בין אם היא בבעלות פרטית או בניהול רמ"י. עם זאת, כאשר בתי הקברות נסגרו, כפי שקרה בבית ינאי, בעלי חיות המחמד שרכשו חלקות קבורה נותרו ללא הגנה, עם הפסד כספי ואובדן רגשי של מקום ההנצחה.7העובדה כי למרות הקנסות הכבדים והסנקציה הקיומית של ביטול החכירה, עדיין פועלות בישראל כ-4 עד 5 יוזמות פרטיות 1, מעידה על כשל משמעותי במערך ההרתעה. הכשל נובע מכך שהרווח הכלכלי הפוטנציאלי מהשימוש המסחרי הבלתי חוקי עדיין עולה על הסיכון הנתפס של אכיפה רגולטורית, בעיקר בשל הדרישה העקבית של הציבור לפתרון זה.להלן סיכום הסנקציות המשפטיות העיקריות:סנקציות משפטיות על שימוש אסור בקרקע חקלאית לצורך קבורת חיות מחמד

סוג הקרקעזהות המפר העיקריבסיס משפטי להפרהסנקציות מרכזיות
קרקע רמ"י (חכירה)החוכר החקלאי, המפעילחוק התכנון והבנייה (שימוש חורג); חוזה חכירה (הפרה יסודית)ביטול חכירה, קנסות מנהליים (עד מאות אלפים), כתבי אישום, צווי הריסה
קרקע פרטית (חקלאית)בעלי הקרקע, המפעילחוק התכנון והבנייה (שימוש אסור)קנסות מנהליים גבוהים, כתבי אישום פליליים, צווי הפסקת שימוש
קבורה פרטית (חצר/טבע)אדם פרטי (בעל החיה)חוק שמירת הניקיון (השלכת פסדים)קנסות 1,000–3,000 ש"ח

פרק ה': ניתוח מעמיק של פסק הדין בבית ינאי – עקרון תום הלב מול ריבונות הקרקע

5.1. מהות הסכסוך והגבלת סמכויות הפינוי

פסק הדין בפרשת בית הקברות בבית ינאי מהווה מקרה מבחן משפטי מורכב בנוגע לאכיפה רטרואקטיבית של רמ"י על שימוש חורג בקרקע חקלאית.7 רמ"י דרשה, לאחר צו הסגירה וההרשעה, לפנות את הקרקע לחלוטין משרידי בעלי החיים ומהמצבות, במטרה להשיב את המצב לקדמותו (כלומר, לשימוש חקלאי בלבד).10הנקודה המשפטית העיקרית נגעה לאיזון בין ריבונותה הקניינית של רמ"י בקרקע לבין חובתה לפעול כרשות ציבורית בתום לב, במיוחד כאשר הדרישה לפינוי כרוכה בעלויות וסיבוכים משמעותיים.10

5.2. ההכרעה על בסיס עקרון תום הלב והנזק הלוגיסטי

בית המשפט השלום בפתח תקווה קיבל את טענת החוכרים, אשר טענו כי עקירת שרידי הקבורה תצריך עקירת עצי פרי בוגרים שנטעו בשטח.7 השופט קבע כי מאחר שלא הוכח כי השארת השרידים טומנת בחובה נזק סביבתי או בריאותי מתמשך, הדרישה של רמ"י לפינוי פיזי של השרידים, הכרוכה בהתארגנות לוגיסטית מורכבת ובהוצאות גדולות, חורגת מגדר פעולה בתום לב סביר.10כתוצאה מכך, בית המשפט הורה לרמ"י לחתום על בקשת המשפחה להיתר בנייה (להכשרת מבנה שנותר) והותיר את העצים והקברים במקומם.10 בנוסף, רמ"י חויבה בשכר טרחת עורך דין.10

5.3. משמעויות משפטיות של ההחלטה

פסק הדין בבית ינאי, שאושרר בערכאה גבוהה יותר, יוצר תקדים משפטי מורכב. מצד אחד, הוא מחזק את עמדת הרשויות בנוגע לאי החוקיות המהותית של בתי קברות אלו (השימוש נותר אסור והמפעילים חויבו בקנסות).7 מצד שני, הוא מטיל מגבלה משמעותית על יכולת האכיפה הרטרואקטיבית של רמ"י ורשויות התכנון להשיב את הקרקע לחלוטין לקדמותה לאחר שהשימוש החורג כבר התבסס והפך ל"קבוע" (למשל, על ידי שתילת עצים בוגרים).10משמעות הדבר היא, כי האסטרטגיה של נטיעת עצים, למרות שאינה מכשירה את השימוש כחקלאי, מעניקה למפעילי בתי הקברות הלא-חוקיים כלי מיקוח משפטי המקשה על הפינוי הפיזי המוחלט. מסקנה זו מחזקת את הצורך בשינוי מודל האכיפה, שיעדיף אכיפה מונעת בשלבי הקמה מוקדמים על פני ניסיונות פינוי מורכבים לאחר מעשה.


פרק ו': חלופות מוסדרות והשוואת שוק הפרידה מחיות מחמד

6.1. פתרונות שריפה (קרימטוריום) כחלופה מכובדת ומוסדרת

בהיעדר בתי קברות לחיות מחמד בעלי היתר רשמי 6, שירותי שריפת גופות (קרימציה) מהווים את החלופה המכובדת, ההיגיינית והמוסדרת ביותר הקיימת כיום.4

  • מעמד רגולטורי ותברואתי: שריפת גופות חיות מחמד אינה אסורה על פי ההלכה היהודית, בניגוד לבני אדם.4 מבחינה סביבתית, הקרימציה מונעת זיהום קרקע ומים ומבטיחה סילוק מלא של סיכונים בריאותיים הטמונים בפגרים.4
  • הבדלה בין קרימציה לכילוי: יש להבדיל בין שריפה אישית (קרימציה) המסופקת על ידי גורמים פרטיים, כגון "שלוות עולמים" בכפר הס 11, המאפשרת לבעלים לקבל את האפר בכד 8, לבין מתקן הכילוי התעשייתי בעין המפרץ, שאינו מכבד ואשר מטרתו היא מחזור פסולת ביולוגית.6

6.2. עלויות קבורה פרטית מול שריפה: ניתוח כוחות השוק

סקירת העלויות חושפת את כוחות השוק המניעים את הביקוש לקבורה לא חוקית:

  • קבורה לא מוסדרת בשטח חקלאי:
    • קבורה משותפת (קבר אחים): כ-1,000 ש"ח.8
    • קבורה פרטית (עם מצבה וסימון): החל מ-2,200 ש"ח.8
  • שריפה מוסדרת:
    • קרימציה אישית והחזרת אפר בכד: החל מ-2,500 ש"ח.8

השוואת העלויות מראה כי הפער הכלכלי בין קבורה פרטית לא מוסדרת (החל מ-2,200 ש"ח) לבין קרימציה אישית מוסדרת (החל מ-2,500 ש"ח) הוא זניח.8 מכאן נובע כי כשל המדיניות אינו נובע משיקולי מחיר, אלא נובע בעיקר מהיעדר מענה לצורך הרגשי במקום פיזי מוגדר וקבוע להנצחה ולביקור.3 ערכו הנתפס של מקום קבורה פיזי גובר על הסיכון המשפטי והעלות הנוספת.להלן השוואת חלופות הטיפול בגופות חיות מחמד בישראל:השוואת חלופות הטיפול בגופות חיות מחמד בישראל

אפשרות סילוק/פרידהמעמד חוקי/תכנונייתרון מרכזיחיסרון מרכזיעלות ממוצעת
מתקן כילוי (עין המפרץ)מוסדר (פסולת ביולוגית)פתרון תברואתי מלא, נקי מסיכוניםאינו מכבד, ללא מרכיב פרידה אישיכלול בעלות וטרינרית
בתי קברות פרטיים (חקלאי)שימוש אסורמספק מענה רגשי ומקום פיזי להנצחהמעמד חוקי לא יציב, חשוף להריסה וסגירההחל מ-2,200 ש"ח (פרטי)
קרימטוריום (שריפה פרטנית)פרטי, לגיטימימכובד, היגייני, ניתן לשמור את האפראינו מספק בהכרח מקום קבורה פיזי קבועהחל מ-2,500 ש"ח (פרטני)

פרק ז': מסקנות והמלצות מדיניות – קריאה להסדרת תחום הקבורה לחיות מחמד

7.1. מסקנות מרכזיות מהחקירה

  1. הפרת החוק המובהקת: הקמת בתי קברות מסחריים על קרקע חקלאית מהווה הפרה חמורה ומשולשת של דיני התכנון והבנייה (שימוש חורג), דיני המקרקעין (הפרת חוזי חכירה של רמ"י) ודיני שמירת הניקיון (השלכת פסדים).1 חקלאים המעורבים בפעילות זו חשופים לסיכון קיומי משפטי-כלכלי חמור, כולל ביטול החכירה.
  2. כשל האכיפה הרטרואקטיבית: כפי שהודגם בפרשת בית ינאי, ניסיונות אכיפה המכוונים לפינוי פיזי של שרידים וצמחייה בוגרת לאחר הקמת האתר, עלולים להיכשל או להיות מוגבלים על ידי עקרון תום הלב. עלויות הפינוי הלוגיסטיות והמשפטיות הופכות את האכיפה הרטרואקטיבית לבלתי יעילה ומסורבלת.10
  3. כשל רגולטורי מודע: הריק הרגולטורי, הנובע מהיעדר פתרון מדינתי מכבד שאינו תברואתי גרידא, הוא הכוח המניע מאחורי השוק הבלתי חוקי.1 כשל זה מעביר את הסיכון המשפטי, הכלכלי והרגשי אל הצרכן (בעל חיית המחמד).3

7.2. המלצות למדיניות תכנונית ורגולטורית

כדי לצמצם את תופעת הסבת הקרקע החקלאית לשימושים אסורים אלה, יש לנקוט בשילוב של הסדרה ושינוי אסטרטגיית אכיפה:

  1. הקצאה מוסדרת של קרקע לא חקלאית (תכנון):יש לבחון באופן יזום הקצאת שטחים מוגדרים, שאין להם ערך חקלאי גבוה או שהם רגישים סביבתית (כגון קרקעות מזוהמות או אזורי חיץ), לטובת בתי קברות מורשים לחיות מחמד. יש לבצע זאת באמצעות תכנית מתאר מפורטת שתחייב עמידה בדרישות תברואתיות מחמירות (כגון מרחק ממקורות מים, כדי למנוע זיהום).1 הקצאת קרקע רשמית תפחית באופן משמעותי את הביקוש לפתרונות הבלתי חוקיים בקרקע החקלאית.
  2. עידוד והסדרת שוק הקרימטוריומים:יש לפשט וליעל את תהליך הרישוי עבור מתקני שריפה פרטיים ואישיים.4 הרחבת ההיצע של קרימציה אישית במחיר תחרותי מספקת חלופה היגיינית ומכבדת שאינה צורכת קרקע חקלאית.

7.3. המלצות לאסטרטגיית אכיפה (רמ"י והיחידה לאכיפה)

  1. מעבר לאכיפה מונעת (Proactive Enforcement):לאור המורכבות והעלות של אכיפה רטרואקטיבית כפי שהתגלתה בפרשת בית ינאי 10, רמ"י והיחידה הארצית לאכיפה במקרקעין צריכות להשקיע משאבים בפיקוח תדיר וצווי הפסקת עבודה בטרם עת, כלומר בשלבי ההקמה המוקדמים. הפעלת צווי מניעה מנהליים בשלב בו הקרקע טרם "הוטמנה" בשרידים וצמחייה בוגרת, תנטרל את ההגנות המשפטיות המבוססות על עקרון תום הלב.
  2. הגברת מודעות הציבור והפחתת הביקוש:רשויות האכיפה (רמ"י, משרד החקלאות, משרד הפנים) צריכות לפרסם אזהרות מפורשות לציבור המדגישות את חוסר היציבות המשפטית והסיכון לאובדן הקבר במקרה של רכישת חלקה בבית קברות בלתי מורשה. פעולה זו מכוונת להפחית את הביקוש המממן את המשך השימוש הבלתי חוקי בקרקע ציבורית.3

האם התופעה של קבירת בעלי חיים בשטחים חקלאיים גורמת לזיהום קרקע? 

מכוני הפסדים נועדו לגידולים מהחי עבור החקלאים וחל איסור בחוק להשליך פגרים בחיק הטבע.


