בשנת 2008, מייקל בורי – רופא עיניים שהפך למשקיע פיננסי – עשה את הבלתי נתפס. כשהמערכת הפיננסית האמריקאית חגגה שיאים, הוא הימר נגד שוק הדיור, והרוויח 100 מיליון דולר. אבל לא הכסף עמד במוקד – אלא היכולת לראות את מה שכולם סירבו לראות: שהשוק מבוסס על שקר פיננסי.
הבנקים העניקו הלוואות משכנתא ללווים חסרי יכולת החזר, בריביות גבוהות (סאב-פריים). את ההלוואות האלה ארזו מחדש באגרות חוב שנמכרו כ"נכסים בטוחים". אף אחד לא שאל: מה הערך האמיתי של הנכס? האם הלווים מסוגלים להחזיר? העיקר שהגלגל ימשיך להסתובב. בורי לא קנה את זה. הוא חקר את הנתונים, הבין שהשוק מנופח, ועמד מול המערכת. במשך שלוש שנים הוא ספג לעג, לחץ משפטי וביקורת חריפה – אבל החזיק בקו. כשהשוק קרס, הוא יצא צודק.
שוק הנדל"ן הישראלי מציג בעשור האחרון מאפיינים מובהקים של בועה:
"הלוואת סאב-היגיון" היא הלוואה לרכישת נכס במחיר שאין לו הצדקה כלכלית – גם אם הלווה עצמו איכותי. לא מדובר בהלוואה מסוכנת בגלל הלווה, אלא בגלל העסקה עצמה: כאשר רוכשים נכס בתשואה שלילית (למשל 2.2%) בעזרת הלוואה בריבית גבוהה יותר (למשל 5.5%), מדובר במימון של עסקה שמראש אינה משתלמת – ולכן מסוכנת לבנק וללווה כאחד.
מאפיין | הלוואת סאב-פריים | הלוואת סאב-היגיון |
---|---|---|
הבעיה המרכזית | איכות הלווה ירודה | איכות העסקה מופרכת |
יכולת החזר | נמוכה או לא קיימת | תקינה פורמלית, אך לא משתלמת |
שווי הנכס | לרוב סביר | מנופח / כפול מהערך |
צורת מימון | לרוב ריבית גבוהה | ריבית רגילה אך על שווי שגוי |
מנגנון סיכון | חדלות פירעון של הלווה | קריסת ערך הנכס הממומן |
אומרים לנו ש"הפיקוח בישראל שמרני". בפועל:
מאפיין | ארה"ב 2008 | ישראל 2025 |
---|---|---|
סוג ההלוואות | סאב-פריים ללווים חלשים | סאב-היגיון לעסקאות מופרכות |
תשואת שכירות מול ריבית | שלילית | שלילית מובהקת |
יחס חוב/הכנסה | גבוה מאוד | מהגבוהים ב-OECD |
רגולציה | פורמלית, אך חלשה | מגבילה מסגרות – לא מהות עסקאות |
שמאות | לעיתים הוזמנה ע"י המוכר | מעתיקה ומשכפלת מחירים – לא שווי |
תגובת המערכת | קריסה מוחלטת | הכחשה, שיווק, והזרמת אשראי נוספת |
סיכון לקריסת בנקים | התממש | מוחשי, אך מוכחש |
התנהגות הציבור | עיוורון קולקטיבי | שכנוע עצמי שמחיר = ערך |
אותם מנגנונים שעבדו בארה"ב פועלים גם כאן:
בורי היה לבד. אתה – לא. היום המידע זמין, הנתונים ברורים, והבועה גלויה לעין כל. השאלה היא רק מתי יתפוצץ – לא אם.
"מחירים שעולים ללא הצדקה כלכלית – סופם לרדת. ככל שמתעלמים מזה – הנפילה כואבת יותר."