הפער בין הצורך הרגשי בקבורה מכובדת לבין הדרישות המחמירות של בריאות הציבור ואיכות הסביבה.אכן, לתופעה של קבורת חיות מחמד בשטחים חקלאיים, בפרט כאשר היא מתבצעת באופן לא מוסדר ובהיקף מסחרי, ישנן השלכות סביבתיות ותברואתיות חמורות שהן הנימוק המרכזי לאיסור החוקי.להלן הרחבה על סוגיות זיהום הקרקע וניהול הפסדים בישראל:

1. הסיכון לזיהום קרקע ובריאות הציבור מקבורה לא מוסדרת

החוק בישראל רואה בקבורת בעלי חיים במקומות לא מורשים – לרבות שטחים חקלאיים או חצרות פרטיות – כ"השלכת פסדים" (פגרי בעלי חיים) ברשות הרבים, עבירה על פי חוק שמירת הניקיון. סיווג זה נובע מהסיכון התברואתי הטמון בפגרים:   

  • זיהום קרקע ומקורות מים: גופות בעלי חיים שלא טופלו כראוי עלולות לזהם את הקרקע שבה נקברו  ואת מקורות המים הסמוכים, וזאת במיוחד בקרקעות חקלאיות ובשטחים פתוחים הנמצאים לעיתים קרובות בסמיכות לנחלים או לאזורים רגישים מבחינה אקולוגית.   
  • הפצת מחלות וטפילים: פגר חיית מחמד שאינו מטופל ומנוהל עלול להפוך למפגע בריאותי חמור. מחלות כמו סלמונלה, אנתרקס וטפילים מדבקים עלולים להתפשט מן הגופות ולסכן את בעלי החיים והצומח בסביבה, ואף את בריאות הציבור הרחב.   

הקנסות המוטלים על קבורה לא מורשית, הנעים בין 1,000 ש"ח ל-3,000 ש"ח לאדם פרטי (יותר במקומות רגישים) , מבססים את החומרה בה רואה המדינה את סיכון זיהום הסביבה.   

2. מתקני כילוי (Rendering) כפתרון התברואתי היחיד בחוק

הפתרון היחיד שהמדינה מכירה בו כיום לסילוק חוקי של פגרי בעלי חיים, כולל חיות מחמד, הוא באמצעות מתקן הכילוי (rendering facility) המנוהל על ידי חברת ביו-אקולוגיה בעין המפרץ.   מטרתו של מתקן זה היא תברואתית ותעשייתית, ולא מתן מענה מכבד:

  • ניהול פסולת ביולוגית: המתקן משמש לניהול ועיבוד פסולת ביולוגית, לרבות פגרים מחיות משק ומחיות מחמד.   
  • מחזור תעשייתי: הגופות עוברות תהליך של בישול (ולא שריפה מכבדת) לצורך הפרדת שומן המשמש כדלק, ואילו השאריות משמשות לייצור קמח בשר לדישון קרקע.   

למרות שמבחינה רגשית מתקן הכילוי אינו מהווה "כבוד אחרון" עבור רבים מבעלי חיות המחמד , הוא הפתרון הסטטוטורי היחיד המבטיח סילוק מלא של הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים הטמונים בפגרים.   

3. קרימציה כחלופה מוסדרת למניעת זיהום

בהיעדר בתי קברות מורשים, שירותי שריפת גופות (קרימציה) בקרמטוריומים פרטיים וייעודיים לחיות מחמד, כמו "שלוות עולמים" בכפר הס , נחשבים כיום לחלופה ההיגיינית והמוסדרת ביותר.   היתרון המרכזי של הקרימציה הוא בכך שהיא מונעת לחלוטין זיהום קרקע ומים ומבטיחה סילוק מלא של סיכונים בריאותיים. מסיבה זו, היא עומדת בכל דרישות התברואה , ומהווה את הדרך הנקייה והבטוחה ביותר להיפרד מחיית המחמד, גם אם היא אינה מספקת את מקום הקבורה הפיזי.   

סקירה רגולטורית ומשפטית: דיני סילוק וקבורת חיות מחמד בעולם ובמדינות ה-OECD

1. תקציר מנהלים ומניעים חברתיים-כלכליים של הרגולציה בתחום הטיפול לאחר המוות

1.1. מגמת האנשת חיות המחמד והתרחבות שוק הטיפול לאחר המוות

שוק שירותי הלוויה לחיות מחמד העולמי מייצג כיום מגזר צומח במהירות, המונע על ידי שינויים סוציו-תרבותיים עמוקים ביחס לחיות מחמד נלוות. הערכה היא כי גודל השוק העולמי עמד על 1.97 מיליארד דולר בשנת 2024, עם תחזית צמיחה משמעותית ל-3.75 מיליארד דולר עד שנת 2030, המייצגת קצב צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של 11.45% מ-2025 ועד 2030. צפון אמריקה מחזיקה כיום בנתח ההכנסות הגדול ביותר בשוק זה, עם 36.89%. הצמיחה מונעת בעיקר על ידי "האנשת חיות המחמד", מגמה שבה בעלים רואים בהן בני משפחה לכל דבר. קשר רגשי עמוק זה מתורגם לביקוש גובר לשירותי קבורה וטיפול בכבוד בסוף החיים, לעיתים קרובות משקפים טקסים המקובלים בהלוויות אנושיות. לדוגמה, סקרים בארצות הברית מראים כי 97% מבעלי חיות המחמד מחשיבים אותן כחלק מהמשפחה. דפוסי ההתנהגות הללו מחייבים את המערכת הרגולטורית להכיר ולטפל בביקוש זה בצורה מותאמת. 

1.2. שיטות הסילוק: ההשלכות הרגולטוריות של דומיננטיות השריפה

בחינה סטטיסטית של שוק הטיפול לאחר המוות במדינות המפותחות מראה שריפה (קרמציה) היא השיטה הדומיננטית, הרחק לפני קבורה מסורתית. יותר מתשעים אחוזים (90%<) משירותי הטיפול בחיות מחמד כוללים שריפה, לעומת פחות מעשרה אחוזים (<10%) המיועדים לקבורה. דומיננטיות זו מעידה על העדפה רגולטורית וצרכנית כאחד. שריפה נתפסת כפתרון יעיל יותר מבחינת שטח, המאפשר ניידות (שמירת האפר בכד או פיזורו), והיגיינה, שכן היא אינה כרוכה בשימוש ארוך טווח בקרקע ופוטנציאל לזיהום הנלווה לקבורה. משמעות השליטה המוחלטת של השריפה היא שהדגש הרגולטורי עובר מתכנון שימושי קרקע (בתי קברות) לפיקוח על תהליכים תעשייתיים (מתקני שריפה, בקרת פליטות). קיים פער בין קצב צמיחת השוק המהיר (11.45% CAGR) לבין היכולת של החקיקה הציבורית והבריאותית להסתגל אליו. פער רגולטורי זה מוביל לכך שרשויות נאלצות להתאים מסגרות חוק קיימות – לעיתים קרובות בתחום הפסולת המוצקה או תוצרי הלוואי מן החי – לתעשייה רגשית ותובענית. העדר מסגרת ייעודית מוביל לכך שלשליש מבעלי חיות המחמד בבריטניה, לדוגמה, לא התאפשר לקיים את טקס ההלוויה הרצוי לחיית המחמד שלהם. 

1.3. הקונפליקט הרגולטורי המהותי: סנטימנט מול סיכון סניטרי

המסגרות הרגולטוריות המודרניות מחויבות לטפל בשאריות חיות מחמד כסיכון ביולוגי פוטנציאלי. הטיפול בהן כפוף לצו בריאות הציבור ומחייב פרוטוקולי ביו-בטיחות בסיסיים, כולל לבישת ציוד מגן אישי (PPE), הערכה ויזואלית מדויקת לוודא מוות, ושימוש במכשירים כמו אתים או מלקחיים להגברת המרחק בין המטפל לפגר. חוקי הקבורה (פרטית ומסחרית) מעוגנים בראש ובראשונה בהגנת הסביבה, במטרה למנוע זיהום מי תהום וליצור מטרד ציבורי. הדרישות המחמירות להקמת בתי קברות מסחריים (ראו סעיף 2.4) מציבות מכשול מבני משמעותי, שכן הן כרוכות בעלויות גבוהות של ייעוד קרקע ודרישות ריחוק סביבתיות קיצוניות. עלויות אלו מחזקות את דומיננטיות השריפה. 

2. המודל של האיחוד האירופי: רגולציה של תוצרי לוואי מן החי (ABP)

מדינות ה-OECD החברות באיחוד האירופי (EU), ובמדינות כגון גרמניה והממלכה המאוחדת (הממשיכה ליישר קו רגולטורי רב בתחום זה לאחר הברקזיט), פועלות תחת מסגרת רגולטורית מרכזית ומחמירה המבוססת על דיני תוצרי לוואי מן החי.

2.1. המסגרת היסודית: תקנות (EC) מס' 1069/2009

במסגרת הרגולטורית של האיחוד האירופי, שאריות חיות מחמד מסווגות כ"חומר מקטגוריה 3". זוהי הקטגוריה המיועדת לתוצרי לוואי מן החי (Animal By-Products – ABP) המסווגים בסיכון נמוך ואינם מיועדים לצריכה אנושית. מערכת זו מעוגנת בתקנת (EC) מס' 1069/2009 ובתקנת היישום הנלווית (EU) מס' 142/2011. המערכת מעניקה עדיפות עליונה להיגיינה, בקרת מחלות, ואיכות סביבה. המסגרת הרגולטורית האירופית רואה בשריפה ובטיפול לאחר המוות של חיות מחמד כחלק מתהליך עיבוד פסולת של קטגוריה 3. המשמעות היא שהרגולציה מפעילה סטנדרטים עקביים ומחמירים של היגיינה ובטיחות ביולוגית, הדומים לאלו החלים על מתקנים תעשייתיים אחרים, כגון מתקנים להפקת ביו-דיזל או אתרי שריפה רגילים. הדבר מבטיח ביטחון ביולוגי אך מעלה באופן משמעותי את עלויות התפעול והעמידה הרגולטורית. 

2.2. נתיבי סילוק מסחרי מפוקחים

מתקנים מסחריים (כגון מרפאות וטרינריות ונקודות איסוף מרכזיות) מחויבים לשלוח חומר מקטגוריה 3 למתקני עיבוד מאושרים. אלה עשויים לכלול מתקני שריפה (קרמטוריה), מתקני עיבוד (Rendering) או, בסטנדרטים גבוהים במיוחד, מתקני קומפוסט ועיכול אנאירובי (Biogas). בכל הנוגע לטכנולוגיות מתקדמות, כגון מתקני קומפוסט או ביוגז, נדרש אישור מיוחד בהתאם לסעיף 24 של התקנה העיקרית. מתקנים אלו חייבים לעמוד בתנאי היגיינה מחמירים המפורטים בנספח V של תקנה 142/2011, הכוללים דרישות כלליות למתקן (פרק I), דרישות היגיינה (פרק II), פרמטרים של טרנספורמציה (פרק III סעיף 1), ודרישות דגימה מיקרוביולוגית (פרק III סעיף 3). דרישות אלה מבטיחות שהתוצרים הנגזרים (כגון דשן או משפר קרקע) בטוחים מבחינה מיקרוביולוגית. 

2.3. חריג סטטוטורי: קבורה בקרקע פרטית (מדינת גרמניה)

מסגרת ה-ABP מאפשרת למדינות חברות להעניק חריגים לקבורת חיות מחמד פרטית, בכפוף לבקרות ספציפיות המצמצמות סיכונים סביבתיים.בגרמניה, מדינת OECD מרכזית, מותר לבעלים לקבור את חיית המחמד שלהם בשטח הפרטי שלהם בתנאי שהנכס אינו ממוקם באזור אגן ניקוז מוגן (Watershed Area). תנאי ביו-סניטרי מרכזי הוא שעצם הפגר חייב להיות מכוסה בשכבת אדמה בעובי של 50 סנטימטרים לפחות. דרישת עומק מינימלית זו נועדה להבטיח הכלה ביולוגית ולמנוע חשיפה. 

2.4. רגולציה של בתי קברות מסחריים בממלכה המאוחדת

הקמת בית קברות מסחרי לחיות מחמד בממלכה המאוחדת כפופה לשני סוגי פיקוח: אישור תכנון (הקשור לשימוש בקרקע) ורישום רגולטורי מטעם רשות בריאות בעלי החיים והצומח (APHA). הדרישות הסביבתיות לבתי קברות אלו הן קיצוניות ומבליטות את החשש הרגולטורי מפני זיהום מים:

  1. מרחק מינימלי של 250 מטר מכל באר, קידוח או מעיין המספק מי שתייה. 
  2. מרחק מינימלי של 30 מטר מכל מעיין או נתיב מים אחר. 
  3. מרחק העולה על 200 מטר מאתרים בעלי עניין מדעי מיוחד (SSSI). 

דרישות מרחק קיצוניות אלה מייצגות עלות רגולטורית כבדה להקמת אתרי קבורה מסחריים. הצורך בשטחי קרקע גדולים המרוחקים ממקורות מים ומאזורי יישוב מחזק מבנית את הדומיננטיות של שירותי השריפה, שאינם דורשים אילוצי מיקום גיאוגרפי דומים. גם לאחר השריפה, קבורה או פיזור של אפר עשויים לדרוש היתר סביבתי, אלא אם כן הפעילות עומדת בתנאים ספציפיים המפורטים בהצהרת עמדה רגולטורית (RPS). Table 1: Comparative Regulatory Standards for Private Pet Burial (Selected OECD Members)

תחום שיפוטהפילוסופיה המשפטית השלטתדרישת עומק קבורה מינימלידרישות ריחוק (מים/נכס)סיווג השאריות
ארה"ב (מדינה טיפוסית)דיני מטרד/קניין (ביזור)3 רגל (כ-1 מטר)נדרש מרחק מבארות, גופי מים וגבולות נכסים (למשל, 50–300 רגל)פסולת מוצקה / פסולת בעלי חיים
גרמניה (מודל האיחוד האירופי)תקנות ABP (חריג מרוכז)כיסוי אדמה של 50 ס"מ מינימוםאיסור באזורי אגן ניקוז מוגניםטל"ח קטגוריה 3 (חריג לקרקע פרטית)
בריטניה (בתי קברות מסחריים)תקנות ABP / דיני תכנון (מחמירים)לא רלוונטי (דגש על מיקום האתר)250 מ' ממקורות מי שתייה, 30 מ' מנתיבי מיםטל"ח קטגוריה 3

3. ניתוח משפטי השוואתי של קבורת חיות מחמד פרטית (המודל המבוזר של ה-OECD)

3.1. ארצות הברית: פיצול ודוקטרינת המטרד הציבורי

בניגוד למסגרת ה-ABP המרכזית של האיחוד האירופי, הרגולציה בארצות הברית מאופיינת בביזור רב. אין חוקים פדרליים לאומיים בנוגע לקבורת חיות מחמד. במקום זאת, החוק נקבע על ידי כל מדינה, מחוז או רשות מקומית בנפרד. העיקרון המנחה הוא בדרך כלל מתירני: קבורה מותרת בדרך כלל בנכס פרטי בבעלות הבעלים, ובלבד שהיא אינה מהווה סכנה בריאותית או מטרד ציבורי לשכנים. הדרישות הרגולטוריות המשותפות (במקומות בהם הקבורה מותרת) מתמקדות בבקרת סיכונים בסיסית:

  1. עומק: הקבורה דורשת בדרך כלל עומק מינימלי של 3 רגל (כ-91 ס"מ). 
  2. הפרדה: המצבה חייבת להיות מרוחקת מבארות, נחלים ומקורות מים, ולשמור על מרחק מגבולות נכסים שכנים (הדרישות נעות מ-50 רגל ועד 300 רגל בהתאם למיקום). 

3.2. שונות שיפוטית וסיווג כפסולת מוצקה

הפילוסופיה הרגולטורית בארצות הברית היא "מתירנית אלא אם כן מהווה מטרד", וזאת בניגוד לגישה האירופית שהיא "אוסרת אלא אם כן מתקיים חריג קפדני". הגישה האמריקאית מעניקה עדיפות לזכויות הקניין של הבעלים ולצרכיו הרגשיים, בעוד שהגישה האירופית ממוקדת בבקרת מדינה מרכזית על ביו-בטיחות.במדינות מסוימות, הרגולציה מחמירה יותר. מיזורי, לדוגמה, מסווגת שאריות בעלי חיים כפסולת מוצקה ולכן רואה בקבורה שיטת סילוק פחות מומלצת בשל פוטנציאל לזיהום מים. בהוואי, כלל מנהלי קובע כי הסילוק חייב להיעשות בשיטה "סניטרית ואנושית". חוסר האחידות גורם לכך שבעלי חיות מחמד חשופים לקנסות אם התקנות המקומיות שלהם שונות מהותית מחוקי המדינה, או אם הם עוברים דירה. 

3.3. המעבר המשפטי והרגשי: היברידיזציה בקליפורניה

תחום הקבורה המסחרית בארצות הברית מחייב גם הוא רגולציה. חוקי קליפורניה (Health and Safety Code) קובעים כי בעל נכס המייעד אותו לשימוש כבית קברות לחיות מחמד מחויב להקדיש את הקרקע לצמיתות באמצעות מסמך נוטריוני שיוקלט אצל רשם המחוז. הקדשה זו נשארת בתוקף עד לצו בית משפט, המבטיח את קביעות שטח בית הקברות. כמו כן, מתפתחת מגמה משפטית המכירה באופן פורמלי במעמד המשפחתי של חיות מחמד, כפי שמשתקף בהצעות חקיקה דוגמת AB528 בקליפורניה. הצעת חוק זו מאפשרת הצבת שרידי אדם ושאריות חיות מחמד באותה חלקה, גומחה או כספת, ובלבד שהם ממוקמים במכלים נפרדים. צעד רגולטורי זה מעביר את הדיון על שאריות חיות מחמד ממעמד של "פסולת" לתחום הרגיש של דיני הלוויות אנושיות. הצבת השרידים בכלי נפרדים שומרת על ההפרדה הביולוגית והמשפטית, אך ההיתר לקבורה משותפת מכיר פורמלית בקשר המשפחתי העמוק. 

4. מציאות תפעולית, שיטות חלופיות ופיקוח מקצועי

4.1. תפעול הקרמטוריום והגנת הצרכן

מכיוון ששריפה היא השיטה הדומיננטית (90%<), הפיקוח על תעשייה זו הופך להיות קריטי. תמחור שירותי השריפה נקבע על פי משקל חיית המחמד. לדוגמה, בבריטניה, המחירים נעים מ-200 ליש"ט לחיות קטנות (עד 10 ק"ג) ועד 300 ליש"ט לכלבים ענקיים (מעל 47.1 ק"ג). העלות הכוללת מורכבת מעלות השריפה הבסיסית, עלות כד או ארון קבורה, מזכרות נוספות ועלויות הובלה. ההבדל המרכזי בשירות הוא בין שריפה פרטנית (Individual Cremation), שבה מובטחת השבת האפר של חיית המחמד הספציפית לבעלים, לבין שריפה קולקטיבית (Communal Cremation), שבה מספר חיות נשרפות יחד והאפר המעורב מפוזר בגן זיכרון. שמירה על שלמות שרשרת המשמורת (Chain of Custody) בשריפה פרטנית היא חיונית לאמון הצרכנים. הרגולציה הקיימת מתמקדת בעיקר בהיגיינה ובטיחות (מודל ABP), אך חייבת להתפתח כדי לכלול בקרת איכות על הליך השריפה עצמו, כגון שימוש אפשרי בטכנולוגיות מעקב (כמו תגי RFID) להבטחת זהות השאריות המוחזרות. כחלק מההתמקצעות של תעשיית הטיפול לאחר המוות, קרמטוריה רבים מציעים שירותי תמיכה, חדרי פרידה אחרונים ואף שירותי ייעוץ. קיים גם ביקוש הולך וגובר לשירות "שריפה בנוכחות" (Attended Pet Cremation Service), המאפשר לבעלים לצפות בתהליך, תמורת תשלום נוסף. Table 2: Global Pet Funeral Services Market Segmentation and Growth Forecast

מדדשווי שוק 2024 (מוערך)גודל חזוי 2030קצב צמיחה שנתי מורכב (CAGR)סוג השירות הדומיננטי
שווי שוק (גלובלי)1.97 מיליארד דולר3.75 מיליארד דולר11.45% (2025-2030)שריפה (נתח ההכנסות הגבוה ביותר)
יחס סילוק (משוער)נתון לא רלוונטינתון לא רלוונטינתון לא רלוונטישריפה: >90%; קבורה: <10%

4.2. רגולציה של טכנולוגיות סילוק מתפתחות

הרצון למצוא שיטות סילוק בנות קיימא מוביל לאימוץ טכנולוגיות חדשות, אך אלה נתקלות בחסמים רגולטוריים משמעותיים, במיוחד במסגרת האיחוד האירופי.קומפוסט ועיכול אנאירובי: שיטות אלו נחשבות לאופציה ירוקה יותר, אך כדי להיות מאושרות במדינות ה-OECD המיישמות את תקנות ה-ABP, עליהן לעמוד בפרמטרים המחמירים ביותר של הפיכה ביולוגית (Transformation Parameters). דרישות הפיקוח דורשות בדיקות קפדניות כדי לוודא השמדת פתוגנים מלאה לפני שהתוצרים הסופיים, כגון דשן או משפר קרקע, משוחררים לשוק. המגבלה הרגולטורית הנוקשה מבטיחה בטיחות ציבורית אך עלולה לעכב את האימוץ הרחב של חלופות סביבתיות אלו על ידי הטלת עלויות הון ותפעול גבוהות. אקוומציה (הידרוליזה אלקלית): (מוזכרת כאופציה ירוקה ). שיטה מבוססת מים זו, המשתמשת בתמיסה אלקלית לפירוק רקמות, דורשת פיקוח רגולטורי מיוחד על טיהור שפכים וניהול מי הפסולת. מבחינה משפטית-סניטרית, היא מצריכה עמידה ברמת פיקוח מקבילה לזו של מתקני שריפה או עיבוד תעשייתי. 

4.3. פרוטוקולי חירום וסילוק המוני

במצבי משבר, כגון התפרצויות מחלות או אסונות טבע, סילוק אינדיבידואלי מושעה לטובת שיטות סניטריות מהירות ורחבות היקף. מטרת הפרוטוקולים היא למנוע סיכון לבריאות הציבור והתפשטות מחלות. קיימת היררכיה מועדפת לניהול תמותת בעלי חיים המונית : 

  1. אחסון זמני והעברה לעיבוד (Rendering): זו השיטה המועדפת, המציעה מערכת בטוחה ומשולבת יחסית התואמת לדרישות היסודיות של בקרת איכות סביבה ומחלות.
  2. סילוק במטמנות מאושרות: אם כושר העיבוד (Rendering) נמוך או מושעה, הטמנה במטמנה מורשית מציעה את הפתרון הסביבתי השני הטוב ביותר. 

המעבר לשיטות המוניות אלו מוודא שגם במצבי חירום, הסילוק יישאר במסגרת מערכת מנוהלת ומפוקחת.Table 3: Regulatory Requirements for ABP Transformation Plants (EU Model)

סוג המתקןתקנה של האיחוד האירופידגש האישור הנדרשדרישות היגיינה מרכזיות
קומפוסט / ביוגזEC מס' 1069/2009 (סעיף 24) ו-EC מס' 142/2011 (נספח V)פרמטרים של טרנספורמציה (השמדת פתוגנים)דרישות כלליות למתקן, דרישות היגיינה, דגימה מיקרוביולוגית

5. השלכות מדיניות, מגמות עתידיות והמלצות

הניתוח ההשוואתי של מסגרות רגולטוריות במדינות ה-OECD חושף קונפליקט בין הגישה המבוזרת והסנטימנטלית (ארה"ב) לבין הגישה המרכזית וההיגיינית (האיחוד האירופי). מגמת "האנשת חיות המחמד" משנה את הביקוש, אך הכלים הרגולטוריים (דיני פסולת/ABP) מתקשים לעמוד בקצב.

5.1. האחדה וסטנדרטיזציה של כללי קבורה פרטית

מדינות ה-OECD צריכות לשאוף לאחידות רבה יותר בכללי הקבורה בקרקע פרטית. מומלץ לאמץ מודל המבוסס על מדדים סניטריים ברורים, בדומה לדרישת העומק של 50 ס"מ בגרמניה. הדבר מספק ודאות משפטית לבעלים ומצמצם את הסיכון לזיהום מי תהום. יש להדגיש את האיסור על קבורה באזורים רגישים מבחינה סביבתית, כגון אזורי אגן ניקוז. האחידות בדרישות הבסיסיות (כמו עומק הקבורה, המשתנה כיום בין 50 ס"מ בגרמניה ל-3 רגל בארה"ב) והגבלות המיקום, יצמצמו את האחריות הסביבתית ארוכת הטווח הנובעת מקבורה פרטית בלתי מפוקחת.

5.2. התמודדות עם סיווג משפטי של שאריות: ABP מול פסולת מוצקה

כדי להבטיח ביו-בטיחות עקבית, על גופים רגולטוריים לאמץ רשמית את סיווג תוצרי הלוואי מן החי (ABP, קטגוריה 3) עבור שאריות חיות מחמד, גם במערכות מבוזרות דוגמת ארה"ב. סיווג זה מבטיח שהשאריות מטופלות תחת מסגרת ביו-בטיחות מקיפה, ולא תחת הסטנדרטים הנמוכים והבלתי-מספקים של פסולת מוצקה עירונית. דרישה זו משליכה על הטיפול בפועל: כל הגורמים המטפלים, כולל וטרינרים וצוות הובלה, חייבים לעמוד בפרוטוקולי ביו-בטיחות מחייבים, הכוללים שימוש בציוד מגן אישי והערכת מצב , ואכיפת פרוטוקולים אלו צריכה להשתלב בדרישות הרישוי המקצועי. 

5.3. התאמה רגולטורית לשירותי זיכרון מתקדמים

תעשיית הטיפול לאחר המוות הפכה שירותי אבל ופרידה למערכת מוצרים מובנית, המתומחרת על פי רמות השירות והמזכרות. ההתמקדות הרגולטורית חייבת להתפתח ולכלול הגנת צרכן, במיוחד בנושא אמון ואימות השרידים. בהתחשב בשיעור השריפה הגבוה ובמחיר הנגבה עבור שירותים פרטניים, יש להקים תוכניות הסמכה מחייבות לקרמטוריה. תוכניות אלה צריכות לחייב מערכת מרכזית וקפדנית למעקב אחר שאריות אינדיבידואליות במהלך תהליך השריפה. פיקוח זה חיוני כדי להבטיח לבעלים שקיבלו את האפר של חיית המחמד הנכונה. רגולציה המתמקדת רק בהיגיינה כללית (כמודל ABP) אינה מספקת; הפיקוח חייב לוודא גם את שלמות השירות הניתן.בנוסף, עבור טכנולוגיות סילוק בנות קיימא (כגון אקוומציה וקומפוסט מתקדם), יש צורך ליצור נתיבי הסמכה מזורזים. המדיניות צריכה למצוא דרכים להקל על הנטל הרגולטורי על טכנולוגיות אלו, המקיימות את דרישות ה-ABP להשמדת פתוגנים , ובכך לאפשר להן להתחרות בשיטות ותיקות יותר, המזהמות יותר. הקפדה רגולטורית מוגזמת על טכנולוגיות ירוקות עלולה לעכב את הצמיחה שלהן ולהעדיף טכנולוגיות פחות בנות קיימא. 

5.4. הכרה פורמלית בסטטוס המשפחתי

המאמצים המשפטיים, דוגמת ההצעות בקליפורניה המאפשרות קבורה משותפת (Co-mingling) של שרידי חיות מחמד ואדם בכלי נפרד באותה חלקה , מייצגים שיא בהכרה המשפטית באנשת חיות המחמד. מהלך כזה מחייב לא רק שינוי בחוקי הבריאות והסניטציה, אלא גם רפורמה מעמיקה בדיני הקדשת בתי קברות ובפקודות הייעוד. מדובר בהעברה רגולטורית המכירה רשמית בזהות חיית המחמד כחלק בלתי נפרד מהתא המשפחתי, צעד המצריך תקנות טכניות ייעודיות לגבי עמידות חומרים ומפרטי מכלים להבטחת ההפרדה והקביעות של השרידים. 



02Dec

שירות חדש לציבור בבית-שמאי: ניתוח נזקי רכוש באמצעות VDA – טכנולוגיית בינה מלאכותית חוקרת המפענחת תמונות וסרטונים כדי להבין את מהות הנזק, היקפו והסיבתיות שלו. מתאים לעררים, תביעות וחוות דעת ראשונית.


VDA – Visual Damage Analysis™

רואים את האמת מאחורי הנזק. סוף סוף.

טכנולוגיית הבינה המלאכותית החוקרת שפיתחנו בבית-שמאי מאפשרת לכם להבין באמת מה קרה בנזק שלכם — גם אם עבר זמן, גם אם השמאי של חברת הביטוח נתן תשובה לא מספקת, וגם אם אתם מתלבטים האם יש הצדקה להגיש ערר או תביעה.

שירות ה-VDA™ לציבור – ניתוח נזקי רכוש מצילומים, סרטונים ותיעוד שטח.



⭐ למה בכלל צריך VDA™?

כי תמונה אינה “רק תמונה”.

היא ראייה הנדסית — אם יודעים איך לנתח אותה.המערכת שלנו מסוגלת לחלץ מהוויזואליה:

  • מהו מנגנון הפגיעה
  • האם הנזק תואם את האירוע
  • האם קיימים נזקים סמויים
  • האם מדובר בבלאי או בנזק רגעי
  • באיזו עוצמה וזווית התרחש המגע
  • מהו היקף הנזק ההנדסי הצפוי
  • האם כדאי להגיש ערר או תביעה

במילים אחרות:

ה-VDA™ נותן לכם את האמת המקצועית לפני כל החלטה חשובה.



למי השירות מתאים?

השירות מיועד לכל מי ש־

✔️ היה לו נזק לרכוש

בבית, בדירה, בעסק, במחסן, בחצר, בחניון או בכל מבנה.

✔️ רוצה להבין מה באמת קרה

ולא להסתפק בהשערות או בפרשנות חלקית.

✔️ קיבל שומה והוא חושב שהיא שגויה

או שמאי של חברת הביטוח טוען “אין קשר לאירוע”.

✔️ מתלבט האם להגיש ערר

ולא רוצה להשקיע זמן וכסף בלי לדעת שיש בסיס.

✔️ שוקל לפתוח תביעה

ומעוניין בחומר מקצועי רציני לפני שמתחילים הליך משפטי.

✔️ רוצה חוות דעת ראשונית מקצועית, קצרה ומדויקת

שתיתן לו מפת דרכים ברורה.


מה כוללת חוות הדעת הראשונית?

🧩 ניתוח ויזואלי הנדסי (VDA™)

בדיקה של התמונות/הסרטונים, זיהוי דפוסי פגיעה, עומסים, עיוותים, זוויות מגע ועוד.

🧩 קביעת סיבתיות ומנגנון פגיעה

האם הנזק תואם את האירוע? האם ייתכן שנגרם בדרך אחרת?

🧩 בדיקת היתכנות הנזק

האם סוג הנזק מתאים לעוצמת האירוע?

🧩 איתור נזקים סמויים

דפורמציות שאינן נראות לעין, מתחים בחומר וכד'.

🧩 המלצה מקצועית להמשך

• האם כדאי להגיש ערר?

• האם יש בסיס להליך משפטי?

• האם יש פערי שומה המצדיקים פעולה?✦ השירות בתשלום ✦

(לא שמאות מלאה — חוות דעת ראשונית מבוססת VDA™ לקבלת החלטה).


למה דווקא אנחנו?

בית-שמאי – בית הספר לפרקטיקה שמאית הוא הגוף היחיד בישראל שפיתח והטמיע טכנולוגיית

Investigative AI™ + VDA™ כשיטה מקצועית.

אצלנו, התמונות לא "נראות" — הן מפוענחות.

  • ניסיון רב-שנים בחקירת נזקי רכוש
  • הבנה הנדסית של דפורמציות ועומסים
  • שימוש בכלי Computer Vision מתקדמים
  • אלפי שעות ניתוח נזקי רכוש אמיתיים
  • ראייה שמאית–חקירתית ייחודית

במקום לפרש את המציאות — אנחנו מנתחים אותה.


איך זה עובד?

1️⃣ שולחים לנו תמונות/סרטונים

(תקבלו הנחיות מסודרות לאחר ההרשמה)

2️⃣ אנו מבצעים ניתוח VDA™

באמצעות המערכת הייחודית שלנו.

3️⃣ מקבלים חוות דעת ראשונית מקצועית

מדויקת, קצרה וממוקדת — שתאפשר לכם לקבל החלטות.


רוצים להבין את הנזק שלכם באמת?

זה הזמן לקבל בהירות, דיוק וביטחון מקצועי לפני שאתם:• מגישים ערר

• קובעים שמאות נגדית

• פותחים תביעה

• או מוותרים על זכויות בלי לדעת

📩 השאירו פרטים וקבלו הנחיות להגשת החומר והצעת מחיר.

אנחנו נחזור אליכם במהירות.


📦 English Summary Box

VDA – Visual Damage Analysis™ is an AI-driven visual investigation service that analyzes photos and videos to determine the true cause and scope of property damage.

Ideal for anyone considering an insurance appeal, legal action, or simply needing to understand the nature of their damage.Clients receive a paid initial assessment, including:• mechanical/structural behavior analysis

• causality evaluation

• probability of damage match

• identification of hidden or secondary damage

• professional recommendation for next stepsSend your materials and receive a clear, evidence-based opinion.



01Dec

מאמרי תוכן ייחודיים ובלעדיים ועיקרי המידע הכי חשוב שאספנו עבורך מכלי התקשורת המרכזיים שחשבנו שיעניינו אותך. כל מה שאספנו עבורך מרחבי הרשת ומאתרי התוכן והחדשות המובילים.

כל מה שאספנו עבורך מרחבי הרשת ומאתרי התוכן והחדשות המובילים

סקירות קודמות לשנת 2025:

ינואר 1  |   פברואר 1  |   מרץ 1  |  אפריל 1 |  אפריל 2  |   מאי 1  |   מאי 2  |   יוני 1   |   יולי 1  |   אוגוסט  | ספטמבר  | אוקטובר |  

פתגם השבוע:

"אנשים חושבים שאתה משוגע כשאתה מדבר על דברים שהם לא מבינים".


תופעה חריגה בקרית מלאכי - תושבים מתלוננים על בחילות יום יומיות


יוחננוף רוכשת קרקע חקלאית בהשקעה של 32 מיליון שקל לייעול שרשרת האספקה לפי 300K לדונם


מכה לרוכשי מחיר למשתכן בקריית ביאליק: ייאלצו להוסיף 250 אלף שקל לדירה


בעלי דירות במרכז ת"א טענו ל-18% ירידת ערך בשל חזית מסחרית. כך הכריעה ועדת הערר


"המדינה הפקירה אותנו": עשן משריפות ברשות הפלסטינית חונק את מודיעין


בתים חשוכים ועסקים שלא נפתחו - לב הצפון עומד דומם מאז המלחמה


הממונה על חוק המכר: "מצב רוכשי הדירות גרוע, זה לא מקרי שביטלו את המדד המעיד על כך"



המשך לגלול, שם תמצא עוד חומר שאספנו עבורך 


כלי AI לשמאי - הצטרף לבית שמאי 


נדל"ן על הבר - קבוצה עם זימון לאירועים מקוונים -  לייב

להצטרפות - כאן

https://chat.whatsapp.com/KdLvHxJsFJWAflSz7vSk3L


הפיגורים במשכנתאות הם רק קצה הקרחון


עיריית ת"א עתרה לקיום דיון נוסף בעליון בסוגיית היטלי ההשבחה


הטיל האיראני הותיר 36 משפחות ללא בית: "בני 80 לא יכולים לחכות שנים לשיקום"


בדירה התגלתה רטיבות. המוכר יחזיר 1.38 מיליון שקל


פרויקט תמ"א 38 ביפו צבר חוב של 34 מיליון שקל - ובנייתו נתקעה


עשרות מיליוני שקלים בשנה: שטחי הנחלות במושב הפכו ל"חניון לטווח ארוך" לטסים לחו"ל


המשך לגלול, שם תמצא עוד חומר שאספנו עבורך 


הצטרף לקבוצת כלי AI לשמאי ולבעלי מקצועות חופשיים בקישור זה כאן

או כאן > https://chat.whatsapp.com/Cn75usIi8t0LSME2QuT0mn  

תתעדכן בכלים שיעשו לך את היום ויהרסו לך את הלילה ...

ה - AI לא יחליף אותך, אבל מי שישתמש בו כן


המשך לגלול, שם תמצא עוד חומר שאספנו עבורך 


"מתכון לבלגן לא נורמלי": כיכר המדינה משנה את פניה - ותושבי האזור זועמים


הוותיקן נגד פרויקט התחדשות במזרח ירושלים: "יסתיר את הנוף לאפיפיור בביקוריו בארץ"


הפרשה החדשה מבהירה עד כמה עולם הביטוח בנוי כולו באופן שפוגע בצרכנים. כל ניסיון לתקן את זה נבלם בידי אנשי הביטוח וחבריהם בעלי הכוח


"היה לי קל להשיג הלוואות, אז לקחתי עוד ועוד. הייתי צריך לומר לא"


שיפודי חן ברמת גן, עסק משפחתי שנפתח בשנות ה-70, נהרס בעקבות חריגות בנייה.


אשדוד מתפוררת: "אין לנו למי לפנות - מה לא ניסינו?"


הדיירים שייאלצו להתפנות בגלל חפירות הרכבת בירושלים


"אם לא נגייס חרדים עכשיו, בעוד 20-15 שנה המדינה לא תוכל להתקיים"


הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה


מודל הבינה המלאכותית של האוצר יאפשר לבעלי קרקעות ליהנות משומה נמוכה משווי הקרקע האמיתי — וכך יחסוך ויכוחים, ויאפשר גבייה מהירה


זאת רק ההתחלה: התביעות נגד המטרו כבר מגיעות ל-5.5 מיליארד שקל



המשך לגלול, שם תמצא עוד חומר שאספנו עבורך 


הצטרפו אלינו לקבוצת התוכן של בית שמאי - ארגון השמאים והמומחים בישראל - כאן

או בקישור זה: https://chat.whatsapp.com/Fdywzbu9B5h6iM9q452fyo 

כל מה שמעניין בנושאי שמאות רכוש וחקלאות  - קהילת שמאי הרכוש הגדולה בישראל

לא חבר בבית שמאי? הצטרף כאן


המשך לגלול, שם תמצא עוד חומר שאספנו עבורך 


פצצת זמן דמוגרפית: שיעור החרדים והערבים מזנק – והמדינה בדרך לקריסה כלכלית


הגירה מדאיגה של משפחות מישראל, וזינוק חד בשיעור העולים העוזבים


הממשלה דוחפת ישראלים להגר לחו"ל, ומציעה 600 מיליון ש' פטור ממס לעולים


הקשיים בהתחדשות העירונית בת"א: בסט מציעה למכירה את כל 17 הפרויקטים שלה



חסידי גור רכשו את קניון ערד ומתכננים מהפכה, ויש מי שחוששים


בנק ישראל מתנגד להצעה לסבסוד משכנתאות, נתניהו לא הזמין אותו לדיון בנושא


תגובת בנק ישראל להצעה לסבסד משכנתאות קיימות


"חסר תקדים, זעזוע משמעותי": למרות האזהרות — שמחון ונתניהו ממשיכים לקדם צ'ופרים לנוטלי משכנתאות


ההשקעה הבטוחה קרסה: איך איבדו מיליונים בשוק הדירות | שלמה מעוז


אלפי תושבים נחנקים - ואין אכיפה: המפגע המסוכן שמדאיג תושבים במרכז


הבלימה החזקה במכירת דירות יד שנייה לא מבשרת טובות לענף הנדל"ן


הירי לעבר יישובי הנגב: "מוכרים את הבתים, חוששים לחיי הילדים"


משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר


ריט 1 בע"מ התקשרה עם שני צדדים שלישיים בהסכם לרכישת 45% ממניות המוכרות בחברה פרטית בע"מ החוכרת מעיריית תל אביב מקרקעין ברחוב יגאל אלון בתל אביב, תמורת כ- 126.7 מיליון ₪ (לדיווח). 


ארי נדל"ן (ארנה) השקעות בע"מ מנהלת משא ומתן לרכישת זכויות ב כ- 15,000 מ"ר שטחי מסחר וכ- 300 חניות בפרויקט הנמצא בשלבי הקמה בירושלים, תמורת כ- 154,000 אלפי ₪ (לדיווח).


11 נפגעים משריפה בקריית אתא, בהם קשישה במצב קשה


1.1 מיליון שקל לדירה במגדלי דה וינצ'י: הדיל למכירת הדירות שנפגעו מטיל


הפסד של מאות אלפי שקלים: ירידה של 26% במחירי דירות 5 חדרים בת"א



דו"ח השפעת הבינה המלאכותית על ההייטק בישראל | באנגלית


הדיירים בבניינים שנפגעו מהטילים האיראניים תקועים בוויכוח בין העיריות לרשות המסים


"צועקים לנו מעבר לגדר: 'נאנוס אותך, איטבח אל-יהוד": הטרור הבלתי פוסק בקו התפר


"אנחנו חיים בעולם שלישי, מפחדת שהבניין יקרוס": סדקים, הצפות, והפסקות חשמל - במרכז העיר


כזה עוד לא ראיתם: אלפים מחכים בתור - רק כדי לקבל תור לחידוש דרכון פורטוגלי | תיעוד מדהים


ועד הבית תבע: דיירים חנו 48 שנים בחניה לא שלהם


תוך רבעון: ההון העצמי הדרוש לרכישת דירה ירד ב־70 אלף שקל


אזרחות פורטוגלית? התמונה שהוכיחה: ישראל מדממת מהעורק הראשי


צומת קריטי: מה יקרה לשוק הנדל"ן בנתניה לאחר מותה של פיירברג?


בית המשפט הורה להחזיר כסף לרוכשי דירות בפרויקט שנתקע, והבנקים נלחצו


בשורה מרה לשודדים: הקלף הסודי של בעלי העסקים תופס תאוצה


צריכת הקרמבו בישראל שוברת שיאים - והמחיר עולה


במגדל אלפא בתל אביב יש "ריח של חירייה" ודמי ניהול של אלפי שקלים בחודש


30Nov

שירות חדש בבית-שמאי: ניתוח נזקי רכוש באמצעות VDA – Visual Damage Analysis™, בינה מלאכותית חוקרת המפענחת תמונות וסרטונים לחשיפת אופי והיקף הנזק. מתאים למי ששוקל ערר, תביעה או בדיקה מקצועית של נזק.


VDA – Visual Damage Analysis™

הטכנולוגיה שמשנה את הדרך שבה בודקים נזקי רכוש – זמינה עכשיו גם לציבור


רבים חווים נזק לרכוש - במבנה, בבית או בעסק או  אבל בפועל לא באמת מבינים:

• מה בדיוק קרה?

• מה הגורם לנזק?

• האם מה שרואים הוא כל הסיפור — או שיש נזקים סמויים?

• האם השמאי של חברת הביטוח החמיץ משהו?

• האם כדאי להגיש ערר?

• האם כדאי להתחיל תביעה?עד היום, התשובות לשאלות האלה היו תלויות בעיקר בעין האנושית.

אבל כיום אפשר לראות יותר, לדעת יותר — ולהבין את האמת המקצועית מאחורי הנזק.לשם כך פיתחנו בבית-שמאי את VDA – Visual Damage Analysis™ / Assessment™, טכנולוגיית בינה מלאכותית חוקרת שמסוגלת לנתח תמונות וסרטונים ולחשוף דפוסי פגיעה, עומסים, כוחות, ומנגנוני נזק — בדיוק שלא היה קיים בעבר.ועכשיו, לראשונה — המערכת זמינה גם לציבור לקבלת חוות דעת ראשונית מקצועית ומדויקת.




מה מאפשר ניתוח ה-VDA™?

✔ להבין מה קרה באמת

המערכת יודעת לפענח את ההתנהגות של האלמנט שנפגע: כיפוף, דפורמציה, עקה, זווית פגיעה, עומסים ותנועת גוף.

✔ לזהות האם הנזק תואם את האירוע

האם סביר שהפגיעה גרמה לנזק שנראה?

או שמדובר בנזק קודם, בלאי או תופעה אחרת?

✔ לגלות נזקים שלא רואים בעין

ניתוח עומקים, סטייה הנדסית, קימורים בלתי-נראים ו"עייפות חומר" (Metal Fatigue) שלא תמיד ניכרות בתמונה רגילה.

✔ לבדוק אם כדאי להגיש ערר או תביעה

במקרים רבים אנשים מוותרים על זכויות רק כי לא היה מי שינתח את החומר המצולם באופן מקצועי.

✔ לתת בסיס ראייתי לפני שנכנסים להליך משפטי

המערכת מספקת בסיס מהותי שמאפשר להבין מהי "האמת הנדסית" של המקרה — וזהו יתרון קריטי מול שמאי נגדי או מול חברת ביטוח.


למי זה מתאים?

הבדיקה מתאימה לכל מי ש־🔹 היה לו נזק למבנה, לבית, לעסק או לרכוש

🔹 חושד שהערכת השמאי לא מלאה או לא מדויקת

🔹 שוקל ערר על שומת חברת הביטוח

🔹 שוקל הגשת תביעה

🔹 קיבל תשובה של "אין קשר לאירוע" ורוצה לבדוק האם זה נכון

🔹 רוצה הבנה מקצועית של היקף הסיכון או הנזק

🔹 מעוניין בחוות דעת ראשונית שתסייע בקבלת החלטה


מה מקבלים?

ניתוח ויזואלי הנדסי (VDA™) של התמונות והסרטונים

הבנה מקצועית של מנגנון הפגיעה

בדיקה האם הנזק תואם את האירוע

הערכת סבירות הנזק

הכוונה מקצועית האם כדאי להתקדם לערר/תביעה

חוות דעת ראשונית בתשלום – קצרה, עניינית ומדויקתזו אינה שמאות מלאה — אלא כלי חכם לקבל החלטה אם ואיך ממשיכים.



למה דווקא עכשיו?

כי היום, יותר מאי פעם:• האירועים מצולמים

• כל צד מציג תמונות וסרטונים

• חברות הביטוח מתבססות על פרשנות

• בתי משפט דורשים ראיות הנדסיות ובמציאות הזו, ניתוח VDA™ הוא פעמים רבות ההבדל בין תיק שמתקדם - לתיק שנדחה.


קריאה לפעולה - אם היה לך נזק, זה הזמן לבדוק את האמת

אם:• נגרם לך נזק

• אתה מתלבט מהו היקפו

• אינך בטוח מהי הסיבה

• אתה שוקל ערר או תביעה

• אתה רוצה להבין את מצבך לפני שאתה נכנס למאבקאתה מוזמן לשלוח לנו תמונות או סרטונים ולקבל חוות דעת ראשונית מבוססת VDA™.זהו השירות היחיד בישראל המבוסס על Investigative AI™ – טכנולוגיה שתכניס בהירות ודיוק לכל תיק.

📩 שלחו הודעה ותקבלו הנחיות להגשת החומר וקבלת הצעת מחיר.


📦 English Summary Box

VDA – Visual Damage Analysis™ is an advanced investigative tool developed by Beit-Shamai that allows anyone who suffered property damage to receive an initial, engineering-based assessment using AI-powered visual analysis.This service is ideal for individuals who:• suffered damage,

• disagree with an insurance appraisal,

• consider filing an appeal or legal claim,

• want to understand the true scope and cause of the damage.Clients send photos/videos and receive a paid initial opinion based on mechanical modeling, structural behavior analysis, impact-angle evaluation, and engineering logic.This is the first service of its kind in Israel.

Contact us to receive instructions and a quote.


29Nov

VDA – Visual Damage Analysis™ היא טכניקה חדשנית שפותחה בבית-שמאי, המשלבת בינה מלאכותית חוקרת עם ניתוח הנדסי של תמונות וסרטונים לצורך חקירת נזקי רכוש. בלוג מקצועי על השיטה, יתרונותיה והקורס הייעודי.


VDA – Visual Damage Analysis™

הטכנולוגיה החדשנית שפיתחתי בבית-שמאי לשינוי פני שמאות הרכוש

בעולם שבו כל נזק מצולם, וכל פגיעה מתועדת מזוויות שונות, נדרשת יכולת מקצועית שמסוגלת לא רק “להסתכל על תמונה” — אלא לפענח אותה לעומק.

בדיוק לשם כך פותחה בבית-שמאי, בית הספר לפרקטיקה שמאית שבבעלותי, טכניקת VDA – Visual Damage Analysis™ / Assessment™, המבוססת על שילוב מקצועי בין ידע הנדסי, ניסיון שמאי, ובינה מלאכותית חוקרת (Investigative AI™).זוהי פרקטיקה יוצאת דופן:

לא עוד שמאי שמפרש - אלא שמאי שמחקֵּר.


מה מאפשרת ה-VDA™?

• ניתוח הנדסי של תמונות וסרטונים

• זיהוי דפוסי פגיעה ותנועת גופים

• הפרדה בין בלאי לבין נזק אירועי

• בניית סיבתיות מכנית המשקפת את האירוע

• יצירת דו"ח מבוסס ראיות שמחזיק משפטית

• הבנה של עומסים, כוחות וזוויות פגיעה בזמן אמתה-VDA™ מייצרת קפיצת מדרגה מקצועית בכל תיק שבו יש מחלוקת על הגורם לנזק, על היקפו, או על התרחשותו.


היתרון של בית-שמאי: מתודולוגיה רשמית ל-Investigative AI™

בבית-שמאי פותחה שיטה מקצועית סדורה:

שילוב של Computer Vision, ידע הנדסי, הבנה מכנית והנחיות מקצועיות שמאפשרות לשמאי “להראות למערכת את העיניים שלו”.התוצאה:

דו"ח שמאות המבוסס על ראיות, ולא על פרשנות.

ניתוח נזק שנשען על מכניקה, ולא על אינטואיציה.

חקירת מקרה שמתקבלת כטיעון מקצועי חזק, ברור ובלתי ניתן לערעור.


מי צריך את זה?

ה-VDA™ מיועדת ל־

🔹 שמאי רכוש

🔹 מהנדסים

🔹 חוקרי נזקים

🔹 סוקרים

🔹 מומחים ובעלי מקצוע הפועלים בזירה משפטית

🔹 כל מי שעובד עם תמונות וסרטונים בתיקי נזקי רכושהעולם השתנה. החומר קיים.

כעת צריך לדעת לקרוא אותו נכון.


קריאה לפעולה – ההכשרה נפתחת מחדש

אני פותח מחזור לימודים נוסף של הקורס היחיד מסוגו בארץ:

VDA – Visual Damage Analysis™

הכשרה שבה תלמדו לנתח תמונות וסרטונים בצורה הנדסית, להפעיל בינה מלאכותית חוקרת, ולבנות דו"ח שמאי מבוסס-ראיות - כפי שמערכות משפט דורשות כיום.

רוצים לקבל פרטים על המחזור הבא?

-


📦 English Summary Box

VDA – Visual Damage Analysis™ is an advanced methodology developed by Beit-Shamai – The School of Applied Valuation for investigative, AI-assisted damage assessment.

The system combines engineering logic, mechanical modeling, and computer-vision analysis to extract precise conclusions from photos and videos.What it enables:

• Mechanical reconstruction of damage

• Identification of causality

• Distinguishing event-damage from wear-and-tear

• Engineering-based evidence for legal proceedings

• AI-supported visual investigation

• Faster, clearer, evidence-driven reportsA new training cycle is now open.

Professionals interested in mastering Investigative AI™ and VDA™ can contact for details.



נפתח מחזור חדש!

קורס VDA – Visual Damage Analysis™

הטכניקה החדשנית שפיתחתי לבינה מלאכותית חוקרת בשמאות ובחקירת נזקים.

🔍 ניתוח תמונות וסרטונים

⚙️ הבנת מנגנוני פגיעה

📐 בניית סיבתיות מדויקת

📄 דו"חות שמחזיקים בבית משפטמי שמחפש יתרון מקצועי אמיתי – זה הקורס.רוצים פרטים? כתבו לי בפרטי.




25Nov

למה הורדת ריבית לא תציל את שוק הנדל"ן? ניתוח רשמי ומבוסס נתוני הלמ"ס, בנק ישראל ומשרד האוצר: מחירים מנותקים, תשואה נמוכה, DSCR שלילי, שפל בעסקאות ומלאי שיא, מצב השוק אינו בר-קיימא.

למה הורדת ריבית לא תציל את בועת הנדל"ן

הרעיון שלפיו "הורדת ריבית תעורר את הביקושים" נשמע הגיוני – אבל רק אם מתעלמים מהנתונים. כשבוחנים את המציאות הרשמית של הלמ"ס, בנק ישראל ומשרד האוצר, מתקבלת תמונה מובהקת: שוק הנדל"ן בישראל אינו בר-קיימא. לא מבחינת רמות המחיר, לא מבחינת התשואה, לא מבחינת היכולת ההחזר של משקי הבית ולכן הורדת ריבית איננה יכולה להציל אותו.



1. ריבית גבוהה ויציבה – והיא לא בדרך להיעלם

בנק ישראל שמר על ריבית מוניטרית של 4.5% לאורך כל 2024–2025. המדיניות המוצהרת:

  • ריסון אינפלציה
  • ייצוב שווקים
  • ניהול סיכוני מלחמה

כל הורדת ריבית עתידית (אם תהיה) תתבצע באיטיות ובזהירות, ולא תחזיר את המשק לסביבת ריבית אפס.


2. מחירי הדירות: שבירת מגמה, לא תיקון של ממש

נתוני הלמ"ס מצביעים על בלימת עליות והיפוך קל:

  • דצמבר–ינואר: +1.2% דו-חודשי +7.7% שנתי
  • יוני–יולי: –0.2% דו-חודשי +1.6% שנתי
  • יולי–אוגוסט: –0.6% דו-חודשי +0.7% שנתי

המחירים החלו לזוז מטה – אבל בפער של עשרות אחוזים מעל השווי הכלכלי, אלו עדיין תיקוני קצה ולא תיקון עומק.


3. שפל בעסקאות: נתון רשמי, עקבי, ומתמשך

סקירת הכלכלן הראשי ליוני 2025:

  • ירידה של כ-29% בעסקאות לעומת 2024

בפרוטוקול הריבית של בנק ישראל (אוגוסט 2025):

  • "מספר העסקאות נמוך והמלאי גבוה"

השוק קפוא: מעט קונים, הרבה מוכרים.


4. מלאי שיא של דירות לא מכורות 84K

נתון הלמ"ס:

מלאי הקבלנים עומד על  84 אלף  דירות חדשות לא מכורות – רמת שיא היסטורית.

האוצר מוסיף:

רוב מכירות הקבלנים הן במסגרת סבסוד ממשלתי, לא בשוק החופשי.זהו חתימה ברורה:

הבעיה אינה מחסור – הבעיה היא מחיר לא כלכלי.



5. ריבית משכנתאות סביב 5% – גם אחרי הורדות עתידיות

דו"חות בנק ישראל מציגים:

  • ריבית משכנתאות נומינלית >5%
  • ירידה בהיקף נטילת משכנתאות
  • עלייה בסיכון האשראי

גם אם הריבית תרד ל־3.75%–4%, החזר המשכנתא נשאר גבוה מדי ביחס להכנסה.


6. אלסטיות ביקוש אפסית – הציבור לא מסוגל להגיב

במחקר בנק ישראל נקבע: אלסטיות הביקוש לדירות בישראל: ‎0.046-‎

פירוש:

גם שינוי משמעותי במחיר לא מרחיב ביקושים בצורה מורגשת – כי הציבור אינו מסוגל לקנות במחיר הנוכחי. ובמצב שבו אנשים אינם מגיבים למחיר – הקלה מוניטרית לא תעזור.


7. השוק איננו בר־קיימא – וזה הגורם המכריע

כאן נמצאת הנקודה שמפרקת את כל התקווה מהורדת הריבית:

הבעיה בשוק אינה עלות המימון.

הבעיה היא שהשוק איננו בר-קיימא.

7.1 מחיר הדירה מנותק לחלוטין מהכנסה ומהחזר כלכלי

  • שכר חציוני ≈ 15–17 אלף ש"ח
  • החזר משכנתא "סטנדרטי" ≈ 9–11 אלף ש"ח
  • כלומר: 60%–70% מההכנסה הפנויה → רק למשכנתא

שוק כזה לא יכול לתפקד לאורך זמן.

7.2 תשואה 2%–3% מול ריבית 5%+ = DSCR שלילי

מתמטיקה פשוטה:

  • תשואה: 2.2%–2.8%
  • ריבית משכנתאות: 5%+
  • התוצאה:
    DSCR < 1 = הפסד תזרימי קבוע

משקיע ממונף מפסיד כסף ביום שהוא רוכש את הנכס.

הורדת ריבית של חצי אחוז לא מתקנת זאת.

7.3 מלאי גבוה + ביקושים נמוכים = לחץ מבני לירידת מחירים

  • למעלה מ- 83 אלף דירות לא מכורות
  • ביקושים חלשים
  • משקי בית נוטשים את השוק

שוק כזה חייב לרדת למחיר כלכלי – לא משנה מהי הריבית.

7.4 השוק איבד את "כוח המניע" שלו

כאשר:

  • התשואה שלילית,
  • ההחזר החודשי בלתי ריאלי,
  • המלאי גדל,
  • אלפי ישראלים קונים בחו"ל,
  • והמשקיעים יוצאים,

 אין מנוע ביקושים שהורדת ריבית יכולה להפעיל.

7.5 הורדת ריבית אינה מצילה – רק דוחה את התיקון

הורדת ריבית עשויה:

  • להקל זמנית על החזרי משכנתאות
  • לדחות מימושים כפויים
  • להוריד לחץ על יזמים

אבל היא לא מסוגלת:

  • להפוך עסקה לא כלכלית לכלכלית
  • להחזיר ביקוש שאיננו קיים
  • להעלים מלאי עודף
  • להתגבר על פערי הכנסה–מחיר

שוק שאינו בר-קיימא חייב להתכנס לשווי.


8. סיכום

הורדת ריבית איננה "מפסק קסם" לביקושים.

היא איננה מתקנת ניתוק בין מחיר לשווי.

היא איננה יוצרת שוק בריא במקום שוק שאיבד את בסיסו הכלכלי.

הנתונים הרשמיים – מהלמ"ס, מהאוצר ומבנק ישראל – מצביעים במפורש:

שוק הנדל"ן אינו בר-קיימא, ולכן הורדת ריבית לא תציל אותו.
רק התכנסות מחירים לשווי אמיתי תחזיר את השוק לתנאי קיימות כלכלית.



English Summary Box

English Summary BoxWhy a rate cut cannot save Israel’s housing bubble 

Official data from the CBS, the Ministry of Finance and the Bank of Israel all point in the same direction:

  • Prices remain far above sustainable levels
  • Mortgage rates remain high (~5%)
  • Yields are extremely low (2–3%)
  • DSCR for leveraged investors is negative
  • Unsold inventory is at record highs (84,000 units)
  • Transaction volumes are collapsing

A market where prices are detached from income, yield and debt-service capacity cannot be “saved” by a modest rate cut.

Only a structural correction — convergence of price to fundamental value — can restore sustainability.


23Nov

ניתוח אסטרטגי של אחריותו של שמחון והמועצה הלאומית לכלכלה לבועת הנדל"ן בישראל, תוך השוואה לכשלי המל"ל. הסבר מדוע הצעת סבסוד הריבית לרוכשי עבר אינה צעד שמגדיל ביקוש, אלא עדות למחדל מדינתי מתמשך.


אחריות וכישלון בגופי־העל של ישראל

בין המל"ל למועצה הלאומית לכלכלה ומה הקשר לבועת הנדל"ן

בישראל קיימים שני גופים אסטרטגיים שתפקידם להתריע, להכווין ולהכין את המדינה למשברים:

המל"ל (המטה לביטחון לאומי)

והמועצה הלאומית לכלכלה

שניהם יושבים בלשכת ראש הממשלה.

שניהם אמורים לספק הערכת מצב אסטרטגית.

שניהם נושאים באחריות מערכתית. ושניהם – כל אחד בתחומו – כשלו. הכישלון של המל"ל באירועי 7.10 הוכח, הוסבר וידוע לכולם.

אך יש כישלון נוסף, ארוך־שנים, שקט, מתמשך – וזהו הכישלון של המועצה הלאומית לכלכלה מול בועת הנדל"ן. וזהו נושא שכמעט איש לא מעז לנתח לעומק.


1. מה היה המנדט – ומה לא נעשה

המועצה הלאומית לכלכלה אינה גוף ייעוץ כללי.

זהו גוף־על שתפקידו:

  • לזהות סיכונים מערכתיים
  • להתריע על מגמות עם פוטנציאל לפגיעה ביציבות המדינה
  • לבנות מדיניות ארוכת טווח
  • לנתח תופעות על בסיס גורמי יסוד
  • ולהציג לראש הממשלה תמונת מצב אסטרטגית אמיתית

בועת נדל"ן שבה

שווי ≠ מחיר,

תשואה חיובית נעלמת,

DSCR יורד מ־1,

ושיעור המינוף של משקי הבית מגיע לשיאים –

אינה אירוע “שוק”.

זהו סיכון מקרו־פיננסי מהותי למדינה.ועם זאת – במשך שנים:

  • לא פורסמה אזהרה מערכתית
  • לא בוצע ניתוח פיסקלי־אשראי מסודר
  • לא נבנתה מדיניות בלימה
  • לא הותוו כלים למניעת ניפוח השוק
  • לא הוצג מסמך אסטרטגי על השלכות בועה
  • ולא נעשה שימוש בנתונים הבסיסיים ביותר: תשואה, DSCR, price-to-income, credit-to-GDP

המערכת האסטרטגית הכלכלית פשוט לא עשתה את תפקידה.


2. ומה כן נעשה?

רק כאשר הסימנים לקריסה כבר הופיעו,

רק כאשר המערכת הציבורית החלה לדרוש תשובות,

רק כאשר הבנקים החלו לרעוד –פתאום הופיעו שני מהלכים:

א. מסמך שבו שמחון הטיל אחריות על הבנקים

מהלך שמקבע נרטיב:

“הבנקים אשמים, לא אני”.אך המסמך לא זיהה בועה, לא זיהה פער ערך–מחיר, ולא ניתח סיכוני אשראי מערכתיים.

הוא עסק בסימפטומים – לא במחלה.

ב. הצעה לסבסוד ריבית משכנתאות מרווחי הבנקים

וזה החלק החשוב:הצעד מיועד אך ורק לרוכשי עבר.

הוא אינו מגדיל ביקושים.

הוא אינו מנפח את השוק.

הוא אינו יוצר גל רכישות חדש.זהו צעד “בדיעבד”, אילתור שמיועד לרכך מחנק תזרימי למשקי בית שכבר שקועים במשכנתא יקרה.אבל יש בעיה:

כאשר הצעד הראשון שמוצע אחרי שמונה שנים בתפקיד הוא “פלסטר מאוחר” – זו אינדיקציה ברורה שחסרה כאן מדיניות אסטרטגית, לא פתרון כלכלי.


3. אחריות מערכתית: כמו המל"ל – רק בכלכלה

כשל ביטחוני וכשל כלכלי אינם זהים,

אבל מבנה האחריות – כמעט זהה.המל"ל לא זיהה הערכת מצב אסטרטגית לפני 7.10.

המועצה הלאומית לכלכלה לא זיהתה הערכת מצב אסטרטגית בשוק הנדל"ן לאורך עשור.הכשל הביטחוני עלה בחיי אדם.

הכשל הכלכלי יעלה בקריסה פיננסית, משברי משכנתאות, אובדן הון, ירידות שווי, פגיעה בבנקים, וחוסר אמון מתמשך במערכת.ובשני המקרים –

הגוף שאמור היה להתריע – שתק.


4. אחריות אישית: שמחון

אבי שמחון מכהן בתפקידו מאז 2016.

זו תקופה שבה:

  • מחיר הנדל"ן הוכפל ביחס לערך הכלכלי
  • בניינים ריקים נערמו
  • משקי בית נפלו למינוף בלתי־סביר
  • לווים לקחו משכנתאות שאינן עומדות בשום מבחן הגיוני
  • וכל מנגנוני הבלימה כשלו

שמחון היה האדם הקרוב ביותר לעמדת קבלת ההחלטות הכלכלית של ראש הממשלה.

לא היה אדם שהיה ממוקם טוב ממנו להתריע.

לא היה גוף שהיה מוסמך יותר ממנו להוביל שינוי.והוא לא עשה זאת.זהו כשל מנהיגותי, כשל מקצועי וכשל אסטרטגי – לא שוק “משתולל”.


5. ומה עכשיו?

כאשר מערכת שלמה נכשלה –

היסטורית בישראל מוקמות ועדות חקירה.ועדה לבדיקת אסון ביטחוני? קמה.

ועדה לבדיקת אסון כלכלי? תקום.בועת נדל"ן בהיקף כזה אינה מסתיימת ב“שינוי כיוון”.

היא מסתיימת בחקירה ממלכתית.והחומרים – כבר נכתבים היום.


סיכום

המל"ל והמועצה הלאומית לכלכלה הם שני גופים אסטרטגיים,

שני מצפנים של מדינת ישראל,

ושני גופים שנכשלו באזורים שונים אך במבנה אחריות כמעט זהה.כשל המל"ל היה ברור וחד.

כשל המועצה הלאומית לכלכלה – שקט, עמוק, מתמשך ומסוכן לא פחות.הצעת סבסוד הריבית אינה “הגדלת ביקוש”,

אלא ניסיון מאוחר לרכך פגיעה ברוכשי עבר – עדות לבעיה עמוקה בהרבה:

לא הייתה אסטרטגיה.

לא הייתה הערכת מצב.

ולא הייתה הובלה.בועת הנדל"ן לא נוצרה מעצמה –

היא צמחה מתחת לאף של מי שהיו אמורים לעצור אותה.


English Summary Box

Strategic Failure in Israel’s Highest Policy Bodies

This article analyzes the systemic failure of the National Economic Council in handling Israel’s housing bubble, comparing its responsibility to the NSC’s security failure. It clarifies that Avi Simhon’s proposal to subsidize mortgage interest applies only to past buyers and does not increase market demand. The bubble’s growth over the last decade reflects a structural failure of economic governance rather than a market accident.


✔︎ המועצה הלאומית לכלכלה כשלה באופן מהותי בטיפול בבועת הנדל״ן

כשלה בתפקידה המקצועי, בתפקידה המוסדי, ובמנדט האסטרטגי שלה.

למה זו מסקנה עובדתית ולא דעה?

1. בועת נדל״ן בהיקף לאומי היא סיכון אסטרטגי

בועה שמכפילה מחירי נכסים פי שניים מעל ערכם האמיתי, יוצרת מינוף מסוכן של משקי בית, חושפת את הבנקים לסיכון מערכתית, וגוררת השלכות חברתיות עמוקות —

זו איננה תופעה “שוקית”.

זו תופעה מדינתית.אירוע כזה מחייב:

  • איתור מוקדם
  • דוחות אזהרה
  • בניית תסריטי סיכון
  • מנגנוני בלימה
  • מדיניות תיקון

שום דבר מזה לא בוצע.


2. המועצה הלאומית לכלכלה הוקמה בדיוק למטרה הזו

זהו גוף מטה אסטרטגי של ראש הממשלה.

תפקידו לנתח מגמות ארוכות טווח — לא לכבות שריפות רגעיות.כלומר:

בועת נדל״ן בהיקף כזה היא המבחן מספר 1 של המועצה.והמבחן נכשל.


3. 8 שנות כהונה בתקופת ההתרחבות החדה של הבועה

מאז 2016 ועד היום:

  • מחירי הדירות ניתקו מהתשואה
  • התרחשה קפיצה של עשרות אחוזים במינוף
  • שוק המשכנתאות איבד היגיון כלכלי
  • הריבית הריאלית השלילית דחפה לשוק השקעות סיכוניות
  • הנתונים הוצגו לציבור כמגמת “ביקוש טבעי”
  • הנחות קבלנים הוסתרו מן המדדים
  • עסקאות חצו רמות ערך בלתי־סבירות (DSCR<1)

בכל התקופה הזו —

לא הוכן נייר עמדה אסטרטגי אחד שמתריע מפני בועה.לא מסמך, לא יוזמה מערכתית, לא חקיקה, לא רגולציה.שתיקה.


4. הפעולה הראשונה: רק כאשר מתחילה הכנה לוועדת חקירה

כאשר התברר שהבועה עלולה להתפוצץ:

  • פורסם מסמך שמאשים את הבנקים
  • הועלתה הצעה לסבסוד ריבית לרוכשי עבר

שני המהלכים הם ניהול אחריות, לא ניהול מדיניות.

פעולות שנעשות בשלב מאוחר — בעיקר כדי לכסות, לא כדי לתקן.


5. לכן, זהו כשל מוסדי

לא כשל של אדם אחד.

לא כשל של פקיד.

לא כשל של מומחה.זה כשל של הגוף שאמור היה להוביל הערכה אסטרטגית של הסיכון ולהתריע בזמן.בדיוק כמו שהמל״ל כשל בביטחון —

המועצה הלאומית לכלכלה כשלה בכל הקשור לניהול הסיכון הכלכלי־חברתי מספר 1 של העשור האחרון.


"כן, המועצה הלאומית לכלכלה כשלה במילוי תפקידה בכל הנוגע לבועת הנדל״ן.
בועה בהיקף מערכתי איננה תופעה שוקית, אלא כשל מדינתי הדורש אחריות ממשלתית ברורה.
המועצה לא התריעה, לא ניהלה, לא בלמה ולא יזמה מנגנוני מניעה, למרות שזו הייתה חובתה האסטרטגית המפורשת."


14Nov

ניתוח מקיף להצעתו של אבי שמחון לחייב את הבנקים לפצות את נוטלי המשכנתאות, הכולל ביקורת מערכתית על גלגול האחריות לפוליטיקאים, פגיעות לבנקים, והסבר ברור מדוע היזמים והקבלנים לא יקבלו פיצוי – ומדוע דווקא הם יהיו הראשונים להתרסק כשבועת הנדל"ן תתפוצץ.


בספרי בועת נדל"ן שפורסם בשיא ההיפ בו ציבור מסומם ומטומטם רכש דירות מכל הבא ליד ובכל מחיר וההמון שאג ברחובות, והבנקים שפכו כסף, אישרו ומימנו עסקאות ללא כל קשר לשווי שלהם ובמחירים מופקעים, אני מתאר את סופו של עידן בועת הנדל"ן שמסתיים בתספורת משכנתאות ובקריסתה של המערכת הפיננסית.


פוליטיקאים מושכים בחוטים: פיצוי המשכנתאות, גלגול האשמה לבנקים – והיזמים שנשארים בחוץ

מבוא

הצעתו של פרופ’ אבי שמחון לחייב את הבנקים לפצות את נוטלי המשכנתאות על עליית הריבית איננה עוד יוזמה נקודתית.

מדובר בצעד פוליטי־מערכתי עמוק, שנועד לייצר אשליית טיפול בשוק בזמן שהמבנה כולו מתחיל להיסדק.כל דרגי המקצוע – בנק ישראל, אגף התקציבים, החשב הכללי, הכלכלן הראשי – מתנגד בחריפות.

ההתנגדות נובעת מסיבה פשוטה:

ההתערבות אינה פתרון לשום בעיה כלכלית אמיתית. היא ניסיון להסיט אחריות ולרכך את השוואת המחירים לשווי הפונדמנטלי.אבל מאחורי המהלך מסתתרת שאלה קריטית שאיש לא מעז לשאול בקול:

מה יקרה ליזמים ולקבלנים? מי יפצה אותם?כאן התשובה איננה מעורפלת – היא ברורה כמו השמש:

אף אחד. וזו בדיוק הסיבה שהמערכת כולה נמצאת כעת במצב של היסטריה הולכת וגוברת.


1. מה באמת מציע שמחון – ומה עומד מאחוריו

א. פיצוי על ריבית – על חשבון הבנקים

לא המדינה תמשוך מהקופה.

הבנקים ייאלצו “להחזיר” ריבית שלקחו כדין.

ב. מס מיוחד על רווחי הבנקים

הכנסות הבנקים ימוסו מחדש כדי לממן את הפיצוי.

ג. שינוי רטרואקטיבי בתנאי חוזים פרטיים

המדינה תתערב באופן חסר תקדים בתמחור אשראי.זהו שינוי כללי משחק – לא תיקון נקודתי.


2. למה הגופים המקצועיים מזהירים מפני פגיעה מערכתית

2.1 פגיעה במדיניות המוניטרית

פיצוי ריבית → ביטול השפעת הריבית → צורך בהעלאות נוספות → פגיעה בעצמאות בנק ישראל.

2.2 פגיעה באמון השווקים

מדינה שמתערבת בדיעבד בריביות של חוזים פרטיים משדרת חוסר יציבות מוסדית.

2.3 עיוות שוק הדיור

פיצוי לבעלי דירות → פחות לחץ למכור → האטת ירידת מחירים → שימור הבועה.

2.4 אפליה מובנית

ההטבה ניתנת לשכבים החזקים – בעלי נכסים.

חסרי דירות, עצמאים, עסקים, בעלי משכנתאות צמודות מדד – לא מקבלים דבר.

2.5 תמריץ מסוכן קדימה

המסר: “אם תהיה ריבית גבוהה – המדינה תציל אותך.”

זו הזמנה להמשך עליות מחירים.


3. מאחורי הקלעים: איך הפוליטיקאים מגלגלים את האחריות לבנקים

זהו לב הסיפור.הצעת הפיצוי היא לא מהלך כלכלי – אלא מהלך הישרדותי:

  • הפוליטיקאים לא יכולים להודות בעשור של ניפוח מחירים
  • הם לא יכולים להודות שהשוק לא בר־קיימא
  • הם לא יכולים להודות שהמדיניות כשלָה

אז מה עושים?מגלגלים את האשמה – ואת הפתרון – לבנקים.הם הופכים את הבנקים לגורם “האשם”, “התאב", “העשיר מדי”, ובכך יוצרים מסגור שמאפשר:

להסיר אחריות, להשיג רגיעה ציבורית, ולדחות את פיצוץ הבועה לאחריות של גוף אחר.


4. ומי יפצה את היזמים והקבלנים? – התשובה שחייבת להיאמר בקול

4.1 אף אחד לא יפצה אותם – לא המדינה, לא הבנקים, לא הציבור

יזם וקבלן אינם “ציבור מוחלש”.

אין להם לובי ציבורי.

פיצוי כזה ייראה בעיני הציבור כמו “פרס על חמדנות”.פוליטית – זה בלתי אפשרי.

כלכלית – זה מסוכן.

מקצועית – זה נגד כל עיקרון בסיסי של נטילת סיכון.

4.2 הבנקים לא יפצו אותם – הם יפעילו שעבודים וחילוטים

כשהתזרים של הפרויקטים יישבר:

  • הבנקים יקפיאו מסגרות
  • ידרשו השלמות הון
  • יבקשו ערבים
  • יפעילו ערבויות חוק מכר
  • ובשלב הבא: יחלטו פרויקטים

כך קרה בכל משבר נדל"ן בעולם – גם בישראל בשנות ה־80.

4.3 המדינה לא תתערב להצלת יזמים

מדוע?

  • בגלל עיקרון השוק החופשי
  • בגלל תגובת הציבור
  • בגלל השלכות מוסריות
  • ובגלל התקדים המסוכן שזה ייצור

מדינה שפוצה יזמים על כישלון עסקי → מבטלת לחלוטין את עיקרון נטילת הסיכון.

4.4 ולכן: היזמים יהיו ה"כרית" שסופגת את המכה הראשונה

זהו סדר העדיפויות המוסדי בכל משבר:

  1. קודם הציבור
  2. אחר כך הבנקים
  3. אחרונים – היזמים

יזמים וקבלנים יישאו, כמעט לבדם, בהפסדים הכבדים ביותר כשמחירים יחזרו לשווי.

4.5 הסיכון הגדול ביותר: פרויקטים ממונפים

אלו יקרסו ראשונים:

  • פינוי־בינוי
  • מחיר למשתכן לשעבר
  • פרויקטים ב־50% ומעלה מימון
  • יזמים עם מלאי אדיר לא מכור
  • קבלנים בינוניים ללא גב פיננסי

כשבמרכז:

עסקים שנבנו על מחיר – ולא על שווי.


5. וכאשר יזמים יתמוטטו – הבנקים יידרדרו לשלב הבא: תספורות מערכתיות

זו השרשרת שאיש לא אומר בקול:

  1. יזם קורס →
  2. בטוחה נשחקת →
  3. בנק מגלה פער בהון →
  4. לחץ ציבורי עולה →
  5. לווים מתקשים →
  6. Haircut הופך בלתי נמנע

זהו בדיוק המסלול שראינו בארה"ב, ספרד ואירלנד. והוא יקרה גם כאן.


6. מסקנה: הפיצוי לשכבת הלווים הוא רק מסך עשן לפני הקריסה הגדולה

הצעת הפיצוי אינה הצלה כלכלית.

היא הצלה פוליטית.היא לא תפתור את בעיית המשכנתאות.

היא לא תציל את שוק הדיור.

היא לא תבלום את הפער בין המחיר לשווי.

היא לא תגן על פרויקטים.ומה שברור לגמרי:

  • הבנקים לא יקבלו הגנה אמיתית
  • היזמים לא יקבלו פיצוי
  • הציבור יקבל שקט תודעתי זמני
  • והבועה תמשיך להתפוצץ בדיוק לפי חוקיה שלה

ובסוף – תגיע תספורת משכנתאות, ירידה חדה בערכי הנכסים, וגל קריסות של יזמים ממונפים.

זהו המבנה.

אלו העובדות.

זהו הנתיב.

תגובת בנק ישראל להצעה לסבסד משכנתאות קיימות



📦 English Summary Box

Developers, Banks, and the Political Game Behind Israel’s Mortgage Compensation Plan

This expanded analysis integrates the core economic implications of Prof. Avi Simhon’s proposal to force banks to compensate mortgage borrowers.

Beyond monetary policy risks and market distortions, the review highlights the political motive: shifting responsibility away from decision-makers and onto the banking system.Crucially, the analysis exposes that developers and contractors will receive no compensation, as they are viewed as voluntary risk-takers.

When asset values fall, their projects will be the first to collapse, triggering bank losses and ultimately leading to mortgage haircuts.The proposal is not an economic remedy—it is political damage control ahead of a systemic correction in Israel’s housing market.



13Nov

השוואה בין פרסום הלמ״ס לסקירת הכלכלן הראשי חושפת פערים גדולים בשיטות הספירה אך התאמה מלאה במגמות: ביקוש אמיתי חלש, עלייה במלאי, תזרים קבלנים נשחק ושוק נדל״ן שנכנס לשלב מתקדם של אי־קיימא. ניתוח מקצועי, מבוסס נתונים.


🏚️ פרסום הלמ״ס מול פרסום הכלכלן הראשי: האם הנתונים תואמים - או שמישהו כאן מספר סיפור אחר?

בשבוע שבו פורסמו שני הדוחות החשובים ביותר על מצב שוק הנדל״ן הישראלי - זה של הלמ״ס שפורסם היום 13.11.2025 וזה של הכלכלן הראשי באוצר שפורסם אתמול, 12.11.2025

עולה השאלה המתבקשת:

האם שני הגופים מתארים את אותה המציאות, או שקיימת סתירה עמוקה בין הנתונים?

התשובה מורכבת יותר מ"כן" או "לא".

יש פערים מספריים גדולים, אבל מגמות תואמות באופן מדאיג.

הדוח של הלמ״ס מציג תמונה "עמוסה" של נפח עסקאות.

הדוח של הכלכלן הראשי מציג תמונה "עירומה" של ביקוש אמיתי.

שני הדברים נכונים - אבל הם מתארים עולמות שונים לחלוטין.


📌 חלק 1: מה מודד כל גוף?

✔️ מה עושה הלמ״ס?

הלמ״ס סופר כל עסקה שנרשמה במערכת רשות המסים - ללא פרשנות וללא ניפוי:

  • דירות חדשות
  • דירות יד שנייה
  • עסקאות סבסוד ממשלתי (“דירה בהנחה”)
  • עסקאות שלא בהכרח כוללות תזרים מיידי
  • עסקאות ממכרזים ישנים
  • דירות “על הנייר” (גם ללא היתר מלא)

התוצאה: נפחי עסקאות גבוהים בהרבה.הלמ״ס נותן "כמות".

הוא לא בודק איכות העסקה ולא את המשמעות הכלכלית שלה.


✔️ מה עושה הכלכלן הראשי?

הכלכלן הראשי מתמקד במה שמעניין את האמת הכלכלית:

  • עסקאות בשוק החופשי בלבד
  • ללא סבסוד
  • ללא מנגנוני ממשלה
  • ללא עסקאות שאינן מביאות תזרים
  • דגש על תזרים קבלנים אחרי תשומות
  • ניתוח משקל “על הנייר”
  • מדידת ביקוש אמיתי

התוצאה: שוק חלש מאוד שמתקשה לייצר מכירות אמיתיות.


📌 חלק 2: איפה הפערים הגדולים?

1️⃣ נפח עסקאות

הלמ״ס מדווח:

23,330 דירות ברבעון – נשמע מעולה.הכלכלן הראשי מדווח:

6,925 עסקאות בספטמבר, רק 1,794 מהן בשוק החופשי.האם זה סותר?

לא.

הלמ״ס = 3 חודשים, כולל סבסוד, כולל על הנייר.

האוצר = חודש אחד, בודק רק ביקוש אמיתי.


2️⃣ דירות חדשות

הלמ״ס:

8,780 דירות חדשות ברבעון, מתוכן 30.8% מסובסדות.האוצר:

1,794 דירות חדשות בשוק החופשי בספטמבר – רמה נמוכה ביותר מאז 2012.זה לא סותר - זה מחדד:

רוב העסקאות בנתוני הלמ״ס לא משקפות ביקוש אמיתי, אלא מנגנוני ממשלה.


3️⃣ “על הנייר”

הלמ״ס אינו מציין כלל את נושא המסירה באיחור (24–36 חודשים).האוצר חושף:

57% מהדירות שנמכרו - על הנייר.זהו נתון נפיץ - כי הוא מצביע על שוק שמממן קבלנים במקום לרכוש דירות.


4️⃣ מלאי דירות

הלמ״ס:

83,920 דירות חדשות במלאי - שיא היסטורי.האוצר:

מאשר מלאי חריג, ומדגיש שחיקת תזרים.כאן יש התאמה מלאה בין הגופים.


📌 חלק 3: האם יש סתירה בין הדוחות?

❌ אין סתירה מהותית.

יש פערי שיטות, לא פערי מציאות.הלמ״ס רואה "מה הוצהר".

האוצר רואה "מה נמכר".

הלמ״ס רואה "חתימות".

האוצר רואה "כסף".בשורה התחתונה?

שני הגופים מתארים שוק שיצא מאיזון, גם אם מזוויות שונות.


📌 חלק 4: התמונה האמיתית - עומק המשבר גדול יותר ממה שהלמ״ס מציג

הלמ״ס מדווח על "עלייה בנפח".

אבל:

  • שליש מהעסקאות מסובסדות.
  • חלקן אינן תזרים אמיתי.
  • אין פירוק לפי “על הנייר”.
  • אין בדיקה כלכלית של יחס מחיר–תשואה.

האוצר, לעומת זאת, מדווח על:

  • שפל בעסקאות בשוק החופשי
  • דירות חדשות שלא זזות
  • מלאי שחונק את הקבלנים
  • תזרים שצונח מרבעון לרבעון
  • שחיקה מסוכנת של מודל המימון הבנקאי

כלומר:

הנתונים של הכלכלן הראשי הם “המצפן האמיתי” של הבריאות הכלכלית של השוק.

הלמ״ס מציג את הטכני.

האוצר מציג את המהותי.



📌 חלק 5: סיכום חד וברור

שני הדוחות לא סותרים – הם משלימים.

אבל המסקנה המשותפת שלהם חמורה:

🧨 שוק הנדל״ן נמצא בשלב מתקדם של שחיקה מבנית.

גם אם הלמ״ס מראה יותר עסקאות, רובן הן עסקאות שאינן משקפות ביקוש "בחינם" אלא מנגנונים מלאכותיים.

🧨 הביקוש האמיתי – זה שמוציא כסף פרטי מהכיס – קורס.

זה עולה באופן חד מתוך נתוני הכלכלן הראשי.

🧨 המלאי ממשיך לגדול והופך לגורם לחץ מערכתי.

83,920 נכסים חדשים במלאי = רמת סיכון מערכתית.

🧨 תזרים הקבלנים נשחק - וזהו מנגנון הקריסה המרכזי.

כמו שכתבת כבר שנים:

שהתזרים מתייבש – בועה מתפוצצת.


📘 Summary (English)

A comparison between Israel’s Central Bureau of Statistics (CBS) housing report and the Chief Economist’s review shows significant numerical gaps due to different methodologies, but identical market trends. CBS reports high transaction volumes driven by subsidized programs, while the Chief Economist reveals a collapsing real demand, record-high inventory, weakened contractor cash flow, and increasing systemic risk. The two reports don’t contradict each other-they expose the same structural weakness from different angles.


כל זה על רקע הפרסום היום של הלמ"ס מהיום, 14.11.2025  -  שינוי במחירי שוק הדירות - אוקטובר-2025